מניצנה
פרסומי
-
לקדשחברנע
ראש,.
לנף
צבא הגנה ל9,ראל
~פ4
מטכל/קצין חיי-י
ש"צ
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
'
1
.
מדיירתמעי'ב
כידוכויותשמוריסימטנ-י
/קציומינוך ראש
www.daat.ac.il
נףהשכיה
דעת -מכללת הרצוג
מניצנה לקדש-ברגע
אידרניצנה -גסתסריגיוהיסטורי
הגכוג'
המדיניבין א"י למצרים .שהיד גבול מלאכותי,
כל אחיזה טבעית בשטח -נקבע לראשונה בתחילת
כתוצאה של מיקוח פוליטי ביז תורכיה לבריטניה ערב
ת
מ
ח
י
מ
העולם הראשונה .בהשראת "גרמנים ,שהיומעוניינים כאותה תקופה
להתקרב ככל האפשר לסואץ ,תבעו לעצמם בני-בריתם התורכים
אתסיגי ,בטענם שהינה חלק מאסיה ישלמצרים ,כמדינה אפריקאנית,
איו !כות עליה .בעיקר תבעו לעצמם הנערכים את כל השסח
שביז אל-עריש לעקבה .לעומת זאתהיו הבריטיםמעוניינים להרחיק
_ככל האפשר את ההנדכים מהסואץ .אניית-מלהמה בריטית שהופיעה
במפרץ-אילח אילצה את תורכיה לוו
שמדרום-מערבתרלעמלפרץת.ביעותיה ולמסורימצ-
רים את טביעת טבח
.לבסוף נאלצה תורכיה יהסכים ב 1906-לקי"-גבול הנמשך
מרפיח בקו ישר לאילת ,שהוא גם גבולנו כיום .קו-גבול זה קרע
מהנגב שטחים השייכים אליו בדרך הטבע וניתק את ישראל
ממקורות מים עשירים ומעורק תחבורה חשוב ועתיק-יומיז ח מדרום
וממערב לניצנה ,מעבר לגבול המדיגי ובסמוך לו ,נמצאים המעיינות
העשירים .ביותר בנגב .העיקריים שבהם המי עין אל-קודייראת,
עין-קד'סועין-אל-מווילח .כמו-כן נמצאת ברובה מעבר לגבולהמדיני
של היום הררך הנוחה ביותר למפרץ-אילת ,היא הדרך
שה-
ר
אילת .דרך וו מוליכה מהרי א-טבחה ,אשר מדרום לניצנה ,יש
למעבר-אילת (ראם א-נקב) ולאילת.
יפני חתימת החוזה הנזכר בין הבריטים והתורכים לא עבר
הגבול בקו -fi'D1איית.,גי אם בעקבותיו של נגול שהיה קיים
בתקופת המקרא ובתקופות קדומות אחרות .על מהלכו של גבול
-זה ילמדונו הקטעים הבאים ,בספר-במדבר נאמרי ".זאת הארץ
כי
.
www.daat.ac.il
ללא
המאה-ה-כ',
דעת -מכללת הרצוג
והיה לנם פאת נגב
'אשר תפול לכם בנחלה .ארץ-כיעז
'ממדבר-צן על-יד'
לגכול~תיהי
מקצה ים-המלח קדמה,
אדום והיה לכם גבול נגב
ם הגבול מנגב למעלה-עקרבים ועכר צנה והיו תוצאתיו
ונסב יב
ומנגב יקדש-ברגע ויצא חצר-אדר ועבר עצמנה .ונסב הנבור מעצמת
טרק .לד ,ב-ד".
נחלה מצרים יהיו תוצאתיו
הי
מהה-של הנגב בשיטוים מעטים בלבד
בספר-יהושע מתואר גבול ז
י
ויצא אל מנגב למעלה-עקרבים ועבר צנה ועלה מנגב לקדש-ברנע'ועבר חצרון ועלה אדרה ונסב הקרקעהן ועבר עצמונה ,ויצא נחל-
'מצרים והיו תצאות הגבול ימה .זה יהיה לכם גבול נגב" (פרק טה
ן
,
במקום חצר-אדר נזכרות ,אם כו ,כספר'-הושע חצר1ז 'אדר
ששה' נקודות נפרדות .ונראה שאינו אלא מקום אחדן יתר הנקזד1ת
והות .בספר'-חזקאל ניתז תיאור נוסף .אלא שאיז הוא מפורט כשני
אתיאורים הקודמים "ופאת נגב תימנה מתמר עד מי מריבות קדש
י
ה אל הים הגדול .ואת סאת תימנה נגבה( .מז ,יט) .בנגב המערבי
נחי
כאז נקודה בשם מי מריבות-קדש .היא קדש-ברנע שברשימות
הקודמות .במקום .נחלה-מצרים" נכתב בקצרה "נחלה" .מחלד הגבול
~הה .איפוא .בדרך כלל בשלושת המקורות המקראיים :הוא עיבר
מדרום וממערב לניצנה .כולל את קדש-ברנע ואתאל-קושיייה ונמשך
התחתון) .מסתבר,
לאורד נחל-מצרים (היא ואדי-אל-עריש
יפיא .שבתקופת המקרא שימש נחל-מצרים ,ב 50-הק"מ האחרונים
שלן .קן גבול ריאל' של הארץ ,נבולם
יוצאי-מצרים וכובשי-
4נעז.ילא רק גבול ההבטחה לבאות.
