כתב
נפלאות המבאקרישא
במ "דברים יקרים" וו*ל בדורנו הי' איש אחד שוכה לעשירות גדול %
ולדויוח ,זה הי' מחמת כי מחותנו הבטיח ליחן לו חמשים טאליר והמחותן
ה"עני והוצרך ללות המעות לסלקם קודם החופה ,אחר החתונה ראה החתן אשר
הנושים באים וצועקים להחויר להם והמחותן אין לו מאומה מאע לקחת ליהן להם
וקפץ החתן והחזיר להמחותן כל הנדוניא למען יהי' לו לשלם ,אחר זה המעשההי'
חותנו בראדאשיץ אצל הסבא קדישא דשםזי"ע וסיפר לפניו איך שהי' לו נסים
אשר חתנו החזיר המעות הנדן ,למען השקיטו מנוגשיו הרבים ,כדרך הב"ב המספרים
י חתנך ואני דוצה
לפני הרב ,פתח פיו הסנא קדישאכזזהצ*,ל בבואך לביתך תשלחל
לראותו אשר זה עשה דבר גדול
ויהי בבואו לביתו שלח את חתנו אל הסבא
קדישא מראדאשיץ זי*עומיד בבואו אמר אליו אתה זה האיש דיא האסט שוין אויס
ניזארגט ,ואני הכרתי זה האיש והי' איש פשוט וזכה לאריכות יוש*נ עם בנים טובים,
ועשירות גדול לו ולדורות עכ"ל:
,
ה
"
ה
ל
ל
צ
ז
ו
מ
ש
ו
בא אליו איש אחד מחסידי מרן הרה"ק מלובלין
ר' נטע
וולאדאווער ומעת הסתלקות הרבי מלובלין זי"ע לא נסע לשום צדיק באמרו
שאהר פטירת רבו הקדוש קשה לבחור לוצדיק אחר,כי הי' שם מקורב מאד ,וראה
הרבה דברים ורוה"ק פה שלא ראו שאר תלמידים ,פ"א איסתייע מילתא שנחלה מאו'
"עבם
8כרהס מ '6נסס סרמת נס כמס ו6ת 6מר סרימו נס 160נס 8ריס וגל 6ןלי' נכל
טלמ 6ו6ט"ג וס6 6חמר 3גיןי
6קוו 60נ"ס 6ריס רגל 6י8כרסס בטיגיסון וכל 6סר6
6
מ
ר
6
ל
6
י
י
ק
י
ר
5
ר
ס
י
כ
ק
ו
ס
י
6
6
ל
ג
ו
כג'ן
כחין ל1ן
ס 61רכחיכ נסס 6ח מכרסס 18ף סכי
'
מ
ק
'
ל
ל6רמ 6רי0ייסו ככל ט5מ 6כי' טכ
רבה
:
0
"
י
י
ט
א
ר
י
ו
ס
י
ס
ל
8
ס
ו
רננסדרש
גסס
,
ס
ל
ס
ס
ס
ו
ג
ח
ס
5
ר
מ
8
6ח 6נרסס כהיכ כחח ליר6יך גס
מפכי קו0ט
נם'1ן גסתן וגיר1לין
6חר גיר1לין כ0כ'ל לנסותן כטו5ס נ0כי 5לגרלן נטולס כנס סזס 50סכיגס ,וכ'כ למס
מפני קו0ט ב0ני 5סחחקסט מרס"ך נט1לס60 ,ס י8מר לך 6רס למי 0סו 6רו5ס לסטסיר
מטסיר וכו' יכ5 51ת לססיכן ולומר ל 1יכול 6ת לט0וח כמו 0ט0ס 6כרסס 6כיגו ,כו'
טיישם ו5חמי מנסס 06ס5ריקיס 0נ6חר ס' 5ריקיכחן טכ'5ק רבמררש הנחוטא
ן סקכ'ס מטלס 6ח ס6רס ל0ירס טד ס3וקן וכודק
בהעלותך '11ל ס' 5ויק יבחןמי
1
ת
1
6
ו
ג
6וחו חחלסוכיון 0ס 61טומר 3גסיו
ס
ל
ט
מ
ו
כ
6
ו
ס
ס
ר
ר
ס
ל
ס
ח
6
6
5
ו
מ
יכן
6'63וכן
'
ו
כ
ו
ס
ס
ג
ל
כ
נ
6
5
י
ני5חק כו' וכן כיפקכ כו' וכן 3יומף
16חן ס5רוח ו6ח"כ וכטססנולך
.
