אתר דעת -מכללת הרצוג
המשפחה כגורם בחינוך -סימפוזיון
פרופ' צני ק(רצ(ייל
אין חולק ,כי המשפחה היא הגורם הטבעי הדומינאנטי בין כל
הרשויות המחנכות .בעובדה זו כפרו רק אלה שפעלו בהשפעת
מניעים אידיאולוגיים חזקים .הדוגמה העתיקה ביותר לכך היא
האוטופיה האפלטונית ,בה אין מקום בכלל למוסד-המשפחה,
והדאגה לחינוך -נתונה בידי שליטי המדינה ,המכוונים את ילדי
ה"פוליס" לפי כשרונותיהם ונטיותיהם הטבעיים לאחד משלושת
המעמדות( המעמד השליט (הפילוסופים) ,מעמד מגיני המדינה,
ומעמד האיכרים ובעלי-המלאכה .בשעתו כבר הוציאו הישועים
את הילדים מבתיהם הטבעיים בגיל רך והעבירום למוסדות-
חינוך מיוחדים עם פנימיות ,שלפי דעתם היתה זו הדרך היחידה
לחנכם לפי עקרונות-המשמעת הקפדניים של המסדר .הPublic-
Schoolsבאנגליה קיבלו את הילדים בני המעמד העליון בגיל
שתים עשרה (והמכינות שלהם כבר בגיל שמונה) וזאת כדי
לחשלם באמצעי דיסציפלינה ספארטנית ולהכינם לתפקידי שלטון
ומנהיגות בכל רחבי האימפריהן גם כאן הביא איפוא המניע
האידיאולוגי להחלשת השפעתה החינוכית של המשפחה.
גישה זו היתה קיימת גם בסביבתנו הקרובה :מייסדי הקיבוצים
הראשונים זילזלו בחשיבותה של המשפחה כגורם חינוכי ,ואף
ראו בה צד לשלילה .במקרה זה היתה הסיבה לכך הבנה חד-
צדדית ומעוותת של משנת פרויד ,לפיה נובעת לעיתים קרומות
נפש לקויה מן התסביך האידיפלי ,המתהווה בחיי המשפחה
דווקא .יתר-על-כן ,כל פעולה חינוכית ראויה לשמה דורשת את
ריסון התשוקות ,הדחפים והמאוויים הטבעיים אצל בני-הנוער;
ריסון זה ,כך חשבו האידיאולוגים של הקיבוץ ,משפיע לרעה על
בריאותו הנפשית של הילד ולעיתים אף גורם ליחסים שליליים
בינו.לבין הוריו .קן-המשפחה נראה ,איפוא,בעיני דור המייסדים
של הקיבוץ כשדה מוקשים ,בו יש לנוע בזהירות מאכסימאלית.
4
(397
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
ן,
קורצו,יל דעת -מכללת הרצוג
אתר
פרופ' צ'
דיכאו שאיפתם לתת את התפקידים החינוכיים המתבטאיםבאי-
סור ,בריסון ובהגבלה -בידי מחנכים פרופסיונאליים .לא נעדרו
כאז גם שיקולים כלכליים,כיעל-ידי הפקדת הילדיםבידי מטפ-
לות ומחנכים שוחררו המבוגרים ,כגברים כנשים ,לעבודות המשק.
בר 4כיום ,אף-כי מוסד-הילדים בקיבוך נשתמר כרשות מחנכת
בעלת חשיבות ממדריגה ראשונה ,השתנה אקלימו הרוחני באופן
ניכף ,וחשיבות המשפחה כשותפת לחינוך שוב איננה מוטלת
ב~ק.מענייןלציין -והדבר נראה כפאראדוכסאלי -כי תפנית
זו 'להשקפה על מקום-המשפחה בחינוך הילד נובעת גם היא
מבשנתו של פרויד ,שכן אותו צורך של הילד באהבה ,במסירות,
בסבלנות ובסלחנות ,שרק הורה מסוגל להעניק לו ,נדלה אף
מן הפסיכואנליזה.
