אתר דעת -מכללת הרצוג
היחסבין מוסד "'הידועה בציבור" לבין
מוסד המשפחה
(
-
"וזאת שנית תעשו כסות דמעת
' , .וזבח"עינייאנקח …יאמרתםעל
מחו בי ת' חעיו בינך ובין אשת
אשר אתח ב(דתח בת וחיא
את
עי
יעורי nww1גריתי".
חביתי
ג,
,מלאכי י(14י
(א) מ ב 1א
מאז הקמת המדינה עדים אנו להכרה הולכת וגוברת של המחוקק
הזשראלי במוסד "הידועה בציבור כאשתג" (ולפעמים גם ב"ידוע
כבעלה") ,בעיקר לצורך הענקתזכויות והטבותסוציאליות
בציבור
וחומריות שונות .מספרם של חוקים אלה מגיע כיום.יעשרים
ושלושה .דומה ,כ מבין ההוקום -,וכחוקקה הכנסת מאז הקמ-
י הידועה בציבור על אותה מערבת חועים,
תה_,נימנים.חוקי
המייחדת את המדינה ,בהכירם במוסד -אשר בפי שהתפתח
בפסיקה '-אין לו אח ורע בשום שיטה משפטית אחרת.
נכון שהדעות בציבור ביחס למוסד זה חלוקות,כפי שהדבר משתקף
הכנסת ובפסקי דיניהם של שופטי בית המשפט .כשחלק
בדיוני
י משפחה'( ,ח"כ מנחם פרוש) ,חלק
סאה " TD1t1 13ההורסחי
אחר רואה בו "הכרח בל יגונה" (השופטלנדו"( ,).כמחויב המגי-
אות בארצנו" (השופט (יתקון) ,ואילו חלק אחר מרחיק לכת
ורואה בו "נכס מוסרי במדינה ,לאחד הנכסים החשובים מאד"
(ח"כ בר רב האי) .ברם ,מדבר אחדאין להעליםעין ,חוקי הידועה
בציבור היכו שולשים עשיקים במערכת החקיקה שלנו( .אם כי
מצרפים אנו צערנו לצערם שגיבים על ההכרך הנרחבת של המ-
חוקק במוסד זה ,יש לזכורכי חוקי הידועה בציבור נכנסו תחילה
למערכת החקיקה בקול דממה דקה וכמעט ללא התנגדות ומחאה
המשפמי של המאמרציף אליההמחבר הערות מרועת ,המבמת
נשל
הקורא לספרות ,משפטית ספסטית .ברם ,הספר מעד לקהל הרחק
את אופ"
ולמכך ראתה המערכת להביא רק הערותיהעשחות לשמש
,
הוא מכיה החומר במאמר מעודכן עד שנת 973נ
את הצ=ות שאלי
29,
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
ד'ן.ר
אתר דעת -מכללת הרצוג
מישה שאוה
את לא בקרבנציגי המפלגות הדתיות ,כשהסתייגות ברורה ממנו
נשמעה לראשונה רק בשנת ,1955בעניין חוק הגנת הדייר ,כש-
.חיים כברהופיעו עשרה חוקים,שהכירו במוסד זה,.
כי
י
חוקי "חידועח בציבור"
רה :חוקי הידועה בציבור עוסקים במתן זכחות והטבות שתות
דו קא לאשה "הידועה בציבור כאשתר' ולא לאיש "הידוע בציבור
כבעלה",י ורק מספר חוקים –כשליש מחוקי הידועה בציבור –
מקיקיםם זכויות (הטבות שותת באופן שתה לידועה ולידוע בצי-בוע .לפיכך נכנה במאמרנו זה את החוקים האלה ,בין שעוסקים
רק באשה "הידועה בציבור כאשתו"ובין שדנים באופן שווה בשני
המינים "-חוקי הידועהבציבור".
כ"[ור ,מגיע מספרם של חוקי הידועה בציבור לעשרים ושלושה.
למיין אותם תחילה מבחינת הנוסח ,בו בחר המחוקק
להיתמש ,ואחר כך מבחינת תוכנם .מבחינת הנוסח ניתן ,לדעתנו,
אתחוקיהידועהבציבור לשלושה סוגים:
(א) חוקים הקוראים "לילד בשמו" ,כלומר משתמשים בביטוי
בציבור כאשתו" ,או בביטוי דומה אחר ,כגון "הידוע
בציבורכבן-זוגו" ,תוך הגדרת המונחים "אשתו"" ,בעלה"" ,אשה",
"בזגזוג" ועוד ,או תוך דיון בזכויות השונות בהן דן אותו חוק.