כ
'
ס
כ
ו
טל סטמר3כסיונוסוי ס' 5ריק ינחן כו' טיי'ס
ררך חי,ם טל 6ג1ח "11ל סנסיין
ססקכ'ס מנסס 6תס5ריק סו 8סיסי' נמ5 65רקחו 3סטל נגלס ול0 6יסי' 5ריק כסחל 1ל6
סי'ל5וי 38רססלכל סמטלוח 0נחן ססי'ח 6ליו רק כ06רסי' נמ5 65רקחו כפטל ולפיכך
נמכור 556סנסיון וס8לסיס כסס 6ת 6כרסס 1ל 6כת'נ ור' נסס 6ח 5כרסס כ'סגסיון
סו 6סר5ס ס0י"ח סתס" סיריטס כ5וקתו 0ל 6כרסס כמוחסוין 65כנורת סיחמיס 61ין
סיויעס כמוחסוין רק כ6קר נמ 65ננ5ס 3פטל לגנורי161 ,סיויטס כ5וקתו נמותסוין
כי' לפעמיס כ6יןיסורין וגסיון טל ס5ויק כ6סר סםי'ח רו5ס לסכי 6נזירוס רטוח ט
סט1לס ס61מכי 6ט 5ס5ויק 0סו 6סוכל סגזירס כסכיל כל ספילס וכוי טיי"ם 0ס6ריך,
רבם' חסידיםסי' י'ג וז"ליסוך סיר6ס סו 6סנסיון כי טיקר סיר6ס גיכרח נטת סנסיון
וכמו 0ניכלח סיל6ס 3י5ר נ0יס כך ניכלח 3כ5מיכי '5ריס ,וסקנ"ס מינו מכ' 6סכל
נכסיון 6ל 6כ0מוכר 5טסוח טובס ל6וס 63ס0טן 0סו 6מרח סוין לכני סקכ"סו"ומר
רכס"ט ל 6יחכן לטסית לו טר ס'טנוור בנמיון ,לכך 5ריקיס נ0כמין לילרן לכוג10וכן
כססכי6פינסטל 160ל1ירטו גססו וכן 6נרסס 61י31טכ'.5
נפלאדת המבאקרישא
לה
בנו של ד'נטע הנ"ל עלידיו ורגליו וגםהדיבור ניטלה ממנו ר"לוהי' פאראלעיירט ר*ל,
ושאל להרבה דופאימ ונתנו לו רפואות שונות ולא הועילו כלום ,וכאשר הי' הלוך
ונבוך בדאגותיובאין רואה שום הטבה לבנו וכל הרפואות ללאיועיל ר"לן וגם ראה
שבדרך הטבעאין שום תרופה למחלת בנו ,עלה על דעתו והזכיר א"ע מה ששמע זה
זמן כביר מרבו הקרוש מלובלין דבר אחד והוא "שאצל אוהב נאמן יוכלו להושע אצלו
כמו אצל צדיק" והזכיר שיש לו ידיד אחד באזערוב אשר אהבו אהבת נפש ,ושמו
ד' ליבוש ר' אהרן'ס ,ונטע תיכף עם בנו החולה לאזערוב וסיפר לו כל המאורע שהי'
עמו אצל הרבה רופאים וכמעט שלא גמצא רופא שלא ה" אתו אצלו ,וכאשר הזכיר
דברי קדשו של רבינו הקדוש מלובלין שאצל אוהב נאמן יוכלו להושע כמו אצל
צדיק ,ע"כ נסע עם בנו אצלו ,שיראה לעשות לו טובה באין שום מענה ,ויען האיש
ר' ליבוש הנ"ל ,ויאמר לו ,אני בעצמי אין ביכולתי להוציאך ממצוקתך ,רק אני
מראה לך מקום ,שמשם תצא הישועה לךן ובטח תשיג שם מבוקשך ברוחניות ובגשמיות
שתיטע עם בנך החולה אל הסבא קדישא הדבי ר' ישכר בער זי"ע מראדאשיץן ואל
תאחר עם הדבר הזהכי בנפשך הוא ,כאשר שמע ממנו הדברים האלו ,מיהר לעשות
הדבר הזה כאשר צוה לו ר' ליבוש הנ"ל ושכר עגלה אחת לראדאשיץ ,ונסע עם
בנו לראדאשיץ ,כאשר בא חוץ לעיר איערוב כמו חצי פרסה אירע לו סבה שנפלו
הסוסים ושהה שםימ
ן מה עד שיכלו להקים את העגלה ,ונסעו הלאה כאשר הלוך
ונסוע עוד כמה פרסאות אירע שוב שנשבר ה"אקס" של העגלה ,ושהו שם זמן דב
עד שיכלו לתקנו ,כאשר נסעו הלאה אירע שוב שנהפך העגלה עליהם ונחבלו מאדן
והי' להם נסים גדולים ובפרט החולהן עד שנמאס לו חייו מהנסיעה ורצה לחזור
באמרו שרואה הוא שמן השמים לא יניחו אותו לנסוע עם בנו לראדאשיץן
עד שראו שם אנשים אשד גם המה נסעו אז לראדאשיץ ,ופיתו אותו שאל
יחזור ובטח יצר לו אם יחזור ,וכי גם שכבר נסע דוב המהלך ,ואם ישמע
לעצתם יראה שלפום צערא יכפול אגרא וומל ושמע לדבריהם ונסע הלאה עד
שהי' כמו פרסה סמוך לראדאשיץ אירע שנשבר גלגל אחד ושהו שם זמן מה עד
שעשו גלגל חדש בהעגלה אז נסעו הלאה עד שבאו לראדאשיץן בבוא ד' נטע הנאל
עם בנו לראדאשיץ הלכו תיכף לבית מרן הסבא קדישא מראדאשיץ ,בחשבו שיכנס
