~
~
~
~
~
~
~
~
~
לכחחילה בפני נ~י .ו~"כ~ין לדבר
ובדיעבד
ומ~
רי~
ולא ירגיש~~ב~עצ~ו .ח~כב~ל אחריכיר בפניו ובזריסזוו~חא~לב~
ידענו ה~~ם~
חיישינן
י ~שום דרוב~ינם מחעלפיםי
יל
ל~
ו
ו~שינןכההיא דפ''ק דנדהקפצה ו~~חהוכו'חיישינן
~חיי
גכ
~"ככאןברל
י ~ו ~שום דרוב ~ח~לפום מרגישים .ו~"כ
כ"זשלא
~בהג~"י ~ש~ע דכ' ממשום הל~וח ~"י ה~עם
"ה
גםכאן עקרי~ו~~
י~
דפ~לי נכשש
ם משום דבהם ~צוי עילוף האף שחולק ע''ז עכ"פ
~וכח דהטעם מ~ום דעילוףלא
~ .ולם~ין~זהר~יה ד~ודי
~נכשרה:
ח~
כו"עדבדיעבשדכיש
~ו דרס~ינובב"יי וכןהנכון לענ~ד דכיון
'~~קי"~ ~פ~קלא דריסה ב~~כוין
י"
~~"~שבהש
'
י
ה
ם
א
ח
א
~
ל
~
ב
"
פ
~חניא
ן
י
ו
כ
ח
~
~
ל
ב
ט
ח
ו
ש
ש
~
ר
ה
ך
ח
ח
ו
לכ~
שיי~
מול~
בש~~ מחמח
בו
בתוספ~ו~ם ל~ו כשרהי אולם ~פשר לח
שחיטתו פ~ולה
התעל~ות פ~ק מל~וליך ודחק ~ח הסכין למ~ה שמ~הולכה.
נ~
לכן חיישינן בשיכור כ"~~יהו ~ד~צינו ב~תניתן דבתל
יגבידיני
י דרסהמקודם .
שהי' השחימ~תה~יןלהורעמף"~
גב
~
"
יי~נו עייפוח כ~יר~"י)ג'ש
ת
מ
"
נ
ו
(
ב
ה
ח
ו
בעייפיח חשש
והתעלפו~
ד~י~
כשר מצד
~י ב~הירדורתם~עד שהה כשי~ור~ליבא
:נ~
שדי
~נהג לה~ריף שהי' כ"ד
שח~ הדין זולתשללה~
ויש ~~מיריס כו' נחלק הש"ך עם הרש"ל מ"ל בבי~ור דעת
ה~רדכי אם ק~יגם ~ם~ק ~ם יודע ה"שי ונר~ה להוכ'ח
~רש~"למ"ל דע"כ ד~סור לכתחלה באחר עע"ג יוחר מגבי
כה
~~
כ~שר עמדה~ה~רדכי ע~זי צ"ל
דחיישינן
ז"לשמ~יסי~
י~
לשו
צ~כ"ש ובגט איכ~תלן בכ''ש ~"כ מ
טח
וו
יי
כנ
וי
ע
~
ב
ח
מ
ה
ו
רי"ל~כחחלה ב~חר
הר
שיבדקנו ~ח"כ ~ות
~~חה
לו
דב~"י ~ם מ
~ו~ח"כי ~בללהמרדכי דסבר
~נ
יסירכ"ש נ
ד~פילו
הו~
לבידס
ירמ"~
~ה
~ח~ח ה~עםדש~א יסירעיניו .ומכ
~ גם ב~חר
"ר
עו
ע~
~
~
)"
ומיהו גוף הר~יה יש לדחות כמ"ש התו~'נ
~".
ע~
ד'
ו
נ
י
ב~
ה
ח
~
ו
מ
וד~י
לשון דיעבד
ב'( שמא
~
בו
~ש
נקי~~"ק ~"ה בשסמ
ד
די~~~חמהילותי~וד~ע ל~~ן
י
"
ך
"
ש
~~' ~'ד"~~ש"כה
~
~תידויהי'~וין~יןנלי דהיודע ל~~טכוונתהש ס
~ימוןידיםובדיוק כתבוכן ר~"י ור~ןז~ל
מילי
ו~
נ~י ומ"שדעת
ד
יח
~כ
דש
בידיעח הדין דדווק~י~ות
ד~ין שום
ב~חרים
פ'
נס
ךי~ס~"ק כ"ו דלה~ו
קו~י~נו מותרלה~כיל
"י
~ר
~ב
ב
~
מ"
דע
וס~ מודי ע
י~
צד
~לא
בח
לה
במומחה ~ו ~ומן לענ"דל~ד
ןחל
ית
לדכ
~.והר~י'
ד~מרי~ן בפ' כיסוי הדם ~פ~ו ב(
~חר בכ"
מו
עק
דו
ה
לאמן ~תידו ד~ינו
כו'
הורה
ה~~ן בק~ן
מכ
י
ב
ר
ד~עשיו
ברור כ"כ כדרמ"ע~~יו מק
ל~ק~לים .ו~~ן ב~~יינוד~~~ן
וי
ול
ודדב~ריו~דזהמצד
~קולקלים והר~י' ד~פו' ב~חר
פסול
מל~והלכה כחכמים.
.ו~ין לומר דכיון ד~מרעעה"ל~כה כ~"~
מש~ע
ה~מר~במ~י~לי~י וב~~ןש~~י ל~מן ~~ ~~גי
~
)מש
ד~ו~תמ
מ.