הגיע אלכסנדר ינא' עד רפית ורינוקורורה
בי
מי בית-שני ער ש) ,ונראה כי הגיע עד תחום נחי-מצרים,
ה
.
(י?ימט" עד הגבול המקראי .מכאז .שגם בתקופה 11עבר גרילה
ח
האי
בשסכ.
שי
*ל
יינשי8י
א-י-העברית מדרום וממערב לניצנות
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
2
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
ינ"יים
ntaa
בתחום השליטה של ניצנה נכללים בחלקם שני אזורים גיאו-
גראפייםהשינים זה מזה .במבנם ובטיבם -הנגב הצפוני והר-הנגב.
~ין שני אזורים אלו ~תבלט שטח גמעי ,שבו שוכנת ניצנה .ממערב
לסביבת ניצנה משתרעים שטחי חילות נרחבים ,החודרים לחלקה
הצפוני-מערבי .הםידועים בשם חולות-עגור .ממזרה ומדרום חזירות
לתוכן שלוחות הר-הנגב ,הבנוי אבן גיר :.הר-רביב ,רמת-רות ,הר-
רותוהר-עזוז.
ההריםשביו שלוחת-קדש-ברגע והר-עזוז משמשיםאגני
נעליזאלש
דל
נה
י-לבן ,המצטרף לואדי-אל-עריש .לרגלי ההרים שבתחומי
הרבים של נחל זה לשני פלגים ראשיים
ם
י
ד
כ
ל
ת
ניצנה מ
,המהלךערוצי
ז לנקנה ,ונחל-ניצנה .העובר על-יד ניצנה
יל-רות
מצפ.
ק
י
פ
א
ה
ם
ע
עצמה .שיוחת-קרז מתאחדים שני הפינים
הראשי
י
ז
מ
ונמשכים כנחל אחדלתחומיחציהאי-סיני
. .
פלגי נהל-לבן ,הנמשכים בתהומי השטח הגבעי ,מורוים גבול
ביז הנוף החולי של עוור וחלוצה לבין האיזור ההררי של הנגב,
שמתנשא בסביבות מכתש-רמון עד 1000מ' ומעלה מעל לסי-הים
"
ם השטחים
,ר14ז 1035מ') .כתחום שליטתה של ':צנה:כיי.
הבאים ן-שדמות-ניצנה ,כתף-ניצנה .גבעות-קציעה וחלק מרמת-רות.
טקזרזתחסים
באיזור ניצנה יורדים בממוצע שגתי בסה"כ כ-סד מ-מ גשם,
'
,
'
לם בהרים שממורה לאיזור יורדים גשמים בכמויות גדולות 'ותר.
או
ועל ,בזאיז למדוד את מימי הנחלים על-פי מדד הגשמים בניצנה
עצמה .יש ונחל-לבז ,המגיע לאיגור ניצנה מכיווז .מזרה ,מביא אתו
תוך שעות מעטות מי שטומנות רבים .אולם מים אלה מתבזבזים
ונע?מיס ,ורק כשייבנו סכרים ובריכות לאגירת מי הנשמים ,ייפתח
פתח לחקלאות משגשגת גס באיזור-זה .אגירתמי השטפינות תשמש
www.daat.ac.il
–, 1 -
- ,ישי
,,.
מכללתך
דעת-11ך"'1ק)ו
שד.ויס סיסי האניח
הרצוג
ךקןך-
[,,
~,-חי
נודבת נאד~תךס
לא רק להכנת מלאי מספיקלצרכי השקאה ,אלא אףלמילוי הבורות
באיזור ,1מתקני אגירהמעין אלהותו.
