9
בעזהשי"ח
בפלאות הסבא קדישא
מהרוראתנינא.
כ"ק איז אדמו"ר הרב הגאוה"ק אור עולם איש אלקים נורא רשכבה"ג כו' כו' מרן
י ר' ישכר בער זצוקללה*הן )6אבדק"ק ראדישיץ וק"ק פשעדבארז ,נולד בשנת
תקכ"ה לפ"ק בעיר ראדישיץ ,הוא היה האב"ד הראשון בעיר הנ"ל אחר פטירת דודו
הרב הגאוה"ק ר' זינדיל זצ"ל שהי' דומו"ץ שם )3
ר
י
ע
ה
ושאר
איזה שנים שכבר התחיל להתנוצץ אורו בעולם ,באו פרנסי
גרולי
ו
ב
וחשובי עיר אניישטאדט" עם כתב הרבנות בידם והפצירו שיקבל עליו את
ההתמנות בתור אב=ד בעירם אשר נבחר ברצונם הטוב של כל בני העיר ויוכל שס
לעבוד עבודתו הקדושה באין מפריע ובתוך רחבה ,כי היא עיר גדולה מראדישיץ ,אשר
סבל אז שם דחקותועגי כירוען שהשכירות היה מצער מאד ,רק איזה זהובים לשבוע,
ובניקל היה באותה שעה לפטור הלחץ מביתו אםהיה ממלא בקשתם ,אבל הוא הקדוש
השיב להם שימתינו עוד איזה שבועות ואז ישיב להם תשובה ברורהן ונסע לא'
מרבותיו הקדושים ושאל בעצת רבו הק' ואמר לו בזה"ל שב (על מקומך) ואל תעשה
עדיף ,ועוד יהל ויתפשט אורך מזו העיר ,על פני תבל ,ומאז הסיח דעתו מלעקוו
דירתו משם.
לאחר
ילדותו.
ערך
בילדותו התנהג עצמו בקדושה וטהרהיתירה כאחד הקדושים שהיו אז ,ובמעלליו
יתנכר נער ,כאשר סיפר ש"ב הרה"צ הישיש כו' מו"ה ר' אליעזך שמואל הבהן
שליט"א מטאמשוב ששטעמדו"ז אדמו"ר הגאוה4ק כו' מרן ר'חיים טאיר ממינמשוב
דאז בחדרהיח מתנהג שהלך מדי יום ביומו
זצ,ל ,שזקנינו כד הוהטליאבראיבעשניליימ
לטבול במקוה אף בימי החורף והקור (וכידוע לא היו מחממין אז המקואות בכל יוב
אף במקומות הגדולות ובפרט בעיר הקטנה) ולרוב אירע שהמים היו קריט ונקפאים כמו
נד וכ"ז לא הפריע את הילוכו ודרכו בקודש ותבר גזיזי דבררא וטבל ,והדבר הזה
היהבהצנע זמן רב והיהלו חבר א' אשר למד עמו ביחד בחדר שהלך ,אשר התרועע
עמו וקיהדבוק בו והוא ידע מעשהו בקודש ,והתקנא בו ועשה כמעשהו והלך גם הוא
י
) נוס סכחנגו גמ5ק ר6סין מספ-כו זס כמערכח5.ירח מרן ססכ 6קייס 16סכ"ק
רכינוכטגיר סקרוטממפזטריטטי5וק' 5זי'פ5וס55כייסיקר 6סס כסנוו ,זס ס 61טפוח ,רק
י פיסיס 5ו 3ן ממנס סי5יר גפו5ס כמוסו5 ,כ 5סנוו סקרוס גקר 6פ 5סס
זסקסיננוטי6טניו65
יל' י5חק סג' 5פסיס סמו ,יסכר 3פי" כמו ס6כי5 6קמן גפזססי"ח גוסת
נ5
ס
ספחק שכח 6כוחיו ז'.5
5
'
5
,
ן
י
ס
י
ר
6
ר
ק
"
ר
נ
8
ג) כמ5ק סר6סו,
כ
ו
ח
ג
רומו"4
סן
נפלאות
ייייתי
הסבאקרישא
לסמל בכל יום ,עד שאירע פ"א בהלכו לתור מקוה קרה מאד בימות הקור והתקרר עד
ונפל למשכב על דלקת הריאה רשל מגודל השיעול ,עד שהגיע לידי סכנה ,אם
,החננ
עחר
ל"הזה בהודעה הסיבה של התקררותו ,שהיה מהמת התקנאותנ בהבירו העלם הקדוש
,
הלז
,
ס
ע
כ
ו
ו
י
ל
ע
ל
ו
ק
ב
ז
ג
ו
ר
ו
י
ל
ע
המתה
ה
כ
פ
ש
ו
ו
י
ל
א
ם
א
ה
ק
ע
צ
ו
אתה
רצתה
משוגע
,
ה
ר
ע
צ
ם
*
פ
ו
ד
ג
ו
ם
י
פ
ו
ר
י
ה
ב
ד
ו
ע
ו
ם
י
נ
ו
ש
ה
נ
כ
ס
את
א
י
ב
ה
ל
ב
ו
ר
מ
הצרכת
ולא
בני לידי
הועילוהתרוצים ,שבאמת הואאינו אשםבזה כללןכימי צוהולעשות כמעשהו,והרך הקדוש
היה בשמעו את פצב הליו שלהבירו הנ"לכי הרע מאר ר"ל ,נכמרו רהמיו ורץ תיכף
אל העליה שעל הבית והתבודד שם ואמר תהלים עד גמירא ,והדבה כ"כ בדמעות עד
שנתמלא צלוהית קטן עם הדמעות שהוריד בעת אמירת התהלים ,ולקה התיבת ציקר
וטבל בתוך הדסעות ונתן לתוךפי הנער ההולה ותיכף הוטב לו ממהלתו המסוכנמ,
ונתרפא והבריא כאהד האדם:
מיפריי
טרם התגלותו.
