הנג
1
(חלק שני)
יחושע לוונזון
פרשווש( טטכל/קציו סינוד
ראשי ,ענף
abג4:ג:י,ג'יןגישנ
www.daat.ac.il
,ן
השבל
דעת -מכללת הרצוג
-
מהיקית מעיב
" -ויות שמורותימלנ"1ןקעיןחיליךראעי עגיהשגלה
הזכ
-
כי
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
סקירהיישובית
באר-טמע
כבר בתקופה הפריהיסטוריתהיוקיימי
ם,יישובים בסביבת באר-
שבע .מסתבר .שבתקופה הכלקוליתית ,האלף הרביעי לפני הספייה)
מיתה-קיימת שרשרת יישיבים בסביבתה .והגדול שבהם היה בתל
היישובים הללו עסקו במרעה .בחקלאות ,במיאכה
אברמטר.
ובמסחר ,תושבביבועט תת-קרקעיים עונהיים .באברמטר התגלג בין
י
י
ח
ו
היתר …כלרנהושת .כבשנים להיתוך טתכת ,לזיקוקה ולעיבודה,
עפרות נחושת וסיגים .את העפרות הביאו ,כנראה ,מפונוז אשר
בערבה .היינו ממרחק של 100ק"מ בקיריב .המתכת שהובאה
לאבו-מטר -הותכה בכמה שלבים ,והטכניקה של עיבוד המתכת כבר
דיהה nnnleaלמדי.ייתכו .שהרשרהטתכת של באר-שבע.הם אבות
אבותיהם של הקנים .שבס החרשים הנוודים ,שנדד בערבה ,באדום
ובנגב בוסי 'ציאת-מצרים ובתקופת המלוכה הישראלית .מכל מקום.
בזמן המעבו מהתקז"ה השרר גחנת ענד.ת.אדאמ.ה מבאד.שגע .ג(דאח
הממורית לתקופה ההסטורית
י'80רת קוצצן
-באר-שבע וסביבתה הקרר
הי
י אהד.ממרכזי הציביליזציה
בה
":ען(:.ית
החשובים בא"י .ואחד ממרכזי
חרושת-המתכת הקדומים ביותר
במזרזם במעמדה זה שיימה,
ודאי .בארישבע קשרי טסחר
ומלאכה עם סינף מצרים ואץ
הדרומית.
באר-שבע המקראית ,הנזכרת
_
,
ם
ה
ר
ב
א
יצחק
בנדודיהם של
ויעקב ,שכנה כ 4-ק"מ מזרתה
לבאר-שבע של '-מינה בתל
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
ו ול גדות נחל-באר-שבע ,המתלכד בקרבת מקום עם גאל-חברות
בבאר-שבע כרת אברהם ברית עם אבימלך מלך גרר בדבר
נ ~ר שהפר .ויכרתו שניהם ברית – – -ויאמר (אברהם) כ' את
י לעדהכי חפרתי את הנאר
נ :ע כבשות תקח מידי בעבור תהיהל
1את .על כן קיא למקום ההוא נאר-שבע".
מסורת אחרת נקראה העיר שבעה ,על שם הבאר שחפרו
~די יצחק (בראשית כה לג).
שתו המטוחות קושרות ,איפוא ,את שמה של באר-שבע בחפירת
במקום -ואמנם ,ליד תל כאר-שכע נמצאות נארות עתיקות,
4פשר כי עלוהם נסובים סיפורי האבות .בארות אלה מספקות
04מים לבאר-שבע ולצאן 4ל הבדווים בסביבהו לכן קראו
הלדווים לתלה של באר-שבע תל-א-משש ,כלומר -תל-הבארות.
לפי המסופר במקרא ,סתמו בתקופת האבות יושבי המקום
(למקרא מכונים הם פלשתים ,אך הפלשתים התיישבו באיזור רק
ה הי"ב לפה"ס) את הבארות אחרי מותו של אברהם ,ויצחק
נילא
1bpnאותן מחדש ,וחידש את הברית עם 'מלך גרר .גם יעקב ישב
בבאר-שבע ,לפני לכתו הזרנה ולפני 'רירתו מצרימה.
קימת מסיית קדומה לגבי קדושתה של באר-שבע ו-גבי
ה'
בה
ה"גלויות האלוהים בה :אברהם נטע אשל;-וקרא בשם אל-
(בראשית כא ,לגק יצחק בנה בה מזבת וקרא בשם ה'
(לראשית בו ,כה) יעקב זבח בה זבחים ,ובה n~xaאליו במראות
ל~ה האלוהים .מסורת קדושתה של העיר נטשכה גם בימי המלוכה
(שלר שנהו) ,ועמוס הנביא עדיין-מזכיר אותה כמרכז לפולחן
..
