~י~ ~~~~~ ~~~ו~ ג~~ ~יו~~י
המנהג ~~~י~
בח"א' ונראה
שוחטין ~המותביו"ט
הטעם,פ~ו~
לפ מנהגמ~ינהמו ששוח~ויכן"~ג~ותונמכרין
שאיש~
~
ילהיותנמכרבאופןשממבואר בגמ'ובש"מעי~
~
ו
א
"
א
ו
ר
שי
מע
~צבלכלבניה
ה~
משכונות'
יהאנמ~ר ~כום מעותומכש"כ~לאיביאו
כת'
וו
חע
ה~א"אאלא במעטקונים ~"כ נהגושלא לשמ
ב
ל~ ~מ
ו
לר
ט~כו
שמל
חל
ג~ול שוחטיםי והנה בשנת
בת"א
הדחק
בתער"מש"~
בעשועת~
ויהיה
ו~ו~היהגדול וא"אהיה
דו
ערב שב
~שאין שמחה
חה
"~הו
יח
~~הוביטול מצות שמחתל~
גחומ
וט
ו"
~ל
מת~יים הבשרבע
אלא בב~ר כמש"כ הרמב"ם הלכות )פ"ו(והובאבמ~"א)~י'
תקכ~(וא~כהיה ההכרחלשחוטבאימי
הו"~ ביו"ט ובאההשאלה
ה
ר
י
כ
ה~~ין
וו
לעשותבהיתר ה~ מ~ומ
~ עו~"גהיינו שהעו"ג
ע"י
~שריא~למכורע"י
ו"~
י~ול~נמוע~ות ממקוםשמונחיםבבית
ישקול ו~ו"גהקונעה
~~~~~~נה בשבילישראל ,וט~ם
ישראל וי
לכתחלה לע~ות ע"י
~
י
ה
ה
מצוה כ~קיי"ל
ו~"יג' ',משום שבות ~שבותדמיתר ל~ע
ע
)~ שהמו(~ואיןל~~ת~לא~מיאי~ור דרבנןשבל~אקונ~כרבדברי ~לה
ל~ו"משא~ור מ~ברי ~בלהב~' נחמיה)יג(וח~ור~אי~ורדרבנן
נ'
ו
היום של שבתוי"טאי
אבלנראה~אי~ר מו"מ באוכלין
לורכ~~בוארבפרש"י ותוס'ביצה
"
מ
ח
ב~לל הכתוב בנחמי'אלא~ברי לצ
)~ףלמי( על ~~נן און~~י~יןכו' גזירה משוםמו"מ~,ירש"י
ז"ל ומו"מאםיהר~מ~וםודבר ~"נ שמא יכתובי ולכאורה
~מ
~~ה הא מ~ורש בנ~מ~ה ~~~
תר~ו~אי איםור קנין חמור
,וב~~
איתא על הא ~תנן
~רושלמי
~י
םב
מגזירה שמאיכתיב' דא~
ן ש~ות
ת~ה~יקו~יןלו יומ~בשבת'ומש~יאי
ו~ת~:ין לוא~ה ~~תו
מנא ~דאאמרתהליןדכנ~י
ארמלין ל~ו~םןמב~י
~ןנ~
~קו~ה קנין ב~בת והו~א בתום' ~ר'י~ולכאורה ~ה
ב~~די~הא
א"כ
ן מקדשין כו'
משאלי~הדא א~ת בלא ~הלא ידענו הא ~תשנ~ןאי
~
~אין ~קדשיןהוא משום שמאיכתוב
)ביצה~ףלו (:אלוא
~
"
~
א
ל
א
ח
י
~
ש
~~רו רבנן אבל
כדאיתא ~גמ'~ילן וא"כ בהמ~ילתא ~לא
ה
ח
פ
ש
כ
משוםקניןליכאב~י~ושי אשה
ת
י
נ
~
נ
ה
ש
א
~
מ~ם בהכ~א
~ה
ה
ל
בקידושין)~ף
~לא~נישאי~גו~ואי
ן~ הכותב~~י~ פירות
~
ר
בנכ~יה ו~~יר~ו~ין כמש~כה
פ
ו
~
י~יוומהודאימ~מ~רי ו~אי'~ירושלמרי"כ~~ובות)פ"לאע(ניל~ענין הא
נס
~~
~וכהבמ~יאתהוב~עשהי~יהו~ה~תנ~ריה
קנ~
משום
דאיןנושאין
ע"מ ~ל בשב~~ילןדליכאאי~ור~ניןאלאבמכויןלקנות~ה
א
"~~ה
שת
לא
נ~י
י
נ
הוא האשהונכ~ים ממיל מ
~
~~
הי~
א~
משא"
~'
ע~,ו~וד
יכפת
הע~הוספתי במהבחיבורי ~~ש
~ין
ל~ מ~~ ~אאותח'ב~"~(:
ול~
מיהא מ~ש הירושלמי
אי~רב~~ושי
~~
~~ ~א ~ם ג~שרהפ~שמא ~םמ"ש~~ה ג~רו ב~ילתא~לא
~~
~ל שמ~ה~אינכמת
דאיל~~ בשבת א~כא~י'
אכ~ונה
בשמכייל~תאדלאא~
~~א א~ור מ~ברי ~ה קני~משנישאין א~ור
~
"
ע
ו
שבות ~~דש ש~ר ~ר
~לפי
י~ ~~נ~תב
~ירה~א
~
ב
ה~ ~מר~~י~~נ~י~מ
י
ל
~
ו~~
מ~
ה~~
~
ם
ו
ש
מ
~ל
~
מ~ם
~~ כא~ כ~י~ ~~~~י
הכ~~
מ~ה
ר
~א~ו
ן
י
~
י
~
~
~
~
ו
י
א
מ
א
