אתר דעת -מכללת הרצוג
מוטיב הבית והמשפחה בספרות העברות החדשה
הספרות העברית החדשה לתקופותיה ,לזרמיה ,לסוגיה ולרבדיה
שזורה במוטיב הבית והמשפחה בשתי הזמן ובערב החלל .אם
נתבונן בו ,במוטיב זה ,נגלה בו ארבע פנים :.א .סמכות האב
ם וחינוך;
ומעמדו ,ב .סמכות האשה ומעמדהן ג .אורחותחיי
י מוטיב הבית
ד .השכלה .אין בכד משום "פרזה אם אומרכ
והמשפחה מהווה ארכי-מוטיב בספרותנו מן המאה השמונה-
עשרה ועד למחציתה השגייה של המאה העשרים ,וסקירתו על
תנודותיו והתפתחויותיויש בהכדי ללמדנו על תשתיתה של ספרות
זו ,מסדה ,אגפיה וספחותיה .אין בדעתי ,כמובן ,למנות כרוכל
אותן יצירות שבהן תוארה המשפחה מארבע פניה ,מלאכהשיגי-
עתה מרובה ושכרה מועט ,אלא בדעתי הפעם .לרמז רמיזות ולהצ-
ביע עלקווייסוד שיש בהםכדי התוויית דרך לחקר מקיף ומעמיק
יותר בהזדמנות ראויה.
ולפני שאכנס לגופו של .דיון ארשה לעצמי הערת-מבוא נוספת.
קודמי בדיון הרחיבו את הדיבור על מוטיב הבית והמשפחה איש
איש בתחומו ,ונשאלת איפוא השאלה :במה נבדל דיון ספרותי
במוטיב זה מדיון היסטוריופילוסופיזייאמר מראש,איני מתכוון
בתחום הדיון האסתטי גרידא,ואינני מתכונן .להוות
לצמצם עצמי
מעין בר-מצרא לקודמי ,כשעיקר מטרתי הדיון האידאי .אולם
קיים הבדל מהותי בין העיסוין ההיסטורי והפילוסופי במוטיב
הבית והמשפחה ,לבין העיסוק הספרותי ,לבמקום שאתה מוצא
חסרונם של .הראשונים אתה מוצא יתרונו של האחרון .הספרות
מטבעה היא בבחינת היענות בלתי שיטתית לאתגריה של המצי-
אות ,ואין היא מוכנה לגדור עצמה בכבליך של מתודה אפריורית.
ההתייחדות המסורה עם הטקסט הספרותי מביאה אותנו לחושוף
נקודת.המפגש בין הנסוד הסובייקטיבי של האומן המעצב לבין
היסוד האובייקטיבי של המציאות המעוצבת .לפנינו מערכת סט-
385
www.daat.ac.il
ק
,
-
-
-
ך
-
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
"1י,
ן
רוקטוראלית בה פועלים מרכיבים
י'
פרידלידראתר דעת -מכללת הרצוג
בעלי תכונות חדשות ,מרכיבים
שעמס הצטרפותם למערכת העניקה להם תכונות חדשות .היצירה
הספרותית היא בבחינת .בריכה משקפת (משתקפת ,כלשונ( של
ביא"יק
,ועל המתבונן בה מוטלת החובה להכיר את המערכת
הפועלת ממנה ובה ,ולא לכפות עליה מערכת כל-שהיא המוכנה
ומקמנה אתו מראש.
בבואנו איפוא לסקור את התפתחות מוטיב הבית והמשפחה
בספקות העברית החדשה משלהי המאה השמונה-עשרה ואילך,
.לחדור למהויות היסודיות של ספרות זו ,כשהמשפחה
מהתה לה נקודת-מוצא (תחנת-יעד .דרכי עיצובה של
המקפחה היהודית יש בהם כדי ללמדנו על המארג האידאי
והאסתטי של מפרותנו.
היה להפריד אתהדיון בשירה מןהדיוןבסיפורת ובמחזה,
.מן
זאנר' קובע כללי התייחסות משלו ,אולם בהרצאה קצרה
זו אאלץ לגעת אך.ורק באותן הנחות-יסוד המשותפות ליצירה
.
בכללה עלסוגיה השונים.
כי ספרותנו החדשה צמחה והתפתחה בעולםעויין
מביה ומח.וץ ,ומראשיתה היתה נתונה במאבק .חוקרים רבים
הרבה,להבליט את המגמה האנטי-מקראית בשירה העברית,ביצי-
רות'!מיכ"ל ,יל"ג ואחרים כיוצא בהם ,אולם תשומת-לב מעטה
הוק"שה ליסוד האנטי-חז"לי בספרות העברית (החדשה .ההת-
קוממות נגד המקרא לא.נגד המקרא_ הנתה ,אלא נגד התפיסה של
המקרא שלאורה נתחנכו בני-ישראל .בהתקוממות.נגד
נשתיל
הי*ית
"4ין
שכן4,1ל
הכל,,יודעים
.