ולעבודת אלוהים (עמוס ה,ה)
ן
ו
ע
מ
ש
ן באר-שבע נמנית כמקרא
ם
ע
ם
ע
פ
ו
ם
ע
ם
ע
פ
ערי
ערי
?דה (יהישע טה כחן יט ,ב) .נראה .כי אחרי שנבלע שבם
ו ביהודה ,היתה כאר-שכע לחלק מיהודה ,ולסירת
עוועי
(אזהה עם נחלת שמעון הקודמת) .בימי המלוכה היתהנגב'-הדד"
כארישבע
ן
ןיפי
ן
ב"י
8
זפי-מה
8
ילים
י
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
האדמיניסטראטיבי העיקרי בדרוס הארץ .הצית "מדן יעד
"מרכי
באר-שבע" מלמד ,כי היתה חשוב הקבע הגדול ביותר 'בדרום
הארץ .בתלה של באר-שבע נמצאו חרסים מתקופת הברזל הקדומה
והתיכונה ,היינו מתקומת השופטים שימי המלוכה הישראלית
באר-שבע מימי הבית-השני ומהתקופה "רומאית-ביזנטית שכנה
באותו מקום שבו שוכנת בארישבע של ימינו .מעודה על כך כתובת
עברית-ארמית מבית-כנסתיהודי עתיק ,שנמצאה באחד מבתי העיר,
והמיוחסת למאה ה-ב' או הוג' לספירה .כן נמצאו במקום כתובות
ביזנטיות ,המספרות.על תיל-המצב הרומאי שחנה במקום .באר-שבע
היהה חרליה מרכזית בקו הביצורים (הלימם) הרומאי שעבר מעזה
לים-המלה ,ובה חנו פרשיםללסאטיים.
..
באך-שבע החדשה בבניינה
www.daat.ac.il
]-
דעת -מכללת הרצוג
1
1בתקופה הרומאית עברו בבאר-שבע נתיבי המסחרידרום עבר-
הילד ,1לערב,ולמצרים" .צלבנים ,אשרזיהו אותה בטעות עם חברון,
הלימו בה ~צודה ,כדי להגן על יישוב הקבע מהתנפלויות יושבי
.
השדבר.
,
ן
ו
בימרהביניים עמדה באר-שבע בחורבנה .היו בה רק מספר
בגרות,ולידם תאן לשירותשיירות.
באר-שבע החדשה נוסדה על-ירי מתורכים בראשית המאה
הפ /מטרתם הראשית של התורכים היתה לחפור אותה לתחנה
~רר התקדמותם לעבר תעלת-סואץ.
.מטרתם הנוספת היתה להגביר
את
אג פיקוחם על הבדווים .ולחסל התנפלויותיהם של הבדווים על
הגזורים .הנושבים בצפון' 1כ 1את מריבותיהם הפנימיות .בשנת
בעת שעקדה משלחתו המדעית של ד"ר הרצי לצאת לסיור
יקומט ,הציצו ראשי השבסים הברווים את' מחוז נאר*שכע
להתישבות יסודית בנגב .מסתבר ,שעו ,היה רצונם לסלק את'
השלטון התורכי מהנגב .כדי להגביר את הביטחת באיזור זה,
י למשוך את 'לב הבדווים .הפרידו התורכים את באר-שבע
וכו
מ14ם עזה.,קבע
ו את סביבתה כאיזור נפרד .איזור באר-שבע
ה 4אז שטחבדווי טהור ,ושלטונו מנהגי המדברוחוקיו.
העיר-באר-שבע נבנתה מראשיתה על-פי תכנית .עובדה זו
נישרת ברחובות הישרים והרחבים של העיר הישנה ,ובשדרות
הלחים שבצדי ההרך ,בכניסה לעיר .קווים ישרים אלה עומדים
לאופיים של כל יתר היישובים העארזב
.יים ,שנבנו בדרך-
ללא תכנון וסדר .בבאר-שבע הוקמו
גם כמה מוסדות!
בי-4ספר ,בית-משפט,עירייך,דואר .משטרה וכדומה.
ב~17-ו נכבשה באר-שבע על-ידי הצבא הבריטי ,בפיקודו של
גנרל אלנבה בבית-הקברות הצבאי הבריטי אשר בכניסה לעיר
קילרים החיילים הבריטיים שנפלו כזמז כיבוש העיר ,ביניהםגסןשרו יהירה גם כתקופת הפנדט היו רוב תושבי באר-שבע
1
ו
ין.
בישירה
כלי
~
1
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
בדווים ,שהפכו בהדונה לתחשבי קבע".עיר שימשה כמרכו ממהוי
לבדאים בנגב ,ותושביה הלפרנסן מחקלאות ,ממסחר ומהביטוח:
במבצע -יואב ,.ביום ג' דחוה"מ סוכות תש"ח ( )21.10.48נכבשה
באר-שבע.על-ידי צבא-הגנה-לישראל והפכה,לעיריהודית.
