~
~~~~ זה היה ראוי לכ~וב בנ~ד אשר ה~כו~ה זעליג וכשר בכל
אופן~~ילו נקרא בתורה אשר זעליג:
בדיעבד ~חה
ר
~
~
י
ר
ק
רי~שכבר נכתב זעליג דמ~
'עליג'
~
ג
ב
ר
~
כ
נ
י
ל
~
ז
ר
~
א
מ
"
כ
~
ד
י בא~ת נקרא בתורה
~~~א
הרי
'
ו
מ
כ
ו
ר
~
א
כ
"
ע
~
א
ל
א
הכי,אבל אס ~ינונקרא
~~רא
נ''י'
ע~"י ~תש~ שם אשר
נראה להכשיר את הגט' במה
~ב
את
ד~יצ"ו וכ
שנו
כו~הדבר
ז
לע~
ליג דזהלא נודעאלא למעכ"ה וב"ד '
ה
ר
י
ק
ח
ה
א
ר
נ
'
י
ש
ת
ו
ע
מ
ש
מ
ד
ר
ר
ב
ת
ה
ל
,
א
"
א
ב
ר
ה
ן
ר
ן
ו
ש
ל
ה
צרי~
'
אשרזעליג ,נקראואב~תורה'דאס היה נקרא אשר' ורק מכונה
~בכש~ס ז~לי~,לא~יו כותבין אשר זעליג
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
דמת~
~
ם~היהצ~ך לכתוב העברי
יעה~ל~עיזאבל היה עולה לתורה בשניא~ל
~א~ח"כ דמתקרי על הלעז',ואני היי~י נוהג כזה ,אבל
יחדו
ע~''י
שנסדר בווילנא ,והב~ל היה נ~א לתורה
יללי~
צ~
עי
אליקזסשהגג
נכתב
ונקגר~א געציל,ול~י דב~ינו ראוי
אליקום ג~ציל' דמ~ריגעציל,אבל ~י~יהי~
ו~
שהמה ג~
הניי
או
''
~כ
~
ש~
סדרואליקו~ המכונה געציל ואחר~~יוןה~דיתי להס ,דהממ
הרמ''א
באופן דשס לעזאינו בא משס
כגון משה
~די
קרו
~שוקה
ין~ אותו
אי~ נקרא
ליב בזה ו
~ו
~ור
~
ב~
בללי
א~
~ב,מש
יו
ל~
כינוי ~הוג לצאתמאו
לכתוב משהאל
לי
לי
~יב דמ~~
י
השס בשסג~ציל
ש~ם~ל העבריכמואליקוס דמנהג
~
אפילו נקרא ל~ורה בשנ~ס מכ~מל
נו~זהז~ שס אחדאל~וס
א,
איכן
אל~כאן דעל שס הלעמ
וגעציל הואכינוי,ובמה מוושב מש"כ הרמ"א
כו~בין דמ~~רי ו~~יל כתב דכו~ין המכונה וכבר נדח~ו בזה
האחרוניס אבל לדברינו מבואר דאס הלעמ הוא
לשס
י
א
ו
ה
וצא מן
העברי~וכו~בזי"ן~המכונה ומש"כ הרמ"אל~יל בין אס שיי~
לא ,ה"פביןאם הכי~י לשס
השס,
ה~~
ה~ב~
מןמה~שבס~ בטבע
ן~שאינו יוצא
יי
~י
כמואריה ליב זאב ו~לף ו~דומהש
אלא ~~נהג המקוס ~מו אליקוס געצי
ל~~ ,מ כ~~ין המכונה,
משא"כ משהליב ו~י כו~ין~ל ליב
~
מי לו~~~~~י~
~~
הרמ"א )םי' קכ"~~ ~ ~י~~
~
ש
לתורה'~ויש לו נמי ס~~'~לשון לעז עו~ין שס העברי ~יקר ועל
~
ו
השני כותבין דמ~קריש~מש~~ ~האינו בעולהלתורהרק~
ון
~ש
בל
עברי שעולה בולקרוא
~
הרגיל
נ~לא~י~ל מע~"ה ל~י~ה תי~לח שינה
מ~~
אס חשש
ך
פ
י
ה
וכתב ל
לכ~וב אשרזעליג דמתקרי
דיל~ממא ~ הרב שנקרא לתורה בשזםעליא~שר לתוד '~ינואלא
כ מה הועיל במה שםידר הני'זעליי
"~
ונ
גזעל~י'~ית~~י אשר
ח~יכה,כוא
~מקומו ע"י ~~ה ~~~ביס
ז~ליג ואי משום ש~ימך ~ל
ה~'
ה
נ
י
ת
נ
ה
ם
ו
ק
~
יכ~ובה בשס אשר זעליג
~
~
י
~
~הו~~~
י~~רי~ין'
לדעת' א''~בית ~איר ב~ם יעקב ישראל
ואי ~שום
י~
ל
הא
אי~~~~יב '~קבישראל ד~ת~רי ישיר
או
נ~רא בשם~ת
גן
הי
תשד~ד~"ל~א
אחרות א"כ ה''ה
שיא~רו העולם דשם 'שר~ל ~וא
די~
ו
םו~כותב להיפךישראל דמתקרי יעקב יבשנרק
~ש
גיטין אות
ל
א
'
דר
ל~~ו
שראי
י"ז
מ~תקרי
דב~י ב"מ ביה הנו' בכותב י
א~
רק
שע
לדעת הב"מ ההכרח לכתוב דוקא יעקב דמתקרי יי
ל
ל
~
ר
ו
.
