אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב אליהו כיל
בנושא הסימפוזיון אפשר להרחיב את היריעה .אני אנסה דווקא
לצמצם הבעיה ככל האפשר .קודם כל דבר ,כשאנחנו מדברים
על המשפחה כגורם בחינוך ,עלינו לבחון מה אנחנו כוללים
בתוך המושג "משפחה" .אין ספק ,שחובתנו לזמר ,כי לביטוי
"משפחה" ,אין תמיד אותה משמעות ולא בכל מקוםיש לו אותו
מושג .השאנחנו בוחנים את השתלשלות המלה זאת הובתגו
לומר,כי בלשון התנ"ך היה משמעה של משפחה רחב הרבה יותר
מאשרבדימוי שלנויום יום .אפשר למצוא ראיות והוכחות ,ואין
בדעתי לסקור סקירה פילולוגית .אך בכל זאת חובתי לומר,
שלפעמים אנחנו נתקלים בתנ"ך ,כי משפחה היא ש 6נרדף גם
לאומה ,גוי ":פן,יש בכם …משפחה או שבט" וגו' (דברים כס,
יז) .אלא ,שלדעתי ,עלינו לדבר על משפחה ,במובנה הפשוט והמ-
צומצם :ההורים והילדים .אפשר להרחיב קמעא :הדודים וה-
קרובים -הקרובים הקרובים ולא הקרובים הרחוקים .ובאמת
קשה לדבר על גורם חינוכי במשפחה במובן היותר רחב.
אלא שעלי להקדים עוד הקדמה קצרה .אנחנו מדברים על:
משפחה כגורם בחינוך .ויש בחינוך גורמים חשובים יותר מאשר
גורם המשפחה .יש שאומרים :שלא .יש לנו מחנכים ,יש לנו
בתי-ספרויש לנו מוסדות חינוך -אין לשלולואין לזלזל בתפקי-
דם .לכל היותר.אפשר ,איפוא ,לומר שגם למשפחהיש תפקיד.אולי
רק תפקיד מועט .כפי שאמרתי לפני כן יש לשקול בפלס ובמאזני
צדק ,איזה מקום מגיע למשפחה כגורם מחנך.
משה רבינו דיבר הרבה לפני מותו .וכאילו אפשר לומר שהוא
שופך ,אם לא את מריליבו ,אז לפחות את דאגתו מהיהיהבעתיד.
ארבעים שנה עבד כמחנך .הוא ביקש לחנך אומה שלימה שיצאה
מעכרות לחירות .ללמד אנשים שאפילו לא הכירו את המושג
חירותכיצד להשתמש בחירות.וידוע לכולכם,שהיו הרבה שאמרו:
www.daat.ac.il
411
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
~
ו
ן
)
אתר דעת -מכללת הרצוג
בבולים היה טוב יותר( ,במדבריא ,ה) "זכרנו את הדגה" ,ישבנו
הבשר וכו' וכו' .אם הצליח משה רבינו או לא ,אין זה
על
עיר
תפעידנו
לברר כאן.
אך נכל זאת הוא אומר (דברים ל ,יב-יד)" :לא בשמים היא…
ר לים" .אלא מאיז הוא מגדיר במשפט קצר" :בפיד
ולא,ן'מעב
ובלבבך לעשתו".היא
רוצה באמת להזהיר את הדור ,ולא את
הדון שיצא ממצרים ,דור המדבר ,אלא את הדור החדש ,שהיו
לו [צלחות יותר טובות עמו" :בפיד ובלבבד לעשתו" .ונשאלת
הקלה מדוע הוא מקדים את הפה ללב ?