תיכף אבל בראותו האנשים שהמתינו שמה כמה שבועות וחדשיםכי רבים הם ,נאלץ
גם הוא להמתין שם ,עד עת בא דברו ,כאשר הי' שם כמה ימימן והי' הלוך ונבוך
בדאגותיו ,ובלבו חשב מי יודע כמה חדשים אכרח להיות פה נע ונדן עד שאוכל
לכנוס פנימה ,בתוך כך יצא המשמש מחדר מרן הסבא קדישא זי"ע ,וקרא בקול נטע
ן עד שגעשה שמח והי' משמח את
(וולאדאווער) שיכור יכנס (כי דרבו הי' לשתות יי
כל החברייא קדישא ,בבדחנותון ורקד על שלחן הרבי מלובלין זצ"ל) כשנכנס ר' נטע
הנ"ל פנימה שאלו הסבא קדישאן התשתה מעט יי"ש ,ואמר לו בודאי אשתה ונתן לו
יי"שן וקודם שסיפר למרן זצ"ל סיבת בואו לשם ומבוקשו ,סיפר לו מרן הסבא קדישא
סיבת התקרבותו של אדמו"ר הרה"ק הרבי ר' בער זצ"ל ממעזריטש אל רבינו קודש
הקדשים הבעש"ט וצללה"ה,כי בתחלה לא האמין כלל ברבינו הבעש"טן עד שאיסתייע
מילתא שע"י מעשה נתקרב אליו ,שפ"א נחלה הרבי ד' בער זצ"ל על רגלו ,ושאל
לכמה רופאים ואמרו לו שלדעתם אין שום תרופה דק ניתוחן אבל הוא ירא לנפשו
מחמת חולשתו ,ועשה רפואות ביתיות ולא הועילו לון אשת הרה"ק הרבי ר' בער זצ"ל
בדאותה זאת ,צעקה אליו ,עד מתי תסכן בנפשך ולא תעשה מאומה חיש מהר תיסע
אל דבינו הבעש"ט הקדוש שהוא פועל ישועות בקרב הארץ ובטח תמצא שם תריפה
לנפשך
%
,י
נפלאות המבאקרישא
לנפשר ,מתי תקשה לבך מבלי לחפוץ ולנסות להיות אצלו פעם אחת אפשר תשיג
שם מבוקשך וישמע לקולה ונסע תיכףלמעייבוז אל רבינו קוח"ק הבעש"ט זי"ע ,כאשר
נסע כחצי פרסה מביתו נשבר גלגל אחד ושהה שם זמן רב ער שהביאו גלגל אחר
לתת בהעגלה ונסעו הלאה כמה פרסאות ונשבר מקום מושבם ועברו כמה שעות ער
שיכלו לתקנו אח"כ אירע שוב שנהפך העגלה וכן הי' כמה פעמים ער שבא למעזיבוז
ביום ועש"ק בבוקר כאשר בא אל הבעש"ט הקדוש ובא לספר הנסים אשר קרהו לו
קידם רבינו הבעש"ט זצ"ל וסיפר לו כל אשר קרה לו ובאיזה מקום ,אח"כ שאלו
הבעש"ט להרבי ר' בער במה ארפאך ,אם בתפלות או בסגולות ,וענה לו הרה"ק
מרן ר"ר בער זצללה"ה ,להתפלל גם אני יכול ,אבל לעשות סגולה אין ביכולתי ,ע'כ
ברצוני להושע עם סגולות ,כשסיפר המעשה הזו ,שאלו מרן הס"ק ,ואתה מה תחפץ
יותר להושע עם תפלות אועססגולות ,והשיגלו ר'נטע הנ"ל,יהי' מהשיהי' ובלבד שיה'5
לרפואה וצוה להכניס החולה אליו ,כאשר הכניסו את החולה לחדר מרן ז"ל ,פנה
הרה"ק אליו וסמך ידו עליו ,ומיד הרגיש ,הטבה קצת ,וסך את החולה עם מעט שמן,
וכן צוה שיסוך אותו כמה שבועות ,ונתן לו מרן הסבא קדישא צלוחית שמן לביתו,
וימשח ממנו בכל יום ער שיכלה השמן מהצלוחית אז ירפא לגמרי ,והצלוחית שמן
הנ"ל יתנו מראשותיו של חולה תחת הכר שלון והזהיר אותם מאד שישמרו את השמן
מאד לבל יקח מי מהשמן הנ"ל ,ובפרט בלילה צריך עוד שמירה יתירה ,שהחלונות
והלעדינס יהי' סגורים ואם ידפוקמי בלילה לאחר שתכלה רגל מן השוק ,יהי'
זהירים מאד לבל יפתחו הדלת או הלעדינס ,אפי' אם יעשו קולות ער לב השמים אל
יתפעלו בזה לפתוח ,כאשר נסעו לביתם בשלום ,אירע להם כמה לילות שהי' רופקים
שם ברעש גדול והי' צועקים שירחמו עליהם שזה וזה בסכנה גדולה ע"כ יתנו להפ
מעט שמן ,ב"ב נרעשו מאר מזה ונמכרו רחמם ורצו לפתוח להם אבל אביהם ר' נטע
הנ"ל עם בנו גערו אליהם שבל יפתחו ,והם שמרו לפקודת הסבא קדישא ולאריו
לפתוח להם ,לאחר שכלה השמן מן הצלוחית נתרפא לגמרי כאחר האדם ,יבעת שהי'
ר' נטע הנ"ל בפעם השני' בראדאשיץ אצל רבו הקדוש וסיפר לו מהרעש ובהלות
