~
~
~
ג~
~
~
~
~
~
~
.
~~~~~ .י.
~~~
~
"
~
~~~~~
~
~
~
~~~~~~ י~י~
~~~~~'~~'~~ .
י.
~
~
~
~
~~~
~
~
~
~
~
~~~~ ~י~~~
~~~~~ ~~~~ ~~~ ~~י~~~י
~~.י~י~ ~~~~
~~~
~~~~י~
~~~~ ~~"~
~~
~~~~~~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
י
~
~
"
~
~
~
~
~
י
~
~
מהה~ק
~~ג~~ר' קא~יל
ג'באתר~~א
.קכ~ב .הובא
י~ו~
~"~המ
~י~דות .ז~ל .ומנוחתו עכנביונדי~בק~ טא~יגראד
~מ
ש~ח
י
א
פלגהשנון וו"ח ~~
וז~
~~~"~ במ~לות
מו'
~~~
ומידו~ כ~~~קבלתי .אשר
שי' וואלדען
~~~~
~~~~ממ~י לכתוב~ו ~
ינים מהרה~ק
ביק~ מלובליןזצ"ל הא
ניהז~ת~ל אתי רבות
ד~
רז
טו
הח
ותיעצומים ולא אוכללהאריך כחפצי
ו
~כ~ז א~תובלו ~יזה דברים
הקדוש
~ורהעולםרשכבה~גהרבי~לובליןזצ
~~~וקלה"ה.
~יה בן הרה~ק הצדיק מ' ~יעזר ~בד"ק
~וזעפאף .שהיה נין ונכד ל~של"ה הק~ש
זי~ע~ .ודע~ מהמעשה שהרבי
יי
לב
~ה"ה אמרל~ל~ידו הר~"קר' נפת~לליובצ
~
.ידענו שזקינינו השל~ה הקדוש
יל~יכם בשמחתתורה בש~ת הקפות.
אצ
~
~ירהא~
~מו של הרבי מלובלין ~יתה בת הרב
הקדוש ר' קאפיל מכפרליקאווסמוך
~ארניגראד.וראיתי בהקדמה לשו"ת
~ם
~ני יצ~ק
ר'
~מיערסלבוובנ~
~ענדלבןהרשהכ
"ק
~מרע~
.
ון
ת~רביר' ש
~אמרלו~ביו הר~ששהיהג"כנכד הרה~ק
~'קאפילאשרפ"אבאאל~ינוהר~ר
~
י
פ
מכתב מק"ק אמ~טרדם לאמור שמבקקא
~
י
ש
~~ול~יות רב והר~~ק ~שיב להםתשואת
~ן ע~~ .אבלבעיקר הדבר השי~ כי
~ו~ו
י
כ
~
שיהיה ~אב ה~ון
גוי~"~נ~
~ז
~יה מח
א
שייק"~אראנדא בכפר ליקאוו .ול
אב
וידוע אשר ~ה"ק הרבי
~היו~
ל
ר
מ
א
הרה"קרביר' ברוך זצלה~ה
מלובלין ב"ד~
ממעזיבוז
לו קצת קפ~א
~
י
ה
~
~
ל
~
בע~
ם
ת
א
ש
מה זה
ם
כ
י
מ
צ
ע
לגדולמ~ני
~
~
י
ז
ח
מ
ד
כ
נ
א
ל
ה
ם
~
א
ז"ל
אני נכד
ו
ו
א
~
י
ל
~
ל
י
פ
~
~
~'
אר
~
הבע~~ ו~ס~ר ם~.ורי
~ות
א~ימלך
~ו~
י~~ ל"~ ו~~אה~
נ~ח מצבתו~.ויצא יעקב
מבלאד~רכושב~שהי~
משביע לכל עובר ושבוהלך
~~קבקדוש~
קדושיאמר לו בשנת
~
"
כ
ק
ת
ו
ל
ט
נ
~ורים קטן ד'
ה
ב
ש
נ
ו
המ~ור~ בשוש~
~נתבקש בישיבה של
ארון הקודשיוו
ה~רני הרבני המוכלג ~תורה מעל~
ה~ופרסים לשבחמו.ה יעקב קאפילובג~~~
ו~
~לונימוס" .ויתר הדבריםלא נחנו~הע"
ד
לקרות ~חתית המצבה.
יל~אותיו
~פ
וב~~~יורנ
טארניגראד ~ודל צ~קתו ו~
~
בק"ק
מו'~~~~י ~~~
~
~
~
~
~
~
פישלי אבד~ק שטע~צין בן הרה"צ ר~
לייבשחתו הה~ק ר"ר ש~עון
יערסלו~
מא
בן הרה~~ר' ישראל מליקאווי ~הוב
בן ~רה"ק ר' ~א~יל בשו~
פרי
~
ק~
בו
~
'
ר
ו
נ
~
ו
ע
~
ש
ב
ל
א
ר
ש
י
"
~
~
ר
ש
א
ר
"
ר
ה
~י
ל~
ד
"ג
ננ
~ת
~מעון נתקרב ל~~ידים והוא היה ~
גדול תלמידי הבעש"טז"ל היהלודין
עעם~~נו
כיבוד אב
~
א
ו
~
ע
ט
מ
~
כ
ז
ו
ו
ת
ר
י
ט
~
ם
ד
ו
ק
ו
שלח לבנו ר'
בתנוור~בדין
שמעון בגזירה שאםיגיד בקדיש.
~
פרקניה" .כנוסח
אז מוטב~וישצ~~א
ח~ידי~ בנו
הל
יגידא~ריו קדיש ~ל
שיגי~
~י~
~לבה
וו
~נוסח אשכנזוסיפרו להח
~
ורקד ואמרעוד
בני חיוקו~נ~~טר
מ~מט.
