אתר דעת -מכללת הרצוג
.דוג מועכו 9י111
המשפחה בתפיסת היהדות
מושג המשפחה בתפיסת היהדות איננו חד משמעי .עובדה היא
שבמרוצת הדורות חלושינויים ערכיים מהותיים בהשקפת עולמה
של היהדות לגבי המשפחה .על הרוב היו שינויים אלה תוצאה
.של תמורות בהתפתחות החברתית ,ושל עמידה כנגד השפעות
הסביבה על תפיסותיה וגישותיה בנושא זה .לפיכך לא נדון על
המשפחה בהשקפת עולמה של היהדות בבחינתה האידיאית.הצ-
רופה ,שהיא מעין אידיאליזאציה של חזון הבית היהודי ,אלא
ננסה להגדיר את מהותה כדרך שנתגלתה ביהדות במרוצת השנזם
יהדורות כנתוןאמפירי-היסטורי.
מאלפתהיא העובדה,כי תפיסתה של היהדות את התא המשפחתי
והבנתה את מוסד המשפחה ,שונות שינוי מהותי ומשמעותי
מגישותיהן של אומות העולם ותרבויותיהןאליו .ברם,אין להת-
עלם מכך ,שתודעתנו בנושא המשפחה ומסגרותיה מושפעת השפעה
עמוקה ,דווקא מהשקפותיהן של ספירות התרבות המערבית.
מכאן ,לדעתי ,יסוד .ושורש למתח המתמיד וללחצים בתוך הצ?-
בוריות הישראלית בארצנו על רקע של שאלות משפחה ואישות,
שהם תוצאה ישירה מאי הבנה מוחלטת ביסודות אלו.
השקפתה של היהדות על המשפחה מעוגנת בהשקפת עולמה
הכוללת ,בה המשפחה היא מושג עקרוני בתוך חלק ממערכת
מגובשת ומבוארת .עיקרון מוסכם ומוחלט הוא ביהדות ,כי
האלוהים הוא בורא העולם ומקיימו .ואלה הם דברי המדרש
בנדון" :הוא (הקב"ה) בורא והוא מפרנס ,הוא עשה והוא סובל"
(תנחומא מהדורת בובר ,פ' וירא ,כד) .תפיסה זאת יסודה כבר
מצוי במקרא ,והיא עולה ממקורות רבים בספרות התלמודית וה-
מדרשית .את פיתוחה הפילוסופי מצאה אצל הוגי הדעות היהודים
של ימי הביניים .ממנה נובעת כהמשך רעיוני עקיב אידיאה
מרכזיתשנייה.לפי אידיאה 11העולם כולו ,ההיסטוריה האנושית
273
www.daat.ac.il
זך
=–
הכב מ' .9ר1ן
ן
.,
,
..
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
וגודל האדם כפרט כולםבעלי תכלית ברורה ומשמעותית ,בתהליך
ה"לוהי המכוון לקראת מטרה ויעוד סופיים .ממילא -גם לכל
עצל בטבע תועלת (תפקיד מוגדרים ,בעודבעלי שיטות ההגותביוון
הקדומה הצביעו על פגמים וליקויים ,כביכול ,בתוכניתו של עולם,
והעלו ספיקות לגבי תפקידם ויעודם של עצמים רבים ביקום,
קבלו חכמינו במובהקכי בורא העולם הוא שלימות כל השלימו-
וממילא ומן ההכרח הוא ,שאף בריאתו היא תכלית השלימות
וכיילמערכת כולה מטרה ויעוד" .אמר ר' יהודה אמר רב :כל
יו;,
מה,ןשברא הקדוש ברוך הוא בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה"
(בכלי ,שבת ,עז ע"כ) .אם קיימים יצורים או עצמים שנראים לנומיוערים ,הרי זה מקוצר השגתנו להבין את היקום בכללותו.