יש העתי~
ביתד,
לשוןהרמ"א דבדיעבד כש~ בנ~רא בשני
~ש
~~
~
מווט~
שש
ביניהם דמתקרי ~בל כברהפ
ל~ול~כית~חלהיש
כ~
הה
נ
י
להכבת"ומ~~נקראשני שמות ולכתוב דוקאבי~ד'המי
'~ז~ו~כחלח
מיד~כתלבדעה~רמ''א ב~~"זמישישלו כו' מבואר האאםנקרא
בתורה ב~ם לעז ג"כיש ל~תוב שני השמות יחדו ומכש''כ ~ס
כמבואר
שניהם בל~"ק ,ואם נקרא בשס אחדיש
~
ל~
~שו
"ב
עשות בנ"דלבכט~
לכ
י~קב ישר~ל דמ~רי י~אל,וכן היה למע"
~שר ז~ליג ~מתקריזעליג ,משא"כ הנו'זעליג דממתקריא~ר זעליג
' דאע"ג דצדק מעכ"ה דחניכה עי~ר ואס
איני דרך י~ר
חל~
לעכ
כשר ~כל מקום כשכותבין שס הערי~ה ושם
תג
לי
לא כ~באלאו
לכתוב ע"ש העריסה ונקרא ~ורה דמתקרי
ה~~יאה ~ין
ל~
הו
ר~המק
שין משמעו יותר שנ~רא ב~י העולם:
~~
ה~"ז ~לקו~י שמות ה' ו' כתב ג"כזההנוסח,
~
~
~
ג
~
~
ו
א
י
~~ ~~מ אין דבריו נ~ין' ועייןבגיטין )דל"הא'(אחאברהדיא
ו
ת
א
י
ר
ק
י
ר
~
י
ר
ק
ת
מ
דמ
ה
כ
י
נ
ח
ה
י
~
ה
י
ה
כ
"
ע
ו
ו~רש"י דזה היה
בפי
~בריוח איה מרי שהרי בזה פירסס מיהוא אנמאדמתקרימשמעו
שנת~א בפי הבריותולא שס העריםה ~"כ יו~רנוח היה לכתוב
''~~ זעלינ דמתקריזעליג,ואי מ~וס םפקאי כותבין המכונהאו
~
'
~~ון ~~ ~~~ ~~~~~~
יי
חל~ת מחוקק )ב~ימן ~כ"~( מביא
הרבה~דול
וב
~~~~ ב~ל ~"י בענין גט שכיב מרע ששינותש~
ת~שמו בחליו,
ובזה ~יום גירש אתאשתו בשני השמות לפו~רה מחליצה אםימות
ו~ח"כ ובסוף דבריו םייסשאין להתיר האשה בלא חליצה,
ע~
והרב במ
ל ח"מ מ~ג עליו ומכ~ר הגט יע"ש' והנה קשהלי
נהבין דברי ק~ו ראשית הי~וד נהכשיר הגט מבואר שם מטעס
שבזה
~הנקרא בשםהשניכדי לבטלהגזירה ואין חניכה
מו
הי
מפורסמ
ת~ מזה ,הנהלא הביא לזה ראיה כלל ,ומצדל~הסברא
אין זה דומה אפילו לחניכה שאינה
כי עכ"פ כבר
אסמ
לר
אי~חזק והרבהאנשיס יודעיס מזההחניכמהפו
כן~בזה השם החדש
שלא איתחזק כלל ואפילו אלו ~אנשיס שהיו באו~ו מעמד לא
הירגלו להזכירו בזה השס ביוס אחדלבד' עוד ~שה לדבריו א~ר
ביוס אחדדילזה ,עכ"פ נחקור אנשיסצריכיס
באותו
רמ~
מ~מדכששינו ש~ו ,אס נא~כ
מאהאנשיםאוליל~יו~
בעשרה,
~
אר
נאמר בעש
~האולידיבשני עדיס לבד ,כמו במחאהדדיבשני
א~
וד
~
יס ,מטעס דחברא חברא איתליה ,ויתפרםס הדברעד שיבא
לאזני המחזיק' כמוכן נאמר בנ"ד אשר ע"י השניס
~ד
י~תה~ר
ס~תהיה
שיהיה ~רביס השס השנוי כמודאמרינן בת"כ וא
כי
א~
נוד
זבה וכו'
מר ר' נחמיה וכו' ל~ה בא הכתוב לפתוחאו לנעול,
והלאלא בא לנעולאלא לפ~וח ,אתה אומרימיס יו~ד והלא
אינואלא מאהאלא אלף ~לא רבאו~
שניס
א וכשאתה אומר
םימן וא"ו ,וא"כימימ~ה ששנו
פ~~ת ,וה~או הרא"ש בפרק
ינוק~ לה ,כיהלא ב~ה היוס
תי
חכ~יס שינו שמו תצאהיכ
אמ
שהוא משנה ש
אתעצמו
~ו היה
~כח~לפני הסופר וה~דיס בזה
~
י
ז
ח
מ
א
ר
ב
השס וחברא ~
ת
י
א
,ויתפרסם במה השס ,דלא
ר~
