112
,
נטזישהספר ,טל חכי"ח ואבודת-אחים ושל כמטה מבתי-האולפנה
הדתיים ,מחטפעים נם הם ,אם מעם ואם הרכה ,מהתנוך העכרי,
לפחות מבחינת יריעת השפה הלאומית-שהיא על כל פנים
מרזבה
לשון אחרת ,שהם לומדים בכתי5מפרם אלה -
וברבורהמ
יי.
כר
עב
וכשהננו משוים לבנך עינינו את כל החיל הרב הזה,
שנעשה בוטן כת קצר לפי הערך ,ולעוטתו – .את התנאים
הקשים ואת ההתלנפויות ,שהתלבפו בהם העובדים על שדה
החנוך הזה מראשית דרכם ועד הנה ,ואת האמצקים החומריים
המדנכלים שעמדר לרבידתםש -כשנשוה כל זה לנגר
עינינו נדע להעריך הערכה נכרנה את הנעשה עד כה
בשדה פקדלה זה של בנין העם והארץ ואת
שע1ר8קומתר
של הטפעל אשר הוקם* אמנם קור מרם נשלם מנגהו שלזה1
עדיי
ן טעון הוא שפוץ דהרחכה מבחוץ ושכלול ושפור מבפניםש
ל
ו
ד
ג
ונשא,שימורותיו
אבל לפנינו עומד כבראיתןבניןלאומי
מבוצרים בקרקע המולדת :פניטד מקלפ לנעימת האומה וראשר
יכון ונם יחופף על תהית העם ותרבותו.ובנין זה ,שהוא יצירה
חדשהבהויהישראלי ,הוקם כולו,מן המסרועד המפחות ,בפחות
מיובל שנים רק בכח האמונה שכלב דבהתפמרות של יחידי
מגולה דגול קבוצים קטנים ,דלים כמכשירי כנין רחסרי תוקף
שלמון ,אבל אמיצי רוח ,כבירי רצון וחרורי השאיפההלאוטים
הנשגבה -תחית הקם בארצו.
אתר דעת -מכללת הרצוג
ח.א .זוטא ,ע כמעלה-ההר
צ -:-
*-
(פרקיםוזכרונותלתמירות החנוך בארץ)
ץך -ד
*האיך יכולנו לכבוש
הר נבזה כוה נ*
נסוכה*-נ*נ)-
הסתדרות המוריס בארץ8ישראל נדולהממני בחודש וחצי-
הדצדש ,שצץ היא נולדה בר"ת אלול תרס'נ ,רוזני עליתו לארץ
ביום הראשון של סיכות תרם"דן והצד השוה שבינינו הוא ,כי
ככרע) כמוני התאזרחנו בארץ ברצונושוה-כחו של מנחם בץ
משוו אום"אקישוכשם שהמתדרות המורים ,החוננת כיום את חצי
יובלה להוסרה ,זוכרת לאביה5מחוללת את חמדה וברכתה ,כך
מכיר נם אני ,בהעלזתי בשעה דו על וכרוני את פעולתי על
ושדה החנוך וההוראה בארץ בחצי יובל זה ,את תודתי הסלאה
לאותה ה.יר וותיקה" ,שנתקחני מץ הגלות תפחני בעל-כרחי
כסעפ להאחז בארץ-אבאי ולעשותני מורה עמסי עברי שלם
בלי קריעות-בכפש ,בלי שניותבעבודתי ,חכיתי להיותבין מנדלי
הדור העברי החריט
בארץ*
*
*מדרה ראשי בבית-הממר לבנות בימו' זה היה תפקידי
המכובר בארץ ,במקום .מנהל הדר מתוקן" בנפוח -כח
הימם הלב לקבל משרה ,היסטורית" וו ,מרובת האחריות.
אקשאלות ארץ ישראל" ,שנתפרסמו שנהים קודם-לכן
(בשנת תרופא) ,נלו יאר שח הממך נם מעל הנעוצה בבתי
המפר ביפה לבנים ולבנות ,והמם 1את המוחות ובלבלו
את הלבבית .ואם *השאלוח הנלליות" הרניוו את לב חו'שנ.
בכלל ,הנה .שאלת בתיפהספר" הרחיבו ביחוד את לב המורעט
שב,חדרים וכמחוקנים" .אותם המאמרים ,שהאמת המרה היחם
ניכרת מכל מלה הטלה שבהם ושלפידברי אחד8העם הם פח 1ת
מן האמת" ,שהיתה יכולה לההשנבעיני רבים כהפרזה יתרה'*,4
הכריתו להאמין ,שבכלל *כל עבודתם של בתי-הספר כיפו ,אשר
בהם קשרנו תקותם לחנוך לאומי ותחית הלשון אין לה פרי,
כי אם פרחים ,וכי לא שוה להרים תרועת נצחוץ בהמצאה*
וקול יללה בהעדרם"~ ,כי בית הספר ל בנו ת ביפו ,שערנו
קינם ,אינו פוב יותר מחכרו שנסגר ,כי *נם בו אין פרונרסון
קבועה ומפורטת ורק בנה הוא נבדל ,כי בו רובןהלמודעם
פחותים בכמוחם עוד יותר ואחרים מהם חמרים לנם4י".