~ ב~' כתובו
כד~מע
'(
ל
~ור~ה מכלל
והורהכך
צה
דימ
והו~ילד
~"תמותר~~~ל~כול מ~ת ל~~רל~אכיל לכלבים.והוי
~~
~זירה ל~זירהוכןכ'~~
~ן~"ל בפ' ~~"נד' לענין פת שאפ~ה
חלב
עם~לי שמוחרחל~כול בפ"~ .גזרינן~צ~~
שמ~ י~כל~ ~
והבוול~
~ם ע~שוכי"ב~ה'רב~ ~קדל~~ינו על~~
לכ~י
בו~~ דה~ המחב~
~מ
צד
ומ
פי' ~ו~ מומח~ ~לשי
~"~דב~נו~ח"
י ~ ~~~
~ דמות~
ה
יכ~יב
~~ת
מח
~
הדו~
~ו~
~~
ו~~ ~~~
~ ~די~
י
~~~
~
~
~
~~ לב~וק ~
~~ ~ ~י~כ~~ב~דב~ ~~ ~ו
~~~~כתיבה
~
ש
~
~~
~
~
כ
~
ב
י
~
ו~
בכ~~ל
ני~ן ~וח~ין וש~כ
~מת
~~
~~~ו שיל~ ~~כנוקמי
י
~
מ
ו
~~~
~ו
וכ~ן
י~~~כל ~דם
ב~נםה~
~~
י
י
~
ק
ר
~
ל
~'
~יפ~
~~ל
ב~י
~
במ~ ~~ופ~ ~~י
י
נ~
יר
מו
בשניי~
ב
ו~~ה
יפ~
ב~תניש~יום~ ה~~~~ ס~ ' ד~~~~י
בכדמי
נ~~ ~ו~
די~ו~~ינן במ~,גיטין
ו~ לרבינ~ ~יב
וכ~ו~הד
~~יםי
ורר~~ נד
ה~
נודר ועובד~ ~~ו~ ~'~ו~מ~מ
נן
~חמת )~
כ~חיל~ .
ג~~
ב~ פסול
ין
~~~ ו~ו
לי
~ ~~חא~ו~ב~קוש
ש~~~~
ל
ו
~
אינ~
~
~
ו
י
~
~
מ
ר
ד
~
~
ו
ל
י
פ
~
ם
~
~
ד
~
ל
~
יכול ב~מכי~ו'ן ~י~
ו~
ממ~~~י~ מד~ב~ ב~יסל
~
ר~
וו
ממנה ~ו~ד ל~רש .וכי"בד~ס
יכייחן~ לסמ
ו~ כל~י~
~'
כו
ריי~~
בד
~~ם ~ד
הנא~~~ד(
ו'
~
ע
~
~
~
ד
ו
~
~~~
~
צ
ר
~ו~
~
~
~~
~~יוצ~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~~י~
~
~~' ~'
בהגההי ולכן נוהגין כו' נראה
~ן הדין
'
~
שו~~ם ובתים'
ה
"
פ
~
"
ס
"
ר
ב
י
א
~
ד
י
מ
ל
ש
ו
ר
י
ד
ל~~
ה~ר~וח חברנא~ןלעצ~ו
ה(י~ד"ה תנןה~םיע~שלעניןוט
~'
)ה
~~' יו~א כ
הו
ה
ל
ב
ק
ו
ל
ם
י
ב
ר
ב
נ
'
'
ה
ו
לרבים:
ול~~~רח ~נ י ~בל
ל~נין
~עי
שוח~
האממור דדברהנו~ע לרבים ב~ינן קבלה לכ"דניחא קושייח
~~"~ החו~' כחובוח)כ"ד ~(ד"ה חדשכו' ~צינושנחשדו
נא~נוח לכ"ד.
י ~בל ~שה ד~כור
ע"העל
ש~לרבים בעידל~
השחבד~דברי הרל~~ב"םז"ל ~י"ב הט"ז ~שוד~העידעל~~רים
ו~פי"ז~יו
נ~~ן חז~האיןאדםחו~אולא~וי ו~קשההראב"ד~האדאי'בירושל~י
~יר אדם שם כו'.וישוב
בנכנס
~"ד דד~אי
י~
י נ~סק לדונא ד~~כיר ~דם
~ר
ה~"~ ד~חידדוק~ דר"מ חלמכורה~שוה
ב'
ליח
אה
כו' ~ש הלכ
~ ~בל ה~נין דודאי לע~ן נא~נוח
פרט
דכלל גדול הוא י נ~~ן ב~יםורין~פילו על של עצמואיוזר~
ק ע"ה
~"נ על ~~שרוחע~ ~~.לשל~חריםנא~ן ~כ"מלאיזה פרטאבל
~~~ןכלל בלי קבלה ו~ו~חה לרבים י וא"כ
ל~כור לרבים~ין ~וח~דכ~נ
'
א
ד
ע
ג~~ן
ש~יר ~קשההירושל~י בנכנסלעיר ו~~מ ~דם וכי
ז"ל ~שש~ום קושייח
ו~'צ להניה וכי ~"ה נ~מן
י~
א"
הר
~ונא~ן להח~יק את ה
בג
חה
כ
ע"שי ~בל כפשוטו
ינ
~"
כ~ר
רה~ג"ה
ש
ממו~חה
ל~כור לרבים .והנהד~ב
רובין פ~ה חגןאין מודדין
פעיי~
ל~ם ~שום
~ט
וה~יאי בשם הירו~ל~י דעלהדיוט ~ין ~ו~כ~יוי~ל ה
לרבים ~יהו באומר עדכאן ת~וס שבחפי' שכברנמדד
מילתא
י~ע"אנ~~ן אע"פ ~רבים סו~כיןעליו ~שום
~יד
~ה
ש
~ופ~ב~
א
~
י
