אתר דעת -מכללת הרצוג
ל בשנת תרפ"ו)
(לתולדותיסיד ביה"סלס
א*
דורשי רשומות לתלריענין רב בהתפתחות החנוך
בארץ-ישראל במאת השנ*ם האחרונות לא פחות מאשר
בהתפתחות הישוב העירוני והחקלאי .די להשקיף קל הזרמים,
אשר שטפו וקברו את .הרוח" רק בירושלים בלבד כמשך
התקופה הזאת ,ותמונה בהירה התנולך יפנינו :כתי-חנוך
ית מחמה לילדים לזכר
מונםיפורי ,בתי-הנוך רוטשילר. ,ב
לטי" ,תלמודי-התורה והתפצלותם ,רורש-ציון מימזרו של
כלומנטהאל ,כי"ח הצרפתית ,עזרה הגרמנית ,אנודתשאה'ם
האננל'ת ,ולאחרונה אנודת-ישראל* -כל אחד מאלה יכול
לשרוש ענין שלם בפני עצמו* ונם האנשים המסמלים אותפ
הזרמים טפוסיים הם לטדי .אסתפק בשמות אחרים סכעלי-
השיטה ,שהצםינו ביותר ,שיסרו מוסדות-חנוך או שעמרו
בראשם :הרב אליעזר רן ,הנאון ר' משה כהניו הרב
דחמלאוויץ ,הר'זימן חיים רבלין ,ד"ר הרצברנ ,הר' יצחק
פראג ,נסים בכר ,אלכרם ענתכי ואפרים כהן* אפילו את
המלמרים הראשונים אף אפקיר לפטר בלא-כלום .לרונמא:
ר' שקב מפירן *אכן ספיר",היה אחד משני הטלמרים הראשונים
בתלמוד-תורה שבחורבת ר' יהורה החסיר ,ואחריו היה בנו
ר' בגיטין זאב ,אביד של אליהו ספיר .בקצור ,במקצוע זה,
.שהרבה חומר צבור בו למקונין ,כמעט שלא נגעו בו ידים.
אפילו עבודתו של אביר אבות *הרוח" בארץ-ישראל ,עבודתו
.של ר' יחיאל טיבל פינם כחנוך ,וביחוד שטתו ,לא נערכה
י
.עד היום כנכון-עריה,
כאן חפץ אני לנמדת ולתת רשימה ברבר ראשיתו של
,מדמך אחד ,שהיה ברכדת-הימים לאבן-פנה בבנין החנוך
.בירושלים-הוא מומר החנוך ,שימר הרופא לודווינ אונומפ
פראנקל מוינה ושהיה ידוע בזמנו כשם "בית טחמה לילדים
לזכר שמעון מאצילי משפחת למל ,-ושאח"כ נקרא כשם
".כית-מפר לטל" והיה למוצא ליס-ד רשת כתי*המפר של
חברת העזרה כארץ-ישראל ממי הנהלתו של אפרים כהן
ופועל אשיותיו נוסר בית-הספר העכרי ושהשפיע נם על יסוד
תלמוד-התורה*עץ-חיים" והרחבתו .החוטרירשימהזוניתן כמדה
גדשנה כמפרז של הטיסד ~ Jerusaleynוןש44ל"",ירו,טייסה",
לא ארעל מנ-ל בה"סויל
ספר מסע -ובהצטרף אל זה תומר 'רחטלמי תתקבל
הערכה שלמה)*.
נוף המקשה היה כך :האשה ליפעט הערץ מאצילי
משפחתלסי חפצה בשנת תרטב להציב מצבת זכרון יאביה
שמעון ב*ירושלם הקדושה" בכוננה *בית חמלה ,בו ילמרו
ילדי ישראלמנקוריהם ללכת בדרכי ד' לשמררטצוותיו ולאהוב
את המלאכה המחיה את כעליה ולהרגילם בשחרית ימיהם
להתהלך במישרים בחברת האדם ולאהוב את ארץ מולדתנו,
ארץ עמטפרר"ך הרמה והנשאה מ*דורדור" .לשם זה הפרישה
ף פיארינען לקרן-קימת ,שהופקרו בבית*מסחר
חמשים אי
רומה-ילד ,והרוחים (ארבעה וחצי) יהיו להרצאות הבית ,לפי
תכניתה היו הילדים צריכים לשבת כמומר מבוקר עד ערב.
