כר א
חיבור לש קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה"
מאת:
מאיר מוני
המחלקה לפילוסופיה יהודית
הוגש לסנט של אוניברסיטת בראיל
רמת ג
תשרי תשס"ט
עבודה זו נעשתה בהדרכתו של פרופ' דב שוור
מהמחלקה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר איל
תודות
ברצוני להודות לפרופ' דב שוור על הדרכתו וסיועו; למחלקה לפילוסופיה יהודית ומוריה על
לימודי עד כה; לפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת בר איל שהעמידה לרשותי מלגה בשנות
כתיבת הדוקטורט; לאחותי וגיסי ,שרה ורוברט המר ,על התרגו לאנגלית; ואחרוני – תודה
לאשתי איטה הראשונה שעודדה ותמכה ,ולילדינו על הסיוע והעזרה.
˙ÌÈÈÈÚ‰ ÔÎÂ
‡ ͯÎ
˙˜ˆÈ¯·Ú ¯È
‡
‡Â·Ó
1
.1עריכת כתביו של הרב קוק
1
.2פרסו כתבי היד של הרב קוק
2
.3ההתייחסויות במחקר לפרסו כתבי היד ומשמעותו
5
.4מבנה העבודה ומטרותיה
9
˙¯‡ ¯ÙÒ‰ ˙ÎÈ¯Ú :‡ ˜¯Ù
11
(1מבוא
13
(2הצגת ממצאי השוואת הפסקות
15
2.1חידוד והדגשת תכני
2.1.1הדגשת סגולת האר ושלילת הגלות
2.1.2הוספתה והדגשתה של התייחסות לענייני הגאולה והמשיחיות
2.1.3שינוי הכתיבה על הגאולה מזמ עתיד לזמ הווה
2.1.4סיכו
16
16
18
19
19
2.2ריכו ,השמטה וטשטוש מסרי
2.2.1השמטה וריכו ביקורת על תנועות וקבוצות שונות
2.2.1.1השמטת ועידו הביקורת על היהדות החרדית והגלותית
2.2.1.2ריכו ביקורת על הציונות החילונית ועל פורקי העול
2.2.1.3ריכו ביקורת על התרבות המערבית ,הנצרות והעמי השוני
2.2.2ריכו ,השמטה ושינוי מסרי בעלי אופי חדשני ונועז
2.2.2.1עידו מקומות מה משתמעת ביקורת על היבטי שוני של היהדות,
מאמרי חז"ל וקיו מצוות
2.2.2.2הקטנת הביקורת על האמונה המצומצמת מחד,
וצמצו הלגיטימיות לכפירה הפוגעת בה ולרשעי מאיד
2.2.2.3התערבות בפסקות שיש בה פתיחות כלפי עול החול,
כלפי החומר והגו וכלפי התרבות הכללית
2.2.2.4צמצו האוניברסליות והדגשת הפרטיקולריות
2.2.2.5השמטת הממד האינדיבידואלי
2.2.2.6החלשת הזיקה לקבלה והקטנת חשיבותה
20
20
20
22
24
26
31
34
36
37
2.3פישוט הטכסט על ידי השמטת מורכבות והוספת הסברי
38
(3ניתוח הממצאי
3.1הסתירות שבי מגמות העריכה השונות
26
28
39
39
3.2מגמות היסוד בעריכה של הרצ"י
3.2.1עריכת תורת אר ישראל מול עריכת תורת חו"ל
41
43
3.3השפעת עריכתו של הרצ"י על המסרי העולי מהספר ‡˙¯Â
3.3.1בחינה מפורטת של כמה מהמקומות בה התערב הרצ"י
בצורה משמעותית בדברי אביו
3.3.2הערכה מחודשת של השפעת העריכה
44
44
46
(4סיכו
49
˘„˜‰ ˙¯‡ ¯ÙÒ‰ ˙ÎÈ¯Ú :· ˜¯Ù
53
(1מבוא
55
1.1שיו השינויי שב‡˜"‰¯Â
56
(2הצגת ממצאי השוואת הפסקות
60
2.1שינויי מתו זהירות ,שיש בה ריכו ,השמטה וטשטוש מסרי
2.1.1שינויי שמוחקי או מקטיני ביקורת על התפיסות המקובלות של
התורה וההלכה
2.1.2תיקוני המקטיני את הנועזות שבאמירותיו של הראי"ה על הפנימיות
2.1.3פסקות המדברות על הצור בשינויי בתורה ועל כוחות הנוגדי את התורה
ומביאי בעקיפי לשינויי אלו
2.1.4השינוי מגו ראשו יחיד לרבי
2.1.5הסתרת התגלות
2.1.6הסתרת תשתית קבלית ומיסטיקה
2.1.7ריכו ביקורת על חכמת החול ועל השכל הרציונלי
2.1.8השמטות נוספות :משכב זכר ,סגפנות ואינדיבידואליז
2.1.9לאומיות מול אוניברסליות
67
73
75
77
78
81
83
2.2תיקוני של הוספה והדגשה
2.2.1הוספת אמירה 'ציונית'
2.2.2תיקוני פילוסופיי
2.2.3הוספות מבהירות ומסכמות
85