ת
לסברתהרב הנ"ל,ל~ו~ודהלאה~נא סתמא~תנישינוגא
~צא,
שממחוניכ~
א~ילו אס היו כמה אלפיס ~שיס בשעת
~
מ
ש
מ
ו
הגירושין,ואוןלו~ר
שאניכיוןד~נא םתמא יהיה
ומהחמ
חובותמ~שומ~
~אימה ~עס
לי~חול~ חוליאו
~עס ~~ר,שי~
י~בכללתצאמ,חמו~אס בשבילמחשמא~מרוולאי~אמא~~
~ל
~ראשון ~~
הרא~ין בשס~ני ~כ~מלא נ~קר
~
מ
ב
~
ש
ה
הש~ ב~ה השס~השני,כיכל
~ס
ת
ו
ר
~
ל
ו
ת
ו
א
ול~
ש~ורגלי
נ~~
~
ש
נ
א
ה
וןלאישנומכ~י מה ש~ורגלו כמו
רו~ס מ~שוס
~ראש
~
א
ש
א
~
ו
א
צ
מ
הפו~קיס ~צה
יוס,ולכן
~~
~כ
בשס השני ב
י
~י~ת
או חתימה ,ו~ו"ז שי~~~לרביס א~ר~ינ~ואת
ל~
שמו ה~ור
שו
א מצ~נו ב~~ס יהי~בנ
סד~ בשלשיס ' כ~ו
ר~
מל
אב
שו
ו כל
~מו
ש
~ו':
ן חו~שיןיל
~~ח~~יס י~~אי
~כתב ש~וחהמנ~~ל ~אבת~~ שא~י'
~~ר~~י
ש~ס ~
כותבין בשס ~~הנ~ו~יוב~ וכללו ~ש
ה~אשוןבכל
ל~סהר
שני ~שמלובת~
שו~סה~יה ~~ל~~א~ל
~לא
יפ~
~
יא
~דה דכשרב~ו
לב
וםו
יס
בפ~~ו ~ום~ס ד
בס
~ר~אם כתבכתיש
ל~ שם ~
~ק
דהמ~~
דמי~קרי מודיס דאם ~ב שניהס
כ~
~
ק
י
ע
ה
~מי~~י
~י~,לא כללכי ד~תלנבון נקל
ביחדבלאו~
~שר
ס
ש
א
ו
~
,
א
ל
ו
ו
י
ל
~
ח
י
ל
ש
י
ר
מ
ג
ל
~
י
ב
~
'
ש~אושש~
~
פ
ם
ו
~
~
ח
א
ר
מ
א
י
ל
א
ל
ל~ש
ל
~
~
ו
מי~ל~
~
א
~
ל
ש
ל
~
י
ג
מ
ה
~
מ~נ~ ל~
ל~ ~מ~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~ ~~~~~~
~~
~
~ ~
~
~
~
וחתימת שטרותלא נראהלו לכתוב שם ~ה תחלה~,נראה שהוא
עיקר שמו ,וגםלא רצה לכתוב שם~רא~ון תחלה ד~מא לעולם
שם שני עיקר אע"פ שעדייןלא הוח~ק,
שני גוטין
ה
י
~
י
א
ב
ק
ר
הי~שם ~תוב
עכ"ל,נראה להדיא שכל ה~פקלא ה ולפיכ~ הצר
דמת~רי אבל ~כתוב שם
לבדלא עלהכלל על דעתו'כיון
הח~
דלא י~כר שם העי~ר כלל
אפילו בדמיתקרי,וכן מבואר בב"י
מקודםמ"ל מיהו
דלא כתב אלא גט אחד בשםראשון נ"ל
א בשםשניכלל עכ"ל ~שמע אבל אם כתב
ר
ק
נ
ד~רכיוןדאינו היכ~
לבד שלא הוח~ק עכ"פע"י קרואת התורהאו
אי הגט בטל ~
וכן משמע ~ד בב"ו אחר
כ~
ח
בתשי~ממתהשש~טרות בוד
'
א
ד
ב
ו
ע
ה
מ
~
ש
ה
~
א
ד
פ
"
ר
ה
י
נ
פ
ל
א
ב
ש
ה
ש
~
ל~לקבין המ
ובין
כ~
~~
בת
רכ
ש
במעשה דהר"פ
ה ו~שתנה לחנה וז~ל ושמאי"ל דשאני
~"י עלייתו בתורה
~~יה עתידלבא לידי
אי~ה שם עיקרהכע
חתימתו ב~טרותואגבריורתו~עכ~ל,א"כ אם מת ולא יתברר עוד
י נתבררשאיןלו השם הראשון כמ~שה
ע~"י או~ניםהנ~לא~
~ הוא ב~ללגמרי ,וגם
רה
דרבקה שנשתנה לחנהדאם כתבו שם חנ
~דברי ב"יאלה קשה לסברת הרב ח"מ הנ"לשדיאשר ב~ההיו~ד
~שינו את שמו
חילילא גרע מחניכה מפור~מת והנה
ש~
מח~
לא נקרא אתחזק רק ע~י קריאת ה~
ב"י כותב לה~א
התו~
ה
שמביא ר~יה שם ~פורש סתירה ,ומ
וחתימת שטרות,
~קי
אי
,הנהמבו~ר
מל
ופ
שכ~ב אםבודאי ט
~ני פוסל כש"כ בספק
עי~ע~י קה~תאו
בב"י ש~פק עו~ר הוא כשיברא ויתח~ק בשם השני