ו~
~ו'
ל~וכ
ר
וקיים ר~ שמעוןשומאעמ
בלי וי~מח
י~
~ל שלושים ול~ר שלוק
דם
שי
~
י
~
ה
~
ה
ל
צ
ז
ואמר לו הרבי מלובלין
אביך
ד~
בלודבול
~מני להגיד
~' ישראל היהאצלי
בכו
לךש~וכללהגידויצ~חוו
י'~כי ב~ולם
יתי ~עליו~
וקיי~
ו~~~ ~~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
ואמרויצמחוכו' רק בכליארצייט אמרבלי אמר שבעת שלמד ב~יבת הרר"ש מנ"ש
ויצמח וכו'
ש"ע או"ח הרגיש בע~ת לימודו ריחןגן עעדן
גם סיפר הרבהנ"לכיפ"א נסער'קאפיל והרר"ש העסתיר הדבר וכל ע~ת לימודו היה
בדרך וראה עני הולך קרוע ובלוי' על השלחןמיני בשמים כדי שא~ם
~.
וביקשו שישב על עגלה שלו ולארצה ולא אחד מתלמידויכ
~
~
~כ
י"
ל להסתיר הדבר ע
ש~בא בפתחא
הועילו כל ההפצרות ושוב ביקשו שילבש
רא
דףהעחנ'(~ בראש ס' צבא
בא)~
מלבוש חם שלו כי היה בחורף וקור ולא ~~~~~~~~~~זעכית
זלה"ה
רצה בשום אופן והלך לדרכו וכאשר שב רב בזה הלשון סיפר הרבי
ל~ שהיה
ס
י
ל
ב
"
ו
הר"ר קא~יללביתו םי~רו לו שבא ענ לזקינ הר"ר ליבוש ר' נטע מלובל
~ושב אחורי התנור ואינו רוצה לאכול מכירלזקינו הג"מ ליבושאבד"ק אמששטרדום
היאך מכיר
ולשתות אף שהפצרו בו מאוד ואינ מדבר אשר שמו בקרבו
כללוכללונכנס הרה"קוראהשהוא הוא הענ היה אותו .כי בהיות
הר
םויפ
~ך
ול
בדרך
רג
בפ
שפגע בדרך ושאלו על זה ואמר לו שהוא לקבל פנ רבו הרר"ש זלה"ה ו
געל~ בדרך
הבע"ד שבא ליקח נשמתו למרומים ואמר
לקראתו אש זקן ומקלו בידו ~ובע
ר' קאפיל .האם תמנו ל וע הינו האם םפאדיק על ראשו ושאל אותו אברך אנא
כבר השלמנובעוה"ז ככל המוטל עלישאמות אתה
הו~הלך והשיבו לקבל פנ רבי ~רר"ש
ך
א
י
ה
לעבוד את
עתה והשיבו הבע"ד החק שלי הא לעשות ואמר אני אלמדך דרך
שליחותי רק כאן שראיתי מכם הכנסת השם י~תברך.כי אברך על~ ללמוד דברי
אורחיסגדול כזה ובקשותוהפצרות לעשות חז"ל גמרא בכל יום ובם~ם מסכת לראות
עמי בטובה אשיב למעלה לעשות שאלהוכן לחדש איזה ד"ת .ואני הוא הרב ר'ליבוש
היה והוסיפולו ט"ו שנים על שנותיו ע"כ אבד"ק אמשטרדם אשר יצאתי לקראתך
למד הה"ק
וצלה"ה ללמדך דרך הש"י .וס~ם הרבי
ו
י
ר
ב
ד
ם
ד
ר
ט
ש
מ
א
מ
'
ג
ה
ו
נ
י
ק
ז
ק
,
ה
ג
ה
ת
ב
י
ש
ם
~
ק
מ
נ
א
ו
ר
כ
~
ה
.
~~~~~~~~בילדותו בי מלובל~
מל~ל~
ה
נ
ש
ה
י
ה
ב
"
ש
ח
ע
ב
ר
ט
פ
נ
ר
ב
כ
ו
מ
כ
ם
י
ר
ש
ע
ההוא
הרבי ר~ שמ~לקי מנ,ש וכתוב אלי
עכ"ל .
נ,י אבד"ק
הרה"ג מ'
כי
~
~
נ
כ
רראדדכשי~בנעט ~~~~~~בםפרחפלה למשהפרשת לךלהה"ק
אז למד בישיבה גם הגה"ק ר'במ
ז"לויעןכי הר"מ בשעטהיה מג~ל ממד~ת
ר"מ םאמב~ר
~ב~~לךששאללאח~
אשכנז היה ג"כ בעל נימום וד"א ועל כן הה~ק ר~צ ז~יט~ובר ש
~~
העשבים מת~לבלע~בהתלהבות המלנע
ה
היה דרכו למשל לאמור שבתא טבא גם
ם~
~ו
להרבנתהצדיקת אשתרבו הרר,ש .אמנם ו
ש
או
בה~שיבו כי נש~
~ת צדיקים
~ו
הר"ר יעקב יצחק שהיה מגודל בפוליא הצמחים ורצים אחר אי
~
בש חי וה~~תדבקי~~
לא היה דרכו בכך רק על דרך החםידם
ומוה מ~לה
ע~~
ופעםאחת אמרהזאת הרבנתלבעלהלאמור
מרדכלי הוא בחור בעל נימוס גם בהוות ו~~~~י ~~~~ ~
~
~
לו
עולם אמנם איציקיל הוא חםיד ביתרעל בישיבת זקיני הרר,ש זי"ע מנ~ש
זה השיבלההרר"שז"ל
זה.מרדכלי עוד חבר אחד ממדינת ~יסיא של~דהוי~י~ד
י
ה
תםגאנב~ד"קנקלשבורג
רבם הרר~ש זי"עוהיו אוהבים .