הו*
מבקינה סוציולוגית מתוארת המשפחה כקבוצת-אנושיחידהבמי-
נה
"קבוצה ראשונית" .היטיב לתארה קולי הבריטי ,בעמדו
החברות האינטימיבין בניה ,הגובל לדעתו במיזוג האינ-
דיקידואליות .כתוצאה ממיזוג זה נוצר קולקטיב אשר הכינוי
"אנחנו" הולם אותו .הבאים אחרי קולי הירבו לנתח את סימני
הההכר האופייניים של המשפחה וקבעו את העובדה,כי היחס
ביןן חברי-המשפחה הבריאה הוא אישי ולא פונקציונאלי ,וכי
הוד מהווה מטרה לעצמה .ולא רק אמצעי .יתר-על-כן ,קיימת
בקולב המשפחה זהות מטרות -לפחות בגבולו
סובלת נמוסטוליימםים -
כי אם טוב לאחד טוב לכולם ,ואם היחיד
חברי
ה*פחה האחרים חלק בסבלו .ברם ,התכרנה הנישובה ביותר
והגופיינית לקבוצה בעלת היחסים הראשוניים הוא מה .שכונה
"כ~לנות החיים" :כל עוד חיי המשפחה תקינים ,חיים בה
ההגרים וכל בני-המשפחה האחרים חיים שלמים; לשון אחר,
את כולם איננו אספקט זה או אחר של חיי היחיד
יכולתו כמפרנס ,כמחנך ,כשומר-טף,כיועד או כעוזרבענייני
משה-בית) ,אלא כל התכונות הללו גם יחד ועוד רבות אחרות.
בעוד בקבוצות אחרות חי האדם רק בסקטור אחד של אישיותו,
הרי במשפחה נבלעת האישיות בשלימותה .בתנאים אלה אין
אטיקט שלחיי הילדים אשראיו להוריםעניין בו .הם מתעניי-
ן,
על,יחס
ה*נייו
(כ*
ניסן,
לא רק בהתקדמות ילדיהם בלימודים ,אלא גם בחייהם
הפ,חיים
,הנפשיים והרוחניים ,באושרם האינדיבידואלי ,בהתחב-
רותם Dyילדים אתריס ,במשחקיהם ובתחביביהם.
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת
הרצוגבחינוך -סימפוזיון
המשפחה כגורם.
במושג ה"כוללנות" -שביחסים בין בני-המשפחה אנו נתקלים גם
אצל מחנכים ,הרואים בה את הבסיס למה שניתן לכנות כ"יחס
החינוכי" בה"א-הידיעה.היה זה במיוחד בובר,שאיפיין אתהיחס
שבין המחנך לחניכו כיחס "כוללני" ,או "מקיף" כלשונו .כוונתו
היתה לתאר .את היחס החינוכי כמעוגן ביכולתו של המחנך
להרגיש ולחזור ולהרגיש את עשייתו החינוכית מן הצד שכנגד.
המחנך האמיתי נמצא ,איפוא ,משני עברי המיתרס ,הוא חייב
להרגיש איזה טעם טועמים בו חניכיו ו"להקיף" את אישיותם,
שאיפותיהם וחוויותיהם .ממשנתו של בובר נובע,איפוא,כי היחס
שבין המחנך לבין החינוך איננו פונקציונאלי גרידא; המחנך לא
ימלא את תפקידוכראוי אםיתעניין אך ורק בהתקדמות תלמידיו
בלימודים ,אלא עליו להקיף את אישיותם בשלימותה .ברור,
שהקפה מ
עין זו תתכן בעיקר בקרב המשפחה או בקבוצה לימו-
דית קטנה ,ולכן המשפחה היא האב-טיפוס של המסגרת החיגר
כית הטובה ביותר.
דיברתי על המשפחה כקבוצה
חברתית
.
ת
י
נ
ו
ש
א
ר
ו
ז
ה
י
י
א
ר
ב
'.תפקי-
דיה שלושה הם בעיקרם ,ואלה הם:
(ג) להבטיח את המשך קיומה של האומה (ושל האנושות כולה)
על-ידי הולדת ילדים ,גידולם וחינוכם .ברור ,שתפקיד זה יכולה
למלא על הצד הטוב ביותר המשפחה בלבד .לכן אין אנו עריס
לריבוי ניכר של לידות מחוץ לנישואין על אף המתירנות השוררת
כיום בין עמי התרבות המערבית .התקדמות הרפואה ושכלול
שירותי-הבריאות גרמו לירידה תלולה בתמותת התינוקות .המדי-
נה מושיטה .שרה לזוגות צעירים במתן שיכוו זול יחסית ,וכן
סעד למשפחות מרובות-ילדים ומעוטות-הכנסה בטיפול בילדים,
בשחרור ממס-הכנסה ובעזרה רפואית חינם .בחברה המערבית
אמצעי מניעה הם נחלת-הכלל ,ותיכנון' המשפחה מקובל בכל
שכבותיה .למרות זאתאיןצפויה סכנה לשקיעת האנושות מבחינה
מספרית ,אלא להיפך,בעיית התפוצצות האוכלוסיה נחשבת לאחת
הבעיות החמורותביותרבעולמנו.
