מיפתיי
הנוראים
ןץכמבנ14קדישא
כא 41
פ"א הובא לפני רבינו פומא א' שהי' מן המשכילים ,והי' שחק מדרכי החסידות
בכלל ,ומנפלאות צדיקים ומופתיהם בפרס ,ולא האמין בהם כלל כדרך
המשכילים ,וכאשר נסתמא פתאים ודרש בהרבה רופאים ועשה כל מיני רפואות ולא
הועילו ,ונם כולם הסכימו שאין להם עוד שום תרופה עבורו ולא יראה עוד כל
י
מ
י
חייו ,ואז כאשר ראו בני ביתו שאין לו שום תקוה ,אף שנם הם לא היו מהמאמינים
הגדולים בהצדיקים ומופתיהם מכל מקום חשבו שמוף סוףאין להם מה לאבדן וינסו
גם זה ,ובקשו מהסומא המשכיל שימלא מבוקשם ויסע עמהם יחד לראדישיץ ומה
יזיק לו ואת ,ואולי יש עוד תקוה עבורו ,אחרי ששמעו מהרבה אנשים חולאים
מסוכנים ובעלי מומין שנתרפאון אבל לא אבה לשמוע מזה ,רק שחק מהם ועוד גער
ואמר להם גם אתם הנכם שוטים ומאמינים בשסותים כאלה ,אם הרופאים המומחים
לא הועילו ,ומה יועיל הרבי ומהיעזר אותי וביקשו ודברו על לבו והפצירו בו עד
שבע"כ נתרצה ,ואמר ,מה איכפת לי שיהיה לי עוד ממה לשחוק ,ונסע עמהס
לראדישיץ כבואם שמה נתנו להמשמשים איזה מטבע שיכנסו תיכף ולא יצטרכו לחכות
ולהמתין עד בוש ,ונכנסו המשמשים עמהם ,וצוה רבינו שימתינו עד חצות לילה
לעת סעודת הלילה ואז יקרא אותם ,ויהי בעת שנטלידיו לסעודת הערב קראו אותס
המשמשים ונכנסו עם הסומאי לאחר שבירך רבינו ברכת המוציא וטעם מידי ,קרח
אליו את הסומא ולקח מעט מפריסת המוציא וישם ננד עיני
ו ואמר אליו בקול!
כאחד
האדם
התאמין אתה שיכול הבורא ב"ה לעשות ,שברגע אחד תראה בעיניך
הרואים ,ושתק ולא ענה כלום ,והעביררבינו פריסת המוציאלנגדעיניו ונתפתהועיניו,
וראה כאחד האדם ושאל אותו רבינר אם רואה עתהן והשיב בשמחה ש!יואה הכלש
לאחר איוה רגעים העביר שוב הפרוסה גגד עיניו ונעשה סומא כבתחילה ואמר אליו
בלשון קדשו תחת אשר לא האמנת ביוצר הפאורות שהכל יכולן לזה אין רצון הבורא
ב"ה שתראה ,ועד נצח לא תראה אור ,והחסידים והצדיקים המסובין בסעודה ראו זאת
וכן תמהו ,ואמר להם רבינו מדוע אתם מתמיהים על ככה ,אתם סוברים כמו האברכים
מזמנינו שוואס מיינט עטץ אזוי ווי דיא היינטיגע יונגע לייטן מירהאבין יונגערמאמ
ווייס געפראציוויט אויף יודישקייט ,ועם כל וה כשנכנסתי לפני רבינו מלובלץ זי"ע,
והביט עלי לקח ממני את דם התמצית שלי מנודל אימת רבי עלי":
ק"ך הסיפור המובא בספרנו חלק ראשון דף י*ב :מאשת הרה"ק המפורסם כו' מו"ה
ר ר עטנואל מפישעדבארז זצ"ל ,שהיתה בת הרהיק ר' ישראל זצ.ל בן הרהקק
כו' מרן החוזה מלובלין :צ"ל ,אשר היתה נושעת בבנים אצל רבי
סיפר לי נכדו
נומעפ"אי
הוא מחו' הרה"צ המפורסם כו' מוה"ר עמנואל שליט"א (אדמו"ר
ביאניץ) שרבינו
צוה לה לסגולה שתלבוש טלית קטן עם ציצית כשרים עד שתושע ותלד בן וכן עשתה
ולבשה טלית קטן עם ציצית כשרים עד שנושעה וילדה בשלום זש"ק:
ש"ב ויד"נ הרה"ג בתו"י צנם"ס שה"י מו"ה יעקב יצהק נקי בן כ"ק דודי
אדמו"ר הרה.צ בו"ק חו"פ כו' מו"ה ר'בנימין שליט"א מרארישיץ שקיבל
מחותנו הרה"צ המפורסם בו"ק חו"פ כו' מו"ה ר' אלמר מוואלבראם זצ"ל ,שבתו
של זקינו הרה'ק המפורסם הרבי ר' כמשהלי זצשל כפלעלרב היא הרבנית הצדיקת מרת
נא,רע אסתר ע*ה ,היתה חשוכה בנים כי עברו הרבה שנים אחר הנשואין ולא
זכתה עדיין להתפקד בבנים ,והציקה את אביה במר נפשה בכל פעם ואמרה אליו