הןאמתשהואעתידל ב
ו~
דוא~
שנפטרזקיני הרר"ש היה המנהג ג
~ו
~ל
אמנםאציקילאלי ינהרואלפיישראלוהוא אוצכ~
ישא עולם עלשכמולהדריכם וםיפר הרה"ק גדול וצדיק ח~ירו מרוםיא לנסועבכל ~נה
זצלה"ה
~ליום
ז"למספינקא שרבנוהקדוש
~ב~ו ~ל
~
ר
ו
ב
~
ל
~
י
~
~י~~~ ~~ ~בו
מלובל~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
ו~כלעתעבר בדרךנ~יע~ו את
~ו
ה~ר~~והיהאצל הרביזצל~~ה כן עשה
י~לו~לי~אחר כך אמר לו הרבי זצל~~ה.
~~
~
~
י
נ
~
~לובלין בדרך מםעו .כי למותר
ון~טרחתו לנםוע לנ"ש על קברו ~ל
~ל~
~ג
ו
ם
ב
~
והלאה לקחו או~ו למרום
כי
תופ
~הקבר מעג
~ו ~קדוש .ואמר בזההלשון
~~ן ~~עהםארויס גינמין אין הו~~ל
~בירו ו~דח~וכי יהודיהוא ~פר.ושאלו
~~"צ ר' געציל הכל
~א ~ו~ר ליתן ספר על
שכלא~ד
ס~ר אחר והשיב
~מו
רצ
ואע
ול
מרמע
לו~
בקד
ואחדמישראל מחויה
שאינ~
ם~ר .ואז היה שםעל הב~מ
~
"
ו
ח
ק
ל
'
~
ר' משולם א~כנזי אבד~ לובלין~גה"~
~תי לשמוע דבר זה
ואמר אלוזלבמא
די~
אר~
יין זיין~ייליגין
~~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
י
~
~
~
~
י~נועם מגדים גו~ קרובו הרביר~בונם זצ"ל
מל
בע
הרבי
~
י
ה
ק
ו
ם
פ
ה
ב
ה
ז
ה
ה
ש
ע
נ
ו
ד
י
מ
~ו~ל
ל
~
.
י
ב
ר
הרבי
~י~
~בל
מלו
~
ק~
לה~
צ
ז
עצש~ו
רא וה' שומע" ~הר~ר בונם ב
~~~~~עם
וב~ואו ~
ה
ל
י
ל
ב
ו
ל
ר
מ
א
~ובלי~ ~ני
י~
זצל~"האשח
~אמור
ל"
רלובד
י~
אמל
ת .והוא שתק .נעשה רבי
שהגה"ק
~ז~
ל~כ~ה אחותי
ב~~וק
הרבי
ו~יום אמר שנית והתנצללפניומי אנכי את" וב~ת~א~ור הה"ק ה~ר בונם דברים
~פשי ~ו~ר
אנכי ל~ני
להגיד ד~ת ל
~~~
~
ע
ל
ו
~
~ן~ .עודכאלהדברי~תנצלות שאלולמה ~~~~~~
שצריךאדםלצעוקבר~ובות ובשווקים
לא ~~ר זה א~מולהש~ו ~שבת
ו
א
ת
י
ז
א
ו
ם ~זה"שמעו
ו
א
ר
ו
.
יומא קמא לא אמר להו ולא
ת
ב
ו
ש
מ
"
'
ו
כ
ו
ך
ל
~
ה
י
ד
י
מ
~
~
~
~
~
~
~
~
~"ו~
הפםוק נעשההפסו~
)אד~מידי~ יפיך.ואמרהר~"ק
היינואף דיבור"ול
צב
הה"ק מ~אש
ר~
קז~זצלה~ה
לח~לאומרו.כן אתמול פחד
לא
ולש~ די
אכור
~
י~כיו עד שגם החנ~ות לא היהיכול
הח
ל~~ו
ל~גיד כ"כ ש"ב הרה~ג מ~עראצק
~~יל רינתם אימתי רואה השי"ת בצר
בצ~את זקיני הרה'ג ר' מא
הא~
אם~ש~
בענין ב~
~
~~~~~~~~וברינה עלאד
דם הוא בש~~חה
~~~~~זצ~ל מקאלישין
~~~י~
ו~
דת
קכ
~לימח~וקת .ובשם הרב ~ש
וש
מה שעובר ע~ו ומקבל ה~ל בא~בה ~~
~
ה
ב
כ
ש
ר
~ ~שמעו את רינתם וםיפר מרבו ו~~~
~ובלין זצלה~ה אמר מו"ר הקדוש מ~ר"י
ו~
ל
דע
הקב
עםא~יו הקדוש
בדרךהלצה ה~וסלבמו~ו הר"ר
~ווארקי
לקש~
מיע
ם"~
בג
~וסלהנהנה
"ע
נשאוומשר~"ה ה~לאה~~
שאלמונ~ל~המגיד הקדושממעזרי~ש
~~
אמרו ~דוע תכ
ל~יםדב~יחז"לחייב
התורה והחזיר ל~ם ~אמר זה מדוע
~ךאי~ אפש~ כשם שמברך על אד~
שהמה ~
~שאוו~ו~ב ~ליהם על
~~~ת~
~ר
י~
ל
~ה וה~יב להם המגידהטוב~
ה~~
~
ר
ק
~
ד
ע
ו'
א
ש
נ
ת
י
ה
נ
ו
ל
ב
ק
ל
ו
ו ב~מ
~
ח"ר ~יה
ר~
וקדו
אחד ושמה
מ~~~~ ~ילכו אל הבהמ~ד
~יךהוא י~יד
ה
"
ל
לי~ן וב~~ק ~ושאהואשו~ה בלילקש~~ציב
בל
ב"
רוה
~ ~ ~ ~ ~~ווראקי וצ ה
המשנה ~~י לבהמ~ד ~רו ל~~
ד
"
מ
~י'בריתמילהו~י'הב~מבבה
ל
ש
הרבי
ו~שהמגיד א~ר להס לשאול ~תו.להר"~
ר
י
פ
ו
~
מלובלין זצ~~הוערכו השלחןשישב ~ר~י ~ושא
~ח~
~תייוברצדאשצפמונמיזרחממזוראמ~רלהמרע~ר'בקוח~~ו~
י ~~
מהר"י~~
שי
~ח
ו
ל
ד
ו
~
~יולאהלך מעולם
~ה
ם
ד
א
ל
א
ל
מ~י ~~המ"ד
ר
ש
א
~~~~~~~~~~~~~~~~~~
~
~
ש
~
ר
~
ל
~
~
ל
~
א
~
~עירא~~~רהבו~קוימ~~ב~"ילמטה ו~~י~ה~דדוחק שם~ל מעוללים.כלא~טי~לבו.רגע~~האחד~ו~.
