אתר דעת -מכללת הרצוג
יצחק אשר
ד11(3נ,ץ של המשפחה היהודית בקיבוץ
ניסוחו של הנושא "דמות המשפחה היהודית בקיבוץ" מניח ,שיש
ייחוד למשפחה היהודית בקיבוץ -ייחוד שמזכה אותו לשמש
נושא מיוחדלדיון.אני משער,כי הכוונה בעיקר למשפחה הדתית
בקבוצה הדתית ,ובוודאי בראש וראשונה לקיבוץ הדתי .אלא
שבמידה מסויימת דברי יהיו נכונים גם לגבי התנועה הקיבוצית
כולה .אוכל כמובן רק לנגוע בכמהעניינים,על קצה המזלג.
תחילה אני רוצה לקבוע ,כי המצב בפרשה זו הוא דינאמי מאוד.
דמות המשפחה בקיבוץ משתנה כל שנה .הרבה סיבות לדבר:
השפעות חזקות מן החוץ תהליכים של התפתחות בקיבוץ עצמו
עם העלאת רמת החייםן סגירת המעגל של שלשלת הדורות -
דור המייסדים ,דורשני ודורשלישי ,סבים וסבתות ,נכדיםונינים,
התהוות קשרי משפחה יותר רחבים ,עד כדי היזזצרותן של "חמו-
לות" .אם כן ,דברי אינם באים לקבוע מסמרות ,אלאלציין אולי
מגמות.
כדי להבין את המיוחד שבמוסד הזה" ,המשפחה בקיבוץ" ,עלינו
לחזור קצת אל העבר ,להיסטוריה של התנועה הקיבוצית .ובדברי
על כך אסתמך ,על מחקריה של ד"ר יונינה טלמון
ידוע כי
בראשית ההיסטוריה של התנועה הקיבוצית צומצמו מאודתפקידי
המשפחה .היה שיוויון מכוון בין חברים וחברות ,שלילת דיפרנ-
ציאציה בעבודה ,כשהמקום בו מתמקדיםחיי החברה של הציבור
הוא חדר האוכל .בו אין סועדים את הארוחות העיקריות בלבד,
אלא כאן מתקיימים מה שמכונה "ארוחת ארבע" ,סידור העבודה,
ובכלל כל פגישה חברתית .באותה תקופה היה צימצום מכוון
בריבוי הטבעי ,בילודה ,מתוך כל מיני סיבות שלא קשה לשער
אותן .אפשר על כל פנים לציין ,כי התנועה הקיבוצית חשבה,
שההטשד של הקיבוץיהיה מובטח ממקורות חוץ( :רעינים,עולים
מחוץ לארץ ,בודדים ומתנדבים.
י
".ל.
www.daat.ac.il
379
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
רבה מאוד היתה הפרדה בין המשפחה ובין הילד שב-
משפלה .חברות ילדים קמו ,לפי קבוצות גיל אחידות .התפקיד
הראשוני ,העיקרי ,הועבר אל המטפלת ,אל המדריך,
אליילכמי
הח
חנך ,שהיו "מומחים לדבר" על פי נטייה טבעית אישית
ועלקימך הכשרה והשתלמות כלשהי ,ולבסוף אל ועדת החינוך
המליומית .כלומר ,האחריות החינוכית הועברה אל החברה הקי-
בוצית .הילדים באים בשעות מסויימות ,אחרי העבודה ,לבית
הוריהם ,ושם נרקמים יחסים שהם בעיקרם בלתי סמכותיים.
לציין את המינוח המיוחד ,שבומציינים את היחסים בתוך
המשפחה .אין מדברים על הבעל "זהו בעלי ,וזאת אשתי",
כי 4ם" :אנו זוג" ,או" :הוא הבחור-שלי" ,וזאת "הבחורה שלי".
דבהזזה היה גובל לעיתים בצחוק ,כאשר מישהו מציג את החברה
שלון הרעיה הקשישה" :זאת היא הבחורה שלי" .זה דברידוע .אך
כמקבןיש בכך הרבה יותר מאשר סתם מקרה .זה מהותי ,כמעט
י לזמר ,שעל זה אפשר לומר בבדיחותא את הפסוקים שבהושע
ר"צויהת
יה ביום ההוא …תקראי 'אישי' ,ולא תקראילי עוד 'בעלי',
והעירתי את שמות הבעלים מפיה ,ולא יזכרו עוד בשמם" .ברם,
היתה כידוע הכוונה אל בעלים אחרים לגמרי -הבעל
ד להשם.
בניגו
כיגם אנחנו עדים לתהליך מתמשך של החזרת עטרה ליושנה .כלו-
מן ,המשפחה בתורת תא בחברה הקיבוצית ,שוב נוטלת לידיה
תפקידים ,אשר טושטשו אולי בראשיתה של התנועה הקיבוצית.