חוקים שאינם משתמשים בביטוי "הידועה בציבור כאשתו"
אהיבביטוי דומה אחר ,אלא מפנים לחיקוקים אחרים ,המשתמשים
בביטוי זה והמכירים במוסד של הידועה ו/או הידוע בציבור.
חוקים המעדיפים לא לקרוא "לילד בשמו" ואף לא להפנות
ו באמצעות חיקוק אחר ,אלא לתארו.
אלי
ננ*ה
למיין
"הידועה
(ב,,
(ג)1,
נבקוק כעת את רשימת החוקיםלפי המיוןדלעיל:
(א) בסוג הראשון של חוקים ,הקוראים "לילד בשמו" ,מוצאים
אנן את שנים-עשר החוקים הבאים ,כעשרה מהם משתמשים
,,ו
1ראה פרופ' מוחט אלון ,חקיקה דתות ,הוצאת הקיברו הצתי ,תשכ"ח ,ע' 21נ.
ן בדין מעיר השופט זילבר( ,כי בחיקים אלה התכוון המחוקק 'ולעיקר
,1 2ויאכ
יאשת 'ה'ד(עה גצ'בור' ,שהיא ,על פי רוב ,קרבן ה.יזמה של הובר" (ע"א
מול
" ,337,62רי9(,לד ((ד יעק3,סון /Y'iD .נרך י"ז ,ע' 1022 ,1012
1האות אין.
,
1
,
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
הרצוג
מי-
דעת
אתר
"לבין מוסד המשבהה
סו "הידוע
מכללתהגציניר
היחסנין
בביטוי זה (או בביטוי דומה אחר) בסעיף ההגדרות ,ושניים -
במסגרתסעיפ החוק האחרים.
י הנכים (תגמולים ישיקוס) ,תשי"ט( 1959-מסח
( )1חוק
משולב) מגדירבסעיף " 1בן משפחה" של נכה -
"(נ) אשה ,ובכלל זה אשה הגרה יחד עם הנכה והידועה
בציבור כאשתו".
( )2חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושי-
קום) ,תש"י 1950-מגדיר בסעיף " 1בן משפחה" של חייל
שנספה במערכה -
שהיתה אשתו של הנספה ניזם מיתו ,ובכלל
"(א)
זה אשהמישלפני מות הנספה גרהיחד עמווביום מותו היתה
ידועה בציבור כאשתו -כל עוד לא נישאה לאחר (להלן -
אלמנה) ;"
( )3חוק הגנת הדייר (שכירות משנה ,אירוח וחילופים),
תשי"א 1950-מגדיר בסעיף " 1בן משפחה" של דייר כדל-
קמן:
יכל אחד מבני-משפחה אלה של הדייר או של בן-זוגו;
בן ובת זבן ,DAIC-נכד ונכדה ,אב ואס ,אח ואחותוילדיהם,
דוד ודודה ,סב וסבה ,וכולל בן זוגו של הדייר .כבן-זוגו
של אדם רואים את האשה הגרה אתו ,או את הגבר הגר
אתה ,וחם ידועים בציבור כאשתו או כבעלת".
( )4חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) ,תשכ"ח1968-
מגדירבסעיף ,1שהואסעיף ההגדרות -
"אשתו" לרבות חידועחבציבור כאשתו והיא גרה עמו".
( )5חזקנכי-המלחמה בנאצים ,תשי"ד1954-מגדירבסעיף
" 1בן משפחה" של נכה
"( )1אשה ,ובכלל זה -אשה הגרה יחד עם הנכה והיא
ידועה בציבור כאשתו;"
( )6חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות),
תשי"ד 1954-קובע בסעיף ,4במסגרת הגדרת "שאירים",
כדלקמן:
" .4אלה הם שאיריו של נפטר ,לעניין חוק זה -
( )1מי שהיתה אשתו בשעת מותו ,לרבותמי שהיתה
ידועה בציבור כאשתו וגרה עמו אותה שעה (להלן -
אלמנה)
,
293
www.daat.ac.il
,
.