~
ד
כ
ו
ה
"
ר
ב
א
ד
י
ב
ע
ב
~
פ
להעידשהעול~ ה~ודש
דנ~מן
ד לגלויי
י ~שא"כ ב~דידח עצמו ע~~ לגלויי ~יכול
מה
~ורעביד~ :
לד
~~ו~ הטע~שעלה חשבונו בהבלעהובקי
לו~~
ב'~~י~ נחלקו ~ם
כו' ובקצת מקומות כו
דכל המ~ין
מיעוטהמצוי כדעחהר"ן
~~נן
~ ~ העעם ~מכי
מ~ע~
~"לוא"כ שוב ~
מ~ל.ו~י הטעם
דילנ~
בר
ו מצוי כמ~
רי
וו~בר~בבי~ו
~וט שא"מי וכן כ'
"ע
רי
הגמ
~שום חזקח איסור כדעת הר~"ש דםברדהוי
עד
בס~ר ~עדנייו~ט ~ט"מ ~ות ח' וא"כ ~הני גס
"ד
:האידנ~
ב~
שיבי קבלה וכ~לו נח~רו בל
וני
ל~
~יו הט"ז
על
ואם בדקו~כו' מדברי~גודהי ו~ברחמ~
ה
~ר~
הנ
' .ומ~י ר~י' מר"ח יע"שוו
"~
~ ~מ"ל משום תרחי
~~' משום ח~ר ו~ח~י וכן סח~ו
תו
וח
~ליו דדעתו לריעה
יי
לר
דהב
~זלינן בחר
~הסבריש ~דה כתירו~במקום
למימר
ל
"~םכו'ולכאורה
יכ~ אמרחהות
וכן מוכחדדוק~דעירובין)לד~~
ו(
הריע
תה
ת~תרחילריעומ
א~בחזקת עירר
בבו~תרומה טמ~ה לפניך
הוי
לו~ר
~ום
הש
~
ה
ו~~ישולה~יהיכול ~ש~ס שם לימר דב~~קלו~
ת~ראת"י~ טמ~ ו~ר הר~ישו ~חיס' שם .ובזהיש
~
ו~
~גי~הכדי חגירחהצל~ב
ה~ק.
וו
~ל
מח
מ
עיםעות~
~קח ר"חלר
~מד~ר"ח ~בר
רן
פ~לה.ומיירי בסתם~י~ה
ד
וק~חגה"צ וא~~ל פגום ו~ח~י
כדי
~~חות ממהל~ו
של
~ב
~נן סברילפי רובהפוסקיס דכ~ש
הי~
~
מ
י
~
פ
'
י
ה
ם
ו
ג
פ
ר
מ
ו
ל
ם
י
א
צ
ו
מ
'
ח
ו
~
ר
ש
פ
~
כ
"
~
~
ו
ה
נמיפגיממה ~י
ו~ח~י
י
רי ~~גודה ד~~ה
יי~
ובנ"דנמימה
~' ו~~"ל שכחו~תאיו~ייתי
ל~ק בכ~"ג
~~רי ו~י בדב~~יה
~~י~~~י~ מ~"~
~~~
דב~י~ ~~ל:
בי~
~
ד
ו
ג
~
~
~צמו
ו
~
~
~
~ול
~~
לו ו~~~~
~~~
'
~
~~
~ דמס'טכה~~ות
~~
~~~
~ה~שק~
~ב~ בר~ ~ש~ ~~
ו~כ
י~~ש.
'פ~
ווס
בל ע~ד
~("~
תר
~יו~מי~ ~~~~ די
~~חלוקח
ומחלוק~~י"ב
~
~וי
~
~
~
~
~
~
~
ו
ת
י
ר
כ
ו~
ם
ש
ו
.
~~
מ~~ה
נ
"
ה
ו
~~
ן
נ
~
י
מ
~
י
ד
ה
~
'
~~י~ ~מ~
ולכן ע
כ~כמים
דכ
~~
י~הר~ב~ם~'~~מ
וב
~ל~
כ~
י
~
מי
~כ~נ~דנ
י דר"~
~
כן ל~נ~ד~י
~~לכ~בריל
~
~
~
~
ה'
ב~ה~ה ומיכו
'
ו
כ
ו
ו~ו~מר
ה
נ
ה
ו
י
ר
ב
י
~
ב
~
י
~
ל
~~פ~ במ~
דדייק
מ"ל
~~ ומ~ל ול~~~כו~ ~פשר ~~
~~
ר
~~לי ו~~
ה~~ב~ה
ן
י
נ
~~מר~רילי
ל~~
ןוכ~
דכד
שכ~
'
ל
~רמב"ם דכ
ידיםדי~ ~~יי~ .ו
ד~
כ~~~
~~ל ל~י~חו~ ב~"~
~
ה
~
ו
~
מ
~
~
של~
~~~ו~
~~מ~~ בס"~ ~יי~~~יד~
ד~סו~
~
ו
~~רי~
יתעלף
:
:
ו
~~~~~ ~~~~~
~~ ~~~
~
~~~
כדאמרינן בב~ב פ' הספי
~כיון~דכל ה~~ם של~"א
~~~~נא~ןל
~~"~נהי ומממילא י~~ר אח"זוכן
~וד
אמצד שהא~י~~ו ~ירהי
ע~
ו
ש
י
~
כ
מ
ג
"
מ
פ
~
ל
ת
א
ד
ו
ה
כ
ה
~
מ
א
ט
י
ש
~
ו
ד
~
מ
מ
"
כ
מ
ם לענין הדחת הבשרי ו
ר
ח
א
ם
א
ש
א
ל
יי
טק
נם
לו
כ' ה~
ן
י
א
ן
נ
י
ר
מ
מ
א
~
~
ל
~
אי~
רו
משום ד~~
~הדין ~בםי' קכ"ז כ~שטי'
קו
יה
שתכ
והא
עשויי ולא ש~יקה
נדר
ולא סמכונן
ל~יי
~דאהי וא"כ~ע~
~
"
ה
כ
ב
דב~בדידןהאנבא
מ~וקנים מוציא
