אתר דעת -מכללת הרצוג
-
-
…
המאבק של הפועל המזרחן על הזכות להתישבות/ ,חייםי
.פלע
יוכרו
של אבי-מורי .ד-ר
ר' הודה אלישע פייסהואר "1ל
בא-י בכ"א אדר ב' תקלש
ממנהגניהציוניתהדתותבהיינד,ניב-ע
הקרמה
חלק מהרעיון"תויה ועבודה"; ההתישבותייהובעיורה;יחסם עלטסיותוצינועההציוניתבא
נהעהוהיחםרבותיאי
י-דומ,דחית' עד
שועה
יב
שץי
רת
יה
אב
רי
ץ-י-וש
וראשונה
חרפ"הן דראמות הפוהמ'1ימושכי-שבדיק מתרפש אגיב חרפ-ה.
יאחר מלתמת
חלקמהרימוז"תויהוכבודה".1ההת-חיותבארץ-צ-א
יים ,שחידשה הצפנות הדתית
אחד מהחידר2יס העיקרי
לסי דעתו של ר' שמהול חיים לנדוי ,מנהיגה האשוו
של הפועל המזרחי עד עם מותו ,היה" :חובת העבודה
לצלוב ארץ-כקראל ובגינה" .2ובמועצה הארצית
הראשונה של הפוהמ"ז ביהמ"ד תרפט הכריז נ.
גרדי ,מראשוני ארנון זה" :שאיפתנו היא :להיים
.1יאלו הם המקורותהעיקריים למחקר וה:
א) 8תיקים של "המחלקה לתת-רכות חקלאית של
ההנהלההציונית"
-
הדשים כארצנו כפועלים דחוים ויצירת הכרה חדשה
על יסודדיקדק והיווצר הסוציאלי שבתורתנו"'.
~הרעיון של "2וב א"י היה משותף גם למזרחי,
אולם לגבי שאלת הגשמתו הלכה למעשה היו קיימים
חילוקי דעות חריפים ביןשני הארגונים .ש .1.שרגאי,
ממנהעי המועל המזרחי דאו ומהוגיו הבולטים ,ביטא
את הרגשתם של חבריו ,כאשר טען" ,שהפועל המזרחי
או מיסמך,
שכשהמשתי בו במחקרהתזיהק ושמקורויא
צרן בהערה נפרדת ,גמרא גאזות
י
ש
יהתישבות ,שגו נמצאות
'תר התעודות בהתאם
כם
יהאריכ'הן ,ואלו הם 8הצ'קי
י דהרקו"ם ,פסההאריכים
המיסמכים ,הנמצאים בכל תיק יתי
ק:
שי
ועד תאריך
המחיקה
(להלן בקיעזד :הת .).תיקים אלו נמצאים בארכיין
הציוני (להלן בקיצור :א"צ) במדור .815כל מכתב
.מתאריך
תיק' מס'
מא'סידורי
ז' תשרי תרפ"ז 15.9.1926 -
1
י"מ תשרי תרפ"ו -מש30.9.1
290ג'
6.141926
"ג סיון תרפ"ז 13.6.1927 -368
2
כ"ח תשרי תרפ"ז -
ט"ו
3,7.1928
תרפ"ח
ז
ו
מ
ת
400
כ"סתשרי תרפ"ח 25.9.1927
3
.
כ"א אלול תרס"ס !9נ26.9.19
'
ב
ה'
519
ט
"
פ
ר
ת
ר
ד
א
ט17.%1%'
ג
4
ח' תשרי תרצ"א 30.9.1930 -
כ"ז אלול תרפ"ט 1.10.19% -
611ב'
5
י"א טבת תרצ"א 2.1930–ג3,.
י"ס תשרי תרצ"א 1.10.1930
6
4וש כולו
a~sסבת תרצ"א 1.1.1931 -
י"ז תשרי תרצ"ב 2,9,1931 -
5וש כולו
7
935נ8.1,
1905
8
ד' שבס
ה
נ
י
צ
ר
ת
כ"ג תשרי תרצ"ב 4.10.1931
עלי לציין טה את העזרה הרבה ,שדרגשה לי בארכיון
ה) 'נתינה' -דו-שבועון הפוהמ"ז בת"י מה' סיון
הציוני על ידי מר א .פיליפ וגב' ת .קריסטל .תודתי
תרפ"ו.