אבלאם מתאינו נקרא~פילו טפל ,וא"ת ~כ ע~פא
החותהי~ל~יה להב"י לומר דמשום הכילא הוהסגיליה
~~ט
אחד דש~א ימותולאיתח~ק בשם
לה~באי~ה
כלל ויהיה שינוי
או~ןשנכתובאפילו יכ~ב עלהש
הנשי~דמיתקרי ~ון מית~רי
כלל במה השם,יש ~ דהב~ילאקאי במ~ם ~ודםל~ולכן ~ם
תת~ הבעלו~יןל~וש אם יתבטל
~ע
ימות
ית
הבאמ"ל
~נ
יק
שמא ת
~
ג
~
ע
ה~ותקנ
מ
א
ל~ק
ט
ג
ב
ש
ו
ח
ל
ן
י
א
ש~ ~~י
ב~םהשני וי~ו
בכלל
~"י קרה~ת
כי
~"~
י
ת למהלא וח~
~~~במ~ום
בוד~,וא"
~ ב~גרש
י~
י
~
~
יתק~
דבמ
ש~א י~~וי
ום
י
~כר
דב~
תר~~םיהיה
ה~~השני
ויהי~ ~~,דהר"פ מיורי ולא ~~~
~
י~
יש
~
כיר כלל~~ב~
ב~ ~~~
ו~לפרש דב
ל~ו בכלגווני ~ילו ~~גרש שלא
נו
ב~סי~ום ~ל~
כ
"
ש
מ
כ
ם
~~קום יבו
ה
~
א
ק
פ
~
ל
ב
ו
ת
כ
~
ם
ש
~
י
~"~
~ו~כש"כרב
~~ד שכתבושניהס מה
~~מ
ל~~ עולהעל
~
ו
~~~ אי~~ת ש~ותישלוביום א~
ו~ ~ל
~
~
~
~
י
ת
~
ה
ם
ה
~
ש
ד
~
י
~
ה
ב
~
א
ד
~
ו
~
י
ב
~~לו~
יה~
~דע~ד~י~ד
~
כת~
בן~ת~ ~ם
עכ~ כ~ ,לא שס ה~א~ו
~
~
~
לג~
~
ו
~
~ ~את
לי ~ ~
ול~
~א~
'
~
ממנו וכ~שרלאימצא את שמעון ימצאאיש א~ראשר ש~ו
'~מעוןבודאילאישיב ל~שלחו ~ מצאתי את שמ~ון את
~מור,
~שמות ביחד הואשינוי ~
ף שמעון מצ~תי ,א"כ בודאישנילה
יוס
שם הט~ל ו~ל שם העיקרר כתב
יו~די שלא ~דיף מאם
מ~תקרי אשר ל~ה בודאי מיכמתל~ך שליח כיוןדלא מ~רי בשם
דל
ו
שמ~ון לבד והגם~יש א~ים שקורים אותויו~ף ל~ד עכ"מ~יחשוב
ה~ליחאולי מכוון שולחו ל~ה האיש כיון שהרבה אנשים קוראים
אותו בשם שמעון לבד' ואם ~וסלין הגט כש"כ ב~ה דלא
דפו~לים וא
~ליו
עפכי"ל~ו המכשירים מודים ב~ה כיון
א~כמו שם~לאיח~רלגמריוכן' מבואר בשו"ע סעיף י"דדאפי' אם
שהו
המייומללושני ש~ות רק~לא נקראב~ניהם ביחד' וכתב בנטשניהם
יהוםיפו לו
ביחד שהוא פסול כש"כ אסלאהיה לו רק ~ם
דפםי~לת ~,ומה ~כתב
שם אחר וכתבו שני~ם ביחד בלא
וכן ~םק בשו"ע לאדישלאנממצאכןדב~שמות"קע~
מביאר
די
כ~ל ומה שכ~ב ש~בואר בב"יש~ל ספיקואה
וי
רהב~אם שם הש
~
היינפ
נו
~יקר'וכותבו תתלה או יכחבו אותולהוסיף האקמן דעכ"פלאי
עולה~ל הדעת לפסול אם כתב שםהשני לבד ,בודאי~פל
הלשון הב"י
אינו פוסל מכ"ש בספק עיקר עכ"ל,בקיצור הנה~~
יבהכי ניחא נ~י מאי דק"ל למההצריכו ב'גיטין הא בגט אחד
םגי שיכתוב ~לוני דמתקריפלוני,אלא משום ~ל כה~ג כותבין
~ם שני תחלה וכיון שעדייןלא הוח~ק בשם ~ה בקריאת התורה
התשו~ה ומשמע מדבריו
ל~ה שכתב ומ"ל מיהו ב~עבדאם
ר
~ירש בשם הרא~ון כ~
מעאבל אם גירש בשם השני פסול
~
מ
אפילו נתרפא מחליו כ~"כבסא~ם~ מת וכןיש ללמוד ממר"תשתיקןשלא
ןלו אלא אותו שם הכתיב בגט
לכתוב וכל שום
שמאאי
א~
רש
נח
וכ~~ותב וכל שוםמ
ה ~ה הגט של אדם אחרשישלו שםוחניכה
א"כ כ~ש ~ם כותב תוספות שם בפירוש בודאי נראה ש~ה אדם
ר~תשאפילו בדיעבד פסול אס כתב וכל
אחר וה~"מ הביא