ימיום ~ולד~~
~~~~
צרי~י~ ~~
~~~ לשכו~ י~
~שאו~
ל~~ול אשר~י'לו חליל' ~ע ו~םיד~ו
והרב ~~ הב~ד~~~ילו ל~יין
היטב לכאניו~
דע ח~ר הרבי ר'
ז
א
ה
י
ה
ד
ת
א
ת
א
ה
כ
ו
מ
.
ן
ב
ו
א
ר
היה ע~י
~
ו
~
ל
ב~ד~
~ה
ה~נ ~זכ
ו~דוכא גדול רח~ל כלימיו~.וש~ומחמת
י~~ת
.וה
.רה~צ ר~הודי~
~~~
~
ז
ס
ו
ש
ח
ו
כ
י
~
ה
ל
ש
ב
ט
י
ה
והיה
הבינו שהמקבל באהבה אינו מ~גיש
ועד~
ש
ה~
~ני
מה
בן
~והוא כעין ש~י' ודורשי ה' לא ~הד~ן ~מזכה לר~
~
רע
וו
וא הצודק וםרבוראת
יחםרו
ע"כ~ל טוב דלכך לא יחסרו משוס דכל נאמנה אולס נתבהל מאוד כאשר
~
לה~ריע כד~ת הר
דבר טובאצלס.ונודעפי' הח~ס ז~להטיבו ~הרב בעצמו
אן
ד~
אס ~"ו תרועה ע"ד ~רועס השנ .המזכה~אטת~
.ואז היצר~אוד
~ן
רכווע
בשבבטתו
ינגנווירונו ~הר"ר העשיל~לאשמע~ה~םק ח~ו
'~ע~ל~ כנודע
ר~
עכ"~
~ת
.ולא י~ל ל~יו
~ עצות ~נפ~ו~.ל~
~
ל מרן הקדוש ~צלה"ה ב~צעדל~ה ברעונו שיש תום~ות מ~ורש שה~
ה
צ
א
וא
~ם אחת היכנ~ל~
מלובליןאורחעני והביא ב~צמו הסעודה להיפך דעת הד~ןהש~י ולקח הג~רא
לאכילתו
וא~ר
ל~
~
~~ילתו.הוושציימשא אוהתרוה"בקכלמ.רןואה~נר~לשג~א~תר ~ל הכ~א שהיש~י~המררבליושבהפ~ש~
והל.
ט
ותושאיןפנאיכ~ת~כיבוהןתו~~~
מ~~
דחהא
~כליס הריקיס .ונ~א אותסלביתהתבשיל ו
~המרבבק~
ו~אלו
ד
ע
ילמדנו רבינו .בשלמא מה
ה
ר
ו
ת
ר
מ
~
ב
ק
ו
~
~
י
ש
לכן
הדין
ש~ום~
~
ו
א
ה
א~
וי
מ~
י
א
י
ב
~
ו
ז
~
ו
ל או~ו
ת
"
ד
ה
~ה ש~
ש~ח'בעה~ב~כ"ק רק בשבילי
לי
~
ויל
ל~כולהוא לקיים מצות השי~ת ע"י עצמו הרה"צרי~הי
ימ
מבח
ין
אע
~תשכוונתו היה שהרבי
בהתוםפות ~ודס שיגמור הדיו~.די שיצא
~צוה בו יותר מבשלוחו אבל למה
~ת עצמו להוציא הכליס הרי~יס .והטשר
אותובפיוםים
יב
~ הדין~ורהל~מיתו לכן
יו
צ~
~ם
בהתהו
~ת ואז עשה
לו.הלואהוצאת וה~חתהמקודשהקדשיס ~ימחול לעיין
יכ~הגמרא
קח
ל
ו
להכהן ה~דול הרב רצונו
בתוס'
ה ת
בה~
בוד~הה~כ
הכ"~
~
י
ב
ה
ו
'
ם
ו
ת
ה
וק
י"
ל
ה
ב
ת
נ
ד
ו
א
מ
ר' יהושע העשיל וכא~ר רא
עב
~י~~~~ש~
כ~
~
ר
ב
ם
ר
~
נ
ה
ו
ב
~
~אה
םבר~הדיין השני
~~
~~~
ה
"
י
ר
ה
ו
ל
ר
מ
א
י
ש
ב
י
~
ה
ר
ח
מ
ביו~ ~כ~
להכר
יה"כ~עת ~י א~שר
היטב.