נתונה להם בזה.
ו
נ
ב
ת
כ
בקשר לתאריכים שבמחקר זה,
בד"כ קודם כל
ב) הפרוטוקולים (להלן בקיצור :פרוט ).של (ו)
את התאריך המופיע במקור ,ובסוגריים הוספנו או את
וגויבות ההנהלה הציונית; ( )2ישיבותיה של
התאריך (עברי או "כללי").
הבהלת הסוכנות; ( )3ישיבותיו של הדירקטוריון
של הקק"ל; ( )4הקונגרסהציוניים )3-1( .בת"צ .2 ,ר' מתמהו של ש .ח .לנדוי"" :שראל וארץ-יעה-אל"
ב'התור' תרם"ו ,גליון כ"ו–ר"ת ,מב"ז
ר
ד
א
לגבי ( : )4כל הכבחווות הן מז-וגי הקונגרסים,
ב'-
927נ ,28.3.עמ' .63
שנכתבו בגרמנית ושתרגומם העברי הוא -לרוב
.3גרדי נתן ,פרקי חיים של חלוץ דתי ,ניסן תשל"ג
ממחבר המתקר הזה.
(להלן בקיצור :גרדי) ,עמ' ;106וכן ר'
שם ,עמ' –94
נ) 'התור' -שבועון המזרדי ,שהופיע משנת חר"פ–
01 ,171 ,160 ,132-131 ,128 ,113-110 ,106נ ,221-020
1920ועד תרצ"ז936-נ.
ד) 'הפועל המזרחי' -ירחון הסוהמ"ז בא"י משבט
.276 ,268 ,247
תרפ"ג -תמוז -אב תרפ"ה.
'
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
המאבק של הפועל המזרחי על הזכות להתישבות
הוא הוא המגשם' בפועל את הפרוגרמה שלהמירחי% …י11ר …אותו הצבור ,שיסדר אח צורת חיילבאופן
שהיא :תהיית עם ישראל בארץ-ישראל על פי תורת כזה ,שארץ-ישראל והתורה תפעלנה ותמלאעה את
ישראל" ,5ונימוקה עמו :8
תפקידן :להביא
גלוי את רוח האומה וסגולתה".,
ק
ס
ו
ע
א
ל
א
ו
נ
י
א
למעשה
לק-
א) בעוד שהמירחי
יש לראות את הדגשת החשיבות שבהתישבות גם
"בעבודה לשם הדתוהחינוך בלבד",הרי הפועל המזרחי
ח על רקע המצב החברתי והכלכלי של הישוב היהודי
עוסק גם בעבודה ובהתישבות ,כי "בנין הארץ ברו בא"י דאו .וכך מתואר עניז זה בקיץ תרפ"ג1923-
התורה -משמעותה :בנין הארץ .ממש ע"י המזרתי במבוא ל"תזכיר של הפועל המזרחי בארץ-ישראל אל
(ו)יצירת החשם ….ולא להסתפק שמלאכתו (הדגשה הועידה המזרחית העולמית והקונגרסהציוני הי"ג" :
במקור) בבנין הארץ תיעשה ע"י אחרים,"..
"השאיפה העיקרית של העולה החדש וחלוץהבניז של
ב) "עיקר מטרתנו :…יצירת החיים …לכל הארץ ההא -התישבות חקלאית ,אליה הוא נושא אח
גלוייהם ..,תחייהדתיתושהחיים של כל פרט (וממילא נפשו ובה הוא רואה התגשמות האידיאלים ,אשר נשא
בלבו כלימיהייו ."…ובתזכיר הנ"ל עצמו -מקיץ
שלהכלל)יהיוחייםדתיים."..