~~ינ~
~~
י
אי
א ~מ~ ש~י
~~~כ
~~
~הול~
~
ה~עם ~ו~
א~ וא~
או~
כ~וא~
ר~ ~~~ ~ו~ בנ~י~
י~
~איסורשמאיכתובאי~
~~
~~~~א~ורא
~ ~ ש~ר דממצוא אינו
לאעניני מ~חר ~בל
משיבותש~ו~ישרי ומשוםחפצ~ ~בר שלא יאמרבלשון קניןצאולרא
~
בל~וןמתנהאוהאדא~ור
י~משוסגמירהשמא יכתובוא"כ
רן
ני
ו~~בל~וןק
צ
במ~ום מצוה של שמחת
אינואלא שבות~ר~נן ושרי
וו~"ג:
יו"~
עשע
לי
ע~
נראה דמותר ע"י עו"ג עפ"י שיטת ר"ת והובא בהגהת
~ ~~ רמ"א)~י' שכה ~"י ובמג"אסי' רעו ~"קיא( ~כל ~בר
~יע~גבאיסור ,וכתב
איבעיישראל עבי ב~יתררשאין
~גין ,והסכים ~נל
~כי~שעת ,וכןהוא
הו
שםשכןנו~
עגשוה
הר~~שאפשר לקנו~ ~שר ב~ון היתר ,מש"ה ה~~ריח~לעשות~י
בנ"~
~ו"גבכללשון ~
ין~
יש ל~וראינקנית~ל~ון איסור
ע~י אי כשרלאכול
~~~ ביו"טחולא ,מצד הםבראהי' אסור כ
~מ"ו~ ~ברהא~ור
נןואפי' ע"י עו"גאם נ~ה ~י~ור כמו כ~ הובא
מ~רב
א
~
ו
ה
ש
ו
ל
י
~
~
ם
ו
לתח
ר
ו
ס
א
~
ו(
חב
~י' ~מ"
מ~ורש ~
י
מ
ל
~
לקנות '
ק
"
ע
א
ג ~~ר
ן~ ,מ"מ
ל
א
ר
~י~
ר
מ
א
ש
תכ
~~
"~לא~ל ~ב
~שו~קור הטעם
~י~ט ,והגר"א כתבמ
אם ע~הכבר מלועתור
היםו"ב
מהאד~יא ב~ספתאביצה' וכולןשעשוביןשו~גיןבין ~י~יןמה
לאכול:
שעשהעשו~וא"כאפילוישראל שקנהבאיסור
תנשי~בעשו שה~ן
אמת שהגאון ר~"א מ"ל תמה ~מ ~התם ~ר
י
~~~יים' אבל מ"מ אסור ליהנות ממנו בו ביום וכ"ה באמת
לשון הרמב"ם )ה' שבתפכ"גה~"ו( המגביה תו"מבשבתאו
"~
לאי~ל מוצאי שבתובין ובין תיקן אתהב
ת
פי~וו
כו'
וכן ב
כ
כמ
ע~שעשה עשוי ,מ"
~יש וכו' מה
בר כתב הר"ן על
הממ~יד
~הרי
~
כ
ברייתאמווכולןשעשו כו' מיהא בתרומותתנןשאם הפריש תרומה
ומ~ר בשבת~ינו כמבטל בשבת ~בשו~גיאכל
לאיאכל,
מ~
הרי ~גם הר"ןהביןפי ,דעשהעשוי ~רי ליהנותבממי
עשיו ב~ותו
~ם ,מיהועלינולי~בקושית הר~ן ממ~~ה מפורשת
~אם
הפרישתרומותומעשרות ב~בת
כ
"
ש
מ
כ
לאיאכל ו~ל ~~
ות~ונ~
~אצל שבת ~אם עברה
שבת)~ף מגי( טבל מוכן~במ~מיא
ו
~~~עבר משמעא~י'לי ,והתנן המעשר ב~ת
מתוקן ,ו~קשו~לשון
~ירי ~~ינא כ~אי~א
וכו'בממי~ ~איאכלויישבו כגון~לית במ~יפ
ביצה
(,ולמ~נו~עתרבותינו ~הכי~~"לכמה
דבאי~ר
ףי,י~
~פ
נן)א
~
ו
~
י
ה
ו
ל
ו
מ
צ
ע
~ר
ם
א
א
ו
ה
ל
ו
כ
א
ל
ן
י
א
~רב
בממי~ רשאי
~יר~
א
נ
י
ר
אח
ה
ש
ע
מ
"
ע
ו
~מב"ם
ל
ב
א
ם
א
~
,
ל
"
~
א
ל
ן
נ
ת
י
ו
ש
ע
~י
לא '
י המס~אבביצה שם ~~(י~איסורא ~שבתשאני,אמיל
א ל~
ישובה~ו~ם
ה~י
~~~י אחר~אואינו מפרשכרש~י
אל
~ו)
י~
~~~בשבתדל~
דהנ~מבין המבשל
~~אי~ורא~אורייתא להמבשל
ל~
בתי~
בליעירובתבשיליןשאינואלא מ~~נן ,מש~היש נ~מביןאי
~
האחרוןנשארגם
~ם
פירילליתלי'פירי,נמצא~אף
ר
ו
~
א
ה"נ
~"מבין לולאיןלו ג
תירו~ ~~רי
~~ןי
ובתיר,לתירו
~ל~~מב~םולפ~
א~לית ~י' מ
~נן~היכ~
מ~פרש ב~תירוצא
הר
~אי~ורידשבתשאני~,י~ורא~ישנוגםבשבת,כמו ה~~ש
~וכדומה,
גם ב~תג~רו על העושה