~~םידי ~ר~ק מ
לובלין זצלה~ה .פעס ה~ירוש
~~~~~~~~
~
י
י
~
ל
~~~לתלמידו
~~ ונתרצה הררי~ה בזה כי כבר נגמר כוונתו
א~ת ~~ר רבינו הקדוש מלובלין
~י~~
נעלס סברח
ני הולךלפעמים ~כל כוונתו היה~~לא
~רה"צ ר~י הע~ילמדועאי
~
י
ה
י
לביתו
להרבד~ו~א~~היהאז הגאון העצוסהנקרא ~תום'~ן ~רב.
ר' עוריאל
אייוינער
~
א
~
~~ד~ק
ד
ג
נ
~
~
ך
ר
ד
ל
ן
י
ל
ב
ו
ל
~
והיה ~ההדיב~ר לפלא בעיני~ורהו~רוחירם~יי~דהו.
~ל
ידוכ~ל~זה פקודת ~בו ש~ר והלך בכל יום
ל
כ~תכלל חפלות מנחה ~~ית
.
ה~
~
ר
ה
ו
ו
ת
ו
א
~ירב
~אודאף שהיהחםידע~"זמ~ני
בעצ~ו
~~וא בן ~ג~ון מלייפניק
מיס ~~~
וכך
י~
נמשך כמהוהו
~יההי~~ר הת~לה איזהודין תור~.
~~~ו~רב ר' י~ו~ע ~~שיל היה שומע
~~וק
.וכ~~ר ~~כו ה~~"ד
ה~ענו~
ר~
וה
ת~
י~
תל~
שלאחריובבואו לה
רל
ר~
~להת
ה~
כח
~אל את השמש של הב~ד מי מזנ
~אז
א~ו
~הדין תורהוהשיבלוכיראובןזכ~~בדין
~
~מחמאוד הררי~ה בא~ר ש~יה
~יוכה הצדיק בדינו שעלידי מה הגור~
~
הא
עהר
~תום' להרב ~גאון מצובלין .ה~ר~ש
רב
את ראובן.
כדעת הדיין הראשון
וזכ
~אשר בא אחר כך לרבל
הוק~דושזי"ע ~מר
לו הרבי הקדוש
שוין האבין
ר~םט שויןנישט גענ~
~ם
גיגאנגען ~וס רב ודוא
מ~ה~
ן .ו~זבי~ש ~~רי~ה ~~בו לגלות
~יי
~ו~~ו ~~
~
ר~
כדו
כיוו.
ג~~~~~~~~~
~ונתו הקדו~ה.והשיבלוכיהד~ת ה~ה~יה
~ר ~עמיםבגלגול בזה העולם ותמיד
צ"~
.ולא היה
~~ק~לא על פי
יו~
ללהיות התיקון לה~י~
~כ
~
יב
ור~~ד'שבאהחייב
בעצ~ו לבקש מאת הר~י מלובלין הקדוש
~יע~ור לו
לו תיקון ~נפשו כיירא
~
י
ה
י
~
ת
א
~
~
לאיהיה הפםק
~ם בפעם
י~
בד
לצ
~לחהרבי זי" את הררי"ה ז"לב
~
~יצא
הה
ה~פסק לאמיתו וי
ו~~
~~ למלע~~פש ה~ייב.וכןדי~~לתה ~ידו ~י
~~ת~נתקן ה~ייב ע"ישיצא ה~~"דלאמיתו
~ןסיפר ~'ב הגה~ק ר' יחזק~ל הלב~שטאם
ז~ל ~בד"ק שינאווי שהיה ~ן א~ותו של
~גה"קר' ~ושע העשיל פרענקיל ה~"ל
~"ב )דקע'ז(
~~~~~ בםפר חמש
דו~
~ברה~צהמהצדיק
וש~ע~יי
~נקרא הרבי מלובליןזצלה'ה
ר'יעקב שכ~וה
~תמרמר~אידעל ~עשה החברה
צ~ה
~פעםאחית
ה~נהג ~רע משתיית
.בראותו
~ת והוכי~ם בדברים
למ
אצה
~דוש~ הלויות
ב~
י
דרי בטן ותוכחת מגולה עמד
י~ד
י
~ים ~
תקע"~
א
ו
ה
ה
~
ה
ל
צ
ז
~ה~ק
ד
~
~
ר
מ
א
ו
מהם
ן
כ
י
ב
ר
~~~
הכות~אר~
~~ו~ם~כל ת~ע~ותיש~אל ~בעת
ל
י
ל
~
~
ו
~
~
~
~
~
י
א~~~~~
שותים החב~ה
למ~~יר ו~י
~
ש
ו
ד
~
יי"~
גם אחר מאה שנים
כא~ר יגיע ~תו
~ל~ה~תלק מ~עולםני~~ ג~~ כו~ יי ל~ל~
~~הרה"ק
לש~ות מנהג עולם ~.מיד אמר להם
הי' לבבכם נכון וב~ו~כי כאשר יג ~~י
יכ~ןהיה
כף מים קרים ו
לא א~ן
כ
ל
~~~ק בתשעה באב יום הת~נית
הדברכי נם
דברי קדשו כי דבר גדול
~זהבינו כולם ~
דיבר הנביאוכי ד' דיבר מתוך~רונו
וזה מצבתורו~ הישן בלובלין
~
ד
ע
~
~קודש קדושת רבינו
נו~~הזאת .במב~הב"ת
אמ
גה
וןצבע~וזינו מאור עינינו חמדת לבינו יכל
בית ישראל י~כוכי ~~ך אור בעדינו
~ריפת בית אלקינו הוא יום ~טירותביו~
~
יב
אר
המקדושים ~אר הדור מ~וכבוד ה
~~
~ו
הד
ק
מו~ה
יד המ~ור~ים בכל קצוי
ק
~
צ
י
ב
ר
ה
ב
ב
ק
ע
י
ה
~
ו
מ
~
ר
ב
א
םר~אליעזר
א
זצוק"ל אשר רבים השיב מעון
הלוי
ו
ר
ו
~
~
ורביםהוה
ר~ו ושמ~ו בני ~רו
ו~
כי
~ו
רו
ך ליגון ביום המר ט' אב
נהפ
ושמח~ 'ר'~'ש'ה לפ"ק
~נ~
התעסקו~
~~ג~~~
~~~~~~
~~~~~~~
~~~~~~~~~~~
מ~כנו היה ב~יר~~~ .