והבא
רי
ק
עלתםרוהתו.כיבחיהמי-אתקדםהו
מלואוג
יב
עצמה
מקור המים העיקרי לצריכה 'ום-יומית של הערים הנבאטיות
והרומאיות-ביונטיות בימי-קדם היו בורות הגשם .ממזרח לניצנה
ודרומה לה קיימות בארותעתיקותשעויז יפות לשימוש
י באר.ניצנה
ובארותיים שבאיזור ניצנהו 'גמר רסיסים ,באר חפיר ובאר מתנז
שמדרום-מזרח לאיזורי באר לבן (ליד שדמות-שיזף) ובאר פקיעה
ליד שדה-פקועה ,שתיהן ממורה לאיזור ניצנה ,על כביש
באר-שבע-
ניצנה .מעבר לגבול המדיני של ימינו ,שעבר אלינו בירושה מימי
המנדט ובתוקף הסכמי שביתת4הנשק ,נמצאות מלבד מעיינות גם
בארות' מים עשירות ,כמו באר אל מעיו ובאר בירה ,וכן בארות
חשובות פחות מדרום לקדש-ברגע .מקדמת-דנא שימשו מעיינות
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
י המדברnlbl~b ,
החטת הניהמיכויוהושזדי
האיור מנארזת המים
פניהן illnipmמשפט ("ע' 1משפט היא קדש") וגרמו לסכסוכים
ולמריבות תיו השבטים השונים" :מי מריבות קדש" (יחזקאל מז,
יט); "ואתה מרבבות קדש" (דגרים לג ,ב)" .מרבבות" שבפסוק זה
אף הם ,כנראה" ,מי מריבות" .טפחות אלה זענו לעתים את
נדודיהם של נוודי הנגב המערביבין א"י למצרים .עם ואת,
הלואי
עלינו לזכור ,שבעית המים באיזור זה ונכמה אזורים נוספים בנגב
אינה מצטמצמת רק במיעוט הגשמים ,אלא גם בהעדר קביעות כל-
שהיא ביריקתם .מדי שנה יורדת כמות גשם שונה בכל אחד מחדשי
התורף נמדי שנה משתנה סך-הכל המשקעים.
עמדת-מפתח
ים
דרכ
מצבה הגיאוגראפי של ניצנה ,השוכנת במעבר מהנגב הצפוני
להר-הנגב ,הקנה לה עמדת-מפתח לגבי הדרכים היוצאות לנגב
הצפיני ,למישור-החוף הדרומי ,להר-הנגב ולמדבר-סיני .ניצנה היתה
נקודת-מפתח גם בדרכים הבין-לאומיות העוברות בין ארץ-ישראל
ימצרים .כיוון שהיתה תחנת הקבע.הדרומית ביותר של הנוודים
בנגב הצפונ' ,שימשה צומת-דרכים ראשון-במעלההז בימי-קדם והן
בתקופות המאוחרות יותר .ויש להניח כמעט בודאות ,כי הדרכים
ההדשות העוברות דרכה או בקרבתה נסללו והותנו בעקבות דרכים
עתיקות.
הדרכים העוכרותעלפניניצנף
ניצנה שולטת על דרכים המוליכות לרפיה ,לאל-עריש,
לתעלת-
1
,
,
ן
ס,אץ,לסיניולאילים
א .אחת משתי הדרכים הראשיותביז ארץ-ישראל למצרים היא
דהו באר-שבע-ניצנה .דרך זו ,היורדת מבאר-שבע דרומ 41משמשת
בחלקה הצפוני גם נתיב להר-הנגב ולער'בה. .בצדה נראית סוללת
www.daat.ac.il
,.
,
ל
,,
דעת -מכללת הרצוג
%-ן,,
יז".
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
מסילת-בשל מפורקת .ווה' מסילת-ברזל שנבנתה בימי מלחמת-
העולם הראשונהעי-יד
י התורכים כקדש קפיצה לכיבוש תעלת-
שהוץ.
ב .דרך .עפר עתיקת-ימים ,המקשרת אף היא את באר-שבע
עם ניצנה .יעוברת לעדך במקביל לכביש המקשר ביניהן ,עוברת
שי-פנ
' הערים העתיקות -והתרבות חלוצה ורחובות .ליד נבגת-
החבלנ,ם מסתעפת ממנה דרך עפר לצפון-מערב ,המתחברת עם
דרך תצרים-אירים.
11ליד חלוצה מסתעפות ממנה שתי דרכים ניספוה שרחהי האחת
עוברת באפיק נהל-אטרים ופוגה לצפ-11מזרח ,לנחל-סכר השנייה
עוברת באפיק נחי-רביבים ,חוצה את קיבוץ רביבים יאת באר-
משאבים ,מתחברת לכביש באר-שבע-ניצנה .דרך באר-שבע-
חלוצה-ניצגוג על כל שלוחותיה ,משתרעת איפוא על כל השטח
שביו הלוצצו באר-משאבים וניצנה .בימי רומא ובחנטיוו שימשה
ורק תחבורה ,יקרי בין ארץ'-שראל לביז סיני ומצרים ,יכונתהבישוז מקירותינו השתחרים,"-ערחה-דחיוצה".