שהרעישו אצלו בכל לילה ,עד שב"ב רצו לפתוח מגודל הרחמנות ,אז אמר לו הסבא
קדישא שבאם הי' פותחים להם אז ,אזי הי' כולם בסכנה מהרוחות רעות ,ומאד חשקו
להשמן ,והי' לו נסים מן השמים שלא פתח להם ,שמעתי מש"בר'יחיאליוסף באראןנשי
מראדאשיץ:
ם
י
נ
ו
מ
א
ו
כ
ר
ר
ש
אחדהיי בקונצק ושמו רפאל חייט אי
אשר
ליסע אל
הי'
הסבא קדישא מראדאשיץ זי"ע פעם אירע שאיש הנ"ל עשה שידוך עם איש
אחרמעיר קאצק ,ויהי' ביום בוא עת חתונתו ,והחתונה הי' בעיר קאצק ,והי' דרכם
עבור הרה'ק
של בני העיר דשם כל מי שעשה איזה שמחה הי' מביא לעקין
דשם והרה"קבירך לכ"א ברכת מז"טויהי למחרת אחר החתונה בעת אשר המחותן הכין
עצמו להביא את הלעקיך אל הרה"ק דשם ,ורפאל הנ"ל בראותו זאת לא ידע מה הוא
ההכנה וסיפרו לו ,אז אמר רפאל הנ"ל ,אם אני פה לא אכיר את הרה"ק מפה ,אלך
גם אני ואראה ,כבואו פנימה נתן לו הרה"ק שלום ושאלו מאין אתם ואמרלו מקונצק
ושאלו עוד ולאיזהצדיק אתםנוסעים ,אמר לו רפאל הנ"ל ,להסבא קרישא מראדאשיץאני
נוסע ,ושאל לו עור הרה"ק מקאצק ,ובמה אתם מהנים אותו אמר לו שעל כלרגל ורגלאני
מביא לו מלבוש חדש של משי ובתיכו דינר זהב ,אז אמר אליו הרה"ק מקאצק זצ"ל
אשריכם וטוב חלקיכם שזכיתם לזה ,וזכי' גדולה יש לכם בזה שאתם מהנה מנכסיכם
לנפש קדוש וטהור כמוהו ,ותשמרו ותתנהגו הלאה באופן כזה ,ובירך אותו ברכת
פרידה
איש
נפלאות המבאקד'שא
לו
פדידה ,לאחר הז' ברכות כאשר נסע רפאל הנ"ל לביתו שלח אחריו הסבא קדישא
ושאלי ,מה דיבר עמו הרה"ק מקאצק ,ואודות התנהנותו ,וסיפר לו ,כל הנ"ל ,כאשר
סיפר לו התנהגותו וכל אשר דיבר עמו ,נשא כפיו למעלה ואמר אתן שבח להש"י
שהציל אותי מלקבל לה"ר על אותו צדיק ,ובפרט שאני רואה מבורר שהוא לי לאוהב
נאמן (שמעתי):
אצליאלישיץ הי' דר שם איש אחד ושמו ר' ליב והכפר הנ"ל הי'
שייך להפריץ הדר שמה והפריץ הלז הי' שוגא ישראל מאד ,והי' מעיק
להיהודים הדרים אצלו ,פעם אירע שם בכפר הנ"ל ,בבוקר כאשר קם הפריץ משנתו
והלך לטייל אצל הנהר שלו ,ורצה לצוד דגים משם ,והנה ראה ששטים שם בר אוזים
הנ' (קאטשקיס) בתוך הנהר שלו ,והכיר הפריץ שהעופות אינם שלו ,ונתמלא עברה
וירה בקשתו עד שהמית אותם ,ועוד לא נשכך חמתו בזה ,ושאל ודרש עליהם של
י
מ
הם העופות שהמית אותם עד שנתודע לו ,שהי' של היהודי הדר אצלו ר' ליב הנול,
ושלח שליח אחריו שיבא תיכף אליו ,ובדעתו הרשעה הי' ליסרו על שלא שמר הבר
אוזים שלו ,שלא ילכו לתוך הנהר שלו ,השליח הנ"ל ששלחו הפריץ הי' אוהבו וידידו
של ר' ליב הנ"ל ,והלך תיכף אל ר' ליב הנ"ל ,וסיפר לו ששלחו הפריץ לאמר לו
י בדעתו להרע לו ,ר*
שיבא תיכף אליו אבל הוא יעץ לו שאל ילך אצלו בשו"אכ
ליב הנ"ל בשמעו הדברים האלו ,שם תיכף לדרך פעמיו ,ונסע לראדישיץ אל מרן הסבא
קדישא זי"ע זצ"ל ,וסיפר לו כל הנ"ל ,וצוהו הסבא קדישא להמתין שמה כמה ימים,
ובאותן הימים אירע שם בראדישיץ שעשה אחד מאנשי העיר ברית מילה וכיבד למרן
הסבא קדישא עם הסנדקאות ,בעת שהלך מרן הסבא קדישא על הב"מ לקח עמו ר'
ליב הנ"ל וצוהו שישמש אותו שמה בכל הסעודה ,וכן עשה כאשר צוה לו מרן זצ"ל,
ויהי באמצע הסעודה קרא לו הסבא קדישא ואמר לו ,תוכל ליסע לביתך לשלום ,ויען
ר' ליב ויאמר אל מרן הסבא קדישא איך אוכל ליסע,בבכייתי,ירא אנכי שלא יהרגני,כי
שמעתי משכיני אשר הי' פה ,שמחפשין אותי בכליום
האנשים שהי'על הסעודה
