,
ג הזáחגגñג'ףםñ
ג¢זקםגí
ááץגז úהחםגáה
יקúá
(÷ñג¢ה
לחסט ג ÷¢áוג.
áץזג╨ú
áהúגקáזú
ה╞úגá úו"ג
הלךז¢ג)ú
ה á¢קוזם 'קזוםג
úñ -גז úקל"ה
.ה÷╞לה
ו
¢וח¢ג קהחםז םץםז¢úá úף"╞ ( )1924גהז╞ג íםו-Σ¢גק¢ום áץםגגה
סלכ ÷פ
íחםזפגú╞ íגג íםגגá ╞ñו"ג 'קזáג íח÷םוגג íלקםה,í
הá¢גץג .úהúחגםז ד
קúזקáגה íהúףñ╨¢ז לץ╨ףג ח÷םוז úקז╨ג ,íזáג╨גה íף¢ז úםחםגáה .ץ╞ לה¢ה
םהףץם úלק÷-םוג לז╞╞╨ג úזט;
הקúלץג¢זה¢¢ה וח úהáץגז úהחלז¢זá úגז ¢úג÷קז╞זú
ג
לזחגך úץ
לפזז úהקáח זוגñז¢גה.
ם ג╞ג גהג¢ג ,íקץ╞
זוםז הגז הáץגז úהץג÷¢גז ,úקהúץז¢¢ז ÷áק ¢םחםגáה áק "áץ
ג ╞ץú
ו
ג
הףז÷ñג: í
ס הגה ╨÷זך áףקךז úםוגñז ¢לזחםך םף
ז קז╨זú
.
)1פץá ¢ץםג חגג ,íהף¢זח ההזם╨╞גזá úלק÷ג íהץ¢áגג íהלז╞╨¢גג íה
áהá¢ה להף¢ז úהץá¢גז úוז להף¢ז÷úá úזף úחס"ם ,חגגáג íםחזםáכ גזá ,íדםם
ג
החם áהד╞זםז úלו╞ ,הלפך¢áזá úץךג╨גהכ .י
ם
ו גקúלקז áחם áזהזוז גחםáז ץ
2י)לזגזúו íגהז╞גú╞ íגגá íו"'á ,ץםג הלק÷גף ,ם
ג
י
,
ם
י
ג
י
ה÷÷¢ץ
"םוגáז╞" ,גד¢לז
הץ╨.ó
םהí
םף╨ג לםחלú
הף╞ñגí
הץזםí
ם
י
ם
ñáףג~וגזחז ק
קגץלג╞ז
יםיםגג,í
הúץז¢¢ה
ז÷קה,
3
) ק╨גñ íףז¢זú
הגהז╞גá ,íץג÷á ¢ק╨זú
ח ז╨גח .לץקג הוגáה החלז¢ג íקלפ╞ ץá¢גג ו"ג
היך
ג
ף
ם
י
ח ף¢úזכ הáץגגה,
'הלוז¢ץז¢ú( 'úפ"ז¢ú-פ"ך ,)1939-1936 -ם
ו וגףק¢ז ץז╞ ו
úף╞;úגה.íג
ñו
קגהז╞גú╞ íגגá╞ íג íהקúלקז áז ץ╞ וז :קץá¢ג íהגכ חסםיג
הק╨גגה
.קגךúה ק
á
ם ה╨á¢ז úה¢וקג úםו"ג (¢ú-¢""¢úפ"ז
áץגגה
ח╞קה
)1936-1924 -
ג לגך áג╞גץ╨úז
הקוםה ה¢וקז╨ה
םףá¢áג .íהúגגחñה םלזק úáהךñ╨¢גם╨áג ,íק╨ז╞ñה ¢úáף"╞ ()1924
¢ד╞ץזכ'.
╞úגגá íךñ╨¢גם╨áגה ,זק╨÷¢וה וח"י áק' íיף
ל╞זזח הקáזץזכ הח╞¢ג,
'÷זם גץ÷י
áלזקáה
' áוáג¢ú áף"╞
" ╨: 1924םה¢י╨ז úה¢וקג úםו"ג הז╞גץז, úהף¢זá úקúá
הךñ╨¢גם╨áג úוקá ¢ץל÷ גס¢ץום לז╨ץג íו
ח הוגי¢ג íלםחםז áו
ם ג╞ג וג╨ז גהז╞ג לךץá=( íדםם הץג÷¢זכ קם
÷ז╞ק ץ
) 'ץáז╞ה ץ¢áג 'úזלי¢גחג íוזíú
,,
÷á -ק ¢םחםגáה
קףזñ¢לה
áקáח,
ם
ץ
ט
י
ז
ג╞ג
גהז╞גí
ג
י
- -ג,, – ,,
.
'¢ -םהםכ.
ם ;'ל í71הק÷גג ק
)1ץ
ם וזח íף~÷ñג ñלúל"÷גí
.חל¢ú 11פ"ז .ץ.í
ז
)2ז¢וה '-áהה╞' .ג¢חú╞ Σג ג╞זץ ו
גץ ╨7קáץגכ ╞ח ,.קהזףגץ áגה,קג' .áג.
' ¢úף"╞
)
ז
╞ ו╞á ¢
..
הץ¢ה .90
,
'
ג'.