עם כיבוש העיר שוחררה גם בית-אשל ,ששכנה 2ק"מ מער"ה
לבאר-שבע ,והיתה נתונה עד.אז במקריתושך .באר-שבע שימשה
כנקודת .משעו להבצע -חורב" ולמבקע .עובדה ,-שבהם הושלם
כיבושם של התגב ,של הערבה ושלאילת.
מאז הכיבוש השתנתה בארישבע לבלי הבר .רבבית העולים
והוותיקים שהתיישבו בה הרהובוה ובנוה במהירות .קמו בה שכונות
חדשות ,נסללו כבישים .הוקםו,מפעלי-תעשייה 'וחרושת והאוכלוסיות
.
א'זזר הפיתנו בבאר-שבע
www.daat.ac.il
-.
דעת -מכללת הרצוג
גליהפי שמונהיהגיע
ה ל(0-ם 40.תושבים.עיירה רדומה 11
שבגבביורי
ת16ב הקבע בארז הפכה לעיר שוקקתחיימי שמלבד היותה
ת
.השב ,הינה גט הבסיס לפיתוחה
ן,
ן
"
ןהכביש שקישר אותה
מח
באר-שבע קשורה כיום עם מרכז הארץ על-ידי כביש טוב וקצר
בימי המנדט וע"י מסילת-ברזל ,והיא
משמשת כבסיס לפיתוחם של אילת ,פסל מפעל-האשלג בסדום ושל
שגר מפעלי הפיתוח בנגב.
כביש כאר-שכע=ניצנה עד טסעף-הנגב (לכטר-ירוחם)
בכביש.
.הנוסע
באר-שבע-נוצנח יראה ממערב לכביש ולעתים
,
ם
י
ב
ח
ר
נ
ן
א
כ
מ
מזרחה לו ששהי חוליות
עד גבעות
המשתפעים
הכורכר שבמישור-החוף .במקום זה חודרות חוליות הים .את חדירתן
העשוקה ביותה ,ומגיעות למרחק של 50-40ש"מ מהים .ממשלת
המנדט אחוה באמצעים שוגים כדי לעצור את התקדמותן ,ובמטרה
וו
העצים והשיחים שבצדי 'הכביש .אף שהתוליות אינן
ע~רות ,בדרו-כלל ,עוברת בפרצות שביניהן -ממערב לכביש
באך-שנע-ניצנה -דרך עפר מקבילה לכביש ,ששימשה כעבר
ר העיקרית מבאר-שבע למצרים .דרך זו ידועה לנו מהמקרא
כדי
באם "דרל-שור" ,על שם מדכך-שור בחצי-האי סיני ,והיא נוכרת
בשאיר על הגר ,שפתתה של שרה ,בברתה מפני גבירתה אל בית
אבי,תיה ביצריט- :וימצאה מלאך ד' (אח הגר) על עין-המים
במקבר .על העין בדרך-שור" (בראשית טז ,ז) .זוהי גם הדרך
הדןמאית המפורסמה באר-שבע-חלוצה-יהובות ,nlsw-שהיתה
האורך העיקרי בנגב בתקומה הרומאית-ביזנטית .במשך דורות
,
ן
גסן,
,,נשתלו
צי,
דב4.
של ענובה נהרסה "דרו כליל ,ולראשונה השתמשו בה
בעת החדשה שריוני צה"ל ,עת עלו בה לכיבוש ניצנה ,המצרים
לא
",ביאו כלל בחשבון אפשרות של מעבר שריון בתוואי זה,
וה*תעתם החישה את מפלתם.
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
;?.ךי-461'1~.
,.,ג
ן
י. %
לרגישים
גד=44~4"4%14-נננ"=%
י4ן
'.4
.
'
,
'-ע
רניב.ס
רביבים שוכנת ב 23-ק"ש בקו אוויר דיונית-מערבית לבאר-
שבע ,במרכז מישור השווה בגודלו לעמק-חפר .הניסיון הראשון
להתיישב צמישוכ זה נעשה כבר בי ,1935אולם עםמאורעות
1939–1936חוסל המחנה הארעי שהוקם במקום ,פ
זד
רב
וה
יווים הזרו
לשלום באיזור .שמונה שנים אחרי כה בשנת ,1943הוקמה רביבים.
רביבים ,גבולות ובית-אשל ,שנוסדו באותו פרק זמ 4היו היישובים
היהודיים הראשינים בנגב ,והוקטן תחילה כנקודות תצפית ,לשם
חקירת התנאים האקלימיים והאפשרויות החקלאיות בנגב השהון. .