עלכן אמרו בספרות המדרשית'" :וכל צבאם' (בראשית ב) אפילו
וב~ם שאתה רואה אותן שהןיתירים בעולם,כגוןזבוביןופרעושין
ן אף הם בכללברייתו של עולם הן ,ובכל הקדוש ברוך הוא
וית"שי
עונקה שליחותו .אפילו עלידי נחש ,אפילו עלידי יתוש ,אפילו
על~די צפרדע" (בראשית רבהי
,ז) .וברוח זו מסביר הרמב"ם:
אפשר לבעל שכל לומר שדבר מפעולת האלוה -ריק או
הבשאו שחוק .אמנם לפי דעתינו אנחנו וגם לפי דעת כל נמשך
אחו תורת משה רבינו פעולותיו כולן טובות מאוד אמר:
עשה והנה טוב מאד'" (מורה-נבוכים,אלהים את כל אשר
" כה).
יויר
היהדות שרויה איפוא בעימות לתפיסות יווניות וגנוסטיות קדו-
הטוענות כי ליקום אין תכלית ,וכי להיסטוריה האנושית
משמעות ומטרה ,באשר היא תוהו ובוהו בלתי סביר.
אין
במריצת הדורות חדר עיקרון זה בדבר אחידות ההיסטוריה,
כרעלון סודי שהוא משתית ובסיס לכל ההגות היהודית.
עלל"ע תפיסות אלה ניתן להבין את ההשקפה הנוטת על אודות
השוקפות ,כביכול ,שבין אדם לבורא ,שותפות שעיקרה בתביעה
כלפין41,אדם להמשיך ביצירה ובפיתוח שבהן החל הקב"ה ,ול-
(זמש~ד בהן בכוחו ועלפי מצוותיו .לפסוק המסיים בספר בראשית
את ~יאור בריאת העולם" :כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא
אלהף לעשות" (בראשית ב ,ג) העירו חכמינו" :אמר לו הקב"ה
לאדם :עד כאן הייתי אני משתדל במלאכה ,מכאן ואילך אתה
תשתקל בה" (זוהר חדש ,בראשית ח) .מלאכת היצירה לקיומו
של גללם ולתיקונה של החברה האנושית לא תמה בעצם מעשה
"איין
חל";ג,
מו"ן
~,ל
,,274
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
כזאת של
הבריאה .אדרבה ,הבורא הביא את העולם
דרילגע"
פיתוח ושלימות ,שמעתה חייב כל אדם ליצלומ
בוד ולעמול
ר,
להעלות את היקום כולו ,שנמסר כאילו להשגחתו ולאחריותו,
לרמות גבוהות יותר של התפתחות בכל תחומי החיים.
המשפחה היא מוקד ומרכז של האידיאה המופלאה על אודות
השותפות שבין האדם לאלוהים .מטרתה העיקרית ויעדה המרכזי
הוא לשמש בסיס להמשך קיומו של המין האנושי .המצווה הרא-
שונה בתורה היא "פרו ורבו" .על פי יסודות הרוח והמוסר של
התורה ,כאן באה לכללביטוי והגשמה הקמת המסגרת של ההא
המשפחתי ,המהווה מוסד מרכזי לתיקונו של עולם במישור החבר-
תי .וכדברי הרמב"ם" :הציווי שנצטווינו לפרות ולרבות ולהתכוון
לקיום המין ,וזוהי מצוות פריה ורביה ,והוא אמרו יתעלה:
'פרו ורבו"' (ספר המצוות,ריב).
קייםשוני מהותי ומעמיקבין שתי התפיסות העיקריותלגבי מוסד
המשפחה ,זאת של היהדות וזאת של אומות ותרבויות העולם
המערבי .לפי גישת הזרמים התרבותיים והחברתיים של החשיבה
האירופאית הקמת התא המשפחתי ,הריהו תוצאה של ההתקש-
רות בין איש לאשה ,שהיא פעולת רצייה אישית ,וולונטרית,
המוגדרת כל כולה כתחום הפרטי-האינטימי של רשות היחיד.