ייתכו ,שבדרך 11ירדו האבות אברהם ויעקב מצרימה .על
ר ובראשית כ .א),
אברהם מסופר כמקרא .כי ישב בין קדש ישו
ו הגר נאטם5.י נדדהביז קדשיברד (בראשיתטז.יד) .קדש
ואיי
היא קדש-ברנע ועל והותז של ברד ושור הריע למדים מפי הקדמונים
ברו
'
ב
עצמם תרגום ירושימ' א' ותרגום ירושלמי מזהים את
עם
י אילו תרנום ירושלמי ג' מזהה את חלוצה גם עם שור
וקיוצה
ןבראשית טז ן ו ,ידן.איו להקיש מהתרנומיט האלה,
שבנוסח העברי
אמאוחרים לזמן המקרא .אולם אפשר ללמוד מהם על אתרים בגנב
שזמנם הם ימי רומא וביזנטון .מסתבל .שחיוצה היתה ידועה
בז חיפשו לה והעי בשמות מקראים' .כמו
נזמנם כיישוב מרכזי
ברד ושור .האמת היא ,ששור המקראית היתה במרחק רב מנאן,
(ל נכולמצרים.
י
עי
יעי
-
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
א נביש החוצה אתחצי-האי סיר לרוחבו
.ג .מניצנהייצ
לאיסמעיליה שליד תעלת-סואץ .ממנו מסתעף כביש
,
ת
י
ב
ר
ע
מ
ת
י
נ
ו
פ
צ
המגיע עד אל-קוציימה ,וכביש אחד
המגיע דרך
y~lb1
אהד דרומה,
אבו-עגיילה לאל-עריש.
ד .כביש סלול ,העובר ברובו הגדול מעבר לגבולהמדיני שלע,
מוליך מניצנה לרפית .באמצעית כביש זהויתן לנתק בנקל את
מסילת-הברזל עזה-אל-קנטרה ואת הכביש עזוב-אל-עריש.
ה .דרך העפר ניצנה-אל-קוציימז-4אילת היא קטע מהדרך
עזות-אילת העתיקה ,אשר נודעה בימי רומא וביונטיון כדרך בין-
לאומית .מניצנה עד אל-קוציימה זוהי דרך ממדרגה שנייה ומאל-
קוציימה לאילת -דרך ממדרגה שלישית .הדרך בכללו"ה מקבילה
לערך לקו הגבול הבין-לאומי ועוברת ממערב לו בצד המצרם
הנקודות הבולטות בה הן אל-קוציימה ,כונתילה ומעבר-אילת (ראס-
אל-נקב) .מאל-ק,ציימה נפרדות ממנה דרכים לתעלת-סואץ ולקלעת
א-נחל שבסיני .בסביבת כונתילה נפרדת ממנה דרר לתמדשבסיני.
ב-ם?בר-אילת מסתעפות ממנהשתי דרכים דרך אחת למערב ,לתמד
ודרך שנייה לדרום-מערב ,להריסיני.
בתקופה הביזנטית משנהלו
זו שיירות בליינים למנור
קתרינה שבטיני ,ניצנה שימשה אז תחנה השובה בן שכן היתה
נקוית מעבר ביז הנגב המיושב חלקית לבין מדבר-סיני השומם
ברובו.
y1~Dלחמש הדרכים שנזכרו.לעיל יוצאים לכיוונים שונים
מתחומה של ניצנה גם שבילים ונתיבים ארעיים .החשוב שבהט
הוא השביל החוצה את בקעת אל-ע"ר.,הוא עובר בשדה-חלמיש,
בהולות ענוה n1YInalחליצה; ומגיע מזרחה לצאלים ולנחל-
הבשור.
.בימי מלחמת-העצמאות עכר טור
ישראלי בדרך העתיקה באר-
כדרל_י
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
?בע-חליצה-רחובות וכבש את Insstiממנה הס
ת.ער לאבו-
עגיילהולסיני הצפונית והעמיק.חדור לתוך השטח המצרי
באוקטובר 1956הסתערי כוחות צה"ל בדרכים המובילות
מניצנה אל לבסיני כדי למגר את האיום המצרי המתמיד על גבולם
מדרום וגדי להבטיח את נתיב המים של 'שראללמימי הדרום.
;
1,12
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
תולדות האיזור
התקאה הפריאיטטורית
מימים קדומים שימש איזור ניצנה שטח טעבר לנוודי המדבר.