כמות הגשמים הממוצעת באיזור רביבי
ם אינה עולה על 75
י"
י"
בשנה ,ובשנים שחונות אינה מגיעה אלא ל 50-מ"מ .גם טלהקמ
,
איו בו כדי לשנות במידה רבה את התמונה .קושי אקלימי נוסף
באיזור הוא fitDIDהחול .חוליות הים חדרו כאן למרחק רב מהים,
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
בנייה ברינה תת.ורוע'ת בעץ
התחולל סעדה ,היא מרימה ענני אבק דק ,המתפשטים לרוהב
זה עשרות מטרים האבק חודר לכל פינה ומכביד על הנשימה.
ייתכה שהנגב אינו דל כל כך בגשמים כפי שהעלו המדידות
'ביבים .אלא שחלוקתם אינה שווה ~SIS .הגשם הקוברים באיגור
סחים .עליו על פי רוב ,ממטירים את גשמיהם בהרים שמצפוך'
רח לה מי הגשמים יורדים מההר בצורת שספונות ,מקצתם
:חל-צין לים-המלה ,שקצתם בנחל-רביבים ובנחל-הבשור לימי
!יכוו .כוחם של המים השוספים לנחלים רב מאוד .הם גויפים
!ם אבנים גדולות .וסוחפים אדם ובהמה הנקרים על דרכם.
:ר בימים קדומים ניסה האדם לבלום את כוחם'ההרסני של
וים ולהפיק מהם תועלת .עדים לכך הסכרים ,שהוקמו בנחלים
:קרבת הערים העתיקות ,אשר סרחו בנגב בתקופות הנבאטית
.
רומית-ביונסית .וכן בנחלי הנגבהאחרים.
גם אנשי רביבים ניסו .בתהילה לפתור כדרר 11את בעית
י
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
החש הדרומי שורד השואה הנב
המים להשקאה .הם חפרו בריכת עפר גדולה על שטח בג 80דונם,
ותעלה באורד 950מטר חיברה אותה,ם אפיק נחל-רביבים הסמוך.
בנחל עצמו הוקם סכר ,שחסם את האפיק לרוחבו ,ועל-ידי הרמת
קירות הסכר והורדתם ,ניתן להורים את כמויות המים הרץויות
לתעלה ולבריכה .שנת תש-ה היתה בווזה בשטפונות :שש.פעמים
זרמו מים בנהל ,ולפי הערכתם של אנשי רביבים עברו בו באותה
שנק 83מיליון ממ"ע מים ,וככל זאת .אך מעט ממים אלה נשארו
בתוך הבריכה .נתברר /שהמים חלחלו בבריכת העפר ,וכי אפשר
להשתמש במים) הבריכה הזאת להצפת שטחי המזלע רק במשך
תקופה קצרה אחר אגירתם .לצורך אגירת מים למשך כל ימות
השנה נחפרה בריכה מיוהדת ,קטנה יותר ,שקרקעיתה ודפנותיה
זופתו 'היטב .תכולתה של בריכה זו היא 40~00ממ"ע .אולם גם
היא לא פתרה את הבעיה ,שכן מדי פעם בפעם nV1bאת הנגב
שנה שחונה ,ואף בשנים גשומות באר כמות המים הזורמים בנחל
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
קבועה ויציבה ,ולפיכך אין אפשרות -לבטוח בהם יצורך
נעבתה במשק .הניסיון של רכיבים הוכיח ,שאפשר להשתמש
51י השטפונות הזורמים בנחלי הנגב כתוספת למי ההשקאה,
את הבסים יש להשתית על צינור מים .ואמנם ,רביבים
~וברה לאחרונה לצינור השים של הנגב ,ומאז החלה תקופה חדשה
תכנת
אוים
ב"תפתהותה
ן תחילה ישבו מייסדי רביבים בבור-מים בצורת אולם תת-
קרקעי רחב .שנחצב ,כנראה ,בתקופה הרומאית-ביזנטית .בורות-
~ים כאלה ידועים בשם חרבות ,והללו מרובות .בנגב ,אלא שהן
טעומות פי רוב ,והבדווי עצל מכדיינקותן
.ש'בקרבות שהתהוילו
ות ,שימ
~לגב הדרומי-מערבי במלחמת-העצמא
אולם חת-קרקעי
%שהיש מקלט טבעי,כבית-הולים שדה..
עד מלחמת-העצמאות שררו יחסי שכנות תקינים למדי בין
ארשי רביבים לערביי הסביבה .יחסים אלה השתנו מייד אחר
*רזת המדינה ,ובייחוד אחר פלישת צבאות ערב לארץ-ישראל.
הלוחות המצריים ,שכגשו את עסלוג'.,ניתקו את רביבים מהכביש
%אר-שבע ,ואנש' המשק נאלצו להשתמש בדרכרעפר צדדיות.