שכל הבאים אליך יכול אתה לפעיל עבורם כל מיני ישועות שבעולם ועבורי אינך
יכול לפעול ישועה הצרירהלי שאזכה בבנים חיים וקיימים ,ויהי בדברה אליו יוםיופ
אא ענה לה דבר ע"ז ,עד שפאא ניגשה אליו בגודל מרירות לבהן והתפרמרה לפגיו
כתביי
ואפרה
ח4
בפלאות
מיפתיי "נייאים
ךץכשבאקרישא
וחפרמ חליו אב קדוש לא אניחך עד שתבטיח לי בישועה הצריכה לי שאזכה %פ
אנכי להושע בזש'ק ,ובאם לאו למהלי חיים כי נפשי קצה לי ועיני כלות וצופיות
י
לישועה ,וכשראה אביה שעתה לא יפטור עור בתירוציוםי"ע,שונים ,ענה לה ואמר בת
תושע בבירור,
תרע כי ישועתך מוכרחת לבא ע"י הרבי מראדישיץ
י
ל
צ
א
ו
,
ל
ל
כ
כשמעה הדברים האלו שיצא מפי אביה לא שהתה
ה
ת
ש
ע
ו
ו
י
ר
ב
ר
כ
ה
ע
ס
נ
ו
תיכף
ר
לרארישיץ עם המותה ביחר ,ואמתינו שם זמן מצע
מחמת
ה
מ
ע
ה
ת
י
ה
ש
חמותה
אשת
,
ם
י
א
ב
ה
שאר
ובבואה
הה"צר'יצחקפענדיל זצ*ל לאהוכרהה להבע)ין שם זמן רב כררך
ן
פנימה שפכה את מר נפשה לפני ךבינך המבא קרישא זי'ע ותספר לו איך שכבר
ן לא זכתה לבנים ,ולזה שלחה אביה הנה לקבל
היא שנים רבות אחר הנשואיןועייי
את ברכתו ולוכות לישועה והיא טרם כלתה לרבר ולהתנצל לפביו ,אהשהוצהכנ_הק'
כסא א' כנגדה
לאיים עליה ולגרשה מפניו ,וגער עליה ואמר בלשון זלזול
שאומרים לצעיר בשנים שסמארקאטען בנים אתה רוצה חיש מהר צאי מביתי ,והיא
היתה בטבעהרכה וענוגה מילרותה ,וכאשר לאחר ששהתהכ"כ וזכתה לכנוס בקורש פנימה,
ותחת שקותה נפשה לשמוע מפי קרשו ברכתו וקול מבשר לישועה ,שמעה מרבינו
התשובה הנוראה והגערה שזלזל אותה ולזה נשבר לבה בקרבה מאד ,ויצאה בבכיה
רבה ,והסכימה ברעתה שתבכה כ"כ ער שתצא נפשה ,וחמותה היתה בת צריק וגרול
אחד אשר היה עוד מרבותיו הקדושים של רבינך זי"ע ,בראוחה גורל הצער והבזיון
ומרירות לב של כלתה ,נכמרו רחמיה עליה ותלך לררוש מאת רבינך זי"ען הטעם
מרוע בייש רבינו ככה את כלתה ולהודע בפרטיות הדבר אולי מצא בה איזה חטא
אשר גער עליה ומנע את ברכתו ממנה ,כאשר התחילה לשאול ע"ז ,השיברבינן
ואמר לה אמור לה מזל טוב שהיא כבר זכתה לישועה הצריכה לה בשלימות ,ובאופן
זה היתה צריכה להיות ולא יבול להיות באופן אחר) ואח*ב חזרו וקבלו ברכת הפרידה,
ובמעם הזאת הראה קריבות כיווות לבת גרולים כמוה ,ובירך אותה והבטית לה שבמועד
הזה כעת חיה תלר בן ,וברכת הצריק נתקיימה במכיון ובמועד שהבטית להךבינך
זי*ע ילרה בן זכר ~הוא אא"ז הרה"צ שלשלת היוהסין כו' מו"ה ר' 4לטך מאיך דךך
הלוי זצ*ל (ארמו"ר מוואלבראם) אבי אמי הרבנית תחי' לאורך ימים טובים
קךן 4מהנקלן שמעתי ממקורים נאמנים ,שהרה"ק ההפארת שלמהזצ"ל נ)ראזיאספק
נסע פ*א עם אחוזת מרעהו איזה בע"ב מעירו ביחר על עגלה אחת
לראדישיץיהי
' אז קור ושלג רב על פני הארץ ,ויהי באמצע הדרך דמו הערל הבעל
עגלה להנוסעים עמו שיתנו לו קצת משקה לתוך פיו כדי לחמם א"ע ואם לאו יעמיד
עצמו ולא יסע הלאה מחמת שהררך היה קשה אז מאד ,וכשראו שקיים רבריו
ן משובח
והעמיד העגלה ולא רצה ליסע ,אז באין ברירה היציאו סחבילתם צלווויתיי
אשר לקחו עמהם לכבד בו את רבינו ופתחו ונתנו לו כוסיין
,והערל לא הסתפק
בזה ולקת הצלוחית ושפך לעצמו עור איזה כוסות ,והשאר החזיר להנותן לו ,והאיש
הזה רצה להשליך הנשאר על פני השרהכי מה יעשו עוד ביין כזה ,וכראות זאת