111
י
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
י,1מ(שה
ן ( )2מי שהיה בעלה בשעת מותה ,לרבות מי שהיה
ידוע בציבור כבעלת וגר עמה אותה שעה (להלן
שאוה
-
ן אלמי) ;"
'ו
חוק שירות' המדפה (גימלאות) ,תש"ל( 1970-נוסח
(משולבן קובע בסעיף ,4במסגרת הגדרת "שאירים" ,כדלקמן:"( )1מי שהיתה אשתו בשעת מותו ,לרבות מי שהיתה
ןן יצועה בציבור כאשתו וגרה עמו אותה שעה (להלן -
)
7
(
ן
,
ן1
,
'אלמנה) ן
)2( '1
מי שהיה בעלה בשעת מותה ',לרבות מי שהיה ידוע
בציבור כבעלה וגר עמה אותה שעה (להלן -אלמן) ;"
ן )8(1חוק הגנת הדייר ,תשט"ו 1955-מגדיר בסעיף
1ן "בןזוג" ,-לרבותהידועבציבורכבן-זוגו".
)9(1,חוק
השמות ,תשטייז956-ג מזכיר את "הידועה בצי-
ר כאשתו":לענייוסעיף 3לחוק ,הדן בשם משפחה שליילד,
,.בו
(;.ולעניין סעיף .4לחוק ,הדן בשם פרטי של ילד ,כדלקמן:
" .3ילד מקבל מלידה את שם משפחתהוריו.היו להורים
.ן .1שמות משפחה שונים ,מקבל הילד את שם משפחת אביו,
,.1זולת אט הסכימו.שיקבל,אה שם משפחת האם; אולם
ן ילד שנולד כשאמו אינה נשואה לאביו ,מקבל מלידה את
י
שם משפחת אמו ,זולת אם רצתה האם שיקבל שם משפחת
.
האב והאב הסכים לכך ,או שהאם היתה ידועה בציבור
- 1
,
;,.
כאיתו.
.
.
.4שם פרטי ניתן לילד עלידי הוריו סמוך לאחר לידתו.
ן באין הסכמה .בין ההורים ,רשאי כל אחד מהם ליתן
,
,לילד שם פרטי ,אולם ילד שנילד כשאמו אינה נשואה
לאביו ואף אינה ידועה בציבור כאשתו ,ניתן לו שם פרטי
י אמו בלבד".
עליד
( )10חוק הגימלאות לנפגעי-ספר ,תשי"ז 1956–מגדיר בס-
,,
,
ן
ן
ו1עיף
,,
- 1
"אשתו" -לרבות הידועהבציביר כאשתווהיא גרה עמו".
)11( ,חוק הרשויות המקומיות (גימלאות לראש רשות וסג-
ניו) ,תשי"ט959-ג קובע בסעיף ,12במסגרת הגדרת "שאי-
11.כים" ,כדלקמן:
ן
,
" .12אלה הם שאיריו של נפטר,לעניין חוק זה
()1
מי שהיתה אשתו בשעת מותו ,לרבות מי שהיתה
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
הרצוג
דעת -
אתר
"לבין מוסד המשפחה
מכללתה בציבור
מוסד "הידוע
היחסבין
ידועה בציבור כאשתו וגרה עמו אותה שעה ,וכל עוד
,
.לא נישאה (להלן -אלמנה) ;"
( )12חוק מס עזבון ,תש"ט ,1949-כפי שתוקן בשנת
תשכ"ד ,קובעבסעיף 2ג'(א) -
" .ואלה .הניכויים האישיים לעניין קביעת,יתרת העזבון:
( 25,000 )1לירות
בשלבן-זוגו- ,
לרבותברזוג שנתגרש;
( .א)
(ב) .בשל אדם.שהיה ידוע בציבור,כבן-זוגו של הנפטר
וגר עמו בשעת פעירתו ,ואף לאחד מהם לא היה אותה
.
י .שעה בן זוג אחר; ניכוי.זהיותר פעם אחת בלבן".
(ב) הסוג השני של חוקים ,לפי המיון שלנו דלעיל ,מתייחס
לחוקים אשר אינם משתמשים בשם המפורש של "הידועה בציבור
כאשתו" ,אלא מפנים לחיקוקים אחרים ,המכירים במוסד זה,
ובדרך זו הס מאמצים אותו .הכוונה היא לתשעת החוקים הב-
.
.
אים:
( )13חוק ההתגוננות האזרחית ,תשי"א,1951-כפי שתוקן
.בשנת תשכ"ד ,מפנה בסעיף (8ז) שלו לחוק הנכיס (תגמוליםושיקום) ,תשי"ט( 1959-תסח משולט (לחוק משפחות
חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) ,תש"ע,1950
(. )14חוק המשטרה (נכים ונטפיס) ,תשט"ו 1955-מפגה
בסעיף 2שלו לחוק הנכים ובסעיף 3שלו -לחוק משפחות
חיילים.