שם *יותן להם מאכל מכושל רכריום כיומר לסקורתהצהרים",
~nltDDהילדים יהיה לפי האפשרות הכמפיח .הבית יהיה *עם
גן מביב לו לשעשועים" ,אם בשכירות ואם יקנה לאחוזח-
עולם* פקידי הב'ת יהיו :עמורה ומוכן ,אשר רוח דעת בו
להבין לשון עבר ,לשון ערבי ואשכנזף ואם אפשר נם לשון
איטלקית ,וטלכד אלה הוא הולך ישר ואיש מוסר ושוטר
תורה באמת ובתמים" .-הרא יהיה המשנית ,מנהל את הילרים
לטוב להם" .אשתו תהיה *נם היא עזר כנגדו לשטור לנהל
ויהורות את היידים .נם רופא מומחה יטנה להשגיח על
בריאות הילרים ולרפא את החולה על ערשרוי" .הועד הממונה
יהי
ו ראש' מנהיגי קהל ערת ישורוןבעיר וינה( .שם קם' ).3,2
א
י
ה
מפומיח
בקשת הנדיבה מראשיהקהיה ,שישתדלו
שהקיסר האוסטרי ,הנקרא גם ,סלך ירושלם" ,יקבל הסופד תחת
חסותו ,שהקונפול האוניטרי בירושלים יבקר אח החשבונות
ושהפקידים נוינהיתנ
ודין וחשבון לפני ראשי הממשלהבוינה.
ושובתדגיש שם ,שם,,אהבת ארץ מולרתההכוערת כקרבה" נכספה
היא,כי טמשלה הקיסר תהיהטגןליחוריםהיררכים בארץ הקודש
כקת תכונן המוסד …לחנך היידים (בין יתר הדברים) "יטען
ם אהבת ארץ סולדתם" (אוסטריה)( .שם עמ' .)4
תגרל כיב
מלכד זה בקשה מאת הקהלה לחת למזכיר-הקהלה
*) מראי-הכססות פן הספר הזה מציינים אח העמודים של
ההרגום העברי ל
www.daat.ac.il
מ*
שטרן *ירושלימה".
198
ייסף
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרופא לורורינ אונוטם פראנקל חופש לאיזה חדשים כאביב
(שם .)5
יהוציא את הדבר אל
לטען יפץ
י
א
ר
ש
י
ץ
ר
א
ל
י
ע
ו
פ
ה
כמו כן מבקשת המנדבת -מבלי שיהיה זה תנאי
הכרחי מצדה -שיזכירו את נשמת אביה בכית הכנסת של
האשכנזים (שקורין *פראנקען') בעת הזכרת נשמות ושירליקו
נרות לנשמתן ביום הפמ*רה (שם קטי .)887
הקהלה קבלה את ההצעה ,נס הממשלה נאותה לה
והשתדלה בקושמא להשיג רשיון למוסד הזה (קמו' 0ו).
והשליח ד"ר פראנקל נגש אל העבורה כהוציאו ,ראשית כל,
ן המומר.
קדנטרם בעבריתן שבו באר לתושבי ירושלים אתעני
מתוך זה נראין ,שההר צפה מראש ,כי הוא בא בחרושים
אשר לא על נקלה יתקבלוכין חושכי ירושלם ושהוא מצא
לנחוץ להגן קל החדוש ,אשר הוא אומר לחרש בחנוך .ל"קול
מנשר" העברי -הדא שם הקונטרס -נספה ההימנון האומטרי
ותפילה להצלחת השולטאן( .שם .)11
בחוץ-לארץ נשמעער מהרה הד המומר העומד להתכונן
בארץ 'שראל ,והדעות היד הזונדת .נמצאו אז
בשנת
ר2רט"ו -אנשים ,שמצאר בו משעול ואורת להתקרב "לארץ
"
הנבחרת ,המקורשת בתולדותיה מקרם קדמתה וקוו טמנו
תכלית רוחני ומומרי" (מרכז רוחני )2נם לצד המדיני -
אד כמננדן המתרגם -מפנת מעמר החברה הושמה על
והרעיון הזה עין-בקורת :בורא מאמריקא ,מונטיפיורי
מברימניה ,רוטשילר מצרפת נדבו לארץ-ישראלן עתה ינדבו
נם מאומפריה ,אשר נהיניה בירושלים רבים מנתיני המדינות
האמורות (שם ,)12היו נם כאלה ,שאסרו שמקודם צריך
לדאוג לאוכלםין שבנולה הקרובה ולא למזרה הרחוק .אך
נמצאו נם משפינים ,אשר עור מחו"ל שלחו את שמנתם
לתושבי ירושלם לעורר את לבם על המכנה הצפויה ליהדות
מהמומר החדש הזה (שם ,)13לסרות מה שפראנקי תמך
יתרותיו ב*קול מבשר" קל ר' משה סופר מפרשבורניר' לייב
שוואב מפעמט .קנאים אלה פנו נם יאמשטררם וילונדון,
שני המרכזים העיקריים הקשורים עם הישוב הירושלמי .נם
פראנקל אסף תעודות ממפרות ישרו וגם מתנות-גרבות וכלי-
קדש בקר בתי התפלהנ qaNגם צרכי למוד* :מפרינו וציורים
טתארים בשרד וכל אשר 'בוקש אל בית חנוך הוכאן מרחוק
וטקרוב עד כי נצברו לחמרים" .ואחרי אשר הושג הרשיון
מקושפא ,הזדיין בתעורות טהסמשלה האדמפרית ומאנשים
ספורספים ,ואולם בעיקר שם בטחונו כמכתב הרבנים מוינה,
י* רמוז.