חז"ל,,את
תפיים חז"ל את המקרא בא לידי ביטוי העימות החריף שבין
עולסן,האמונות והדעות של חז"ל.לבין ההומאניזם האירופי של
ה"השכלה" .,תנועת הרומאנטיקה ,הסוציאליזם וכיוצא
באלה .הגח של נאיביות נשבה במפרשיהם של.סופרינו ,שהאמינו
נוע,י
תכן מזיגה רוחנית-תרבותית בין מסורת ישראל וחכמת
תי
כ
העמיס .לאמיתו של דבר חדר ההומאניזם האירופי לקהילה
היהו~ית בצורה מעוותת ומעומעמת ובהתנגשו במסורת חז"ל,יצר
תמונע-כלאיים פרובלימאטית ביותר .התמודדות זו הביאה הן
לעוונן ,דמותו של ההומאניזם האירופי והן לעוות דמותה של
השקה ;חז"ל לרבדיה .להלן אביא דוגמאות מייצגות אחדות
ת את קיומה של תמונת-כלאיים זו בעיצוב דמות הבית
"מוכיחו
והמשפחה היהודיתבספרונינו.
www.daat.ac.il
=
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
מכללת
הרצוגפרית העברית החושה
והמשפחה בס
דעתב-הבית
אתר מוטי
התמודדות זו בדין שתשפיע על תמורה בתפיסת מעמדו וסמכותו
של אבי המשפחה ,עקרת הבית ,אורח החיים בבית והאווירה
.פניה של ההתמודדות נשקפות בתמורות
התרבותית-רוחניתבי
שחלו בחברה האירופית במאות הי"ח עד המאה העשרים ,וככל
שנתרופפה תפיסת ההומאניזם כן העמיק המשבר בקהילה היהו-
דית,כיוון שחומות חז"ל נופצו הרבה קודם לכן ,וככל שנתערערו
חומות ההומאניזםהאירופ כן נתלשה המשפחה היהודית ונעקרה
המכרסםי לא אחר לבוא .התקופה בת כמאתיים
ממקורה .הייאוש
שנה היא דינאמית ביותר ,ומן הראוי לבדוק את מוטיב הבית
כשכל שלב קובעסימניייחוד
והמשפחה בספרותנו שלבים שלבים,
לעצמו,וסימנישיתוףלזולתו.
הראשון ,בשלהי המאה השמונה-עשרה ובמחצית הראשונה
בשלב
של המאה התשע-עשרה נמצאת ההתמודדות הנזכרתלעילבצעדיה
הראשונים והיא מחלחלת בין השיטין .ר' נפתלי הירך ויזל
( )1805-1725לא ירד לסוף המהפכנות שבדבריז כשבא להציע
ברבים את "תורת האדם" שלו ,ולעצב עלפיה אתהדמויותב"שירי
תפארת".ויזל ניתק ניתוק גמור את מצוות ה' ואת עולם החכמה
האנושית שהיא לו חכמה ש"בכח האדם ללמדם באמצעות החו-
שיצטרך אליהן ענין אלהי להשיגם" .ן כוונתו
שים והשכל ,מבלי
ברורה לו עצמו ,והלה לא העריך אל נכון את
של ויזל היתה
התגובה של הקורא למקרא משפטים אמביוולנטיים אלו .הוא
הדין בתיאור בית הוריו של משה ב"שירי תפארת" .משה מבקש
מאומנתו המצרית:
מיד אומנתו רק זאת ישאלפיהו:
"אלך אלמינקתידיתאיש הדעת".
שם ישמע צרת האסירים בכשר,
ילמוד יראתשדיומעגליישר,
גם מתוךכליותיו חכמה נובעת .ר
המלים "דעת" ו"חכמה"היו טעונות משמעות חדשהב"דברי שלום
ואמת"לויזל ,ואין תימה שיצאעליו הקצף" .איש הדעת" ביצירת
ויזל הוא המשכיל היודע להבחיןבין תורת האדםלתוית אלהים,
"ית'
DI)Wואמת",1782 ,פיק א.
"שירי תפארת" ,1789 ,פתחה לשירהשליש ,.ביתרג,עי.