שיאמרכי אין זאת שאלה כלל .אבל בכל זאת,
י
מ
אוף יש מי
שבקק קצת בלשון ,צריך לשאול את עצמו שאלה מאד מאד
ה :אנחנו יודעיםכי לפני שאנחנו מדברים עלינו לחשוב מה
פש,ף
שאנחנו רוצים לדבר -ואחר כך לדבר ,ואחרי זה לעשות .אך
מוצאים הסדר הפיך :ובפיך ובלבבך לעשתו" .הרמב"ם
אכנ
י באחת מאגרותיו הנפלאות :לא כל מה שהאדם חושבצריך
נב
ות
ו
לותר ,ולא כל מה שהוא אומר צריך לכתוב ,ולא כל מה שהוא
כואב צריך לפרסם .אך בין כך ובין כך ,קודם כל דבר צריכה
להות המחשבה :אם זה בראש ,אם זה בלב .אם כן איך הוא
רלנו בפסוק "בפיך ובלבבך לעשתו".
אוי
נשגנחנו רוצים לעבוד אח השם ,לא רק בעצמנו ,אלא רוצים
שלה תנתק שרשרת הזהב ,ואנחנו רוצים לחנך דור חדש אז
אי)אפשר לזמר ,שמספיק לעבוד את השם רק בלב .אמנם רחמנא
ליבאבעי .אולם איזוהי עבודה שהיא בלבז אומרים חז"ל (תענית,
ב פ"א) זו התפילה .אך אם אנחנו עובדים את השם רק בלב,
מ41,ואה זאת ? -הילדים לא .הם אינם רואים שום דבר ,אם כן
מנקן ילמדו זאתז קשה לפתח בילד רגשות בלי לעשות איזה
אילוסטרציה או דוגמאות כדי שהוא יראה יושהו .על כן אומר
,משה רבינו בפשטות כזאת :בפיד ,אתה צריך בפיך גם כן
לנון
לומר מה שבלבבך ,ואחרי זה אתה תזכה לעשותו -שיעשה
הקבר ,וגם הדור הבאיעשה.
תיאוריה זאת אינה המצאתו של משה רבינו .אך מי מאתנו
ח 14אומר בכל יום ,בקריאת שמע" :ולא תתורו אחרי לבבכם
עיניכם" (במדבר טו ,לט) .כשרואים -הראייה משפיעה,
המלרעה הן לטובה .על כן ,היכן רואה הילד את הדברים היותר
פשוטים אם לא בבית הוריו .אינני שולל ואי אפשר לשלול את
")1רי
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת
המשפחה כגו
הרצוגרג)בחינוך -סימפוזיון
החינוך במוסדות החינוך .גם שם הילד לומד .אך יש הבדל.
במוסדות החינוך הילד רוכש ידיעות -אולי אפשר לומר זאת
במובן לא כל כך מקובל -לשמה .האב והאם אינם מלמדים
את הילד פחות לשמה .אך אפילו לא לשמה .מה זה משנהז
בעצם חייהם .אפילו אין רוצים ללמד את הילד -מה שהילד
רואה הוא עושה 1ילד שבא לבית הכנסת ואפילו אינויודע לדבר
שימו לב איך הוא משתלב עם קהל המתפללים .מדוע הוא
.מתנועעז בלאיודעין הוא מתנועע עמהם .הוא מחקה מה שהוא
רואה -עלכן"בפיך ובלבבך לעשתו".
המדרש מספר" :בשעה שאמר הקב"ה 'אנכיה' אלהיך' ,אמרו כל
מלכי ארץ :איזה מלך רוצה שיהיה אחר מכחישו -והקב"ה
אינו רוצה שיהא אחר מכחישו .בשעה שאמר 'לא יהיה לך' -7
אמרו איזה מלך רוצה שיהיה לו שותףז וכו'וכו' אבל בשעה שאמר
'כבד' ,אמרו :בנימוסיות שלנו כל מי שהוא מכתיב עצמו שרגיון
(מתגייס לצבא) למלך הוא כופר באבותיו ,וזה מכריז ואומר:
'כבד את אביך ואת אמך' ,עמדו מכסאותיהם וקילסו להקב"ה"
(פסיקתא רבתי פרשה כג) .כבד את אביך ואת אמך הוא היסוד
של החינוך.
