אתר דעת -מכללת הרצוג
יעקב יהושע
המסגרת המשפחתית אצל יהדות המזרח בעבר ובהווה
[א]
ל
ע
בדברי יהדות המזרח בארץ ,מתכוון אני לאותה יהדות ספר-
דית ובני עדות המזרח שהתגוררה בה בימי שלטונה של תורכיה
על ארץ-ישראל ,שלטון שנמשך ארבע מאות שנה (.)1917-1517
יהודים אלה התגוררו ב"ארבע ארצות" -ירושלים ,חברון ,צפת
וטבריה .יהדותזו כללה את היהודים המוסתערבין (מאורישקוס),
שעלו לארץ מספרד מיד לאחר הגירוש דרך צפון אפריקה (המאו-
רים)ן יהדות הבלקנים -ביחוד יהדות סאלוניקי ,שנחשבה
"עיר ואם בישראל"ן וכן אותם הקיבוצים שעלו לארץ באותם
ימים מכמה מארצות האיסלאם ,הקרובות והרחוקות,תימן ,פרס,
בבל וארצות המערב החיצון והמערב הפנימי .זאת היא ,לעניות
דעתי ,היהדות המזרחית הוותיקה ששמרה על דמותה ואורח-
חייה עד ונלחמת העולם הראשונה.
התמורות שחלו בארץ ובארצות-המזרח לאחר מלחמת העולם
הראשונה ,שינו במידה ניכרת את המיבנה של יהדות זו ,וביחוד
לאחר בוא גלי העלייה ,הקטנים והגדולים ,שהחלו להציף את
הארץ לאחר מלחמת העילם הראשונה .כתוצאה מגורמים חבר-
תיים ומסורתיים באו סדקים ובקיעים באותו המיבנה של יהדות
זו ,שהביאו כמעט לידי התפוררותה של המשפחה המזרחית וב-
עיקר של המשפחה הספרדית.
היהדות הספרדית ,שהיוותה רוב רובה של היהדות המזרחית
בתקופה התורכית ,היא היא שהטביעה את חותמה על יהדות
המזרח .הרב הראשי "הראשון-לציון" היה .המייצג של הישוב
היהודי בארץ בפני השלטונות התורכיים ללא הבדל עדה .המוס-
דות הספרדיי
ם טיפלו במידה מסוימת גם בצורכיהם של בני
יהדות המזרח ,אשר הקימו במרוצת השנים את מוסדותיהם
הציבוריים.
www.daat.ac.il
ש
-
4
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
)
,
י ה 1שע
י',
אתר דעת -מכללת הרצוג
חויבנ של היהדות הספרדית והמזרחית לאחר מלחמת העולם
ה ,וכן הקמתם של המוסדות הלאומיים בארץ ,הביאו
השנייה
ב~וצת.השנים לטשטוש דמותה של היהדות המזרחית( .באסיפת
הראשונה הגיע מספר הצירים הספרדים ובני עדות-
הננח
ררחיםלשבעים) .משום כך בוחה אני לקרוא לאותה יהדות
השז
עדות המזרח ,שהיתה קיימת עד מלחמת העולם
ספרדית ובני
בשם היהדות המזרחית הוותיקה.ואילו כשאני משתמש
ה*אשונה,
היהדות המזרחית החדשה אני מתכוון לבני העדה הספר-
בכינוי
והארצות השכנות ,שעלו לארד מאז מלחמת העולם הראשונה
וטד ימינו כמעט /שמספרה מגיע כיום עד מחצית הישוב היהודי
בערד .מן הראוי לציין כי קיים הבדל גדול בין צורת החיים
הרברתיים ,וביחוד בחיי המשפחה ,בין אותה יהדות מזרחית
המזרחית החדשה ,וביחוד זו שלאחר הקמת
ותיקה ובין היהדות
הנדינה ,שבעיותיה משמשות נושא לדיונים ולמחקרים.
ברצוני להתעכב על היהדות המזרחית החדשה ,במיוחד ביה-
דות המזרחית שעלתה לארץ לאחר קום המדינה .כל רצוני הוא
לגמוד על דמותה של אותה יהדות שבעבר ,שעליה אפשר להגיד
ד~,
"ן
לא נותרו ממנה אלא קווים בודדים',ואילו ברוב רובה כבר
ק
) פיקה להיקלט בתוך הישוב וליהפך לישראלית.