בש~שוםואיןלו חניכה
~
~ו~ ~ו~~י ~~י ~
דשנוי ~שם~נ~עשה מיד~~ בעינן הוחמ~,אינו
שכתב
שמה,
~~ רחוקמהןח"ה~אמתשהרי הכתוב אומרלוא
"א,
ל~
י
כ
ה' ש~ה לקרא אותה שרה במה שרהששר~~ה
הרי במה
~
קע
שהי~השםעדיין ,ו~"ה כלמישרוצהלשנותשמושיא
"ו
~א
שלא הוח~קש~
אותו בשס אחר~אי~ה ~עםשיהא ~ק~א בשם השני ,והא דתנן
שינה ~~ו פסולהיינו שכתב שםשאין בדעתו שיקראו אותו במה
השםולא שינה שמו לחלוטיןאלא בגט ,אבל אם רצון האדם
שישנה שמוב~י הבריות כבר נקרא ב~ם :
הח~מ דכ~רלצרף שני ~מותיחד,לאוהש~
חדתאהיא,
~~~"~ וכ"כ התה"ד וה~אב"י ,והד"מ היסיף דרק בשינה
מחמת חוליכן ,דמסתמא רצון המשנה שיהא נקרא בשני
ינוי מ~ל מהני ~רוף כאלוהוא בשינוי השם
ש~
השמותיחדדלעניןהו
שם
ממש ,וכמש"כ מעכ"ה נ"ו ומכ"מ נוח ליקרא
ל~
~~כ אםהש
מרשו~
א
למעןיהיה ניכר ~כ"מלבריות שמדבריםאודותיו,בצ
י~א נמכרכלל שםהשני:
נתקשה מ~כ"ה~י ~הבנתדברי התוס' ~ועות )ד"ד(
~~~ בד"ה אבל מש"כ דלמ"ד בטלוולא בטלו חשוב התראת
ספקאפילו
י ולאקיימו ~ה
שיבו~הקכשנהפיהמ,ע~דכמשדמבמע~ודתלמ~מדבוקאירימ
ק
פ
~תראת ס
ו
ל
י
פ
~
~יימו
י~
ד
"
מ
ל
א
ול"קה~י ה~את ספקלאידעתי כוונת מע"כ ,דלפרש"י ותוס'
י ~י"לקיי~וולא קיימו או בטלו
~ע~ המחלוקת שלר~יור"לא
ח
ו
ל
ואינולו~הדמשמע
ולא בטלו ,הוא משום דתנןבש הקן
ש~
קשל
דמ
דאם לא שלח לוקה,ול~"ד הת~את ספ
מה התראה~יחא,
דאםשוברכנפיה ה"מ לוקהמשא~כ ל~"ד ~ס לא שמה התראה,
אפשר של~ה
א~כ
לאידענו בשעת האיסורשישבר
~ע"כקיי~וולאקיי~ו
~נפיה
יאב
ה,
ן ~ה ~תראתספק
~ה~,א"כאי
שא~ומקיים לוקהאפילו שיבר ~~ם ,אבל יהאדתיכ~
דתלוי בביטלו,ה~ה"מ התראת ל~.וראוילדעתדשיטאה~מו~א
ד
~~
נל
יכ
אה
הסוגיאבחולין )דקמ"א( ס~~טלוולא
עיקר
ר
ו
ס
ה~
ע~ב~ה"
ל~
נעשה ב~~ת שבירה דכ~הדלדמ
ל
ט
ב
א
ל
א
ו
א
ל
ל
'
~
י
~
ש
~
~
מ
ו
ם
"
ב
מ
ר
ה
ו
ההתראה ,ומש"ה דעת הרי"ף
~ש"י
להקי,פ~שה~רשייט~
ו~ת~'דל~י קיי~וולאקיימו והוה התראת ס~
האיסור
הוא בשעת נ~לת האם ,משא"כ ל~~ד ~טלו
הלאו
ל~ש
שבירת הכנ~ים,ואין~ה התראת ספקכללא~נ
~"יותוס'בשע~
רש
דסוגיא ד~כות חולק על סוגיא דח~ין ,ו~כ"מ ~עו ~בותינו
ס~
מ~גיא דחולין ,והי~ו שכתב אח"כ ו~נלן דפל~ דיל~א~ת~יתין
ככרלים דהוי ~ראת
דכאן
~ולין
דאמ נ~
~ב
בע
עי~יה~ ה
וי~רה ~עה שמבטל,ומתניתיו
~~גסוגי~
ןד~ וכ
שני~ל האם ,התראת~יי~
שיבר,ו~וי האיסור
ס~,ב~לל~י
~ש
יקיים ב
עכ
ח"
~ ,נראה~י'ו~הת~וס~
~
~' ~~ו
~~~~~
~~'
'
~~ ~~~
~'
~
~
~~~~
~~~~ ~ ~
~
~~~~~ ~
~ ~
י
~
~
~
~
~
~
ו
~~ו~
~~ ~~ ~~
~~~~~~ ~~~~~~'
~~~~י~~
~~
~
~
~
~ ~ ~
~~~~ ~
~עאכ"הנ"י~גי~~י' ~ ~ ~י
ב
י
~
~
~
~
ו
א
~~ ונ~~םו~ ~י
~~
~~
~
~ ~~
~
~
~
~
~לו אינו
אלו וכבר
ד~תי נוטה
הד~תומה
כמ~ט
ונדפ~ו~מהס~ריםב~ה ,והכל
י~וכל מ'י ~~ע~והקידפמהתי~לי~