85
85
87
(3ניתוח הממצאי
60
60
65
89
3.1בי עריכת ‡ ˙¯Âלעריכת ‡˜"‰¯Â
89
3.2הסתירות שבמגמות העריכה
89
3.3מגמות עריכה שונות כמשקפות גישות של עורכי שוני
3.3.1לאומיות ואוניברסליות ,פתיחות וסגירות ,יחס לפילוסופיה
3.3.2הרקע להסתרת ההתגלות
3.3.3אינדיבידואליז וסגפנות מול הנהגה ציבורית
91
91
92
94
3.4התאמות למבנה הפילוסופי
3.4.1כותרות הפסקות
95
97
3.5השפעת התיקוני על התמונה הכללית של הגותו של הראי"ה
100
3.5.1הסתרת הגוו האישי שבכתיבתו של הראי"ה
3.5.2משמעות של התיקוני האחרי
(4סיכו
100
101
104
‰‡¯˘‰· ‰¯Â˜Ó˘ ‰·È˙Î ˙ÎÈ¯Ú – ˙˜ÒÙ‰ ÌÂÒ¯Ù ˙ÂÈÈ„Ó :‚ ˜¯Ù
105
(1מבוא
107
(2הצגת הביקורת שבמחקר על עריכת כתבי הראי"ה
107
(3כתיבה שמקורה בהארה פנימית
111
3.1אפיוניה של כתיבה בהשראה
3.1.1התלבטות בנוגע לפרסו
3.1.2כתיבה מקוטעת המכילה סתירות
112
112
113
3.2תפקיד של העורכי
3.2.1תהלי היצירה על פי הראי"ה
3.2.2תרומת של העורכי
115
115
118
3.3הא מוצדקת הביקורת על עריכת כתבי הראי"ה?
118
3.3.1בי עריכת הרצ"י לזו של הרב הנזיר
122
3.3.2תביעת הבלעדיות על הפרשנות
124
3.3.3סיכו
126
– ÔÈÏÈÓ ˘‡¯ (4ספר מפתח להבנת צורת כתיבתו של הראי"ה ומשמעות עריכתה
128
4.1על הספר ¯‡˘ ÔÈÏÈÓ
128
ÔÈÏÈÓ ˘‡¯ 4.2כמתאר את חווית ההתגלות הפנימית
129
4.2.1האותיות
130
4.2.2התגי ,הנקודות והטעמי
134
4.2.3הערות הסיו
136
4.2.4תוספות שפורסמו במהדורות המאוחרות
137
4.2.5שיר הסיו והגוו האישי שב¯‡˘ מילי
139
4.3מקומו של הספר ¯‡˘ ÔÈÏÈÓבתהלי פרסו כתבי הראי"ה ותרומתו להבנת תהלי זה
4.3.1סקירה כללית של התפתחות דר הפרסו של תורת הראי"ה
140
140
4.3.2מקומו של הספר ¯‡˘ ÔÈÏÈÓבתהלי התפתחות דר הפרסו של כתבי
הראי"ה ומשמעותו
4.3.3סיכו
(5טענתו של פרופ' דב שוור בדבר חוסר השיטתיות של הראי"ה
145
149
149
– ˜"‰¯Â‡ 5.1חיבור משות ?
149
5.2סוגיית השלמות וההשתלמות כמקרה מבח
154
5.3סיכו
158
,‰"ȇ¯‰ ˙¯Â˙ ˙‡ ¯Èʉ È"ˆ¯‰ 'ÂÙÏÈÒ' ̇‰ – ÌÂÈÒ
?ÌÂÈÎ ÂÊ ‰Ï‡˘ Ï˘ ˙ÂÈËÂÂϯ‰ ȉÓÂ
159
·‰ÈÙ¯‚ÂÈÏ·È
163
˙˜ˆÈÏ‚‡ ¯È
I-IV
· ͯÎ
ÌÈÁÙÒ
175
מבוא
177
(1נספח לפרק א – ˙¯‡ :השוואת פסקות
179
1.1אר ישראל
1.2המלחמה
1.3ישראל ותחיתו
1.4אורות התחיה
1.5זרעוני
1.6אורות ישראל
(2נספח לפרק ב – ˜"‰¯Â‡ :השוואת פסקות
179
182
184
203
227
238
251
2.1חכמת הקודש
2.2הגיו הקודש
2.3הקודש הכללי
2.4החיות העולמית
2.5האחדות הכוללת
2.6הטוב הכללי
2.7התעלות העול
2.8ראש דבר – מוסר ויראת אלהי
2.9מוסר הקודש
2.10דר הקודש
2.10.1דר הקודש ,עבודת הקודש
2.10.2דר הקודש ,טהרת מדות הנפש
2.10.3דר הקודש ,פרישות
2.10.4דר הקודש ,חסידות
2.10.5דר הקודש ,צפיה לישועה
251
290
317
328
342
355
369
385
389
435
435
443
452
464
475
(3נספח לפרק ג :מדיניות הפרסו של מכו הרצי"ה
480
˙˜ˆ¯È
‡Â·Ó
בשני האחרונות הולכי ומתפרסמי כתבי היד של הראי"ה קוק בצורת המקורית .פרסו
זה מאפשר לבחו לעומק את עריכת של כתביו שהתפרסמו בעבר .מחקר זה מבקש לבדוק את
עריכת של הספרי ‡) ˙¯Âעל ידי בנו של הראי"ה הרצ"י קוק( ו‡) [˜"‰¯Â‡=] ˘„˜‰ ˙¯Âעל
ידי תלמידו – הרב הנזיר( .המחקר מתבסס על השוואה בי רוב מוחלט של הפסקות שפורסמו
בספרי אלה ובי הפסקות המקוריות שכתב הראי"ה בפנקסיו .המחקר מבקש להציג ולנתח את
תוצאות ההשוואה ולהתייחס לדיו המחקרי סביב השאלה הא סולפה תורת הראי"ה על ידי
עורכיו.