הרב שלמה יהורה ראפפררם (ל-י"ר) מפראג ,החכם כאשי
בקדשטא ,ראש רבני תורכיה ,ועון רבנים אחרים (שם 483ק
וכידם ר' לאדר שני תרט"ז יצא לדרכו .במוף הודש אייר
הגיע ירושליסה (עמו' .)146בין המקרמים את פניו היד
מתרגם הקונסול האומטרי ,תקירי עדת הספרדים וערת
אשכנזי הולנריה ,קוורבני עדת החמידים שלתו אברת לשאלני
על המועד ,אשר יוכלון להראות ולקדם את פני" (שנה
עמו' .)156רק ערת האשכנזים-הפרושיםי
א השסיעו כל קול
ר
ממפר היהירים הניע אז כירושלים ל 5700-נפש והנה
שליש כל המושבים* ואולם הס נחלקו כבר אז למפררים,
שכללו בתוכם את כל יהודי המזרח לארצותיהם השונות (73ו),
אם נם שיהודי תוניס ומרוקו ואלנ"ר בקשו להנתק מהם,
ולאשכנזים ,שנפרדו שזב לקהים שונות .מספר המפררים
היה ,4000והשאר0 ,פ7ו ,אשכנזים שנהלקו שוב לערות שונות,
פרוורים ,וזםידי וואליניען ,חסידי אוסטריה ,חםירי חב"ד,ילידי
ודארעשא ואנשי השר (שם 72כ ,)178-כה בשעה שהמפררים
היו ברובם נתיני תורכיה ,היו האשכנזים ברוכם הגדול
נתיני אומטריה ,או לפחות נמצאו תתת חסות אומטריה (*4176
מצב החנוך היה בשפל המדרגה בכל הקהלות ,אמנם נמצאו
שלשים ושש ישיבות מפרדיות פרמיות ( ,)1763אבל באלון
למדן חכמים לעלוי כזהמותמימדיהם וקרוביהם וקרובי8קרוכיהם,
כאשרנראה עד היום .כנוגע למוסדחנוכי ,הננו שומעים על8רבר
תלמדד*תורה ,שבתקציב ערת המפררים נקבע לן עשרים אלף
נרוים לשנה ( *)174יאולם עור לתל אחרות לפני תרט"ו
עהמעיטה הקרה את הוצאותיה …בהשביתה את חנוך התלמוד-
תורה" .הבית נמכר לרוטשילד לבית-חולים ,אכל נכסף לא
אם חלקוהוי
השתמשו לחדוה את בית חנוך התלמוד ,כי
כיניהם (( .)175עיין .)226 03נם מצב החנוך בערת האשכנזים
לא היה טזהיר ביותר .כירושלים נסצאד אז לפי מפירת
פראנקי ארבעים סלמדיפ ( .)232משנת תר"א היה גם תלסור-
תורה כזעיר-אנפין* כפי קרך הצבור תהוא קחדד עשתי מחלקותן
לילדים ,נערים ובחורים בבית עזרת נשים אשר לביהם'ד
*מנחם ציון'י (הדא ניח-,המדרש הישן שלחורבת ר"י החם'ר),
והיו שם שני מלמרים מצוינים באמת :האתר "הרב האכרך
ר' מוני (הוא הרה"ג ר שמואל טוני זילבערמאן ז"ל ,שהיה
אח"כ ראש מטוני הוער הכללי) והריר יעקב ספיר (מחכר סמר
"אבן-ספיר") .נם ימרו אז קופת ח"ה ("קורות חצר רבבו
www.daat.ac.il
בית-הספר רראשק כה-ושלם
י
אתר דעת -מכללת הרצוג
ע14ק*6%נ llddD3
י 4נ'ףן לוה
~ 1841י*2ם'
*/וו א"6%י שנה
וחון 4 15ה**חיםע**4ר' ל11רי"עם 4י~וסאצ:ינמס
והדפמה טידחדת .)9 fopאת תהילת ר' 'עקב מפיר אנו
שומעים מפי פראנקל עצמו ,המפארו בתור משורר טהולל
(שם .)162-161אך הטומר הזה היה שייך רק לפרושים,
שבראשם עמדו אז הצדיק ר' יוסף זונריל מאלאנמ הישע
והרב ר' ישעיה בארדאקי ,חתנו של ר' ישראל משקלוב כעל
.)200בכיל היה
*פאת השולחן" (טוקאצינסקי שם
ופראנקי
מצב החנוך ירוד מאר ,כאשר אנו שדמקיס מפי עדים שונים.