על-פ' הממצאים הארכיאולוגיים בסיגי ובחלקי הנגב השוניתניח,
להניח כמעט בודאות ,כי תחנות הנוודים הראשונות הוקמו כבר
באיזור בתקפות פריהיסטוריות .כד .למשל .התברר לאחרינו4
שמזרחית לניצנההיו קיימות תחנות של שגטיציידים כבר בתקופת
המבז .מכל מקים,אין ספק .שתחנותגו~דים רבותהיוקיימותנאייר
ולתקופה הכלקוליתית -היינו ,באלף
ים.הר' לפנ' הספירה .אף -ישובי
הקבע הראשונים שגאיזור הם קדומ בסקר הארכיאולוגי שנערך
בגנב ע"י פרופסור נלסון גליק נמצאו סימנים ברורים של 'ישובי
קבע בתל ירוחם' עבדת וניצנה -.לפחות החל .מהאלף הב' לפני
הספירה .יעני עריכת הסקר לא שיער-איש מהחוקרים ,שייש,כ
קבע כלשהו היתקיים באזורים צחיחים אלו שעל גבול סינ' לפני
התקופה הנבאטית .נלסון גליק עצמו כתב בשנת 1934ן "כל האיזור
מדרום לניצנה לא היה מיושב כלל לפני המבאטים ,הרומאים
והביזנסים .אמנם לא חקרנו את כל השטח וקיימת אפשרות כ' אי-
פה ואי-שם יתגלויישובים מתקופת הברזל והברונזה ,אולם הסיכויים
.
קלושיםלמדי".
תקופת האבות
היישובים העתיקיםבאיווי
,לרבות היישובים מתקופת האבותך
נתגלו בעיקר בקרבת .העמקים וליד דרכים חשובות .אחד היישובים
הגדולים מתקופת האנות נתגלה מצפון לנחל-רסיסים ,על גבעה
החולשת על נחל-חפיר ועל נחל-רסיסים ומשקיפה על-פנ' משולש
פורה בו אלף דונם המשתרע ביניהם .החרסים שנמצאו על הגבעה
שייכים כמעט כולם לאותה תקופה ,ונראהכי אף השרידים שלימבני
האבן הנמצאים במקום נמנים עליה .מסתבר ,כי יישוב זה התפרנס
13
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
?חקירות וממקנה זכ' את מימיו הביא מנ"ל-רסיסים וכעיקר מבאר
רסיסים ,הנמצאים כ 4-ק"מ מדרום-מזרח לגבעה.ירכיב נוסף מאותה
תקופה ,ממנו שהדו גדרות אבן בלבד ,נמצא ממערבלחורבת-רסיסים.
יישוב שלישי ,אף הוא מאותה תקופה ,התגלה כ 6-ק"מ מדרום
לחורבת-רסיסים וכ 15-ק.מ מצפון לקדש-ברגע .היישוב צומה אל
דרך ניצנה-אל-קוציימה גאל שרידי מסילת-הברזל התירכית
"הרוסה .בארות בארותיים שימשו גם הם מקיר מים ליישוב קדום
מתקופת האבות.
לפנינו ,איפוא ,איזור-ספר בין המדבר ליישוב הקבע .שמקצת
התושביו עסקו ,ודאי ,בתקופת האבות בגידול מקנה וצאן ,ומקצתם
לחקלאות .הם השתלכו במערכת הדרכים המקשרות את ארץ-ישראל
ומצדים ולא משכו את 'דיהם אף מעסקי תחבורה ומסחר' על רקע
ג מסתברים גם גדודי האבות ,שהיו קשורים .ודאי ,גם בסביבה
ז
זו," :יסע אברהם הלוך ונסיע הנגבה" (בראשית יב ,ט) "ויסע
משם אברהם ארצה הנגב וישב פיז קדש .וביז שור" ישם,
י כ ,א).
דומה שאת מדבר-שור ,המוזכר בפרשת האבות ,יש לחפש בגבול
שביז סיני למצרים .על-יד חגורת הכיצורים של הפרעונים שעל
גבול המדבר .לפי שמסתבר מסיפורי יוסף ,שימשה סביבה זו איזור
מעבר .גם לסוחרים ישמעאלים ומדינים נדרכם מהנגב ומענר-הירין
למצרים (שם לז ,כח ,לו) ,ואילו במקורות המצריים מראשית האלף
גב' לפני הספירה נזכרים הכהדו החינם כנגב .אפשר שיש לשבטי
בושו אלה קרבה.למדינים .כפי שמסתבר בבירור מהכתיב בחבקוקי
אוהלי כושז' 'רגזון יריעות ארץ מדין( .חבקוק
תחת אוו ראיתיו והשווה במדבר 'ב .א) .הם התפשטו ביו.היתר בסביבת קדש-
ג,.ז
בלנע והר-סיני ועסקו ,כמדינים ,במסחר ביז-ארצי.
"
8
תקופתהכיבויםוההתנחיות
האטור סביב קדש היה מרכזם השבטי והדהי של בני'-שראל
,
14י,
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
כוי צור בתחנח הפרי-ה.ססור'ת בקרבת ניצנח
היוצאים ממצרים ובו התנגשו בשטחי המחיה של עמלק
ם-
ית
נהל-,רמאצשרי
,
גוים" (במדברכי,כ) .המלחמהביניהם ניטשה בסביבת
לא הרחק מקדש-ברגע וניצנה.