˙¯‡ ¯ÙÒ‰ ˙ÎÈ¯Ú :‡ ˜¯Ù
השוואה העלתה שיש בספר שורה ארוכה של שינויי עריכה משמעותיי שהוכנסו על ידי הרצ"י,
והמלמדי על מגמות עריכה כלליות שהיו לו במלאכתו.
ככלל השינויי נחלקי לשני סוגי עיקריי :חידוד והדגשת מסרי מחד ,וטשטוש מסרי
והשמטת מאיד .הסוג הראשו בא לידי ביטוי במיוחד במה שנוגע לעיסוק בשאלת הגאולה.
הסוג השני )הנפו יותר( הוא שינויי עריכה בה הרצ"י מבקש בעריכתו לטשטש ולרכ מסרי.
אנו מוצאי מגמה זו בעידו דברי ביקורת שכתב הראי"ה לכיווני שוני .הרצ"י מעד דברי
ביקורת שכותב הראי"ה לא רק על היהדות החרדית אלא ג על הציונות החילונית ,על אומות
העול וא על הנצרות .כיוו נוס של ריכו הוא בהקטנה וטשטוש של מסרי רדיקליי ונועזי
בתחומי שוני .הרצ"י מעד אמירות כנגד חלקי מהאמונה הדתית המצומצמת ומקטי את
נימת האוניברסליות של הראי"ה ,את מידת הפתיחות שלו כלפי עול החול ,התרבות הכללית,
החומר והגו ואת המקו שנית לכפירה ולחילוניות.
אול ,למרות שהשינויי של הרצ"י ה בעלי משמעות ,הרי שה אינ משני באופ מהותי
את התמונה הכללית העולה מהספר .המסרי הכללי נשמרי ג א ה מעודני יותר ומרחיקי
לכת פחות .עובדה זו מוסברת בעיקר לאור מסקנה העולה מהסתירות שיש בי מגמות עריכה
שונות ,והיא שלמרות שהרצ"י פעל בעריכתו ג מתו מוטיבציה אידיאולוגית ,הרי שעיקר מגמתו
הייתה להקטי את הסיכו שפרסו כתבי הראי"ה יגרור עליו התקפות ופולמוס .הדבר נעשה על
ידי ריכו ועידו סגנוני אבל בלי לשנות באופ מהותי את התמונה הכללית של הגותו של הראי"ה
המוצגת בספר ‡.˙¯Â
א
˜"‰¯Â‡ ˙ÎÈ¯Ú :· ˜¯Ù
התמונה העולה מהשוואת הפסקות מראה שיש הבדל בי עריכת ‡ ˙¯Âלזו של ‡ .˜"‰¯Âהנזיר היה
הרבה פחות חופשי בתיקוניו והיה צמוד יותר לנוסח כתב היד של הראי"ה .אול למרות זאת ,ג
ב‡ ˜"‰¯Âיש לא מעט שינויי עריכה משמעותיי ומכווני .העריכה מחקה וטשטשה מסרי
העשויי להתפרש כנועזי ומרחיקי לכת בתחומי שוני :ביקורת על האמונה הדתית
המצומצמת; התייחסות לצור בשינויי בתורה; מקומה של הכפירה בעול; חשיבותה של
הפנימיות ועוד – אבל מצד שני מצאנו ג הקטנת הביקורת על השכל הרציונלי ועל חכמות החול.
תחו בולט של שינויי הוא שינוי כל פסקה שנכתבה בגו ראשו ומחיקת כל התייחסות של
הראי"ה לעולמו הפנימי ולתחושות של התגלות וחזו.
ג ב‡ ˜"‰¯Âיש סתירות ברורות בי מגמות עריכה שונות ,כמו למשל תיקוני המדגישי
מסר אוניברסלי לעומת כאלה המטשטשי מסר כזה ומדגישי את הלאומיות .המסקנה העולה
מבדיקת תהלי העריכה היא שסתירות אלה נובעות ,ככל הנראה ,מכ שה לא הוכנסו באופ
בלעדי על ידי העור הרב הנזיר .הייתה מעורבות של הרב חרל"פ והרצ"י בהכנסת השינויי
והסתירות בי התיקוני משקפות את הבדלי הגישה שבי המעורבי בתהלי התיקו.
מסקנת הפרק היא שלמרות שיש בספר שינויי עריכה משמעותיי ,הרי שג כא התמונה
הכללית שהוצגה לפני הקורא נשמרת כמעט תמיד ואינה משתנה באופ מהותי בגלל התיקוני.
חריג יחיד הוא הרובד האישי שבכתיבתו של הראי"ה שהוסתר באופ שיטתי על ידי העריכה.