א~' ~ר
,מ~~כ
~י~רא ~ה~בשל~יו"ט~ל ב~
~י~
ב~~~
שי
~תי~~לא בב
כלל,
~~
~ת
ל
תליה~יריא~~א
אגמרוי
י~
~~~שלי
ה~ ~א~ל~~~המ~שה
י~ת
~א דאיתא~ב~
הוא
ב~וגג~~ ~ מ~~
א~ ~ר ו~ו
דאם
ומ~
~
ב~~ ~ א~~
~
י
ה
~
ב
~
~
מ
א
ר
ו
ס
י
א
ב
ב~ת
~~~י,א~~ה~~ ב~אי~ר ~י~ושלא~א
~
~מב~~א~~ '
ר
ה
י
~
~
י
~
ל~
~אי~ו
~~
~ת
ש~נה ~י~~ ~~
ו~~ש
ד
~~ ~,פירי
~א~ב~~צמו ~~~ ~~לי~
~~א
ו~~ ~ ~
~ ~~
ב~~~ה ~~~ ~מ~
~~
~
לא ~ור
~י~~תא
לא כ~באלא~ין
~~
~
י
א
ש
ם
ה
~
~
~
~ו~תי
הכתוב)שםיג( ~~ ר~
~ד~~
ותאנים ~א
~יה~ ו
~~~ד~~ ו~ ~ ~ ~
~ש~~
~הו~~בי~ ~י'
'ו~ ~~~,
~
~נ~יםלימי~
~~מה ~א~כ ו~~ א~
~
~מכש~כ
~הו~~~ ~ ו
~א
ב~ ~לש
ש
ל
~מ
~רי
~
~~ אי~
~~
~ולי ו~~
יח
~ת ~~~
~~~י
פ~ש~
~~
~
~
~
ל
~
ו
ש
ל
ב
~
~
~.
~ו~ ~ת~ ~~
כ~
~
ב
מי~
~
י
~
ש
ר
י
~
~
~~
~ו~
~מ
~
ו~
~'
~י~ ~ ~~ ~ ~ ~ ~
~
~~
מ~~
~
~
~
~
~
~
~
~א ~ ~
~ ~
~~
~
~
~
~
~
~
~~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
הואיל ו~ודם ה~יבול ~רי לא~ר
נמישרי
ימ
מגר~על ~~צת ,אלאהואיל ומ~תר טל
''
ד~סי~ ד
צתו הותר
ק~
בו
~לג
ש~
י~וכמו שפרש"י שםשב
אין ~ילוק בשי~ור של שבת ,והעיר
ל
רמ
וגטמע
מע~כ נ''ידאין ראיה מהיתר דרשות להיתר דמצוה דבא מצד
ד~י~,צדקוב~ה דברי מעכ"ה ,ואניאוסיף דפשי~אלי דאסור
לתקוע ב~ם,ואין במה ~ולק כלל כ~שר יבואר,וראיה ברורה
הניחו
למהשהרי אפילו ~טילת לולב איתא בירושלמי ~וכה
'
י
ס
ב
)
אםורלטלטלו,ולאמיבעיא לדעת הד''מ ומ'
תרנ''א(
ע~
יג
''כא ת)ק~
ת ~ו~ר
~פ~ו ביו''ט ש~ל ב~ול אפ''ה אסור מכש'
בהא~~יעה ב~נם אסור משום א~ר שכבריצ
א ,ו~ילו לדעת
~
מ~
שבו
הא ב~ול
יירי דו~א בחל
הגר~א )םי' ~רנ~( דהירושל~י
מו~רלטל~לו~ל ~וםמכ''מ שפיריש ללמוד דכמובשב~ בשבתלא
הו~רלא~ר ~עשהמצותו' משום הואיל דמותר קבולדוםל~שיצא
'~
''
י'
ט
ת~''שאפילוב~ול' ,לא~יללולבביו
הו~רנ~יא~''כהכינמי
ש~ל ב~ול,דרשאין לטלטלוכל היום דהתם ~ין איסור ב~לטול
הואדאסור משום מוקצה
~ולבאלא משום מוקצה ודו~א
בוש
לב~וערבה ,דבשבת מוקצההוא
למצותו כפרש''י ותוס'ריש פרקל
אלאשמצוהשל נטילת לולב דו~ה איסור מו~צה מש''ה כשנגמר
אבל כ''מ
מצותושוב אסור משום מו~הוכ''מדוקא
~ו~
אה
צש
~הוא או~ובידו מותרלא~מואע''ג שכבריכ
ןכלמוקצה
ב
י
ד
כ
ו
י''ב ובמג''א 'באר~
ובסי'
~סי' רסו
סקי''ט
כמב~ר
~
''(~
~א'ו
במג''א ב
'מ',
ש'
ע'
'
ר
ג
ה
ש
'א )בסי' רסו ס~ט''מ(
ג
'
'
ע
א
ו
~
וס''ל ~ה~ אלאסעי~
לי שמלאכתו לאיסורול
אול~במו~צה
שאין
בכ
~
~בע~ייהוכ~~י כדעת הרמ''א מדתנן בסוכה
מ
'
'
כ
מ
ה~מו
י
נ
א
י
שד
אה
ר,מ~בלת~
ו
ת
ר
י
~
~
מ
ו
ם
י
מ
ל
ת
ב
ש
ב
ה
ל
ע
ב
(
~
)~''
ד
י
מ
ו
ה
נ
ב
ד
י
מ
ה
מו~צ'
ה
הרי ~ע''ג דגמרהמצוה מכ''מ שאו~מואין בואיםור
''
כ'
'~ה ~נן מיד ב~ה ומיד בעלה,
ואפילו א~ריכול לקבל מידו ומש