גערו אותו בקול ,ויאמרו אליו,הוי שוטהן אם הרבי צוה עדיין אתה יראו סע מהר
לביתך בלי פחד ,ואל תוסיף לשאל עוד שטותים כאלה ,האיש ר' ליב הנ"ל נסע
תיכף לביתו ,כאשר בא על מפתן ביתו סיפרו לו אנשי ביתו שבכל יום ויום מחנושין
אותו ,שלוחים אתדים מהפריץ ,והי'רצים לקחתו בחזקה ,והי' גוערים עליו איך הסתכן
בעצמו לבא מהר חזרה ,בליחקירה ודרישהן אם יוכל לבא ,אבל הוא אמר אליהםכי
הרבי צוה לו שיסע לביתו ,אזי אין לי לפחד מזה כלל ,ואמי טל עצמו ,אם הרבי
פטרני לשלו' אין לי לפחוד כלום ,לאחר איזה שעות ,דופקים אצלו השלוחים מהפריץ
בחזקה עד שהוכרח לפתוח להם ,ולקחו אותו בחזקה ,והוליכו אותו אל הפריץ,
בבואו אל בית הפריץ ,הוכרח להמתין שמה בחדר הקודם עד שהפריץ בעצמו יקרא
אותו ,והוא ישב שמה בחרדה גדולה וארכבותי' דא לדא נקשן והתיאש עצמו מן
החיים ואמר הוידוי ,כאשר עבר שעה שתים ,והפריץ פתח לחהדכרוותו,וקראו ,בא יהודי
לחדרי והלך לתוך חדרו והגיש הפריץ אצלו ,והגבי' ידו
ותיכף בהגבי'
ידו ,אל ר' ליב הנ"ל נפל אחירנית באין אונים ,ובכל כוחו החזיק עצמו,
ואחז בהשלחן עד שישב על כסאו ,והראה בידו אל ר' ליב שילך לביתו לשלום,
הר' ליב הלך לביתו וראה ,שאצבע אלקים הוא ,וגזירת הצדיק נתקיים בהפריץ,
לאחר איזה שעות ,נשמע קול רעש ויללות שהפריץ מת במיתה חטופה ר*ל,
כן יאבדו כל הרשעים:
בנכפרגיי
שמעתי
נפלאות המבאקרישא
72
לטכמעתי
מאנשים
הניתהחיים מראדאשיץ
נאמנים ,שבימי הרבי ר' ישכר בער מראראשיץ זי"ע ,ל8
ה'9עדיין שום בית הקברות בראדאשיץ ,ואם אירע שם בר מינן ר*ל
הי' מובילים אותולעיר הסמוכה לשם ,טחוץ לעיר ראדאשיץ הי' מישור אחד (פלאץ)
אשר הקהלה רצו לקנותה על בית הקברות בדמיםיקרים מיד הפריץ של הגליל הזה,
ווידוע כי אז משלו הפריצים בגליל שלהם כמו קיסר במדינתו) ובכל יום ויום שלחו
בני העיר אליו בקשות שונות וגם הרבו במחיר ,שימכור להם המישור הזה כדי שלא
יצטדכו לילך עם הב"ם כמה פרסאות אבל הפריץ לא דצה בשום אופן למכור להם,
ויהי היום פעם נסע הפריץ על מרכבת עם ב"ב לטילל ,ונסע דרך עיר ראדאשיץ
כאשר נסע חוץלעיר ירד מרכבתו למקום אשר שם בצעי המים וזימפף 1ולא יכול
לזוז משם הלאה ,האיכרים ניגשו לעזור להוציא את מרכבתו ולא יכלו בשום אופן,
ונתן הפדיץ צו לכל הדרים הסמוכים שיבאו לעזור להוציא את מרכבתו מבצעי המים
וכן עשו ובאו הרבה אנשים גבורים עם סוסיהם אבל לא יכלו בשום אופן להעלות
מתוך העמק ההוא ,עד שראו שלא דבר ריק הוא וניגש ערל אחד אל הפריץ ,ואמר
לפניו אדוני הפריץ הדבר הזה אין שום איש יכול לעזוד לך בשום אופן ,רק הרבי
מראדאשיץ אשר בעיני ראיתי הרבה נסים ונפלאות ממנו אשר כמעט החי' מתים
ממש ,ע*כ עצתי ,שחיש מהר ילכו ויודיע להראבין מזה ,הפריץ עשה כעצתו ושלח
תיכף שלוחים להודיע ~הרה'ק טראראשי'ן מזה ,והשיב הרה"ק מיאדאשיץ לשלוחיו
שיאמרו לו בשמו אם יבטיח בחתימת ידו ממש שיתן "הפלאץ" הזה להקהלה על בית
הקברות אזי יעלה תיכף עם מרכבתו לשלום מבצעי המים ,ואם לאו ישקע יותר וישאר
שמה עם מרכבתו לעולם ,השלוחים באו אליו עם התשובה הלזן של כ)רן טראדאישיץ
הפדיץ בשמעו התשובה ,ענה ואמר לאנשיו מה אין עושים בשביל פקוח נפש ,ונתנו
לונייר כתוב שיתן *המישור" במתנה להעיד וחתם עליו שאם יעלה מבצעי המים
יתן זאת במתנה להעיר ,ותיכף לאהר החתימה עלה עם מרכבתו ונסע ישר לדרכו,
וצוה לחעגלון שיעמוד עם מרכבתו סמוך לבית המבא קרישא טראראשיץיירד