ענ
הי
בד~~ ,הולכ
דיענת
~א ~ה ~~בשי~~ להשיב ~ אלא שיקולבה
ו~רי~ כדע~ו,
ל
מה א~י
ונע~כ"הנ"י ~
וה' י~~וררגלינו ~לכד בהוראה :יעש~
י~עושה היה בא כ,בודו~המו
יתע
היה
הרצמ
~
א
ולהואדויס~י~אי~יוכלו~נטות א
לי
י~המטות:
~איןא~מראש
כי
~~~
האשהשנ~את~ בלימלא ו~~ע שמהוהיאנ~את
~~ ~ ~
יס~
כע
בי~~א הייתימ
~י~
ל~וד' והה"ג הנ"ל
רב
ות
'
~ ~
ה
נ
ו
כ
מ
ה
ב
ו
ת
כ
ל
,
ת
א
ר
~
~
~
ט
י
ב
הבי~
לביאה ו לעני
"ש
י~,חו"ב~מחב
~~
לו
~
ביא~ יהודה
לע
~על השו"
יש
שו
כ~לא ידעתי ב~ה חיד
י
'
~~~~~~~~
~~יו~ ~~~~ ~~יי~
~
י
~
ו~~
~
~
ב
~
ו
ש
ה
נ
ו
כ
מ
ה
ב
י
ל
ו
מ
ה
ד
ו
ה
י
ה
נ
י
ד
מ
ב
ן
י
ב
ת
ו
כ
ן
~
ו
ן
ו
א
י
ל
י
ר
ה
ש
י
ר
~
~~י,
שי~
מוצאו
ן
יהודה אואריה~ ומש~כ בהגהת 'רמ"אוא
~~ו~ ~~~ ו~~' ~ו~~ ~~~~~~~"י
בין ~לה~מן אולא,פירושוביןשהכינויהוא
~
ליב הש~
~
חב
וק
יהודה שנ~אאריהבפימי~
~~~~~ ~~"~ ~~~~~~~~~~~~
יו
רו~כמ
~יל העיקה
וצ~
לש~
י~
~ש
ל
הח
ו~ ,ביןשאינו אלאמיו
,כמו
~~~~~~ מ~תבו מן ר'~לא דבר ב~נין שהוא ~עיטהלכה
ס~כמת
ו
~
ל
ו
ש
מ
~
ו
כ
מ
~
~
נ
י
ד
מ
ה
~
א
ו
מ
~
בגמרא ו~רובה
קלו~ות בשו~ח אחרונים,
ואין ~~ה הכנוי רק כן ~~כימו ,וכשרו~ןאיש
ב~סרבדראו~~רובה ~זדקק ולה~יבדבר,
י בימי~קנהוה
~~וו~ ט~~ ש~רא
משול~מש~~אפילו נשתקעש~ ע"כ היה~שהל
רי
דע
נוע
י~ דכמ
נעניתיל~ע"כנ"י' והננילבאר ~וות הקלה:
יו
רימ~כירו ,משא"כ נקראמע~סה
~הי~
וו
ו~
י~~הלאימ
בכ
לשת
ה~מו הרגינ
דע~א~ה ~ויבא,
ת"ו~רף הענין' אשה נקראת
אמ
~וש ,ועל כיב"מ כתב הר
י~ודה,וש
מעריסה
~"א ש~ושין
קו
פ~
ובילדותה נשתנה שמה מח' חישהמ~
~ ,הרי שסש~ אינו
יצאת
~~רי עיקרו~ל כו~בין
ה~
מ~
ע~
~תירת ~
~ייו
ש~ על ~ערי~ה~,וש
י
~
ב
~אמ~לבדאו
ם
ו
ק
מ
ל
,
אווב~בשאם~נט
ר
ח
א
~קהב~שוש"אהלב~~
יח
רד
~נ
ה~ש
ל
כ
ה
ב~
ממ
~המיושבד
טו
וש~אמנהקרקאר~
י הרש
כביר~
חיה ~ויבא אסנה והנה
,
א
ב
י
ו
ט
א
ל
א
ה
א
ה
ס
י
ר
ע
ה
ק
ר
ה
י
~
ב
ו
ת
כ
ל
מ~אאבלכיוצא
ה
~
ב
ם
ש
ב
ן
י
א
ר~וי
ד
~ויבא '
הודה איןראוי נשאת לאיש וילדה בן ונ~גרשה אות~
~
ש
י
ם
~
ב
ח
כ
ש
נ
ע
~
ת
ש
~
ה
י
~
ל
ב
א
א
ל
~
י
כ
י
ר
מ
ג
ל
'
~
נ
מ
~
'
'
~
י"
ו~
כמו נשאתלשניויצאת ל~~נהאחרת ~שר שמה נ~ראת רק וטא
~כירוכלל ,ומכ~"כ אחרא~
~א
ששני השמותנקהרמ
~ה בלשון לע~'
ש~
ב
ו
נ
מ
~
ו
ע
ד
י
ם
ע
ר
ד
ת
י
מ
ה
ל
ע
ב
ה
ל
א
ל
ו
א
ל
ו
א
ל
מ
והרי נש~ע בלי
ה
~
מ
ה
י
ב
א
לבד,
להתגרש
השני
'
~ד~
ל,ג~~
ו~ד~
שה~
ה
הראשון אשר ~~
עה
בעלה הוא במקו~ו והוא כעת במקימ
ת
מ
ת
ו
ח
ה
ת
י
ה
מה שהי
ו~מה
~
ר
~
א
ו
~
י
ב
ת
כ
מ
ב
~
י
ר
כ
ו
~
ש
~
ד
י
~
~
ע
ש
ב
ה
י
ח
א
ב
י
ו
~
,
ה
מ
א
ו
ה
ת
י
ת
ח
כ
ה
א
ר
ו
~
ה
~
ם
~
ד
"
נ
ב
א
ב
י
ו
~
ה
י
ח
כ
"
א
ש
מ
ה
י
ה
ה
מ
ב
ה~פקאיך
י
ו
א
ר