ם
ז
÷
108
5
.
( .)20.,.1924ץל' 2
-
בזה לחלוב בעצמם (!) .הרבנות הראשית לא"י פנתה מיד לאדון אוסישקין בתור
שליטה של'הקרן הקימת' ,שעל אדמתה נמצאת המושבה .במכתבזה(פונה הרבצ.פ.
פרנק ,מ"מ הנשיא של הרבנות הראשית ,אל אוסישקין כדלקמן ):מודיעים לנו.
שבמושבה הטרנסילבנית בעמק יזרעאל נסדר ,שחליבת הפרות גם בשבת קודש
תיעשה רק עלידי יהודים ולא ע"י אינו יהודי מטעם הפרינציפים (עקרונות) של
עבודה עברית (ן) .אנו מוצאים להודיע לכ' ,שדבר זה היא מלאכה שאסורה מן
התורה (הדגשהשלי -ח.י.פ ,).ותורתנו הקדושה ,שהזהירה על 'עבודה עברית',
היא שהזהירה (גם) על שבת קודש ,שאיננה נדהיתמפניאיזה טעםלאומיאוחברותי
(=חברתי) (כל) שהוא .ועלכן אנודורשים מכ' לעשות למען כבוד תורתנו הקדושה
וכבודיום מנוחתנווקדשנו,וישים אללבוגם את הרעשהגדול(!) ,הקםלרגלידברים
שכאלה בכל הגולה ,ויסדר ,שהחליבה לא תיעשה בשופ אופן על ידי יהודי
בשבת קודש וביום טוב (הדגשה שלי -ח.י.פ ,).ורק (מותר) להעמיד אינו
יהודי מיוחדלכך .אנו בטוחים ,שכ' יאחזבכלהצעדים הדרושים ,שלא לתת למושבה
יהודית ,המתקיימת על אדמת העם (של הקק"ל) ,לחלל את שבון קודש,
את
הפקודהלוה תכףומיד,כדילהצילגם אתשמירתו שליום השבתשלסנינו".
.יתן
בכבודרב,
-
מם.הנשיא:צבי פסה פרנק.
המזכירהכללי :שמואלאהרון ובר".
בדיוק שנה לאחר פרסום התשובה הנ"ל התייחסלבעייהזו גם הרב הראשי לא"י
בעצמו ,מרן הרב א.י .קוק זצ"ל .המש מתשובותיו על נושא זה ,שנכתבו עלידיו
מתרפ"ה-תרצ"א ,פורסמולפני מספרשנים בלכד '.תשובתו הראשונה נכתבה בכ"ט
אדרתרפייה לרב אלכסנדר טכורש ',שעלה ארצה בתשעה חודשים לפני-כן ,ומיד
נתמנה לשוחטובודק בכפר elfunהמושב החקלאי הראשון ,שהוקם עלידי'המזרתי'
בא"י באותה השנה -תרפ"ד .על שאלתו של שו"ב המושב" :אם מותר בשבת
לחלב על הקרקע" (במקום החליבה ע"י נוכרי) ,ענה הרב ,ש"אי אפשר למחות ביד
הנוהגים היתרבוה",י ונאתבגלל "הפסדגדול" ו"-צערבעליחיים".
גםמתשוב"וזו מיתרתשובותיובענין,
ה מתבררתשיטתו של הרב ??1בנידון:
החליבה בשבת היא "איסור תורה ממש -לפי "רוב גדולי הראשונים שבידינו" -
.גם
ש.
)4ר' תחומיןy11? .רינתי
.הוצאת צמת .אקח שבות .נרך א'.
האחרתה
הש-מ .עמ' ! ."-תשובתו
מניתאייר
הרב~צ"י -למר משה סק~רטובסקי גפרדסחנהחורי
תר?.א;-תפרסמונבי
נ'ועתבהן' שלהרג .,1,תשובותבהינ~תשלתי
קיורה-דעה.תש.א .עמ'תכו.סימןרלה.
הרג גתריאל.5של טנורש .שהיה .ראש.חגרהרבנ.ם' של
!) היהאביןשי
שמב דבות ומואסות ס1די;.השי
חיק
)6
שט .עמ' .427-424שי
ש .'1עמ' .)421על אגע .הרב א.נ .טנ~רשעצת .ר'
~ 'apנ'תמר,
של
עמ' נ .וגן ר'גסירו של;תן;רשי .פרקי
עמ' ~ .212גן ר' א .מברך .צע-ס ראש~;יס בתולדות ההת-שבות
שי
תו
ק
י.;.
תיפ.ד.
.תשל"ד ,עמ' .52-50
)7תחומק (בהערה 4ג 9מ' .7
המורח '.במשך
'ה
התועדרדת.ת-יא~מ.ת -ןאנציקל~פד.
הפועיהצינרה הדתית,
ח..ם
חיבץדת..חיקא'.
המ,רח..