"צ
ח~
א~
ר~שנ
~ש
יו
שח
ל~כאן למהלנו ל
תלי
~ל בזהי לכן נראה עיקר דהמהרי"ק~"להוא מט~ם א~ר דרוב~עשי
פ''בהשרו
ח~נשים
כהב"ח וע' ביאורי הגר"א ~"לונוסיף אפילו דאלם הוא
וב
איסורכיהיכי דאמרינן
"~
נ~
~מירככ"א מ"מאממרונן במ~'עירובין )ב
ו~
~~ר"ו
ד(כיחיינ
~םלמוצאיהם מח~ק~ממוציא
םימה
(
י וכןבכי~בבמוו~ה~וס' בפ'כיסוי מ~ע)
כו' וקשהלשכחהיו~יישינן שמא שכח איזהדין ו~ה פשוט ומ~שהט"ז ודי"והלדו~~"טהקשהמחכזו'ק~אייבור~וב מעשיהם מ~וקנים יהא מוה~דר~לאכול
בטעםהג"אדפםיללכ~חלה באלם ~מוהלענ~ד דהא מבואר בהג~א משחיט~ם יע"שי ולמה הא בעי עדותלהוציאדאין מצרפין
~
מעשי עצמו ביחדי וב~ה
ור
דו
~ט
נוכל ל~בין דעת ~
ן נפקו~א פיו
שמס~פקג~כאפילואחרשוחטומברךלעצמוי ובזהודאיאי
~
ע
ה
~
מ
ו
מ
ו
ר
ש
כ
עליו
דהאאפילו ~קח שיכול לברך לעצמויוצא
ן~אחרום
א
ל
א~רא
ם
ע
ט
~
ק
ם
פ
ש
י
א
ב
ן
מ
ו
א
ף
א
ן
~
ק
ב
י
הדר
~י~
הוא ~בר ע
~שהו~
ה~ר"חמאד והש~א ע~דנו על טעמוש
~ומחה
אממ
ון
דכ
מבואר בביאורי ה~ר"א ז"ל ד~ה מטעם בברכ~ו~ל שא"י
יח
קו
בל
~ליח כדאמרינןש
~ין)כ"~( :לעשו~ ושחט כמה פעמים לפנינו עדשאימן ידיוהוי רוב~שיומתוקנים
וש
דו
ב~צמוא"י
ישוכ~
ל"ע
ו'לפימש"כברגיל לה~עלףששחיט~ופסולה ו~דברי ה~וס' הנ"ל .איברא ה~חבר
א~ופוסקיםלא פסקו כן ונ~ל
וי~אששכורל
דאמרינן במ~'
~"~ עד שיאמר בריליי ה"נ מט~ם זה בש~ורכן הואודלא
)פ"ג(רוב ד~לוי במע~האין
ר'
כוס
בת
ט~עק~הי וכבר ~קשו ה
כהש~ךז"ל:
ו~מהא
ר
יוצב
~ח
אלא א"כ כו' ה~~ם ~רש"י שמא ל~יהרובולא מ
י~
~נ~ל ו~ירצו דשאנמ
ידעי א"כ באחר
י~~שיאבל חש"ודאיןד~~םדיבמו~אין רובדתלוי
~"~ע~~~ מו~ר לכ~חילה ולהא ל~ח שמא יטריף
י~
ן~לי~ה
~~"אלעיל דקבטמ
ו~
נבאלאכול כמודחיישינן בשחי~ת חש"ולשיטת ~~ו~' ושו~ע מד
~א מהח~קה .וב~הניחאלימש"כשלה~ר
צי
ן
אם שחט רובאולא שובאין לחוש זההוא עד ~ניס ויום א'
דו
~~~אחר עומד
דלא בעי בדי~ק~ה~אחרסימנין
כימון
וא ~פק דאורייתדאמישמ
'~
~ם פ"ק ~ואעצמו עםוק לבערו כו' והוא ~מוה י
~
"
ע
ו
א
ר
ל
'
~
מ
ב
ד'~
י
ח
ס
פ
.
~יןסומכין על ~ש~םכדא~רינן
וא
ן
נ
י
ר
מ
א
ך
כ
ל וכן
י
ואיסור בל בנדה יוצאדופןוצריך לדחוקדכוונ~ושהביאסימניןי ולפידברינו
אלא מש~כ בשל~י הגבורים בשם א"זהוא עצה
ראובן בשניוי שובסומכין עלמ~שיו
יון שה~יע
~מאיקלקל הבה~ה בחנם ו~וא לאיוכל
~ו~ל~קןי וא"כ ~יחאדכ~
~~
ןעו
ן אחרכאן שיודעלאמ~
בח
בש
~
לפלגו~ה~~וקנים
"י לשחוט מו~רהסומא
הימ~ה
ואי
~
~
י
נ
ל
ו
ח
'
י
ס
ד
ז
"
ח
~
ז
ב
ו
נ
נ
י
נ
~
ל
כ
"
~
:
א
ה
ד
ר
ח
א
ב
ע
"
כ
ל
(
ז
~
כ
ק
)
ג
"
ע
ע
ל
י
~
ל
ד
מיירי
'
מיירידוקא~זאח~ז
י~א ששחיט~ו א~ורה הביא
הרא"שז"לדלא ~~~~~ ואדרבאאניאומר דפסק
~
ב
ו
ש
~
~
~הואכסא
.
ה
צ
ר
ו
ה
נ
ש
מ
מ
פק
א
"
ר
ג
ה
ה
מ
~
הש~פשווהו
והטעםד~בדו אנ
.