)8כ. %טראיאהמקומות" הסהמיים שבמאמרי
אחד aynע%
ביפו"*
,בתי "~DD
www.daat.ac.il
הם ממאמרו שעג
אתר דעת -מכללת הרצוג
במעלה-ההר
ומשום זה וניה הפקפוק נרול ,אם לקבל משרת .מורה
ראשי" בכית-טפר ,שרפיפותו ורפימוחו הובלפו כ'כ ,בעוד
ש.החדר" ,זה ילד מפוחיהם של המורים הלאומתם בנלווי ,היה
מתוקן כל צרכו כבית-אולפנא לאומי ,ער שהכריח עליו באספת
מינמק הידועה כעל אחד הגורסים החשובים כתחית תרבותנו
"לאופית.
וברגעים האחרונים להחלשה ,עם שרפתהנשרים המקשרים
את העבר שבגלות אל העתיד בארץ ,פלפו שפתי .הרב" סלים
אלו" :אלמלי ידעתי כי ביה"ס לבנות עכשיו הוא באותו הטצב,
שהיה לפני שנתים בבקרי אותו ,לא ה ייתן מיעץ לך
משרה" ,ועל שאלתי" :האפשר לקוות ,כי נשחגה
לקבל
ב~
לטוב במשך הנסן הזח?" ענני בהחלפ :בוד אי לא).2
אבל הצלחת ההוראה עענרית בעברית" והחנוך הלאומי
בתדר המחוקן ,שיצאו להם סוניפין בחפוצות הגולה ,אזרו כח
ועוז* האסונה בכחות עצמיים היתה רבה מאד ,והרמיזן ללכת
ננרולות -ודוקא בארץ – 2לתקן תקון נמרץ את בית-המפר
ההיספורי ההוא ,להכניס קרני-אור בפנוה האפלות של הסולדה
הרתוקה והחביבה ,היה מתעה ומלבב מאד ,וגם ההחלפה היתה
ם נשרפו לנמר.*.
טשום זה נמרצת ,והנשרי
כין עם כל הוכחותיו הנמרצות של אחד-העם ,עם כל
ההניון שמכנקודות-ההריסה" שלו ,לא יכולנו אנחנו ,המורתם
הלאומיים ,למחות את רשמי נפשנו ,כי ביה"ם לבנות ביפו הוא
סמל ביה"ס העברי ה של ם ,ונם מבלי שירענוהו ,או דוקא
משום של א ידענוהו ,ואלמלא הופיע לנו סמל זה ממרחקים,
מי יורע אם היו נוצרם נם ה,חררים וןמתוקנים' .אמנם ~wR1nl
יו מ ם ש,
אחר-העם סחלוסו ,משום שראה את הפתרון בעינ
,1הבתים""אומללים ,לא היו שוים להרעיש עליהם את העולם",
אבל ב שבילנ 1נמשך החלום נם אחרי נלוי הפתרוןapl .
ונצלחת "הדרינו" משנה לשנה בתהית הלשון בפה ובכתב
*) רנריו א5ה נתפרשו אח"כ
א5י מיום י"ג בתשרי תרסאה ,כתשובה ע 5התאוננותי לפניו עf~nsv 5
היתה פרורה ריה8*** :ע 5דבר ביה"ם כיפו ופרשת מ5תטותיו
5א אכתוב מאומה,כי היהלי הדבר לזרא זה כבר ,רק אחת אזכריך:
אם פרשתי 5ך מצב הענין בדברים ברורים ,או פרברים שיש לפרשם
כחפץ 5ב*ןשיא – 5איני זוכר עור ,אב 5דבר אחד אמרתי 5ך באר
וטפורש 2אש תקבל עליך משרת מורה בכית הזה ,אם חפץ
א ת ה 5שםור כבודך ואהבתך לציון ותקותך
ין הע ם ש מ ה" ( , .,הפזור ש5י-,הטכתב 5א בא באגרות
5בבב
אחרשהעם).
ע"י
שיא
אתר העם עצמו במכתבו
113
ובחנוך הלאומי ,עלה בעינינו נם הסמל -בית הספר לבנתו
ביפו ,שנמצא כבר ביטים ההם במצב ירוד מאד.