ש
יהפעי
אם מטעם ממחק ,…או מטעם קוצר ,או מטעם מפרק" 8.או ננ-מוחים אחרים של
הרב" :החולב 1בשבת) הוא מחלל שבת מלאכת דאורייתא =1של התורה ולא של
החכמים) ,שחייבים עליה (קרבן )-חטאת בשוגג וכרת וסקילה במזיר".ץ וכן:
"…החליבה בשבח קודש ע"י ישראל הוא איסורגמור ותילול-שבתנורא ,וחסוחלילה
להורות בזה צד קולא"0ן (=להקל ולהתירחליבה בשבתע"ייהודי).ולכן":אי אפשר
לנו ..,להתיר איסור תורה …ע"י ישראל כשכת",ין אלא מלכתחילה" :אין שוםדרך
כי אם לחלוב בשבתע"י נכרי",כי :א)כך "עשו אבותינו מעולם"ו-ב) " -ובכלל
אי-אפשר לישוביהודי שלא יימצאו בתוכו גם-כן נכרים אחדים:,מ 4בשעת הדחק
מוכןהיה הרב להתיר את החליבה בשבת ע"ייהודי אךורק אם תיעשה-הע"ג קרקע..,
לאיבוד" ,כמו שראינו3:ן ואפילו אז" :אין ראוי שתצא הוראה מפורשת" 14בקשר
להיתר וה,ומיד ממשיך הרב" :אבל תלילה וחלילהלהרחיב עוד אתההיתר"(שיהודי
בשבת "ע"גאוכלין" או "ביד שמאל"3,ן
חלובבגלל שיטתו המחמירה הזו התבטא הרב בתוקף נגד אותם הרבנים ,שהתירו או
ליהוריס לחלוב בשבת .אחד הראשונים שמבין אותם רבנים-פוסקים היה הרב ב.
עוזיאל ,שכיהן אז כרב הראשי הספרדי של יפו-תל-אביב6,ן הלה פסק וכתב בתמוז
תרפ"ו,לי שמותר ליהודי לחלוב בשבת בגלל שלש סיבות ובארבעה תנאים .שלש
הסיבותלהיתר זה :א) "משום הפסד ממון"; ב) בגלל "צערבעליחיים" (של הפרות,
אם לאיחלבון); ג) "משוםיישוב(יהודים) בארץ ישראל"18,כי "ענף החלבבארצנו
הוא אחד מיסודות המשק הישובי ,שמאוח ואולי גם אלפים משפחות מתפרנסות או
שמשלימות פרנסהן ממנו" ,ולכן" :היות ומניעת ההליכה בשבת תביא צער רב
לבהמות ,שגורס (ל)הפסקת החלב ,ולפעמים קרובות גם (ל)מיתתן של הפרות
צ) שם,עמ'.6
)9שם ,עמ' ,7במכתבהשלישי מי"אניסן תרפ"ט,
0ן) שם .עמ' ,8במכתב החמישימכ"חאייר חרצ"א; ור' שם,
)11שם .עמ' .6
)12שם ,עמ' ,8במכתבהחמישי.
'
מ
ע
,,גמגחנ
( )1ר' בפיסקה נקה-מת1 .נן ר' שם ,בתה1מ'ן
מתרפ"ט.
~ במכתבהDרביעי
U
מאלה ,שהםמקיליןלחלוב ע"ג קרקע.
)14
)15
)16
)17
הנ.י.
I
.
ירנע1ו.אל. ,ן'ל; 1אם;עריסע.ן
שס,עמ' .6
שס,בסוף עמ' _7וכן השוה ח"ן,גוי של שבת ,רם תשמיד ,עמ' ,11והערה 3שם.
מהרצ"ט עד חשי"ג כיהן הרב עוזיאל כראשוןלציון וכרה ראשי שלא"י ו-מתשי-ח -טלמדינת
ישראל (ר' באנציקלופדיה שלהציונות הרתיח ,הלק ד' ,עמ' ,)1 83-174
משפסיעזןאל ,חל.אכיב ,תרצ"ה ,חלק א' ,עמ' כס-לו ,ובעוקר עמ' לג-לר,
8ן) זכאותו עמוד לג מסביר הרכ עחיאל ,שבגלל 3סיבות אלו "ישלההירההליבה בשבה (עלידייהודי)
לדעת הרמב"ןודעימיה(=ואילו המלכימים עמו) ,שסוכריםדחליכה בשבתאינה אסורה אלא משום
שכות (=איסור בשבת לפי החכמים ,אבל מותר לפי דרורה) ,וכדאי הרמב"ן לסמוךעליו כשעת
הדחק" .ושעת דסק מוסברת שם ,עמ' כס" ,בשאלה" לתשובתו :כשנהזו -חרפ – 1-פרצה
בא"י "דבר כהמות" .שהיתה מדלת בהמוח מדבקת ,ולכן אסרה ממשלח המנדט את "כניסתם של
תושבי הכפריס הערכיים ,שנהם נגעה מתלה זו ,למושבות ישראל ,ולכן ניטלה דאפשרות לתלע
הבהמות בשכת עלידי אינויהודי :ואם נשאיר (את) הפרות טעונות חלב עד מוצאי שבת ,עלולות
(הן) להסתכן ולהפסיק את מלנן .ועלירי כךייהרס לגמרי משק החלב שכמישבות ישראל ,שבוא
מקור פרנסה למאותבעלי משקחלבופועליהם המרובים".
.