מסעות בני-ישראל במדבר נרשמו לפרטיהם בספר-במדבר ,פרק
י אלה
לבגע,יקארוןלםתחאינןותכינווםדדבייםדינו לזהות את תחנות נדודיהם ,שכןהימכל מקום ,סביבת קדש העשירה
במעיינות היתה להם תחאנרתע-יקובתעי" :ותשבו בקדש ימים רבים בימים
אשר ישבתם" ודברים א ,מח .במסורת העם נחרתו קדש והר-לארן
השכינה,
בספר-דבריך כתוב
לכאממקוורמות"הג'ילוי בא וזרבחדוממשהעיל
רהרל
יופיע מהר-פארן ואתה
ססוי,גיהמסיני
מרבבית קדש,מימינו אשרת למו( ,לגב) .על פירוש המלים "מרבבות
קדש" כבר עמדנו לעיל; בדומה לכך כתוב בספר-חבקוקן .אלוה
מת'מז 'בוא וקדוש מהר-פארן סלה" (ג ,ק .האיזור מדרום לניצנה
י
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
התגלם alb'" ,בזיכרון הדורות כארץ nDIDKקודש ,שבהגרא
.לעם
.
.
כראותאלוהים.
מקדש יצאו המרגלים לארז-כנען (במדבריג ,בו) :ממנה נשלחו
שליחים לאדנם וממנה ניסו בני-ישראל לכבוש את הארץ מדרום,
אלא שכוהותיהם התנפצו אל מול שרשרת הערים הכנעניות בנגב
(במדבר כ,יד,כב).
ראשיתהמיומההישראיית
לאחר התנחלותם של שבטי-ישראלבכנעי נשאר כנראה תהילה
איזור ניצנה בתהום נדודיהם של העמלקים' הריע למדים על כך
מתלחמת שאול בעמלק ,מסופר ען שאול ,כ; כא עד עיר עמלק
וירב בנהל" וכ' הכה את-עמלק .מחוילה בואך שור אשר על פנימצרים" (שמואל א' ,טו ,ה,ח.איננויודעיםהיכו שכנהעיר עמלקית
11י אולם סדר המקומות מוכיח,כי המלחמה ניטשה ליד נחל-מצרים,
וכנראה ,בשטח חלוצה -ניצנה -קדש-ברנע.ראוילציין.כי בסביבת
קדש-ברנע נמצאו שרידי מצודה מתקופת המלוכה הישראלית .קשח
אמנם לקבועעדיין אם אמנם נבנתה ככר המצודה גימ' שאזל :מכל
משם' ,ש בפרט ארכיאולוגי זה כדי להורות,כי שלטונם של כמה
ממלכי ישלאל השתרע עד גבול מצרים של ימינו ואף מעבר לו.
עיקדה זו מתאשרת גם ממקום אחר במקרא .המספר על עבודות
הפיתוח הנרחבות שנעשו בתקופת המלוכה בנגב ובמדבר ,יבעיקר
,
שתקופת עחיהו .ויבן מגדלים במדבר ויחצוב בורות רבים" (דברי-
הימים כ' כו .),לפי תוצאות הסקר הארכיאולוגי מסתבר .שבימי
מלכות-יהודה שב הנגב והתאושש .אם כ' לא שב -כפי הנראה -
באמצע האלף הב'לפני הספירה.
ליליפריחתי
התקופות האחרות
.
י הקיפה חדשה באיזור מתחילה במאה הב' לפני הספירה ,כאשר
הופיעו כו הנבאטים ,שפרשו את שליטתם על כל דרכי המדבר בין
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
מצריט לפרת,לחיז"ל, .עסקו בהצלחה בסהרבי-,לאומי .הם השכילו
ליישב אזורים שוממים ומעוטי-מים ,לרבות בסביבה זו ,והמש-בו את
המסורת החקלאית הקדומה בנגב מימי השגות.עינם הגיעו להישגים
גדולים יותר-מכל קודמיהם ובזמנם הגיע האיזור לפריחה שלא ידע
כדוגמתה .אם יס
דו גס את ניצנה ויישובים אחרים באיזור ,כגון
ח'רבת-חפיר,,
ח'רבהייארותיים וח'רבת-רמיסים .תהילה היו
את
מקומות אלה רק תחנות בררך שיירותיהם וברבות הימים התפתחו
לערים ולמרכזים חקלאיים .באיוור נחל-לבן ,בסביבות נחל-ניצנה
וכן בשטח נחל-חפיר ובסביגות בארותיים התגלו שרירי חקלאות
אינטנסיבית מהתקופה הנבאטית,ובין השאר שרידי טראסות ,בורות
מים עתיקים ותעלות השקאתו
סד"ס,ת עת19.ת בנן-תצנה .שד' '7פדאס1ת כא01
פ17ת 1פנ 11חק(א'
בימי הבית-חשני ובתקופה הרומית-בתנ'0ת -אנו -מוצאיפ בחקק נדוק
מוחיי-הנגב( ,רבות באזורים סרוחקיס ביותר
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
; הרומאים .שבאו בעקבית הנבאטים ,נהגו אף הם את דעתם על
השיכותו האסטראטגית של איזור ניצנה,
ינראה שחלק ניכר מאוכ-
לוסיה האיזור היו בשיחםחיילים משוחררים .שלם מחמת שינוים
שבאו בדרכי המסהר הבין-לאומי,
לאחר חורבנה של הממלכה הנבא-
טית ,בשנת 106לספירה,ירד ערכו שלהאיזור.