לם
גאליציען ו~
~יה
אנציה
~
~פ~
~ש~~
טד
~בומ
בכח הגדת
יינה~~ם
~י
א
~א~ד מ
~
ש
א
בכוונה רבה ל~לאך מגיד מן
זכ~
~הלי~
השמים
נ~לה ~ליו לפרקים כמו
א~מרהןי~רבינו
שהיה אצנ
~~~
אךהמגידכידו~
ומ~ורסםו~~אשגל'אליוהמל
~
ו
י
ר~להאי~
~נ~ל ~~~ר~ו שילך
~
ר
ה
ל
~
ו
~
ק
~
יצ~ק
~ע~
~ע~ה ~מ~י מ~י ~ידי א~ת ~
~(
.ל ~ד ~ח~~
ל ומ~גדי ~
~~~ילה ~ח"
~רן~צלה~ה שתו ו~חו ~~ז
~~~עת הנ~
~~~י' ב
~מעשה
~~~~
~מרן זנלה"ה .וע~ז אמר ש~ם סברו
בעת~טירתי .י~ו וי~~~ו או~ ~וד~
אלשו~מתנגדיולאיאמרו ~את לאד~וי"ו
ו~
מרן זצלה"ה כ~נ"ל .כי ~~ה להאמיןש~~י
ר~ז~ל~~ה.
ידות~וידהואולא עיקר"
~~יו ~~ח בזה
ה~~
~~~~
ר
מ
~
~~~עשה
~היה
ד
~ג~ נ~
~~~~~~~י~~~~~י~ ~י~~~
~י
~
"
ג
~
~
ל
צ
ז
~~
~ר~
~
~
~
~
~
~
יצחקהנ~לולא~~ור לו שנגזרעליו~ון השמים
ר~ה
~מכתב
~י
מ~
~~
ה~
~יעזוב את דירתו~טלאנצהוט ויקבע מקום כ
ב~~
ו
ה
ר
ק
ם
~
~
~
נ
כ
~
ן
ו
י
כ
מ
ב
בהישוים"~תה~יה~למען יודע ~~
אהלובעיר~ווינאווי" ולמחרת בבוקר השכים השחלה
~
~
~
~
~
~~~ם
דבריהמלאך ~מגידאואימה
ד~
~ז
הח
א
ם
לויה~וי~ו~תחיל להתפלל לפני השי~תורעא
אמנם שנג~ר~ליו~ן השמים שיקבע דיר~ו
בעיר ~ווינאווי~ יגלו לו היכן הא העיר
~~אתכי לא שמע ממנה מעולם ולא
~
ד
י
מקו~ה וביום ההואקיבל מכתב מהבי
~וארשא~ליה~ מעיר צשעכיוו גליללובליןאיך
בגי~י
מ~א ~ווינאווי~
~~~ ~ו~ב~
יה
שט
נ~
~עכיוו ו
~ הסופר ולא כתב
~
הנ~ל בזריזות והלך להרבי וא~ור לו
~בא~יק~
ידת ה~~לאך המגיד דברים הנ~ל .אולם
הרבי ~נה ולא לבו כלל לדברים
ש~
~אלו ל~ובלילה
באעוד הפעם המגיד
לה~יש הנ"ל ואהמ~רניל~ו גם כן דברים הנ"ל
וזרזו ביותר לילך להרביולאמרלו הדברים
כן האיש הנ~ל ואמר
~נ~ל ובבוקר
להרבי עוד הפ~ם
~~~בז~ירות יתירה אולם גם
ב~עם הזה לא שת לבו כלל לדבריו הגם
~~בר ה~~יללהא~ויןלו
כיהביןשהלא
דבר הוח דבר ריקקצ
הו
~א מכל וכל
ול~
דב~אחד השבית אותו מלהאמין
כילא ידעולא ש~ע ~טעולם משם
~יר "ווינ~ווי~ .ובי~ים ~~ם לא הי~אצל
דברכזה כמו בדורותינו כידוע
~י
~ו
שו
וגםלה
לד~לכמה אנשים וגםכן לא ידעו
ובלילה השלישית
עוד הפעם המלאך
תגלו~אמר לו כי יאמר
נל
המגיד להאיש הנ~
~הרביכי באםלא
אליו גם ב~עם
אמ
בש
הזהאז מרה ~היה י
~ונה
חר
וכבר
ומוכרח לחעלקיולר~ משם
נג~ר כן מן
~
י
מ
ש
ה
לעיר ~וינ~ווי" ~ו~~י בלי שום
~
ו~חרתכאשר סי~ר~איש הנ"ל להרביעיפכ~ום
הוא העיה
~ר
יו
רזאה~~ל ~זצוה ה~ביבזריזותלשה~
~
עגלה וביום ההוא
ב"ב
~
ם
נ
~
~
~
~
ו
א
ו
~
ה
ו
ו
ח~ציו לעירצש~כי
א
ב
ו
ר
י
~
~
ל
כ~
ו' עש'ק והתאכםן אצל אחד מאנ~י ~~~~
ה~את ואחר כך כ~שר י~ב הרבי רק ~י~
ו
מועט בטשעכיוו ~ת~יל ריחו
נודף ז'ו~
~~
לה~קרב אליו
לאט הת~ילו
~
י
~
נ
א
~
ו
ו
~
~
ל