עם כיבושה של באר-שבע על'-די כוחותינה שבע התקדמותם
לשבר ניצנה ,נפתחה שוב הדרך הראשית .האויב עשה ניסיון
להזור ולכבוש את עסלוג /והפציץ את רביבים ואת המשרטים
בלביבה ,אך לא הצליח במשימתה רביבים שימשה כנקודת היערכות
לכוחותינו לקראת מבצע -חורג" .שבו סולקו כוחות האויב
מהנגב( .פרטים נוספים ראה בפרק על
באף-משאבים"
אחרי מלתמת-העצמאות נגאלה רביבים מבדידוהה ,משהוקם
בירכתה משק נוסף -משאבי-שד" .סמוך למלחמת-סיני ואחריה
מדרוס-מערב להן .בקרבת הכביש לניצנן וסמוך' לגגון
ש"יתת-הנשק ,יישובים נוספים :שדמות-שיזף ,קציעות ובארותיים.
עי
4
חיובה
ייל
,
כן
הימו
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
משאבי-שרה(גיר-עטיוג
משאני-שדה נמצאת כקרבת הצטלבות נחל-רביבים Qgכביש
באר-שבע-ניצנה ,כ 5-ק"מ מזרחית לקיבוץ רביבים .היא
על שם אלוף יצחק שדה ,מבוני כוח הביטחון היהתך ,כרביבים,
היא מהווה כמדת
קדמית באיזור מדברי
שלדגמהוצתה,-שהיסזמףוךוקלצגינעוולתשביתת-הנשק עםמחצלרויי
ם.
קדם שכנה ,אולי ,במקום זה בעלת-באר ,שעלתה בגורלו
בימי
שבט שמעון. :ויצא הגורל השני לשמעון ויחי להם בנחלים
של
ל החצרים אשר
באר-שבע ושבע ומולדה ושרוחן – – -יכ
,
ב
ג
נ
ת
מ
ר
זאת נ"לת מטה
סביבות הערים האלה עד לבעלת-באר
ומשפחותיהם" ('הושע יט ,ח) .בזמן החרש שכן בקרבת
בני
נקראת
שמעוי
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
קלים מחנה צבאי הישיב ערבי ה 14בשם
השמות
גו
ח
השם-שסהלמו
לעלת-באר הלקראק ביר-עסלוג' הערבי וכן ביר
ידש באר-
~אבים ,מורים כולם על מציאות מים ,ואמנם מצויות באו בארות-
%ם עתיקות ,שהיה בוודאי .בשימוש כבר בתקופות קדומות.
בראשית מלחמת-העולם הראשונה קונה כביר-עסלוג' מהנה
אצבא התורכי-גרמני ,שהתעתד לעלות על תעלת-סואץ .לידו הקימו
~.תורכים מסגה ובבנייתו השתמשו בשרידי כנסייה ביזנטית .לפני
~חמת-העצמאות היו במקום בניין משטרה .ומחנה צבאי בריטנ
4ר-עסלוג' שימשה גם כשוק לשבט "עזאזמה ,שישב דרומית
לבאר-שבע .מיום הכרזת החלוקה היואנכי
י שבט זה לרועץ לששי
בית-אשל .חלוצה וכד' ,ועם פלישת .צבאות ערב הפך
איזור לזירת קרבות .וכך 'מתאר_הספר" .חטיבת הנגב במערכה"
%ת הקרבות בגזרת. :11 .ב 24-במאי ( )1948נכבש המקום כיבוש
לקרחי ביותר על-ידי צבא-ההצלה המצרי ,שהועבר מאיזור כפר-
~ום אחר שסבל שם אבידות רבות .תפקירו היה להבטיח את
רך התחבורה המצרית מעוג'ה (ניצנה)' אל בית-לחם .במקום
נתח פלוגה מצרית ,כמה מערביי' המקום ומספר שוטרים .הם
יסק
ו בייקוש דרכי העפר שלנו ובסיורים .כן תכננו התקפות על
~שובי הגוש .בליל ה-וו ביוני תקמו יחידותינו את המקום .בטרם
לה השחר ,בהיות הכוחות ערוכים סביב הכפר ,נראה אור של
ספר כלי-רכב שנכנסו למקום .לפי אורות שיירה זוסיווגו אתכלי
~נשק למסייע ועשר דקות אחר כד נפל הפגז הראשיה האויב,
נבטחו שעם התחלת ההפוגה ניצל מכיבוש ומקרבות נוסרים,
~יפתע לגמרה בהול ונחפ ,עזב את-יצוליו וברח .ביד בבוקר
מחרת ,ביום ההפוגה הראשון ,הסתיים הקהב .האויב הבורח
השאיר עשרות הרוגים וחמישה-עשר שבויים ,ניניהם קצין אחד.