ז%8
www.daat.ac.il
וו
,,
,,
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
דור י' פרידלנדר
נקז היהודי בינו לבין קונו ,לבין האדם בינו לבין חברתו מבית
ולנחוץ.ויזל בתמימותו הסתמך עלידידו משה מנדלסון ועובדהזו
עוץ הגדילה את הקצף עליו .גדולי ישראל חששו מאוד מפתיחת
אשנב להשכלה ,והם היטיבו להבין מויזלכי השכלה אין פירושה
רעישת ידע כמותי ,אלא יש בה כדי שינוי תפיסת עולם .רכישת
שלה אינה רכישת כלי ,אלא יש בה כדי חדירה לתרבות ,ועימות
ע %אורחותחיים חדשים.בין המתנגדים לויול בלט בחריפותו ר'
טעביל מליטא ,שבדרשתו משנת תקמ"ב כינה את ויזל" :איש
חן 4ומרע איש עני בדעת הדיוט שבהדיוטים"" ,נוכל"" ,שוטה
תיעב ~וד כהנה וכהנה .אין גם להתעלם
יג
ס ריח '
רדנגדותם של הגר"א ובעל "הנודע ביהודה" .ויזל בתמימותו
מית
גלגל בערכים ,ודן
באורח מופשט בסוגיית ההשכלה ,ואילו גדולי
ילראל_קיימו "פוק חזי.מאי עמא דבר" ,והיה יסוד לחששםכי
ו של וטל תהיה בבחינת "פוטר מים ראשית מדון" .לכאורה
קפיאת
ישילתמזה על תמימותו של ויזל ,שלא הביןכי "כתב הסובלנות"
שק ,יוסף השני היה בבחינת מלכודת מתוחכמת לנערי ישראל,
אולם מסתבר כי ויזל קרא ב"כתב הסובלנות" מהרהורי לבו,
ושאיפותיו לסינתיזהבין הומאניזם אירופי למוסר היהדות סמאו
י
עיניו .ויזל תיאר את בנות יתרו כמשכילות הנרדפות עליד
אנקי המון ,עד להופעתו של משה המשכיל המושיען …ההשכלה
א~
היא ערך עליון ,היא "בת השמים" והיא מהווה אבן-בוחן למע-
לותיה של .האשה .כשמשה רבינו נפגש עם בנות יתרו והושיען
3ש~ה שניסו לדלות מים מן הבאר,
י
אמריולםהןי:ו"ידעתירעיותיכ
ם אתכן עשקו"8 .
מקטילות אתנה /על כן חבר פושעים
ויק מתאר את דמותה של מרים כמינקת האידיאלית ביותר
לבעטה ,מתארה כמשכילה .קודם לכן ,בפתיחת השיר ,אומר פרעה
למיילדות ,בקוראו אותן לשמוע גזירתו" :צרליכי נולדתןמבזויי
כאלה …/ובנותיכן מה טובות אל משכילות הנה".י פרעה
אומר :אמנם ,אתן המיילדות נולדתן לעם בזוי ,העם היהודי,
אבל יש .לכן יתרון אחד :אתן משכילות .כשבת פרעה מחפשת
מינקת ,היא מעדיפה מינקת משכלת .ניתנת האמת להיאמר :יש
בהערכה זו של ההשכלה משום נאיביות .ויזל לא ידע עד כמה
עם,
1,
, 3ןשם,
,,שם,
4
דף לא.
שירראשיי,יףי.
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
מיטיב הבית והמשפחה בספרית העבתת החדשח
מסוגלים דבריו להיות פתיחתא לשינוי ערכים טוטאלי .ויזל לא
ידע עד כמה יש בהשכלתו התמימה משום הווייה חדשה של
זהירים ב"דברי שלום ואמת",
היהודי .הוא הדין בניסוחיו חבלתי
א רבא ,פרק א ,טו" :כל תלמיד
כשמצטט הוא מאמר חז"ל מויקר
חכם שאין בו .דעת ,נבילה טובה הימנו" ,הוא מסביר את המלה
דעת בכוונה תחילה במשמעות שללימודי תורת האדם השכלה
כמותית :שפות ,היסטוריה ,מתימאטיקה וכיוצא בזה.
ליתן את הדעת שבהכוונה זו אל ההשכלה,יש משום פתיחת
י למאבק בין התפיסה ההומאניסטית הגורסת חירות האדם
עלינ
פתח
בבחירת בת זוגו.לבין התפיסה היהודית הדטרמיניסטית המובאת
בחז"ל,לפיהזיווגו של האדם מן השמים.