י הרב הגאוה"צ מו"ה ר' יהזקאל זצ"ל ,אבריק זארנוב ששמע מזקיבו
דוי
מדן הקדוש ר'היללמראדישיץ זצ"ל ,שסיפרמזקינו מרן המבאקרישא זי"ע,
שפ*א בים* הורפו טרם התגלותו בעת נסעו לפרשיסהא אל רבו הקדושוקיהורי זצ"ל.
אירע לו כאשר הקריב לבא העירה ועבר דרך הר גבוה שמע קול צעקה ובכיה גדולה
בבית היהוךי הק' ,ונבהל מאד ורץ במהירות אל בית רבו הק' ,וכרחות אותו רבו
היהודי הק' מרהוק ,ניגש אליו בהפזון ואמר אליו בדמעות שליש שהילד שלו הוא
בסכנה גדולה וכמעט גוסס ,והזול אמרו אפילו הרב הדה מוגהת עצשוא אל ימנע עצמו
סן הרהמים ,ע"כ אבקש ממך שתבקש רחמים על הילד שיהיה ונתן לו את הילד ואמד
אליו הא לך הילד ותהזירולי בריא ,ואףכי לא ניסה באלהוהיהנהבח אז אל הכליס,
ולא הרגיש בעצמו שהוא מוכשר לזה מגורל ענותנותו מכל מקום מהמת הפצרת רבו
הק' הוכרה לעשות נגדרצונו ,וקיבל את הילר ממנו ,והניהו בהעריסהוהיה מניע העריסה
הנה והנה ובשעה שהיה מניע העריסה שפך שיחו לפני השי"ת עד שההזיר לו הילד
בריא אולם כאהד האדם:
קיישא י" 4טים התגלותו בעוד היה רך בשנים בעת אשר כתת רגליו לקבל
פני רבותיו הקדושים זי"ע ,אירע לו ,פ"א עבר דרך הכפר הנקרא *וויעלגא
וואלא" היה שם אכסניא (קרעטשמא) אשר ההזיק איש כשר וירא ד' ,אשר היראים
והרדים שעברו דרך הכפד הנ"ל ,היו יודעים ומכירים אותו ,ולזה הסבו דדכם שם ונהו
מטורה הדרך וסעדו לבם ואח"כ יעבורו ,וכאשר היה רעב ועיף מטורה הדרך הלך גם
הוא לתוך האכסניא לנוה שם ולסעוד לבו ,ואכל שם ביהד עם שאר ההסירים ההרדים
אשר הלכו ג"נ לקבל פני רבותיהם הקדושים זי"ע ,ויהי כאשר הגישו הרוטב של בשד
אל השלהן כלם אכלו כדרכם והוא לא שלה ידו ליטול הכף ולטעום את התבשיל,
מתהילה לא הרהיב עוז בנפשו מגודל ענותנותו לומר מעצמו הטעם שלא רצה לאכל
התבשיל רק אהרי שאלת איזה אנשים הדדים המסובים שם ,ואמר להם תיכף הטעם
סהמת כוונתו להפרישם מאיסורא ,וכה אמר להם ,תדעו שהבשר לא נמלה עדיין,
ובשביל זה אינני אוכל התבשיל ,ויהי כמצהק בעיניהם וכשמוע בעל האכסניא הדברים
צעק עליו צעקה גדולה בכעס ,ראו נא הבטלן הזה ,שהרהיב עוז בנפשו לאמור *שהבשר
לא נמלה* ,והעיז לבו להשוד אותנו ,שנודע לכל שכל התבשילים הנעשים אצלי ,כשרים
הם עצהיו"ט ,אבל הצדיק הזה אהז באהד ומי ישיכנון עד שהבעל אכסניא קרא את
הסבא
הסבשלת
נפלאות
טים
התגלותו
ןץכ)1נאקרישיא
ו 11
המבשלת במכיון כדי להכהיש אותו ולהצדיק את עצמו ,ושהוא רצה להוציא שם רע
1חנם ,ושאל אותה בפני כל ,שתאמר האמת מהבשר הזה ,בתחילה כחשה ואמרה שהבשר
נמלח כדין וכדת ,אז קם הסבא קדישא ממקומו ,ואמר להכי טוב יהיה לה בזה ובבא
אם תודה על האמת ,ואיים עליה ואמרכי לא טוב יהיה אחריתה אם תכחש ,אז הורתה
על האמת ואמרה שקנתה הבשר בשעות המאוחרות בומן סעורת צהרים ומיראה שלא
יקפיד עלי הבעל הבית שלא הכנתי הסעודה בזמן הראוי ,וגם לא חפצתי להאחיר
הסעודה בעת שהאורחים כבר באו ,תטפתי הבשר והדחתי אותו במים במהירות ונתתי
י לא איש פשוט ובטלן הוא*
תיכף לתוך הקדירה לבשל ,ואז נתגלה הדבר לעיני כל ,כ
רק רוח הקודש ברור הוא ,ובראותו כי כלם ראו ותמהו על הדבר הנפלא הזה ,לאהיה
דעתו נוחה בזה ,והסתיר הדבר והקטין הענין ואמר אל איזה החסידים החרדים כי זה
דבר פשוט הוא וכל איש מבין ויורע לבשל מבין זאת ,והראה להם איזה קרטים אדומים
קטנים בתוך הרוטב ,וזה הוא מחמת שלא פלטה הדם ,ופייסו אותו על ששחקו ממנו
בתחילה ,ומאז התחילו לנהוג בו כבור ,יקדוש יאמרו לו ,זי"ע:
מרפתיך הנרריאימ.