לאור היום התברר ,שאכז ה'1האייות אורותיה של שיירה מצריה.
*נשאה תחמושת אל חזית ירושלים .שלל השיירה נפל לידינו
ן
,
*יבים,
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
כמצב מצהז.בקיב על כיבוש המקום
נפלו 15מחברינו;כד הסתיים שלב א',
יעסלוג' הפכה להיות בטיסנה ההפוגה
נוצלה .להתארננות'.מחדש במקום.
.ערב ההפוגה השנייה ,ביום א/
ניסו כוהות אוים גדולים וחזקים
לפרוץ -את הדרך .האויב הסיתר
קישותי כותרת מקווצה ?ל בסיסנו במאות אנשים ,סלקים
ומטוסים ,שהפציצו את המקום .ואת משק רביבים הסמוך במשך
כל שעות היום 10 .שעות נמשך הקרב .לאויב נגרמו אבידות
רבות באנשים ובכלל.רכב משורינים ,שנשארו פזורים על הדיינות.
אף למארת ניסה האויב לעקוף את המשלם ולהעביר שיירה .אך
ללא הצלחה .התוצאות היו -ארבעה משורייני האויב שיצאו
מכלל פעולה .אחד התפוצץ ואחד
נשרף ,ולידו נמצאו תשע גופות
חרוכות .קו התחבורה המצרי לח-
זית ירושלים נשאר מנותק .וביד-
עסלוג' בדינו
הלוצה
בתקופה הביזנטית היתה חלר
צח העיד הגדולה והחשובה
ביותר בנגב .שמה מוכיות ללא
נוסדה בידי -הביזנסים או בידי
הרומאים ,אלאבידי בני עם שמין
ואמנם' יסדוה 'הנבאטים כי%5
שנת לפה"ס .תהילתה -תחנה בד-
רךהשיירות הנבאטיות ,עד שהפכה
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
בעזת "ימנם למרכז
ותעשייה בדרו ההשהה מפטרל
סם
,11אילת לעזה .היא היתהמג
תיתחנה חשובה בדרך מירושלים לניצנה
וו.מצרים .יש.לשעל,כיבימי קדם הסתעפה דרך זו מדרום לעצמון
(*מדרום לניצנה) לשני סעיפים עיקריים :דרך אחת הוליכה
לשארים ,ואילו השנייה "וליכה אל כונתילה .ומשם לאילת..דרך
שרשית קישרה ,ודאי ,את חלוצה עם ממשית ,ודרכה עם הערבה
ן
,
וע 6עבר-הירדן המזרחה
.לפי שטח חורבותיה ,מעריכים כי היו בה אז עשרים אלף
תותבים .רובם עסקו במסחר ובחקלאות .הוות חקלאיות ומטעים
היו פזורים אז בעמק הפורה שבסביבתה ,ואב-הכנסייה הירוני~וס
(4מאה ה-ה' לספירה) מזכיר לשבח את יינותיה .בבית-הקברות-
של העיר נתגלתה מצבה ,ועליה כתובת נבאטית1 ,כ 1מצבות ר12ת
מהתקופה הביזנטית .בשנת 358לספירה נעשתה חלוצה לבירת
הנגב ואדום ) (Pa[tstina Tertiaולמרכו מסחרי חשוב .על שמה
נעיא
ה דרך השיירות הגדולה למצרים" ,אורחה-דחלוצא",( .בראשית-
רל 4מ" ,י) .גילוי שרידי בית-כנסת וכתובות עבריות מוכיח,
ששאותה תקופה התקיים .בחלוצה גם יישוב יהודה כז היה בה
ב-,מדרש יווני לריטוריקה ולשירה ,וישב בה הגמון ,כבר במאה
לספירה ההלו החולות לכסותה ,ובמאה ה-ד' כפר היה שטה
מהעיר מכוסה חול .אז החלה העיר לרדת בהדרגה מגדולתה,
במאה ה-ף לספירה עדייו עברה-בה
dutI
מירושלים לסינר
יוסטיניאנוס בנה ב 4מצורה גדולההד
רו
ימחנה צבא .בפעם
הלארונה נוכרת הלגצה בסוף המאה "-ף ,בקשר עם תלונה על
הללעות מצדהערבים.
ע
ם ,חורבנה של העיר: ,מחו שרידיה כמעט כליל מעל פני
האימה וזאת .בגלל קרבתה אל יישוברקבע :תושבי באר-שבע,
_
,
ח
ל
ב
ל
א
דיי-
ח-אז-יונס ,רפיח ועוד ,היו נוטלים ממנה בקביעות
אבים לבנייניהם .בעיקר הרבו הרס התורכים ,טייסדי באר-שבע.