א
"
ד
ח
ב
~
כ
ן
כ
ו
~~"~~עי
ן
כ
דכרי~ו~ הארו~
ונ~
~
ר
ח
כ
א
"
ד
ח
ה
מ
כ
ם
~
ר
ו
א
י
ב
~נ
לה
ב
"
י
~
ב
ברה~ר טהור(
א
מ
ל
ש
ב
ה
~
ע
נ
ל
ב
א
)
'ל
כנון
ה~
ר"~לדד
ש
~
ע
י
ן
מ
ק
ל
ך
י
א
ה
בר הוכח~י
י
י
~
ע
~ר
'טה
~אד
נא~ן ע"א~ .בל אםיא~רא' הריהוא הותר ואיןבזה הש"~ממ~נ אם מהמעשדנ~
יא
ו~עיקרמצד ~~יקה
שלא
ר
~
'ו
~
י
ר
צ
ו
ורוכן בר~"ר יואי~וי ~דנגדעדא~מיכהודא~
~~
כבשר הואודאיטאע
~ויעלי כנבשלח
ה~לא אמר כלום כד~נן במ~'
~~
ב
~"
חה
א~
ט~~ ואזכיון שכבר ~ודההב
א
~
י
יר לא שנ
רי~ולאשייך ע"ז אלאהדבר ברור
דר
~ד
~~הל הריהוא כנ
להוציא )י"~~איםור ונת~~ק באי~ור שובלא ממהינייריב
~
~
כ
ס
ה
ד
א~
אד
ה~ע
ה
~
ר
נ
~ד~.
ח"~~חר שאמר בעצמו מ~רש
ן
~
י
~
ב
ד
ן
ו
י
כ
ד
דהארו~
דלאב~י ~ת ג~ורה במקוםשביד~ודו~ וגנבמ~וזמק~
~רדכולן שהוא טרפה
מיד בדבריוו~לקין עלכ~ י אבל כשבאין
שו~
החזק
וי~רי בב"א דוקא
והמשנה
~דילפינןמוספרהלה ב~"א~וי ענ~וענ.
שה
אד
~~נין על ה~חיטה ~ .בוהון דכולהוכנ
מי
~
~
ח
~
אכ
ודד
ירינ~חול~קווהדתטוהסר'ו~~ל ~ריטב"א
'~צמהכ~בואר ב~ו~'רי
ב~~ש ~ם' )ב'ב( והא דג~לן פ~וליו~ר ל~ארוךול~י
י
ר
ב
ד
ומט~
ש
~ בעל ה~וס' שביבמות ~~"ל ~דה שי
מיכ
מאשה כמבואר ב~ום' ריש גי~
ו
סא
~רי~ות דה~לאו בידו ו~אמן הוד הב~לים~ .ה
חר
ראה
~~
~ז
א~א בין בב"א לז
משום ש~יקהכהודאה
~ולא דמי ל~א ד~טה ד~ם מ~עם
פ~ו~' .אבל כ"ז בם~םאבלאםאמר נפקו
~
ט
י
~
ל
לתודו~כא מטעם~ודאהי והרשב"א א~ילל~י~~וד~בר
א
ה
כ
'
ס
מ
ב
(
~
ס
)
שאין מאמין
ן
י
~
ו
ד
י
~
ן
~
י
ר
מ
א
ד
י
נ
~
מ
אי
~
ו
ל
פ
ל
ע~
נו
א
נ
ל
ז
~
א
ל
ד
~ןאיןנפקו~אביןב~ני הבעל~י~םאולאוכהריטב"א
ו
א
ל
א
ו
ה
ם
מ~
נדאמ
ע
ו
ד
י
כ
"
ע
ם
~
~
ו
מהימןלך
ן
ל
ז
~
הו
יי
עליוכ~זלן ידוע שלא
~~
וה~ניכול לעשוותמכ
יכול
ל ז"לדאיןנאנמפנקוו~~אבין ~~א ל~אח~~ .איבראאף לשיט~ ה~ו~'אין
מ
עצמולכעחששוו~דלאו~ו דבר דא"נמצדלההדא
הבעלום ב~יו דהוא
כלל
י~וה~נ הקהל עשו ~ליהם מהה~רח לומר
י
ן
י
ו~
בל
ררו~ יד
אז
ל~
א~ אח
רי~כחישיודה ~םהואל~ד
~יו
י~ר השוחטים כחשודיםי וממילא שחיט~ם נבלה מצד
~א
~~
עצמו מס~פקואכ
אנ~
ן במ~'א~ )כ"ד( ~~~ק יומ~ו
א
מדציד
~ ולפ~~ ~~ניי ויו~ר אמרי
~ל שחיט~ם ששחטו היטב~~כ ~ח~כ אםל ה
מם~אצלו
י כללי אבלש~
~~~~יו~לכן כ' השו"ע א~ החרם משו~ דלא פסיקאל~'~ ~~~ ~דיו יע"שאלמאז~שיש לחלק קצ~כרדי~~ו~~ם~~
טבח כו' כ~ר ~מהו~ל זה ~פםק ד~י' ~ו לומר ~קמי רגלים לד~ר ומיהומ~ורש בתו~' כריתותריש כהארוך ש~בו
מ~עפם"~ש~יקה
ס' קכ"ז ד~ד ~אח~ז~אמן הואלחייבו
איםורי וכ'
~~~~ ~ד ~~ד ו
~~
י"