מ~יו הקדוש דבריאלקים ~יםיוצאיםמ~ירש
בה~ל~בות
~עושיעםצו
~ם
ר~ו~ש
~לעבו~
י~
לו
כב
תל
להבו~השם יחברך ~ב
~ת
או
ת השלימ
ההם היתה עיר לובלין
מ~~
~רים וח~מים גדולים בתו~ה
השם~~ולם כולם היו מ~נגדים
רא~
יו
בכ
ור
ר
ם
וכמו ור נח~ב אצול
ל~
בדרכי
~
~
~
י
ם
~
ה
ההולך בדרך הזה ולא הבינו ה~יד גם
כן עובדאת השם יתברך בכל כ~ רקדי~ו
וחשבו כי החסידים עו~רים עללב~
דת מ~ה
ויהודית וא~~נםמתנהגים על פי הש~עהגם
שהיו חסידי~רבי ר~אלי~לך זלה~ה
שנ~י~
~הם ~ולם היו נמצ~ים אתד ב~יר בוי
ם
במשפחה .וכאשר שמעו
כי םמוך
ישב שם
יובנ
ת~
לי
כל
ל~ירם נעשהפרצהכזאת~
~
אחד אשר מתנהג בדרך החסידות ומא
יך
ו~
ומק~ב אליו אנשיםויושבים ע~ו~ל
שול~
ולומד עמהם שיתנה~ו גם הם בדרכיואז
חרה אפםעליו ~ד ל~אוד ו~~~ילו לבזותו
יפתה
ולק~רג ~ליו עד למאור כדי
אתבני אדםלעבורעל דת כ~והו~ וי~י
פעם אחד ויקר מקרה כיבא
א~ד
מחכ~יוגדולי~ובלין לעיר צשעכיו~וי
~בבוקר
~שכם ושם ~מנ~ג
ו~ן
~
ו~
רו
יי
~י~
ע~
הזה מתנה
ו
פ
ת
ת
השמרנאהל
צדויתי~~י
גירבהברכבל~יום ויוםבע
שהשמש הע
ב~קר
~דרכו בקודש
בני
~צ~'~
~~~~~ם
~ צש~~וו
~קריא
הדין ~ל ~גט
דמת
~
ט~ור ר~יו~ים~~נמצא
וחלוני העיר
ב~טיש ~לכל
~~
רסעכצמ
~בספ~אבד~ק צשעכיו ~ו~ם
ו לה~ם ז~ן ק'שדל~וו~~~לה לילך ל~ש~י~
~
י
ב
ל
(
ו
ו
י
~
~
~
צ
הכ~
~וגאו~ ~ווינאווי~
~ וי~י ל~תפללבציבורו~ר~י כ~שר ~~~ הקול
ד~~קרי~
היוצא~
~~~~~
מכ~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
ש~~
נט"י
ו
~
י
ב
ל
ל
"
נ
ה
~לךהאיש
ללוב~ן
~~~~~א~
~~דברים לפני ~~ירי~ גדו~י
ו~י~~
~ם
ל~~
~
מ~~~ישמידהש~ש ה~ה בדל~יביתו
~י~~~ ~דהחלוןוצ~קוקרא בקול רםלהשמש
י'~~~וד ב~ומו שדבר לואליו ורצה
~צ
~
~ו~~צריךלו לדבר
אליוכי חשנב
השמש
י~ך ולא
~וללםרו~הרבי צ~קאליו
זט
י~
~~ווד במקומו
וז
~רגליו
~מקומו~קשיל
או~
~הוא יבוא~
הלך הרבי בזריזות
אלי
~הר~ב אל המקום
ו
ד
י
ב
ותיכ~
נפלא וכד
~מד שמםי~השמשונטל ידיוכ~ינו
~~ לביתו.והאיש הנ~ל מל~בלין אשרו~ר~
חזר
~ם ה~וא ברו~ו ~ת כל זאת ~י~
י~
בב~
~
תנמיו
ן הדבר ולפלא גדול היה ב~י
ולא ה
ואמרלו מה
ושאל
כל
ו~~רמאלו
ה
ל~
החשמ
ור~הש~ש ~על
ז~
םי
ה
פי תומוכי בליל
שס כל אותו
~ז~ת ~ל
ה~
וי
הלילהה
נב
חןתוב
~יתווהי~קרובלאור היום
לךלישו
~ד אשר כמ~ט התאחרמל~מוד
~~
יג
וטל ~ליו
לה~םזמן קריאת
~~~ ו~
~
י
מ
ש
~
ל
בהכאת ~פטיש כדרכו ~ד
~זמ~
~ים הקיצו אותו ו~וררו משנתו
לת
פב
~מ~ליות~
שב~
וראהש~וד מ~טי~בורהז~ן לזה קםממיטתו
ליטול
~חי~זון רב ולגודל המהירות
י~
~כ
בלי נש
לת ידים
י~יו
~
ו
ר
י
ה
מ
ב
ו
כ
ר
ד
כ
ו
ת
ד
ו
ב
~
ת
ו
ש
~
ל
~וצה
~ח
ב
ו
ח
ר
ל
והרבי
~גיש אתורכ~לזאת שהו~ךבלי נט~י ה~וצה
ל~~וב לזה הביא אליו כלי ~ם מים