ומה שקרה לר ב ,קרה נם להלמידיו בשעה שעברו
מצהלך-נפ-ח" ל"םראה*עינים' …והעינית אמנם נפקחו תיכףוראו
השנ
ממה
יי
נע
אה אהתקוה ו
ה אשר נכזבה" ,וכל פתרון החלום כבנלה
בכל מוראו ,בשעה שננשל אל העבודה ישר ,בצורה ממשית,
יוותת** -נודל כתקוות והדמיונות ,כן רבה אמנם
בלא דמיונוו והז
וי
תאנזבה ,והיתוש ופפח-הנפש גברו ער מאר"
מיד ,בחודש הראשון לעבורתי ,נדהמתי למראה-עיני
ולמשמעאיני ,ה,הנהלה" דברה רק רומית וצרפתית; הסורות -
מי שהיו תלםירות ביתיהפפר -היו בענוה נמורוח ללא יריעה
עברית וללא ידיעות כלליות :המורה היחיד לאמדעים" ,כלמטר:
לחשבוןולכחיבתקווארץ,היוואדם שנכנס במקרה למוראה,לאהתענין
בה ולא ידע אותה ,תכנית לא ניתנה לי כלל ,וארכיון ,שממנו
יכול הייתי לדעת מקצת מחיי בית*הספר ,ההיה מעם -ואבד",,,
שפת התלםירוח ב מה היתה אמנם פחוס או יותר פבעית,
אבל רבו בה מלש המוניות'1-רגוניות והריומיות ,רפאים ננר השפה
ורוחה ,ונרוע מנה היתה לשון ה כ ת ב ללא כל הבנה בשמוש
הלשון ובסננרנה -ובזה נכלל נם התנוך הלאומי,
השתרכי
בד בור בלבד .התפתחות כללית,ו התעמקות במקצועות
הנלמדים ,חנוך עברי לאומי,מוסרי וכללין לפי פשופם שלבחי"ם
אירופיים ,היו חמרים לגמרי" ונבדלו החדרים המתוקנים שנגולה
מאביהם ,ביה"ם לבנות ביפו ,לפובה בנה ,שאם אמנם הדבור
העברי לא יכול היה להיות בהם טבע; אבל הלשו ,לא היתה
שם משובשת 5א במה ולא בכחנ,
המוסרק הלאומי
הב
וצ
והגללי ,לפי ניל התלמירים ,התאים למ
ייז-הספר הכללי.
חנב
וכשבקרתי בעריס ההם בבהי-הספר שבמושבות הנדולדל
והקפנות שבדרום ,והתבוננתי לעבודת המורים ותלמיריהמע
כוזבתי במאפריכדברים האלהן שאעפ"י שמורי ה ארץ יכולתם
לתרם ראשם בנאון ולאמר בפני כלב אנחנו החיינו את הדבור
העברי ,שהוא תולרות יניענו והתאמצחענל ומלחמותינו אבל
ספק נידי ,אם אפשר להם להראות על בי"ס אחד מחוקן
ומשוכלל םב פנים כראוי לביים עפש ,שיש בו פרתרסה
ערוכה חטפורפת ,ושאפשר להתפאר בידיעות חלפיריהם בעברית
ובהחמחחותם הכללית")*…
ואמנם ל 40מצב עניני החנוך וההוראה בארץ בימים
ההם אי אמשר היה לקוות למצב אחר ולתוצאות אתרא,
www.daat.ac.il
*
*) פאמרי ב,השקפה" חחל"ה לחורבן (חרס"ד) גליון
פ.,
114
אתר דעת -מכללת הרצוג
התנאם היסודיים להצלחת בית*ספר הרי ר,ם :מורים,
שהוראתם היא מקצוע חייהם ,ותכנית בית-ספר ממוררת וקבועה,
ואלה-
שני היגורות חסרם היו בבית-הספר-לבנות גיפ :וכשאר
בתנהמפר שבארץ.
המורים_
בארץ בימים וזהם היו אברכש עברים ,תלמידי
חררםוישיבתך שהריחו גם ריח השכלה כלקשהיא ובא' לארץ
או עם האידיאל שבלבם או שנתנלנלו הנה מסבות חיצוניות
שגנוח ,הנלה -העברית הכמותית היהה לחס "נירפא דנקותא",
רידעו לכתוב עברית השה וססולסלח במננון "המליץ'* ,הצפירה"
.1השחר" ,אבל ידיעות ים1די 1ת באיזה מקצוע ר1חנ' היו
הסר-ם לנמרי .ואחרי ש ל א התאחזו בארץ משום שלא מצאו
בה עבודה או משום שפעו בכחותיהםהנופניים וכמרה סבלנותם
ומבלו רעב וצמא ,טצאו להס במושבות וביפו בתחילה שעורים
מרעיים שח"כ נם משרות*הוראה בבחי-המפר .וכשם שעכורת*
האדמה היתה זרה להם ,וננשו אליה רק באהבה ודמיון בלבד,
כן גם עצם ההוראה והבנתה רחוקים היו מהם ,אלא שמצאו
בזה בסים חומרי כל-שהוא ונם מקצת מפוק רוחני כתוך החיים
המהחדשים בארץ .וחניכ' חרר אלה ,שלא ראו מעולס בתי-ספר
סםוררים ,ולא הכינו כלל ,שעל מנת ללמד חייבים קודם ללמוד
את המקצוע ,שכן נם ההוראהבתחילתההיא עבורת-מלאכהe~w ,
לרכוש לשם זה נם שיפה פכנית ונם מנולות נפשיות ,היו
למורים ולמחנכים בארץ בתקופת התחיה ,ועליהם הופל
הגורל להניח את היסוד לבנין בית*הספר העברי החדש*
אבל נם התביעעת ביחם למורה היו או לא גדולוה,
*
.בכל הסושבוח היוו עדיין הדרנון שלים בכל תקפו ,ובכל אשר
הפיתי אזני לשיחות הילדים בבתים וברחובות שמעתי על הרוב
רק צלצול השפה הזאת" ( -ובנולהיסדני אנחנו באותם הימים
את האנודוח *שפה חיה" "שמה ברורה" וכו'ו) כל עבודתו של
המורדי היתה רק הדבור העברי* מציאות מלים לבאורי התנ"ך
ולמקצועות השעמים ,שנלמדו בבתי הספר -חשבון וראשית
ההימפוריה .וכל מורה ,שהיהלנ אידיאל-הוראה כל-שהוא ,הרביץ
.תורת-הלשון" ב פי ילדי בית*ספרו .וכל מה שהיבור חיה חי
יותר בין וותלמירים ,היו .הבחינות" מצליחות יותר ,וועדי
המושבות הבוחנים היו מתפארים באותם המורים*
כאלה היו המורים בבתי*המפר שבמהחבוח (מלבד שניס*
שלשה ,שנם ברוסיה שמשו כמוראהויריעותיהם היו פחותאויותר
מסודרות) ,וגרועים al~Dשמשו בבית המפר לבנות ביפו ,שעליהם
נמניתי אני ל"מורה ראשי"*
ת .א.