הרה"ק התפארת שלמה זי"ע ,לקח מהר את הצלוחיתהיין מירו ,ופתח צלותית
אחרת ושפך לתוך זה שיהי' מלא כמקורם וחתם פי הצלוהית היטב באופן שלא היה
מכר כלל שהיה פעם אחת פתוח ,ואמר להם אני מראה לכם חדשות בזה ,ויהי כבואם
לראדישיז ביום עש"ק ,ובליל שבת קודש הושיט הרה"ק התפארת שלטה את וה
הצלוחיתיי
ן אל המשמש שיתן זה אל השלחן הטהור ,ויהי כבוא רבי:ך אל השלחן
ודאה היין מרחוק ,צוה להמשמש להגיש לפניו היין להראות לו ,וכושר הסתכל
בהיינ ,אמר לו לך עם זה הצלוחית והשליכהו בנחת תוך האשפה כי נסך הואע
כיי
ימיד
הסבאקרישא
כב 3ג
גפלאא ט8תיי הטיאש
ומיד רמז הרה"ק י-תפארת שלטה זצ"ל ,אל הבעלי בתים שלו וכולם נשתוממו
טאד מהמראה הנוראה אשר ראו עינם גודל רוח קדשו של רבינךמרארישיץ זי*ען
ובעת חזירתם לביתם אמר להם הרה"ק התפארת שלמה ז"ע ,לא תעל על דעתכם
שכוונתי היה לנסות אתרבינו מרארישיץ חלילה ,כי ברור אצלי רוח קדשו מכבר,
ואין זה שום חדשות אצלי ,רק זאת חפצתי להראות גם אתכם מהו ענין *רבי':
החסיד ר' עמנואל נוי שסיפר לו אביו החסיד ר' אברהם
זרח ע'ה הנגי
י מאביו הרבני מו"ה בעריל ע"ה שהי' דר בראדישיץ שהוא
ששמע
היה באותו המעמד בעת שהיה אצלרבינן פ"א בלילה בשעה מאוחרת ובא א' מאנשי
העיר שכבר הלך לעולמו וביקש בתחנונים מאתרבינו שיתן תיקון לנפשו האומללהן
והאיש הנ'ל היה לו בן בראדישיץ רע מעללים וכבר יצא לתרבות רעה ר"ל ,ושלח
רבינו חחריו ,ובבואו נתן לו רבינו זכוכית יהש לשתות ,וצוהו לברך שהכל מקודם
ולא רצה לברך בשום אופן ,ואמר רבינך חל אביו המת מה אוכל לעשות לך יותר,
אם אינו מאמין בר' ובתוה"ק ,ע"כ כעתאין לי עצה עבורך:
סיפרי
יייייני
ייייינו
סיפרי
סגולותיו הק'.
החסיד המופלג הספואר מו"ה ברוך רוף נ"י ששמע מאביו הרה*ח
המופלג הישיש מו"ה ר' יחזקאף פרירמאן ז*ל מווארשא שקיבל מרבו
הקדוש המפורסםכו' מו*ה ר'כפאירשלוםזצ*ל אדמו"רטקאלישין שלאשתזקיבו הרה"ק
כו' מו"ה ר' אשר מזעליחוב זצ,ל ,אירעו סיבויים רבים בבנים שלא זכתה לזרע
י הפילה נפלים בכל פעם ר"ל ער שגטע בעלה הרה"ק ר' אשר הנ*ל עם אשתו
חייםכ
הרבנית הצ' ע"ה לראךי2טיץ והתנצלו לפני רבינו והתמרמרו לפניו מאד ,אז לקץמ
רבינו מתיבת השלחן שלו הגורה אחת ממלבושיו ,ונתן לו ואמר אליו הא לך החגורה
הזאת ותן לה ותהיה חגורה בו משך כלימי עיבורה ,וכשתגיע לחודש התשיעי ותתחיל
להרגיש חבלי לידה אז תסיר החגורה ממנה ותלד לחיים ולשלום בל* שום מכשול
ופגע רע ח"ו *וכשם שאי אפשר שהשמים לארז יגיעו כך אי אפשר בהמום אופן
שתפיל הולד בעת שתשא החגורה הזאת עליה ,וכך היה שילדה סאז לעת הראוי
זרע חיים וקיימיםוממנה נתפרסמה החגורה הזאת לאות ולמופת בכל העיר וסביבותיהם
כל הנשים המעוברות שבעיר שאלו החגורה הזאת להיות בטוח להנצל משום מכשול
כלימי עיבורם ,ופעם אירע )6שנסע גביר א' מעיירות הסמוכים לזעליחוב אל הרה"ק
ר' אשר הנ"ל ,ונתן לו סכום רב לערבון בירו ,כדי שישאל לו החגורה היאת עבור
בתו המעוברה ,והשאילה לו ,ויהי כאשר מלאו ימיה ובהגיע עתה ללדת ,ואחזוה חבלי
לידה אבל עברו איזה ימים ,ולא יכלה ללדת בשום אופן והיסורים רבו עליה ועלו
עד לב השמים ,וירץ הגביר עם מרכבתו אל הרה*ק ר' אשר מזעליחוב זצ"ל ,וסיפר
לו כל הג*ל ,וישאלהו אם הסירה החגורה מעליה ויאמר לא ,אז גער עליו הרה"ק