החסידים ,שבראשם עמד ר' ניסן כאק" ,רואים לענטת נפשם
את סרסור בתי התלסןד בירושלם ואת מעמד החטך כי
ברע הנהו" ( .)160ערות שניה אנו שומעים מפי ר' משה
כוימנארטנער מקרעטזיר במעהרען ,שהיה פתב ארץ-ישראלי
לעתוני אירפה* :היש לנו בתי*תלמור? -אין נם אחד
מכמו אלה בעיר הקדושה .כחדרים אחדים טלאי חלאה ,כמו
באחת מקהיוה נאליציען שפלות הטררנה ,המצא כאלה
עם מורים ריקים ופוהזים -ובעד הורכן והשתתת בני ישלם
נדכא כמוני עוד משכורת .מרוע לא ישיטו הרבנים אשר לסו
המשפט על לבם לראוג כעד שמדוה בתי-הנוך ? טרוע לא
יאספו בקליהין ורכוש כסף למטרה כזאת ? כירושלם אין
ביה תלמוד לתורה ( fflלת .)163*162ופראנקל בעצטו כותב
על מצב החנוך כזא"זב אמלבד ביה הכנמת הראש(י) אשר
לאשכנזים ,נמצאו עוד ברי-מדרש בשיכות המהוברים עם
הררי ונפלה ,אשר במו יהנו הנרולים בתלמוד ושם נרכרו
ההונים איש את רעהו לצרף בבור מוני כל -דין ודין
במצרף הבהינה להבינו .ביה תלמוד טהור המעלה
קא היה לאשכטיס פעולם ,גם לא בית תלמור תורה; ככתרם
.לשלה את בניהם למורים עניים להטביעם ברוהם ופארם
בבוץ מחשכי החדרים .עור תמסר שערת-בשרי כזכרי את
קרונות המדמנה האלה לצפתי הכערות והמערות האפלות
מושבות המחלה והעמל" ( .)180נראה הדבר ,שכאן הוא מרמז על
מציאות בית תלמוד-התורה הקפן ,שוויה לפרושים לצד
בית,הכנסתן ואכן נם הוא נמצא במצב קשה .נם בנובע לתכנית
הלטורים עטרואז הפרושים על המדרנה היותר גבוהה.כי כה
כשעה ,שהמפרדים ,וביחוד החםיד'ם ,לא עמקו אפילו כתלמוד,
סורה פראנק ,5כי שהפרחחים ,הכאים ממרחקים ,הביאוה שטה".
"זהיא תמצא על-פני רובה רק בין הפרושים" (. ,)189רק אל
תורה משה והנביאים לא 'שימו עינם ולבם כל הימים
לעשותם לספרת הנ'ונם ,ולא ידעוה רק ספפרי התלטוד,
199
ונם אליו לא יכינו את נפשם כלמורי הרקרוק והשפה ,כל
תלטורם אינה רק מצות אנשים מלזמרה ומנת הזכרון" (.)180
יחנוך הכנות לא שטו כל הקהלות נם יחד לב כלל .יש רק
להזכיר ,שבזמן ההוא הודיע התכם-כאשי הראשי טקושטא לכל
יהודי תורכיה " -את כל הרבנים והקהיות לשים לב לחנוך
הילרות לאמונה ,לחבטה ולסיע ויכונן בתי-ספרי ( ,)203אך
רכריו לא מצאו כל הר כירושלים עצמה,
רק על-פי התעוררות מחוץ-לארץ גומדו אז טומדות
חנוך בשבי? הכנות ,האחד על-ידי ר' אכרהס הכהן (אלברט
כהן) שליח רוטשילד ,והאחר ע"י מונטיפיורי .שני הס1סרוח
האלה היו מכוונים לא רק ללמד את הבנות ,כי אם נם
להורותן סלאכח-יר .אי-אפשר להכנם כאן כפרמים על
המומרות האלה; תמונה כללית אנחנו מקבלים מדברי פראנקל
בעצטו .בית חנוך לעלמות נומר כעת ההיא ,תכניתו היתה
ילמד יכנזת לקמא עברית ,להתפלל :להכין מעשה רקמה :כפ
לעמור כתימה .המיסד ר' אכרתם הכהן סדר אח הכית באופן
מצוין ,מתאים לתכליתו"-ראשיתו היהה לכרכה" .ואולם כשבקר
פראנקל את הכית מצא *בחרר האהד שתי עלמות ובשני
רק שלש: .השישה ההדריה האדרים היו ריקים כאין סורה
וכאין מפניק"" .הצימדת אמרה
כפצטדקת ,כי חופת-
חתנות כהיום ,על כן עזבו הילרים את בית החנוך ,נם על
כי הניע תור ארוחת הצהרים ,שבו הביהה אל אבותם ,אולם
כבר חלפה העת
לנטות ,אוו כמארת
החדר מצאתי מלאות אבק כמד לא נושבו מ'םים רבים,
והנה שכורים על
ולדחות החדהרכית,יבה נהו מפוזרים הנוי
רצפת
עדה של עשרים וארבעה *נקובי—ם" נבחרה
,
ה
ז
הראשונה
כאספה
ו
נ
ד
ד
למוס
מי 'חתום ראשונה על
המכהבים ולא באו לידי החלטה 5בשניה החליטו רק לשים
את חותם הסוסה ,כדי שלא לפגוע "בבבתעין כבוד איש
ואיש אף בקצהו", 4בשלישי נועצו ,איך להניע לאחוזת
החותם הלזה" ,אשר הופקר ביד ד"ר ניימאן פקיד מומר
ררט-בילד .באספה הרביעית,רהיא היתה האחרונה ,התוכחו אם
לתת נעלים לרגלי משרתי הכית מכסף הסוסד .יותר לא
נתאמפו".)223-222( .