במדרש 'בראשית ברא' פרשת ויצא פרשת סח נאמר" :איןזיווגו
של איש אלא מן הקב"ה.יש והוא הולך אצלזיווגוויששזיווגו בא
אצלו" .ואם נוסיף לכך מובאה ידועה ממסכת סוטה (ב ע"א):
וארבעים יום קודם יצירת .הוולד ,בת קול יוצאת ואומרת :בת
לפלוני" .לאמור :הקב"ה מזווגזיווגים והפרט כפוף לגזירה
פלוני
קבועה מראש.
בשעה שמתעוררת המחאה בקהילה היהודית נגד הדטרמיניזם
בבחירת האשה לאור מה שנראה .כחירות בעולם ההשכלה האי-
רופית ,דין הוא שהדברים יביאו לערעור טוטאלי ,בשלבים ,של
מיבנה הבית ,מעמד האב ,האם וסמכותם .ניתנת האמת להיאמר,
המאה הי"ח ובראשית המאה הי"ט איןעדיין המאבק
שבשלהימדי .בשנת 1812נתפרסם מחזהו של שלום הכהן "עמל
חריף ל
ותרצה" .במחזה זה הנושא המרכזי הוא המאבק עלכיבוש האשה.
האוטוריטה של האב ושל האם אינן יותר בעלות-משקל .במאבק
משתתפים עמל ,צעירעני שאיננו מייצג את בית הוריו ,ותרצה בת
יושר ,הכופה בסופו של דבר את הוריה ,בעיקר את אמה ,להסכים
לשידוך עם עמל.
של המחזה הוא אמנם רובד סוציאלי ,שכן המאבק
הרובד הפנימי
ש
י
ג
ד
ה
ל
ו
נ
א
ירים לעניים ,אבל חייבים
שנקודת-
הוא בין עש
נקודת-מוצא
המוצא לביסוס משפחתם של עמל ותרצה היא
מוס-
רית אוטונומית ואין בה צויהוד דתי כלשהו.מעניין הדבר שאין
ין בנו של רמז ,לקיומה של איזו
במחזה זה משנת 1812כל רמז ב
מסגרת יהודית המכתיבה כללים מסויימים בבניין הבית והמשפ-
חה .אולם ,המחזה איננו ממריד ביותר כיוון שהמסגרת הכללית
3891
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
דןי'
אתר דעת -מכללת הרצוג
פריזל(ור
המופשטת ,מעניקה אופי כללי מאוד ואיננה נוגעת בנקודות
המפתח במישרין.
פני הדברים במאה הי"ט .כאן אנו מוצאים דוגמאות אהדות
המוכיחות את קיומו של רצון מודע להביא לידי רדוקציה אד-
אבסורדום את תפיסת חז"ל את המשפחה ואת הדוגמה האישית
ש"ז"ל הוכיחו בהתנהגותם היומיומית .ואביא כאן דוגמאות
אגודות ,ללא סדר משמעותי.
אנו מכירים מחזה ,שנכתב במחצית הראשונה של המאה הי"ט
י שמואל מולדר ( ,)1862-1789שישב באמשטרדאם .שם
בעד
המחזה :ברוריה בת רבי חנינא בן תרדיון .גרעינו של המחזה
ידוע והוא הסיפור על רבי מאיר וברוריה ,הנרמז במסכת עבודה
זחה (יח ע"ב) .רש"י שם מזכיר אותו לפרטיו .במקומות אחרים
אזן הסיפור מוזכר .נראה שהמקור אבד .בגמרא שם מוזכר "מעשה
ד~רוריה" ,ואומר רש"י שם (ד"ה "ואיכא דאמרי")" :שפעם אחת
ל~גה על שאמרו חכמים (קידושין ,פ ע"ב) נשים דעתן קלות הן
ואמר לה חייך סופך להודות לדבריהם[ ].וציווה לאחד
מתלמידיו לנסותה לדבר עבירה והפציר בה ימים רבים עד שנתר-
צנת[ ].וכשנודע לה חנקה עצמה וערקרבי מאיר מחמת כיסופא".
הלויכוח שנתגלה בין רבי מאיר לבין ברוריה הוא ויכוח הקשור
ב"וטוריטה של הבעל לעומת האוטוריטה של האשה .ברוריה
לקבל את האוטוריטה הגבוהה הימנה ,של בעלה.
רלי מאיר הרחיק לכת עדכדי כך שפיתה את תלמידו לנסות את
אמתו לדבר עבירה ,ובלבד שתוכח צדקתו .מולדר ניצל למטרותיו
פיקאנטי זה וכתב מחזה הפותח בוויכוח הסוערבין רבי
מאיר לבין ברוריה ,דרך נסיונות השידול והפיתה של התלמת,
ע 4לנסיון עצמו ועד לסיום הטראגי ,בו מאבדת ברוריה את עצמה
ללעת לכשנודעה לה המזימה המתוכננת היטב מראש.