התוס' והפ~קים סברי דהא כדמסינ
~~~מינה ~ורה כו'יכהוד~~
ו~זקד~
אוקממדיבריא
~ו~
יאף שנקטו בל~ונםכל מ~חו~םאש
~יוצא
ס~"ד
הש"~
א~
לכו
כי
בר
ד~רינןבא
ה~ו~ההיי~ו
הודאת
כל
ה
ר
ו
~
נ
"
א
~
~~~ :
נכלל בכ"מ שהאמינה ~ורה רק
יסורי
הב~ל~
זכהיא
מ~טכע~
~~י'
מנע
~וד לה~בונן במ~
~י
אם נ~קבל ~~ד ~יטב"א יחיד ~דבר וכאן ~בי הוי
עי~ ~~
~א
בב"
~ולכן~י'האדסי' קכ~זמיירי בב"אשויח~ואנכי ~~~~ ~"ז .ולכאורה הוא נ~ד דברהישו~"מ~חלק ביןל~
~~ח~ז ו~~~~ל בב~ד
ר'
בעצמו בחלקשנישאלה ל~ח~
~מר דשו~ט הוי כנ~קבל בב~די א~לאחרי ב~שובת
~והלי
~~
כ
~טו~
בפ
ו בקצרה ~~חי~~' ד~ם~~~ והנ~
~
י
ר
ב
ד
ה
י
ר
ב
ד
ו
~
ז
ו
'
י
ס
ד
ר
ו
א
י
ב
ה
כ
י
ר
צ
ה
ז
ז
"
כ
ק
ק
~
י
~
מ
ה
ל
ומניין
~רא
ה
ז
א
ה
ד
ק
ח
ו
ד
~
ו
ף
ר
ו
~
י
ר
י
י
מ
י
י
ת~ב~~
מ~
ו
א~~לסחוםי ל
דווקא בב"אולא הי' להרמ~ו
ז
~
ח
א
ז
ב
ר
י
מ
ח
ה
ל
ם
א
ד
ם
א
כ
~
ח
א
ו
ב
"
ע
~
א
~
ק
~
ח
א
ז
י
~
ו
ק
ר
ה
ש
ק
ב~
י
מ
ק
ו
א
י
ר
ב
ס
י
ל
י
א
ד
~ב~~
אר
~י כנאמנות ~"א ~סוטהוכיוצא ד~ם המכשיר ב~חילהוד~
~~ר ד~~ורה
יוצכ
~~וס'
ע"א
ב~
~
צ
ע
ב
~מי~
~
~
~
ה
כ
ב
~
ו
נ
מ
א
נ
ד
'
ו
כ
~קר
יר
~~
~זהל~~
עיל
כ
"
א
ו
א
ל
ו
ט
~
ש
ו
מ
.
(
ב
א
י
ב
מ
ד
מ
ב
~
ס
~
כ
"
א
ן
ב
מה
ן
נ
י
ר
~
א
ד
כ
ן
~
~
ל
י
ד
ן
י
ש
ו
ד
י
ק
ב
ן
ב
ר
ק
מי
ד
ו
~~
מהב~
י~
וס'יבמות)קי"מ ב( ד"ההא דבכ~משע~אנ~מן לשאיפט
לא~ו~ ד~~הכ~ניםיא~~בל אם
מת~ה
'
~ר~י
~אמאמ~
של
~~ח
הח
ו
צינו
נל
ו~הנגד משנמהה~מ~~ורשת ד
ן ~ר יכול להכחישו ה~נ
~כ'די~ינן
מזטרריב~זהב~
~ב~אאי
ה~ורה האמינ~וו~וי
~~~
~"ה מ~ט~~אאומר בכ
~
ק
מ
ו
ל
י
~
א
א
ב
ר
י
~
מ
ה
ו
כ
"
א
ו
~
"
~
כ
ר
ו
ם
א
ל
~~ון
ראשון
נ~א
ה"~ אומר ל~נכו'בר~"י מלהתיר וכ"ש
י
~מ~ טהרו~
~ו~יר .
להקל יקל והרוצה להח~
ואפילונימא ~ה~~נהוע~ ~ב"א דוו~א~מי הוי כב"א
~מא
ד~ת~~ והד~~
צ~
~הלוהברר~~י"~"לטהו~י הא~ינ~ולע"א מי~רי ל~וציאמחזקתו ~~הים דלאו~ר~ו~
ארי~אילכן נר~ה
מה
ו~םמה דוחק לוש
~יה ~דע~ו לפר~ חידושה~~ב"~ כדע~
הריטב~א ז"ל
~"ש ה~וס'
מו
שאד
ר~ודרה~מ~נהמייריבב"א
ממ
~קאנטכ
~~~~
ו~~ר~~~~~
בא ~ו~ ש
~
ל
ח
~
ב
ו
~ .
~א'י ~ןנראהל~נ"ד
~ ~~רהכשנים מהשאיןכן
נא
ב"
לא נחלקשוםאדם~ל~יטה
~~י
י~ר ~ש ~~
א~~
אי~ו~ ול~הי~רז~
בו
י מ~~נ~
דמ~ו~נן אחזקה רק ה~וס' לא הוצרכו ~ו~ כ~ניםיאבלל~
~ל ד~כל ~ד ~ד עד א~קמי
~"~
~~
~~~י~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~~
מ'~~ רו~ ~~~יה~ ~~י~נ'~ כ~רה~
~
בין לז~ח"זכ~רי~ב"א.דלא משוםשהאמינתו התורה
פ~ק
~א ~שבו"ם~~~"אנאמן ~כ"פאיךשהוא כוונת
~כש~~יילם~איל
ו
ל
י
~
א
ו
~ורתם.