,
.
,
',
)15( ,חוק שירותי הכבאות ,תשי"ט 1959-מפנה בסעיף 26
(הדן בגימלאות מחמת פגיעה לכבאי מתנדב) ובסעיף 27
(הדן.בפיצויים מחמת פגיעה לשאינס כבאים מקצועיים או
כבאים מתנדבים) -לחוק הביטוח הלאומי.
הסוהר (נכים ונספים) ,תש"ך,19604-
)16,חוק שירות בתי
המפנה בסעיף 2שלו לחוק הנכים ,ובסעיף – 3לחוק משפ-
(
חות חיילים.
.
( )17חוק הרשווות המקומיות (הסדרת השמירה) ,תש-
.כ'!א 1961-מפנה לחוק הגימלאות לנפגעי ספר,
תשי"ז-
,1956כשהחוק האחרון מפנה בסעיף (6ב) שלו להגדרת
"שאירים" שבחוק הביטוח הלאומי.
( )18חוק .פיצויי פיטורים ,תשכ"ג 1963-מפנה בסעיף
לחוק הביטוח הלאומי;
(5 , ,א) שלו ,הדן בעובד שנפטר -
.
294.
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
'סעף 6שלו ,הדן בעובד שהתפטר לרגל _מצב בריאותו או
נריאות בן משפחתו ,מפנה לעניין הגדרת "בן משפחה" לבן
.,
.
משכהה שנקבע בתקנות.
ואמנם ,בתקנה 11לתקנותפיצויי פיטורים (חישובהפיצויים
וההתפטרות .שרואים אותה כפיטורים) ,תשכ"ד 1964-נא-
מר-
"( )1בן זוגו של העובד לרבות הידועה בציבור כבן זוגו;"
( )19חוק הרשויות המקומיות (פטורחייליםנפגעי מלחמה
ושוטרים מארנונה) ,תשי"ג,1953-כפי שתוקן בשנת תשכ"ד,
מפנה בסעיף 3לחוק משפחות חיילים שניטפו במערכה
(תגמנלים ושיקום) ,תש"י=.1950
)201חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש ,תשכ"ה1965-
מפנה בסעיף 2שלו לחוק הביטוח הלאומי.
(! )2חוק תגמוללחייל הנפגע בהצלת.חיי הזולת ,תשכ"ה-
1965מפנה בסעיף 2שלו לחוק הנכים ולחוק משפחות
חיילים.
,
.
ו'
( )22חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה ,תש"ל1970-
מגדיר בסעיד " 1.בן משפחה" של נפגע תוך הפניה לחוק
הנכים (במקרה שהנפגע בחיים) ולחוק_ משפחות חיילים
שניספו במערכה (במקרה שהנפגע מת עקב הפגיעה).
הסוג השלישי של חוקים ,לפי המיון שלנו דלעיל ,מתייחס
ם אשר אינם'משתמשים בשם המפורש של "הידועה בציבור
,י
' ואף אינם מפנים אליו באמצעות חיקוקים אחרים ,אלא
זו.
צים את המוסד של הידועה והידוע בציבור תוך תיאורו.
חוק
'וג זה של חוקים נמנה (לעת עתה) חוק אחד בלבד -
שה ,תשכ"ה ,1965-המעניק זכויות לידועה ולידוע בציבור
עניינים -זכות.לירושה ומזונות מן העזבון.
' 55לחוק ,הדן בזכות לירושה ,קובע:
"איש ואשה החייםחיי משפחה במשק בית משותף אךאינם
נשואים זה לזה ,ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם
לא היה נשוי לאדם אחר ,רואים את הנשאר בחיים כאילו
המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה
על פי דין אילו היו נשואים זה לזה ,והוא כשאין הוראה
.אחרת ,מפורשת או משתמעת ,בצוואה שהשאיר המוריש".
)16
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
הרצוג
מכללת
דעת -
"לבין מוסד המשפחה
היח
ה בציבור
מוסד "הינוע
אתרסגין
וסעיף (57ג) ,הדן במזונות מן העזבון ,חוזר מילולית על הסעיף
הקודם ,בקובעו:
"איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך
אינם נשואים זה לזה ,ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד
מהם לא היה נשוי לאדם אחר ,זכאי הנשאר בחיים למזונות
מןהעזבוןכאילוהיונשואים זה לזה".