א~הייתי כותב ~ה כללואפשיגלו~ א~ ל'כתיב הג"פע"י שליחמ~קום הבעל ' יב~
לו
יכת
~הכלל,לדעתל
ל~
יני
~
ש~
אידעההמ
נא
הי
~
~
ש
ה
~
מ
ו
ק
~
ל
ה
א
ר
ה
מ
ש
א
ל
ה
"
כ
ע
מ
ה
ש
~
הממםדרהראשוןלכתיב
י טוב
הרגיל ביותרכידוע,
לא נשת~עלגמרי כשר כותבין
נ~י ~
אלא מ~מראוילכתהויב~ ~הא~ ה~ל שהואמוכיחביותר ~~~~ שם חיה טויבא ,ולא
דמת~ריא' ו~לה
ל~
דיע
שמההרגיל ,משא"כ ~מעכ~~הנ"י שראוי ~תת~רש שנית מ~
יש לההש~ טפל למבשדו~
ש~
~לאשהמוש~יאהיאג
י
בם
בו~~לההראשין כממו כל ~
~
ר
~
כשנשתקע,ואיןאיש יודע ש
ם
ש
ד
א
ב
י
ו
ט
ר
מ
ו
ל
ה
י
ח
א
י
ה
א
י
~
ש
ר
ש
א
ב
ה
ח
כ
ו
ה
ל
~
~
כ
"
א
א
ו
ה
~ה
ש
י
ן
י
א
ן
נ
ב
ר
ד
'
~
הקלדלד
~א
של
~אשה ,ביט~א ,מ~~ ,שישכותבין בשניטיתיןויש הב"ש הוא ~םולמ~וה~כי דעת הגר"א' ואח"כ נידד ל
כב
להצריכה לזהמ
:
שב~יןבטיתאחודש~וכןאיגנא~ ישכותבין
ות
ר
מ
ו
א
ל
ע
דקדוק
~~~~ ~הלתילראות מראש ~רי מעכ"ה נ"י להטיל ~~ק
ק
"
ה
ש
ל
ן
ו
ד
ל
~ני
איגנאי~
איגנא
ז~
י"
י~ד יו~ד ~הםבג
אחרישחיה עםאיש כמה
~ ~ ~ אחר,
ה
ח
ר
שא
לל
ט~ ,מהש
איוי~ר ב~נייודין
~תבין
יו
שאכ
י
ר
ה
ו
~
ד
ק
ד
מ
ג
יי
~גה
~כשרח~י'ימהיא~~ו
עה"דשלא
עלו ב~יון גדול,ונ~לא
אחרחירקשנייודיןאלא
יט
~הג
נמ~א
ו
גדול~,יהאמש
~
י
ש
ד
ח
ה
~
ד~אדחשד~ו
י~
~לו
ה
ראה~ ,בריותעל הולד ל
ו
מ
כ
ה
ש
~
א
ל
ר
ד
ם
~
~
ו
י
ח
נ
ל
א
ר
ש
י
ב
,
נ
ל
~~
ן
כ
הראשין
בתבבלהו~ש~
ל~
נולמ~ןשאיןלדון ה~וןל~ההלשון ,ראה ושמעכי הכ'לקורין אותה חיה טוו'באובא
א~
יודין ,וממחהיר
~
א~חקר ' ומ"מ
ו~כ
י
נ
ש
ב
'
נד~
או
ו שס ט~לואפילו היה ט~לע
~מצא ~ה בלה~ק' היינוימ
איג
ין~בדיעבד
ש~~שמות שכו~ין ~א מה ברור ~םחיה
אלא כמו
,כמוש~ב~
טויב~ יותר~זה:
שהכל אחד,
~מין ו~וד ~~ה ואין שנוי
~
ו~~
י~שמותהשה~מה כמו
ש~יה מסדרשני גיטין ,באחד בשם
~יש
~רובי~ ~ל~~ ומ~משבנ
כ~~הנ
ש
ר
ן ל~דקג
~
א
ר
ב"איד~
~
ו
מ
ש
~ ~~~
א
י
ר
ק
ת
מ
י
ר
ק
ת
מ
ו
א
ב
י
ו
~
י
ו
ט
א
ו
ה
ה
י
ח
ד
ח
א
א
ב
י
ו
ט
ה
י
ח
מ
"
נ
ה
מ
ב
ה
~
ב
י
א
ש
י
ו
~
י
א
ר
נ
ש
'
ב'
מת אותודא
םיני~
י~
תב
חר
~~~ובכפי ה
ובשני טויבא
חיה
א
' ומתקרוא חיה א~
~א
~יששא~וה~שה ,וא~אין
~
ש
~
~
ה
י
ת
ו
מ
י
ת
ח
י
א
כותביןל~תחלה כהרגלאו~ו
'והוא מ~ום דמתקרי~~יהוא
לנואו
~~וב ~ויבא לבדאו חיה
הב
~וי
כן
יפע
מ~"כע~ שנו
ש~,ות~ פ
יד~
סינב~
ש~ות~ ה~ה
פל
או
לדקדק הרבה ,ט
סגת~ו~~ג'וליאיןנראהכןאלא לדייק~לשון
א' ולכה"פ הואשמ
~
א
~תו~
~ו~
ם
א
ו
ע
"
ו
ש
ו
ם
ש
ר
ג
ב
ו
ת
כ
ל
מ
כ
ו
ל
~~י
ש
י
ש
י
כן
כותבין
~י
צרי~ ~מתחרי
אה~ ~שםמו~
לרא
לש~
בע
~נ פ
~,ול~
~
שוה
~ הרמב~~ו
בו ביות
שב
רו
גת
ון ופע~ היא חותמה בי~טאיש לכ
תו
ש~ים ש~ א
ת"
יה
א~חו
דע
ש~
~כי~~~ החתימה ידלוע~יא
תל
וי
יג
~
אי~
בתר רוב
,