( )2מתן פורקן לדחף המיני במסגרת המשפחה ,תוך התקשרות
של קבע עםבן-זוג.
( )3כינוןבית ,המהווה בסיס-קבע לפעולתו של האדם וקןלגידול
הילדים .ברור ,שילדים ,עוד יותר מן המבוגרים ,זקוקים למסגרת
אנושית חמה הנותנת להם מרחב מחיה ושממנה הם יוצאים
399
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
'51צ'
דעת -מכללת הרצוג
אתר
קורצו?יל
ככיר עולם רחב יותר ואליה הם חוזרים בבטחון_,במיוחד בהי-
קלם בסביבה מתנכרת אועוינת.
סף על שלושת התפקידים האלהראוילציין את התהליך המכונה
וציאליזאציח ,הווה אומר ,הקניי
ת הרגלי נקיון ואדיבות ,הרגלי
יים תרבותיים ויחס נאות לזולת ,וכן ערכים מוסריים .תהליך
; של עיצוב הדרגתי של דיוקנו הרוחני והמוסרי של הילד,
;מטאמורפוזה המתחוללת במעבר מן החיה הקטנה אל היצור
תרבותי,יש בו משום פלא .במשפחה היהודית נודעתלו חשיבות-
נר,כי היהדות לא הסתפקה בהקניית הרגלי התנהגות חברתית
:בד ,אלא הוסיפה עליה מערכת שלימה של מצוות מעשיות
בין אדם למקום ושבין אדם לחברו -שהוקנו משחר הילדות.
שלא זכה הילד להתחנך על ברכי המסורת משחר-ילדותו ,קשה
אוד למצוא את הדרך אל היהדות בגיל מבוגר; רק מעטים
לסו לעצמם דרך אליה בהיותם מבוגרים כשחסר להם אותו
!ב חיוני ,המכונה "גירסא דינקותא" .שכן שלב זה אינו כולל
ן לימוד תורה ,אלאחיי יום?-ום במסגרת משפחתית ,בה השמי-
ן על המצוות המעשיות נחשבת כדבר המובן מאליו והנותנת
ן אותותיהבעיצובהאישיות.
:ות נכתב בספרות הפסיכולוגית על היחסים המתרקמים בין
ום לבין הילד ,ואין צורך להרחיב את הדיבור בנושא זה.
זתפק,בציון העובדה ,שיחסים אלה נחשבים כראשוניים וסימ-
וטיים
כמשמעם .יחסים
פשוטם
אלה קובעים במידה רבה את
ולת התקשרותו של הילד עם בני-אדם אחרים ,ואת
י
ס
ח
י
ומלין שבינו לבין העולם הסובב אותו .היחס בין האם לילד
א יחיד במינו ואינו ניתן להעברה לאחרים תוך שמירה על
זלותיו הראשוניות .מכאן ,שחשיבותה של האם בחיי הילד
לה בדרך-כלל עלזו של האב.