ישא
המורים אהחובבט" ההם אמנם הראו *ח"נ נדולורנ
בנוגע ללשון העברנה :הם הם שהניחו את היפור-להפצצת
הדבור העברי ונם העשירוהו במלט רבות מלאכותיות מפונן של
"מלים בן-יהודיות" ,שרובן צצו בין-יום ובין-לילה נבלו ,וכל
כמה שידיעותיהם במקצועות כלליים היו מועפות ,הקדישו את
.שעות" למודיהם ל"עבורת הדבור" .וככה פתחו את הצורך
במישנים ובמלים ופנו את הדרך לאלה מחבריהם ,שחוצם
לשונםהיה פפותחיותר- ,אולם אלההיומעפים,ואחד*העםמעיר,כי
"מצא בכל הארץ רק טורה אחד אושנים קרובים בזה ,שהלשון
העברית שנורה בפיהם ונמצאה להם לכל עניני לסידיהם כמו
חיה"*.
בשפה
היו אמנם נם יתירי מנולה בין וגמורם ההם,
שנמו לבקש דרכים ושיפות ואפני-למור (שבבתי המפרהאירופיים
כבר היו יריעים וקבועים לכל מורה*עוזר ,)1כיחוד בלפור החשבון
וההנדסה ,החביבים על המשכילים הענרים ,אבל ביחם לחורת
הפרגוניה ,לפסיכולוגיה ,לחקירה בלשון( ,מלבד אלה שירעו
ערבית והתעמקו בהשואת הלשונות עברית וערבית) ,לקריאים
ספרים במקצועות אלה -כל זה היה רחוק מאר מבינתו של
המורה עהחובב".
ו
וםפ יכל
?
ל
כ
ם
י
ר
ו
ט
ה
ה
ז
י
א
מ
ו
מורים
ללמוד
מוסמכים יכלו לרכוש להם דוגמאוחיהוראה? " -תקיפת
הצרפתית" עוד נמשכה בימים ההם ,החלטידים למדו צרפתית
במרה גדושה nlgW % ,בשנוע בכל הכתוון שבביה"מ לבנותו
ביפה ,במושבא ,הנדיב הידוע"היו מנהלי בתי-הפפר ומנהלותיהם
וצרפתים" ,שנסרו בי"ח למורים ש 4כי"ח גפרה * כל הלמודיכן
הממשיש היו נלמדים בשפה ז'" ,שהיתה מחיה 'סכנדת את
כל יודעיה" והיתה מעננת אח אזק הכורמים והאכרים ,מקבלי
המסינה מירי הפקירים הצרמתיים; והפורה העברי שהיה חפרן
להשפיע באיוו מדה על אנוסי המקום ,או שלא רצה להחשב
בעיני תלמידיו והוריהם "לאדם שלא מן הישוב" ,היה מוכרות
אף הוא לפפפפ קצת צרפתית נאחדמירידי ,מורה עברי חשוב,
שנא לארץ שנים אחדות לפני ,יעץ לי שגראפית תכמה",
ללסור צרפתית. ,כדי שלא אתבחן בעיני הבריותי) -ענן
המורים הצרפתים הללו כלום יכול היה המורה העברי ללמוד
שיפות וררכי למוד וחנוךצ לפי עדותו של אחד"העס .קלונו
המוריס *הצרמתים" אל קרבם רוח הבפלוורהפריזי ורבקש בו כל-
כךעד שלא יכלו לצייר להם ארם מן הישוב בתססה אמרת'-
ומורים ומנהלים אחרים ,שיונא בהם ניצוץ של יהדות ומוס'4ץיות
מדנוניוו תמרו לנמרף*
www.daat.ac.il
איה
ב מ ע ר ה -ה ה ר
אתר דעת -מכללת הרצוג
נשומכן כדה~ ,קההטהקהן חתקח*יכאן והרשתן יטנתשאו אולי
אצל אחדים מהמורים "החיבבים' ,לא יכלו להתפתח מחוסר
דוגמה שובה ,ומשום זה לא יכלו המורתם הללו לתת לחניכיהם,
באופן היותר מזב ,רק את הדבור העברי"-,מניעםועסי
ס שהיו
תוצאות מלחמותם והיתאמצותם עשו פרי רב".