מיון החוקים מבחינת התוכן
מבחינת תוכן החוקים הרי רוגם המנריע של חוקי הידועה.בצי-
בור-דנים בזכויות ובהטבות סוציאליות וחומריות שונוס ,כגון:
חוק
גימלאות ",שיקום ,הנכת הדייר ועוד -4 .ררק שני חוקים
השמות ,תשט"ז 1956-וחוק הירושה ,תשכ"ה – 1965-ח-ורגים
מן המסגרת של חוקים סוציאליים ,כשלראשון יש -כלשונו של
פרופסור אלון " -אופי של מעין מעמד אישי" 5 .והשני -יש
לראותוחיק מחוקי המעמדהאישי.
( . )1בהתייחסו לחוק השמות ,תשס"ן1956-מציין השופט לנדוי,
כי הצורך בהסדר סטאטוטורי בנושא של השמות הוא "ששם
המשפחה של אדם משמש לא.רק לזיהויו האישי כלפי כולי עלמא,
אלא לפי המקובל בחברה -הוא גם סימן היכר בעיני כל ליחוס
הילדים אל הוריהם ולמעמד האשה הנשואה בתור שכזאת" .ומכאן
הואמעיר- :
יודע אס משום כך אפשר למגדיר אונ חוק השמות
"אינני
כאחד מחוקי המעמד האישי במריכה .אבל אין לי ספק
שקיים קשר הדוקבין השניים".
3
4
יאויין כ בהצעת רוק הגימלאות לשרים ,תשיייז 1957-בכללו גם הידיעהיבציבור .ברם ,הם "הוצאו" על ידי הכנסת ,כשהובא החוק לקריאה
והידוע .
שנייה ושלישית .לדעת פרופ' מנחם אלרן ,כיראה ,ש"המשקל הציבורי
של האנשים שלהם בא לדאוג חוק זה ,חייב קצת יותר זהירות וטעם טוב"
(חקיקה דתית ,שם ,בעמוד 22ן) .יש להניח בשל אותו נימוק אין הידועה
והיצוע בציבור מופיעים בהוקי הגימלאותכי של חברי הכנסת ,השופטים
והדיינים.
מומנט זה נ,ודגש רבות נס בפסיקה וגם בספרות .ראה פרופ' אלון ,חקיקה
דתית ,שם,עי 20ג .וראה גם מאמרו של פרופ' דניאל פרידמןבטעיית "הידועה
של ה Human Rights-ת0
בציבור כאשתו" ,ככרך השגי
פרופ' אלון ,חקיקה דתית ,שם ,בע' .120
ש~ k o o b r,1578
a e Y
5
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
ן
,
ן
,
י"י1,מישה
ן
אתר דעת -מכללת הרצוג
שאוה
על סעיף 3לחוק השמות הוא -שילדים הנולדים,
פי
כשאמם אינה נשואה לאביהם ,מקבלים את שם משפחת האם.
יוצאים מן הכלל ,אשר בהתמלא אחד מהם,
זה ישנם שני
מקלליםהילדים את שם משפחת האב:
כאשריש הסכמהבין ההורים ,שהילד יקבל את שם משפחת
(א)%
האב.
כאשר אס הילדים ידועה גציבור כאשתו של אביהם .במקרה
כזק אין צורד בהסכמת האבודין הילדים הואכדיןילדים שנולדו
מהורים נשואים.
לסעיף 3הנ"ל ,המשווהלעניין שם חמשפחח ,אתהילדים
שנקדו לידועה בציבור כאשתו של אביהם ,לילדים שנולדו מנישו-
אים ,משווה אףסעיף 4לחוק,לעניין השמותהפרטיים שלהילדים,
את.,הילדיט שנולדו לידועה בציבור כאשתו של אביהם ,לילדים
שנ~לדו מנישואים.