שם והלך אל הסבא קדישא ונתן לו תודה על שהצילו והעלהו ממצולה ,ומאז והלאה
נהפך לבו בקיבו ונעשה אוהב ישראל ,וחוץ מהמישור שנתן להעיר במתנה עשה עוד
הנחות להיהודים הדרים בגליל שלו ,וה '9מזה המעשה קידוש השם נורא מאד גם
להעמים הדרים שמה והמעשה הזאת ידוע ומפורסם:
מרמר ש"ב
באראן נ"י ששמע מהוריו ז"ל ,שפעם אירע בעת שהמבא
'
י
ה
ר
פ
כ
ב
מלמד
ר
כ
ז
'
א
ל
ד
ל
ו
נ
ר
פ
כ
ה
ן
ב
קדישא מראדאשיץ
מבני
ויהי
בקרביום השמיני והנה נגמר בלב הבעל ברית באשר שאין לו להכין די בשר על
הסעודה רק מזה העגל שנולד לו יומים קודם שהל הברית מילה וכאשר צריך להמתין
עוד ששה ימים ,ע"כ לא יתן התינוק למול ,עד שהעגליהי' בן שמונה ימים ,ואו
כשיהי' לו בשר מהעגל על הסעודה יעשה הברית מילה ,ויהי ביום השמיני הלך
הסבא קדישא אל הכפרי ובחן לדבר עמו רכות שיתרצה לדבריו שיתן קתינוק למול
אבל לא אבה לשמוע לו ,הסבא קדלשא ,ביאותו שאין ביכלתו להועיל אצלו מאומהן
הלך החוצה ומתהלך אחת הנה ואחת הנה ולבו דואג בקרבו ע"ז ,בתוך כך העמיד
סמוך לו מרכבה כבודה אשר עבר אז דרך שם עם שבעה אנשים בירדם מן המרכבה
שאלו אותו האנשים מדוע פניכם רעים וסיפר להם כל הנ"ל ,והשיבו לוכי ע"ז אין
לו לדאג כלל ב 9בעזה"ש יהי' הכל על נכון והברית יהי' היום כי יש אתם מוהל
יי
ייתיאי
וסעודה
נפלאות המבאקרישא
לז
וטעידה מובנת ,והלך אתט לבית הכפרי הנ"ל ,ויבקשו ממנו הילד להכניסו בבריתו
שאאע"ה אבל לא רצה בשום אופן ליתן להם מטעם הנ"ל ,בראותם כ"ז אסרוהו אותו
היטכ אל הדלת ,ולקחו הילד בחזקה ומלו אותו כדת וכהלכה ,ואח"ב עשו סעודה מאשר
לקחו עמם ,ואח"ב בשהי' הסבא קדישא בלובלין אצל רבו הק' אמר לו הרבי ז"ל
היודע אתה מי היו אנשי המרכבה ה"ה שבעה רועים זי"ע:
ש"ב החסיד המופלג בנש"ק יו"ש ובו' מו"ה 3תן באראהן א)נ'יטעיר
גארשקאווימץ מנכדי הסבא קדישא מראדאשיץ וז"ל המכתב:
בשם ד' ובעזרתו יום ב' מקץ פ"ט פה גארשקאוויץ.
ישאו הרים שלום לכבוד ש"ב האברך המופלג שלשלתהיוחסיו
כתביי
מו"ה ראובןחיים
א"כמנרר נ"י.
אחדשה"מ כמשפט ,קבלתי מכתבך אף באמתאיןלי עת כמ' עכ"ז חלילה
להשיב פניך ריקם ומעט מה שאני זוכר אכתוב לך ,שמעתי כד הוינא
טליא שהרבנית פעריל ע"ה בת המגיד הקדוש מקאזיניץ זי"ע ,נולד לה נכד אחד בן
הרבי ממאגילניצא ושמוהי' אברהם יהושע העשיל ז"ל ,בילדותו הי' כבד פה ונסעה
הצדיקת פעריל עמו לראדאשיץ לזקנינו הסבא קדישא הרבי ר' בער זי"ע ,מחמת
ששמעה שהוא פועל ישועות ,ובבואה לפתח בית קדשו הקישה על הדלת ,בעריל פתח
לי הדלת תומ"י וכשמוע זקנינו קולה רטט אחזו ושאל אותה מי את ,בזו הרגע אפתח
לךן בהשכמה הי' מוכרח אנכי ללבוש איזה מלבושן וכשפתח הדלת אמרה המרגליות
הרבנית פעריל הנ"לן שמעתי עליך לאמור שאתה פועל ישועות לכן תיכף תושיע
לנכדי ,וביקש ממנה מהאני ומהחיי? ב"ה יש לך בן רבי במאגילניצא המסתיפפים
בצלו כמה אלפים חסידים ואני מה? והשיבה לו אני רוצה דוקא שאתה תושיע
לנכדי אמר לה מה אעשה שאצלי נושעים רק אם יש להס אמונה השיבה אצלי ג"כ יש
אמונה שנכדי יכול להושע אצלך ,השיב לה אם בן הוא ,גחמן המשמש' תן מעטיין
ן והשיב לו הדיבור כדרך כל האדם ,ואותו
ולעקיך ,וצוה על הילד לברך ברכתיי
הילד הי' אח"כ חתן זקיני הרבי ר' ישראל איטשע בעל של דידתי ביילא פעריל ע"ה
אפשר שמעת ממנה היתה מפורסמת בראדאשיץ ,ור' אברהמ יהישע העשיל הנ"ל הי'
רב במאגילניצא והי' לו בן זעליגיל נ"ע.