ז
,
החולבות ,שנמשך מזה (גם) הריסת משפחות שלמות ,שמקור פרנסתןהיחידי הוא
משק החלב (וגרם) הריסת נקודותישוביות :שאחד מתנאי קיומן הוא משק החלב;
והואיל והשלכת החלבלאיבודאוהחליבהלתוך אוכלאינןמתירותהחליבה,ואיןלנו
אפוא אלא היתר חליבה עלידיגוי ,שגם כזה יש לפקפק מאד אם נפסוק בהלכה,
שהחליבה בשבת אסורה מדאוריתא; והואילולאתמידולאלכל אדםנמצאיםחולבים
לא-יהודים ברשותו -מכל טעמים אלו מצדדאני להיתר" .ובהמשך" :אולםאין
היתרזה אמור אלא ב4-תנאים אלה:
"א) שהחליבהתיעשה עלידיכליולאבידים,וזאת לשם"שינוי".
"ב) שתיעשה החליבהבציעה".
"ג) שלאיהיה אפשרלעשותועלידילאיהודי".
"ך) שהחליבה תיעשה קמעה קמעה (= לאט ,לאט) במדה הדרושה להקל צער
הבהמה …ולא לחלוב בבת אחת ,שהרייסוד …ההיתר הוא :משום צער בעליחיים
והפסדממון".
הרב עוזיאל היה מורע היטב לחידוש הרב והנועז בהיתר זה ,ולכן הוסיף בסוף
דבריו" :כל זהאני אומר ולא להלכה ולא למעשה אלא הצעה למשא ומתן לבירורה
וליבונה של הלכה " ","11כי שאלהזוהיא שאלה כללית ,ומה גם שרבים מהפוסקים
הראשונים …אסר(ו) בהחלט" ,ולכן" :לא פרסמתי עד כה תשובתי; ולדעתי שאלה 11
אינה יכולה להיפתר אלאככינוסן של רבניוגאוני הדור וכראשיהםנשיאי הרבנות
הראשית לארץהקודש"'..
על הצעת-פסק זו של הרב עוזיאל מעיר הרב וויינברג ,מגדולי הפוסקיפ בדור
האחרון ,בתשובתו לרב האנוכר בק"ק ווירצבורג שבגרמניה בחרצ"ו (:)1936יי
"מדוע .כי בארץ-ישראל לא רצו הרבנים להתיר ,והרב עוזיאלהי' יחיד בהוראתו
הנ"י,והנהבא"יישסניףיהיחרבטעםמצוחישובארץ-ישראל ,מהשאיןכךבאשכנז
(=גרמניה)" .ומוסיף הרב .1עוד סיכה להיתר ההליכה בשכת בארץ-ישראל ע"י
יהודים" :שבכאן (גם) משום פיקוח פרנסה למשפחות עבריות,שאיןלהן מקור אחר
לפרנסה",נימוק שגם הרבעוזיאל העלהאותו;מעניין שהרבווינברגלא רצהלהכריע
כשאלה הנידונה ,והוא מיעץ לרבה של ווירצבורג ,אעפ"י שרוב הרבנים אוסרים:
"הנה להם לישראל ,מוטב שיהיושוגגים(ולכןאין לאסור עליהם לחלוב בשבה),כי
במקום שיש שאלת פרנסה ,אי אפשר להעמיד אח הדין על תלו ולכוף את העם
שיתנהגועפ"י המחמירים"(.)1
הרב קוק ,לעומת ואח ,התייחס רקלסיבה הכלכלית בדברי הרכ עוזיאל" :וראית'
התאמצותו הנאמנה טובת אחינו בעלי המחלבות" ,אך בכל זאח "קשה מאד לבנות
יסוד להיתר בדבר המוחזק ועומד על פי דעת רוב הראשונים ,שיש בזה איסור
סקילה".יי בכל זאת המשיכו רבים לחלוב את פרותיהם בשבת ,ולכן .יצא הרב
)]1שפ.עמ'יד.
)20שם .עמ'לו.
)21הרבי..
.זזיינברנ.שרידיאש .חלקשנ..ירזשייפתשנ.ב .עמ'מ.1סימןכד.
)22חחומין .עמ'נ.
ד בהלכהלמעשה,…
בתקיפותנגד אלו" ,שמצאו להםהיתריםדחויים,שאין להםיסי
וכן בדברהחליבהביד שמאל (במקוםבידימין) ,…הוא דבר שאקו במציאות המעשה
כלל ,כי החולבים משתמשים תמיד בשתי ידים" .אמנם קובע הרב" ,שאלה שניסו
לגלוח דעתם בעניני ההיתרים הללו הם תלמידי חכמים גדולים ,שהנני מגבדס
ומוקירם ,אבל חלילה לעבור בשתיקה על דברים שהם מביאים תקלה והפקרות
~
S
בקדושת שמירת שבת קורש" Z
וכדברים האלה נאמרועל.ד
' הרב זצ"לגם בחודשיםהאחרוניםלחייו בשיחתועם
בנו ,ופורסמו עלידי בנו פחות nleDלאחר פטירתו 24:על בל ההיתרים האלה של
חליבה לתוךכלי .עלגבי פת או שאראוכלים או בשארשנויים בפעולה,אינימסכים
ואין לסמוך כלל ,ורק למי שיודע ,שיחלוב עלגבי קרקע לאיבוד ,ואם אי אפשר
לעשות ע"ינכרי(נפי שיש לחלוב באמצעותו מלכתחלה) .-אין למחות"(כשיהודי
חולבלאיבוד).ועלדברים אלה שלוהוסיףבנו" :הפתרוןהוההריהו מסלק אתהקושי
שלסכנת הכנסתהזריםלמשקינו".