ואמר חיש מהר נסע לביתך ותאמר שתסיר החגורה מעליה ואמר עוד אליו בזה*ל
אם רבינו מראדישיץ אמר על החגורה הזאת כשם שאי אפשר שהשמים יפלו לארץ
3ךאי אפשד שתפיל המעוברת אשר תשא החגורה הזאת אתה רוצה שתלד בעוד
החגורהעליה ,כאשר בא לביתו צוה להסיר החגורה מעליה ,ותיכף ילדה בן,של קיימא,
וסיפר הרה"ק מקאלישין זצ"ל ,שהוא ראה עוד מעט מהחגורה הזחח
י מי5ייסין ז'5ל*
)6זס סי' סרכס סכיס 5חר ססחלקיק רכיכ
דןמבא קרישא
נפלאות
44
ייכטי
גג'י טקראקא ,ששמע מם*ק הרב
יי""" מי"ח
ו
י
ה
א
סיפרי
י
א
י
מ
ש
שאמר
ו
ל
הנאוה'ק צי"ע מחענפשין זצ"ל
בזה*ל זקינך ר' נמענריל
סטייתיי
י ששמע מפ"ק רבו הרבי ר' בער טראדישיץ זצ"ל שאמר
פינפשובר ז*ל ,אמר
ל
באם מחתכין הצפרניים צריך להקפיד לקנח את הסכין קודם נתינתו לאדם אחר
משום סכנה:
עןך
סיפרלי זקינך ר' מענדיל הנ"ל ששמע מפ"ק רבו הנ"ל ,סגולה לעין הרע לומף
הפסוקים המתחילים באות נון ומסיימים באות נון:
סיפריי
החסיד ר' משה אהרן נ"ין שלזקינו ר' ישראל ע'ה ,אירעו לוסיבויים עם
בנים שלא היו מתקיימים אצלו ר"לן ונסע לראדישיז והתנצל לפני רבינך
והתמרמר לפניון וצוהורבינר על הבן אשר יולד לו שיקרא לו שם משמות חיות
השדה לסגולה שיתקיימו בניו מעתה ,וכן עשה שקרא את בנו אשר נולד לו בשם
*צבי זאב" והאריך ימים והוליד בנים ובני בנים חיים וקיימים זיוע:
איש נאמן שפ*א בא אליו אתד שסבל חולי השיעול עד שנחלש על
הריאה מגודל השיעול ,ואמר אליו בלשון צחות שיאמר *רחמנא חוס*
ותיכף שאמר זה הרגיש הטבה ומאז והלאה לא סבל השיעול כלימיחייו:
ץ דרכו לצוות להרבה אנשים שסבלו כאב שינים שיקבלו עליהם שלא לאכול גבינה
ך,יך
בכל עש"ק וזה הועיל להם שלא סבלו עוד כאב שינים ,כאשר הבאתי בספרנו
סיפרי*
(חלק ראשון דף מ"ד):
ימרר 8רבך כמורא שמיםיאבות פ"ד).
הרה"ה המפייסם כו' מו*ה ר'יעקבצבי זצ*ל אדמו*ר מפארימוב זי* '3היה עוד
מאברכי חסירי ראדישיץ והתמיד לבא בכל פעם לקבל פני רבו הקדוש,
פ"א בהיותו עוד רך בשנים כבן י'ז שנה היה בראדישיץ ולא הניחוהו לכנוס מיד
בקודש פנימה לקבל שלום מפני הבאים הקודמים כי רבו שהמתינו שם איזה ימים,
והוכרה להמתין שם איזה זמן ,ואיסתייע מילתא שבא אביו הרה"ק ר' אשר זצ*ל
מזעליחוב (שהי' ג"כ מתלמידי ראדישיץ) לשם ,כשמעו שבא אביו הרה"ק נתמלא
שמחה כי עתה לא יצטרך עוד לחכות ,ויקבלשלשלום תיכףצובהיחד עם אביו ,וכן הוהכי
להודיע לרבינר שהוא
בבוא הרה*ק ר' אשר הנ*ל לבית מדרשו
רבינהי
ל
"
נ
ה
ש
ו
ד
ק
ה
א
ו
ה
(
ם
ע
ו
נ
ב
רוצה לכנוס ,ותיכף קראו אותו פנימה
ך
ר
ב
א
הרבי
מפחריסוב) כאשר באו בקודש פנימה קרא רבינו את הרה"ק מפאריסוב אליו ,וניגש
אל רבינו וצוהו שירכין ראשו כדי לקבל את ברכתו הקדושה ,ובכל פעם שסיפר
"רה"ק מפאריסוב זה הסיפור סיים ואמר *כי לא היה אז במציאות בשום אופן
שבעולם להרכין ראשי מגודל הפחד והאימה שהיהלי או בעמדי לפני מורי ורבי
הק' וארכבותי דא לדא נקשן מגודל החרדה ,עד שריחם עלי ,בנו הרה"ק ר' ישראל
אימשע וצ*ל ,שראה כל זה ,והוא הרכין את ראשי ואז פשט רבינך אתידיו
הקדושים ובירך אותי ,וברם זכור אותו הצדיק לטוב הוא הרה'ק ר' ישראל איפשע
זי*ע מראדישיז בנו של רבינך שהוא היה הגורם שאזכה לקבל ברכותיו שלרבינך
ושבא קרישא זי*ע( ,זאת סיפרלי יד*נ המופלג בתו"י בנש"ק מו'ה ברוך דודנ'י
פדידמאח.