נקודה נוספת שנבדקה בפרק היא השאלה כיצד הושפעה מדיניות התיקוני ממגמתו של
הנזיר להציג ב‡ ˜"‰¯Âתמונה של הגות פילוסופית סדורה ושיטתית .הבדיקה מראה שאי כמעט
תיקוני שהוכנסו בכדי להתאי פסקות למבנה השיטתי הכללי .ג הכותרות שהוסי הנזיר
לפסקות נוסחו בזהירות רבה ואינ חורגות מתוכ הפסקה.
‰‡¯˘‰· ‰¯Â˜Ó˘ ‰·È˙Î ˙ÎÈ¯Ú – ˙˜ÒÙ‰ ÌÂÒ¯Ù ˙ÂÈÈ„Ó :‚ ˜¯Ù
הפרק פותח בהצגת הביקורת שנכתבת בשני האחרונות על הרצ"י והנזיר ,ומציגה אות כמי
שצנזרו את הגותו של הראי"ה וסילפו אותה .ביקורת זו מתבססת לא רק על השינויי המקומיי
שנסקרו בפרקי הקודמי ,אלא בעיקר על מדיניות הפרסו הכללית של הפסקות וההחלטה איזו
מה לפרס )ובאיזה סדר( ואיזה פסקות לא לפרס כלל.
הטענה המרכזית שבפרק היא שנקודת המפתח לדיו הזה צריכה להיות העובדה שג הראי"ה
וג עורכיו ראו את כתיבתו ככתיבה שמקורה בהשראה פנימית ושיש בה גילויי של רוח הקודש.
ב
על פי דברי הראי"ה עצמו על כתיבה מעי זו ,הרי שאופייה המיוחד מספק הסבר לצורת הכתיבה
המקוטעת של הראי"ה ולהתלבטויות שלו בנוגע לדר הפרסו הנכונה .תהלי הכתיבה מתואר
כהשתלשלות מרובד עליו שמעל לרציונליות עד להתגבשות תכני שאפשר להעביר לאחרי.
בתהלי זה יש לעורכי מקו משמעותי וה שמהווי את החוליה האחרונה ,חוליה שהראי"ה
עצמו נמנע מלהשלי.
מנקודת מבט זאת נראית הביקורת על העורכי כמרחיקת לכת מדי .כתיבתו הייחודית של
הראי"ה יוצרת כמות עצומה של פסקות נפרדות ולא פע סותרות .כל ניסיו להציג אותה באופ
שיטתי )בספר או במחקר( יוצר בהכרח פרספקטיבה חלקית .הרצ"י והנזיר אכ הציגו תמונה
חלקית ,אבל היא לגיטימית לא פחות מכל תמונה אפשרית אחרת ואולי א יותר – שכ עצ
ההחלטה שלא לפרס את כל הכתיבה המקוטעת כפי שהיא נפלה בחייו של הראי"ה ועל דעתו.
יתרה מזו – הראי"ה ראה בחייו את המגמות העיקריות של עריכת הרצ"י והנזיר והסכי לה .ג
השתייכות לחוגו הקרוב מעניקה עדיפות ואוטנטיות לדר בה הציגו את הגותו ,א כי חשוב
לציי את ההבדל העקרוני שיש בי שתי העריכות שלה גופ.
בהמש הפרק מופיע ניתוח של הספר ¯‡˘ .ÔÈÏÈÓניתוח זה מבקש להראות שבספר זה מתאר
הראי"ה את חווית ההתגלות הפנימית שלו .מבחינה כרונולוגית הספר מסמ נקודת מפנה בתהלי
ההתלבטות של הראי"ה בנוגע לדר פרסו כתביו .צירו הנתוני מביא למסקנה שספר זה )שלא
זכה להתייחסות רבה( מסתיר בתוכו מפתח חשוב להבנת אופייה המיוחד של כתיבתו של הראי"ה
ומקומ המשמעותי של העורכי.
בסופו של הפרק נידונה טענתו של פרופ' שוור על כ ש‡ ˜"‰¯Âהוא חיבור משות של
הראי"ה והנזיר .על פי טענה זו ,הראי"ה הוא הוגה חסר שיטתיות שכתיבתו אפוריזמית והנזיר הוא
שהוסי ל‡ ˜"‰¯Âאת המבנה הפילוסופי השיטתי שאינו קיי כלל אצל הראי"ה .מסקנת הפרק
היא שלמרות שלנזיר אכ יש תפקיד משמעותי ב‡ ,˜"‰¯Âהרי שחלקה השני של טענת פרופ'
שוור ,על חסרו השיטתיות של הראי"ה ,הוא מכליל מדי .כפי שנטע לעיל ,אופייה המקוטע
והסותר של כתיבתו של הראי"ה נובע מאופה ההתגלותי ואינו מעיד בהכרח על חוסר שיטתיות
מוחלט .לחיזוק הטענה מובא ניתוח של שאלת השלמות וההשתלמות ב‡ ,˜"‰¯Âהמראה שהטענה
המוצגת בספר בנקודה זו מצויה באופ פוטנציאלי כבר בכתיבתו של הראי"ה .הנזיר רק חש את
השיטה שהייתה חבויה כבר בפסקות המפוזרות של כתיבתו של הראי"ה.