ה',
ג,ל
א,ם
ן
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
"שחסונות אף הם .לא משכו ידיהם ממעשי תמס אלה ,וגם הטסגד
הגדול שחיקם בכניסה .לבאר-שבע נבנה בחלקו מאבני חלוצה .ביפי
פלהמת-העולם הראשונה נלקהו אבני חלוצה לבניית גשרי מסילת-
הברזל ,שהעדה-לסייע לתורכיה בכיבוש השאץ .מעניין לצייה כי
.
כבר הסופר הערבי מקריזי ,בן "מאה ה-ט"ו ,מתליע על שדידת
שרידיה העתיקים שלהעיר.
ליד חורבות הלוצה שכן עד .מלחמת-העצמאות כפר ערבי
העתיק
המקום.
בשם חלטה -שא
ביי
משבטינעוואאומלחא,סישרעובסרושמלוהתיישבותשלקבע באיזורת,וש
ו
וה
היו בדווים
ידועים באיבתם ליהודים .בקרבת מקום קמה בנובמבר 1947הלוצה
'העברית .כימי מלחמת-העצמאות היו ערביי חלמה וביר-עסלוג'
אורבים למכוננות.רביבים וחלוצה .הלוצה היתה נתונה אז במצור,
וסבלה מחוסר מזון .רק במבצע '"חורב" ,עם כיבוש ביר-עסלוג'
והנגב כולו ע"י צה"ל ,הוסר המצור ממנה ,וערביי חלסה ברחו
מהכפר אל מעבד לגבול .עם תום המלחמה עברו.אנשי חלוצה
להתיישבות במשאבי-שדה.
מצפה-שבטה
כ 38-ק"מ בקו אוויר דרומית-מערבית לבאר-שבע ,בקרבת.
מצפה שבטה ,לדגעיז אבני-צוד; שבהו תסתייעו כמשוער היום-בהכזהת
מי-הגשמים לשטחים מטובדים
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
~כביש באר-שבע-ניצנה ,מתנשא מצפה-שבטה .גובהו כ 150-בר
שעל פני הבקעה המשתרעת לרגליה ושמו ניתז לו על שם העיל
אעתיקה שבטה ,שחורבותיה נמצאות במרחק 5ק"מ מהמק
במצפה-שבטה,ום .כפי
שמעידים שרידי פולן וכלי האבן שנמצאו
משכה
גליה גבעה וו את תשומת-לבם של בנרהאדם כבר בתקופה קדומה
תותר .בתקופה הרומאית עברה לרגליה הדרך שחיברה את אילת
קם .דרך-הים" ,אשר הוליכה ממצרים דרך ארץ-ישראל לארצות
י בחשפהזונבנתה במצפה-שבסה מצורה.
"פרת והה'דקל
התפתחותו הגי? מצפה-שבטה בימי השלמות הביזנטה
י-ד' -ה-ר לספירה; מעידים על כד שרידי הכנטייה,
שיה
לת
~מאו
~רידי הממגורות ובריכת-המים התת-קרקעית שבמקום .במישור
שלרגלי הגבעה ניצבות בשורות סדורות תלוליות אבניצור .תלוליות
שאלה מצויות במקומות רבים בנגב סביב נחלים ,והערבים מכנים
נותז תולילאת אל-ענב -תלוליות הענבים ,ואמנם ,עד הזמן
האחרוז היתץ מקובלת הדעה ,כי הן שימשו כממונות לגפנים
הופרחה כביכיל ,במישור זה .לאחרונה רווחת הדעה ,שתלוליות
אלה נוצרו על-ידי סיקול המדרונות ,כדילסייע לניקוז מי הגשמים
4הגבעות סביב לשטחים המישוריים בנחלים ,שאותם עיבדו עיבוד
,
ן
,
1
חקלאי,בפי שמעידות הטראסות המצויות בהם.
מצפה שבטה היה איפוא ,בעיקר מבצר ,ששמר על הגישה
ר שבטה ממערבי הודות לאפשרות התצפית הטובה שהיתה
יעי
יע ממנו בנקל על המתרחש בדרך הראשית,
לה אפשר היה להוד
,
ה
נ
ו
ש
א
ר
ה
ל ?ל הגנתה של שבטה .בימי מלחמת-הפולם
באשר
ןלהי
*ללו התורכים %ת ממילת-הברזל למצרים,היתישובשרירי המבנים
8ל מצפה-שבטה כחוסרי בנ= 4וכנו מהם -כמה גשרים וסוברים.
חשיבותו של מצפה-שבמהכמניבוכנקוית תצפיתי
ל דרך ניצנה-
%1ר-משתגים-ביר-שב?בליה גם במלחמת-העצמאות.
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
שבשה
כ 5-ק"מ דרומית-מזרחית למצפה-שבטה .נמצאות חורבותיה
.
ם
י
י
ט
א
ב
נ
.