בפראא
מי"ריי
מיפתיי
הנוראים
ןןכפבנאקדישא
כג 45
גרסינן במדרש רכר ןכמדכר פי'ר) דברי הכטים
ובמסמרות *טועים
כדרב"111
טה הטסמו הזה הנטוע כדלת הוא מקיים חדפין כך כשהצריקים גוורין הקג*ח
טקיים דבריהמ כו'
י דבר צור ישראל מושול כאדם,
ןוכפ' דכרים פ"יו
ל
א
ר
ש
י
אמר
ן
נ
י
פ
ר
ג
ל
אלקי
ומה צריק מוש 4יראת אלקים הצדיקים טושלים בביכול שהקב"ה מוטל ,כיצר
בל מה שרקכ"ר יושה הצדיקים ;ושיו כו' הקכ"ח מרפא כלא רטיהוא"י,שע
ריפא את נעמן שלא ברטיה כו ,ונם' תנא דני אלי' פ'ב הומיף עוד ר" אלו
זאיזה צריק מושל כיראת אלקים וח הכוכש את יצרו עכשל ,ומי ל 1:כוכש
את יצרו מנעוריו כ"ככרבי_ו כאשר הבאנו כסמרנו חלק ראשין ,הרבה מעמים
י2
שהגיעלכלות הנמש מגורל הלחין 11הדחק1לא רצתלהגיד או לרתנצללטיםא
ולאחר כל א4ר כשה"ך ל;4ום טד "השיב נפשו המעונה כרעב וכשאר מי"ופים
וריניש בלכו קצת הנאה פסקמ.אכול ,כאשר כתנגז כחלק ראוו ,דף כ.ה
ורף ל*די וכשאר טקומות שט ,ובטם' ב"ב קט"ז גרסינן ררש ר' פנחם כלמי
שיש ל 1חולה בתוך כיתו ילך אצל הכם ויכקש עליו רחמים שנ' חטת מלך
מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה וכ' הנימוקי יוסף ומנהג זה בצרפת שכלמי
*ישלו הולה בתוך גיתו מנקש ל?גי הרב התופם ישיכח שיכרך אותו עכ*ל
וכ' בם' רכק מאח ולא כמו שנוה"ים כומננו כעת שהחולה גוטס ר"ל ונלאו
הרזמאים למהלתו או שטעו כתר1פת 1וגד ש;רי מות הגיע או כאו אצל
החכם שינקשעליו רחמים וגם שאמרו שאל יתיאט ארם מן הרהמים וה נזמן
שהוא מקוה ו*ואל חרהטים מכעל הוחמים לא כן אחר ששמ כנח1וו
ברופאים ונתיאש מהם אח"כ כא יבא לחכם לבקש ממנו רהמים עכ*ל
ש*ב החסיד ר' שלמה שו*ב נ*י ששמע מאביו הרה"ג חו"נ יו*ש כו' מו"ה
צבי הירש ז"ל דומקץ בעיר רןלאשצאווא איך שפ*א הובא לפני רבינך
חולה מסוכן א' שנתמסמס הריאה שלו וכמעט שרקק את כל הריאה ר*לן והרופאים
כבר יאשו אותו וכמעט שלא ניכר בו צורת חי ,ולא היה בכוחו עוד להלוך וגם
י כאשר הביאוהו קרוביו אל רבינו וניגשו עמו כדי לקבל ברכתו הקדושה,
לדבר ,ויה
אז הגביה עיניו הקדושים והסתכל בפני החולה ואמר המאמר חז'ל במשנה (ברכות
פ*ה) אמרו עליו על ר' חנינא בן דוסא שהיה מתפלל על החולים )6ואומר זה חי,
)6כחככזס'ק פ'ס6וינודף ר'5ט .סוס כתיכ 3סס 61ספר 6דקרטכ6 6סי 6לכתר סוס
לסיס כס6י קר 6כלנטור6
למד
56,כטו'ריךועל6סיד66חכיס לנוטלכ6רסיל6מרחטכירססכיכנכי מרעי'כי"סורי
דנולכ 6למפלח לנ!6ר' ע
ל6ססרל 6עלי' 6י יכי5
56טריך
למיסגלי' 6סיוח 6מןגיפ 6י6וחו6י 165ימן לי
' 6סוות 6לגסמתי' ויסתדל טל 6סוות6
י עלמ 6וכעלנ! 6ר6תי'6 ,ר 6לעזר ער ססת6
3ר6כססמנת!6עג16ד6מ6סטוי666סדי 66ודמקסכפ'רס6ידס6תדנ5רנס"
מזנוכ 6חר 6ד6מר ל'
חר 6דסמט 65כוי
עו
ט"ה
"ה אמר דאהי ודא
י6סי 6חד סוסניומוי דכו סוס מסתכל ככר כס כו "6ככי מרע"
ס
ס
ל
י
ג
י
טת ,וסוס6פרין פלי' דס 61זכ6ס קקוט דחיל חט6ס וכ 5מ6ן דל 6למזכן ר56נוריך
6י' סוס קניויסיג מדילי' וסוס"נ!רין דלית חכיס כעלמ 6כגיכי' וכ5ל,חי' סוס עכיד יתיר
ממס דסוס פ3יד3ירוי כף עיי*ס.