~וקו~יתרבינוהגר~א ע~מ מתוספ~א סוף סוכה
ל~
ול
פםתי
שעכו~דה
מידהמיד ב~בלת יישבנודשאני שהתחיש
יו
א
וב
לממ
האהש
ה~ליטלו משום מוקצה,הא
ב~~ו
ני
שוב אסור
שה~א~
ש~לב~ול
ו~ה דמצוה משא''כ
באמ
~סור משום
~י
מ
ל~
ר
~
ו
מ
צ
ע
~
ב
ש
ב
ד
~כות ~ותו
שבל
'ו
יו'ס
ר
ו
ס
י
א
ל
~
ו
~
ל
ט
ב
ל
ו
~
ל
ע
~כיון
אין
ב~ולב,ו~וי כשארצרכי מש~'ה דביו''~ל~ל~לו אפילו א~ר
מו~איסור מו~צה
,אבלכ''מ בלולב,יו''~ב~ל~ול שום
~
בנ
א~
ש
~~ל ב~ול
לי~ דה~קיעה אסורדאי~ א''כ אפילו אלש
שו
עשהבי
ל''~~ק''ש דו~ה
~ו~
,
א
ל
א
ה
ע
י
ק
~
~''כיש בואי~ר
בנ
א~~מצו
מצ
~סור ~~יעה וא''כ ~א~רמד~רצ
~ותו שוב אסור ל~ועי
דע~וי~
~לאם
מ~יעה
אי~רא הואא~ר
~
י
ס
ה
ש
~
ו
צ
מ
ד
~וא ל~כ
ם
ו
י
~
ל
~
ע
ו
~
ל
ה
ו
צ
~ לשום מ
ל
כ
~'ו'ע
~
פ
~
~
~
ו
מ
ר
ש
ע
ה
במצוה נ~שבלמצוהוכדאיתא ~גיגה~דף
~
פ~שש~~
ן~
נד~~מם
ין ל
ש~
~
~
~
לחגיגתו דוחין ,ואינ
~
~ד
~ביוב
~ילו י~'~ כולם~י~ב~'~,אלא שו~
לפ
ו~
~רבין כו
בהמוק
~
~
'
ו
י
~
אר
כמבוא
א
י
ב
מ
'כ
~
ג'ר
ב~ההופ
מה
אה
ב
~~~ירושלמי
ל~
יו~
~
~'~
יום
ביו''~
ק~וא
'ה ~~רשלעולםה
באא~~' ~ם סד
וה
~~
ל~
ב~~ו עודוה''נ ב~~''ש ~'מ שר~ה~ו
וסיף
~בעדב~ו~
יי
וס
ם~מ'ו
הו~ מאה
מ~
י~ ו~ה ~עם ~~גו~או
'ל
~ל
שי~
~
~
~
~''ש ב~~םאלא ל~~
~ום
ה~~~~~ואמש
~א
שה~~ו~י
~ולו~
~להא ~~~ו
~~ ~ה
י
כמ
'~אד
יו
ל~~
ור~ו~
~
~
א~
~
~~י~
לי~ו ~וד
~~ילו
~ דמ~ע
ס
~
ו
~
י
~
ה
ב
ד
,
ל
~~רי
~
ב~דשע~~ת
ד
ד~ר
,
ם
ע
~פ
~~ל~
ישו~
~ה~~ א~~ ~~
יומ~
מ~ח
~ד~ה',א~~כ ~ ~בה
י
~,וא
,
~א
דא~~~
~א
~צ
~'~ה שי
~~~
~~~
~~כ~''~מל'~~ מ~וה ~~~~
~,מ~~~ ואי~~~ל
לאד~י
ל~
~ו~
~
ס
י
א
~~~
ה
ל
א
ש
כ
'
'
ש
מ
,
י
~
~
~
~
~נ~ח~~י~י ד~חו ש~הא~יל~~~~,או~
ב~
~ו~'~
ו~די~ ,
ב~~'
א~~ש
הע~~~~ ~ ~ ~ ~ ,
~~~י~ו
י~אי ל~~מו ~לא
~~~ ~
י~ו,ו~ה~יח כ''~
~ימ~ו~
~~ה ~
~~ ,ו~~
מ~~ה
~ ~~נ
ד~
~~
א~~ילו ~יחו ה~
~~
~ר ~ ~ ~~ ~~
~
~~~ו~ ~~
~~~ ~א~ ש~הל
ל~
ו~~ ~ל
~~~ ~~ ~
~~ ~ ~~~~ ~ ~
~
~
~
~
~ ממ~
לענין ~או~מ
שאם רוצה ל~וע~ל
ו~
רג
~~~~~היינושד
~
ו
י
ה
~
ת
כ
ש
ע
ו
צה לתק
ה
ו
צ
מ
ל
ב
א
ם
ו
ש
ל
ב~ם
ודאי אסור
"'
ה
~ז( ד
הבאתי ב~יבורי שם מש"כ התוס' ברה~ש
הונ~~עין ,דה~שה
תוקעיןומריעין הא עבר)ד~בל
ות
ו
'
ס
ו
~
ה
א
כ
י
ה
ד
ה
~
ו
ע
ד
ל
ב
ה
ו
צ
מ
ה
ה
ז
ב
ם
י
מ
ע
פ
ן
י
א
~
~
י
נ
~
~
ב~אופןתושסליא
האיש~םשלאנצרכים ל~בראמו~ ,א
~םתי
וו
ת
רף~ע"ש וכ~בתי
יי
ש
היהבדעתו לע~ות ה~צוה עודוא~"כ עשה עוד הפעם מכ"מאין
בו משום ב"ת' והוא ג"כ ממה הטעם ~שוםהואיל דאס לא גמר
המצוה
ןבו משוס
המצוה כמושירצה מש"ה אפילו גמראי
ב"ת וע"ש עוד:
ונמש~
הסבראנבאליישב ג"כ קושית הש"א ב~ולין פדב'(
~~ת שופר
~~~~דאי נימא דאסור לת~וע ב~נםלימא הגמ' ת)קדי
שאין ודאה דו~ה
בגבולים