אך לא רק כבד את אביך ואת אמך מבקש מאתנו הקב"ה .חז"ל
דורשים (בכתובות קג) כבד את ' -את' בא לרבות את אחיך
הגדול .מדוע את אחיך הגדול? אביך ואת אמך ,אפשר להבין -נ
שהקב"ה נתן לנו את החיים הרוחניים ,והאב והאם את החיים
הגופניים ,אך מדוע לפתע "את אחיך הגדול" .אחיך הגדול בשביל
שהוא עומד לפעמים כעזר ,כאחיסמך להורים .עלכן ,אם מדגישים
שכל מי שמחנך את הדור הבא ועוזר בחינוך לאחרים חייבים
בכבודו -הרי אף אחיך הגדול בכלל.
העיניים הן סרסורים (ירושלמי ,ברכות ,פ"א ה"ה) ,על כן מה
שהילד רואה במשפחה ,זה מאד משפיע עליו .הילד רואה אפילו
בשעה שאין יודעים שהוא רואה ,ואינו מבין מה הם עושים.
הנה זה לא מכבר באו אלי בני משפחה אחת' והתלוננו :יש
בעיות במשפחה ,בעיות מאד מכאיבות .ומה קרה 1זה עשוי
להישמע מצחיק :האב אינו רוצה להרגיז אתבני המשפחה והוא
413
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
שלו ומתפלל .אם
הול לאמבטיה ולוקח את הטלית והתפילין
אדבסדר או לא בסדר על כך לא תקבלו ממני היום תשובה.
ה
קטן .כל יזם הוא לוקח מטפחת (שם על
אלא שיש להם ילד,ילד
ראינו .שואלים אותו :מדוע – 1גם אבא עושה את זה באמבטיה,
עושה את זה .הוא אינו יודע מה הוא עושה .רק מה
א
נירואה הוא עושה .מכאן -עד כמה אי אפשר לשלול את
שהוא
הקשפחה כגורם בחינוך.
זמנים בישראל שרקקיימו" :ולימדתם אותם את בניכם" -
רע)א בניכם .הגמרא מספרת לנו בבבא בתרא ,כא ע"א" :ברם
תותו האיש לטוב ,ויהושע בן גמלא שמו ,שאלמלא היא
זכ,ר א
נשתכח תורה מישראל .שבתחילה מי שיש לו אב -מלמדו
תודה ,שאין לו אב לא היה לומד תורה" .מכאן אנחנו רואים,
מ
יים ,שכל החינוך היה ביד ההורים ,או איך שכתוב פה:
זמנ
שאין לו אב ,ויהושע בן גמלא,
גם
ו
ג
א
ד
ה
ז
למי
ביק האב .אחרי
יסד בתי ספר למטרה זאת .אך גם רבי יהושע בן
זכה לטוב ,שי
המשפחה מחובתה -הוא דאג רק למי שאין
גמלא לא פטר את
גסן,
והיו
ש*ו
לון,אב.
כל כך ,הכל הם בבחינתמי שאין לו אב
יהלום ,כשאין האבפנ
להם.וישונים הם הדברים בחיי הציביליזאציה
שחייבים לדאוג
דהאידנא .האב כל כך טרוד ואת הילדים נותנים לבית ספר.
ישן שהיום אין האב מסוגל אפילו לזה ,אפילו יש לו כל היום
זמו,ליתן ולתרום כל מה שנותן בית הספר .אבל בכל זאת ,גם האב
אי 4פטור ,והמשפחה אינה פטורה.
לפקנו עוד שאלה :מניין אנחנו לומדים מצוות חינוךז זו שאלה
הלפנתית( ,יש כאן דבר מאד מעניין :הרמב"ם פוסק בהלכות
מעללות אסורות פי"ז הלכה כח ,שחינוך זו מצווה מדברי קבלה.