ג
ÌÂÈÒ
פרק הסיו הקצר מבקש לסכ את המסקנות העולות ממחקרנו בנוגע לעריכת כתבי הראי"ה.
בנוגע לתיקוני המקומיי ,הרי שלמרות שחלק משמעותיי כמעט שאי ה משני באופ
מהותי את התמונה הכללית .בנוגע למדיניות הפרסו – הרי שלעריכת של הרצ"י והרב הנזיר
הייתה אכ השפעה משמעותית על הדר בה הוצגה תורת הראי"ה לציבור .ע זאת ,מעורבות
הייתה לגיטימית והיוותה חלק מתהלי היצירה המורכב של תורת הראי"ה ,הנובע מהיותה כתיבה
שמקורה בהשראה.
מאיד גיסא ,כיו ,פרסו כתבי היד של הראי"ה פותח עיד חדש של מחקר ולימוד ,עיד
היכול להרחיב ולהעמיק את הבנתנו את תורת הראי"ה .ראוי שהעיסוק הזה בכתבי הראי"ה יהיה
ענייני ומשולל טענות על סילו מחד ועל בלעדיות פרשנית מאיד.
ד
‡Â·Ó
˜Â˜ ·¯‰ Ï˘ ÂÈ·˙Î ˙ÎÈ¯Ú .1
אחת הסוגיות העולות לדיו בחקר הגותו של הרב אברה יצחק הכה קוק )להל :הראי"ה(
היא שאלת עריכת כתביו ודר פרסומ .לשאלה זו חשיבות רבה בגלל אופייה המיוחד של כתיבתו
של הראי"ה .רוב תורתו של הראי"ה נכתב בפנקסי אישיי בצורה של פסקות פסקות נפרדות .רק
לעיתי נדירות יש קשר בי יותר משתיי או שלוש פסקות עוקבות .הספרי העיקריי מה
נלמדה עיקר תורתו במש שני רבות היו ספרי שנערכו מתו הפנקסי על ידי אחרי ,בעיקר
על ידי בנו – הרב צבי יהודה הכה קוק )להל :הרצ"י( ,ותלמידו – הרב דוד כה )'הרב הנזיר'(.
אופייה המיוחד של כתיבתו של הראי"ה הביא למחלוקת מחקרית בנוגע לאופי הגותו ובדבר
מקומה ומשמעותה של העריכה שעברו כתביו.
ש"ה ברגמ כתב בזמנו:
א מסופקני א יש לנו רשות ללחו את דבריו של הרב קוק לתו מיטת סדו של שיטה מנוסחת.
הוא אמר פע " :אל יבלעו נשמת השמות ,המילי ,הניבי והאותיות .ה מסורי ביד ואי אתה
מסור בידיה " .הוא היה יותר משורר מאשר הוגה דעות
סיסטמאטי1.
ש' רוזנברג 2,ב' איש שלו 3וי' בשלמה 4חלקו על ראייה זו המציגה את הגותו של הראי"ה
כיצירה פיוטית חסרת מבנה הגותי שיטתי .לדעת בהגותו של הראי"ה קיימת שיטתיות
פילוסופית חמורה .ובלשונו של איש שלו" :עניי לנו בתפיסת עול כוללת ,בעלת מבנה והגיו
פנימי ,אשר פרטיה מובני ומתבארי על פי העקרונות המונחי ביסודה"
י' אביב"י 5מבקר את הדברי הנ"ל של ברגמ מכיוו אחר .לדעתו יש להבי את דבריו של
הראי"ה בתו מבנה ברור של פרשנות לקבלת האר"י .הגותו של הראי"ה היא קוהרנטית ושיטתית
א בוחני אותה מפרספקטיבה קבלית )וראה להל ,הערה .(9
י' דיסו 6פרסמה מאמר בו עמדה על המורכבות הנובעת מדר הכתיבה והעריכה של כתבי
הראי"ה .מתו כ הציעה דיסו עריכה מחודשת של הפסקות הנכללות באורות הקודש ,שלא על פי
.1
.2
.3
.4
.5
·¯‚ ,˙¯Â˙ ,ÔÓעמ' .358דברי דומי כתבה ג ר' ש )˘ ,‰ÈÙ¡ ,ıעמ' .(15
¯ ,‡Â·Ó ,‚¯·ÊÂעמ' .28
‡ ,˜Â˜ ·¯‰ ,ÌÂÏ˘ ˘Èעמ' .1514
· ,ÌÈÈÁ‰ ˙¯È˘ ,‰ÓÏ˘ Ôעמ' .8
‡· .‰È¯ÂËÒȉ ,È"·Èעל ביקורתו של אביב"י יש להעיר שברגמ בדבריו לא ביקש לגרוע מערכ של הדברי אלא
להפ – לתת לה משקל של מה ששיי לרבדי שמעל לשכל הרגיל .ראה ,˙„Á‡ ,ıÈÂÓ :עמ' .6564
1
התפיסה הפילוסופית העומדת בבסיס עריכתו של הרב הנזיר .דיסו רואה ג היא את הגותו של
הראי"ה כשיטתית וקוהרנטית ,אלא שהיא מבקשת לערו אותה סביב ארבעה מוטיבי
)המתפצלי מעקרו אחד( הנובעי מהיות כתיבתו של הראי"ה הגות שנכתבת בהשראה.