השקיל ,שהינחה את המחוקק בהוראות הללו ,הוא הרצון להגן
עלןילדיס שהוריהם לא נישאוכדין .זהו אחד היסודות של השיקול
הע~יון המנחה את המחוקק מאז ומתמיד -עקרון טובת הילד*
,אמנם ,בדונו בהזראות ~ 4-1 3 a1DIVהנ"ל לחוק השמות,מציין
השופט חיים כהןכי -
"9ה מצינו הכרה חקיקתית באשה לא נשואה הידועהבצי-
ו
ן בור כאשתו של אבי ילדיה ,שלא לצורך סוציאלי או ממוני
כלשהו,כי אם לצורך טובת הילדים ושלומם :גם פה אין
ו המחוקק מתכוון להפוך את מעקד האשה מלא נשואה
ז
ו
לנשואה ,ע"א _ )384,61לכל עניין שבדין או בדת; אלא
טובת הילדים אשר נולדו ואשר גדלים בבית הורים שאינם
נשואים זה לזה ,היא המחייבת שמירה קפדנית על קשרי
ן המשפחה הרגילים והמקובלים -ושם אחיד לכל בני
ן המשפחה אינו אלא סימן ההיכר החיצוני לקשר זה .טובח
,
1,לילדים והדאגת לשלומם ולשלמות מסגרתם חמשפחתית,
המחוקק
אפשרית
'תקנת
'
ר
ו
ב
י
צ
ד
ג
נ
כ
כל
שקולה
שבחיי
בעיני
נישואין כשרים כדת"( ,ההדגשות כאן ובכל מקום אחר
הכלי
לכ'
(ב)1;,
בדייה
ן
י
,
ן
,
ן
,
,
ן
,
ן
,
,
ן
,
,
ן
,
ן
,
'
ן יש
1
,6
ן
,
,
*
מ' ש').
שלי -
הרוקים נס1גייה 11
5י ייחי 17של חוק
השיפט ח'יחו
שבכלשאי
השמנת מ
החוקים האחרים "יש
כאשתו" מתבטא בכד,
ר
ו
צב
מי
של "הידועה הצ
י
י
כדין ואינה נשואה,
תשוט הגנה על זכזיזת אשח אף על פי שלא
נישאהריו לא נישאו כדין'ץ הרי
בחוק זה משום הגנה על זכות ילל אף עלפי שהו
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
היחסבין מוסוייהידועה בציבור"לבין מוסד המשפחה
)2,חוק הירושה ,תשכ"ה ,1965-למרות.שאינו קורא "לילד
בימו" ,מליר במוסד של הידועה (הידוע .בציבור לעניין זכויות
ירושה (סעיף )55ולעניין.מזונות מן העזבון (סעיף (57ג)) .הוא
מעניק זכויות ומזונות מן העזבון",לאיש ולאשה החייםחיי משפ-
חה במשק בית משותף ,אך אינם נשואים זה לזה" ,כאילנ היו
נשואים זה לזה ,ובלבד שבשעת מותו של אחד מהם". ,אף,אחד
מחס לא היהנשוי לאדם אחר".
.
למרות הלשון השונה ,בה בחר המחוקק להשתמש בחוק זה ,שיש
בה כדי להבדיל בינו לבין חוקים אחרים המשתמשים במושג
המקובל של הידועה והידוע בציבור ,קבע בית המשפט העליון,
מפי השופט ברנזון,כי אין הבדל ממשי מבחינת המהות והתוכן
בוניהם .שכן
"הדיבור'-איש ואשה (לא נשואים) החייםחיי משפחה במשק
,,ב~ת,משותף' אינו אלא הפשטה בלשון עדינה של אותו מצב
עצמו הקרוי בפי העם הידועה או הידוע בציבור ,כפי שפורש
ל ' עלידי בית משפט זה בכמה מפסקידיניו ,בשני הבדלים
אחד מפורש ואחד משתמע .ההבדל האחד ,שפורשבסעיף ,55
בא לשלול את התוצאה הנובעת מפסקדינו של בית משפט
זהכי היחס של הידועים בציבור כבני זוג יכול לשרורבין
איש לאשה גם כששניהם או אחד מהם נשואים באותו זמן.
ההבדל השני ,המשתמע מלשון הסעיף ,הוא הופעתם והת-
נהגותם כלפי העולם החיצוני וכיצד הם נראים בעיניו .לפי
) לשון הסעיף,אין צורךבחיי משפחה אשר ירשימו או ישכנעו
( את חוג המכרים והידידים שהם חיים .כבעל ואשה ,ובלבד
. .שלמעשה הם מתנהגים בינם לבין עצמם כבעל ואשה לכל
. .:דבר ונותנים מהונם או מאונם לקיוט משק בית משותף";
יצויין ,כי לסעיפים 55ו(57-ג) לחוק הירושה -הדנים בזכות
לירושה ולמזונות מן העזבון של הידועה והידועבציבור -לא היה
י ועדת
זכר בהצעת חוק הירושה ,אלא הם הוכנסו לראשונה עליד
חוקה חוק ומשפט .הניסוח "העדין"ן שהתקבל בכנסת ,הוא.