אולם מלבד חוסרפהכשרתו של המורה לא נמצאה אז
נם תכנית-לשדים של ,adl~llתכנית מעובדת ערוכה לפרמיה,
ששדרת וקבועה.
*פררנרמה במובן הרגיל ,מרונרמה קבועה ומפורטת אין
בביוב-המפר ,ומה שאני קורא פה ושם הוא רק רשימה כללעז
מן הלמודים השונים" -ככה היה בזמן בקוריו של אחר*העם
בבית-המפר לבנים ,וגרוע יותר בבית המפר לבנות" .כל מורה
יש לו כך וכך שעות ,שבהן עליו ללמד ענינים שונים ועושה
"וא כרצונו ,פיחה משעותיו של מקצוע זה ומרפיף על דה ,בורר
לו נרכל אחר סח שלבו חפץ ללמד בסתלקה וו או זו ואינו
משניח על מה שמלמד חברו במפלקה -שלפניה או שלאחריה,
כרי שכל מהלקהתכוו ,אח התלטיד לוו שלמעלה הימנה ,ספני
י בין המחלקות" -כלומר :בית*המפר
זה אין קשר פנימ
,
ו
פ
י
ב
ר
העברי ההדש ,ביחו
את
ל
י
ח
ת
ה
ו
ת
ד
ו
ב
ע
של
במצב
ו
ה
ת
ובהו נסור ,בלי כל חכנית מסוימת ומחולקת לכחות ולגילים.
ונם בחשבון ובהנדסה ,שמורים *חובבים" אחדים עשו בהם
פעולות יפק ,גם שם לא הקנו את הידיעות באופן מוררני
ושקטתי ,בזורח מעשי ,ורבים מן התלמידים רכשו להם את
ידיעותיהם ההנוכווז באופן אינפיאופיבי ~frgחיבת השורים
למקצוע זה)' .
א
ל
ו
א
צ
מ
נ
ואין צריך לוסר,כי
נבתי המפר מכדררי לסור,
נם חמרים כאלה שכל
ה
ר
ו
מ
ל
ו
כ
י
ה
י
ה
ם
א
י
צ
מ
ה
ל
ו
ל
בעצמו,
.קולקציה של הדברים הנחוצים להוראת השעורים הממשים
לפי יכלתם ונחיצותם ,כנון מוני אבנים ,עצים ,זרעונים מיני,
ארינ וכיוצא בהם".ואיןצריך לומר ,שלא נמצאוכל *פפריפרנוגיה
115
ורירקפיק" שעתונים מדנוניים וספרי רעת בכלל". ,פפריהפרנונית
איוו שהיא ,שתרהיב את ידיעת המורה ולא תתן לו להקפא
בבצתו"*) .ובית-הספר העממי האירופי l~rrיהיה ככר סומן ההוא
קבוע ומוצק ועמר על סדרנה נבוהה נם ברוסיה ,שסמנה
באואניעם הצעירים .ספרו של אושינמקי .האדם כנושאהחני"
הטיפתו של פירוגוב ,המעשית והעיונית ,אלה שנתנו לרומיה את
צביונו של בית-הספר המתוקן ומכנית ההוראה והתנין היו
ספורםמים או ,ומהם1למרו נם המורים העברי ם ברוסיה,
ומהם יכלו ללמוד דבר נם כארץ נם ברוסיה כבר הופיעו אז
,מיתוריקות" שונות ויהןונים פרנונ"ם תשונים. ,מדעיים" ונם
עשמושייס" ,וכל מורה מתענין בעבודתו יכול היה לשאוב מהם
כל צרכו – ,אבל מכל האוב ההוא לא בא לארץ ולא כלום,
והמורה לא השתדל להביא לו את שכלי המלאכה" הנחוצים לו,
שבלעדיהםאי אפשרלו להמשיךבעבודתוl~YDn .העיקריתלחחטעה
%היא,לפי דעתי :11 ,הצעירים ההם ברובםהנדול החליפו את
טסם בששעורים" ,את אכעעיהמרה נחומר*ההוראה ,או את משרת
פקידותם במשרת בית-מפר ,ולא חשבו בתהלה להשאר מורים ;
מלאכתם זו היתה מעין מעבר למשרה אחרת ,כשירעו צרפתית
ויוכלו להשתמש בה; וההוראה לא היתה אהובה ומקובלת
עליהם ,נם משום טחכרו את .חדרם" ומלמדם הישן ונם משום
יחם בני המושבה למורים" ,שלא הראו כל בפחון במורים
העברים" ,ואדרבה ,ה םלםרי ם ,בני ירושלים ,היו חביבים
.