נגד דברי הרב אלו ,ובמיוחדנגד המלים" :אין למהות",וכןנגד התוספת שלבנו,
הרב צבי יהודה ,יוצא בחריפות הרב יצחקלוי ,רבו של מושב 'המזרחי' נוה-יעקב,
בעיקר בגלל שתי סיבות :א) "ביחוד בשעת חירום כשעתנו הנוכחית (שבההחיו
'המאורעות' של הערבים בא"י ובכמה ארצות שכנות נגדיהודי א"י) ,שגם אפילו
המצדדים (בעבורת הערבים אצל יהודים)יורו ,שיש חשש של סכנת נפשות ,ולמה,
אפוא ,רק 'אין למחות'?ן ולמה לא למחות באלה ,שחולבים עלידינכרי (הכוונה
לערכים)?" ב) הרבלויצידד ב"אפשרות למצוא דרך ,שהחלבלאילךלאיבוד כלל",
כי "בזמננו המשק הוא המשען והיסוד של הישוב הקדוש .ומתוך הערפל שבבעיות
הוא מונע בהרבה התישבות חרדית דתית בענףזה.וכדי לאפשר את עצמם "קיומם
של משקים דתיים" הציע הרב לוי ,שרבני ארץ-ישראל יתכנסו,כדילדון ולהכריע
"במשא-ומחן שלההלכהגם בשאלהוו שלהחליבהכשבת."…
מיד לאחרדברי הרבלוי מתפרסמת הערת "אחדמן התלמידים" ,החולק אף הוא
וזאת מטעמיםכלכליים -עלשיטת הרב זצ"ל ,שההיתרהיחיד הוא לחלובעלגבי קרקע לאיבוד .וטוען "תלמיד" זה ,שהחליבה "ע"ג קרקע איננו וותור (רק) על
עודף ריוחי ,כמו שכתב הכותב (הרבא.י .קוק) אלא הוא הפסדעצום.וחין מזה הוא
(גם) בגדר 'בל תשחיח' שהוא גם כן איסור דאורייתא (=מהתורה) כמו צער בעלי
חיים" .ולכן שואל ומסיים אותו "תלמיד"" :האם נוכל להתיר איסור 'כל תשחית'
ב'קוםועשה'.בדילהינצלמאיסור 'צערבעליחיים' בישבואל תעשה'ו".
ג
.חבריקיבוץרודגסמתחילים לטפלבבעייה (חרצ"ד-תרצ"ו )1936-1933 -
בשאלת
ן
ו
הדי
ה
ב
י
ל
ח
ה
בשבת
ל
ח
ה
תרצ"ד
ת
ל
י
ח
ת
ב
(,)1933
י
ב
י
ס
נ
ט
נ
י
א
ה
כשהברי
)21שם.עמ'ו-ו.
)24ב'ההך' ממנחם-אבתרצ-ו ,עמ' סג פורסמודבר' הרב וצ-ל עם הערותבנת הרבצג'יהודהוצ.ל
הדברים האלה הנבאו מחדש נח~גרה'ההד' .שהופיעה בתשרי ,r~shnעמ'ט~.עליד הרביצחק
גי
ל .'1רבו של '11ה 'עקג -נורענר" .שחלק מדבר'ןמ~נא'ס מנד בהמשךסץ'רתנ~.
112
הוות ההכשרה הקיבוצית הדתית 'רודגס'! 2החלו לטפל ברפת".ונלפנו אז ל"רבנים
שונים" במגמה לחפש "דרך לצד ההיאר" .אחד מאותם הרבנים ,הרב מנחם
קירשבוים,שכיהןכדייןבקהילת פרנקפורט ע/נמיין" ,התיר -בתחילת תרצ"ד(סוף
– )1933לחלוב עלגביאוכל .והציעלנו לפנות להרב אהרונסון" (שכיהן אן כרב
הראשי של.יפו-תל-אביב ,ש"הסכים" (להיתר זה)" ,אבל לא רצה להורות היתר
בכתב .מאןנהגנו(בקבוץרודגס ובהרגשה של'איןברירה')'ילפי אותה התשובה"(.),
בדיוק שנה לאחר כתיבת היתר זה ,בסחו תרצ"ה ( ,)1934מסבירביומון 'הארץ'2,
גדליה אונא -שהצטרף בתרצ"ד ( )1934לקבוץ רודגס ,שבו נחשב "כסמכות
מתנכח ופוסקת ללא .ערעור" – 11אתהעיתוי לפעילותם שלקיבוצו ,רודגס ,ושאלו
בשאלה " ,11יש להתפלא על זה ,שעד עכשיו לא הועמדה שאלה 11על הפרק .הולך
ומתרבה מספר העבריינים מאונס ,לא חלילה מומרים ופורקי עול אלא בניאדם.
הרוצים לשמוע לדבריהרבנים,ואיןאיש שם להםלב.