רבי מאיר היה מוכן להקריב כל קרבן ,ואפילו את אשתו ובלבד
שיים
עייהו
סירבה
יפור
~ינצח במאבק האידיאי .אין תימה איפוא שסיפור זה יהווה
גלעין למחזה מגמתי מיליטנטי במאה הי"ט ,בנסיון לשנות את
למציאות החברתית הקיימת.
זעמה שזו תופעה סימפטומאטית ,שהמשורר שמואל מזלדר מוצא
לרכון ליצור מחזה בו האהבה והאהדה נתונה לאשה ולא לגבר.
בהוריה מעוצבת בדמותה של האשה החדשה ,שוות זכויות ,שוות
מאמד ,איננה מוכנה לקבל את הגזירה" :אין אשה אלא ליופי;
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
-
אתר דעת -מכללת הרצוג
מוטיב הבית והמשבחה בסברית העברית החישה
אין אשה אלא לבנים" ,.המאבק האנטי-חז"לי 'בא לעצב את
האשה בדמותה ובצלמה של האשה האירופית המודרנית ,ולבטל
את ההירארכיה שהיתהקיימת בקהילה היהודית כשהיתה חלוקה
מוגדרת של תפקידים .לא ניכנס לפרטים ,אולם עצם ההיזדקקות
לנושא אומרת דרשני והיא פותחת פתח לשלבים נוספים במרוצת
המאה.הי"ט ולאחר מכן אף במאה ה.20-
עירעור האוטוריטה של הבעל על בסיס עירעור האוטוריטה של
חז"ל ,באלידי ביטוי בתחום נוסף .ההירארכיה הקיימת בגמרא
מבחינה בין.נשים בדרגותייחוס שונות .במסכת פסחים (מט ע"ב)
שנינו לאמור" :תנו רבנן לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא
בת תלמיד חכם[ ].לא מצא בת תלמיד חכם ישא בת גדולי
הדור[ ].לא מצא בת גדולי הדור ישא בת ראשי כנסיות[ ].לא
מצא בת .ראשי כנסיות ישא בת גבאי צדקה[ ].לא מצא בתגבאי
צדקה ישא בת מלמדי תינוקות[ ].ולא ישא בת עמי-הארץ[],
מפני שהן שקץ ונשותיהן שרץ ועל בנותיהן הוא אומר[ ]:ארור
שוכב עם כל בהמה"[ ].משפט זה מבליט בחריפות רבה דרגות
עדיפות של האשה בהשתייכותה החברתית.
ניצני המאבק .הסוציאלי להטבת התנאים של המעמד הנמ71
מבחינה כלכלית ,והנסיון לערער את השלטון הבורגני ,כביכול,
של ההלכה ,היו להם השלכות ישירות לשינוי (דמיתה של
האשה ,שמוצאה ממשפחת עמי הארץ .ומכאן הקשר בין מוטיב
הבית והמשפחה בספרות העברית החדשהלבין המוטיבהסוציאלי
ברוח הסוציאליזם האירופי .וכלמי שיבדוק
לשינוי ערכים
הספרות החעבבררתיית החדשה במאה הי"ט ימצא שני מוטיבים
את
אלה קשורים ואחוזים זה בזה קשראמיץ.
מכאן ,שעיקר המאבק בתוך הבית קשור בנושא השני :השידוך,
לאור הנחיות חז"ל ,מכאן ,מול הנסיונות להתקשרות על פי
המקובל בחברה האירופית .הבן רוצה לבחור לו את יעודתו,
ההורים ,מבקשים לכפות עליו שידוך ,ומוטיב המאבק בעקבות
השידוך עובר כחוט השני לאורכה של ספרותנו.
אין צריך למנות כרוכל את היצירות הידועות "אבות ובנים"
לסנדלי "חטאות נעורים" לליליגבלום ,סיפורי ברדיצ'בסקי ,שלא
לדבר על "סיפור פשוט" לעגנון .הדברים ידועים .אחת התמונות
,
'
5יאה בבלי ,כתובית ,נט ע"ב.
391
www.daat.ac.il
ן
,
ן
ד",,י'
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
פוידלנדד
הקיצוניות ,המתארות את המאבק החריףמצויה בסיפור"מחניים"
לבלדיצ'בסקי .מיכאל המצוי בניכר חולם על שיבתולעיירה כשהוא
נוסע בכירכרה ,כש"שיקצה"לימינו .מיכאל מאוהבבהדוויגהגויה,
מוכן להפגין את מרדו בבית אבא ברצונו לשאתה" :במלח-
"ו את הקנאים בארץ מולדתו כבר חשב לשאת אשה נוצרית,
וי
הת
וו
מ
כדיןלהכעיס אותם [ ]…עלה על לבו הרעיון להתקשר בבת-אל
נכרן שנולדה לא בקידושין ,לשעשוע-רוח .אדרבה ,יפסיק את כל
החללים בפעם אחתויה.יהבן-חוריןגמור".