עליהם יותר').
כזה היה מצב המורה ומצב ביה-הממר העברי בשנה
הראשונה לבואי לארץ*(] התחלות פרימיפיביוח ,בלי כן דונמה
קורסה ,בלי כל נסיון ,בלי כל ימוד 3חוסר כל תכנית ,כל
הכנה* ואם היו שנים*שלשה מורים בנית-מפר אחד ,בטל האחד
את השני בפול נמור ,ו"עשה קידוש לעצמו" נם לעיני תלמידיו
ונם לעיני ההורים .הפירוד בין המורים היה לא קמן מאשר בין
המורותטהנננות. ,שכל אחת המתירה את ידיעותיה בחדרי-וגררים
תחת אשר היתה צריכהלהפיצן בין רעותיה לעבוד ולשאוף יחד
*) אמנם בתי הספר ה.וודישים' נוהגים עכ שו לבלי להשנית לפפרה אחתן*
על קביעה השעות המדויקות לענינים שונים וגורעים במקצוע ומוסיפים
והתוצאות מה היו?ידיעות התלמידיםוויומקריותוקפועווש,
בשעות לפי רצונו-של המורה ,ביחוד לפי התעדנותם שלהחיסידים .ללא קשר וללא בסיס -היו תלטידים שקלפו את דברי המורה,
אב 5בל 8ן נעשה אחרי נסיון רנ של הוראה שיפתיח וחפוש דרכים
*
*סודותירגוגיי
,פרטי-כל של אספת המורים הכלליה השנית בגררה בשנת
ם ופסינולוגייס ,סהשאין כן אז ,שהכל נעשה מחוסר
,
ן
ו
י
ס
נ
תרפ"ד עמן 91
כל עטויה והערר
ל
כ
ה
ע
י
ד
י
באפס
ה
י
ע
ת
ב
,
ם
י
כ
ר
ד
ב
ק
ר
ו
שנשום
"4
**) הפרטיכלים הנ"ל עמ' 96
חוסר השכלה ארגונית לא יכלה להביא לדרכים נכונים וקבועים,
עי
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
116
שספנו אל קרבם איזה למור מחפ בין בלשון ונין במקצועות
אחרים ,ביחור בחשבון ובהגרסה .אבל ברוב המקתם .מחוסר
מכנית ממודרת ואפני לסור רצויים,,יצאו ו~תלמיייסמכני י"ג-פ"ו
בלי כל יריעה נכונה באיזה מקמע ביהוא ,ומכל עמלםלא נשאר
אלא שריד כמעפ הדבור העברי ,שעתיד נם הוא להשתכח מהמן
מאין יכולת להשתטש בו בחיים" -העברית המשובשת היתה
נשכחה. ,הרשימות" של הסדעיס (אם היו כאלה )1הלכו לאבוד
וכיעילת בית-הספר נפשפשה לנמרי .ואין ספק ,שמשום זה
.הלכו בחי הספר במושבות אחדות הלוך והתסופפ ,הלזך וחרב,
וכננד זה בתי התלמוד תורה הירושלמיים נננו מחרבנם שלנתי
הספר **.בירו המפר של ראשון-לציון אינו שוה בעמל מימדיו,
בעקרון חרב ביה"מ לנמרי ,ברחובות ביר"ם הולך חורב והח"ח
הולכה ונבניז ,וכןנם ביה"מ ביפו" STהיתה צעקת לבכט"ב
של המניה חזנ1ב ,אתך ספובי האכרים וממשמלי הישוב,
שהעיר לסומר את אזנם של המורים באספתם בגררה על.אי
ידיעתם אח מוצאיהם ומובאיהס (של בתי-המפר) ככל אשר
יוצעים הקולוניממים את כל עניני הקולוניה"*).
ועל מצב התפתחותם של התלמידים ועל היקף הבנתם
התרבותית בבלל-,יעיד מכתבו של אחד התלמיריס של בי"ס
לכנים ביפו *נער כבן פיו או פ" 1ולא הסר כשרון" ,שבו פנה
ו בביה"סעבו ר ה ב מע ש ה 2
לאחד העם ,בבקשה ,אכי יתנו ל
לל מר בשתי המחלק1ה הראשונות למען
י ש תלם גם בםע ש ה , .ואז יוכל לקוות ,כי ישאר פוררן
חובב שפתנו ועפנו ".*.ואמנם ככה נהנו* אז בביה'ם לבנות
ביפו ,שנערות בנות פ"ו-פ"ו ,עשלא נפתחובערןטחלקווצ גבוהות"
היו מורות בשתי הפחלקטע הנמוכות* *.ובשעה זו כבר נמצא
בנליל המדגונ בעתיד יצחק אפשפיין ,שבקש דרכים בהוראה
דוקא בשביל כתות איבו
מה היה המצב בשפלה /בשערי הארץ ,ניפו ובבתי-
הספר שבדרום ,שלהם "ראנה" הנולה ,כלומר הו'צ שבאוריסה.