היו אמנם נסיונות מצד רבנים לפתור את השאלה ,אך לא מצאו הד -לא אצל
הרבנים ולא אצל דעת הקהל .הרבנים ראו בכאב לב את הפרצה ושתקו .ורק היו
מוסיפים והולכים ושותקים ,לולא באה קבוצה שלמה של חקלאים חרדים .הלא הוא
הקבוץ רודגס ,שנתקלו בשאלה .הם לא רצו ולאיכלו להתגנב ממחנה החרדים ,והם
שהכריחו אתהרבנים לטפל בשאלה באופן מעשי".
ובאותו המאמר הוסברה היטב גם חומרתן של הבעיות העיקריות ,שהיו קשורות
לשאלה הנידונה ,ושבהן היה כדי להסביר את הצורך הדחוף להתיר את החליבה
בשבת ,מכיוון ש"כמעט כל היהודים החרדים (בא"י) ,שיש להם פרות .חולבים
נ )2הקבוץ רר;ס נוסר בתפילת הר.ץ -סוף 1929עליד5תת-חיזה עלידי תל~צים דתיים ,שה1.
בהנשרח הנח"ד(=נר.ת "~ Q'Ylדחן) נברר רזד;ס שארמניה .נבר אהר' שפס ק15ר~ת נחשב
קבוץ זה נ,אם הקבו!זתהדחיות..
מחנר'
רומס 'צאו נחרצ)19171 1.ליסד אתט'ית
הק
תיק
גנה
,בו,
')26ההר .תמוז תרצ .1.עמ'י' .גסיתר המונאות בשסקה 11הן ממקור 1ה עו הציטט שבהערה .2,על
,היתר של קרבקירשב~.ם -לאק גהמשךרי~ננו והערה".
)27והשווה אחסוף מגתנו ;דיי
.הערה"()- ,אמסאנ.
ה אצא מתח.לת תרצ-ד
()1914ה11ר'ירין
ר
י
ר
ב
יודע שהרג קוק מחמירבענ.ןזה .אךא;.ח~שנ.שא.ןי;1
ן
אתרת ו) מאשר,סמך היחר
~ה..
שי
עי
מע
מ(.ן שהרג עוזיאל היה אחל הרבנ.ס-פוסקים הראשונים .שה;.בו ה.חרן הרב קירשנויס
(
אתשפט.עזו.אי.עם~ , .דוקא הרבע ..שנבר בתר 1.5היה היהוד מרביא" ..שהציעיההיר
'
ר
ו
(
נשנת
ה
ג
י
י
ת
ה
;
ר
ג
נ
ח
ז
ז
ל
.
ע
ל
ג
ר
ה
י
ר
ב
ר
ב
ח
~
א
ק
ס
.
5
נ
ו
ח
ו
י
ע
ה
~
.)2"-16החשד
י15י-בן
נחחיית הערה
במזקף ועל סמך ~D')lrהלנת.יםיוצעתו~ו הדבק.רשנויב ובמשתסי
עי שי
יד-יו)
שי
וו).
" )2במאמרן ב'הארץ'מ-.טחשר .תרועה
שאמורהפהד..חהה.לשלהתנ1סבאותוהומן.אן משום מהי
א התכנסהאו.
)29אויי,ל,
ע~ו.אי
.2,.9.19(4עמ', .על.זעירתהרנניםבאיץ.-שראל.-
אז1א.1י.
הציונות ההריח .חלק ראשך .עמ' .11וכן ראה ב,קובץ לונרן של הרנ ;דליה
גערינת הרב א.ש .ר~זוטל .שניהן או ברב שלקיבוץ רימס .ת.ש .- .ובע.קר
בעמודים 47 ,44-43 ,40-38 ,34-33 ,13
ינ
(בעצם) בשבת" "שאלה הרבהיותר קשהורציניתהיא שאלתחליבת פרות בשבת,
נם מצדהדין (איסור כרת) וגם מצד המשק",כי "על משק חלבאין האיכריכול
לוותר .אך מה יעשה יהודי ירא שמים בפרותיו .בשבת? בזמן שנתקבלה ההלכה,
שאסור לעלוב בשבת ,לא היה בדבר קושי מעשי גדול ,ענף החלב עמד אן בערך
במצבוכיום במשקהערבי .אפשרהיה להפסיק אתהחליבה לעשרים וארבע שעותאו
להניק את העגל,בלישיהיה בזהנזקגדול.כיוםאיןדרכים אלה פתוחותלפנינו .וגם
הדרך הידועה מימי הרא"שי' -לחלוב על ידי גוי -נתקלת היום בקשיים
עצומים( ):בהרבה מקומותאיןגוימצוי ובכמה מקומותיש השש של הכנסת מחלות
ושל רגול לשם התנפלות אוגניבה ושל מעשה חבלה(כידוע הורעלהלפני שנה רפת
שלמה בגניגר) .כתוצאה מזה יש לציין ,שרוב האיכרים מאלה ,שבדרך כלל הם
מדקדקים במצוות ,חולבים כיום בעצמם את הפרות בשבת.אין להעלים גםעיןמן
הגורם הפסיכולוגי של עבודה עברית ועצמית ,ואםכיאיןלנו להתחשב כל כך עם
בדרישות הבאות מחוץ לשטח ההלכה ,הנה דוקא השאיפה להתרחק מעבודתהנוכרי
בשבתמסתייעה הרבה בדעת חו"ל,ואיןלדחותהלגמרי".