מלכד מוסד זה היה בית*הנוך מלאכה סףסורו 2של
מונטיפיורי לעלמות .שכר-רירת הבית הזה ** לשליש
שנים שמונה-עשר אלף גרוש -והתקונים עי
ר שמונת
אלפים .במוסד זה מצא פראנקל אתת ועשרים ילרווש 1אחרות
www.daat.ac.il
איי
עי
..
אתר דעת -מכללת הרצוג
200
מהן תפרו ורובן מגררי-עפעפים .בחדר השני שכבה המורה
טלוא קומתה על הרצפה ישנה מבין ס1ש קלמות טמביכ לה"*
קל המרמר הזה הופקדו עור חמש מורות ,שלא היו אז
כבית .בחדר אחר נמצאו שבע מאדת חבילות צמר-נפן
.למען יתפרום הילדים לתתם אחרי כן לעניים" ( .)223אם
נם לא היו נוראות המצב ,כאשר מתאר אותו פראנקל,)4
ששנאתו לכני-ירושלים קלקלה את העשורה ,ואשר בקש
תמיד להבאיש את ריחם כעיני הרדם-הילדים ומונםיפיורי,
כאשר נברר עור -הנה בכל זאת עובדא אחת נכונה,
הופעה שלראבוננד לא אבדו עקבותיה עד היום הזה -
והיא ,שהאבות היו שולחים את ילדיהם לכתי חנוך כאלה
"רק בער מחיר" ( .)242פראנק? שמצא התנגדות ייסור
מוסרו ,נדתן טקם לעוכרא* ,שבתי חנוך אלה הניעו להומד'
שהקהלה תתננד להם – ,מומה נם בקד עלמות ,אשר
י המזרחים תעודתן לבלתי למור מאומה ונפ
כפי מראיון עינ
צאתן והראותן מקירות ביתן וחוצה מוזרה לקיני המזרתים"4
מפני שרוטשילד ומונפיפיורי פזרו כסף ( *)224ואולם מלנד
זה יש עור שתי מכות :האחת משום שבנות אינן חייבלת
בתלמור*תורה ,וביחוד היד האשכנזים רנילים להשיחם בשויון-
רוחיחנוך הכנות ולא הקפי ו עם המיסרים .דהש3ית ,לא רק
מפני פזור כסף המימדים נאותו להם ,כי אם משום
יחמס ליהדות ולירושלים בכלל ,שלא כיחם פראנקל,
כאשר נחרר להלן.
יזכר נא לאחרונה ערד מומר תנוכי אחד שהיה בזמן
ההוא ,והוא בית-חנוך לתלרונ ,שימד אז ר' אברהם הכהן
התעמר תחתפקודתו של ד"ר ניימאן .כמוסד זה למדו נם עתורה
עם העתקה' ,מפפר התלמידףסיטבו היה אז שלשים נערים,
ובהיות שהיו מפרדים ואשכנזים ,נבדלו כשני תדרים-כנראה
מסבת שפת הלמוד .המררה היה *כמ"ר שיפפמאן מק"ק
פראנ' .לפי קדות פראנקל לא הצליח הסומר גראשיתו
*מפני העצלות והרפיון הנראה חדשים לבקרים בעיר רבת
האסונים" .אך הוא בעצטו מורה אחרי נמיעתו ,ש*מקרוכ
י החל מומר זה לפרה ולהתפארבמטעיו" (שם .)222-221
שטי,כ
סביי
*) טונפיפיורי ב.ספור ס1-ה וירו1-יס*,
פפור מונפיפיורי עצמו
ע %מסעו השביעי %א"י (פ' אלו %תר"%ה) (נדפס ווארשא ,)1878
מספי אחרת %נמרי ע %החפחחות בהי*ספר ,ש %נערות אסן ההוא
(עיין
1יםף
שם עמו' ,,58
י* רבלין.
ע,
המלחמה ננד בית*המפר החלה לא כירושלים קצמה,
כי-אם בזינה .אם האיש אשר קרא םלחםה
המוסד (את
שמו אין פראנקל מודיע) היה באמת *אחד מן המתקדשים.
המתנשא בנובה רוחו להתרומם מאחיו קל-בלי-מה ואשר
חרה אפו על כי לא הובא כמועצת הטוסדה הזאת" (שם ,)92
או אם הציקתהד רות קנאה לדת ,אין לדעת .על כל פנים,
האיש הזה טהר להוריק לירושלים על רכר המוסד החרשו
למרחקי.