ד' שוור ד במספר מקומות בשאלת העריכה של כתבי הראי"ה 7.שוור בדק את שנעשה
'מאחורי הקלעי' בתהלי העריכה של ‡ ˜"‰¯Âומסקנותיו מאוששות במידה מסוימת את עיקר
דבריו של ברגמ .לדעת שוור כתיבתו של הראי"ה הייתה אפוריזמית ,פיוטית ואקראית ואילו את
השיטתיות הפילוסופית שאנו מוצאי ב‡ ˜"‰¯Âיש ליחס לתרומתו של הרב הנזיר – בעל
ההשכלה האקדמית .עריכתו של הנזיר אינה רק מעורבות טכנית אלא היא זו שיוצרת את המבנה
הרעיוני הקוהרנטי והמגובש .שוור מגיע למסקנה שיש להתייחס לספר ‡ ˜"‰¯Âכאל חיבור
משות של הראי"ה והרב הנזיר .לעומת זאת ,ראוי לציי ששוור רואה את עריכתו של הרצ"י
כ"עריכה מתונה".
ולבסו ,ראוי להזכיר בהקשר זה את מאמרו של מ' פוקס 8המתייחס למחלוקת על מקורות
הגותו של הראי"ה 9.לדעת פוקס אי להתייחס לרב קוק לא כאל מקובל ולא כאל פילוסו אלא
כאל משורר – על כל המשתמע מכ.
˜Â˜ ·¯‰ Ï˘ „ȉ È·˙Î ÌÂÒ¯Ù .2
בשני האחרונות החלו להתפרס כתבי היד של הראי"ה בצורה שבה ה נכתבו .יצאו לאור
ארבעת כרכי – 10‰È‡ ÔÈÚפירוש על אגדות הש"ס ממנו לקח הרצ"י פסקות לחלק מספרי
.6
.7
„ ,‰Ú·¯‡ ,ÔÂÒÈעמ' .8641
˘ ,˙ÂÂȈ‰ ,ı¯Â¢ ;˙¯‡ ,ı¯Â¢ ;‰ÎÈ¯Ú ,ı¯ÂÂעמ .233198
.8
.˜Â˜ ·¯‰ ,Ò˜ÂÙמעניי לציי את מאמרו של גלמ שהתפרס באותו קוב מאמרי בצמוד למאמרו של פוקס
)‚ (‰¯È˘ ,ÔÓÏומגיע למסקנות שנית לראות כהפוכות לאלה של פוקס .גלמ מנתח שני שירי של הראי"ה
ומצביע על כ שיש לביטוי הפיוטי שבשירי מקורות מוצקי בספרות המדרש והקבלה.
קיימת מחלוקת בי חוקרי הראי"ה בנוגע להבנת מקורותיה של הגותו .יש חוקרי המצביעי על המקורות
הקבליי כעומדי בבסיס הגותו של הראי"ה ראה;‰È¯ÂËÒȉ ,È"·È·‡ ;˙ÂÈ˙ÈÈÚ·‰ ,ıÏÊÈÈˢ ;˘ÂÓÈ˘ ,ÈÊ΢‡ :
¯ .·+‡ ‚˘ÂÓ ,ÒÂחוקרי אחרי מצביעי על מקורות פילוסופיי ראה ,Â˙˜ÈÊ ,ÔÓ„Ï‚ :עמ' ,ÔÓ„Ï‚ ;120
.9
.‰"ȇ¯‰ ,¯ÏÈ· ;˙¢·‚˙‰יש במחקר ג ניסיו להצביע על שילובי שוני בי שני סוגי המקורות ראה,ÔÂ¯È :
,Â˙˘Óעמ' ,˜Â˜ ·¯‰ ,ÌÂÏ˘ ˘È‡ ;‰Ú·¯‡ ,ÔÂÒÈ„ ;355347 ,106100עמ' ,˜Â˜ ·¯‰ ÔÈ· ,ÌÂÏ˘ ˘È‡ ;2619עמ'
,˙ÂÂȈ‰ ,ı¯Â¢ ;‰ÈÙÂÒÂÏÈÙ‰ ,˜Ê¯ ;˜Â˜ ·¯‰ ,ÔÏÙ˜ ;536535עמ' ,214208חלק מהדברי פורס קוד
במאמר.˙¯‡ ,ı¯Â¢ :
.10הראי"ה קוק :·˜ÚÈ ÔÈÚ·˘ Ï"ÊÁ ˙„‚‡ ÏÚ – ‰È‡ ÔÈÚ ,כר ראשו )ברכות פרקי אה( – ירושלי תשמ"ז; כר
שני )ברכות פרק ו – סדר זרעי( ירושלי תש"; כר שלישי )שבת פרקי אב( – ירושלי תשנ"ד; כר רביעי
2
שפרס .הפרסו העיקרי הוא של הספר ˘ ÌȈ·˜ ‰ÂÓבשנת תשנ"ט 11.קבצי אלו ה
המחברות מה ער הרב הנזיר את ‡ ˜"‰¯Âוג מרכיבי חלק הגדול של הספרי שפרס הרצ"י
נלקח מש .בשנת תשס"ד פורסמה מחברת נוספת של כתב ידו של הראי"ה – 12,‚È Ò˜Ùלאחר
מכ פורסמו עוד חמישה קבצי )שאחד מה הוא פרסו חוזר של פנקס יג( 13.שני הפרסומי
האחרוני יצאו לאור על ידי שני גופי שוני .את פנקס יג הוציא לאור מכו הרצי"ה ,שהוא הגו
הרשמי שפועל בסמו לישיבת מרכז הרב ואמור לטפל בהוצאת ספרי הראי"ה ותחת ידו נמצאי
כתבי היד המקוריי .את הספר השני הוציא לאור גו הקרוי "המכו להוצאת גנזי הראי"ה".