הספרות העברית החדשה ,מן המחצית השנייה של המאה הי"ט
ואילך ,יצירותיהם של יל"ג ,פרץ סמולנסקין ,מאפו ,לילינבלום
ואאיים -הורתן ולידתן בנסיון לעצב בית חדש ,משפחה חדשה.
אין,זה מקרהשיל"ג מעצב את דמותה של בת שועכיפיפיה ,החפצה
בפאלי המשכיל לעומת בעלה המכוער המתואר כדמות בזויה.
בת14ע מתוארת כקרבן למציאותיהודית מעורערת ,לא רק מבחי-
נה כלכלית אלא מבחינת אורחחיי המשפחה .המסורת היהודית
מתוארת כמי שאינה מתגרה לפרט לעצב את אורחחייו בכל דרך
שהוא ,לא רק ב'קוצו של יו"ד' ליל"ג ,אלא בעיקר ביעיט צבוע'
של לאפו' ,התועה בדרכי החיים' לסמולנסקין ,ועוד.
בדבקנו על מוטיב הבית והמשפחה,יש לבדוק תמורות החלותמדי
פעל;ביחס לנושא הנדון .ספרותנומצויה במאבקבין הגישה המתי-
רנית ,יחסית ,של ספרות העמים ,לבין החינוך היהודי ,הגורס
התגפקות ,צניעות בדיבור ,הקפדה על קרי וכתיב של מלים
מסלימות בתנ"ך .החינוך-היהודי גרס "כל כבודה בת מלךפנימה",
התססות שיש בה משום ביטוי לעדינות יחסיהם של בני-הבית.
ספ"תנו באה לבטל את התנועה מן החוץ פנימה ,והציעה
מן הבית החוצה .המעבר מן הפנים אל החוץ ,מן הבית אל
החברה .,גרר עמו תמורה בעיצוב מוטיב המשפחה בספרותנו.
הד~
תמללה זו נותנת אותותיה גם בזיקת ההשכלה לתנ"ך .הפנייה אל
מגילת רות ,למשל ,איננה כפנייתו של יהודי אל מגילה שחובה
לקר,א אותה בחג השבועות ,על מנת להסמיך לידתו של דוד
המעד למתן תורה ,אלא מגילת רותמעניינת את המשכילבעיירה,
שבמג לה הזאת מתוארת רות המגיעה אלבועז בגורן ,בלילה,
סייוע
י
.
"ת
ו,
6ט.י .ברויצ'בסקי ,מחניים,כתב.ם-סיפור.ם ,דביר תש"ך ,עמ'ל.
www.daat.ac.il
י.
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
1
אתר דעת -מכללת הרצוג
מוטיג הבית והמשפחה גס"רות העברית החרשה
והיא שוכבת למרגלותיו .השידוך שט נראה כטבעי יותר ,שכן שדכן
אינומצוי במגילת רות.
קריאה מחודשת זו במגילת רות מסמנת שינוי גישה .זוהי שיבה
מאוחרת אל המקרא ,שהיא בבחינת שיבה אל המקרא אך נגד
תפיסת חז"ל את המקרא .כיוצא במגילת רות ,שיר-השירים,
נביאים ראשונים ואחרונים .סירותנו רוויה פנייה אל המקורות.
אולם פניית הסופרים אל המקורות היא סלקטיבית ,הן במאה
הי"ט ,הן במאה ה ,20-והגישה הליבראלית אסתטית תפסה את
מקומה של הגישה הדתית.
המשוררת אנדה פינקלפלדעמיר ,למשל ,כתבה שיר"יעל וסיסרא".
היא מתארת אתיעל הרוצחת את סיסרא דווקא מרוב אהבה,כדי
שסיסרא לאילך אל אשה אחרת .והנה הכל חושבים ששיר זה הוא
שיר מודרני שבמרכזו הסקס ,אך אין הדבר כך .בשירת דבורה
(שופטים ה ,בז) כתוב במפורש על סיסרא" :בין רגליה כרע נפל
שכבבין רגליה כרע נפל" ,וגו' ,והגמרא אומרת (יבמות ,קג ע"א):
אמררבייוחנן" :שבע בעילות בעל אותו רשע באותו היום ,שנאמר
בין רגליה כרע נפל שכב בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל
שדוד" .רבי יוחנן מסתמך על החזרה על הפעלים כרע נפל שכב
שבע פעמים בפסוק .מדרש זה המנותק ממקורו מקבל משמעות
שונה בתכלית.