כאמור לעיל ,פ 11חברי רודגס לכמה רבנים בקשר לבעיית החליבה בשבת .אחד
מהםהיה הרב הראשי של א"י דאז ,מרן הרבא.י .קוק,שהתייחסבחיוב רב,בידידות
ובהתלהבותליישוב החדש,ולכן חשבו,מן הסתם,חבריהקיבוץ ,שיפסוק להם להתיר
את החליבה בשבתעל-ידייהודים.ינ בניגוד גמור לציפיותיהם ענה להם הרב קוק
בתשובתולפנייתםבנידון". ,שלאיקנו להם אף פרה ,אםלסני-כןאין עומד לרשותם
נכרי,שיחלוב (פרה )11בשבת".לכןמובן ,ש"הרבקוקהיה מאדמרוגז,שחבריקיבוץ
בשבת בעצמם את פרותיהם ,וזאתבניגוד לאיסורו".ננ
רודגס הירשו לעצמם לחלוב
זאתועוד" .יהודיםדתיים אחריםנוהגיפלפי דוגמה ( 11של רודגס) ומצטדקים בכך.
וזה קורה רקבגללענין שלעקרון -למנוע מכלערבילדרוךעל אדמתהקבוץ .הרב
0נ) נשגיב נדיה אנא עלהמיינהנשבת .שבתבן לא' נ,נ שנט תרציד.)7.2:19141גי הרב
ך נמנתב 1מתארירזה למשה אונא -אהיה שלנדליה,ממייסדי הקיבוץ הדת'~היגס חגר
קרייב
נדליה א,
הקינו ,הדהי שדהאי'הז -מת.יחסיסנהבזה נדייר א.שנימנתב.פאין -
הרבד .קרליבך -נמצא.ם ב'ארניון הקינ~ץ הדתי'בקינו,יננה .נם גל 'הר המקורות
חלקם בגרמנית , -שבהם השתמשנו לכתיבת פרק זה על החליבה בשבת ,נמצאים בארכיוןחשוב זה אלא אםיוזכר אחרת,
)31ההא"ש = הרב אשרבן ר' יחיאל ,מגדולי הפוסקים הראשומם באשכנז ובספרד; ח' מה"ד -
שי
ושי
דיי
שי
שי
שי
הס"ת (-1250ד.)132
)32במנתבו הנ"(של הרבד .קרליבך (מהערה .)30גם המשפט הבא משא ממכתבזה.
)33ממסתמו של ר' ז ,פינס מציריךשישוויץ מ'"( 20.5.1935-ז אייר תרצ"ה) לרב ד"ר יצחק אונא
.אונא -ר'
במנהיים,אביהם שלגדליד ז"ל ומשהאונא יבלח"א .עלאישיחוזו של הרב ד"רי
באנציקלופדיה שלהציונות הדתית ,דלק ראשון .עמ' ,65-62וכן במפר על "משנתווחייו שלהרב
יצחק אונא" והמכונה 'למען האחרותוהיחדד' ,ירושלים תשל"ה .גם הקטע הבא כתוב במכתבו של
היגס,וכן ר' אח מכתבו שלדודאינטריליגטור(היום :ביה-אריה,ממייסדיהקיבוץהדתיוהיום חבר
קיבוץ יבנה) ,ששדך אז בשליחוה כאירועה ,לקינוץ רודגס מאיסרו חג הס.סח תרב-ה .במנתב זה,
.פינס)
שבו ריווח דור א,.בין היתר ,עלפגישתו עםז.פינס ,כתובבין השאר" :לפנינסיעתו (שלז
מהא-ץ (=א"י ,שבה כיקר) נודע לו ,שדתו (=חכרי הודגם) חולבים בשבת ,דיבר עלהענין הזה גם
עםהרב קוק ,והרב אמרלו ,שאסרעלינו אח החליבה (בשבת) ,אלאשאין אםנשמעיןלר'.
114
קוק אינו מסוגל להביןאיך עקרון זה של עבודה עברית ,המעיד על הוסר סובלנות,
איסור חמורכמוחליבה בשבת"34,
שוקליותר מאשר
דברים אלו נאמרו לדוד אינטריליגטור (היום :ביה אריה מקיבוץ יבנה) -
כששהה אז בגרמניה בשליחות קיבוצו ,רודגס ,באביב תרצ"ד ( – )1935עלידיז.