4
,
]
נב]
,בתן
קליטתה של יהדות הבלקן וכן יהדות ארצות-המזרח
חבלי
קופת שלטונה של תורכיה לא היו קשים ביותר ,לפי שדרישותיה
לא היו גדולות ביותר .יהדות זו היתה נתונה לאותו שלטון
שדמה לשלטון שהיה נהוג בארץ. .ולא זו בלבד ,גם הישוב
וכורכי הניקומי ,וביהוד המוסלמי ,דמה בכמה _בחינות לאותה
)ערבי
קמסגרת החברתית והמשפחתית .הישוב הערבי ,מיסלמי ונוצרי
פאחד ,היה בעיקרו ישוב שומר מסורת ורחוק,מקנאות דתית.
,התורכית והערבית היו שגורות בפיהם של בני עלייה
ילשונית
טובה היו קיימים ביניהם .אף כי
אלה ,ויחסים של שכנות
מחצרות משיתפיס ,לא אירעו נישואי הערובה ,כדרך
הדבר קורה כיום .שכנינו חמדו אמנם את בנותינו היפות והע-
קות .אך מספר הנשים שנישאו למוסלמים אם מחמת עוני ואם
נתוך אונס וכפייה ,היה מועט .ואף כשנישאו להם שמרו על
יתייררי
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
הרצוג
דעת -
אתר
ות המזרח בעברובהזיה
מכללתאצליהד
המשפחתית
המסורת
חגי ישראל .מספרן של .נשים אלו לא היה רב ביותר .מי שהיה
מוכתאר בעיר העתיקה של ירושלים בימיה של תורכיה אמר,
כי מספרן של נשים אלו אינו עולה על מספר האצבעות של יד
אחת .ואילו .היום אמרלי המוכתאר ,מספרן של נשים יהודיות
שעברו לדת האיסלאם ונישאו למוסלמים מגיע אם לא למאות
הרי להרבה עשרות.
טהרת המשפחה נשמרה .שבעתימי החופה היוימי צפיה להו-
רים .כיוםאין מצפים לראות את הסדין המוכתם בדם הבתולים.
הארוסין והנישואין נערכו תוך תקופה קצרה .ההורים כבר 'רצו
לראות את בתם עומדת תחת החופה.
יהדות זו היתה בעלת יציבות נפשית .התענתה בעוניה של הארץ
והתקיימה מתוך אהבה ,בדוחק ובצימצום .מוסדות הצדקה היו
תלויים בעיקר על התרומות שאספו שד"ריה בתפוצות הגולה.
הרבנים הם הם אשר שימשו את העדה ועמדו לה בשעת דחקה.
הם היו חלק מכובד ממשפחותינו .הם היו רחוקים מקנאות
דתית וידעו להלך בנועם .הם היו מסוגו של "רבי יהודה מתיר"
אשר בפרק "במה מדליקין" ,שאנו קוראים בערבי-שבתות .הם
שימשו יועצים להורינו .אתם התייעצו בשעת דחק ,ובעצותיהם
והדרכותיהס השתדלו להקל על חייהם .הם פיארו את בתי-
לנסיותינו ובתי-מדרבנותינו ,ודרשותיהם העממיות ה,יו מרפא
לנשמותינו .תפילותיהם והופעותיהם הרנינו את לבותינו .את
רבנינו ביקרנו בנערינו ובזקנינובימי חג ומועד .רבנינו עוד הספיקו
בשנים הראשונות לאחר מלחמת העולם הראשונה לסייע בידי
מנהיגי הישוב ללכד את העם ולאפשר להם את הקמת המוסדות
הנבחרים .השקפותיהם הליבראליות "ברוחו של הילל" סייעו
להשגת זכויותיה של האשה במוסדות הנבחרים ולשיתופה בעבוי
~ה ציבורית ,ואין פלא אם בני העליות הראשונה והשנייה הת-
גוררו בשכונותספרדיות.
בניהם של המשפחות הספרדיות בתקופת תורכיה נימנו בין
התלמידים הראשונים במוסדות החינוך שהקימו האגודות היהו-
דיות מגרמניה ,מצרפת ומאנגליה .אחדים מהם אף זכו להשתלם
במוסדות זרים בחוץ-לארץ .ידועה היתה המימרה של רבנינו
"כי אין מוות בסיר ההשכלה" .ואכן הודות למוסדות חינוך
והשכלה אלה זכו רבים מבניהן של המשפחות הוותיקות למעמד
חברתי ולפרנסה בכבוד.