ב
ו
ר
י
ק
ב
שנמצאו
הרסים
של שבטה .היקף החרבות 2ק-מ
במקום ,וכן טבלת אכן-גיר שבורה ,ועליה הכתובת ל"זכרת לדושרא
~טוב" (.דושרא היה האל הקדמון והחשוב ביותר של הכבאטים)
י יושביה הראשונים של שבטה היו נבאטים .עם חרוץ
מעידים,
זה שקדכעל פיתוח המסחר בנתיבי-המדבר .ועל פיתוח החקיאות
באזורים צחיחים ,ולא היה עם בעבר-הירדן ,בארץ-ישראל ובסוריה,
אשל הרהיב כמותם את החקלאות אל לב המדבר .שבטה שימשה
כתחנת-מעבר לשיירות המסחר הגדולות ,שהובילו בדרך פטרהnrv–
ואילת-עזה ,את כל סחורות המותרות שהובאו מהודה מסיה
מאפריקה ומתימז .תימן היתה ידועה באותה תקופה .בשם .ערב
י ואת הנשמים היקרים לשווקי
המאושרת" .וסיפקה את הציד
"ורבות שבסה
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
אירופה הדרומית ,ובעיקר ליוון ולרומי .לשיא פריחתה ושגשוגה
~גיעה שבטה בתקופה הכיונטית .לעומת זאת ,ירדה מגדולתה
עם הכיבוש "ערבה ובמרוצת הומן 'נעובה לגמרת משכהה .שבטה
גמה ונתגלתהלבניאירופה רקלפני דוראחד.
מכל הערים ששכנו בנגב בתקופה הרומאית-ביונט
הית -
אלוצה (בירת הנגב באותה תקופה ,שעל שמה נקר
.א דרך-
שיירות הגדולה למצרים) .,רחובות ,באר-שבע .,עבדת ממשית
ועוד -נשארו בימינו רק שרידים מעטים .הפולשים הערביים.
לבאות צלאח-א-די ,שבטים מונגוליים ,ממלובים ,תורכים ובדווים,
שירקו ערים אלה אחת אחת מאבניהז .ולא נותרו אלא יסודות
~חים ,המציצים מבעד לעפרו של המדבר .שבטה הים העיר
יחידה בכל ערי הנגב ,הקדומות ,שנשארה עוקדת -על תלה.
ורבותיה היו מרוחקות מן היישובים שנוסדו בתקופות מאוחרות
לתר ,והודות לכר לא נפגעה .בסביבה,
1התגוררו באשד מאות
האחרונותבדווים משבטהע,א,מה.
~מגיע מצד מזרח לשערה המרכזי של העיר ,ימצא רחבה
tlehה
סנה ,ובה בית מודרנק בבית זה התגוררה המשלחת הארכיאולוגית
והאנגלית ,שעסקה בחקירת שבטה בשנים ,1933-4ובו שמורה רצפת
ן
,
'
ן
פסיפס מגוונת..
,
ן
מצפון לרחבה ,שליד השער המרמזי של העיר ,נראים יפה
רידי טראסות קדומות .שרידים ד
,ומים שרדו גם הבעדתריךק ממצפה-
ובטה לשבטה ,ביחוד ליד ה.חרבה" הוא בור-המים
שבדרך.
4ראסות נועדו להאיט את ,רימת מי-הגשמיםבנחיים כרי יאפשה
לזים להיספג בתוך אדמת האפיק .לשםהרויתה והכשרתה לזריעה.
41ביבת שבטה פרחה כנראה ,כרמים ,שבז מפורסמים היו בתקופה
,
ן
ז4יונטיתיינותיה המשובחים שלהעיר.
לפ' הערכה ,ח"ו או בשבטה ובבנותיה 15-10אלף נפש
באיזוב .בתיה ורחובותיה של שבטה נשתמרו היטב .בבתים ניכרת
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
יפה שיטת הבנייה ,שהיתה מקובלת באותו פרק זמן באזורים
44רי,עצי ענייו :מעל לכל הדר נבנו שלוש קשתות אבה ,1ן
שהחזיקו את התקרה ,שהיתה עשויה לוחות-אבן ארוכים ושטוחים.
~רך זו נבנו גם כתים בני שתי קומות .אופי הבתים היה מזרחי:
4פפר הדרים סביב הצר פנימית סגורה ,שפתהיהט פונים אליה,
לעוד שלצך הרחוב פונים רק קירות אטומים ללא חלונות .בקומה
4היה שער כניסה אחד בלבד.
בעיר זו ,שהוקמה בלב הנגב ,עמדה ,ללא ספק ,בעית המים
כלאש דאגתט של אבות העיר ושל תושביה .אף שהעיר קמה ללא
גנון מוקדם -דבר המשת