ג) חינוך המזרחי לא מעיל אלא אם יהיה לו תרפ"ג 1923-מודגש" ,שלהתישבות יש ערך גדול
המשך…" :ברור לכן ,שגם העבודה החנוכית דורשת לכל התפתחות עבודתו בארץ .כל חברינו שבאו לא"י,
פעולה סבובית (הדגשה במקור) מזרחית לשט יצירת באו רק במטרה להתישב על הקרקעי; .העבודה בעיר
החיים וסביבתם המזרחית-הדחית" וה"נובעת מעצם היא אצלם רק זמנית ובתור מעבר אל הכפר" .ולכן -
"על המזרחי להקדיש את כל תשומת לב הראויה
המחשבההמזרחית".
להתישבותחקלאית"1י.
ד) "השועל המורחי' -בניגור למזרחי'
קצת יותר משנה לאחר-מכן ,בתחילת תרפ"ה
הוא ההם שלקח עליו את התפקידהחינוכי :…להבהב
לידי שנוי ערכיו גמור בהסתכלות שלנו על העבורה ,סתו ,1924כותבים שלשה מחברי הסור"5ו הבולטים
ב"מכתב לחברינו שבגולה" ,ש"הפועל המזרחי בארץ-
ישראל באלידי הכרה ,..,שרק בפעולה ,עבודהויצירה
ני
יע
אי המרחתינובעדהרךאו מפכ
יע
וו
.4אארזגוןכתב(ובישוןהמ"זורבחרי")יהפ
ה אפשר לבנות את ארץ-ישראל על פי התורה ,ומכאן
כןע
(בלעוה "נקבה" כמו היום) .וכ
יהעלק ,למשל ,הפועל הסיסמה 'תורה ועבודה''"…ן .ובסוף כסלו תרפ"1
הצעיר ,שנה כ"א ,מס' ,8עמ"'תו4ר1ה ,החלטה .11ביהתור' -סוף - 1925מחליסה מועצת 'אנשי אמונים של
.5מאמרו של שרגאי בשם:
ועבודה"
ת
ו
א
ל
ק
ח
ל
אחד
ו
ט
ה
שהעברת
ם
י
ר
ב
ח
הפורומ"ז',
הנ"ל ,הע ,ג עמ' .69וכן השוה גרדי ,עמ' .220
התפ-
.6מאמרו של שרגאי" :תפקידהמזריי ועבודתו" ב'התור' קיד-ם העיקריים בעבודת הפוהמ"ז" ואחד משלשת
תרפ"ס ,גליון כ"ז ,ל' ניסן 9 -מ ,10,3.עמ' וע .9-החברים הנ"ל ,שרגא; פוחח בסוף הרפ" 1את אחד
וכן ר'גרדי ,עמ' 21-50ם
ממאמריו כדלקמן "ברור שיסוד היסתרח שלחחייהנו
.7ר' הער
תה .5טל ררכה של המירתי ועל חוסר היא השיבה לעבודת האדמה ושאין בניו הארץ בלי
.8ביקוי
והשפעתה נמתחה תכופות מעל העתונות גאולת הארץ" ,ובהמשך המאמר" :ומטרתה העיקרית
י
פ
י
י
ת
ה
פעילות
דפ
כמהי מאמרים (של התנועה) הלא היא השיבה לעבודה האדמה"',
של המזרחי והפועל וכבזרחי .והרי
.י
עי
ביי
.י.
י
ביקורתיים אלולפי סדר הדמעתם:
א) הרב י
.שבירא" :לועידת המזרחי בקרלסבד"
ז מאד ,עמ' ;4-3
ב'הה~ר' תרפ"א,גירו
ב) 'הפועל הבטרחי' ,כנ"א תרפ"ג ,עמ' א ,ג;
ג) בום ,סיון WDh–תרפ"ד ,עמ' ל"ו;
.9
ד) רזם ,תשרי-חשת תרפ"ה ,עמ' ל"ד;
ת
י
נ
ו
י
צ
ז
י
ב
ה) רי בהחלטות המועצה הריאורג
מאדר
.10
הרפייהב'עונ!?יים' ,עמ' לו;
1נ.