ובירושליםע -העברית בירהחלם ,קן-קנאותו
של בן-יהודה ,היתה פחותה יותר מאשר ביפו ובמושבות;
מלבד שתים*שלש משפתוח לא דברו עברית כלל ,והשפעת בן-
יהודה על נחי*הספר כמוה כאיץ .נמצאו אמנם בתי-מפר פתוח
או יותר ממודרים לפי תכנית-למודים קבועה םן ה חו ץ וגם
מורים ,שקבלו הכשרה במדת "מורים עממיים' ,אבל אותם בתי-
הממר היו זרים ,לא עבריים .בי"ם של כי'ת היה צרפתי פהור,
4
*
*)
הופרשיכלים-
עמ' 98
ח .א.
זרא
תלמידים_
ונפצ** בו רק סורה מומחה אחד לסכרית בשביל
ואעפ"י שלפי דברי אחדשהעם. :ע"י הסורה הראשי ללמודים
העברם ,שינוא אהדפסיבי הפרים שבאו מרומיה ,נשחרשה
בזמן קצר ונתאורתה השפה תעברית במדה נכונה" .אך שרי
ליה מריה למבקר נלוי ta1W~"-שנעשה תסים באותות שעה ולא
ידע האיך הפעו אז את האורחים מנקרי בחרהספר להראות
להם מהרהורי לבם* ..בי"ס לםל קול ro~nההן 8הטה ממודר
800
יותר טכי'ח ,נקיון גרסני ומשפר פרומי שררו בו ושני מורים
ירושלס*קם ,שנמרו ביים למוריכן למדו בו שלנד -מנהל בעל
השכלה נרסנטע ואננלית ,אבל המורה העברי פר ר .יליץ שתיה
ידוע או בספרות לסרי ,ביחוד עם"י מפרי שלמי הפף' ,שהיה
מאור עינים לנלנוז לעברית בעברית ,מוכרח היה ללמד"פנפפויך",
כלומר חומש ,דוקא בתרנום גרמני ירושלמי ,אעפ"י שהיו כבר
בני"ם וה נסיונות של עברית-בעברית ,ואעם" שבנ ש1ב
הרוח הלאמנית היו בתלמידים מצבים .לדבר לפני הצהרים
נ ר םני ח ואחרי הצהרים ע ב רי ה'.ן .בביוז"ם על "אנוסת*
אחים" האננלית היתה העברית מעין קשפחה חרופה" ,ושני
המורים העברים ,שלמרו בו בעיקר תפלות וברכות-המיון ,קריאת-
שסע וקצה עברנה מאינה ספר קפן "שיחוח ישמעאל" ומשכרחם
היתה ,בתור נדבת-לב של החברה ,קיצע יוחר פכששטרת חכם
ספררי בישיבתו ,נחשבו בביה"ס לחברים "תורנים" ,עד כדי שלא
להכנם אל חרר-המורות…
בתי הפפר האחרש שבצפון ty~wnשלא
~ffp
בקרחים בשנה הראשונה לבואי ,אפשר להוציא כמקנות מן
הררת של המורים באספת נדריו ,שנתכנמה באלול תרם"ר.
aneנרע ,למשל ,כי בי בנ אל הופחת סמדר התלמירים
מששים לארבעים ,משהם ,אשהאכרים בעצמם מהרו להביא שני
מלמרים בעזרת החברה הירושלמית ואותם האבות שילדיהם
עורם מבקרים את בישם תנם כשיחמתם בקורת רוה להשנויים
שכנראה יעשו שם" (כלומר :לשנוי שפה הלמורים מעברית
לצרפתית) .בביה"ם לבנות ב פ ברי ה ,לא היה נם מורה
ינוני ,שיפקר סעפ עברית כראוי לבית ספר כזה"4-
עברי ב
בכיה'ם ב צ פ ת ,ילמדו שלש שפוח,צרפתית ,עברית וערבית,
ולפי וה אין איפוא להתפלא על מעפ החיל אשר יעשו
חתלםיךים בעברית" – .בית המפר בו כרון יעשב. ,שעמר
כבר עשרות שנים ,קבל אך בשנים האחרונוה צביון לאומי
והשפההעבריה התקרמה הרבה ותפשה לה מקום חשובבביה"סת.
בחר ר ה .התקדמו ו~תלמיריום והתפתחו נטרה סרובה ,ותחרז
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
במעלה-ההר
אשר לא ירעו לדבר ב שנה ש עברה אף מלה אתת עברית
מסברים הם עתה כולם עברית בלשון צחה ויפה* .בביהים
ושב פ ת חית קוה . -מםאה תלמירש (בשנה שעברה)
נסצאימ בו כשלשים ויתרם הלכו לתלמוד תורח").
רק בתי-הספר שבראש-פנה ובמחולה ,אעפ" שלמדו
שם בסחלקא גונדולות שעה אחת ביום צרפחיח ,היה למצב
הלמודים העברים פוב" ,וכל הלמורים נלמדים בעברית.