חס אם-ילד הוא מערכת יחידה במינה ,ושום יחס אחר הנוצר
,לבים מאוחרים יותר אינו ניתן להשוואה אליו .ברור ,שנחס
הוא אסימטרי,כי מה שאם תורמת ומעניקה לילד אינו נמצא
'ום פרופורציה למה שהילד נותן לה מצידו.כיום מרבים להדגיש
נ חשיבותה של אווירת החום האמוציונאלי האופפת את הילד
שפחה ואת האהבה והרוך ,הסבלנות והסלחנות ,אותם מעניקה
02לילדה .בהעדר אווירה זו ,נפגעים הסיכויים לצמיחה בריאה
נפש הילד .תכונותאופי כזועיםכגון עקשנות ,סרבנות ותוקפ-
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת
המשפיה כג
הרצוגורםבהיייך -סימפוזיין
נות ,מקורן לעיתים קרובות בחוסר אהבה מצד האם ,ואף תופעת
.החרדה נובעת לעיתים קרובות גם היא מאותו מקור .לכן נאמר
בדין ,שהאם קובעת במידה רבה את גורלו של הילד .באשר לתפ-
קידו של האב,דילציין,כי בחודשים הראשוניםלחיי הילד ,פועלת
י תמיכתו.הפיסית והנפשית באם,
השפעתו של האבבעקיפין עליד
ובמתן הרגשת הבטחון שהיא זקוקה לה כדי שתוכל להעניק
לילדה את אהבתה שלה .ברור ,שעם התפתחותו של הילד ,הולכת
וגוברת חשיבות תפקידו של האב .הוא מייצג בעיני הילד את
העולם החיצוניהבליני-ידוע .נוסף לאהבת האבאליו ,מצפה הילד
ממנו גם לבטחון ,לסעד נפשי ,לעידוד ,לעקיבות ,ובגיל מבוגר
יותר -לענייניות ולשיפוט אובייקטיבי .לפי הסקר על הדימוי
העצמי של ההורים ,שערכה הפסיכולוגית מרים שרון ,מתברר
כי קיימת אצלם הבחנה ברורה באשר לחלוקת האחריות ביניהם
בתחומים שונים .נמצא,כי את תחום הבריאות הפיסית והנפשית,
(כן את הרגשיות ,נוטים להפקיד בידי,האם ,ואילובידי האב -
את שטחי ההכרה האזרחית ואת היחס לרכוש ,את המשמעת ואת
הנימוס .לגבי תחומים אחרים לא נמצאה הסכמה ברורה בין
הנבדקים באשר לחלוקת האחריות .ברור ,שסקר זה משקף את
חלוקת תפקידי החינוך בעיני ההורים ,אך דומני כי לא הוכח
שחלוקהזו אמנם מתבצעת הלכה למעשה.
הדיון במשפחה כגורם חינוכי מוביל אותנו בדרך הטבע לאחת
מבעיותינו המרכזיות -לסוגיית חינוכם של בני עדות המזרח
בארץ .בנושא זה התפרסם מאמר חשוב -לאו דווקא חדשני ,אך
מצטיין בתמציתיותו ובבהירותו -מאת נתן ילין-מור ,בשם
י העובדות ידועות,יש ברצוני לסקור
"הזהרו בבני-עניים"* .אףכ
אותן בקיצור נמרץ ,ואעשה זאת בהסתמך על המאמר הנזכר.
"תשעים אחוז מן הנזקקים לעזרת משרד הסעד הם מעדות-המזרח.
שבעים אחוז ויותר מן העבריינים הם בני עדות-המזרח ,ודומה
כי ככל שהפשע אלים יותר ,עולה אחוז בני עדות-המזרח בין
הפושעים .האפשר שלא כךיהיה כאשר שלושים אחוז מבני ארבע
עשרה עד שבע עשרה שנה אינםעובדים ואינם לומדים והםמצויים
בחברה ,שרחובותיה מלאיםפיתויים להנאות.חמריות מן החייםז
עתה הם כבר רבבית,
הוא ,שאין הפשיעה חמורה יותר".
.
לי
* הארץ ,ערב ראש השנה תשליג.
401
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
פרופ' צ' ק(רצ(ייל
המאינם לומדיםכי החינוך המיועד בעבורנו בארץ איננו משמ-
עותי לגביהנ) ואינו מותאם ליכולתם ,לנטיותיהם ולהנחות-היסוד
ה~בותיות שבהן צמחו( .דבר זה כוחויפה גםלגבי החינוך הדתי,
כי,.ג
ם בבתי הספר הדתיים רבה נשירת הילדים מבני עדות-
המירח) .בדין קובע בעל המאמר כי "מדיניות חברתית אשר
תכליתה להעביר את המצוקה מן הארץ חייבת לשוות לנגד
ה את התא החברתי הראשוני -המשפחה" .משפחות אלה
עיני
,ורבות מהן נזקקות לעזרת משרד הסעד .רובן גרות בצפי-
ם
עניי
פותן של שתיים עד שלוש נפשות .לחדר ,ולפי קביעתו של בעל
המקמר ארבעים אחוז מהורי הילדים הם חסרי השכלת-יסוד
והווי חלק גדול מן הנותרים מעוטי השכלה.