האנשי הפועלי במסגרת זו ה ג אלו שהוציאו לאור את ˘˜"· 14,וה פועלי באופ פחות
רשמי וממוסד15.
בי שני גופי אלה אי שיתו פעולה )בלשו המעטה ,(…דבר שבלט לאחרונה בהוצאת
כמעט במקביל של שני כרכי נוספי של כתבי היד של הראי"ה .המכו להוצאת גנזי הראי"ה
הוציא לאור כר שני של ˜·ˆ 16,¢„˜ „È ·˙ÎÓ ÌÈואילו מכו הרצי"ה הוציא לאור את ÈÒ˜Ù
‰"ȇ¯‰ ÈÒ˜Ù 17.‡ ‰"ȇ¯‰מכיל את הקבצי שפורסמו כבר ב˜) ˜"ÈÓכולל הדפסה שלישית של
פנקס יג!( ,שני פנקסי שמתפרסמי ג ב˜ · ˜"ÈÓועוד ששה פנקסי שמתפרסמי ש
לראשונה .מצד שני ,ב˜ · ˜"ÈÓיש עוד חמישה פנקסי שמתפרסמי רק בו לראשונה.
פרסו כתבי היד המקוריי מאפשר לעמוד מקרוב על דר מלאכת של עורכי כתביו של
הראי"ה .בבסיסה של עבודה זו נעשתה השוואה של נוסח הספרי ‡ ˙¯Âו‡ ˜"‰¯Âאל נוסח כתבי
היד של הרב קוק מה ה נלקחו .עד היו התפרסמו כבר כמעט כל כתבי היד שמה נלקחו
)שבת פרקי גיד( – ירושלי תש"ס.
.11הראי"ה קוק ,ÌȈ·˜ ‰ÂÓ˘ ,ירושלי תשנ"ט )להל .(‡"˜˘ :מהדורה שנייה פורסמה בירושלי בתשס"ד )להל:
˘˜"·( .וראה להל ,עמ' ,4על ההבדלי בי שתי המהדורות.
.12הראי"ה קוק ,‚"È Ò˜Ù – Ï"ˆÊ ˜Â˜ ԉΉ ˜ÁˆÈ ̉¯·‡ '¯ ·¯‰ È·˙Î ,ירושלי תשס"ד.
.13הראי"ה קוק ,¢„˜ „È ·˙ÎÓ ÌȈ·˜ ,ירושלי תשס"ו )להל .(˜"ÈÓ˜ :הקוב מכיל חמישה פנקסי כתב יד
המכוני :פנקס "אחרו בבויסק" ,פנקס "ראשו ליפו" ,פנקס פ"א פסקאות )יפו( ,פנקס "רשימות מלונדו" ,פנקס
ירושלי תרצ"ג.
.14
.15
.16
.17
על פרשת ההוצאה לאור של שמונת הקבצי ראה ,¯Â˜Ó‰ ,ÔÂ-Ô· :עמ' .101100
להערכתי ,כתבי היד של הקבצי הנמצאי ב˜ ˜"ÈÓנלקחו מעזבונה של פרופ' רבקה ש" הנמצא בספריית גרש
שלו שבבית הספרי הלאומי .פרסומ גרר בעקבותיו שערוריה שבעטיה אוסרי ש היו לצל את כתבי
היד.
הראי"ה קוק ,¢„˜ „È ·˙ÎÓ ÌȈ·˜ ,כר ב ,ירושלי תשס"ח )להל.(· ˜"ÈÓ˜ :
הראי"ה קוק ‰"ȇ¯‰ ÈÒ˜Ù ,א ,ירושלי תשס"ח )להל.(‰"ȇ¯‰ ÈÒ˜Ù :
3
פסקות ‡) ˜"‰¯Âלמעט שלוש פסקות ומספר חלקי פסקה .ראה בפירוט להל ,פרק ב ,סעי ;2.2.3
ובנספח לפרק ב ,פסקות .(425 ,338 ,329 ,282 ,240וכתבי יד של למעלה משבעי אחוז מהחומר
שב‡.˙¯Â
כמוב שתנאי מוקד לכל הנכתב במחקר זה היא ההנחה שכתבי היד התפרסמו באופ הנאמ
למקור ושבה לא חלו שינויי וצנזורי .שינויי כאלה היו מנת חלקו של הקוב השני משמונת
הקבצי שפורס בשלב מוקד תחת הש .¯‰ÂË ÈÏÙ¯Úהרב קוק התחיל להדפיס את הקוב
בשנת תרע"ד ,אלא שהדפסתה של מהדורה זו )להל (‡"ËÚ :לא הושלמה .בשנת תשמ"ג יצא לאור
בירושלי הקוב בשלמותו )להל .(·"ËÚ :אלא שבמהדורה זו הוכנסו שינויי מטעמי מובהקי
של צנזורה 18בעבודתי לא השתמשתי ב ,¯‰ÂË ÈÏÙ¯Úלמעט במקומות בה יש בגרסה שלה בכדי
להוסי בשאלות של בירור הנוסח .ע זאת ,בדקתי את הנוסח ב ‡"ËÚכדי לוודא שהשינויי
מכתב היד של פנקס זה שנמצאי בפסקות ששולבו בספר אורות נעשו על ידי הרצ"י ולא על ידי
הרב קוק עצמו בהדפסה הראשונה.