לכך סיבות שונות ,אינני רוצה למצות את כולן ,אך אציין
אחדות מהן :ייצוב הקיבוץ .מטבע הדברים שהקיבוץ השרוי במצב
~ומס יותר ,מחזק את מעמד המשפחה ,ומחזיר לה חלק מתפקי-
דןה הקלאסיים .הנורמאליזציה מקהה את תחושת הדחיפות של
החלוציות ,זו התובעת ,הדורשת ביצוע משימות .הפעילות הכלכ-
איננה צמודה בראש וראשונה לערכים של הקיבוץ .משום
ך
היסרחה
1ע
?ל התנועה הקיבוצית .העבודה הופכת עתה לפונקציה פרוזאית
~אוד :אדם חייב לעבוד ,וכך הוא הדבר .ולא תמיד העבודה היא
~פי מלוא הסיפוק שהוא היה רוצה לקבל ממנה .שאיפות אישיות
~וכות עכשיו לאוטונומיה חלקית .חשוב מאוד לציין ,שהקמת
המדינה הקטינה את התלות של ההברה בישראל בתנועות כריזמ-
טיות .במקום מטרות קולקטיביות לטווח ארוך ,באו השתקעות
במידי
מעניין
ש,
יע
תת
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
~מותה של המשפחההיהייית בקיבה
וסיפוקמיידי של צרכיםאישיים .צמיחתו של הדור השני ממחישה
את עצמאותה החלקית של המשפחה.
אביא כמה דוגמאות לדברים אלה ,ולבסוף אוסיף דברים המיוחדים
לקבוצה הדתית ,שכן כל מה שאמרתי עד עתה נכון לגבי התנועה
הקיבוצית כולה .אם כן -חלק ממשק הבית עובר מן השירותים
של הקיבוץ אל המשפחה :כביסתיד ,תיקון ,גיהק ,בצד המכבסה
והמחסן המשותפים שבתוך הקיבוץ ולמרות קיומם של אלה.
בכל דירהיש מטבחון וכלים ,החבריםיכולים להכין ארוחת ארבע
וגם ארוחת ערב ואולר עוד ארוחות…ישנם שירותים נפרדים
נקודה חשובה מאוד .שיטת חלוקת מצרכי היסוד הרבה יותר
גמישה מכפי שהיתה לפנים ,הודות לתקציב האישי .יש בקבוצות
חנויות "כלבו" עם אפשרות של בחירת פריטים תמורת התשלום
הפנימי ,הכסף הפנימי של הקיבוץ .מתמונת האפשרות של פיתוח
הטעם האישי ,שהיה לפני כן סטאנדארטי למדי ,בשל התנאים
המקומיים..
חל שינוי ניכר גם ביחס לילודה .לאט לאט מביניס.כי הילדים
אינם רק עול ומעמסה על הקיבוץ ,אלא הם מבססים את המשפחה
בקיבוץ ,ותורמים להעשרת המשפחה והקיבוץ גם יחד .המשפחה
משתפת יותר פעולה עם המחנכים :עזרה בהכנות בשיעורי בית,
הכנות והשתתפות בחגיגות ילדים ,פיקוח על התנהגות הילד,
על בחירת החברים והרגלי קריאה ,השפעה בבחירת המקצוע
ועוד ועוד .לאחרונה הונהגה בהרבה קבוצות הלינה של הילדים
על יד ההורים ,עליד המשפחה ,במקום בבתי הילדים .בעקבות
הלינה עליד ההורים יש הפחתת שעות העבודה של החברה.בין
כך מפחיתים מן השעות האלה בגלל התנאים המיוחדים של
החברה ,בשל תקופות הריון ,בשל הנקה ,בשל קשישות ועוד.
לאט לאט החברות מתרכזות שוב במלאכותיהן המסורתיות כמו
בישול ,כביסה ,טיפול בילדים וכיוצא באלה .בסידור העבודה
ניתנת עדיפות לשיקולים מעשיים ,שגורמים לדיפרנציאציה בעבו-
דה ,ועל כן -מפנישבין כך התקופות שהאשה נעדרת מן העבודה
הן ממושכות ,קשה להתחשב בה יותר מדי בעבודות מקצועיות
מסויימות ,המחייבות רציפות .בתוך המשפחה נוצרים הכדלים
ניכרים בסגנון החיים ,בלבוש ,בהופעה החיצונית .מושם דגש יותר
על הנשיות ,עלהאינדיבידואליות .בסך הכל מופנית התנועה פנימה
אל רשותהיחיד במקום החוצה אלחיי הציבור.