ו
ר
מ
6
ד
כחכ 3ס' לקוטי מוהר"ןעל מס
חז'למיסיס ל 1חולס כת1ך3יחוילך 56לחגס
וינקפעליו לחמיס,כי פיקר סתפלס 6יכסיודעיס כ*5 6ריקי סדורכייס 3עלי נ6וסק5יכס
לו3יספי5י
ו 53דיקיס61 ,ומריס ססס כפ5מסיכולין לסתפ3ל ומונפיס גס 6מריס כסיק 5ספ
5טר
36
נמגלאות
מיפתיי
הבוראים
וקכ)ננא קרישא
כשאפר התיבות ואומר זהחי משש ביריו הקדוש.ם על החולה במקום הריאה ,ופיד
הרגיש החולה הטבה יתירה ונדמה לו ממט כאי 14נפח בו רוח חיים"
) והושיב
בתוכו ריאה חדשה ומעט מעט הבריא כאחד האדם הבריאים ,וצוה רבינו להאיש
הנשל ולקרוביו שאל ישהו עוד פה ויותר נכון ליסע תיכף לביתו משום חשש עיבא
בישא ,וכן עשו והאיש הנ"ל האריך ימים אח"כ:
אשף
כבר הגיעה
פ"א בא אליו איש חסיד א' שהיה ביתו ריקם עם בתו בוגרת
לפרקה פרק בתולה גשאת ולא נזדמן %ה שום שידוך כי מלבר סיבת הדהקות
לטר 16חולסלילך ל5ריקיס ,מליסס נ6מר ססכ 6טח ס6יס כו,כי ~ס סכטלג"וס מכיכס
י כ"מת 5ריק נ!וחל
3לסין ~ימלך 6ני ,לסון ר15ן ,כי סו 6רו5ס למלוךוסיינו "נימלך ,כ
גחפלתו כמם'ג 5ריק מוסל יר6ח 56קיס ,וסו 6מחג6ס כע(5נו סיכול לסתפלל וים ל1
סמל!ם5ס ,ומ"כ מכוגסכסס 6כימלךכי סו6רו5ס למלוך ,ו6ו(ור 6נ6 6מל~ך 1וססי'ססכ8מח
ה6יט אש"ת ר'ח 5רג" ספת'י חפח'ח ,זס כחי' חפלס רסיינו סטכ 6חח כחי' סתפלס
י סקכ'ס מח6וס לחפלחן סל 5ריקיס ומסנר חפלס סר~רס
5ה5ריק ,כי נכי 6ס61כ
בפיו כרי סיסנס מחפלחו ,וזסכי נכי 6ס 61לסון ניכ ספחיס כמו ס6מרו חז'ל (נרכוח
ל'ר ).כור 6ניכ ספתיס 06סגורס חפ5חו כפיו וכו' וזס 'ס'ס,כ ר"ח י'ר סך'ס כי'ח ז:
רמז סחפ5ח ס5ריק סו 6כטלימוח סממלס 6וחס מכחי' סר וסרס לנחי' כיח כג'ל6 ,כל
6ל 1סכמליג"וס סס ממככיס ח"וחו סל ססי'ח"1יכס מכקמיס מ5ריקיס סיחפללו עליסס
גי חוסכיס ססחמנו וסנפו 6ח מ5מס ,וכזס סס 5ריקיס "כל ס!(6ח "יג
ו כן כי כל
ססמגיתיס סההמגו8ין ~ס 6ל 6כנ!ו קק סים כו חיריס סרכס וכסמריקיס 6ח ססק 6עפ'כ
נקר 6סק כמ6נור החג6
מרי סקך (סכח קג' )6ו6ס
נם"רו כו לחוריס
הקכוגגי כטגמן סיווסרגוי"ףיס6 ,חר כ 5סחטניחיסעיייס
גט
יגי
"6רו 56ל 0כל ח,ווחס קסוריס
ן
גטקס סיינו נג,פס 1ל 6ח"וחס כלכרנם"ר קסור כגופס ,כ' 6גס ח"וח "כיסס סיט
56ל 0מסטח ססולרס ,מחמת טל 6נחקרס "כי
ו כסעח זיוג גס זס קטור כנוססמריין,
וכור6י 156סיו ר61יס 6ח כ'ז ,חררס גוו5ס סי' נופ 5מ5יססכי סיו רו"יס '6ך סיו
עומריס כמררגס פחוחס וספלס ,וו'פ (כר6סיח נו'כ)ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש
צרור כספו בשקו6 ,חר כל סחמגיחיס טסו 6סרקח ססק נחי'סגיף מריין וסנס 6ים 5רור
כספו ,סקסור ו5רור כספו וח"וחו ,כסקו וגופו ,ויראו את צרורות כטפיהם המה ואביהמ
י 5רורוח כספי?ס קסו 6ח"וח מ5מן,
גס סמס ו6ניסס סייני סח6ווח סל
סייגו ל 6ר
"
'
כ
,
ס
ס
מ
ו
6
ר
י
ו
ו
ס
ז
ו
ס
ל
פ
ג
6
ל
ס
ר
ר
ת
ו
ל
פ
ג
ס
ס
י
5
ע
6כיסס גס
י ל6סיו רו5יס
ס
מ
ס
ו"ז
כי
לססחרר 51מלוך ,וסמ5ס סימו5ס לכטל סג6וס ססו 6מ"ז כמ'ס (מםלי ט' )1חומכח ס'
כל
ח~"ל כמם' סוטס ר" סמיקר ? 61מ'י סחקרנוח ל5ריקיס
חיקגוכגסיסלככ'~,כעמיוי'סס.ררסי
כמוכ"
3
ח
ו
ס
מ
ל
כ
ח
כ
ק
י
ד
5
ס
ס
י
ח
מ
ונס' זרע קודש (כסלח)
כ6ופן וס סל6
ס5ריך
חיס
לסמפלל כפירום כנ!ו ס6נו רו6יס כ5ריקי סרור כסב6 6רס לסניו ומכקס נ!6חו סיחפלל מליו