בנוגע לשמונת הקבצי הרי שהייתה לי האפשרות להשוות את חלק אל כתב היד המקורי,
ומבדיקה מדגמית רחבה נית להגיע למסקנה שה נאמני למקור ולא הוכנסו בה שינויי
תוכניי .לצור ההשוואה לאורות השתמשתי בהוצאה השניה )˘˜"·( ,הקרובה יותר לנוסח כתב
היד מ˘˜"‡ .מהדיר ˘˜"‡ )כמוצהר בהקדמתו( הכניס תיקוני בנוסח כתב היד במקומות שהדבר
נדרש על פי כללי הדקדוק כיו – בעיקר בשאלת זכר ונקבה .ואילו מהדיר ˘˜"· החזיר ברוב
המקרי את הנוסח לזה שבכתב היד )וראה על כ בפירוט בהקדמתו(.
בנוגע ל ,‚È Ò˜Ùכבר עמדו מאיר 19ואברמובי 20על כ שיש בו שינויי והשמטה של פסקות.
עובדה זו נחשפה בברור כשהפנקס התפרס שוב בתו ˜ .˜"ÈÓלא השתמשתי בספר זה
בהשוואות שבעבודתי.
בנוגע לחמשת הקבצי שבתו ˜ ˜"ÈÓנית לשער במידה גדולה של ודאות שה
נאמני למקור .השערה זו נתמכת על ידי שיחה בע"פ ע כמה מהמעורבי בהוצאה לאור ,כמו ג
.18על פרשה זו ראה ,˙¯‡ ,Ï‚Ò :עמ' ,„ÁÙÓ ÈÓ ,˜Ê¯ ;25 ,2120עמ' ) 257הערה ,(1עמ' ,˙¯‡ ,¯È‡Ó ;288עמ'
.174170
,˙¯‡ ,¯È‡Ó .19עמ' .246
,˙ÂÁÈÏ˘‰ ,ıÈ·ÂÓ¯·‡ .20עמ' .122121
4
מהשוואות ל ‚È Ò˜Ùולמספר פסקות שפורסמו במקומות אחרי )או שנית להגיע אל מקור
בכתב היד( .למסקנה דומה הגיע ג אברמובי21.
בנוגע ל˜ ,· ˜"ÈÓהרי שהוא מתבסס לא על כתבי היד הראשוניי של הראי"ה ,אלא על
העתקות של הרצ"י ,וכפי שכבר כתבו עורכי הספר – 22העתקות אלו אינ בהכרח נאמנות לנוסח
המקורי של כתבי היד .בנוגע ל ,‰"ȇ¯‰ ÈÒ˜Ùהרי שבשיחה ע אחד מעורכי הספר ,נאמר לי
בבירור שמה שמתפרס אינו זהה במאה אחוז למה שקיי בפנקסי כתב היד ,וקיימת ועדה של
רבני המחליטה בנוגע למדיניות הפרסו והשינויי .הפניתי לפסקות שהתפרסמו בשני ספרי
אלה במקו הנדרש בטבלות ההשוואה שבנספחי ,אבל לא השתמשתי בשני ספרי אלה לצור
ההשוואות בעבודה זו )למעט חריג חשוב אחד ,בפסקה 146בנספח לפרק א – ראה להל ,פרק א,
סעי .(2.2.2.4
Â˙ÂÚÓ˘Ó „ȉ È·˙Î ÌÂÒ¯ÙÏ ¯˜ÁÓ· ˙ÂÈÂÒÁÈÈ˙‰‰ .3
מאז פרסומ של שמונת הקבצי נתפרסמו כמה מאמרי ומחקרי שביקשו לעמוד על
משמעות הפרסו ועל המסקנות שנית להסיק ממנו בנוגע להגותו של הראי"ה ולמקומה
ומשמעותה של העריכה שעברו כתביו .יש שמצאו בקבצי הוכחות נוספות לדיוני קודמי ויש
שהתמקדו דווקא בהיבטי חדשי בתורתו של הראי"ה שעולי מהקבצי – היבטי שרוב
החוקרי סבורי שטושטשו במכוו בספרי שפורסמו עד אז.
י' אביב"י 23מוצא בקבצי הוכחות לטענתו שהגותו של הראי"ה היא קבלית במהותה .אביב"י
טוע שהרב הנזיר והרצ"י טשטשו בעריכת את האופי הקבלי של הגותו .ה כמעט ונמנעו
מלפרס פסקות קבליות מפורשות ,וג בפסקות שפורסמו שונו המונחי הקבליי בדר
שטשטשה את משמעות .כעת ,משנתפרסמו שמונת