381
www.daat.ac.il
,
ן
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
י'
ש
,
באשל לילדים ,בזמן הקצר הקצוב שהילדים נמצאים
אשר
אצל ההו-
אם הלינה עודנה בבית הילדים -מנסים ההורים בדרך
ריםי
מתח .הם רוצים להשפיע אהבה.
כלל~,התרחק מיצירת מוקדי
הפיקוח וההקפדה עלמיל משימות נשארים ,איפוא ,בעיקרבידי
משוםויכך עבודה קשה מאוד בבית הילדים,
המטופלות .להן יש
שכן" 04הזירה" של הילד ,שם הוא בוחן את כוחותיו יחד עם
מותנית של ההורים שומרת על
בני !ילו .אבל האהבה הבלתי
האילן.
אף"פשר לציין שינויים בדרך הכינוי והפנייה אל בני הזוג .שוב
לשמוע" :האיש שלי"" ,זהו בעלי"" ,זאת אשתי"" ,האשה
אפשר
לפעמים ,בשעות מאוד חגיגיות" :רעייתי" ,והילדים שוב
פונים ב"אמא"" ,אבא" .ואם הם כזנים להורים שלילד אחר הם
בלי שם פרטי ,והרווק הוא
שואלים" :אבא של ,"…אבא -
של אף אחד" .לאט לאט מתרחבים קשרי המשפחה :בני
המייסדים מקימים משפחות .כבר יש סבא ,סבתא ,נוצרות חמו-
"א~שהן בעלות השפעה על ענייני החברה כולה .אף מתחדש
ומתהדק הקשר עם המשפחה בחוץ.
י אומר משפט מסכם :חייבת להיותאיזו פעולת גומלין
כאן,היית
ולחברה לבין המשפחה ,איזו השפעה הדדית .המשפחה עשויה
בין
להיית חיובית עד מאוד (לשמש כמלט מלכד של החברה הקיבו-
צית!,מאידך גימא ,היא עלולה גם להיות מוקד פוטנציאלי לניגו-
,אם המשפחה ,או אחד מבני המשפחה מתנגשים
דיס,,ותחרות
עםולציבור או אינם מרגישים עצמם כל כך בטוב .גם כאן מתקיים
"עזה כנגדו" :זכה הקיבוץ -המשפחה היא עזרן לא זכה -
היאךכנגדו.
שליק
לות,,ן
!,
ועכלי( לכמה תופעות בתחום הדת ,שהןאופייניות לקיבוץ הדתי.
מודע בהחלט לכך ,שראייתי יכולה להיות
וגם',בתחום זה
סובייקטיבית ,אני לאחרים יש רושם אחר ,או ידיעה שונה
ואול
לכליאנימציין -וזה בעצם בכל התנועה הקיבו-
מידיעותי
.ראש
ציתל אבל בעיקר בקיבוץ הדתי -את היציבות שבמשפחה .אני
שאין נדזגמתה בעולם .האחוז האפסי כמעט של מקרי פירוד
במשפחה בקיבוץ הדתי ,אפשר להעלותו על נס .זה לא עניין של
טפי"ה על שכם ,לא אנחנו "אשמים" בכך ,אבל צורת החיים
הביעה ליציבות עצומה.יש לנו הרושםיביעה ,שהמגמה הזאת עוד
חו1,
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
דמותה של המשפחה היהודית בקיבוץ
הולכת ומתחזקת גם בדור השני .מוקדם עדיין לדבר על הדור
השלישי ,אבללגבי הדורהשני הדברים בהחלטנכונים.
כבר ציינתי את הילודה המוגדלת ,גם בתנועה הקיבוצית כולה,
אבל במיוחד בקיבוץ הדתי .לגבי הדור השני זאת היא תופעה
מאוד מאוד מעודדת וחיובית .אפשר,לנסות ולהסביר את הסיבות
לכך.הייתי אומר קודם לכל ,שעברה מן העולם אותה מצוקה כל-
כלית ,שציינה את ראשית צעדיה של התנועה הקיבוצית .זאת
ועוד :נדמהלי שגם לא קיימת אותה ההגבלה ההדוניסטית של
חברת השפע ,כלומר ,אותה מגמה של המשפחה המודרנית ,אשר
איננה רוצה לכרוע תחת העול של צער גידול בנים ,אך רוצה
"ליהנות מןהחייס
החינוך המשותף עם בני גיל איננו פוגע בשום פנים ואופן ברגש
הסולידאריות המשפחתית .נכון שקיימים קשרים אמיצים בין
הילדים בני גיל אחד ,אשר גדלים יחד מבית התינוקות דרך כל
הכיתות ,לפעמים עד לצבא ,והם בהחלט כקשרים שבין אחים
ואחיות.ידרך אגב :ידועה התופעה שקשרינישואיןבין אותםבני
גיל באמת נדירים עד מאוד ,והסיבות די מובנות) .אבל אותה
האחווה עם בני גיל אחד ,איננה מקפחת בשום פנים את קשרי
המשפחה .ואםקיימת פתיחות רבה כלפי ההורים ,הריהי.מפותחת
עודיותרכלפי האחים והאחיות שבתוך המשפחה.