?36
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
,
ן
,
י' ן הו שע
אתר דעת -מכללת הרצוג
המשפחה היה המפרנס היחידי .משהרנבגרו הבנים-ועדיין
סמוכים על שולחן אביהם ,נהגו לפרקים להשתתף בתקציב
הנקת ,אףכי תמיכה מעין זו היתה למורת רוחו של ראש המשפ-
חה; שנן היא שפגעה בגאוותו ובמעמדו במשפחה .דבר זה היה
מערער את שלטונו ,ולכך לא היה מוכן להסכים.
גדול היה יחס הכבוד של הבנים כלפי ההורים יעיד
המעשה הבא .הרב הצעיר יעקב מאיר ,אשר שימש לאחר מלחמת
ה~לם הראשונה כרב ראשי ו"ראשון-לציון" בארץ .,ביטל את
מפני רצון אביו שהיה סוחר ,וביטל את חברותו בלשכת
רצתי
"בני ברית" אשר הוקמה בירושלים בשנת תרמינה ,וזאת בגלל
השמועה ששמע אביוכי סמלה של לשכת בני-ברית היה גולגולת
מת .לאהיעילו כל
של הבן והאב עמד על דעתו.
יי
בעלבי שבתות וחגים הסבר
התכנסו
בני המשפחה .לאחר הקידוש נהגנו
לנשק את ידי הורינו ולקבל את ברכתם .הבנים השתדלו לגור
למ"ר הנישואין בקירבת ההורים כדי שיוכלו לבקרם לעיתים
קרובות .אף לאחר פטירתם של ההורים נהגו הבנים והבנות
לתתכנס אם בבית האלמנה או בביתו של הבן הבכורכדי לקרוא
פרקי תהילזם ,להעלות זכרונות מבית אבא ולסעוד בצוותא.
בחוגים נהגנו לבקר בבתי הדודים והדודות ושאר הקרובים .אף
כין,ידענ
ו לדבר עברית ,הרי עם הדודים והדודות וזקני המשפחה
שעדיין לא למדו לדבר עברית -דיברנו ספרדית .שפת הדיבור
הזקת עשירה בדברי חיבה .נוסח דיבורן של אמותינו ,דודותינו
וסבתותינו משך את לבנו .בדיבורן היתה נעימות ומתיקות.
חיו .המשפחה היו מלוכדים .משפחותינו היו מרובות ילדים .את
חקנו ושמחותינו המשפחתיים חגגנו באחווה .הנהלת הבית היתה
מוקלת בעיקר על האשה שניהלה אותו בחסכנות יתירה ,שכן
היורים התפרנסו בדוחק .אחיותינו הבכירות גידלו את אחיותינו
וא"ינ
ו הקטנים .קיים היה כבוד הדדי בין אמותינו ואבותינו
ובענינו ובין הורינו .הבנים היו תלויים בהורים מבחינה כלכלית.
לל,,שאיפתם של ההורים היתה להשיא בהקדם את הבנים וב-
את הבנות ,והמועמדים לנישואין לא היו רבים .הם דאגו
לקשיא את הבנות משהגיעו לפירקן D)Wn .כך אף השיאו אותן
לחקנים שבאו מעבר לים ואף לבעלי מלאכה מבני עדות המזרח,
ובפך ויתרו על רצונם להשיא אותן למשפחות מכובדות כשאיפתן,
שכן כבודה של המשפחה היה יקר בעיניהם .באותם הימים לא
איי
רי
ה
עד,יכמה
ש"
יחיד
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
מכללת
דעתמ -
אתר
אצל יה17ת
שירתית
המסגרת ה
הרצוג המזרחבעבי
1בהו1ה
היתה הבת חופשית לבחור את בעלה לעתיד .לפעמים כפו עליה
ההורים את הנישואין שכן חששו פן תשאר רווקה בבית .גירו-
שין היו בבחינת אסון .משהיתה הבת רוגזת על בעלה ונוטלת
את צרור בגדיה מתחת לבית שחיה ומוצאת מקלט ומחסה בבית
הוריה ,היו ההורים מדברים על לבה כי תשוב לבית בעלה .הם
אם קשים הם הנישואין הרי קשים כקריעת ים-סוף
ידעו כ
ין ,וזאת כדי למנוע את הרס המשפחה .הכתובה היוותה
הגירושי
למניעת הגירושין .לא כל אדם היה יכול לפרוע
המניע הראשי
לאשתו את כתובתה במקרה של גירושין.