' )1הפועל הכהרחי' ,אייר_סית תרפינה ,כמאמרו של
.12
ב .ביזינסקי" :לקראת הקונגרס הי"א" ,עמ' קמ"ב
3נ.
שלמעד;
ז) גור-אריה ב'גתיבה' ,ס" 1מנ"א תרפפו ,עמ' ;86
5נ.
ת) ל .ברקמן ,שם ,שם 'DP ,וע;
ט) "תזכיר לועידה העולמית של המזרחי גאנטתרפן".
שם ,שם ,עמ' ;114
י) שרגאי במקטרו" :דריסות ומערתם" ביהתור',
תרפ"ז ,גליוןי"ז ,עמ' ;5-3
ובז השיה גרדי ,עמ' .159
-16:ג,180-179 ,17
פ05 ,%1 ,194 ,187 ,1ג 16נ7–ע ,פש,221-
שש6 ,ע7-ע ,262 ,ש.
-182
ש-
'הפועל המורחי' ,תמוו-אב תרפ"ה ,עמ' קע"ד.
שם ,סנ"צ תרפ"ג ,עמ' א',
ר' גרדי ,עמ' .124 ,116
'המועל הטזרחי' ,מנ"א תרפ"ג ,עמ' ת"ז.
שם ,תשדי-חשון תרפ"דע עלףמיד.
ו' ,ט"ו סבת ,עמ'.16
ר' מאמרו" :הכשרתנו" ב'הד הנתיבה'" ,קובץ תר
פעמי" ,ט"ו אלול תרפ"ו ,עמ' .11ור' נם את מאמר
הסתרכת של 'נתיבה' ,ט"ו אב תרפ"ז ,עמ' :314
"ההתישבות …היא העיקר על כל עבודתו (של
הפועהמ"ז) יסוד תחיתו בארץ".
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חיים י ,פלס
60
וכד כותב גשורי ב'התור' כשנה אחר-כך" :1,את
אלו שלבים היה אז על ארגון התישבותי והודי
עצם הפעולה החקלאית של הפועל המזרח' בכללויסוד בא"י לעבור בד"כ עד שיכול היה להתנחל על חלקת
קבוצותיו החקלאיות בפרט יש לראות כשלב מרכזי אדמה כל-שהיא ,כדי שנוכל להבין גם את שלבי ההת-
יסודי בהתפתחותו …תמיד היתה לנוכחעיניו המנמה ישבות השונים של המושב הראשון של הפועל המזרחי.
החקלאית בידעו ,שהדרך הכי קרובה להגשמת דרכי
הייו ברוח רעיונו הוא ההתישבות הכפרית ,ובשובו
אל הטבע אנו שב
ים אל המקור היסראלי ,לחיים .2ההתתעבות בארץיקיראל לאחר מלהסההעילםהראיינה
צודקים וישרים ברוח תורתנו מסורתנו"זי
שלביההבעיותיה
ובדשה לכך כותבת מערכת 'נתיבה בא' כסלו
ך'-אבריק של רבים היו השלבים ,שקגוצה חלוציות בזמן העלייה
תרפ"ח בקשר לעלייתו על אדמת שי
ה"שלישית" וה"רביעית" ,היתה צריכה לעבור אותם
'ארגון א' למושבהעובדים של הפוהמ"ז':
.
ע
ק
ר
ק
ה
עד
ל
ע
ואלו הם:
עלייתה
"הפרעל המזרחי רואה בהתחרבות חזות הכל ,הוא
א) חברים בודדים היו צריכת להכשיר את עצמם
רואה בה מעין אתחלתא דגאולת רעיונו .עבודה
חקלאית היא האלף והתיו של כל שאלת קיומו וגשום לעבודה חקלאית בחוות או אצל איכרים ,אם בארץ
ואם בחו"לי .2רבים מחברי הפוהמ"ז הראשונים החלו,
רעיונו,רעיון 'תורהועבודה'"".