וספיקה דו~ה יו"ט
אכי~
לו
~קעאות
תקעאלא ודאיאפילו~בת~
ע
ק
,
כ
"
ג
ן
י
ד
כ
י
א
ש
ר
ל~
~
ס
נוכל לה~שות שיטת הרמ"א ו~ג"א דהא לתב
ו~
~ו
ק
ב
דתני
לפי
י~
ונכ
~ן א~ור ל~לומיירי אפילו ביו~ט ש~ל ב~ול' וא"כ נימא
ה
וס~יקה דוחה
ן דו~ה
נטילתלולבבגבולים שודאהאי
אכ
יו"טוהיינו ספק נטליו
שהב~
אינו דשא~י
ו
י~לא נ~ל,אלאודאי מ
~
י
כ
ו
י
הני דאפילו תקעודאירשאי לתקוע עוד לשם מצוה כל~מן שלא
דעתו ~תקוע משו"השרי לתקוע מספק ,משא"כ כסוי
הסי~שא"א לכסות מה שכבר כסה ,ל~י ב~פק נמי אסור:
שאסור ל~~וע ב~נם כמבוארברא"ש)פ"ד
מיהאהדין
א~
וו
סי'י~א(,בר
ע~ג דהתםמיירי בדעתו עוד לת~וע ובאו~ן
מה~ה~ריביארנו דאמ ~ן איסור כללשאני שאין בדעתול~קוע
את
עפ"י דברי ~כמים ה
אלא כפי מה
ו~הגאונים ולא יו~ר
~
ו להתוקע היה ב~נם ,וש~ר רעש עליהם ר'
יה
וו
חר
שמי
~מרהשה~
וא"~ ב"ריוסף ור'
ב"רנתן הסכיםלד~יו
שאם תשוגק~עה~וק~
~ע~
אליקו~
ו
ה
מ
ם
י
נ
פ
ל
כ
ל
ע
.
על שבות ~בנן
~מ'וס בעבודה :ב~נ~
ע~ אסורואיכא שבות ,כ"דידידוודודומוהכע
שרי
'~
~~~י~י~ ~ ~~ו' ~~~~~~~י~
~
~
~
~
~
~
שכתב בדעת הרמב~ם בה'
יו"ט )פ"אהל"ד(דס"ל
~
בהית
ש
ה
ר
ע
ב
ה
ו
א
צ
ו
ה
אלא ב
ת
ע
ד
כ
ו
~~ דלאאמרינן
'
י
ב~
~"
פר
ולא כשאר הפוסקיםמד
צים לומרדהוצאה והבערה
"ם
הר
ו~
תרו
רק לדוגמא נקטעיין ק"נ עלהרא~שביצה)פ"אסי'
~פ
דנק
~"ט(ע"ש,
כן דע~י מכבר וכמש"כ שגם דעת הה~מכן הוא
~
ש"
הפר
לא
בדע~ הה"מ משום~ואיל פטור בשא~ מלאכולת~~אכף
י~באורי הגר~א בה' יו"ט בסי'
.
משמע כן מדב
רר
ו
~
ל~
~וק
א
~
י
א
ד
א
ו~שליישב ה
ה
צ
י
ב
ב
ה
נ
י
א
ה
ר
ע
ב
ה
ש
י
ב
ו
(
ב
י
נה
ש
מ
ף
ד
)
ב~
"
רק הסבק
א
ו
ה
ל
דלישנא ובישו
ת
מ
~
ב
ד
א
ר
מ
ג
ה
ה
ר
~
'
המצאה נכונההימ
אי,וא
~בללא הוצרכנולכל הפלמפסויל~המה'אלא
ו~~ולאינה
ר~ל תרווייהוודאיא"א לש~ת מ~וס
~
~"
ואה
אה
כא
רי~לוק
בע~
מוש~נט~ ,כדאיתא
לי
"ל
ין
~~~הויש מ~כו~
ושפיר~ני~רווייהו,במכו"~מ ~)~~כ ב"שהיא
ע"~ מ~עם
כאן ~~~ה ואדר
א~ר ~ב~ה
ס~ל
,בה מדלא סיים
ד~
~ילו
י~
לע
שהות~מה~ו~הב
רהובישול
כו משמע דבבישול
לדב~ו דבשאר
,ויש
לאאמרינן
כל
~~מ~מו~~ו~ הוכ~~ :לצו~ מלא~ו~
הגמ,
סוגיאבי~ה
דמייתי
ה~
ש~ו
~ה מש~י~ה~רימ
ה
יב~א
ר
ד
עולתנדבהביו"ט
ד~ ~נא ~י כו,
~~~~ דא
,
~ו'
~~ל מ
~מרי
~ני ~שהיא דאיהב~"וה~~ה~איבא
'
ו
כ
ו
ש~~ה
ה
~
י
ח
ש
א
מ
ל
א
ה
ט
י
ח
ש
ם
ג
ד
רינן
~~~מיא~
רב פפא ~בי מתאימ~
,
~~ לב~ה
דרבא ביו"ט
ף
ד
)
ו~
~~ מ~ו~~כת,וב~
~מי~שהותרה~~ורה
ל ~פפאי'~מאי
שו
~~ ו,בש~~ א~
~~~~~ ,
~י
למא דגם ל~ין
~~'
~ו~ה~י שלא לצ
א~
מ~ו
~תי:
י~ ~~
~ו~
י
~
~
םנ~מ~~לה
מ~~ ~ש ~ו
~ ~~~
~~ב~~ אמרי~בפ~ו
~ ~ ~ ~ ~~ ~ל
~מ~~
~~~
דגי~ ~~ו~
~~
~~~ילי~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
תב~יליןולאדלוקישרגא' וכן ~רי"ף ,הוכיחהב~י)בסי~