המשכילים שבים אל המקורותכדי לנגח אותם על דרך המונטאז'.
אם אנחנו קוראים אתהברייתא במסכת פסחים שהבאנו בראשית
דברינו" :לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וכו' וכו"' -הרי
אנו עוקרים את הטקסט הזה ממקורו ,מן הקונטקסט שלו .כל
ציטאטה שאתה עוקר מן הקונטקסט שלה היא בגדר סילוף.
המשכיל ,שמראש רצה להרוס את מחשבת חז"ל כדי להכניס
הומאניזם אירופי לתוך הספרגת העברית החדשה ,נקט בשיטה
מחוכמת של שיבה אל המקורות .הוא חיפש לו מובאות מדברי
חז"ל ,על מנת להצדיק ,כביכול ,את טענתו על האבסורד שבתפיסת
חז"ל את הבית והמשפחה ,ולתת למאבק הזה.גיבוילגיטימי .לא
אוכל במסגרת מצומצמת זו להוכיח זאת בפרטות ,אךמי שיבדוק
ציטאטית אלו במקורן,יביןכי בדרך זו של ליקוט פירורים מתוך
חז"ל אפשר ליצור את התמונה המסולפת ביותר על הבית ,ולעוות
'-
את דמות המשפחה בתפיסת חז"ל.
לא אוכל לסיים את המירוץ הקצר שלי מבלי להצביע על שתי
393
www.daat.ac.il
-ין
;,
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
,ו"י י' פייייניר
("ודותביצירות פרץועגנון ובספרות דורנו ,ולמצוא את הקשרבין
שרבעה
י
עי
ית
ןמישור" יצירתו הראשונה ,ועד לרומן "שירה",
מ"והיה העקוב ל
ממיקדים במוטיב הבית והמשפחה ,אוטוריטה של האב ,ארוס,
לשכלה בבית .ואם נתבונן ברומן האחרון "שירה" נראה בהת-
4
ד
ק
וררות האוטוריטה של האב .מנפרד הרבסט מתפורר בגלל
תינוי בתפיסת.הארוס ,כשחודרת האחות שירה החופשית אלביתו
~הורסת את היחסים בין הנרייטה לבין מנפרד .ההשכלה בבית
יא השכלה רדודה ,מאחר שקבורת המתים בביזנטיון איננה
לשכלה בחינת "בילדונג" ,היכולה ליצור אורח חיים בבית ,וכשם
להשכלת האב איננה תורמת ליצירת המשפחה השלימה ,כך גם
השכלת הבת אינה תורמת ליצירת המשפחה השלימה .כשהבת
~סמינר איננה מבינה מה רוצה טשרניחובסקי ,המספר דברי
הבלים על כך שקשרו את אפולו ברצועות שלתפילין -מי שקרא
4ת הרומן זוכר בוודאי פירוטם שלדברים .אבל כבר מראשיתיצי-
שלעגנון הארוס ,ביטול האוטוריטה של האב ועולם ההשכלה
יתו
משולבים זה בזה.
עגנון מתאר את המציאות המתהווה ,כביכול ,ללא מגמה.
בל בכוונה מודעת מרמז עגנון פעמים אחדות רמיזות הבאות
המריד את הקורא (גד הסיטואציה הזאת במשפחה היהודית.
שכן ,האהדה נתונה להירשל ולא לברוך מאיר .הקורא רואה את
הירשל כקרבן של נסיבות .הסימפאטיה נתונה למנפרד הרבסט,
04כל השלילה שבו ,הסימפאטיה נתונה ב"דמי ימיה" לתרצה
בנסיונה להתקשר לעקביא מזל ,ולא לאביה .הסימפאטיה נתונה
~דמותה של תהילה לתהילה הצדקת ,הענוותנית ,החכמה ,שהיא
קשורה קשר מלא למעלה ,היא עגונה לאותו חתן שרגא,
כי
'יהתנאים בינה לבינו בוטלו בגלל הליכתו של שרגא לקבל ברכה
מאת הרבי .עולם החסידות ,הוא כאן רק הרובד העלילתי החי-
נוני ,שעגנון משתמש בו כדי להעמיק במהות הפרובלימאטיקה
התערערות המשפחה בקהילה היהודית בספרותנו.
דרך שונה לחלוטין הולך י"ל פרץ ,ואביא דוגמה אחת אופיינית
,ללבד .י"ל פרץ מחבר סיפור נורא ,שכתב אותו גם בעברית וגם
שיידיש ,הנקרא "שבת שהושבתה" .זלפנינו אחד הסיפורים המזע-
"ולס
"יננה
יל
ראה כל כתניי .ל .פרץ ,לביר תשנ"א ,כרו רביעי,סידיאשין ,עמ' כז-לי.