געניני ס5טרכוח ומםיכ 15ס5ריק כסמכרס כעלמ* 6ססי'ת ימור לךש וכרומס ,ומי ססו6
5ויק גרול פיעל מריכור זס חיכף ,כי זס סריגור 3מ5מו סו 6חסלס ל 1יח'ס רק סס61
גססמר מפני סר61ס ס5ריק סמח 5יר 6מקטרוג; ו5ריך לסמחיר חסלחו ירגיסו כלל
סל"
סמסטיגיס ססו 6מחפלל
)6כחכ כם' לק'חו כסס גרול '6מס'פ מס ח5מק6לי רבר 6לכגייסר"
ל ויסעו
פירסשי ז'ל סיסר6ל גחוגיס כ5רס ו6חס מ"ריך כתפלס ,וסקסס סו 6ז'ל וכי יס מ5ס
6חרת רק לסחפ5ל לר
, ,תירן כי ר' 6מר ל(ום? 5ק מת לס6ריך כחפלס רק סוי גוזל
ו6ני
בפלאות
"נוראים
מתתיי
דקכשבנאקרישא
כר 47
*שרר בביתו היה בעוכרו ,נתוסף לזה עוד הסרון בבתו שהיתה קטנה בקומתה מאד
כפו בת ד' שנים אשר לא היתה מהמעלות היתרות ,והתמרמר מאד לפנירבינו על
פר גורלו ר"ל ,והפציר בו שיעורר רחמים עליו שיזכה לישועה שלא כדרך הטבע
שיזדמן לו במהרה שידוך הגון עבורה וגם שיוכל לפזר לה נדוניא בהרוחה כנהוג*
וצוה לו רבינו שישבות אצלו בש"ק וכך עשה ,ויהי במוצש"ק בעת סעודת מלוה
מלכא ,צוה לו רבינויהגיש אליו את בתו הנ"ל ,והניף אתידיו הקדושים למעלה
פראשה ובירך אותה ונתגדלה קומתה והגבי' ידיו הק' עוד למעלה ונתגברה עוד
קומתה וכן עשה איזה פעמים עד שהגיעה קומתה למדה הממוצעת ושאל אתאבי'
חחסיד הנשל אםדי הוא וענה ואמר ברוב שמחה והתפעלות.די* ובירך אותו שיזדמן לו
וצידוך הגון במהרה עבורה ,והחסיד הנול נסע לביתו ומח בישועה הנ"ל ובטוח בברכח
הצדיק ,וכן הוה שלא ארכה השעה ונזדמן לה שידוך הגון מאד ובהשתדלות רבינו
המציאו לו מעות נדוניא והשיא את בתו בכבוד הראוי( .מפי ש*ב ר' אהרן נשי
שקיבל מאבוה"ק):
רן
ש"ב היה*צ יו"ש כף מו,ה נתןיעקב שליט'א טקינצק וז'ל שמעתי
מאיש נאמן וחסיד דם"ח ראטמאן ע,ה ששמע מאביו ע*ה שהי' המעשה ע
ב*מיו ומפורסם הי' גם בין אוה"ע בכפר אהד הי' דר שם יהודי א' ושמו עוזר ואיכרי
הכפר הי'מכנימ אותו בשם .עוזריק" הוראתו עוזר קטן (בלשון טגי נהור) כי הי' גבה
קומה מאד ואמיץ כתפים וגבר אלים מאד ופרנסתו הי' שהמציא לבני העיר אווזים
ותרנגולים וחלב וכדומה ואירע פ"א שהי' מוליך אווזים בדרך למכור לבני העיר,
פגעו בו *הקאזאקין' (אנשי צבא רוסיא) בדרך ולבו התמוגג בקרבו מגודל הפחד
והאימת מות שלא יזיקוהו כדרכם הרע תמיד בעת פגעם אישיהודי הולך בדרךיהידי
להכות אותו או לבזהו ,והנה כאשר עברו מעל פניו ולא הרעו לו גדלה שמחתו
מאד ,אבל לא ארכה לו השעה באשר הלך לדרכו הלאה ,פנה אליו קאזאק א' שיצא
מהשורות של ההברותא שלו שרכבו הלאה ורכב בחזרה להיהודי .עוזר" הנ"ל ,וחירף
וקילל אותו ,ולקה אותו בהרצועה אשר בידו ,ואח'כ לקח החנית ודקר לתוך אוז
כנתביי
א' ולקח האוז עמו על הטוס שרכב ,ויהי כראות זאת היהודי עוזר הנ"ל ,ולאיכיל
עוד לכבוש את כעסו ,ונתן מכת לחי להקאזאק ברב כח ומיד נפל מעל סוסו מת,
ויהי כשוך חמת היהודי וראה את אשר עשה והתהרט מאד על חדבר הזה ,אבל מה
שעשה עשוי ואין להשיב ,וחשב עצח בלבו איך להעלים הדבר ,ועלה על דעתו
לאשית לקבור את ההרוג שלא יודע הדבר אבל הופרעה עצתו ,כי כאשר רכבו
הקאזאקים איזה פרסאות ראה השר אלף שלהם (גענעראל) כי קאזאק אחד חסר מהשורה
צוה לשני אנשי חיל שירכבו בחזרה ויחפשו את הקאזאק הנאבד וכן עשו ,חפשו