כזה הדן ,אי18א המפען החטכי-הלאומי בארץ-ישראל
לפני עשרים והמש שנים ,בראשית התחיה .ונאממרספירה
מחניקה מו עבדתי אחרי בואי מאויבו הרענן של ההדר
" FtPsnolשטרתי בים8ה -עם חברי המסורים לחנוך לאהדי וכללי*
בשנה הראשונה היתה עבריתי מלאה ענויים קשים ומרים,
אכזבות ומפח*נמש -הלא הם כחובש בררה המפורפ ,ששלחתי
חריצ באודשא למשך שנה הלסורים תרם"ד ושקבלתי
בערו .תודה ש ההרצאה החנונה' – -אבל יחר עם זה
פפרוני ממשרתי באבטע*המפר לבנות ביפו"*,,
לועטי
*
ואף-על-פי-כן נראו כבר נם הנצני ם בארץ .בין
המורים הצעירים נמצא אחר ,שנס הוא בא במקרה לארץ
ושאמרו עליו שהיו לו יריעות של בי"ס היכוני ,אלא שלמי
דברי רכים מוענשי המושבה "לא היה שפוי בדעחף משום
שהיה ומתעמק בציד נחשים וצפרדעים בסתר קנה ובצה הוא
היה מחפש אתרי רנינים קפנים הטרשי-המים בברכות; את
הצפרדעים והדנים היה מנתח לפני תלמידיו בכתתו והיה מראה
להם את קרביכם *.,ביחוד היו הפרפרם משוש-נפשי של הצעיר
הלו; אחריהם היה רודף ביום ובלילה ,הפצר* לו רושתכן השחים
לצודם ולתפשם -והוא הוא שהניה את היסוד ללמודי ידיעות
הפבע בארץ.
עוד קודם לוה היה סורה ,שנהפך מפקיר נושא-משרה
חשובה ל,,מקרי-דרדקי" ,למחבר שירי ילדום קלים ,שירי
"ובעמלות ומשחן והוא שהניח %ת היסחר להםחכלות
באופן מקורי ממש ,משהם שלא השחמש בספרי למור דרים,
שלא היו בנמצא בארץ .ואעם"י שאותו שרה היה א ש כנזי
נסור הכשיר את לשוט למבטא המפררי הס הו ר ,שהמורים
האשכנזים זבולו בו ולא חשבוהו* ואלה מהמורים והמורות
שבאו לראות בעבורת ,.חקו אוהו בכל מעשיו ותנועותיו ,בכל
*)ה*רשיכיים
מעם' 82והלאה.
117
דבורו ושיחותיו ,ובעינים עצומות ובאדיקות יתרה הסתרכו
את להסתכלותו* ואת מבפאו*).
ואתר מהם ,בראש פנה ,הנית ימוך ללמודי הנדפה
באופן שמושי ובמדר יפה ,אף מצאתי שם בפוף תרפ'ר
מתיאום r~pשל תטנות ,מאובנים ,דחלילים ,שקצות ורמשם,
שהמורה היה מעסיק בהם אח תלמידע בכובד ראש
ובאומן מדעי.
טמד אז נם נן-הילרים הראשון נראשל"צ ע"י אפו
ע בריה ,שבכיחה דברה הודית נם עם ילדיה* ננ*ם
כאלה נמצאו נם ביפו ,וביוחד בירהטלם נתחייכת *טרה'nTa~ ,
התתילד היא את פעולותיה בארץ -עובדהזו שהביאה לידי
השתפכות הנפש את אחד המורים באספת נדרה, ,כי הילר
נהפך לנצרה לאבותיו ,לאחיותיו ,לפשרתי ביתו ,ומורה תריץ,
וגמורה רצין ,שאינו נוחן רשות לעשות כל פשנה ,ישאינו מובל
כל אי-הדרים" )**…אלא שהנערורי-הגננות לא רק שלא היו להן
כל יריעות תהאורפיות ב"נננות' ,אלא שנם העברית היתה
משובשת בפיהן ונם ידיעווז מעשיות -העיקר שבלמודי הנן -
חסרו להן" ,אגל ,הגננות הסחגכוח" ההן התמילו להפרן אח
העברית בין הילרים.
באספת המורים בנדרה (אלול חרם'ד) עלהה נם ההצעדו
לסרר *בית מפר למורים מעפ" ,היינו לאמתן אח כל נסיונות
הפורעך שנקנו בעטל רב ככחות נפרדים ובמקומות בורדים,
למקום אחד* ,יהראה אהד לשני איך ומה הוא מלפר ובאינה
אופן הוא מחנך ואת העיקרים הפרגוניסם שימצאו החבצם
לנכון פרבלום בתור הלכות קבועות .וחלוף המחשבות והוכוחים
וחלופי הדעות יביאו רוח חדשה בין המורים" ,כלומר :הצעה
ליפד שעורים לסורים בימי החופש.
הוצע נם לסדר ספרות לתלמידים.כרי ליסדביבליותקאות
לילדי בתי המפר שב