במיה ההורים השתדלו הבנות לוותר על חלקן בירושה לטובת
לא לפגוע בקשרי המשפחה .הן העדיפו את המשך
'אחיהן ,כדי
תקינים המשפחתיים עם האחים מאשר לזכות בחלק
היחסים ה
כלשהו בירושה.
הנישואין נערכו בגיל צעיר .הורינו היו סמוכים במשך שנים מספר
על שולחן ההורים .בעיית הדיור היתה קשה .החיים עם החותנת
לא היו נעימים .האשה שאפה להשתחרר בהזדמנות הראשונה.
נטו להשיא את הבנות לתלמידי-חכמים ,שכן פרנסתם היתה פחות
אוייתר מצויה.
המנהג לשאת אשה שנייה לא היה קיים בארץ .רק לעיתים רחו-
קות הרשתה האשה הראשונה לבעלה לשאת לו אשה שנייה על
פניה ,וזה במקרה של עקרות .המשפחה כשלעצמה היתה משפחה
מורחבת ולא גרעינית כפי שהיא כיום .כיום המסגרת המשפחתית
הרחבה נעלמה .תכנון המשפחה המודרנית השפיע במידה רבה
על תכנון המשפחה הספרדית ,ובמקצת אף בקרב עדות-המזרח.
במידה רבה את מיבלן של המשפחות .היתה
החיים
בחצרותהדהדקיל
י כיום מתגוררים הבנים בערים אחרות .רק
ת.
קיימת עזרה
מעטים הם ההורים המאושרים שבניהם מתגוררים אתם בעירם.
תופעהזו המעיטה במידת-מה את דמות המשפחה וצבענה.
נישואיןבין בנות ספרדיות וצעירים אשכנזים היו נדירים .משישבו
צעירינו הספרדים על ספסל הלימודים עם "חלוצות" צעירות שעלו
לארץ מן הגולה ,באו אתן בברית הנישואין .יחיאל מיכל פינס
השיא את בנותיו לחצ ספרדי (דוד ילין) ולספרדי טהור( .יוסף
יוחי" כבר הכריז פינסכי "דתנו לא תחתום
מיוחס) .בספרו"ילדי ר
וההשכלה הישרה" .ובעוד הוא נער קיבל יחיאל
בעד אור המחקר
משולב ב"דרך ארץ" ,כלזמר ,למד לשונות
מיכל פינס חינוך תורני
www.daat.ac.il
ן
,
ן
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
י הו שע
אתר דעת -מכללת הרצוג
י
לטזיןת ומדעים ופיתח
השקפת עולם דתית מתונה ,רחוקה מן
"חנאות ,שהיו בה יותר משמץ "משכילות ,ורומאנטיקה מרובה"
(לליה ירדני בספרה "העיתונות העברית בארץ-ישראל בשנים
,1904-1823ע' .)201האווירה של המשפחה הספרדית ,אורחו-
וחייה ,קסמו לאותן המשפחות ,שעלו לארץ מן הארצות
הערביות במזרח .קיבוצים אלו השתדלו ללכת בדרכיה של המש-
פחה הספרדית .הם לימדו לשונם לדבר ספרדית ואף השתדלו
להם נשים ספרדיות .כך החלה ההתמזגות בין המשפחות
~פרדיות "האצילות" ובין המשפחות המזרחיות שאבותיהן עלו
לחרץ בעירום ובחוסר-כל ,ורק הודות לחריצותם וכשרונם הגיעו
למעמד נכבדבחיי הכלכלה .בניהן של משפחות אלה למדו אתנו
בנתי-ספרינו ,בישיבותינו ובבתי-מדרשינו .הם למדו את נוסח
הספרדי המקורי .וכיום ,עם היעלמותו של נוסח התפילה
מקרבחזנינו הספרדים משמשים הם ,וביחוד מבני העדה
לארסית ,כשומרי הגחלת של המסורת של התפילה הספרדית
כל אותו נוסח תפילה נעלם אף הוא .קל יותר לחזנינו
ה"ודרניים "להרכיב" על והקדושה" או על "נשמת כל חי" את
הנוסח של "ירושלים של זהב" אוניגון מודרני אחר.