כנ"א שמעתי מזקנתי הרבנית מפיעטרקוב ובעלה הראשון הי'זקיני הצדיק ר' ישראל
יצחקזי"ע ,ובעלה השני הי' הרה"ג משעדליץ אח"כ בפיעטרקוב וזקנתי היתה
אובלת אצל שלחן הקדוש זקיני הסבא קדישא ושמעה בפסח אצל הסדר בעת פתיהת
הדלת ברוך הבא אלי' בא כן אמר זקנינו זי"ע ,ומדי דברו בו בזקיני הרי"א זכור
חזכרנו עוד בעת שהי' בווארשא בחליו אשר חלה על רגלו בא החידושי הרי"ם זצ"ל
בכל יום אצלו לבקר החולהסיפר לו זקיני הר"ר ישראל יצחק זי"ע שבעת שהי' סוחר
ה" לו תפלות הלוואיבימי רבנותו הי'יהי' לו תפלות כמו אז ,וחכמז"ל אמרו רגלוהי
דבר נש אינון ערבין בי' באתר דמתבעי תמן מובילין יתי' ופירש באתר דמתבעי היינו
במקום שיכולין להתפלל עבורו (אוסבעטין עהם) לכן יבקש ויתפלל עבורו ,והדאקטר
הבעל תשובה באמת ר' חיים דוד ז"ל מפיעטרקוב אמר על זקוני שמעודו לא ראה
בעל יסורים גדול כמו זקיני הר"ר ישראל איטשע ולא שאג ולא רמז שום דבר רק
קיבל באהבה ,ועובדא ידענא שבעת פטירת הסבא קדישא זקנינו בעוה"ר הי' עש"ק
– — –א)שם חכיכתו קל
————-
קריכ"מי"ר"סין
ססכ"
"'1ע
סי' סמו שכ"להן.
74
נפלאות המבאקרישא
לעתותי ערב והכל הי' טרודים באבלם ר"ל וזקיני הרבי ר' ישראל איטשע נ"ע לא
התאבל כלל רקסייע להאופים שיוציאו החלות מתנור כדי שלא יבוא ח"ו לחילול
שבת ובכליום השבת הזה הנהיג "הטיש" כמו סדר הרבי ורק במוש"ק אמר להסבא
קדישא אביו דברים הללו אבי הקדוש תקיים מה שהבטחת לי ,ותמיד הי' נראה על
פניו פנים שוחקות כמש"נ הכמת ארם תאיר פניו:
הי' תמיד בשושן פורים לאכול סעודה אצל זקיני הרבי ר' ישראל איטשע
ע"ה אףבתיי אביו הרבי ר' בער זצ"ל פעם אחת היא השנה האחרונה
להסבא קדישא פגע החסיד ר' יצחק יעקב מסטאשוב לזקיני הררי"א הנ"ל ואמר לו
שושן פורים טוב מה נשמע מסעודתנו השיב לוזקיני הרי"א הרף ממני כן השיב לו
בשפה רפה ונשתומם החסיד הנ"ל מה זה 9איזה חדשות נולד היום והפציר בו עד
בוש והשיב לו בזה הלשון ,אבי קרא אותי היום בבוקר ואמר לי הכי' של הפסוק
"רצון יראיו יעשה" היינו הרצון של יראיו שיעשה הקב"ה מה שרוצה וחסל ובאותו
שנה ה"י סיון עלה למרום זי"ע.
מהנ"לן בטח אתה יודע מה שמפורסם בעולם על החתונה הגדולה באוסטילא
והי' שם צדיקים וגדולי ארץ ע"ב וואסע יוביצעס והאוהב ישראל הקדוש
מאפטא הי' המחותן והיושב ראש ,פנה מהשלחן לאהור מקום שהי' זקיני עומד אחורי
הכסא ואמר "בעריל לעב" אתה רואה את הגדולה והכבוד אשר שורר על זה
השלחן אניירא מאד אם אני אינו מן הכת שכתוב בהם ומשלם לשונאיו אל פניו
וכו' ח"ו ,והשיב לו זקינינו הסבא קדישא כפי מה שצייר לנו הרבי תמיד ,מרת טובו
של הרבש"ע לא יעשה כזאת לרבינו ,ושמח האוהב ישראל בדבריו ,ודפח"ה
מנהג
עךך
ושימו"נ
ומה שאני זוכר אכתוב עוד ואי"ה כשיהי'לי מנוחה ושלוה ובריאות אאריך עוד יותר
ר בגירסא דינקותא שעל החתונה הנ"ל הוא הי' הבדחן בלשון פוליש ,ואפר
ייכ
פנינים יקרים וכשהפסיק אמר לו הרבי ר' מאירל זי"ע מאפטא אתה אינו מבין
איזה דברים יקרים אתה אמרת בבדיחותא ,והשיב לו זקניני אתם עוסקים ברזי
דאורייתא ולי אתם עושים בדחן השיב הרבי ר' מאירל אני נותן לך תקיעת כף
שיסתופפו בצלך אלפים חסידים וכשהגיע זמן התנהגות של זקנינו התרעם עליו
הרבי ר' מאירל זי"ע ושלח לו יזכור נא אדמו"ר את התקי.עת כף שנתןשלי כך שמעתי
מאבי הרב"ש ז"ל בימי ילדותי