ונמנמיותי
מש,ב אדמו"ר הרה"צ כו' מו"ה ר' אלימלך שליט"א מסוכערנוב וכעת
בקיעלץ ,שהי' מרגלא בפומי דאביו הרה"ק כו' מרן ר' פנחס מקינצק וצקל
לספר לפני אנ"ש ולהתפאר בזה שהוא בן הרבי ר' בער סראדישיץ זי"ען מפני המעשה
שאירע לו בילדותו בעוד הי' אז כבן ה' שנים נפל מהעליה שעל הבית על הארץ שהיו
מונחים קרשים ישנים ,ובנפלו על הקרשים נתחב לו יתר ברזל שהעלה חלודה לתוך
אזנו ,וירר בעומק עד שנגע במוח והגיע לידי סכנה גרולה ר"ל ,והלך אביו הרה"ק
המפורסם מרן ר'נהן רור משידלארוצא זצ"ל ,ושלח תיכף שליח מיוחד וצוה עליו
שיסע במהירות לרארישיז ולהזכיר את הילר מחולה שהוא בסכנה גרולה וצריך לרתמים
גדולים ,וכבא השליה לרארישיץ והזכירלפניו את שם הילר הנ*ל,ענה לו הסבאקרישא
אל תדאגו עליו ואמר בזה"ל אותו אני לוקח על כתיפי* ,עהם נעם איך אויף מיינע
פלייציס* וכן הוה שתיכף הוטב לו על מכתו שהיה ממש ממות לחיים והרופאים ראו
וכן תמהו ,זי"ע
עון 4מהנ"ל ,ששמע מחותנו הוא זקינינו ,הקדוש מרן ר' היללמראדישיץ זצ"ל,
ששמע מזקינו מרן הסבא קדישא זי"ע( ,על הסיפור שכבר נדפס בחלק ראשון
דף ל"ט) שפ"א התאכסנו אצלו ג' אורחים השובים הרה"ק היהודי טפעימחא זצ"ל,
חרה*ק ר' מאיר זצ"ל טאפפא ,והרה"ק ר*ר דוך טלעלוב זצ"ל ,ולא הי' לו עם מה
לכבד אותם עד שהזכיר בקטח השמירה מרבו הק' מלובלין זצ'ל ,שהי' טמון אצלו,
ועשה קלוסקליך עבורם מהקמח הנ"ל ,ועדיין לא נחה דעתו בזה ,וחשב זמן מה מאין
לקחת בשר עבור האורחים החשובים הללו ,עם סעורה הגונה לפי כבודם ,ובעורו חושב
בתוך כך פתאום באו לפרוח מרחוק מחנה צפרים טהורים ופרחו דרך הלונו לתוך הבית
ולקח ושחט אותם והי' מהם בשר ורוטב אל הסעודה ,זי"ע.
ש"ב החסיד הישיש כש"ת מוה"ר בעריש קופפערמינטץ נוי איך שאמו נסעה
עם בנה הבכור משה הוא אדיו לראדישיץ בהיותו אז נער כבן חמשה שנים
שיברכו מרן הקדוש זצ"ל ,עם התמרה נקימוד ויראת שמים ,והנער הי' יפה מראה עם
פאות מסולסלים ויפים ובהגישו לפני כרן ה דוש זי"ע לקבל את ברכתו ממנו /שאלהו
מרן הק' מה הוא לומד (כדרך ששואלין לנערים) ולקח את פאותיו של הנער הקטן הלן
סיפריי
12
נפלףאות
מופהיו הנרדאים
ך:כמבנ~פקדיעטא
בידו הקדושה ,ואמר אליו לנער כמוך לא יאה לך פאות מסולסלים כחלו )6 ,ופשטן
בידיו הקדושים עד שנשארו זקופים ועומדים עד יום מותו ,ופלא היה שבשום אופן לח
היה ביכלת לשנותם או לסלסלם:
ףחיים שליט*א דומ"ץ בוולאשטשאווא ,שפ'א באה אשה עקרה
היה*ג חייס
אחת לראדישיץ שיברך אותה מרן הק' שתפקד בבנים ויהי בשבת קודש
בהליכתה ~התפלל עם הסידור בידה צעק עליה המשמש בקודש שאסור לישא( ,כי לא
היה אז עירוב בעיר) וענתה ואמרה בלשון צחות *איך בין אהער געקומען געהאלפין
וועריןאיך זאל יא טראגין" ואמר המבא קרישא ,יפה דיברה ובזמנה דיברה ,ונושעה
בדיבוריה מגודל אמונתה הפשוטה ,וכן הוה שזכתה בבנים חיים וקיימים:
היה"ג הגדול מוכתר בנימוסין שלשלת היוחסין בנש"ק כו' מו,ה אליעזר
יהושע הלוי עפשטיין שליט"א מאזרוב וכעת אבד"ק ראקוב יע*א:
סיפריי
כתביי
בעזהשי"ת כ*ה אייר תר'ץ לפ"ק
,
ר
מ
ו
ח
ו
ל
כ
מ
בימי העומר ישמרהו השומר
ת
ר
י
ז
ג
ל
ק
ד
ו
ב
כ
ל
ידידי
'
ר
האברך המופלג החסיד הנכבד וכו' כש,ת מוה'ר חוא שיחי' שלום וברכה.