העומד להוסר ,הוא *קלע למטרה בחצי לשונו עדי
ירושלים ,לדבר שטנה על הדבר וקל נפשות מימדיו ,אפרי-
,אשר עדי נפש ערי מתרי חייפו.נגעו" (שב)
מרה כלענה ישון
.)12מפי החכמ*באשי הרב חנ"א הננו שומעים ,כי *אישו-
אחד מתושבי קרית וויען כתב אגרות שטנה אל האשכנויכ)
ננד הטוסה ונם מול משפחת הנבירה המימרת הפיל רבריכ1
אשר לא כן" ( .)170הוא הודיע ,כי אבי המיסדת הכין ה'כל-
חרש (בית-כנמת) עם מנגינות זמרה כקרית וויען ,וכי בעלה
לא הכחידן
עם בניה המירו את דתם" (-)171מה
ש,פראנקי
בשום מקום .נם ננד פראנקל כתבו ( )13לפי דברי החכם-
באשי לפראנקל "שכר רן האיש ההוא (בירושלים) אנשי-צבא-
שטנה ,העומדףם לימינו עוד בטרם הניעך הנה" .הר השטנה
הזאת הננו שומעים פה ושם נם במפר ,ככרו מפרו (לר'
דבריו)
הוא ערל ,וכי הביא
יהומף שווארין
שפראנקי
כלי זמר בחלילים ,הנהונה בבית תפלת הנוצרים .עכו.
עמי
כלי מננינות אחרים להנהיגם בכית התפלה" (-)215מוץ
שפראנקל מכחיש על הטקום .נם מפרו עליו* ,כי כל מחוז
חפצו להעטיר צלם בארון הקרש תמ-ר מפר התורה ,וכי הנהד-
נחוברת עם כומרי כרית-הישנה (היינו הקתולים) במדינ
2ת)ו_
(15
אוסטריה ,להמוך את היהודים יאכונת הנוצרים"
אפשר ,שהדבה האחרונה מוצאה מהטסיון הבריטי ,שנם הוא
מלא תפקיד כענין ,כאשר עוד נראה .אך *לא לכד לתושגף
'רושלים ,כי-אם נם לקיק אכסמערראם ולאנראן נשלחו
אנרות שטנה להקהל ולעמד כאויב מדל מפקל המימד מרכו
הולדו ולשומו תרם בארץ" ( .)* )13המלחמה בחו"ל נמשכות
ערד נם אחרי הומר המוסד ואחרי עזוב פראנקל את הארץ
עי
יפי
*
*
יכ
*
הכלהמה "כתב אשכנוי טצפרק מקרית וויען…
*) בעצם ימי
א 5הרב בקריה יאבראן בבקשו מאתו לשים חרם ע %המוסרה.
ממקום.)242( ..
www.daat.ac.il
בית-המפר הראשון בירושלם
אתר דעת -מכללת הרצוג
וחזר לוינא .איציק דימדם כתב ונזכיר שלוח אל הקונסול
האוסטרי בירושלים ברבר "פית-תימור שמעון מאצילייעמעל"
( ,)*61מייסר על התלמות שהניעו מירושלים ,את הטכוזב הזה
ממר לםיניממריום וזחיצונ' כוינה ואלה שלתוהולציראוסטריה
בקחפטא לשלחו לקונמול האוסטרי בירושליםונם מהר להרשמו
ולהפיגנו (שם .)468את יחם הקונסול וכך מה שנעשה בענין
הטומר בחונים הכלתי יהודים ב'רחמלים נראה הלאה.
עתה נשים פנינו אל היחם לטומר בין היהדות
הירושלמית ן אל היחם ,שהתיחסו אלין העדות בכללן ,ונם
י סגולה בעלי ערך הימפורי בפרט.
אנשים יחיד
הערות ,אשר הביעו רקחן ברור בענין המומר ,היד
המפררים מצד אחר והפרופים מצד שני .ערתהוזםיד'ם מצד
אחר ועדת אנשי הא"ר עטרו באמצע ,אך מפעמים שונים.