נרות לא בעינן~ע"י~~ובומ~ת~בשילין ופםק
תקכ"~(
ה~
לק~
אל
בד~ה רד
א
י"ט( דמי של
)ב~ימן ה~ל
דה
הנ
שו
~ שבת והמ"א ~ם
~ו"~מותר להדליק נר של
עירב עירובתבשילין
~הבעליל דרבותינו
בוסנרא
י"ח( דחה~הבקשבלא שוס
דהד~לבקרה~ואפילו בלא
כלל
שיטתייהו אזלי דס"ל
ל~
ל~~
~ב
~)
צח
ר"א)בסי~תקי"
~ק"ב(
ורס
(תוו~כמש"כ הג
ה
צ
י
ב
ב
ל
"
~
ב
י
ת
ע
ד
כ
ף
ד
)
י
"
ש
ר
מ
דכן ד~ת
והרי"ף~~ל בלא כלל אמרינן
~
"
ב
מ
ר
ה
ס
"
ב
מ
ר
ה
ר
י
פ
ש
ן
ש
"
ומ~ר ע
ף
א
ד
י
~
ה
ל
ו
י~
לו
ית
בלא עירוב תבשמ
דא~
א~כיותרצורק~שה מהא דרב ~נא
פ~אבל
מותרלהדליק מיו"ט לשבת,
)דף כאב'(דמישלאהניח עירוב~~יליןכו',ומדליקיןלו
החד'
בביצא
נר דו~א דמבוארדבעינן עירוב תבשילין גס להדלקה ~"ש
בתוס~ ~הומדליקין
~ין נרות מיו"ט ~בת
תמהאנכי לכאורה
מ~יק
'
י
ס
ח
י
א
"
ג
~
ה
(
ל
~
נ
ה
ש
י
ר
ב
)
דלאפויי
~~~~~ע"י ע"תהרי הכר ה~~
יו"ט לשבת אסור מדאורייתאולא הותר אלא מט~ם
ולבשולי מ
ס
י
ח
ר
ו
א
ל
כ
"
ל
א
א
ת
ו
ר
נ
ב
ו
ם
י
ח
ר
י
א
י
~
ד
ב
ו
י
ע
ל
ק
מ
י
"
ע
ב
מ
הואילאי
'
עצמו כשינטההיוס
וא"כאמאישרי וכ"ת מ~וסשיהיהראוי
וכמש"כ התוס' )דכ"ב א'(ד"האיןמכביןליו"~
דמ~ה מותר
לחבירו ע~ש וכן המ"א )בסי'
ס
א
ו
~ו"ד
ל
"
~
ו
(
ד
"
י
ק
ס
~
וו
הי
מ
יה
לת
דו
הואלולבהא
פ~ב
א~~ לחשיכה אפילו
~ביתושרילהדליק
ו
ל
י
פ
א
א
ל
מי,וקשהמדרב
ס
א
ב
ר
י
ע
א
ת
י
ל
כ
"
א
ד
א
ה
ל
~
ע
,
נ
ה
ע
ש
דצרי~
~מו
~ל דלא התירו התוס' אלא נר א~דאו ~תים כפי
הינא וצ"
ר,
"ות
~
ת~~~ ,אבללא הרבה נרות לפי כבוד שבת ,וע"~צריך עצ
ומזה לכאורה ראיה גדולה ל~ת הרמב"ס דל~דלקה אינו
~~ובתבשילין דלגבי הדלקהאמרינן ,ולא הוצרכנו צרי~
תה
~
כר
כו~הדרא ~ושיתנו ללדסוב
"ת
דהואילאלא ~אפויי ולבשולי ,אבל אמ
שוות
ליי~ב הא דרב הונא ,ליישבשיטת התוס~ דכל
וג~
מלאכו~
:
לםברא
~~ס'
ה
ד"הה"גדלשיטת
ה
~ה נבאר תחל
כ
"
ש
מ
דמתו
~~'
~~~~~
)די"ב~
ר~ה
לטעמייהו דס"לדמצרכינן יו"ט קצת'מי ,הא מבואר
~ל דמקשה~שם
אי
עם ה
ת~הוינמי מט
שם ד~א ד~פין מיו~ט לש
נוי
~
~~~
בר
צו
תלא אמ
דאמר
רבהלרב ח~דא
~~פיןמיו"ט
ב~~חי~~~~~נ~~~~י~'הואיל ~
לשבת כו' ומאילדיד~ לט~מיה ד~~~~ל הא האי~מצוה מקרי
ר'
~ס
צו
ית
~םאה
ןורמ~המצוהשיכולין
ו~ב~ה"ד בביצה,ונ"לדאיצ
פ~ותכמושל~ב~של לפני אכילת יו"ט ולהותיר לשבת' וא~כ
אר
לו
צ
~א דהדלקת נרותדא"א בכה"גשרי משוס
יהל,
מו
מצ
י
נ
~
'
~ו~מצוה~וו
ומ"מבעינןעירוב דלחולאםור משוס~יכא
רכ~מו דלרב
חסדאדלי ליה הוא
יול~ ד~טעס דאופין מיו"ט לשבת משוס דצרכי
תביו"ט כי
מטעם קדושה א' כפירש"י בד"ה מדאורייתא,
שבת נע~ן
ומכ"מ הו~כו ~"תכדי יאמרו דמותר כמ"כ מיו"ט לחולה~נ
נרות,
של~ דלא הואיל מ"ממותר מטעס
לרבה לענין
שו
~איאמר
ד
ס
ו
ש
מ
ת
"
ע
יי~דמותר גס מיו"ט לחול
י
כ
~
והוצ