~רך עובדא ידענא שאצל הרבי ר' ישעי'לי זי"ע מפרשעדבורז הי' שני בניו מתו
מחמת מילה ר"לן וכשנולד הרביר' עמנואל כיבד זקנינו מראדאשיץ עםסנדקאוח
ובעת הסעודה התחיל להטיף הדם ממעלה והלך זקנינו מן הסעידה אל התנור ואמר
בזה"ל רבש"ע אם אתה רוצה לפרסם אותי אל תבייש אותי בפעם ראשונה ומיד נח
הדם ואח"כ נסע הרבי ר' עמנואל זי"ע לזקנינו לדאדאשיץ תמיד
ערךש שמעתי אשר פ"א שאל התפארת שלמה לזקנינו זצ"ל שהי' מפורסם לאיש מופת
נורא מאד למה לכם לעשות מופתים בארץ הלאיותר טוב לפניו שישתדל לטהד
נשרימ ישראל ,וזקנינו זצ"ל מראדאשיץ השיב לו כי הוא נשלמ לעוה"ז לפרסם
אני
ערך
אלקותו ית"ש בעולם:
שמעתי מאבי ז"ל שפ"אהי' "הגיטער יוד' מעיר חדש אצל זקנינו ואכלו סעודח
ביחד וכשרצה זקנינו לכבד אותו במשקה ביקש בכל הכיסים ולא מצא ונתן
"חגיטער יוד" איזה גדולים על משקה ואח"כ כשנסע הגיטער יוד לביתו אמר לו
עקנינו
נפלאות המבאקרישא
לח
זקנינו ,שיתן לו מאה וחמשים זהובים עבור חסיד אחד שיש לו בעיר חדש ,ושאל
אותו *הגיטער יוד" מקודם ביקש הרבי מעות ולא מצא 1השיב לו זקנינו על צרכי
י מעות מיוחדה ועל שאר צרכים גשכ מעות אחרים וד"ל,
ביתי יש ל
ומאפס הפנאי אקצר ואו"ש ש"ב נתן רוד המצפה לרחמי שמים,
ובטח ישלחלי ש"ב ספר אם יגמר איה"ש.
שמ"תי
מי'יחיאליוסף באראן נ"י ,פ"א אירע לאיש אחד ממנגדיו בראדאשיץ
שאשתו היתה מקשה לילד ר"ל ,וסבלהימים אחדים חבלי לידה ולא יכלה
ללדת בשו"א עד שנחלשה מאד ,בעלה הנ"ל ,הגם שלא החזיק מקודם מהסבא קדישא
זי"ע ,והי' שוחק עוד מהתנהגותו בקודש ומכל דרכי החסידות ,אבל בפעם הזאת
בעת שאשתו נהיית מסוכנת וראה בצערהכי הגדיל ואנשי העיד צעקו אליו בצעקה
גדולה עד מתי יקשה עדפו לבלתי הכנע לבבו ולא יחוס על ביתו זו אשתו לילך
ולשפוך נפשו לפני הרה"ק הדר בעיר הזה ובפרט שמכל העולם יבאו הנה להושע
אז נאלץ גם הוא לכוף כאגמון ראשו והלך בע"כ באין ברירה אצל מרן הסבא קדישא
זי"ע ,והזכיר אותה לפניו ,ובבואו לפני מרן הסבא קדישא שאל אותו מה מעשיך פה ?
י מאכט זיך אביסעלי צינאר)
והשיב בשפה רפה אשתוישאלומשטה עצמה קצת ובי"אז
1
ויען אליו הסבא קדישא
מה אתה אומר שאשתך משטה עצמה קצת היא צ"ט
חלקים בעוה"ב ואתה אומר שמשטה את עצמה אבל אני מראה לך שאינה משטה א"ע
בזה ,כאשר יצא הדברים האלו מפי מדן הסבא קדישא זי"ע באותו הרגע נפסקה החבלי
לידה מאשתו ותלו בן ונתהפכה החבלי לידה עליו ,והתהיל להתאנח כאשה העומדת
על פדקה עד שנחלש מאד ,ולא הי' בו כח עוד לעמוד על רגליו ,והשכיבוהו על
הספה אשר עמדה בבית הסבא קדישא והי'מכסין אותו בכרים וכסתות ,והאנוזותוהיללות
עלו עד לב השמים ,וחוץ מהיסורים שהי' לו עד אין לשער ר*ל,הי' לו חרפות
משונות עד אין חקר ,שכל הלצים מהעיר נתקבצו שמה סביב החלון ,וקראו בשמו
והכריזו עליו דברי ליצנות שונות ,וכלימה כסתה פניו,כי קולו הי' כקול אשה מקשה
לילד ר"ל וכן הי' כמה ימים ,ביום השלישי לעת ערב גדלה עליו היסורים עד שהי'
נוגע לסכנות נפשות ר"ל ,והתודה אז על כל חטאיו ,וביקש ממרן הסבא קוישא שיחמול
עליו ויבקש רממים מן השמים ,שיסורו ממנו היסורים הקשים ומשונים האלו ,וגם
החרפות ובזיונות כי רב שבענו בוז ואיןבי כח הסבל עוד ,ואמר שהוא מקבל על
עצמו מהלום והלאה כשיתרפא ויחוור לאיתנו לשמור את פיו ולשונו מלדבר סרה על
שום צדיק ועל שום איש מישראל ,ומקבל על עצמו כל מיני תשובה שמרן הסבא