התעוררות הדשה בסביבת ניצנהישלה רק בתקופה הביזנטיוה
במאה הד' לספירה ,עת pr'nהשלטון את המשמרות והמבצרים
לאזרך הדרך הראשית מארל'-שראל למצרים ועת היתה ניצנה שוב
לתחנה המרכזית בה ,בתקופה הביזנטית נודעה חשיבות לאיזור
גם מבהינה דחיתי עזיי-רגל מצריים למנזר קתרינה ינוירים,
שסניהם מוערהז היו להתבודדות בין הצוקים והנקיקים של סיני
הדרומית ,עברו באיזור ,כדרך חלוצ-41ניצנה ,והפיחו רוח חיים
בדרכי הנגבוסיני.
ז
איפוא ,האיזורהיחידי כנגב שתפקידו לא השתנה כלל במשך
זהי
הדורות ,אלא שפיתוח חקלאות וטיפוח מסתר באזורים מקדמתח
כמוניצנה או קדש-ברנע ,הכרוכים בהקמתם שליחםזביקבע .מותנים
בראש וראשונה במצב הביטחון ,במידתיציבותוויעילותו של השלטון
י הספר ,ובחשיבותן של הדרכים העוברות בה
ב"בל
'.ירידתו של האיזור בתקופת הערבים נגרמה על-ידי גורמים
לשם
כ*1ים ומעיניים כאחד
קיום קשר עם מצרים לא נזקקו
הערבים לדרכי הנגב .והדרכים היוצאות מניצנה שוב לאהיו.היוניות
לגליהם .משעה שירד ערכו של דרכי האיזור ,אבדה סביבת ניצנה'
את,עיקר חשיבותה והפקה למקום גידת במדבר.
בימינו ,עם עליית חשיבותן של דרכי ניצנה מחדפה עולה שוב
חשיבותו של האיזור וניצנה ,שהיתה בימי המנדט הבריטי תחנה
מדברית נידחת,
היא עתה אתת מנקודות-המוקד כגבולות מדינת-
ישלאל.
י
,
'
.,-
י
.
-
-
–.–
-
- – . -
www.daat.ac.il
-
דעת -מכללת הרצוג
ניצנה
ישובים ומקומות באיזור
ניצנה היא היישוב הדרומי ביותר בנגב מדהך לסיני .היא
שוכנת בגובה של 235מ' 'מעל פני-הים ועל-ידה נמצאות שלחם
בארות גדולות ועתיקות המכילות מים טובים :העמוקה שבהו היא
בה 34מ' ,בימינו נשארו במקום רק שרידים מעטים מימ' קדם,
שלם החוקרים פלמר והנטינגטוו ,מהמאה הקודמת ,עדית רא! כאז
שרידים יפים ,שנוצלו לאחל מכו ,בראשית המאה ה-כ' ,לבנייה
מקומיוא בצד הבניינים החדשים של ניצנה ,שנבה בראשית' המאה
ה-כ' ע"י'התורכים ,מתנשאת מעל לעמק נחל-ניצנה הגבעה שעליה
שכנה העיר הביזנטית.
הודות למימיה הטובים שימשה ,ודאי ,ניצנה מקדמת דנא מרכז
לנודדי הסביבה .בתקופה ההלניסטית ואחרי בז .בתקופה הגלנטית,
היתה במקום מצודת-משמר ,שנועדה להגן על צומת-דרכים חשוב
411שלוש דרכים הסתעפו מניצנהי למצרים.לטיני הדרומית ולאילת,
ובמשך הגמז התפתחסביב למצודהיישוב ,שהפד בהדרגה -תחילה
בתקופה הגבאטית ,ובעיקר בהקופה הרומאית-ביזבזית -יעיד.