לפ תפיסה זאת ,הרואה בנישואין מכשירלמילוי צרכים חברתיים
יולוגיים לגיטימיים ,אסור לציבור ,בכל תכלית של איסור,
ובי
להתערב בתחום הזה ,המוגדר כפרטי לחלוטין .כל נסיון של
התערבות של המדינה או של הציבור גורר אחריו תגובה חריפה,
תוך הסתמכות על עקרונות מקודשים של חופש הפרט ועצמאותו
ברשות'היחיד.
מה שאין כן היהדות .היא רואה בנישואין למען הקמת התא
המשפחתי ,חובה מוחלטת ,שהיא תוצאה של הציווי האלוהי של
"פרו ורבו" .מצווה זו מוטלת על האדם כאתגר
בתחום הדתי
' -
והמוסרי ,במערכת הציוויים וההוראות של התולה.
ברוח זו מביעה הספרות התלמודית את השקפתה על אודות
חובת הנישואין לשם הקמת המשפחה ,תפיסה שחדרה עמוק
.לתודעת האומה והשפיעה השפעה עזה על דמותה החברתית:
"אמר רבי אלעזר כל אדם שאין לו אשה אינו אדם שנאמר:
(בראשית ה ,ב)" :כר ונקבה בראם …ויקרא את שמם אדם"'
(בבלי ,יבמות ,סג ע"א) .וכדרך זה ,ברם ביתר הרחבה ובהדגשת
(27$
www.daat.ac.il
זך
,
,
',
-
'
-
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
הקב מ' פרון אתר דעת -מכללת הרצוג
מלטנטים רעיוניים נוספים" :תניא רבי אליעזר אזמר כל מי
שאין עוסק בפריה ורביה כאילו שופך דמים.שנאמר" :שפך דם
האדם באדם דמו ישפך' (בראשית ט ,ו) ,וכתיב בתריה' :ואתם
פרן ורבו' .רבי עקיבא אומר :כאילו ממעט הדמות ,שנאמר:
בצלם אלהים עשה את האדם' (שם) ,וכתיב בתריה' :ואתם
פרו ורבו' .בן עזאי אומר :כאילו שופך דמים וממעט הדמות,
שנקמר' :ואתם פרו ורבו"' (בבלי ,יבמות ,סג ע"ב) .ראוי שניתן
יעלנו לדברי רב' עקיבא הקובע " -כאילו ממעט הדמות" .לפי
תעוסה זו מוענקת משמעות מיטאפיסית לקיומה של מצוות "פרו
ורבו" ,בהמשכת המין האנושי ,שנברא בצלם אלוהים .לפנינו
העלאתו של מושג ומעשה שמן התחום החברתי והביולוגי למפי-
מיטאפיסיות נעלות.
אונייני מאד המשכם של דברי הגמרא כאן" :אמרו לו לבן עזאי
ישןנאה דורש ונאה מקיים ,נאה מקיים ואיו נאה דורש .ואתה
נאש דורש ואין נאה מקיים (בן עזאי לא נשא אשה) .אמר להן
בןעזאי ומה אעשה שנפשי חשקה בתורה ,אפשר לעולם שיתקיים
עלן~די אחרים" (בבלי ,שם) .הנימה האפולוגטית שבדברי בןעזאי
ן",,ומה אעשה ,שנפשי חשקה בתורה ,אפשר לעולם שיתקייםעל
אחרים" -מעידה על תודעת האימפרטיב המודגם בת-
פישותיהם של חכמינו בדבר חובת הקמת הבית המשפחתי.