תוצאה של פשרה בין הדעה שדרשה למחוק כליל את הסעיפים
55ו(57-ג) לחוק הירושה ,ועלידי כך לא להכיר,לעניין חוק זה,
במוסד של הידועה והידוע בציבור ,לבין הדעה שדרשה למחוק את
"ובשעת מותו אף אחד מהם לא
הסייג שבשני הסעיפים הנ"ל -
י כך להעניק זכות ירושה ומזונות
היהנשוי לאדם אחר" -ועליד
.
.
www.daat.ac.il
29,9
וו
-
'
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
דדכמנשה
שאה
מןו1העזבון לידועה ולידוע בציבור גם כששניהם (או אחד מהם)
נשואים לאחרים (או לאחר) בזמן פטירת המנוח-המוריש.
היו
זאת ועוד ,כנראה שבעקבות אותה פשרהי השתמש המחוקק
בפ~קציה בכך ,שלא הזכיר במפורש אתזכויות הירושה של הידועה
י
והזדוע בציבור בפרק השני של חוק הירושה ,הדן בירושה עלפ
אלא מצא להזכירן בסעיף 55לחוק ,הנמצא בסוף הפרק
השלישי ,הדן בירושה עלפי צוואה ,כשכותרת הסעיף מדברת על
צ11אח" ,ולשון הסעיף מצביעה בבירור על מגמה זו ,בקובעה
די*,
"ישןעיי
כ
"רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה
שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו
נשואים זה לוה ,והוא כשאין הוראה אחרת ,מפורשת או
משתמעת ,בצוואה שהשאיר המוריש".
ואכן עמד ח"כ הרב מנחם פרוש במהלך הקריאה השנייה של חוק
על-כך ,העובדה שלא כללו את הידועה בציבור בפרק
כי
היורשים עלפי דין ,אלא נותנים לה ירושעו במסגרת סעיף 55
שפ
משום
,
"
ה
א
ו
ו
צ
בה
יש
לקוק ,המוכתר בכותרת של "מעין
"הער-
מה".
זכויותלירישה ולמזונות מן העזבון לידועה ולידועבצי-
בור בחוק הירושה ,הרחיק המחוקק לכת מעבר לכל החוקים
ה'אחרים ,אשרהכירו במוסדזה.שכן ,בה בשעה שבחוקים אחרים-
לנעט חוק השמות
מדובר בזכויות סוציאליות-ממוניות שן-
,הרי כאן מדובר ב-זכויות מהותיותיותר,זכויות שעד לכניסת
חלק הירושה לתוקפו בשנת תשכ"ה ,נכללו בגדר "ענייני המעמד
תישי" וחלו עליהם הוראות הדין העברי .אכן ,בצדק מעיר
פרופסור אלוןכי "מבחינה מהותית עולות זכות הירושה וזכות
מל העזבון על כל הזכויות שהוענקו לידועים בציבור
שלפני כן ,באשר זכות ירושה ומזונות מן העזבון הן
ומשפחתי",.
ז~ויות מובהקות הנובעות ממעמדאישי
זה מסביר גם את המאבק העז שהתנהל בעיקר עלידינציגי
המפלגות הדתיות במהלך הקריאה השנייה והשלישית לחוק
1
,
הירושה
ביעניקו
"",
ת
,,עיוני
",וקים
"בר
ן
,
?
לן ,ראה (, )1966יסע
?
.132,138-139
יאה בעיה .4
חק ק
orsשעב)
5. ],נSuccession, 1
'ע
www.daat.ac.il
1Yadin, R
8 Nמס weflectioens
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
הרצוג
אתר דעת -מכללת
ר"לביןמיסד המשפחה
היחסגיןמיסו -היושה נציב(
הירושה ,בדורשם למחוק את הסעיפים 55ו(57-ג) .בהסבירו את
הדרישה הזאת,ציין ח"כ משה קלמרכי -
"עם הכנסת 'האשה הידועה בציבור' בצורה כלשהיא ולו גם
עלידי פיקציה ,בחוק הירושה ,הרייוצרים לה מעמד ופור-
צים פירצה חמורה בשטח תחולתו של הדין האישי ודין
התורה בראשובעניינינישואין".