בס' היוונים נקרא המקום "ניסנה"( .בחם,ם .)14אולם מקור השם
"הו שמי והואנירא,דאי לטקום 'ffpמנכאבים .ואקופה ההלניסטית
היה המקום תחילה בירי המלכים מבית-תלמי .ששלטו במצרים,
ואחרי כן בידי המלכים מבית-סילבקוס ששיטו בסוריה .במקום
נמצאו גם מטבעות מימי החשמונאים .יש לנו ממצא ארכיאולוגי
י nYm2שגבושה הדרן "9י פימפיוס ,בשנת 63
ניקר המעיד ,כ
לפה"ס ,כבר שלטו במקום הנבאטים .משפסק השלטון הנבאטי במקום,
חלה ירידה בניצנה .ירידה זו היא תוצאה של השינוי שחל במאות
הראשונות לספירה בדרכי המסחר הביז-לאומי ,שעה שדרך-טריאנוס
להדרך החדשו) שבעבר-הירדו הפכה לדרך הראשית לסוריה ולפי-
אולם הערים שהיו ' nlal~pותר לאזורים הטיושבים במדינה,
ניקיהי
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
למז הליצה ורהוטות ,הוסיפו לפרוח ולהתפתק גם בתקופה זו,
התעוררות הדשה חלה באיזור בתקופה הביזנטית .ניצנה :בנתה
ובחלקה,
הוקמה בה גם כנסייה .עם .התפתחות העיר,
מחדש
הצפוני
נוספה לה כנסייה גם בחלקה הדרומי .הכנסייה הצפונית היתה
טהודרת ומצופה אבני שיש שהובאו מבחיץ -סימו לאמידות
כלכליון יחסית של תושבי המקום .מטבעות מיזנטיות במספר ניכר,
שנמצית במקום ,מעידות על חשיבותה של ניצנה כמהצית השנייה
של המאה ה-ד' לספירה .שרידי הרהובהז מאותה תקופהעדייו היו
קיימים ב11909-היו אלה רחובות מקבילים באורך 183מ' ,וביניהם
,רווח של 152.5מ',
בניצנה נערכו חפירות ארכיאולוגיות בשנות ה 30-של המאה
המוכהית ונתגלו בבז' נפעם הראשונה בארץ'-שראל ,פאפירוסימ
בעלי ערך היסטורי-ססרות' מהמאות ה-ו ,זה-ו' .מ 15מפאפירוסים
איה
.מהם העוסקים בענייני ספרות ומהם העוסקים בענייני אדמי-
ניסטרציה',נודעת לחס חשיבות רבה ד נ א תולדותיו של הנגב
ה
ט
י
ס
ר
ב
י
נ
ו
א
ה
בהוצאת
התפרסם
.
ם
ה
ה
ההלק
הספרותי
"פרינס-
ב-מים
טח" שבארה"ב 1ב 1קטעים ביוונית וברומית מהברית-החדשה,
,
ת
י
ס
א
ל
ק
ה
ה
ד
א
י
נ
א
מ
ם
י
ע
ט
ק
ז
ו
ג
כ
ת
ו
ר
פ
ס
ה
מ
ו
מאגדות הכנסייה
לויר-
גיליוס ומילון יווני-רומאי .בחלק האדמיניסטראטיני-כלכלי .שזה
עתה יצא לאור .גנוז חומר רב על ההיים הכלכליים והחברתיים
בגיצגה ובעגב כולו ,בתקופה הביונטית .באמצע!חו נפתח צוהר
אם כי עדייו צר מאוד -להכרת תולדות העיר ,ארגונה הצבאי.
החברה והכלכלה בה ,מעמד אנשי הכנסייה בתוכה העוירתה
יחסי
הרוחנית .נראה .שחלק מאוכלוסיה היו חיילים מש!הררים שעסקו.
בחקלאות .בעיר היה גם מחנה צבאי ,שבו חנתה בין השאר' .חידת
גמלים .שתפקידה היה לסייר לאורךהגביל.
רהביבששך ובמז גדל הביטחון במרחב עד כדי כך ,שמבצרה של
ניצנה לא היה חיוני עוד להבטחת דרכ' המסהר ודרך עולי-הרגל
נ
120
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
מואסות ענקיות nlv'npב 1.נ.צנה ~1אוות.יס
למיני ,ולא היה עוד בעל חשיבות כחוליה בשרשרת המנצרים
ניצנה–עבדת-ממשית .במאה ה-ף ועזנה המבצר לנמרי ויחידת
רוכבי הגמלים קיבלה תפקידי שמירה מקומיים ,בעיקר לאורך
הדרכים.
עשרת אלפים תושבים בקירוב היו .כנראים בניצנה בימי
פריחתה .הם עסקו במסחר ובמלאכה ושלחו את ידם גם בחקיאות.
שרירי הטראסות והגדרות בנחל-ניצנה מעידים .על עיביד שדות
בעמק ובמדרונות ההרים .בעיקר גידלו חיטה ,שעורה וגפנים.
'ב"אפירוסים נוכרים גם תאנים ,תמרים; פיסקאות אחדית מבליעות
רמזים מעטים גם על קדרות ,צריפת ;הב ומפעלי ארינה