'כ,
רו,
,ידי
האידיאה בדבר מוסד המשפחה כבסיס לקיומה של השותפות
בין,והאדם לאלוהים ,לתיקונו של עולם ולהשלמתו ברוח היצירה
האלוהית ,מצאה את ביטויה הברור גם בתחום ההלכה כיסוד
אייולוגי למערכת הפסיקה המשפטית .נעיין במקור מישנאי,
ההנמקה האידיאולוגית בצורה מודגשת" :מי שחציו
וחציו בן חורין -עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום
אח 4דברי בית הלל .אמרו להם בית שמאי :תיקנתם את רבו
(המשיק תועלת מן העבד) ,ואת עצמו (את העבד) לא תיקנתם -
.לישא שפחה אי אפשר ,שכבר חציו כן חורין (יש בו צד חירות
המונע ממנו לישא שפחה) ן בת חורין אי אפשר ,שכבר חציו
.עבקן(צד העבדות מונע ממנו לשאת בת חורין)ן יבטל (ישב בלא
אשק) 1והלוא לא נברא העולנ) אלא לפריה ורביה שנאמר 'לא
תהק,
ן בראה לשבת יצרה' (ישעיהו מה ,יח) .אלא מפני תיקון
העקם כופין את רבו nwly1אותו בן חורין ,וכותב שטר על חצי
ייבלטת
עי
ב
בק,
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
המשפחה בתפיסת היהדות
דמיו .וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי" (משנה ,גיטין
פרקד ,הן וראהבבלי,גיטין ,מאע"ב).
תפיסת היהדות בדבריצירת המסגרת המשפחתית מתמציתהיסו-
דה בתחושה של קיומה של מצווה .המצווה בהקמת המשפחה,
היא הגורם הדוחף והמאפיין יצירה זו מבחינה ערכית ומהותית.
כנגד תפיסת התרבות המערבית ,לפיה יעודו של התא המשפחתי
לספק צרכים .חברתיים וביולוגיים ,והוא ~יפוא מכשיר ואמצעי
לפי השקפת עולמה של היהדות נערכת ההתקשרות
בלבד ,ה
שרילאשה ,מתוך סימן ומגמה של קיום מצווה ,ומעשה
בין אי
ההתקשרות מאיר כולו באורה שלמצייהזו.
אין לו לאדם המאמין מעמד מאושר והחלטי יותר מאשר המצב
של קיום מצווה .שכן ,מצווה משמעה יציהת הקשר ,כביכול ,בין
המצווה האלוהי למצווה האנושי ,באמצעותה של המצווה .לפי
תפיסה זו יוצא ,איפוא ,כי משמעות הקמת התא המשפחתי
היא עמידה מול האלוהים ,עלידי ההיענות לתביעת הצו האלוהי.
משמעות זו מעלה ומרוממת את מעמד הנישואין הרחק מן
המימד החברתי הריאלי ,ומעניקה לו הילה גבוהה ,מיסטית,
בתחוםהמיטאפיסי המקודש.
השקפה זאת על המשפחה כיסוד שבקדושה באה לכלל ביטוי
במקורות רבים בספרות התלמודןת והמדרשית .ברם ,עצם כינוי
ההתקשרותבינו לבינה בשם "קידושין" הוא עצמואופייני ומאלף.
עובדה היא,כי במרבית המקורות המשנאיים ,התלמודיים והמד-
רשיים ,מכונה ההתקשרות בין איש לאשה בלשון "קידושין".
כך הוא במשנה נידה פרק ה ,ד ,וכן במשנה יבמות פרק ג ,ח,
ובמקומות רבים אחרים .אמנם כמשנה בפרק הראשון של מסכת
קידושין נמנים דרכי "הקניין" בהם "האשה נקנית" ,ברם מקור
זה אינו אופייני מבחינה זאת ,כי בפרק זה נידונים כל סוגי
הקניין המקובלים לגבי חפצים ומיטלטלין ,ולכן במסגרת דיון
מכונים אףנישואי האשה בלשוןזה.
מעניינת .גם העובדה קניין האשה בשטר ,הידוע כאחד משלושת
הדרכים בהט "אשהכניקנית" ,איננו מתבצע כלללפי שיטותהקניין
המקובלות במכירת חפץ בשטר .כמקובל כותב המוכר את החפץ
ומעיד שהוא מכר אותו לקונה ,ואילו את השטר שבאמצעותו
"קונים את האשה" כותב הקונה ,היינו הבעל ,והוא ההיפך
.
www.daat.ac.il
277
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
הרב מ' פירק אתר דעת -מכללת הרצוג
השותלם של הפרוצדורה ההלכתית המקובלת .גם לעובדה זאת
משמעות רבה לגבי מהות "הקניין" של האשה.