ו-
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
מוטיב הבית והמשפחה בספחת העברית החדשה
זעים .,וכדאי לקרוא אותו ,כשבמרכז הסיפור הזה קפדנותה של
האם ,הדורשת שמירת מצוות מבתה ומחתנה .בקיצור נמרץ -
באותו סיפור ,זרח הבעלהצעיר אוהב את אשתו ,וכשהוא שבמבית
הכנסת בליל שבת הוא מעניק לה מנשיקות פיו .אולם האם
האלמנה בודקת תמיד אם מבחינת התאריכים הבעל רשאי לנשק
לאשתו וכו' ,ובאותם ימים האסורים בקירבהיש להיזהר ,והיא
מזהירה את מרים ,הבת ,שחס ושלום לא תהין להתקרב ,שכן
היא עלולה להיצלות באשה של גיהינום .ומתוך ה"צאנה וראנה",
היא מתארת לה את הגיהינום עד שמרים רועדת.ויהי היום ,ערב
שבת ,זרח חזר הביתה מבית הכנסת ,והיום הזה היה יום כשר
וטובלפי כל ההלכות ,אולם האם טעתה פשוט בחשבון .זרחניגש
אל אשתו ונשקה בברכת "ווט שאבס ,',ו"השוויגער" מתפרצת
וקוראת לו :פושע ישראל .מובן שהשבת הזאת כבר הושבתה.
מה רוצה פרץ בסיפיר הזה 1פרץ מעמיד זו כנגד זו את תפיסת
ההלכה בצורתה המזוייפת את טהרת המשפחה ,שמירת המשפחה,
כדי להציע תחתיה אהבה חופשית שבינו לבינה .כאילו המגע
החופשי ,הליבראלי ,של שווה אל שווה ,בא לשנות את העיירה
היהודית ,לשנות אתההוויהיהודי.
הפתרון הסופי ,ובכוונה אני משתמש בביטוי "פתרון" על כל
השלכותיו השליליות ,נמצא בספרותנו החדישה ביותר במוטיב
הבית והמשפחה בספרות הישראלית הצעירה ,כשהמשפחה כבר
אינה קיימת .לאנבין את יצירותיהם של עמוס עוז ,אורפז ותמוז,
אם לא נראה את החוט המוליך מתחילתו .אם עמוסעוזיכול לעצב
מציאות חדשה ,שבה המסגרת המשפחתית בקיבוץ נהרסת עדכדי
כך ברומן "מקום אחר" ,כשהאב מתאהב בנערה ,ואיננו יודע
י ביניהם ,הרי שכבר
שנערה זו היא בתו ,ומגיע לידי מגע מינ
טושטשה דמות האב עד כדי כך ,שהוא איננו יודע שהוא אב.
המעגל המשפחתי נפרץ עד כדי כך ,שביצירות אחרות של אורפז
כאילו כיבוש האשה ,אשת החבר ,הוא בחינת נקמה על חוסר
הגשמה עצמית .אפשר להבין את הביטוי האגרסבי ,שהוא תוצאה
ישירה של תהליך רציף ועקבי של התמוטטות הבית והמשפחה
בספרות העברית החדשה ,כיוון שההתמודדות שבין ההומאניזם
האירופי המזוייף לבין ההומאניזם החז"לי ,הביאה לידי ניפוץ
חומותיה של המשפחה היהודיתבספריתנו החדשה.
אם נבוא לסכם דיון זה -נוכל לעשות זאת בשלוש נקודותעיק-
www.daat.ac.il
'395
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
י,,,,,,
אתר דעת -מכללת הרצוג
פך7,יי7ר
ביטוי לרגש נחיתות
ריוגנ .נקודה אחת המוטיב
אל במאה הי"ט ,שביקשו לעכל את תרבותעמה" ,של סופרי ישר
הבחנה וללא סלקציה ,וגרסו פתיחת שערים כללית.
המירב ,ללא
נחיתות זה הביא לכך ,שערכים חברתיים ,שנקלטו בעיירה
קל-טה מעומעמת ,ירשו עד מהרה את מקומם של ערכי המשפחה
היהודית .כשהמאבק למען שמירת ערכי המשפחה היהודית בק-
הילה היה מאבק מר ,אולםנסתיים במרבית המקרים ( -בספרות)
בכישלון.
נקודה שנייה -מאחר שהמשפחה היא תא ראשוני ,הרס המשפ-
חה11בספרות ה