דא~
הדל~שנהגו המון י~אללהט~ין מיו"ט לשבת
מותמו~~
ה הט~ם נ"ל
~
ראוי לאכול יוםלאורחיסיו~הספמלוא
~ערבבאופןשא"א
~
איהי~
הא ט~מאדהואיללש
אבל הטעס
בע~ פשוט דכיון דמנהגנו
~
א
א
מטעס
"אבענין אחר מותר
לענג שבת ב
~
ולתאמיןהוצבריכונםושיוי
ק
~
ש
א
ל
א
א
ר
ב
~
ל
ת
ד
ו
ע
ס
ל
ל
~
ל
י
א
ו
~
,
~יעי~וב
~
ב
ל
מתו~
~ו בי~י הגמ'שלא היו מ~מיניס והיואוכלין צונן למחר ו~~ת
באפ~ר להכין מבעוד יוס כמו שבארנו דליכא
~
ב~
אלא
לשיוט~ת
ל
ב
א
ת
צ
ק
לשי~ת ה~ו~' דלא אמרינן
ת
צ
ק
,
כ
"
ע
י~נימא מ~~הב~אפויי
א
הרמב~~~~ל דלא ב~ינן מתו~
הובא~יולר,ואי מתו~ סברא
י~
אר
מו
ובישיל קשה קושית התוס'צ
~ו~ל ל"א
כ
"
ש
מ
כ
יש
ב
ו
ל
י
ע
ל
דהואילכלל~ ,דליקין נלרטועתמא איצ~רי~
עט
י~
~~
מא
אט
דהואיל ולהדלקהדאבי~תפא
מתוך האי~ דאפילוא~
ות
ולאבעינןע"
ל
לי~ לחו
א
ל
ב
ה
ו
צ
מ
כ
"
א
ו
~
י
ר
ש
ן
י
~
ט
ה
ל
לר
כט
איצ
דמתו~
ר
א
ו
ב
מ
ה
ת
ע
ו
ר
ב
ד
ה
לערב
ר
ד
ב הונא סובר כשי~ת
צור~
ה
ס~וס~' אסור~ע"ת לה~קהדכל מלאכותשוותלסברא
א
"
א
ד
א
כ
י
~
ו
ס
ו
~
מ
ו
~
כ
ו
~
א
ב
ש
ת
צ
ק
,
י
ר
~
דמתו~
~~~ןמדאיצטרי~
א~
מתו~
~ר~
~
~
~
~דראקושיאלדוכתה על הרמב"ם ~"ל בשני דב~ים חדאעל
~"א
בכל המלאכות,ושנית במה שלא
ת
צ
ק
ה~~
צלרימ
ת
ח
א
ה
ק
ל
ו
נ
י
ב
ר
''
~
ל
ע
~תובות
רכ
~~אצוד
ד
ו
ע
ו
ה
א
~
ו
ה
ו
,
~
ו
~
ף
ס
ו
נ
ה
בהד מתו~
אלא בדבר
לכל נפש,
שס)דף~א'(דלא אמרינן
ולכאורה בהדיא ~ב~ר כ~טת ה
~צת מיהא ו~ו
~ו~תוס' דבעינן השוק
צור~
בשלשה ~גיות הש"סותליין הא בהא ,הא' ~ביצה
~י~~'~י~~~'~~~~~~~~~~~
מפני ש~כבה )ו~האב
כבב~( מהו ל~ן רבהונא אמר
~~אכה הוא ואינו ~ה לכל נפש א~אסור לעשות מלאכה
)ד
בשבילה( א"לר~נולימא מר מפני ש~
ביעכי~ר )שגס~ה אב מלאכה(
פ
ל
מכבה וסופו
)ואנאקמא קמאנק~י( אמררב
א"ל
יו
עש
מבמ
~ גחלת אסור,
~ס'כיבוי ~חוד ,וע~גחרס )דליכא
יהודה~חעל"תג
~רי ופרש"י דהבערהליכא מ~ס דכלאחריד הואוליכא
איםורא ד~רייתא ,רבא אמר ~ג ג~ת נמישרימידי דהוי
יב
בושיר
כא
~א אגומרי,ופרש"י דבשראאגומרי נמיאיכאכיבוי
~
'
~
ע
ב
ה
ו
כו' ושרי משוס דאוכל הוי ועישוןפירותנ~יאוכל נפש הוא
~"ל גורס בשבת פרק ר"א
נ~
ושוה לכל נפש ומש"ה שר
י'
והרדיש"ר~י מ~וסדלי~אכיבוי כמבואר
דמילה דטעמא דבשרא אגומרי
~"מלהוי א~ר משוס
בהלכותבסוגיין ,והקשה
~
הב~~ויליכא
ותי~ הרמב"ן ~לחמות
ג"כ ליכא'הו:ה
ן
ו
י
כ
ד
דכיב
יר
דע
הב
הא~שרי'ומאישייכא
אינו מובןלענ"דדמ"טהוי הבערה כלאחריד
הבערהבכיבוי ב~~א בשרא אגומרי דכבויהוא בגחליס והבערה
ג"כ בגחליסלחודניחאדכיבויליכא ~~פן מבעירוכיוןדכבויאין
כאן הבערה נמיאיןכאן,אבלבקטורהא הקטורתגופייהומתלהב
ומתבער ומ"טשרינהי דבגחלתליכאכיבוי וכיון דלא חשיב כבוי
לאחשיב הבערהשאח"כ אבל בהקטורת הא איכא הבערה:
~"לדחדא הוא כידוע,