שהוא מצטט את הפסוק (במשלי כב ,ו)" :חנך
מד,עז
על -לפדירכו ,גם כי יזקין לא יסור ממנה" .אני שולל דעה
פי
בהחלט .אני מוכרח לומר :יהיו מי שיהיו,יהיו אלה אפילו
ישראל שתפסו_ וסברו ככה -הם טעו .אולי זה ביטוי מאד
זא~ף ,אבל בכל זאת הם לא צדקו ואין זה נכון .מצוות חינוך
חרו
קבלה .מצוות חינוך מושרשת בתורתנו
אנינו לא לומדים
י
ר
ב
ד
מ
אפשר לומר :היא אחד מיסודות תורתנו הקדו-
הקדושה.
שך! ומצווואתוליחינוך דווקא במשפחה ,לילדים ,לצאצאים .איך
אשר להתעלם מן הפסוק ולא להתחשב במה שכתוב" :והגדת
לנע"
גדיי
www.daat.ac.il
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
המשפחה כורםבחיטך -
לבנךי( ,שמות יג ,ח) .כן ,זה נאמר על פרעה ,זה נאמר דווקא
בפסח- ,אך בכל זאת "והגדת לבנך" .אנחנו יודעים שהוא דבר
שהיה בכלל ויצא מן הכלל ,ולא ללמד על עצמויצא .והגדת לבנך
בא לזמר -שבזמנים מסויימים כשאנחנו שמחים מצווה עלינו
להבליט ולקיים יותר בדביקות ,ולהרים יותר את הילד אלינו.
אך אי אפשר לומר ,שזה אינו נוהג בכל יום .אינני רוצה לצטט
את הפסוק "ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם" (דבריםיא,יט).
אינני עוסק פה בהוראה ,שהאב מלמד את הילד .ואףאינני מדבר
על מה שחז"ל אומרים( ,בבבלי ,סוכה ,מב ע"א) שהילד שיודע
לדבר " -אביו מלמדו ,ואומר לו; תורה ציווה לנו משה ,מורשה"
וכו'.
על "והגדת לבנך" -אנחנו צריכים להסתכלבעין פקוחה .לשם
מה חייבה אותנו תורתנו הקדושה במצווה גדולה זאת" :והגדת
לבנך" -לא בשביל לקיים רק מצווה זו ,אלא בשביל שהילד
יספוג ויקלוט ידע .ומי אינו יודע שב"והגדת לבנך" אנחנו נתק-
לים ,ואנחנו אומרים את פסוק זה במפורש בהגדה של פסח ושם
נאמר" :כנגד ארבעה בנים דברה תורה" .זאת אומרת" :והגדת
לבנך" לא רק לאותם הילדים המוכשריכ ,לא לאותם הילדים,
שהם רו-צים לקבל ולספוג מה שאנחנו רוצים ליתן להם .יש
לקיים את "והגדת לבנך" ,אפילו הילד אינו יודע עדיין לדבר.
ושאינו יודע לשאול " -את פתח לו" .גם לגביו ,אך לא רק
לגבי מי שאינו יודע לדבר ,אנחנו צריכים לקיים מצווה זאת
לדאבוננו ,אלא'אפילולילד שמדבריותרמכפישצריך .אתםיודעים
למה כוונתי .לא לחכם ,שרוצה לשאול שאלות ,להבין באמת ,אלא
גם לאותו הילד ,שאנחנו לא כל כך מאושרים ממנו .אחד חכם,
אחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול .אנחנו מחוייבים
ליתן לכולם תשובה ,ולחנך אותם ,אולי בכל זאת נזכה פעם,
שילכו.בדרך הישרה.