"יה
ליאת
היפילה
היפרדי
",קורית.
,
יןוטם
אפשר להגידכי פנהזיווה פנה הדרה של המשפחה הספרדית
ו~מזרחית הוותיקה.ההווי הספרדי כמעט נעלם .התפוררות מוחל-
קת קיימת כיום בקרב הקיבוץ הספרדי שאף שמות המשפחה,
היותיקי
ם והעבריים שלו ,הוחלפו וקיבלו גווו ישראלי,
ק-ת הכנסת בדמותו ובצורתו כדרך שהיה בימי ילדותנו איננו
יותר .אנו פוגשים את בניהם של אלה שעמהם התרועענו בימי
יץדותנו רק בתפילות ראש-השנהויום-הכיפורים .אףרבנינו ,שמיל-
תפקיד כה נכבד בחיי אבותינו ,אינם יותר .אין חזנים מסור-
יים (אין דרשנים עממיים,אין חבריבתי-דין (אין שוחריישיבות.
אף תלמידי הישיבות מבני עדות המזרח מבני העולים החדשים
הפכו להיות בצורתם ובאורח-לימודם אברכי ישיבות אשכנזים,
ו~יו כמעט להבדיל ביניהם .המצנפות והגלימות נעלמו.
למשפחה הספרדיה נתפזרה לכל עבר .ירושלים התרוקנה מבני
משפחות הספרדיות בסוף שנותיה של תורכיה ובשנים הרא-
ליי
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
המסגרת המשפחתית אצל יהדות המזרח בעבר ובהווה
שונות לאחר מלחמת העולם הראשונה ,והן נדדו לארצות שמעבר
ליםכדי למצוא את פרנסתן.
חגיה של המשפחה הספרדית אינם דומים לאותם חגים שחגגו
אבותינו .אף המסיבות המשפחתיות שמילאו חלק כה נכבדבחיי
אבותינו הפכו להיות שדופות .אותה הלבביות המשפחתית אינה
קיימת יותר.
גם יחס הכבודשנין הבנים וההורים נפגם .שובאין הבנים תלויים
ההורים .אין הבת צריכה כיום ,לאחר התבגרותה ,לעמוד
ב
חסדי ההורים ולבקש דמי-כיס והוצאות מלבוש .אין הבת
על פתחי
מכשירה את עצמה עוד לניהול ביתה לאחר נישואיה כמו
כיוס
שאמותינו הכשירו את עצמן לכך .כיום האשה הספרדיה והמזר-
חית מסייעת לבעלה בפקידות או.בעבודה אחרת.
כיום אין הבת מחכה שהוריה יבחרו למענה את בחיר-ליבה,
ואיןיחיסו המשפחתי חשובבעיניה כפי שהיה הדבר חשובבעיני
ו מסתייגים ההורים להשיא את בנותיהם
הוריה .אם בעבר הי
היום אין הם מופלים לרעה ,ובעל מלאכה
לבעלי-מלאכה ,הר
יףעלבן משפחה מיוחסת.
המשתכר בכבודעדי
פרט לחוגים הדתיים הקנאיים האשכנזים בעיקר ,הדי נערכים
העדות השונות .רק לעיתים רחוקות קורה
כיום נישואיןביןבנ
יזיה אדוקה ,נתקלת בקשיים כשהיא בוחרת
שבת למשפחה אשכנ
עדות המזרח ,ואם ההורים אינם באים לחתונה
לה בחור מבני
בסופו של דבר הם משלימים בהיוולד הילד הראשון.
הרי
המשפחה מתנערת כיום מזקניה .סבינו וסבתותינו היו קרובים
לנו .הם פיארו את מסיבותינו המשפחתיות .השתדלנו להנעים
להם את ימיהם האחרונים בקרבנו .כיום ,מחוסרויזר או מפאת
סיבות אחרות ,מבלים הזקנים את ימיהם בבתי-אבות ובבתי-
זקנים ,ואין הם שכטים רצון מכך .מתמרמרים הם על הבנים
אשר בגדו בהם ,וביחוד שופכים את זעמם על .הכלות ,אולם
משתדלים הם לקבל את הבדידות הזאת באהבה ,וזאת מתוך
אהבה לבנים.