למשל ,לעבוד בבריכות-שלמה ,דרומה -לירושלים,
לאור כל זה מובנת הההלטה הבאה בקשר
ישבות ,שנתקבלה בועידה החמישית של הפוהמ"זלהת -לאחר-מכן החלו לעבוד אצל איכרים במושבות יהודה
בא"י והגלולונהיו "לעובדי אדמהולנוטעיכרמים ופרדסים"*,:
בטבת תרפ"ז -דצמבר :1926
ב) מתוך שאיפה לעצמאות החליטו אז כמה
ל
ע
ו
פ
ה
ן
ו
י
ע
ר
ש
.
.
"הועירה מדגישות
י
ח
ר
ז
מ
ה
ם
י
ד
ד
ו
ב
ו
א
/
ו
קבוצות-הכשרה
ת
ו
נ
ו
ש
חברים
להתלכד,
מחייב את העברת ההברים והדוגלים בשמולהיי כדיליסד קבוצת פועלים בתוך אחת המוסבות להכשרה
עבודה טבעיים בחקלאות …והיא רואה ביסוד חקלאית ולהתישבות .25העזמה לצאת להתישבות וכן
מושב-עובדים וסדור
קבוצות-הכשרה אהד בחירת החומר האנחתי לשם כך באו תמיד מצד
היסודות ואמצעי עיקרי להגשמת הרעיון בחיים המתישבים ,ואילו ההסתדרות הציונית רק עזרהליוזמה
ובפועל"
זו ,אולם היא בעצמה מעולם לא נקטה יוזמה בענין
בהחלטה זו ,שנתקבלה כהורש לאחר הנסיון להת -זה .26
ג) לאתר שהחליטו הברי קבוצה מעין וו לנקום
ישבות על אדמתורקני":ויותר מחצי שנהלפניהעלייה
על אדמת שיך-אבריקי ,:מודגשת לא רק התרחבות בצעדים מכהויים לקראת התישבותם ,קיימו אסיפה
של העבודה החקלאית אלא אם מדובר בה על
מהמב-
עוברים כאמצעי עיקרי להגשמת הרעיון הלכה למעשה .23 .כמו ,למשל 8 ,חברי הפוהמ"ז ,ערטלו לעבוד כקבוצת-
הכשרה בכפר-אוריה
סחו ,1%12
באותו הזמן רגל הפוהמ"ז במושב עובדים דוקא,כי "בו
בסוף חשיו תרפ"נ -
לאחר שעבדו בחרול בחווה של החלוץ המזרחי (ר'
היהלך יכול לחיות את הייו ולעבוד את עבודתו…
בהתחלת התזכיר
ץ
י
ק
ב
ל הפוהמ"ז
1
9
2
י
ג
"
פ
ר
ת
י
ו
למי כחו ויכלתו …תוך מיזוג של התישבות יחידים
ור' לעיל" ,ערזת .)12 ,10זבן ר'גדיי
,עמ' ,258 ,252
והיי קבוצה יחד" מצד אחד ,ותוך "שלילת הקבוצה
.261
בתור צורה קבועהומחייבת"יי מצדשני.
.רי ב'התור"תרפ"ז ,גליון ב"ו-כ"ח ,עמ' 6ד
,24מ .ש.לעיגלש,ו
הע' ;)16וכן ר' בתזכיר הפוהמ"ז לועידה
(ור'
הדרך להתישבות הפוהמ"ו בראשיתה לא היתה
המזרחית העולמית והקונגרס הציוני הי"ג ב'הפועל
עקרונית -שתה מזו של כל גוף התיישבותי באותו
' (ור' לעיל והע' .)10
המזרחי' ,מב"ץ תרפ"ג ,עכו י
הזמן .לכןמזהדין הוא לתאר
עכשו -ולו בקיצור נמרץ .25ר' בתזכיר הנ"ל (בהערות )24 ,23 ,12 ,10ן וכן במכתב
מאת "ועד הארגון למושב-עוביים של הפרהכו"ן" אל
' .16התור' תרפ"ז,גייו
ן כה-.כח ,כיד אדר נ
מחל .ההת .של ההנהלה הציונית מעב תשרי תרפ"ו-
רפ.בוי-
ש' ות
.30.9.1925זה המכתב הראתכן בתיקי המחל .להח.