אחרשה*מן קבלתי מכתביו ואשר ביקש ממני להודיעו מה ששמעתי מאבותי רבותינו
הצדיקים הקדושים זצוקללה"ה סיפורים ומאמרים מאת מרן הסבא
קדישא זצוקללה*ה מראדאשיטץ ,ואען ואומר הנה מאדהייתי חפץ לזכות את נפשי בזה,
כי זה בכלל מה שהפליגו חז"ל לברר מקחו של צדיק וכבר מבואר בסה*ק עהיכ
הללו עבדי ה' הללו את שם ה' ,שאם מהללים את עבדי ה' הוי כאלו מהללים את שם
ה' ית*ש ,והן הן דברים העומדים ברש"ע ,אבל לא דבר קל הוא ,ואם אמרתי אספרה
נא כאן מה ששמעתי מאאמו"ר הקדוש זצוקלק"ה ,מה שסיפר נוראות ונפלאות מהסבא
קדישא ושיחות ועובדות רבות כדרכו בקודש אשר הי' כמעין הנובע הלא תקצרהיריעה
מהכילן וכוז שמעתי כד הוינא טליא ולכך יראתי לכותבםכי חייב אדם לומר בלשון
רבו ופן לא אכוון אל הדברים כראוי כו' ע"כ מנעתי מזה כו' ואמנם להוציא חלק
א*א ,ואמרתי לכתוב דבר אחד והוא דבר גדול מאד מה ששמעתי מכקק אאמו"ר הגה"ק
כקש"ת מו"ה ר' אברהם שלמה הלוי זצ'ל ,אבד'ק אזארוב ,ואח*כ באפטא (ושם חלקת
מחוקק ספון) בתוך אחד השיחים הנוראים סיפר איך שהצדיק הק' מופה'ד מרן הסבא
קדישא זצ'ל מראדישיץ ,פ"א בליל שבת קודש קודם קידוש ישב בחדרו ונאנח מאד,
ועברו כמה שעות אשר ישב כן בחדרו קודם קידוש והחסידים עמדו ושמעו כ"ו
ורעדה אחזתם כי נבהלו מאד ,והי' שם מקורב אחד (כמדומה כי הי' שמו הר' יחיאל
י הי' קשה לו באלה מ,מ
ז"ל) אשר אמר כי הוא יגש לקודש פנימה לשאול זה ואףכ
הרהיב בנפשו עוז ,ושאל את מרן הקדוש ואמר נא רבינו מהו זה ועל מה והשיב
מרן הקדוש בשפה רפה *חבלי משיח* ונאנח מאד באנחה השוברת נופוזהי
של אדם
ושאל החסיד המקורב בודאייודע רבינו יותר ,מה שחסידים אומרים בשם מרן אדמו"ר
הקדושהרבי ר'אלימלך זצ*ל ,אשר אמרכיפליאה גדולהעלהתנאים ואמוראים הקדושים
שהפליגו כ"כ בענין *חבלי משיח" ולא ראו כייהי' *מלך" בעולם אשר יבטל זה,
(ובל"א עס איז אגרויס ווינדער אויףדי הייליגע תנאים ואמוראים וואס האבין געזאגט
הרב
)6כידופ סקפיוטרן 6300קרים 6זי'פ ,פל פ6יח מס51ס5יס ססלכו 16סמסכי5יט
כדרך סת6רפכריעיסי' גר6יס יכס,ועיין כס' כפלגוס ססכ6
קריט"
סס דף ט"ז.