אוהו עד שבאו למקום שעמד שם היהודי עוזר הנ"ל שהי' טרה וטפל בקכורת
הקאזאק ,הם כשראו אותו צעקו עליו הוי ,יהודי אומלל ,יהודי רוצח ,שהרגת אחד
מאנשי הצבא ,מרח תהי' אחריתך ,התליה מוכן לך ,והיהודי ראה שלא יוכל להכחיש
הדבר ,הודה שהוא הרגו ,והצטדק שלא הי' בכוונה רק שגגה יצאה מלפניו כי לא
הכהו רק מכה אחת על פניו מפני שחטף וגזל ממנו אוז ,אבל לא הועיל כלום
י השני הקאזאקים אסרו אותו על אחד מהסוסים ורכבו עמו אל שר
בהתנצלותוכ
האלף (גענעראל) וספרו לפניו שראו שהיהודי הזה רצה להעלים חטאתו שלא יודע
ו5גי סקייס,
ס5טיי כך ):ט':ר כי סחי5ס סז :ס" כח5כ כזס ,ססטעוח סיו ספוריח
5זס כסתי' ס(
מיסי' ככחי'
15
(5
1הג-:
תזקי כו')
48
נפלאות
פיפתיי הנייאים
דןכןבאקרישא
חדבר ע*כ רצה לקברו ,אבל הם פגעו בו בשעה הראויה שלא הספיק עוד לקברה
כהתימו מלספר כבדוהו בשוטים ובידם ואח"כ הובילוהו לעיר הקרובה ומסרו אותו
ביד שוטרי העירו והשוטרים (פאליציי) אסרו אותו בבית הסוהר איזה ירחים עד
שהניח ערבון (קויציע) סכום רב שינוחו אותו לחפשי ער המשפט והיהודי כאשר יצא
מהתפיסה לאידע מה לעשות ולמי לפנות לעזרה רק לאבינו שבשמים ,וביקש מהשי,ת
שיזמיןלו עצהאיךלהנצלועלהעל דעתו כאשר נשמע שמע המבא קרישא מרארישיץ
בעולם למופת הדור ופועל ישועות בעולם ורבים נוסעים אליו להושע ע"י קדושתו
רתנזר אךנ)ר ויקם לך גםאני אסע אליו לקבל ברכתו שיעור לי השי.ת שאנצל
ממצוקה הזאת וכן עשה ונסע לראדישיץ ,וכאשר בא בקודש פנימה שפך מר שיחו
וצערו לפני רבינו יבכה מאד עד שנתרגש רבינך ואמר אליו אל תבכה עוד רק
שמע נא אשר איעצך הנה בעיר הבירה ווארשא דר השרצבא הראשי (פעלד מארשאל)
של אנשי ההיל ותלך אליו ויעוור לך השי"ת שתצלית בדרכך ,היהודי עוזר הנשל
כשמעו עצתו של רבינו רעדה אחזתהו כי איךיוכל לילך לבדו בלי שום השתדלות
ובקשת רשות (פראשעניע) אל הגענעראל הראשי בכבודו ובעצמו הלא בטח יורה
בקשתו חליו וימית אותו בלי שום ספק בשמעו שהרג אחד טאנשי הצבא אבל דברי
רבינר חזקו לבו לבל יפהד מאומה כיון שציוה לו רבינו יוכל לסמוך עליו שלח
יוכלו לנגוע בו לרעה ,ואין להרהר אתר דבריו כלל ,וכן עשה ונסע לוואדשא ,והלך
אל הגענעראל אבל לבו פעם בקרבו מגודל הפחד כדרך שהולכים אל המלך ,כאשר
בא אל הפתח הקיש על הדלת פתהה לו שפחת הגענעראל ושאלה אותו מה הוא רוצה
בכחן ,וענה שיש לו ענין נהוץ לדבר עם האדון הגענעראל ,האיש עוזר הנ*ל ,הלך
הלאה בחדר הפרוזדור והנה אשת הגענעראל הלכה לקראתו והיא הכירתו עוד מכבר
אבל הוא לא הכירה והתחילה לשמוח עמו כמוצא שלל רב אבל הוא עמד נבהל
ומשתומם מאד על השמחה שלה עמו ומאין היא מכירה אותו ,אשת הגענעראל
בראותה מבוכתו של האיש הנ"ל הבינה שהוא לא מכיר אותה ,נגשה אליו ואמרה
לו האם אין אתה מביר אותיו הלא אגי גתגדלתי באותו הכפר שאתה דר בתובו
כהמרתמ לנפח אינו יהודי שכן לאביך הייתי ואני מכיר אותך היטבן אז נזכר את
עצמו והביט בה והבירהכי מתחילה לא הכירה מפני שהיתה עולה מבירא עמיקתא
לאיגרא רמה מטלאים וטלאות לבגדי מלכות אז נחה דעתו ושאלה אותו מה בקשתו
ותעש ,אז סיפר לה סר גפשה והאסון שאירע לו מהחל עד כלה ,כשמעה את
צרתו ניחמה אותו שאל יפתד מאומה ולא יאונה לו שום רע ח"ו עבור זה ,כי לא
הדג אות