אנימציין כתופעה כללית את "שלום בית" .ואם אין שלום בית
באיזה שהיא משפחה ,הרי זה בוודאי דבר יוצא מן הכלל ,אשר
בא .לאשר את הכלל .גם לכך יש בוודאי סיבות שונות ,ובראש
וראשונה ,מכות העדר המתח על הרקע הכלכלי .בקיבוץ תשמע
לעולם מפי האשה ,החברה" :בעלי עובד תמיד יותר מאחרים".
כלומר היא מנסה לרסן אותו ,שהוא אינו צריך לעבוד כל כך
הרבה .ואילו בחוץ קיים ,כך נדמה לי ,לעיתים קרובות מאוד
הזירוז לעבוד יותר ,ואין זה מתוך אהבת העבודה ,אלא כדי
לענותעל צרכים מאוד מאוד חזמרייס.
כאן אני עובר לנושא חשוב :הקונפליקטבין המעמד הציבורי
עכשיו אני מדבר על הטקס הדתי -לבין החוויה המשפחתית
בבית .ואתן לכך דוגמא אחת בולטת מאודסביו רבות.אני מתכוון
לליל הסדר .אפשר לעקוב ממש איך הדברים התפתחו :תחילה
היה סדר אחד לכל הציבור ם
כאשר הציבור גדל ושובאי אפשר
היה להשתלט עליו -זאת גם בזכות האורחים הרבים ,אשר נענו
,383
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
י' גשר
אתר דעת -מכללת הרצוג
י ויכול" -חילקנו את
לדתישתנו ולהזמנתנו של "כל דיכפיןיית
ו לחמולות :המשפרות,
סדרים גדולים .אחר כך הגענ
לשני
משפחה מסביםיחד .לפעמים השכנים של בית
שהם בקשרי
אחד יושבים ביחד.זוהי שאלה שהיא שנויה במחלוקת .אניאינני
רועה שנעריך את זה מבחינה ערכית ,בחינת מה עדיף על מה.
לציין ,שגם בעבר היו סדרים גדולים מאוד אצל הרבי
(אעשר
אולי עיר הקודש ,או בחבורה) .כאן הקונפליקט הואבין
ר
הסי
ואיה
אויבירושלים
המעמד של "ברוב עם הדרת מלך" כנגד החוויה האישית ,והאפש-
רו;היותר גדולה שלקיום "והגדת לבנך".
להוסיף כהנה וכהנה ,בעי.קר באשר לעיצוב הדמזת' של
הקבת בתוך המשפחה של הקבוצה הדתית .אך אוכל עתה להתעכב
ר אחד בלבד :חשיבותה של המשפחה באותו מוסד ,שקור-
עלן,דב
אים לו "ארוחת ארבע" ,מוסד מקודש מאוד בכל התנועה הקי-
בולית וגם אצלנו .בשעה זו מתאספים כל בני המשפחה ,ואליהם
מתוספים גם לארוחה הילד המאומץ מבין תלמידי חוץ ,תלמיד
הגולפן שזה עכשיו עלה מחוץ לארץ.,גן ההכשרה מארצות הברית
א;,מדרום אמריקה ,או מאיזו ארץ אחרת .במלים אחרות :הילד
מתרגל משחר ילדותו למידת הכנסת אורחים ,שהוא נמצא עם
ארעים אחרים במשפחה .לא פעם הוא חייב לוותר בשל כך על
מתהו .הדבר מרהיב את אופקו ,ויוצר -כך אנחנג מקווים,
ונקמה שכך יהיה יחסחיובי של הסברת פנים לעולה .מובן
לי
לנו כמו גם בארוחה של שבת,
שהארוחה הזאת מזמנת
אפשרויות לדון .על ענייני דיומא ,הן בתוך הקיבוץ והן בעולם
הגדול ובמדינה .כל זה מתוך הדגשת החיוב ,בתנאי ובהנחה
שהמשפחה עצמה היא חיובית .פגישה יוצרת הזדמנות שלחינוך
ית ,לכיבוד אב ואם ,לקיום
ול
לקידות טובות ,לדרך ארץ ולעזרה לזו
מנוות מעשיות ועוד ועוד .הוא שאמרנו לגבי היחסיםבין הקיבוץ
ואמשפחה :זכה -עור ,לא זכה -כנגדו.
יכ;"תי
מ"ליו
www.daat.ac.il