הוביאיס ציינו את ההתחברות שבינו לבינה בלשון "ברית":
חברתך ואשת בריתך" (מלאכי ב ,יד) וכן" :ואבוא בברית
(יחזקאל טז ,ח).
לפכח דפוסי חשיבה אלה ,הבאים לכלל ביטוי במקורות רבים
בספרות התלמודית והמדרשית ,לא יפלאכי איננו מוצאים בעולם
ההגות של היהדות כל שיטה מחשבתית שתחייב או תפאר את
ולפרישות מאשה ,את הנזירות המינית .אין שלילת מוסדנישואין
אפשרית ביהדות ,באשר זהו מעשה של מילוי מצוות ה' .עובדה
זאת מורגשת בעוצמה לא מועטה אפילו בימינו ,כאשר קיימת
בגיבוריות הישראלית במידה רבה אולי תחת סף ההכרה
שקושת שלימות חברתית הנובעת -מכניסה למעמד הנישואין,
לשני המינים גםיחד .ואילו מעמד הרווקות בגילאים המתקדמים
~ורר אפילו בתקופתנו המתירנית בקרב מרבית השכבות החבר-
בעמנו מעין תמיהה ,תחושת זרות ואף אי שביעות רצון,
חוסר אהדה ואף שלילה.
לוי השקפתה של היהדות אחראי כל אחד מן המרכיבים הבונים
אא התא המשפחתי ,האב ,האם וצאצאיהם ,אחריותישירה למע-
שקו ולפעולותיו ,הן במישור האישי והן בקונטקסט המשפחתי.
אף כאן הבדל מהותי לעומת תרבויות אחרות בתקופות הקדומות
בימינו .מעניינת העובדה כי בחוק הרומאי הקדום מוגדר
יבעל כשולט יחידי ובלזני מעורער על המשפחה כולה ,ושליטתו
על אשתווילדיו היתה למעשה ללא מצרים .יחס זה אמור במיוחד
י הצאצאים .פילון האלכסנדרוגי מסביר בחיבורו 6018-תDe 5
לו
רים כה sשליטה ע.ל
בr .legibכי לפיlהמשפטiהרומאיbי
ש להוu
~s
ילדיהם כמתכונת שלטונם של האדינים על עבדיהם ושפחותיהם.
~)א מוסיף ומבאר,כי זכות זאת נובעת מסכומי הכסף הענקיים
קעורים מוציאים בעבור ילדיהם לשם חינוך ,הלבשה ,בריאות,
"!"יא
איך"
יות
"1ף
ושוד.
ה~טאטוס המשפטי בחוק התורני שונה לחלוטין .לאבות היתה
זכות השלטון על ילדיהם עדגיל מסוים :שלוש עשרה שנה ויום
lrlUלבן ,ושתים עשרה שנה ושישה חודשים לבת .מגילאים אלה
פקעה למעשה יכולתם השלטונית של האבות על צאצאיהם.
עובדה מאלפת היא כי עקרון האינדיווידואליות הבלעדית ,שהוא
ויילד
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
המשפחה בתפיסת היהדות
יסוד מרכזי בהשקפת עולמה של היהדות ובמיבנה המערכת
המשפטית שלה ,השפיע השפעה עמוקה על מכלולי היחסים בתוך
התא המשלחתי עלמרכיביו השונים.
תוך בדיקת ההלכות הקובעות את מסגרת הנישואין ואת ההת-
חייבויות ההדדיות של הגורמים השונים בתוך המשפחה ,ניתן
למעשה לקבועכי.חכמי ישראל ,תנאים ואמוראים,ניסו ,בהצלחה
רבה ,ליצור מצב של איזון בחובות ובזכויותבין הצדדים השונים
במשפחה ,ובמיוחד בין איש לאשה ,תוך מאמץ מתוכנן למנוע
אי מילוי ההסכמים ההדדיים או התרשלות בביצועם .בדיקת
הלכות האישות בנישאים אלה מוכיחה ,כי הקו המנחה של
החקיקה היה העמדת חובה מול זכות..כל סמכות עדיפה שהוענקה
לצד אחד על משנהו ,מטרתה לחזק את הבית המשפחתי ולמנוע
חיכוכים בתוכו ולתבוע ביצוע מעשה לעומת הזכות שהוענקה.