אולם אם בניהם של משפחות עמך בני דורנו לא זכו להשכלה
כיום משתדלים למלא את החסר ודואגים
ולחינוך מסודר ,הר
יוך מושלם .בניהם של בעלי-מלאכה ,שמשים
להקנות לבניהם חינ
עמך היום ,הודות להשכלה האוניברסיטאית שרכשו להם,
ובני
כיד בפקידות הממשלתית הבכירה ,בחברות ובשאר ענפי
זב
למעמד נכ
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
'
י
י'~ה(שע
אתר דעת -מכללת הרצוג
הלעכלה .מהם שנטלו לעצמם שמות עבריים ישראליים חדשים
ותהם אשר שמרו על שמותיהן של המשפחות הוותיקות.
ב"ג הפורים של שנת תשכ"ט ( 9במארס )1969התכנסו כל בני
משפחת מיוחס בארץ וסיפרו זכרונות על תולדות משפחה ותיקה
זו
,משפחת מיוחס לא החליפה את שמה כדרך שנהגו כמה
משפחות ספרדיות ותיקות .זה היה כנס רב רושם ומסופקני אם
משפחות ספרדיות דומות תיזומנה כנסיםמעין אלה.
אלן פלא איפוא שבני דירנו הקשישים נ,תרפקים על אותו עבר
שקיו בו בימי ילדותם ,מתגעגעים על הרומנסות אשר שרו להם
אמותיהם כשנידנדו להם את עריסותיהם ,מאזינים לפרקי הווי
הלשודרים בראדיו ובטלוויזיה ומתמוגגים מנחת מה"בוסתנים"
ו",רומאנסרות" אשר מעלים על הבמה מדי פעם בפעם.
גם בקרב המשפחות המזרחיות הוותיקות שחיו אתנו בעבר חלו
שינויים ,אםכי הליכוד והמסורת המשפחתית עודםקיימיםבמי-
דך רבה יותר מאשר הם קיימים בקרב המשפחות הספרדיות
הלותיקות .משפחות אלה עודן ממשיכות במידת-מה את אותו
ההווי שהכרנו בעבר .אף קמו מתוכן בנים התופסים מעמד בכבד
בעיי הכלכלה והמסחר .אף בקרב משפחות אלו מצויים כיום לא
4נישואין מעורבים של בני עדות המזרח אלא גם נישואין עם
ר
ני עדות אחרות .אף יהדות מזרחית (תיקה ז( הופכת להיות
ב
ישראלית.
[ך]
י שונה הביאה היהדות המזרחית החדשה ,שעלתה מארצות
4ו
ומצפון-אפריקה לאחר קום המדינה .הווי מעין זה היה
וידוע לאבותינו ,כשקיבוצים קטנים מיהדות זו עלו לארץ
בקוף המאה החולפת .איןעניינים מיוחדים המגשרים בין יהדות
מזרחית חדשה זו ובין היהדות המזרחית הוותיקה .ליהדות זו
מדייתיה המיוחדות ,שהמוסדות הממשלתיים מטפלים בהן .צורת
של יהדות זו אינה דומה לצורת החיים של אבותינו .גם בתוך
יךדית זו מורגשת ההתפוררותן מאחר שקשה לה לעמוד בפני
אתגריכ החדשים של הנמנים החדשים של מדינת ישראל.
גט כאן הולך ומתרחב הפער בין הבנים והאבות .אולם השפעת
שמסירת בקרב הדור החדש עודנה חזקה ,מה שאין כן בקרב
היהדות המזרחית הוותיקה ,שהמסורת איבדה כמעט כל מעמד.
"~זרח
.כר
,ייה
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -
הרצוגת המזוח בעבריבהויה
מכללתאצליהוי
המסיית המשפחתית
בעיותיה של יהדות מירחית חדשה זו מצויות כיום בדיוניהם
של חוקרים ,סוציולוגים ואוספי פולקלור וערכים .יהדות מזרחית
חדשה זו שונה מאותה יהדות מזרחית של המאה החולפת .היא
לא הביאה עמה מטען דתי ,כזה שהביאה אותה יהדות בעבר.