יי'~ש"מ~אין תלוי ככ"תכ~ברוב אנ~יס'ק~ולרא
בידיעה
ונ
רי~מ~םוהיש
כ~~וא~
~
י
מ
ת
ו
ח
ה
ו
~
ו
ל
י
~
א
א
ר
ו
ק
ד~ה ש
כי הכל
אין הוא
ן ב~ה
ב~ה
לישל~~ה ' יש
~שום שרוצה וכדומהאבל
אי
ב
וכ
~
י
~ו
~
י
א
~
י
א
ר
ו
ק
~
ש
~
~
י
~
ד
ו
י
ו
א
ע
ד
ו
י
ל
ע
~
ק
ל
,
ה
~
ש
ם
י
א
ר
ק
נ
א
~
ט
י
ב
ת
ו
ח
ל
~
ט
י
ב
ה
ל
א
ו
ה
~יטא
ן
י
א
ו
לש
~~ ~ראין וכו~בין
ה~ני
ון~נואלא ב~דמיש~ורא~אאיו~~ה הא~ט~
ויבא ~בנשק~ראת ג~כ~"~' וא~~
הר~וןשל אותוכ~ 'ואנו
~וי~ל~וב
ן
י
~
~קצר מי
אש
~אותו שכות~ןה
שואד"~כ מי ~קורא איב~~ה~ חי~
שהוא בש
ו~נותנין :
~מ~דל
~וי~
~כ~~ובלפי ~נוסב
ל '
א'
~
~
ו
~
מ
~
~
ב
~
~
ה
ו
~
א
~
י
ו
ט
ר
ש
~
א
ג
~
ה
~
ט
~
ש
~
ל
ר
ת
ו
י
ד
ב
ו
ט
י
א
ש
ןפ~יודעכלל שנקראת טויבא לבד וא"כ
~
ל
א
~~~
חיח
ב~
שי~לפי חי~
ו~הו
ה
~~~כ
ו~ש
~ אבל הא פ~יטא
'לא ה~ינו~י,ש~ש~
אי
נו
כ
לכ~חלה'
~
~
~
י
א
'
א
ב
י
ו
ט
~~~
ה~
שב
דבדיעבד הכ
~ר נ~~~ה בשםחיה
~ ,הכל
~יתם
הוא ~אבו~ו~ינו ~נוי
~~
~
י
ע
~
ש
יודעו~
~
א
~~כמ~יב~~ו~,י~
~בה~:
~נסא~ילו
~רולא
מחנ
אל
ישלו ~גנב
~~קשהוא
ה~סהא~
טוי
~~
~
י
א
ה
ו
~
ש
~~
~
ש
ש
~ה
ו
נ
י
א
ע
~
~
ש
מ
~ערי~הכלל כמש"כ,
~אכנויו וא~כ
~
שלא כהוגן ב~ה שלא כ~ב
המס~ הרא~ן~אי
~ין ~אה ~
ל~מיטו ב~ר ~י~ר~~
,
ו
ת
~
י
א
ו
ה
~ ,א"א,דהיינוליב ~~~~
~א~
א
ג~
י~
~
ו
ב
ל
ב
א
ק
פ
ס
ש
י
~
ש~אוי
יו~ ש~ הוא או ,איג~טאו~
ביו~ר מ~דר שניגי~ין היינו
אאמ
ל~מ
~ו
ינ
ש
~מ
חיה ~ויבאד~~ריא ~ויבא ו~ת~יא
י
~
א
~
~ו
~
א
ב
~
ד
ו
ה
י
~
א
א ב~ני דמת~ריא וא~לי גם.
~
י
ר
א
מ~י~
,
א
ב
~
ט
א
"
ב
ה
י
ח
י
ר
~
י
ה
ב
י
י
~
א
ר
ק
ש
~מו
ו
מ
ש
,
ל
ב
א
ן
ו
ש
ל
ב
י
נ
~
ו
'
אינ
שלשה~~יןהי
~~מ~ מערי~
' דא~שר~כתוב או
םו~ חיבה~~ט~בא 'ושני ' ,אבל
~
ב~~
א~נ~
~~ ~ל~מ~
ד~~י~י
~נ
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~~~~י~
~ ה~~
~ ~~
~~~~~~~~~.י~~~~
~
~
עצמי משני גי~ין ד~ית ~ה עקולי ופשורי ,כדין ~ימרית שכ' ר~ת ז"לשאין כ~בין
אני מעולםהנני
~'
'
ולצאת מס~י~ות והייתי מ~דר ~טא' היינו וישרא~
ויותר טב להשתדמלונ~
~~~
ל~ דא"כלא היהראיי להזכיר כלל ~הבגה~שםשהו~לכול~לו בו
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~~~~~~
~א~~~
ה ש~ה מ~ריסה שס
~~ב
~ה
מעלתו שי ,בהורא
~ודיתהנהוג ב~דינת~ולין כ~ו האדא ושנו שמה
~~
נ~
לע
ה~ח~ומת~רי לה האנכען' לכתוב ~מה'בגט ~~ורין
~ות
ון~ ~א~כ
בל~
האדע דמת~ריא האנכען ותקע ע~ו ל~ר הלכה~ו ע~"י דעת
חמיוהצדיח~י~עוהגאון מוה~א ~אםוועלער~צ"ל שכתב ~סשל
מאחר שנכתב כדת משה וישראל ,ורצונו ~~ל דשם
יהדות
יי~
~א בע
ל התד~ות ל~ו"ג הוא אסור ואי~ו כדת מ~ה וישראל
שב
~כאשרכן הוא ודאו ובלעם אמר ברוה~קהן עס לבדדישכון
~גויס יתחשב'כיכשהוא לבדד ומבדיל ~~מו מ