הלקר6סין וגספרוהו
נפלאות
מיפתייהנייאים
המבאקדיעשא
ז כו
חזוי פיעל וועגין *חבלי משיח* און האבין ניט גיזעהן אז עס וועט זיין אויף דער
וועלטאיין *מלך* (אויף זיך אליין) וואס ער וועט דאס אללעס מבטל זיין) והשיב
הסבא קדישא עוד מעט רצ"לכי על מעט החבלי משיח אשר השאיר הרבי ר' אלימלך
זצ*ל ,הוא יושב ונאנח ומבקש רחמים להמתיק הדינים ,ואמר אז כ"ק אאמו*ר זצ*ל
(בעת שסיפר זחת) מעתה תבינו נא כיעיקר חבלי משיח ביטל הרר*א זצ*לן ועל המעט
אשר השאיר ביקש הסבא קדישא ,ובודאי ביטל הרבה בתפלתו הק' ואעפ"כ רחו
מה נשאר עוד לנו בעוה,ר ,ומזה יש להבין כמה הי' עתיד להיות בעוה"ר ,עיקר
חבלי משיח ,לולא שעמדה לנו זכות הקדושים זצוקללה"ה)6
ב)ןרךאר אגב אכתוב מה ששמעתי מידידי החסיד הנכבד מו"ה משה מענטליק נ*י
מחמעלניק אשר שמע מאביו החסיד מוקה ר' אברהם יוסף ע"הבי זקיני
חרה"צ המפורסם סו*ה ר' אליעזר הלוי הורוויץ זצ"ל ואביו של זקיגי אבי אמי
הצה"ק אדמו"ר מו"ה ר' היים שמיאץ הלוי זצ"ל מחענטשין) בן הרה"צ המפורסם
מו'ה ר' הירשלי זצ*ל בן רבינו הקדוש אספקלריא המאירה מרן ההויה מלוכלין
ר מעיר חרש (מניישטאדט) זצ"ל,
זצקו"ל וחתל הצה"ק מופהקד המפורסם הניפעריר
אשר הסתופף בצ"ק מרן הפבא קרישא מראדישיץ זצול ,והי' הרבה פעמים
אצלו ,והי' הביב מאד מאד אגל הסבא קלישא זי"ע ,ואחר פטירת הסבא קדישא זצ'ל,
נסע מראדישיץ הזרה לביתו לעיר חדש דרך המעלניק והי' אז אברך צעיר לימים
ובנסעו מחמע"ניק לעיר הדש ליוה אותו חסיד אחד מקורב והדרך עלה שם בשפוע
למעלה וירדו מהעולה והלכו כן ,ואמר זקני הרה"צ זצ"ל לחסיד הנ*ל ,שמע נא ידידי
ג"ז אשר הי' הזקן הזה הסבא קדישא זי"ע עוד בזה העולם ,ה" עוד מה להיות
אבל אחר שהסבא קדישא ש' לקח אי אפשר עוד להיות בעולם ,והחסיד הנקל ,הי'
קא סבר רק דברים בעלמא הם ,כי הלא אברך הי' ,ואמנם הדבדים הי' כנים ואמתים
כי היכף אח"ז בעשרה לחודש תמוז דהאי שתח תר"ג ש' ל"ח זקיני הרה*צ זצ"ל
הנ"ל ,והבל על דאבדין ,הי"ת יאריך שנותינו ויושיענו בכט*ס:
ג)7נןן
= טהנול ,סיפר לי ידידי ההסיד היקר מו"ה בעריל כקו נ"י ,ששמע מיד'נ
החסיד הנכבד הר' משה מענטליק נ"י /ששמע מאיש מהימן אשר בדידי'
ופיין
)6סרכ :גהוס" 5ס5יט' 6סנ" ,5סום'ף נור'5 "5כ6ר ספנין
כסע5וסך ןף קג"ב511 ,יק וכנ5וס 6כהרחס '5ח ת'חס 656פוג' וכו' 5קייס כסון וסם6רם'
גך טס כג' יר! וג" 5ג:קיימ 6בסון והס פס פ:י תוסיפ ו56ין פחירין דיכח6רין כסון
יהק"ס כסון נרפיס 8הס גרפיס נרפים סס כ16רית ,6נרפיס סס 5מפכד מיכו פס מ6רי
מידס ו6כסי חי 5סמסוככיס מפיר 5פיר ו 65יחונגו ,וכרפיס סס ככיכר סמס וכו' יפומ"ס,
ופיי ,כהיקוגי זוסי סקוכ 6ס5יסר חממ6ס כנגון וכו' 6ף פורכ"פי5ס יוכ5 5מסעכי סס
י נסתרוח כפגי; סנ316ס ספסירס נ'כ ,וכררוסי 6מרחי פ 5ס 6ד'6ח 6סס כפכורס
גנ5
ק-ס .כקמי 6וכחנור' כק 5וחונור כין 6ומין ופ5מ 6וכוי וכ"ס כחקו' 1מס חק1ן כ" 6כי
סענין כי נפוס'ר מנטפרין 6נו כיוחר פ 5מס מכס מקסין 6ותנו פ6 5ריכח סג5וח סדחקוח
וסעניוח ר" ,5וק"ו 5 06פונרי ר5ונו כך 5פומי ר,5נו 65כס"כ ,ו;ס פיקר סנ5יוח כרוחניוס
כ' פי* 1נסמוטטו כמס דכריס ,ססי"מ ממרוס סרים יכפימפ5ינו כרו"ג 1ינ56נ 1נ6ו"ס ככח"ס
6ב6 5ג 1מ6מיג'סכני מ6מיניס ססכ 5כססגחס ימירס וכססגחס גפ65סוכ6ייורס ז*5
ככ'כ רף מ' 1סרכסגיכוין כר6חי כ5רס 1כ 5גימ 6וגימ 6כר6חי 5ס גומס כפ:י פ5מס ;5ח
יסי' סחיס יונקוח מגומ 6החה ס56נו '5כ' 'וגקוח מנומ8 6סח מחסיכום כו6ורפיניו ס5
6רס וכו' ,ונחקיכס 11י6יר 5גו סס"חויג56ג 1כנ6ו"ס כננסרס כימינז 6מן.