במשך שבעים השנים האחרונות אכלה התרבות המערבית כל
חלקה טובה בקרב יהדותזו .כל תקוותנו היאכי יהדותזו תתמזג
במשך השנים הבאות בתוך היהדות הישראלית הכללית ,תתגבר
על חבלי הקליטה ,תהווה חלק בלתי נפרד מכלל ישראל ותשתדל
לשמור גם על ערכיה המסורתיים שהביאה מהגולה למען תשמש
גם לנו ,יהדות המזרח הוותיקה ,מקור עידוד להחייאת מקצת
מאותוההווי שהיה לאבותינו בעבר.
עלייתה של יהדות המזרח הוותיקה היתה מתוך שלווה נפשית
ויציבות נפשית .אנו שרנו בתפילותינו .המשפחה הספרדית והמזר-
חית לא חששה להיטמע .היא לא באה מתוך רדיפות.
העלייה מארצות הבלקן ,שהיתה קיימת עד מלחמת העולם
הראשונה ,חיזקה במידת-מה את המשפחה הספרדית בישראל.
עם חורבנה של יהדות הבלקן ניתק הקשר שהיה קיים בעבר בינה
ובין המשפחה המקומית .אף העלייה ההמונית מארצות המזרח
ומצפון-אפריקה לא סייעה במידה רבה לשמירת המסגרת של
המשפחה המזרחית ,שבמרוצת השנים חלו בה שינויים מרחיקי-
לכת .קיים הבדל רב בין המסגרת המשפחתית שהיתה קיימת
בראשית המאה.הנוכחית בקרב משפחות אלה'ובין המסגרת המש-
פחתית כ שהיא קיימת כיום בקרב המשפחות העולות.
יפםיריקים מכל אותו התוכן שמילא אתחיי הורינו.קיים
בנינו חי
הרושםכי אנו המוהיקאנים האחרונים של אותה יהדות ,המחט-
טים בעבר.
המשפחה הספרדית הוותיקה הולכת ומתפוררת .אותם המו-
סתת שהיתה קשורה בהם בעבר בקרב העדה אינםקיימים .החינוך
החדש ,תנועות הנוער ושאר המסגרות המודרניות הוסיפו לערער
את המסורת הדלה שעוד נותרה בבית ההורים .השבת והחגים
שוב לא משכו את תשומת הלב .מן הראוילצייןכי הנוסטאלגיה
לעבר הישראלי חביבה גם על המשפחות האשכנזיות הוותיקות,
ומשום כך הן מחבבות את הפולקלור הספרדי .יתכן כי מרכזה
של היהדות המזרחית כיום הוא בארץ-ישראל .יהדות המזרח
שוב אינה קיימת עוד בארצות האיסלאם .אם קיימים קיבוצים
374
www.daat.ac.il
ן
י
,
ן
י'יהי
.
,.
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
שע
אתר דעת -מכללת הרצוג
מיהדות זו ,הרי הם קיימים בצידם של הקיבוצים היהודיים
הר*שונים אשר באו מארצות המערב בראשית המאה הנוכחית
ובקוף המאה החולפת .אם באירופה ובאמריקה קיימים קיבוצים
יוצקי סוריה ועיראק,הרי ההווי הקיים באותם מקומות הוא רחוק
מר!,ההווי שהיה קיים בארצות מוצאם ,כשם שהקיבוצים הספרדים
יוצאי הבלקן המצויים בחוץ-לארץ רחוקים מהווי ארצות מוצאם.
אפשר להגידכי התפקיד שמילאה היהדות הוותיקה והחדשה
כין"
בארצות מוצאן במאות האחרונות ,פסק.
מ 41אחד -יהדות מזרחית ותיקה רוויית זכרונות המתרפקת
על1העבר .ומצד שני – -יהדות מזרחית בעיקרה לא ספרדית,
שהפכה להיות ליהדות סעד ,הטרודה בבעיותיה ואין היא נלהבת
אולם אנו מקווים נזכה
יום שלאיהיו בארצנו
מערביתותי
לה"מיזהגד.ות מזרחית ולא יהדכוית לא
אלא יהדות אחת שלימה
ואחידה כפי שהיתה בימי תפארתנו ,ונהיה כולנו משפחה יהודית
ל~,
,
ן
ישראלית.
[ה]
אס כי אין שאלת התפוררות המשפחה המוסלמית הירושלמית
היתיקה
כלולה בתוך נושא הרצאתי ,אולם מפאת הקשרים החבר-
תדם שהיו למשפחה המוסלמית עם המשפחה הספרדית והמזר-
חית הוותיקה בתקופה שקדמה למלחמת העולם הראשונה,ראיתי
סו ,הראוי לעמוד על השינויים שחלו גם בקרב המשפחה המוסל-
שבחצרותיה התגוררו אבותינו.