כצ
א
מ
י
נ
ה
ו
מ
~
ן
ו
ו
י
כ
י
ר
ב
ד
ל
ה~שב"
""
עי
דש
~
א
ד
כ~אין כאן ש~יקה כהו
השב"ד~הב~ה~ב ~ו~דהשי"~ א"כ מ~י
ת
ה
ד
ו~
ווו~לב"ד ואמר
איריא דבא בב"א ~ם המוכראפילו בא הקונה ב~צמ
סבר
ה~וכר ~ריפהמי יא~ינו .ב~למא
~~מ~א
~
מ
ה
ב
א
"
ב
ש
ר
ו
א
"
~
ה
נ
י
מ
א
ה
ה
ר
ו
ת
ה
ד
כ
"
ש
מ
כ
ת
כשי~
~ריןבין
םו
י
א
ל
ן
"
ב
~
ר
ה
התשב~
להתירביןלא~ור .ולהתוס לה~יר לאמצאנוכלל כממ~"כ ~רמ~א
ב~י' ~כ"ז ם"ג ~נ"ל ולאסור נמי מצד שתיקהאלא ~"כ
~
בב
~ס
ן בב"א לז~ח"ז ודלא כהריד
"א
כה~מב"ן ז"ל .וש~יריש ל~לק בי
'
ם
ו
~
~
כ
א
ל
ו
א
ל
ר
כ
~
ל
ל
כ
פ~ק בסי' הנ~ל
ז"ל .אבל
~ב"י
~"
דש
ה
ת~הרמב"ן וא"כ למה נאמן הקונהאפילו בלאהכחשת
ולא
ה~וכברש"ב~של~א דס~"ז מיירי בטבח ואמרינן דהב~"ב הא~ינו
הד
~ליו דא"כ און ל
~בר~ף דכ"א יאמר להבודקאתה ~שית להנקבי
ואינומאמינךאלאכיון דהקהל ה~ינהו ~ליהםהויכ~~יקה
~
לא'שבשוק לה~ריף בהמת חברו להו~הווסד'א.
אבל~סי' מי
י"~
שבב"יהממצ'א
י~לפענ"ד ~"כנראה ל~"ד
גארמי
ודבר זה מר~םןאיי
ו באופן אחר
זה הדין
מ~
י אבל הוא סיבבול~י ד~ת ד~הצא
רבינו בדין ~ל ה~ה~י"ק ז"לדגייז ל~~ם ת~ובה
ה
ש
ע
ן
כ
ו
~מ~ ~ .מהתשב"~
וזה כוונתו דהא ודאיאילו בא א'~ן השוק ל~נינו
ף בהמתו ש"פאו נדרסלא היינו מא~יניס ~ו~ו רק
וכה~~"י~דהד
~~
טא
נ~
נר
הואשיויא אנ~שי' חד"א.א~לא'ן נאמן~לינו בלאהאממנת בעה"ב
אבלאי~אשו~ףל~נינו ~~יד ודאינאמן~לחלקו כמאה
ל הבהמה~לינו כ~ז שאין ~די~
כ~
ואםור~כל אדם ~~ילא אםורהכ
~א~ר ממכחישו דכ'ון דאסורה ~ל כלאיך יחלקו
ר
ש
כ
ו
י
צ
ח
ה
מ
ה
ב
ה
י~
ולח
~ל כ"א שוב נתחזקה באי~ור ה
'
ןש~
ומלקי
ו~ניו ~םול וכיון
~.
דקנואת~
דכיון דמלקין ~"פדבריו
כדין מלקין~ל החז
ן
~
א
נ
~נהדריןכדש
א''~
ו'
ו~יין ברממב"ם פט~ז מה
ני~ו' ואם הי' נתכחש בע"א
ן
י~
מלקין
~ליו והא ~~"י ~ניםעדים
א"כאין הדבר ברור ב~ינינואיך
בעינן.אלא ~"כ דהחזקה
ושוב~ין~"א נאמןלהכחישו
ולכן אם בא ה~ותף ה~ני~וש~ כוש
נויח~אין ~ומעין דאתממול הל~ו~ו
~ו
ע"ז הטרי~ות ועכשיו נאממינו
אחל
~אכול ~ל פיו .אבל באו בב"א
~
א
אוקמו חד נגד חד ואוקמי
ה
ק
ז
ח
א
ז
"
כ
ו
.
א
ק
ו
ו
ד
בקונה
אבל
כשי~ת ה~ו~' באי~
אחר נאמןכללאפילובלא
ו~
ר~
פשו
דה
ריבב"אאולאכו
בכ
ה
"י~
יעה
~אב
שז
ח"
םט
פי'
ובזהנאיי~א
ש
מי
~~ו
בםי"זדדין הא'
מ~עם"~שתיקה ~הוד~ה~ .תלי בד~ת הארוך
מהש~
ו~מה~כרח לו~ר כ~ותו הארוך ותוס' פ~קו
הנ"לוכבר כ' שאה
ין
כן) .וזהאין ברורבידי( אבל ב~י"ז ה~~םר~ וברור אס~לא
ביארו הב~י אבל א"א לפרשהו ב~"פ
~~נ"ד:
אשול
ו~עד~צממו כו' ה~ר"ח תמה ~"ז והש"ך כ' ד~יקר
~~
ט~~
~ ~ משום
י ולכן השיג לק~ןבס"ב ם"ב ~ל
ש
הי
יו
ב~
"א ז"ל הת
~אי' להרמ"א ז"ל~א דדי"ח .הו
אבר
~ה~י~ר
רכ~'"ד
וה~ר
~~קשה מפני מה
הט~םלא משוס תשובה כהב"י כמהרי"ק .אך
יל~ לכ~רה ~ל שחי~ת מומר
חשודי ויו~ר ו
נ~מן כיון
ש~
אנאףת~
לא שביקהתיראואכלאיםורא
ציא מחזקתאיסור
הו~
לה
נאמןש
כדברי ה~ר"ח והוא
ו~ן~ל~ח~~א ישהה~ .בלכיון ~~י
נא~ן .ומ~"עכדו~ הגר~א ~ל ד~'
ח~וד הדבר
יד~~
א(~דהחו~~וד~להדבראינומ~
~פילו ~לשל~ברו
~י
בםי' ~ סקי"ח
~אינו)~י"~ כלל .ועוד
דל~אבון~וא ח~וד א~כ
נוג~ לז~
י
ל
"
ז
~"כ~ל~יל
~ן 'אבל ה~ניןהוא כמש"
כא
~שה~לינו הס~ת הגר~א פ~
כשר ~א מ~~ס רוב ~~שיו מ~קניס.