גם ח"כאזניה ,שדיבר בשם ועדת חוקה חוק ומשפט ,בבואו לדחות
את הסתייגותם של חברי הכנסת "החילוניים" כמובר-רב-האי,
הסעיפים הנ"ל- ,
יין שיש להבחין
ניר ,קושניר ועוד -מלשון
צ
בין חוק הירושה לבין חוקים אחרים ,הדנים בידועה ובידועבצי-
בור .שכן -
"אילו רצינו בחוק הירושה -ואני מדגיש לא בחוקים סוצ-
יאליים אלא בחוק הירושה -לתת זכות ירושה לאשה
שאינה נשוא" ,כשיש עלפניה אשה נשואה,היינו ממוטטים
בחוק זה את המוסד שלנישואין עלפי חוק".
עם זאת ,ראוי להדגיש ,כי זכויות הידועה והידוע בציבור בחוק
הירושה מוגבלות רק לעניין הירושה עלפי דין (סעיף 55לחוק)
(מזונות מן העזבון (סעיף (57ג) לח(ק) .לפיכך ,ככל מקרה אחר,
שהמחוקק משתמש בחוק זה בביטוי "בן-זוג" אין לכלול בו את
הידועה והידוע בציבור .כך ,למשל ,דן סעיף 115לחוק הירושה,
בין השאר ,בזכות המגורים של בן הזוג בדירת המגורים ,שהמנוח
היה גר בה והיתה בבעלותו או בשכירותו ,בקובעו:
"( 115א) דירה שהמוריש היה ערב מותו בעלה וגר בה,
רשאים בן-זוגו ,ילדיו והוריו שהיו גרים בה אותה
שעה עם המוריש ,להוסיף ולגור בה כשוכרי היורשים
שבחלקם נפלה הדירה ן דמי השכירות ,תקופתה ותנ-
איה ייקבעו בהסכםבין הנשארים בדירה לבין אותם
היורשים ,ובאין הסכםביניהם -עלידיבית המשפט.
(ב) …. ….
(ג) דירה שהמוריש שכר וגר בה ערב מותו ,זכות
השכירות בה על פי חוזה שאינה מתבטלת במות
המוריש ואינה זכות לפי חוקי הגנת הדייר ,תימסר
לבן-זוגו ,לילדיו ולהוריו שהיו גרים באותה דירה עם
המוריש ערב מותו".
בסעיף זה באהלידי ביטוי כוונתו של המחוקק להבטיח קורת גג
301.
www.daat.ac.il
1
,
,
ן
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
.
ן,
,
ד',,ר
אתר דעת -מכללת הרצוג
מנשה שאוה
המוריש (בן-זוגו ,ילדיו והוריו) ,אפילו הם עצמם אינם
לקרוב
י על היורשים ,ובלבד "שגרו בדירה ערב מותו של המוריש,
נימנים
.עיולא
הוראות סעיף זה,היוצפויים לסכנתפינו' מהסרה" .הוא
מסמיך את בית המשפט לחייב'את היורשים להעניק זכויות שוכר
ל"ן-זוגו של המוריש ,ילדיו והוריו אפילו הם אינם נימנים על
היורשים (באשר המוריש ציווה את נכסיו לאחרים) .ברם ,בהבדל
מה השכירות המוגנת לפי חוק הגנת הדייר ,תשט"ו ,1955-אין
115הנ"ל מוגנת ,ועל כן תנאי השכירות
סעיף
ה*כירות
(לרבות לפיהשכירות) לפי' סעיף זה' אינם כקבוע בחוק הזנת
י
מ
ד
~.
האייר ,אלא בהתאם לקביעתבית המשפט.
הוא ,שסעיף 15ן לחוק הירושה ,בהעניקו זכות שכירות
לערובי המוריש' ,משתמש בביטוי "בן-זוגו"ן ואין ספק ,לעניות
'דעתנו ,ביחוד לאור הוראות סעיפים 55ו(57-ג) לחוק הירושה,כי
א (4לכלול בביטוי זה גם את הידועה בציבור כאשתו ואת הידוע
בליבור כבעלה .הדבר יכול לעורר תמיהה מסויימת :מצד אחד
~הניק המחוקק לידועה ולידוע בציבור זכויות ירושה ומזונות מן
יתעניין
"עזבון ,שהן זכויות מהותיות ביותר "הנובעות ממעמד אישי
.משפחתי" ,",מצד שני ,לא מוענקת להם זכות שכירות בדירת
~גור ם של המוריש ,בה היו גרים ערב מותו ,זכות שאינה
ומשפחתי" ,ואשר זכות דומה לה הרענקה
נובעת "ממעמד-אישי
להטעיד משנת 1955בחוק הבנת הדייר (הפורש עליהם כנפי
ה,גנת החוק)