ליישבשיטתהרי"ף
המרומ
בי~ פניגי בטעס משנת~ו
רח
~~~~~"~דמפרשי הכי דהניוח
~כמיס אוסריס מוגמריולכאורהקשה נימא
שהותרה
ו
א
ס
ו
ש
מ
ן
נ
י
ע
ב
ד
הותרהנמיכו' ,ו~ה מ~ישב בשני אופניס מתו~
לצור~
ל
כ
קצת וכשיטת התו~' ,וממילאבעינן דבר השוהל
ח
כ
ו
מ
~
ש
~
נ
צור~
בסוגיא דכתובות שהבאנו לעילאו משוס כבוי א~ורדליכא
וה
תר
מע
אלא בהוצאה והב
כלל וכשיטת הרמב"ס דלא אמרינן
~
לא בעינן מתו~קצת ,וב~ה פליגי ר"ה
דאמ~נן
ב~
סר
נבע
"~
ורב
הורו
ב
כ
מ
ר
ו
ס
א
ו
~מבעיר אפילו ע"ג ~רס
רי דעישון מתו~ מ~~ צ
'
ס
ו
ת
ה
א
ל
י
מ
מ
ו
ר
ב
ד
~ת
וכשיטת
דבעינן
בעינן השוהלכלנפש
ד~"ג
ורביהודה
צורג~חלת אסור וע'~~חרסשרי סובר דמשוס
קצתו~י משוס
משוס
~ערה שרידמ~~ב~ינן
כ~וי א~ר וע"ג
~~גחלת אסצוורר~מפ~י שמכבה וע"גמתחור~סושרר~י,אף
שרי משוס
דאיכא הבערה
~שיטת הרמב"סמ"ל,וכן
שב
יה
~ בטעמא דרב
ככת"ב
~ודה ע"ג גחלת אסור משוס
מתו
שמ~ב
מבו~ה,ברי"~כתב טעם מבעירכפירש"י,וה~מא על הרמב"ן~"ל
ו
ב
~
כ
ר
~
ל
ש
'
ס
ו
ת
ה
ר
ב
כ
ו
ה
~
ו
ב
א
ש
י
ג
ר
ה
י
~
ר
ל
ד
שלא ול~
שרי
שלאכ~ שרי ביו~ט ,ור"נ
מקשה לרב הונא
יב
דלה
יר~שמבעיר,ולא נוכל שלפוימ~
מא
ו
ר כמו דאמרי~ן לר"י
נו
ער~מר ,מפ~
דהבערהשאני מכבוי דלר"הלדידיה דסובר דלהדלקהבעינן ע"ת,
קצתוליכא שוסחילוקביןכי~י ל~ע~הוש~יר
ע"כבעינן
א
ב
~
ר
י
ע
ב
מ
ס
ו
ש
מ
,
א
מ
י
ל
ו
ר
ב
ו
ס
ר
מ
נ
"
ר
ן
ש
~
ל
ד
שרי
מקשהליה צור
~ד א~שרא אגומרי,וכ~י'
דכבוי ליכא ,מ"
~"ל,
י
א
ו
ס~ל בהאכר~י וכהרמב"ס ~"ל כמו משו~
~~רת
,
"~
כקטמוגרמ~רנמי ~רי ,הא ,דבה~ר~י
ה
~
ר
א
ב
ש
וכ~ת
ל
"
~
כ
~
א
~ו~
,
ס
ו
ש
מ
ר
ו
ס
א
ו
א
~
ד
ו
ב
ו
ר
ק
ו
לה
י
כ
א
ב
כ~~תירו
י
"
ח
כלא
לכב
~י
~
יוריות וכמבואר ל~
"כ
ו~ינולעשןאתהפ
יב~~ס ד"ה ר~א אמר
~ר~
~
רבאלהביאראיה מבשרא אגומרי שהתירו דשס~ג
~א
הו
ולהכי
צר~ודומה לבשרא אגומרי ושרי אבל במוגמר
וש
הפ
אוכל נ
וגס
הוא אסור ,והנה הש"ס
~~ל ד~~ ~ו~
ר~
נפ
~
~ש
כ
ס
"
ב
מ
ר
בא,נ~צא מבואר ~~ק ה
שה
ער
ילי דהדבלע
י
~
ה
ב
י
ר
ת
מ
פ~
~
"
י
ר
ה
דא~רינן מתוך ולא בעינן קצת ו~א כרב ,הא ש~
~
בפסחיס
הו
וגיא דהואיל ה
רני~"ף~~לחכדר~~ה
ס~
~ר
צו
ל
י
א
ו
ה
מ
"
ה
~
ב
ה
ו
~~ח
פ~~~ש
~ ~ ~~מ~~ן )~מו~
ב~~ ~~
פ~
מ~
~וכהררי
~
~
~
~~
~~~~אבל ל
~~~הרמב"ס ~"ל יש לנו
הכריע כרבה שהרי הקשה רבה לר~ח האיךאופין מיו"ט לשבת~י~~ ביארתי ל~יטת התוס',
וא'יל מדאוריותא צרכו ~בתנעשין ביו"ט ופרש"י דקדושהאחתהיא ~"~בפשי~וח דפלוגי רבה ור"ח ב~חלוקת התוס' לפר~
ו~
בש~
ומ
וא"כאנן דאיתלן ד~ני קדושות הן וכהכנה ד~בה ע"כ איתלן וכפלוגתייהו דאמוראו דביצה הנ"ל ,דרבה ~ובר ~בא~ויהוהר
ל
בי
הואיל .והנה התו~'ביצה)דף בב'( בד"הוהא הקשו דלרבההואיל ליכאכלל מתוך וע"כאופין מטעםהואיל ,ור"ח ה~ובצרכי שבת
והכנהדאורייתא