דלא
תד~
ד~א ~~ע~ נא~נו~ד~ריאין ע"אנאמןבאי~רין
להו~ מ~~~
כ~
דט
~~ייןלמשרי
ה~ו~םי' תק~~~(וכן ~ק הש"עבםי'
י ~ולין
ב~ג"ה ~~גוכל~כי כו' ~~י~ן ~רוב~~ין ~~ש)קכיימ~ י~ה~
ן
בעי~דות.
איר
~ובמ~שיהס ~~קניס מומ~י~הן
~ מ~~~
הו
~
~ר
א~
~האדלרבינא דם
ו~כ"מ נאמן
בר
יי~לי
~
ו
י
כ
~מח
ד~
איו
ב
~
ו
ל
~
ל
ו
ד
י
ב
א
ל
ש
ר
ש
פ
א
ו
~
ל
ן ח~ש
~ודי ד~
לף
ה~ת
דחל
~~
י~
יי
~'
גי~ין~.ויו~ר
~דול
~~אודבידולהוליכ~לשוחטאומן דרב~יתנו~
רובוכ~"~ כ~ר ~ר~ו~י ~~יד~ל
ב~ב ~בחוישראל
~~ה בנמ~ מו~רוחשיד
~~
וו~א
~~~ ו דרובנא~ליןאפה
~~ ~ .א ד~~ויהא~ה ראיה
~א~ל~~
מהרמב"ס ז"ל שכ' ס~"י מה''ש שיצא
מת"י
טיבר~יןאותוט~יפ~
ןזה~איה דוד~י הב"ד ~ד
.
ס
נ
ק
~~
אי
~
י
ר
י
ב
~
~
~
~
~
מ
אפו
י~דברי ל~יל שכ'דל~נין רבים ב~י
נ~
י"
ככ
ממ
מצד הדיןולאסו
ן
ל
אחזקת חבר ה"נכןהוא מ~ביריןאותו מחזק
קב~תו להיות לרביס.
וכן מצינו
~זקתן ~ד
בח
ל~נין חבר במ~' ~"ז )ל"ט( ה~יהןטב
~
ת
ה
'
~
מ
ב
פ' ~ד כמה אבלבכ"ז
ר
~
ו
ב
מ
שיח~דו
ר
ו
י
ו
דמאי
~ןורו
שחיטתויכשרה ~פ~ק הרמ"א ז"לוב
ב~~"א
~אין
בכ
ול
ה~' דלו
~ן
ום~
כפ
מאמיניס אותו לה~ב~ו ממילא גס הוא ~ותר מה
איו
~לכ
לבדולאשייך לומר ה~ברה לרביס פשוט:
ם~י~ב מומראוכל כו'.הןהש~ךוכז'~ בשס הב~י דאחר
י
וכ' הט~סדםמכינןשבדקהואשמ~תמאבדקוכ~'
~~~~
הב"יוז"ל והוא~אמן לומר
~ח~~ ~ון ת"ה
הוא~כמו
ולאכן
ר~ ון ב~"זלקמן םק"זבשס
ונ
ו
כ
ד
~תו שבדקבבי
שרהוב
שלא
ם
ג
פ
נ
מו~ש
ר~
צו
ןאנו ~
ממ~דא
ת"ה להר~ב~א
יכיס לדיוקיסכי בחידושי
ויר ~ב~(ואי
הרשב~א ז"לכ' בפי'דלא םמכינן ~ליושיבדוק הסכין אחר ~חיטה
י~"ש.
חולקיס ~"ז דלא םמכינןכלל אבדיקתו ומש"כ
דנ
"הךגאו
עוד השו
~דחולק~ל הרשב"א מ~ל וםבר כהגאוניס
מיה~ר~ן
במ~"כלאכן~אדהומא~מ
דבדיקת
הו
~ציאמדבריוברישחולין וז~ל
~
"
ש
ו
~כיןלא ~י~כבא כו' דהא אפילובישראל מומרכו' ומיהוכלהיכא
דאיתי' לםכין בפנינו בדקינן אנן ולא ם~כינן אבד'קת המומר.
וליתא דקאי אתחילת דבריוולאפוקי ~ד~ת הבה~"א~"לדלאמצריך
םכיןלא~רשחי~ה
כלל
דכן כוונתו דכ'ולפנינונאריך
סד~
ית
~וד בזהולא מצינו ~וד לו דיברו
אלא לקמן ב~וגיא דר''ה ~"ח
בדי~
בשיבר ~צ~ות .והחזיר ~ת דבריו ~~כאן דלכ~חלה צרוך בדיקה
דהר"ן ברוב דבריו כהרשב"א והנההב~יכ'בשם
אחריו.
בדתו
הרשב"אוי
~
~ה ז"לדאיןצריך לבדוקהסימניםז"~ שחיטתוום~כינן
~~דלא שחטהשי~ור
אה
קודסגמר שי~ור ש~י' .ואםירא
כיהוא
תבד~וח~יטתו .וכן כ' הרשב~אז"ל בחידושיו "ש וא"כ
א
י~מור י
קנשי~
ן
ילפי המנהג לפ~ול ~י' כ"ש.ולכן כברנהגי ש.א'~לבדוקב~י~
ל
~~ר שי~ר שהי' דא'ן שום נ~קותא בזה .וא~כ ב~וממר
תיכף
הרוב שלא במת~וין דבדיקת הםימנין אחר
קשומדא~לא
~
ח
ש
.
א
~
ל
~
ה
פ
ו
ר
ט
לוח~ הוא לעיכובא אבד
דחיישינן לכך וכן
~י אהא דפסקינןואר~ובמ~יןאצל שחיטהכו' ואםנמצא
שקחשיהטל
~
ש~ו~ה כשר'ולא ~יה הרמ"א ~~ז ממאומה .ול~הלא ניחושב~הממא
לא שחט ~וב שלא בכוונה ב~למאלדינא דהש~ס המנהג הי' וכן
ולראות אסלא שחט הרוב ימהר ~~מור ~שחי~ה
~