ו
מ
ו
ד
~
~יטול את ידיו ולא נתנו לזוז מ~ק לחו~
~יטולאתידיו
~אישמלובלין
מ
ש
ש
כ
ו
~
ל
י
ח
~
~ גם ב~יניו
~~~ל את ~דברים ~אלהאשר
~ד ל~אוד
ולא זר ~ז נתפ~ל
בי
~~ הקודש ~שר לההרא
י~ אשר
ויותררוא~
~ר~ כבאםפקל~יאי~
~כל
~
ז
~
~
ר
י
א
מ
ה
נ~~~ל ~ל צדקת ו~ממות הרבי אשר כל
~ך יקר ב~יניו דברי ~~~ל ורבותינו ב~לי
~ד ש~יזה את ~צמו לקום מכ~א
~וד
~ש'~ו ולשמש בהולכת מיס ~ת ~~ות ~~ם
'
ד
ו
~מ
א
ל
ת
ו
מ
א
ר
י
~
~
ן
~
מ
ל
ך
ל
י
בלי
אשררובםככולם~יו
ה~יר
כבדכי
הבינוונ
מת~~~
אז
י~לא ~אשרדימו
בנ~בשכ~לל~~ד~
~טות קו החשד ~ל החסידים
הצדי~ים
כי חלילה הם עוב~ים ו~
~
רקנהפוךבשהא
בבפררי~
וא
נפש על
ד
ד~
י~
כיהצדיקיםו~~~ז
יםו~ש"~ יותר
יא~ינם ב~צו~
קדקו
בזהירות יתירה מכל אמדדם
ל
שכ
כלל בשום דבר לכבודם רק ~ושין~ושה
י~
מ~רוח הקודש אשר
לכבוד ש~ים
~לי~םו~
א~שרג~זכו
לא פמנ~
ב~
ש~ת מ~שי~ם אשר הםלז
ופ
דס
~ו
נ
~~
יו
מ~ונגר
ה
יה
רק לכבוד השם יתברך אז התחילו אנ~י
לובלין לילךאל הרבי בכל פעם ואז ראו
ב~יניהם כמהגדולים מ~שי הרבי הקדוש
עדש~ע~ךאת ו~תקרבואליו ~דל~אוד
~ספו
בא
לת
ויהיאחרזה ~
~
פ
י
ס
א
~
ל
ו
ד
ג
ה
י
ד
ב
כ
נ
ו
והסכימו גדולי ה~יר
אי~
קלשובל
לבב
~
א~לו הקדוש ב~ירם
~ הרבי
לנמיעןיהיושקירטו~
ו
י
ל
א
ו
י
פ
מ
ם
י
ב
לובל~
דרכי השם יתברךו~בוד~
תו
ה~ו~
וכ
שמב
~ל יום ויום
דירתו
לדבריהם
והרבי
לובלין וששמם~נ~רו אליוורקבבב~ות ~לפי ב~י~
בא~
וגדולי הדורלשמו~לק~מפיו הקדוש ישר
~
אש ושם ישב~ל כםא קד~ו
יד
חוצ~
נו
לנה~ב
ז~ארון האלקים בשנת
ש
' ~'
~~~~
ם
ו
י
ב
ב
א
ב
.
ו
זי~~ כל ל~~~
~~(
וביםומו~~ורר~סו~קיבםין א~"~
ו~
דר
~~~היק
~
~זצל~ה~
הטובשלרבינוהקדוש הרבי ~ולובלא
"ה
ין
~ם~למידיוהגאונים ו~קדושים ~מ~ורסמים
זכר כולם לברכה אשר שמ~ם הטוב
הי~
הולך בכל ~~דינות
ש~
כר
~לאורצדקתםוקדושתם הז~חהתאי
משמ~בוד~
ונ~ך ~ד והאר~ינון בב"אבצהרי~
~למידים
נס~א~ת ~פצ'רוביהא~
~ד ~אוד ברבינו ה~דושהק~ושי~
להחיש ולמ~ר ~תביאתמשיחינו ~~צלל~~~
~
זו נפל רבינו ~ל ~רש דוי ~ליי
ד~
סיב~ שהיה בחג הקדוש ~~~ת
.ור~
~
~מ~ש~ ~הקפות ~~נת
ת~~~~
ב~~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
נ~פרםם
~דבר ונ~מע
למקי~ותס רבני
~
~
~
~~י~יי~
~
הקהמלרוי~ך~הבאא~רלב~ הארצו~
~ ומדי~ כם ~שו
יו
הקדושיםשהבי
התנמידים
פג
נ~ו~ים בא~~ע כנה
~ם~ל~ו ~ה~כםניא שלכבר~~~
יו
ואתוני~ הקרוביס הנ~ל~יום ול
והרחו~ים
כי מהר~נ
כל דברי
נ~
מ~
גם הוא להיו~הרנה
א~
לה"
אגמרל~
~
הו
~צ
ר~
אק
~~
~ק~שכבאזיה
צם
זע
אכים אתם ע~
מרן ה~ודש~נ~כל למ
כןשי~~ מהר"נזצלה"ה
מ~םוע נולם עשה
~ה זה לכלם מעגל
שלו ולאהרה'~ כלל על כ~ז הו~
השג~
~
א
~
ה
י
ל
ג
ר
א