,5"11
כ1וס'ק
14
נפלאהק
מופתיו הנוראים
ף7כמבנ 14קרישא
הוי עובדא איר שחותנו בהיותו דר בכפר ומחזיק ארענדא אצל אדון בעל הכפר
הפציר בו האדון כי יקנה ממנו התבואה כך וכך חטים כך וכך שיפון וכו' עד שעלה
הכל בסך שמונה עשד אלף זהובים אשר הי' בעת ההוא סך היותר גדול ,וכאשר האיש
הב"ל לא רצה לקנות כפה אותו האדון באומרו כי עוקר דירתו למקום אחר ומוכרה
לקנות אצלו /אךהיות שאיןלו כל הסכום הוא נותן לו זמן ארוך לשלם הסך הנ"ל ,וגתן
לו שטר על המכירה הנ"ל ,והנה בתחלה הי' קשה להותנו הנ*ל למכור התבואה אך
אח"כ ע*י איזה סיבה מכר כל התביאה ,וקיבל כל הסךי"ח אלף זהובים ,וכאשרעדיין
לא הגיע זמן הפרעון והי' לו מזומן הסך הנ*ל ,והוא הי' לו כמה בנות שהגיעו לפרק
בתולה נשאת ,אמר שמצוה יותר שיפזר מהמעות לנדוניא לבנותיו ולהשיאן ,וכן עשה
ער שלא נשאר לו מאומה מה לשלם להאדון ובנתיים הגיע זמן הפרעון ,והתחיל
האדון לתבוע החוב וכאשר לא שילם לו התחיל להפחידו לייסר אותו בשוטים כאשר
הי' אז בימים ההם ולא ידע חותנו מה לעשותן ויעצו איתו לנסוע לראדישיץ ולקח עמו
איש מקורב וחסיד ונסעו להסבא קדישא זצ"ל ,ובבואם לפני מרן הסבא קדישא א"ל
שיבואו להיער לעת ערב אשר שם יתפלל מנחה ועשו כן ,ואמר אז הסבא קדישא
לדעתי מגיע להאדון ק"ן זהובים ולא יותר ,ולא הכינו ושאלו עור הפעם ואמר הלא
אמרתי לא יותר רק ק"נ זהובים ,לכן תסע לביתך ותשתדל להשיג הסך הזה ,ותלך אל
האדון ותשלם לו ,והמה נסעו לביתם ולא ידעו כלל מה לעשות ,איך ירהבו עוז בנפשם
ליתן בעד ח"י אלף זהובים ק'נ זהובים ,ואמנם האדון רדף אוחו הרבה ,והתחיל חותנו
הנ"ל ,להשתדל להשיג מה ולא יכול עד שבקושי השיג הסך ק"נ זהובים ושלה את
חתנו הנ"ל להביא הכסף להאדון ,ונתנו לו מטבעות נחושת עד שהי' לו שק מלא
פטבעות ,ונשא כן על כתיפו ובהליכתו פגע בו האדון וא"ל אתה נושא כ*כ כסף
וחותנך אומר שאין לו לשלם כלל ,א"ל ק"ן זהובים יש לי /אם אתה רוצה קח אותם,
ושחק האדון מה זה אקבל /ואה"כ אקל בוא עמי לחשבון והלך עמו ועשה הארון
החשבון כמה מגיע לו אצל חותנו וחשב כל דבר בפרטות והעלה כי מגיע לו י"ה
אלף זהובים ,אך אח"כ חשב עוד לראות אם לא טעה בחשבונו וחשב כמה וכמה
פעמים ונשאר רק מאה וחמשים זהובים ,וחשב עוד כ*כ וראה כי בבירור אין מגיע לו
רק ק"נ זהובים /והי' הדבר הזה לפלא בעיני האדון איך שחישב הכל מתחילה ועלה
ח"י אלף זהובים ,ום"מ אין מגיע לו עתה רק ק"נ זהובים ,ואמר א*כ ההכרח לקבל
זה ,וקיבל הק"ן זהובים וסילק א*ע מכל החוב וה" הדבר לפליאה גרולה:
ידידו הדו"ש באה*ר מצפה לישועת ישראל
אליעזר יהושע הלוי עפשמיין
בהגה"ק זצוקללה*ה מאזרוב החופ"ק.
לי החסיד ר' יעקב אהרן טייטילבאהם נ"י שווב בראדישיץ ששמע מאביו
הרה"ג ר' בעריל וואלינאווער ו"ל דומ"ץ בקינצקן ששמע ממרן הרה*ק ר'
פנחס זצ"ל מקינצקן בעת ששידך עצמו הרה"ק מרן ר'נתן רור זצ"ל משידלאווצ,8
עם הרה*ק מרן ר'אלעזר זצ*ל מקאויניץ טרםקריאת התנאים ,חשבהרה"קמקאזינץ זי*ע
את יחוסו כדרכו בקודשו אח"כ בעת הגישו התנאים לקרות אמר הרה'ק משידלאווצא
זי"ע ,אנכי לא אחשוב היחוסזצש*ללי ,,רק הדבר שהביאני הלום ולשדמךאד,א"ע מח' טנכרי
וסיפר בזהשלן
רביגו המגיד הק' מקאזיניץ
כי המגיד הקדוש אהב אותי
פ*א הי'לי ענין נחוץ מאד לשיח עמ רבינו הסבא קדישא מראדישיץ זי*ע ,ולרבר
הדבר הזה באר היטב הצרכתי לשהות אצלו בראדישיץ לכל הפחות בערך שנה
תמימה ,ובאשר שחשבתי זאת מקורם שלא יהי' ביכלתי לקחתלי פנאי ולהשהות שם
שנה תטיסה לדבר עמו הדבר ,ע"כ קצרתי הענין בכל טה דאפשר ,ולקחהי רק התפצית
מיפר
ובריפ
נפלאות
מיפתיו הנוראיפ
דץכמבנ~שקרישא
ח 15
דברים ש9הענין הזה אשר הצרכתי להשהות ע*ז בערך חודש אחד,
עם התמצית דברים הנ*ל שהצרכתי לדבר עמו בערך חודש אחד ,כאשר באתי לביהמ"ד
ץטל הדה"ק זי"ע ,וישבתי שם איזה שעה טרם בואי פנימה וקצרתי עוד הדברימ
שהצרכתי להשיה עמו רק על איזה שעות ,והלכתי לתוך חדרו הק' פנימה ,וכאשר
פתחתי הדלת של נוה קדשו ראיתי איש אחד עופד ומדבר עם מרן הק' מראדישי?