מסיגתו של בעל המאמר היא,כייש להוציא את הילדים מסביב-
תסוהענייה בחומר וברוח" .הורים חסרי-השכלהיש חשש שיגדלו
בנית חסרי-השכלה וכן בניהם אחריהם ,עם צמידות הדורות
גם .צמידות פיסית .בחינוך בניהן של שכבות נחשלות
מבחינת ההשכלה אפשר להגיע להישגים רק אם מצליחים לנתק
את,הילדים לצורך לימודיהם מסביבתם ולנטוע אותם בסביבה
שתעשיר את חוויותיהם וידיעותיהם" .על-פי הצעתו יש איפוא
להוציא ילדים אלה מסביבתם הטבעית ולהעבירם למוסדות-
מיוחדים עםפנימיות.
פתרון זה נראה לכאורה הגיוני ומוצדק ,אך יש לשאול לאיזו
,השמלה מתכוון בעל-המאמר ,בדברו על "משפחות מחוסרות
השללת-יסוד" .כוונתו בוודאי לאותה השכלה פונקציונאלית -
מא~ןמאטית-טכנולוגית -השולטת בכיפה בחברה המודרנית,
(שאלתה מזהים כיום עם ההשכלה בה"א-הידיעה ואף עם החינוך.
כאןוש להבהיר,כי היכולתלעזורלילדיםבהכנת-השיעורים באותם
מקציעות הנחשבים כקריטיים (כגון מאתימאטיקה ,מדעי-הטבע
ולשוו זרה) אינה רשאית ליהפך לקריטריון בלעדי לקביעה אם
בית)1ה או אחר הוא "תרבותי" או "מחוסר השכלה ותרבות".
הוצמת הילד נראית בעיני מוצדקת רק במקרים יוצאים מגדר
הרגיל ,כגון :אם הילדכם יתומים מאב או מאם או משניהם,
או קמקרה של מחלות כרוניות במשפחה ,או במשפחות בהן
ההולים מסוכסכים ביניהם והילדים עדים למריבות מדי יום
ביומ .,זיהוי הנחשלות התרבותית עם אי-התערות בתרבות המא-
תימאטית-טכנולוגית הוא חטא בל-יכופר ,והוצאת ילד ממשפחה
תהיה
חיני
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת
הרצוגםגרייך -סימפי)יון
המשברהכיר
על רקע זה .נראית כעוול שאין כמוהו .אפילו מצב שלעזני או
לי
דיק בהכרח הוצאת ילד מתא-המשפחה ,כל
איננו מצ
דיור
עוד נליקכורית בו שמירה על כיבוד אב ואם או תרבות יהודית-
מסורתית שורשית.
בחברה המודרנית בעלת הסטרוקטורה הדימוקראטית-שיוויונית,
בה עובדים גם הבעל וגם האשה מחוץ 'לבית ,מצטמק והולך
תפקידה החינוכי של המשפחה ,וחלק ניכר מן האחריות לחינוכם
של הילדים מוטל על המורים בבית-הספר ועל המדריכים בתנו-
עות הנוערלמיניהן.ניתן לאמר ,שככל שהמשפחהשיוויוניתיותר,
נעלס והולד אופיס הסקראלי של הנישואין והולך ומתחזק אופים
המעוגן באינטרס המשותף של שני הצדדים .מכאן,
החוזי-משפטי
לאחד משני הצדדים (או לשניהם גם יחד)כי הנישואין
שבהתברר
אינם משרתים את האינטרס האישי שלהם ,מתרופף והולך הקשר
ביניהם ומתחזקת הנטייה להפרדה ולגירושין .במידה שתופעות
אלו אינן פוקדות את המשפחה הדתית ,נשמרת בה גם הפונקציה
החינוכית במובנה הראשוני .הוכחות לעובדה זו ניתנות במחקרו
המקיף ורב-הרושם של הסוציולוג ההונגרי קרולי ורגה ,אשר
תוצאותיו התפרסמו ב( The New Hungarian Quarterly-כרך 11
מס' ,40חורף ,)1970תחת הכותרת "זמןפנוי לגירושין" .מחקר
זה היכה גלים ותוצאותיו הועתקו מן העתונות המקצועית לעתו-
נות הכללית .סקירה רחבה ומפורטת מובאת בNeue Zurcher-
Zeitungמיום .2.7.72המאפיין את מחקרו של ורגה הוא היקפו
הרחב שלהמידים ,שכלל שלושים אלף אנשים באחת-עשרה ארצות
באירופה המערבית והמזרחית ובצפון-אמריקה ודרומה .התוצד
אות עובדו בשבעה מחשבים ואלה רשמו אותם על מאה וחמישים
אלף כרטיסים ,אשר נותחו מבחינה סטאטיסטית והעלו את
התוצאות הבאות:
( )1משפחות ,בהן שורר שיוויון מוחלט בין הבעל לאשה בכל
דבר ,עלולות להתפורר ביתר קלות מגמה זו מתחזקת בה במידה
שהשיוויון המוחלט מתקבל כדבר המובןמאליו.