פינס,עסקןדתימשווייץ ,שפעל רבותלמעןקיבוץזה -לאחרשפינםביקר ברודגס
וכן אצלידידו הותיק ,הרב p'pבצח שהותו בא"י 35.בתשובתוהסבירלונציגרודגס,
שהרבקירשנבוים מפרנקפורט ע/נמיין התיר אח החליבה-בשבת עלידייהודי ,אבל
בתנאי ,שיחלבולתוךגבינה ,ובלשוןהדיין-הפוסק" :ישלהתירליקח קדירה שכה חלב
נקפה לעשותגבינה,דהוי אוכל …ומהחלביוכלו לעשות גבינה"36.היתרזה לא שכנע
את פינס ,כי "הרב קוק אוסר" ואינו מסכים להיתה הנ"ל .ועוד" :מר (דוד)
אינטריליגטור הודה בעצמו ,שאי אפשרלנהוגלפיההיתדולבן זדיביאלכך בהכרה,
",
שיחלבו בשבתבאופןרגיל
פינס לא הסתפקבוינוח אלאתיכנןגםלפעולהלכה למעשה :א) אמרלנצעןרודגס
(דוד א ,),ש"ידרוש באסיפה הכללית של הוועד (לא"י בשוויץ) להחליט למסור לנו
(לחברי רורגס) את הכסף 37רק אחרי שנפסיק לחלוב בשבת" .ב) גם כתב לרב אונא
במנהיים" ,שיביא לכך -באמצעות בנו גדליה ,מנהיגו של קבוץ רודגס -
שיפסיקולנהוג בכלמחירלפיהעקרון של עבודה עצמיתושיהודיםיפסיקולחלובעל
אדמתקיבהן רודגס".ומוסיף פינס" :בזה תעזור רבותליהדות הדתית בארץ הקודש,
כי סוף-סוף הרב קוק הוא הרב הראשי של ארץ-ישראל וההתנגדות לדעתו על אדמת
א"י מעידה עלחוסר משמעת"'8.
ש
)34במנתבו הנ"לשלפינס (בהערה הקודמת) .עדות להערכתו הרבה של דרסקוק את "העבודההעברית
שתיפגע "קדושת השבת והמועדים" ,גמצאת בנרכחו של הרב לכינוס 'הערפד
הטהורה" ,מבלי
העברית' ,שהתקיים כב' חשון תרצ"ה .11.10.1934 -כל noTIברכהזו מופיע גשכועון הדחי
,19,10_1934עמ' .11-10
'התור'סי' מרתשון תרצ"ה
המכתבים שכהערה .-33גם דו"ח השיחד שבמשפט הבא מבוסס על אוחםדמכחבים.
)35ר' בשוי
)36היתרזה נכתב הרבקירשכיים במוצאי שבת בראשית תרצ"ר ()4.10.1933למאירחוזן" ,שהיה
ע"י
עסקנזו בקבילת לרר ד"ר הופכן בפרנקפורט ע/נמיין נהיה הכחובת בשביל ישירת הרב הופמן
לחליצי הבד"ר" (לפי עדוחו שלרורי הרץ מקבוצת יבזר ב'ארכיון הקיבוץ הדתי'ן אוחו מ ,פחן
לרב קירשבזיס בשאלך הנאה" :כמקנס שאי אפשרלהחליב (=לחלוב) ע"י עוביוגורם הפטר
סנה
גדול .לשפוך החלב; נוסף על זה :לחלוב הפרות על קרקע הרפת רע (הוא) לבריאות הפרות( ,עכשיו)
איך להתנהג בשבת קודש .אס יש איזה אומן להחליב ע"י יתדי וליהנות ממנו" (=מהחלב)?"
בתלילת תשזבתז ביקש הדבק" ..שנעיסמוךעלי בדברהזהער אשריסכימולזההביתרין צרק (של
היגיח הראשית) תל-אביב ,ואבקשו להראותמ מכתבי זה"ן!ג ובסוף תשובהמסיים אוחו רבק.
היתרו" :וצריכים ליזהר בזה מאד ,שחס ודלילה לא יפרצו בזה (אלא ישתמשו בהיתר הזה אך)
את
ורק באופן שאי-אפשר ליקח עכו"ם (=גוי)_ והשווה את מכתב-תגובחו של מ .פוזל לרב ק .מ-
( 29.6.1934ט"ותמוז תרצ"ד);ובן ר את מבחבודריל שלגדליה אונא (בהערה .)27
)37כסף זה היה תרומה של 'הועד לא-י בשווייץ' .גם לפר-כן תרם ועד זה סכום נכבדלקיבוץ רודנם
(מכתבו שלפינס מ – 20,5.1935-בהערה .)33
)38והשווה את מכתבו הו"ל של דוד א( .בהערה ,)33בנימה רומה לזו של פינס כתב הרב דוד קרליכך
במכתבו הנ"ל (בהערה )30למשה אונא ,שהפצירבו ב(23.1.1934-ז' שבט תרצ"ד)להסביר "מדוע
פוסל את הפתרון לחליבה בשבת נקבוץ רודגס" .בתשובתו -ס( 7.2.1934-כ"ס שבט
הנך
תרצ"ד) -הסביר דרכ דוד ק .בפרוט רב את החגיררתו לפתרוןזה גם מנימוקים הלכתיים וחוך
התייחסות למכתבו הנ"ל שלגדליה אונא ,בהערה ,30שנשלתאליויחד עם סכתהאחיו ,משה.
הרב אונא מיהר לענותלסינס"נ לאחר שבאותוהיום כתבלבנוגדליה ברודגס על
"הנזק .שחייבלהיגרם כתוצאה מהמצב הלא טוב" (שלאופןההליבה בשבתברודגס).
גם הסכים עםפינס לגמרי" ,שאתדרישות התורהישלהעדיף על העקרון של עבודה
עברית".ן' מצד שני ,ממשיך וטוען הרב אונא" ,שההתנהגות של הרבנים .בעלי
הסמכות לפסוק ,בארץ-ישראל -כולל הרב קוק ,שאותואנימעריץ מאד -אינה
הולמת את דרישות הומן .הרבנים היו צריכ