שנים היו הנימוקים ,שהמפררים נאותו להסכים לפחיתת
הסופד ולהשתתף בעבודתו .מצר אחר לא ירעו המפררים כל-
עיקר מסלחיתההשכיה ,אשר החלה בגרטניה ועכרה לאוסטריה
ואותותיה נכרו כבר אז נם כרוסיה .אם נם שלא טתוך הכרה
וחשבון ברור ,דטשיכו הספרדים את טמורת תקופת-ספרד,
הקופת-הזהב שלה ,שבה היד תורה וחכמה ,תפלה ושירה
תואמות .כל אותה המלהמה ,שקשר קרוב לזמן ההוא "חתם-
סופר" באוננריה ,לא הכינו ולא ידעו מה היא .כרכטריסטיקה
מצוינה מהברל בין יחם הספרדים ?יחםהאשכנזים כנירזןדירן
נותן לנו הרב ר' ישעיה בארדאקי ברכריו שדבר אל פראנקל
באמפה שנאספה כענין בית-הספר" :בתי החנוך אשר ייוהד
בם דבר טבלערי התלמור ,אם נם איננו פנגד לחוקי האסונה,
הנמו ככל זאת כמעם תמיד הסכה למרד באחרית הימים מול
הרת ולהמירו ,כראותנו מופתים נאמנים כאלה בארצות
א'ראפע .לא אחי יליד ף ה םזרח היושבים פה ,אבל אתה
ידקת את משה מדעממויא ,ורוחו היא טדברת מתוך החכרתך
*קול מבשר" ( *)2028261נם מן הפמקוילים הפונים אל
הספרכם יש לראות את התמימות שכה התיחמו הספרדים אל
ההשכלה ( 1)209-268ובכלל התפעלו המפרדים ,כררכם ,שאיש
חכם ותשכיל מאירופה בא אליהם .הנה למשל קמה כל הערה
בעלות פרא*קל לתורה ,כמנהג אשר יקשו רק לרב ()110י
וככה אומר לו ההכם באשי הרב חנ"א בתום לב" :בעינינו
ילידי המפררים טובה ונכוחה מוסרתך בידענו נאמנה ,כי
איננה מול דתי האמונה" (סדו) .רכני הספררים קוו,כי טוסד
201
זה יהיה יסוד למומר ת"ת 5הם קוראים למוסד הזה "כ"ת
תלמור-תורה" ( .)347 ,341 ,339אחרי שנסע פראנקל הם
כותבים אליו לתקן וליסר בית-התלמור של שים של שני
מלמרים ,כל אחד עשרה תלמידים ,בהיות שבכתות הינומרו
מלמדים רק תנ"ך ,ומבקשים ממנו "רק שכר הבית ושכר
הלסוד של שני מלסדים" ( .)348השולם מצד שני היתה כאן
נס פ'%יטיקה מצד המפרדים ננד האשכנזיטש כאשר וניטיב
לראות זאת פראנקל עצמו .למרות מה שהיו המפררים הרוב,
למרות מה שבא-כח היהדות הרשמי ,החכם באשי ,היה מהם,
למרווו זה ראו כבר אז ,שהאשכנזים אשר זה מקרוב באו,
קולים עליהם ,ונם דוחקים מעט מעם את רנליהס–אם נם לא
נמכים לתמונה שפראנקל מתאר בה את הרדיפות שהאשכנזים
רודפים את הספרדים ואת הבוז שהם בוים להם ( ,)181אחרי
האספה המשוחפת של אשכנזים ומפרדים בדבר ביתשהספר ,לאחר
שהספרדים נתנו קולם בעד ,רעומה האשכנןים שהיד ננד,
מתאר פראנקל ,שבהחלטה זו "היה נם נצחון למפרדים על
האשכנזים ,הנוגשים אותם בלי חשך .ושתי הקהלות האלה
ראו כן תמהו :המפררים על עצמם בהכירם פתאום ,כי המה
הרוב וכי נקרא דרור לסו מעול הלחץ אשר נתנו נרים
שסכלו אזתם זה יסים רכים ע? שכמם בארין מולרתם .וככה
וישתוממו נם האשכנזףם למצוא אומץ-רוח למפעל כזה את
אשר לא האמינו עוד יראותו בין אחיהם הספרדים ,רפיוני
הרוח" ( .)203וכאשר פתרו המפררים "פן ימנעו מהם כסף
התמיכה" ,אחרי אשר הוריעו האשכנזים "ללונדון לאלמונא
ולאמסטערדאם" ננד כית-הספר ,מהרו גם הם לכתוב למקופות
אלה לברר את הדבר ולנול מעליהם את האשמה (.)242
יחם מפליא התיחסו לענין החסידים ,שהיו צריכים,
לכאורה ,להיות מהמתנגדים ראשונה למומר כזה .שני
ימים אחרי בואו של פראנקל באו אליו פקידי עדת החסידים
לקדם פניו ,זבראשם כמ"ר נימן כאק ,הוא בנו של ר'
י
א
ר
ש
י
באק כעל כית-הדפוס הראשון הישוב האחרון .הם הכטיחו
שי
לפראנקל *להיות ידם אתו בטפעלו בראותם לעגמת נפשם
את טחמור כתי התלמור בירושלם ואת מעפר החנוך כי ברע
הנהו ,וכי הסוטרה הזאת רק לברכה כקרב הארץ" ( .)160נם
באספה המחלטת בדבר ביה"ס בבית ההכס-באשי נתן נימן
כאק את קולו בעד ורק בא-כח החסידים השני ,מרדכי אהדן,
היה נגד ( .)202כאשר הגיע תזכיר איציקרייטש הנזכרלעיל