ומחמת שהכרתי באיש הזה כי לא איש פשוט הוא כי מראהו הי' כמראה מלאך אלקים
גודא לזאת לא הרהבתי עוז לגשת הלאה ,ונשארתי עומד במפתן הפתח ,אבל מה
י שמעתי מהאיש הנ"ל ,כל הדברים אשר הי' בלבי ובדעתי לדבר
נשתוממתימיהכ
חודותם עם מרן המבא קרישא מראדישיץ זי"ע ,והוא הי' נושא ונותן באותו הענין,
וגם שמעתי כל מה שהשיב לו הרה*ק מראדישיץ בענין היה ,עד שהאיש הנ"ל ,לקח
ברכת פרירה ממרן הק' מראדישיץ והלך לדרכו ,אח'כ פנה הרה"ק מראדישיץ אלי*
ד)ימר לי הראית שהכניך הקרוש מקאזניץ בא אצלי מהגן עדן מיוהד בשבילך
לדבדעמי לטובתך ,וסיים הרה4ק משידלאווצא אם אני ראיתי שז;מגיד הקדוש זי"ע
בא בשבילי מיוחד מהגן עדן ,לדרוש טובתי ,לא אשתוקק לשדך עם נכדו ,ובסיימו
הדברים תיכף קראו חתנאים ,והה*ח ר' יעקב הנ"ל בעת שנתמנה לשו"ב בק' ראדישיץ,
וסיפר זאת לפבי אדמו"ר הק' ר' הילל זצ"ל מראדישיץן השיב לו אמת הדבר כי
אני בעצמי היתי שמ בעת שהי' השירלאווצער פה אצל זקיני מרן הק' זי"ע בהדרו*
וישםידו הקדושה עללחיי (בדרך חבה) ואמרלי הסתכל היטב בצורתו הק' של רבינו
המגיד הקדוש מקאזיניץ ווכור את צורתו הקדושה זי"ע.
מהנ*לן ששמע מאביו הרה"ג הנ"לן ששמע מפי הרה"ק מרן ר' שרנא יאיר
זצ"ל מביאלאבזיג (וזה ה" יום אהד קודם פטירתו) שקרא אצלו בנו
הרה"ק ר' נתן דוד זצ"ל ,וסיפר לו שהי' פ"א עם אביו הרה"ק משידלאווצא
זצ'ל בראדישיץ ,על ציון הסבא קדישא זי"ע ולח הי' אז על הציון שום איש חוז
מהם ,וכאשר הלכו יחד לביתם אמר הרה"ק משידלאווצא זי'ע אליו ,למה שחקת כ"כ,
(בלשון סגי נהורכי הי' בוכה) ,והשבתי לו ,א"ל מפני שראיתי את מרן הסבא קדישא
זי*ע ,בעצמו קורא הפתקאות ושאל אותי אבי את תוארו וצורתו הק' והי' הדבר הזה
לפליאה מה שסיפר אז בהכביד עליו חליו ר*ל ,בעיני כל העומדים סביבו ושאל רב
אחד חת אא"מ ז"ל הרהשג ר' בעריל מו"ץ דק"ק קינצקן ע"ז ,והשיב כי כן דרך
ונסעתי לראדישיו
ערן=
הצדיקים קודם פטירתן להתראות עם הצדיקים הנפטרים מכבר
עדך 4מהנולן ששמע מאביו הרה"ג ר' בעריל הנ"ל ,ששמע
הרהוג כו' מוה"ר הירש ךואלינאווער ז"ל שהי' דומ"ץ בפאמאשרב
בעת שהי' שם דומו"ץ הי' טואב מים אחד אשר מילא מים לבתי אנשי העיר ,ואמר
עתידות לכל אחד ואחד ועי"ז משך אצלו הרבה אנשים אשר רצו לפרנסו בדרך כבוד
שלא יצטרך להיות שואב מים ,אבל בשום אופן לא הסכים ליה ,והוא באחד ולא
רצה לעזוב את אומנתו ,פ"א שלח הרה"ג ר' הירש הנ"ל אצלו ,כאשר הוא נוסע
לראדישיץ אל מרן הק' זי"ע ע"כ רוצה ממנו שיסע עמו יהדו על הוצאתו ,והפקיד
אליו לאמור שבאם לא יאבה למלאות בקשתו וליסע עמו יחדיו לראדישיז אזי יכריז
על העיר ששום איש לא ישתמש עמו ולא יתבו לו להביא מים ,אז נאלץ למלאות
בקשתו באין ברירה ,וגסע עמו יחדו לראדישיץ אל מרן הקדוש זי"ע .כאשר באו
לבית מדרשו של הרה"ק זי"ע ,ניגש הרה"ג ר' בעריל אל חדר מרן הק' והמתין שמה
איזה זמן ער בואו אל הקודש פנימה ולקח שלום ממרן הקדוש זי"ע ,והשואב מים
נשאר עומד מרחוק ,ול 8הלך הלאה ,והרה'ג הנ.ל סיפר לפני כ"ק שלסח עמו שואב
מזקינו
מים
16
נפלאות
מיפתיי הבויאים
וקמבא קרישא