מאלפים בנושא הזה דברי הרמב"ם ,המשקפים את תפיסת היה-
דות בדבר התא המשפחתי ,מבחינת הביסוס ההלכתי" :והארב-
עה שזוכה בהן (הבעל) כולם מדברי סופרים ,ואלו הן :להיות
מעשהידיה שלון ולהיות מציאתה שלו; ושיהיה אוכל כל פירות
נכסיה בחייה ואם מתה בחייו ירשנה; והוא קודם לכל אדם
י
י האשה כנגד מזונו-
בירושה .ועוד תיקנו חכמים שיהיו מעשהיד
תיה ,ופדיונה כנגד אכילת פירות נכסיה ,וקבורתה כנגד ירושתו
לכתובתה .לפיכך 014 ,אמרה האשה איני ניזונית ואיני עושה
שומעין לה ואין כופין אותה .אבל אם אמר הבעלאיני זנךואיני
נוטל כלום ממעשה ידיך ,אין שומעין לו שמא לא יספקו לה
מעשה ידיה במזונותיה .ומפני תקנה זו יחשבו המזונות מתנאי
הכתובה" (רמב"ם,יד החזקה ,הלכות אישות ,פרקיב ,ג-ד).
הבעיה שמתעוררת ,לכאורה ,מבדיקת המקורות השונים הדנים
במוסד המשפחה והנישואין מבחינה רעיונית והלכתית בספרות
התלמודית והמדרשית ,והשאלה הנשאלת היא ,כיצד נשתמרה
המשפחה בכללותה לאור המצב של האיזון בזכויות ובחובותבין
כל מרכיביהן וכיצד לא התרופפה מבחינה מימסדית ,למרות
חוסר השליטה המוחלט של כל אחדממרכיביה .התשובה לתמיהה
זאת נעוצה ברוח המיוחדת ששררה -וחייבת לשרור אף כיום -
בבית היהודי ,רוח של אחריות וכבוד הדדיים הנשענים כל כולם
על תחושת הקדושה שבבית ובמשפחה.
אנו עדים כיום לתהליך של דיסאינטגראציה של התא המשפחתי,
279
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
[,
ההן
1
מ' פורגן
אתר דעת -מכללת הרצוג
ותאושות רפיון ופירוק מוסד הנישואין הן נחלתן של שכבות
רלת כעולם התרבות המערבית .לתהליך הזה סיבות חברתיות
ומוסריות רבות ,שלא נדון בהן כאן .ברם ,המייחד את התהליך
העלילי הזה הוא עצם התפיסה כי תא המשפחה הינו מכשיר
צרכים ואמצעי להשגתם :וממילא ,כאשר מתערער האמון
ביכולתה של המשפחה להביא לסיפוק המאוויים והדרישותבמי-
שורים השונים ,או כאשר נדמה כי ישנן אפשרויות משוכללות
ועדירותיותרלמילוי הצרכים עלפי התפיסה המוסרית-החברתית
ה~תנית של החברה והאדם ,הרי פונים -תוך ראייתם את
הלנשואין כמוסד המושתת על רצייה וחוזה בלבד -לחיפוש
מלנגרות אחרות תוך שלילת המסגרת המסורתית המקובלת.
לעומת ההערכות האלה רואה היהדות מבחינה עקרונית את מוסד
הנישואין לא כמסגרת לסיפוק צרכים או מאוויים מבחינה תועל-
תם .השקפתה בת אלפי השנים היא,כי מעבר לדרישות האדם
שען לגיטימיות כשלעצמן ,מהווה המשפחה מוקד ובסיס במאמץ
המופלא של העלאת החברה למישוריחיים נעלים יותר ,לספירות
מיטאפיסיות ,תוך נסיון של יצירת הקשר בין האדם לאלוהים,
לתיקונו שלעולס ,לאורערכי הרוחוקנייני המוסר.
ל",פוק
www.daat.ac.il