עד
,28.3.)927עמ' ,76במאמרו" :מז הכבי
ת
הפועליה".
מאת הגרעין ,שהתגבש להקמתו של המושב הראשון
של הפוהמ"ז .כמה מחברי הקבוצה זו עולים אדר-כד
דו1 .כ 1השוה את מאמרו הנ"ל של שרגאי" :תורה ועבודה"
(הע' .)5
לשיך-אבריק( .ר' להלן ,פרק .)11
.26זאת מודגש ע"יי
' .18נתיבה' ,א' כסלו תרפ"ח ,עמ' .47
.אסינגר ,מנהל המחלקה להתישבות
ו
"
)19שם ,ט
.
'
י
מכ"ה
אדר
החלטה
,
1
5
0
במכתבו
מס
,
ז
"
פ
ר
ת
בתרפ"ב-ע%ע,1
'
א
ת
י
א
ל
ק
ח
'
מ
ע
תשרי תרפ"ג-
.10.'22ד( 1מס' 50והנמצא בהת' -133א) ,להרב י .ל.
..20על כר להלן .פרק.8
.21על כך להלן ,פרק .11
פישמן (שאח"כ שינה את שמו ל"מימון") מהמרכז
.22ור' את מאמרו הנ"ל של גשורי ב'התור' ,הע' .16
העולמי של הסתדרות המזרחי.
.י.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
המאבק של הפועל המזרחי על הזכות להתישבות
כללית (בחת או כמה) ,שבה דנו על צורת ההתישבות
(קבוצה או מושב-עובדים) ,על ?ורת משק העור ,על
ו וכר .?7
ענפיווגידולי
ר) אחרי שהאסיפה סיכמה אתדיוניה על הנקודות
האלו ,עובר הענין לועדה ,שחוקרת ,מבררת ומתיעצת;
ולבסוף היא נומרת את הדיון בהצעה מסוימת.
ה) אותה הצעה מוגשת למרכז החקלאק שעלנו
לאשר את התוכבית לאחר הקירת התנאים במקום,
המיועד להתישבות ,בדרך כלל הופעל לחץ על המרכז
החקלאי ע"י נציגי הקבוצות ,אם האישור המבוקש
בושש לבוא בנלל עומס עבודתם של חברי המרכז
החקלאי ועקגעיכובים אחרים.
ו) אחרי שהושג סוף סוף האישור ,היו צריכים
להשיג קרקע מאת הקרן הקיימת לישראל .28
ו) במקביל לכךהיה צורך לנהל מו"מ עם ההנהלה
הציונות בירושלים ,כדי שתכביס את 'ההצעה לתקציבה
בשנה הבאה .29
ח) ההנה"צ אמנם אישרה סד"כ עקרונית .את
הצעת התקציב ,אולם "במהדורה" מקוצרת.'0
ט) בקונגרס הציוני ו/או בישיבה של הועד
הפועלהציוני דנו על ההצעה בד"כ בחיב!ג ,אולםקיצצו
כרגיל את כל התקציב .לכן היתה ההנהלה הציונית
בירושלים מחויבת להתאים את הצעותיה לקיצוציםאלו.
י) לאחר-מכן התחדיר המו"מ בק ארנון ההתעצבות
(המסוים) לבין ההנה"צ והמרכז החקלאי והתר הלילה.
יא) לבסוף מתתילה 'הפעולה המעשית' ,ז .א.
נסיעות (לעתים קרובות) שלנציגיו של ארגון ההתישבות
61
למרכז החקלאי ולהגה"צ ,כדי להשיג את ההמחאה
הראשונה לזרעים וכו' ,פעולה מעשיתזו נארכה לעתים
ומזרב.
מלבד הדרך רטירוכה הוו מההכשרה העצמית של
בודדים ועד העלייה על הקרקע של קבוצת-הכשרה.