מים אחד ותאר לפניו את מהותו של האיש הנ"ל ,ובאשר שבקשו בני העיר להעשירו
שלא יצטרך להיות נושא מים ,והשיב לו מרן הק' מראדישיץ זי"ע ,שהוא אינו אשם
בדבר הזה ,כי רוח רעה נתדבק בו ר"ל ,והיו"ר מדבר מתוכי ,והיא טגיד גם העתידות,
ואמר עוד אליו לך ובחן את הדבר ויצוהו מרן הק' שישאל אותו איזה דבר ,וכן עשה
ושאלו דבר מה ,אבל מה נתמהו מזה שלא ידע כלום להשיבו עוד ,ושאל עוד הרה"ג
שאין ביכלתו עוד מעהה להגיד שום עתידות ,והשיב לו
הנ"ל את מרן
הקדושברע"י
פשוט כאשר בא בבית הלז והרגיש הקדושה תיכף כרת ממנו
מרן הק' זי"ע ,שזה ד
רוח הטומאה ,השם ישמרנו:
מהנ"ל ששמע מאביו הרה"ג הנעלן ששמע מאביו החסיד
איטשע וואלינאווער ע"ה בעת שהמלוכה בנתה בית הרושת של ברזל/
בכפר שיליפיע (הטמוך לראדישיץ) על חכירתיהודי גביר אחד אשר ה" פאוריאטשיק,
וההסיד ר' ישראל איטשע הנ"ל הי' מלמד אצלו ,פ"א נסע מרן הקדוש מראדישיץ
דרך הכפר הנ"ל ,וביקש הגביר הנ*ל ממרן הקדוע שיסוב אצלו עד שמילא את בקשתו,
ן משובח מאד ,וכאשר
ועשה עבורו סעודה כסעודת שלמה בשעתו ,וגם העטיד עבורויי
העמיד היין על השלחן כנהוג ולקח מרן הקדוש זי*ע את הבקבוק לתוך ידו הקדושה,
ן נסך הוא ,ואמר אליו הגביר הנ"ל בתמהון חלילה וחס
היכף הרגיש ואמר כי יי
,
י
פ
ת
ר
מ
ב
זאת/
ב
ט
י
ה
א
ו
ה
משומר
ה
ז
ה
ה
ז
ו
כי ד.ין
מלהזכיר ,ולא יתכן
דבר שאי
,
ה
ש
ו
ד
ק
ה
אפשר להיות ,ולקח עודהפעם הבקבוקיין לתוךידו
ונתן למשמשו ר' ישראל
ואמר אליו אם הוא רוצה ליתן לי ,תן היין הזה לתוך הקלימעקעל שלי (רייזין טאש),
ובליל ש,ק אי"ה אסתכל בו אם יש חשש נסך עליו או לא ,ונסע לביתו ,כאשר
נסע הרה"ק משם /אז לא נח ולא שקט החסיד ר' ישראל איטשע הנ"ל להודע ולחקור
הדבר על בורי' אם יש איזה שאלה על היין או לא מאדר שהוא הק' לא רצה
לטעום ממנו בהיותו פה ואח"כ לקחו ,ויהי לעת הערב אחר גמרו השיעור עם תלמידיו
בני הגביר הנ"ל ,הלך לטייל חוצה ,ואסתייע מילתא ששמע מהפועלים שהי' אשכנזים
שאמרו אליו והתפארו בלשונם ,שדער ראבינער האט געטרינקען וויין וואס וויר האבין
מיר גיהאט איןדי האנד" ושאל אותם באיזה אופן הגעתם וול היין הזה ,והשיבו
לו כאשר הי' לנו כלים בתוך המרתף הזה ,ולקחנו משם ,והגענו בידינו בהיין הזה,
כאשר שמע ר' ישראל איטשע הנ"ל מהם הדברים רץ תיכף רגלי לראדישיץ בכל כוחו,
ובעת ריצתו שמה אשר הוא בערך ין וויארסט הרגיש ברן הק' ואנר לפני אנעי ביתו,
י' ישראל איטשע רץ הנה יהודיעלי חדשות ,כאשר בא לבית הוה"ק זי"ע ,עייף
ן איו נסך",
טאד מרוב ריצתו ,לא הי' בכוחו לדבר רק הקיצור דברים *דער וויי
ושאל לו מרן הקדוש מראדישיץ בלשון שחוק האמת יראת שלא אשיתה ח'ויי
ן נסך
ן עוד חתום אצלי ,מעתה לא תהי' עוד שם מלמדן ט 8ואם תאמר מה נאכל9
דאה היי
ו
י
ולקח יד
ר
מ
א
ו
ו
ש
א
ר
ם
י
מ
ש
ה
ם
י
ש
ו
ד
ק
ה
ל
ע
ו
י
ד
י
ם
י
ק
ל
א
ה
מטל
ן
ת
י
ו
ך
ל
ך
מ
ס
ו
ומשמני
הגרץ ואז נושע בבנים אשר הי' עוד מחוסר בנים ר"ל ,וגם נושע בפרנסה טובה אשר
2מסר לו קאנסעסיע מאת המלוכה שהפיק לו פרנסתו בריוח גדול עד שנתעשר מזה
מאד מברכת אותו צדיק זי"ע:
לי החסיד