ה31ה מן המשותף היה לנו ולמשפחות המוסלמיות .המסורת
העתית ,כיבוד הורים ,ליכוד המשפחה והשאיפה להשיא את
הענות והבנים בגיל צעיר לבני משפחות מכובדות בעלות ייחוס,
ושאכפי שנהוגכיום בקרב המשפחות שלא הכבוד המשפחתי קובע
א עושרן .האשה המוסלמית אף היא הפכה להיות עצמאיתבבחירת בעלה בעתיד .אין היא מקבלת בהכנעה כל מועמד
קקוצע לה .חינוך הבנות ועבודתן מחוץ לבית ,כגון הוראה ופקי-
עת ,המעיטו במידה רבה את תלותן הכלכלית בהורים .יחסי
תלבוד שהיו קיימים בעברבין הבנים והאבות נפגמו .מזמן לזמן
י הם
קמאים בעתונות הודעות הורים
בהן .הם מודיעים כ
לננ
יערים את חוצנם ממעשיהם של בניהם
מית
"תר
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
המסירת המשפחתית אצליהוית המזרח בעברינהיוה
-
הישוב המוסלמי בארץ נתון לשתי השפעות .השפעה ערבית כללית
הקיימת בארצות ערב ,וההשפעה החברתית הדינאמית הקיימת
בכל תחומי החיים בישראל.
האשה המוסלמית תובעת לאחר נישואיה דירה לעצמה ואין היא
מוכנה להתגורר בבית הורי החתן .הגירושין פסקו להיות קליט
כמו שהיה קודם לכן .אף הפיצויים שהיא מקבלת לאחר גירושיה
הם גדוליםואין הם מצטמצמים,כפי שהיה בעבר ,במוהר המאוחר
ובמזונות לתקופה של שלושה חדשים בלבד .האשה המוסלמית
ממשיכה לוותר לפרקים על חלקה בירושה ,אףכי חלקה בירושה
גדול מחלקה של האשה היהודית ,וזאת כדי לשמור על יחסים
תקינים עם בני משפחתה במקרה של סכסוך עם בעלה -ואז
אחיה יעמדו לימינה בשעת משבר .אף המסורת הדתית נחלשה
במידה .רבה .המסגד אינו ממלא אותו תפקיד שמילא בעבר.
המסגדים ריקים בימי חול ,ורק בימי
חג ומועד ובחודש הצום
של רמאדאן מתמלא המסגד במתפללים .אותה פשטות שהיתה
קיימת במסיבות ובאירועים משפחתיים ,נעלמה .כיום משתדל
כל אחד לעלות על חבירו בעריכת טקסים מפוארים ראוותנים,
המחייבים הוצאת סכומים גדולים.
מספרם של אנשי הדת נתמעט .מספרם של הצעירים המשתלמים
באוניברסיטה הדתית "אל אזהר" מועט מאד .בעבר לא היתה
משפחה מוסלמית ,שלא שלחה את אחד מבניה להשתלם באוני-
ברסיטאות הדתיות אשר בקאהיר ובדמשק .כיום שולחות המשפ-
חות את הבנים להשתלם ברפואה ,במדעי הטבע ועוד .הדאגה
לחינוך מודרני של הבנים תופסת מקום נכבד אצל המשפחות
המוסלמיות.
ירושלים המוסלמית הוותיקה כמעט שאינה קיימת כיום .רק
ארבעים משפחות מוסלמיות ותיקות נשארו כיום בירושלים .חב-
רון המוסלמית כבשה את ירושלים .הנוער המוסלמי בארץ חשוף
להשפעה דינאמית חדשה יותר מאשר הנוער הערבי שבשאר ארצות
ערב .אמנם קיים הפער בין הדור החדש והדור הישן .סכסוכי
הירושה הורסים כל חלקה טובה ולפרקים הגיעו הדברים לידי
כד שהגריס תובעים את בניהם למשפט .בלבושה של האשה המוס-
למית חלשינוי רב .ליד האם הלובשת לבוש מסורתי הולכת הבת
הלבושהלפי האופנה החדשה.
377
www.daat.ac.il