סימב(זי(ן
*
עכשיו לענייננו :אנחנו צריכים לראות במצוות אלה ,שתורתנו
חויבה אותנו ,לחנך באמת את הילדים .ומצווה זאת לא רק
שאנחנו מחוייבים בה ,אלא אפילו כשאנחנו איננו רוצים אנחנו
עושים ,ואנחנו עושים זאת בחיי יום יום .כשאנחנו לוקחים את
www.daat.ac.il
415
4
.
מתוך" :משפחות בית ישראל -המשפחה בתפישת היהדות" ,ספר הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח ,ירושלים תשל"ו
הד ב א' כ"ץ
אתר דעת -מכללת הרצוג
לבית הספר ,גם בזה אנחנו מחנכים אותו .במחוור
הילד אתנו י
ישנו תיאור יפה איך האב מוליך את הילד לבית הספר
ויטר
י הראשינה(. .עיין שם באות תק"א בעמוזיכ .)630-628
ב4ם
שאנחנו צריכים לחנך.אין לומר ,שאנחנו
מהו החינוך העיקר
י כשאנחנו בונים "סוכה".מי מכם עוד לא
אדננו מחנכים את הילד
נתקל בזה וראה שכמה משפחות יש ,שהאב אינו רוצה אפילו
לגערן מה זאת סוכה ,ובכל זאת הוא מחוייב להקים סוכה.
שהילד מבקש זאת .הילד אינו מבין מדוע לא
מדועז -לפי
המשפחהז והוא רואה סוכה אצל השכנים והדבר
1שה זאת
41צא חן בעיניו .אך יותר מסוגל הילד לספוג בעצמו מה שהוא
ר1אה אצל אביו ואצל אמו .אנחנו רואים זאת בפסח ,בשבועות,
א"
בשוכנת.
ושאןאני מוכרח להעלות בעיה מאד חמורה .בהערות של המאירי
שואל :איך אפשר שהרמב"ם אינו מביא אתהדין ,שההורים
ה4
מלוייבים לחנך את הילדים וגם ללמדם אמנות ? הרמב"ם אומר
הדברים מילה פדיון ועוד זה עניין הלכתי .אך האמת היא
אהדברים מאד פשוטים .צריך שההורים ידאגו לכל מה שילמדו
שה
הילדים .שיקבלו בבית ההזרים ,יותר מסה שהם מקבלים בבתי
הטפר .ואם אכן הם מקבלים משהו טוב מן ההורים ,אם כן
השרשרת נמשכת ונמשכת.
רק בדבר מאד מעניין .מייסד תנועת המוסר ,ר' ישראל
ס"לנט זצ"ל .,אמר פעם אחת :ואםכי הוא לא אמרו לגבי חינוך
מלל מקום יש ללמוד מדבריולענייני חינוך ,וכדאי לצטטו .בברא-
ב ,יח כתוב" :אעשה לו עזר כנגדו" .חז"ל דורשים על זה
נעשה לו עזר ,לא זכה כנגדו".
בבראשית רבה פי"ז" :זכה -
ש~:
ישראל סאלנט :מה זאת אומרת "זכה נעשה לו עזר"ז1
ז 6זרה' לא נאמר רק על פעם אחת ,כמי שזכה לקבל טובה מיד
אערים ,אלא זו זכייה ממושכת .בכל יום ויום ובכל רגע ורגע.
כלל שהוא מחנך את עצמו יותר ויותר ,אז הוא זוכה יותר ויותר,
ו1שתו אף היא עוזרת לו יותר ויותר .אך אם לא זכה ,כשיש
פי4וד לבבות ביניהם כנגדו .הוא הדין בין הורים וילדים.
ן את החינוך שצריכים -זכה .זוכהנשמסוגלים ליח
ויום ,ובכל הישג והישג שהורים משיגים יותר ,לא זו
ל
ע
.
ר
ת
ו
י
ו
ך
כ
ר
ת
ו
י
מקבלים
בלבד שנותנים לילדים ,אלא
אני
א*יים
איר
םליי
זבבש"
דורש:
זכה1
www.daat.ac.il