( )2יציבות המשפחה היא פונקציה של הזמן הפנוי ,שאותו
מבלים הבעל והאשה בביתם .המדובר אינו בישיבה בצוותא לפני
מסך הטלוויזיה או לקריאה בעתונות או בספרים ,אלא בהחלפת-
רשמים יום-יומית ,כשהבעל מספר לאשתו על אשר אירע במשך
יום עבודתו ,על בעיות בהן נתקל ,על הצלחותיו ועל אכזבותיו;
י
403
www.daat.ac.il
,
ו
,
ן
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
פייפ'
ו,אש
ה מצידה מפרטת גם היא את חוויותיה בבית או במקום-
קורצ(,ייל דעת -מכללת הרצוג
אתר
צ'
עפודתה .כתוצאה משיחה כזו ,טוען ורגה ,מתהווהמעין הארמ(ניה
שלתגובות על האירועים וכך נוצרת קואורדינאציה תת-הכרתית
שש מערכות-ערכים אצל שניהם ומתחזקת הנטייה להגיב בצורה
דומה על אירועי היום; הערכה של הראוי להערכה ,גינוי של
ה~וילגינוי והתעלמות מן הנחשב לפעוט-ערך .יציבות המשפחה
מתחזקת והולכת אם הבעל והאשה קונים להם ידידים מבני-
מקם ,והיא מתרופפת אם הבעל מתיידד עם חברותיה של אשתו
והאשה -עםידידי-הבעל.
תוצאות-מחקר זה לאו דווקא מתוך כ((נ(ת אפולוגטיות,
הנתי
התפיסה היהודית על אופיה של המשפחה וחייה התקינים אינה
זק~ה להגנתי .נתכוונתי רק להסתמך עליהןכדי לחזק את אשר
היהידועלי בלאו הכי ,והוא,כיאין לנו מה ללמוד מן התפיסה
י המשפחה ,אלא יש להתעלם ממנה ולראות
המודרנית על חי
את .מורה-הדרן בהשקפה היהודית המסורתית ..באשר להצעתו
ילין-מור (ושל רבים אחרים) להוציא אחוז גדול מבני
עדיה-המזרח ממשפחותיהם ולחנכם במוסדות חינוך עם פנימיות,
נראה לי כי שאיפה זו נובעת מהערכה מופרזת של ההשכלה
היאדמית .שיוויון השכלתי וחברתי מלא ביןבני עדות בעלזת
תרבויות שונות לחלוטין לאיושג בדור אחד ,והוצאתילדים מחיק
המשפחה נראית לי כמחיר גבוה מדי לאקאדמיזאציה ,שבלאו-
הכי ספק רב אם תושג אפילו באמצעים הנראים לי דראסטיים
ומסוכנים מבחינה חינוכית .כנגד זה אין לשכוח כי החברה
הי;ראלית ,כמו החברה המערבית ,משוועת לבעליידיים מאומ-
נו,,לעבודה במקצועות המפרנסים את בעליהם בכבוד גם ללא
תואר אקאדמי .בכיוון זה יש לפעול כאשר ניגשים לפתור את
בעיזת אי-השיוויון העדתי השורר במדינה .תפסת מרובה -לא
תפלת.
שלן,מר
www.daat.ac.il