לירושלים ,והקונסול (שאה תפקירו בכל הענין עוד נבאר
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
12)(2
ף*
רבלי
י ן 5א
ן
י 68/5נ' 6יףו.נ
ו ע 3% 1ו*א"ו עויאו/
114
ירם-אנו ,ו 'ףיפשקףאנון
לטומר החדש ,הן מפאת הקרה בכללה והן מפאת אישים
אחדים העומדים כראשה .בנוגע לערה זו אומר פראנקל:
"רשם התיחסותה לאשכנז לא נכרו בה כלבשם בנדי ארצות
המורח (היינו המפרדים) או פולוניא ופאותיהם ארוכות,
ובפקסי הפרושים ,אשר במו יתחתנו ,ידרכר ככל מנהגיהם"
היאה),פנה לעדות לשסוע רעתןבענין ,ענו "רבני ופקידי ערת
החפירים האשכנזים" כמו *ראש הרבנים לעדת המפררים ובית
דינו"" ,כי לא נמצא אף שטץ חדשזת הנוגעות אל האמונה
בתכנית הסופד הזה" ( .)471על תעורה אחת הסעירה ש"רוקטור ,י
פראנקל לא דבר וי
א קשה פה שום תרוש באמונה ולא
בתפלה כלל וכלל" חתום "ניסן נאק ס"ט רב ופקיר לקהל
החסידים אשכנזים"* ובנוף המכתנ מכנה:-החתום מטה את (,)178
עירכו "מנהיג
י
י
ו
כ
הדבר ,שבשקה שפראנקל
תמידים אשכנזים" ( .)475ואולם מענין
מונה את הערות שמצא
בירושלים ,אין זכר יערת חסידים סתם ואין ר' נימן באק
נמנה כפקיד או כרב של איזו עדה שהיא ( -)179"176מצד
אחר שומעים אנו את ר' ניסן כאק ,בשעה שהוא מבטיח
לעזור לפראנקל בענין המוסר ,מבקשו לקזור לחסידים לאסוף
ן בית-תפלה (הוא בית-התפלה של ניסן כאק ,שעמד
כסףיבני
ה
ד
ו
ה
י
נ
"
כ
ה
כצר לבי
שבחורבת
מצד
ר'
החמיד
החסידים לצר
הפרושים) .ובאותו מעטר התאוננו ,שהפקיר בוויען "שולח את
כל מכסת הכסף הנקפץ כאוסטריה רק לעדת הפרושים
העוטדים תחח צל רומיה בתתו מגרעת לכל יליר' אומטריה
נמוזאציל נם להם מהברכה* גם הקונסול קים לו אחרי כן את
דבריהם" ( .)160רברי הקונסול הם" :כי יחולק כמף הנדבה
השלוח מתושבי אדממריה רק בער אחיהםילידי ארצם בארץ
הקרושה לעדת הפרושים אשר אינם עברי ,כי אם חוסי צל
הממשלה הלזו (אוממריה)" ( .)176נראה ,איפוא ,כי כולל
חפירים זה הוא רק נפרד מהפרושים ,שאליהם נלוה ער הנה,
ומלהשתמש בהזדמנותזו לטצוא בפראנקל כחעוזריח
ם כחוץ-
לארץ .בענין בית-הספר עצמו לא התערבו כלך ,והיהה דעתם
נוחה היטנו ממש כדעת הפרושים .ואולם הפוליטיקה דרשה
כוהם להתיחם כאשר התיחסו .כיחוד התעסק בזה ר' ניסן
באק .נם כאשר הכריזו אה האיסור על בות-המפר בבתי-
הנננמח השונים ,לא נתן ר' נימן באק להכריז בכית-הכנמת
שלו ( .)247את המכתב ,שבו פבקשים החםירים האלה סאת
פראנקל להיות להם לפה בחוץ-לארץ ברברעניניהם בירושלים
ואת קול-הקורא שלהא לירודי רוץ-לארץ ,ספה פראנקל
לספרו י,ירושלימה" ( .)349-51 ;346-47בקול-הקורא מובלטת
פטריוטיותם האוסטרית לעוטת הפרושים ,ואולם אין זהענין
לכאן .ככל*אופן בער בית-המפר לא נלחטו ולא הזכירו
אותו ,עד אשר לא נדרשו ,ונם במכתב באק הנזכר לעיל
מחומים הדברים יותר משהם מפורשים,
יי
6
י
פקידיהם תיכף
ראת הטרה בכללה
אחרי בואו ( n~aD ,)156לצד הפריימים בענין האיסור* .אמרי
מרר וקשות רטרו א2ש הרב יהוסף שדוארץ נ"י אתועלי
נתנו את קולו באסיפה (שהיתה נבית החכם-כאשי) בער
בףת-הספר ,וכאשר כקש מאתם להביע את דעתם -בכתב לא
היה נם אחד בינימו אשר נתן את קולר כעדו" (,)214
פראנקל אמנם מודיע ,כי ,המוסר הוכן כחפץ ראש הרכנים…
וקהלת החסידים האשכנזים ועדת אשכנזי האללאנד" (,)411
וכי "ראש הרכנים לערת הספרדים ובית דינו רכני ופקירי
6*,ן
*אורוה
*א 4רמ
אם נם
ש4"8
4"%1
קדת החםידים אשכנזים עם רבני רפקידי עדת האשכנזים
י האללאנד נזרו אומר כי לא נמצא אף שמץ חרשות
יליד
הנוגעות אל האמונה בתכנית המוסד" (שם למטה) וכן טצרף
הוא את דעת קדם האללאנד לרעת המפררים והתמידים בנוגע
לדעתם עליו (שם ,)472הנה