התעוררו בימי העלייה "הרכוזית" ':לעתים בעיות
מעחדות,כגון:
א) מצבה הכספי החמור של ההסתדרותהצינית.
ב) חוסר עבת;; ,שבגללו הורע גם מצבה הכספי
של קרן-היסוד ,שמימנה את ההתישבות.,,
ג) מצדשני גרמה האבטלה עוד באביב
תרפ"ו-4
1925דוקא לתביעה להמשך ההתישבות מצדם של כ-
100פועליםונציגותם' ,המרכז החקלאי',שחיכובמושבים
ובקיבוצים ,לעתים במשך כמה שנים ,עד שיגיע תורם
להתישבות החדשה,.. .
.,
ד) גורם נוסף דחף להמשך ההתישבות :העובדה,
שבשנת ,1926השנה השלישות.ברציפיה נשארו בור
וללאעיבוד חקלאי 40.000דוגם מאדמות הקק"ל בעמק-
יזרעאלי'.
ה) באותו הזמן לא.עמדו לרתוחה של ההתישבות
החדשה קרקע אלא בשטח רצוף של 36.500דונם בלבד
"בגוש הקדרון המזרחי" ,הנמצאבין נהלל ובין האפיק
האמצעי של נחל קישון .מכיון שגדל מספר המועמדים
להתישבות (עקב הגברתהעלייה ובגלל האבטלה הנ"ל),
הלכה והחמירה ההיאבקות בתוך הסתדרות העובדים
בין הקבוצות והארגונים השונים לביז 'המרכז החקלאי'
בקשר להתישבות ,עד,שלבסוף נקבע התור להתישבות
לפיהוותק שלכל קבוצה.,,
.27כל השלבים הבאים ,מ-ג) ועד -י) ,לפי מאמרו של
ד .ליברמן בוובר' ,ח' טבת תרפ"ז2.1926–ג ,13.עמ'
,3בשם" :הזורעים בדמעה"; וכן רי מאמרו של עורך
'דבר,,כייה כסלו תרפ"ז,–מ ,1.12.192בשם" :ההתישבות
הפוהקיו" :שמגאיי ו"-רינת" בפתח-תקוה זקבוצת-
הכשרה אחת בכפר-אוריה מהפועל המזרהי' ,תמוז-אג
תרפ"ה ,עמ' קפה; וכן ר' הערה ;23זכן ר' יחלן,
פרק 3ד הערות 9-42ז) ,כמו-כן איפשרו החלטות
של הקונגיס הצנוני ההג את הפעייזת ההתישבותית
המזריי והפועל המזרחי בראשית חרפ-ד-סתו 923ן:
את ייסודו מושב-העובדים הראשיו
המזרחי
קבוצות-ההכשרה העדשות
בחינכן ובז את אירגונז
" ,fi~D1נצבי" בחדרה
הפוהמ"ז" :יהויה היוי
מהנציב" ברחנו-פינה ('הפועל המזרחי' ,תתיז-חב
תרס"ה ,עמ' קפ"ו) .והשוה כ"כ הס' ,703שממנה
יחיי
ב את
מהברר כוהו של הקונגרס הציוני
ההנה"צ להקיב ישוב חדש .זינקוד
נוי -ר' במתוהד
י1
הש1
את הרהיטה מס' 32
הקונגרסבציוני ה'"ז (פ' 15
פ' ד.228 ~vna
והע' :)705וב"ב ר'
החדירה".
.28
השוה 'את דרישת הפוהמ" 1מהקק"ל מסתו תרפ"ד-
1923להכין קרקע להתישבות ('הפועל הבהרחי' ,ניסן
ו
ס
,
ד
"
פ
ר
ת
שם,
'
מ
ע
תמוז-אב תרפ"ה ,עמ' קפ"ב).
ן 1כ1
.29בתזכיר הפוהמ"ז הנ"ל מתרפ"נ .שהוגש לקונגרס
הציוני י"ג עמ' ט"ז (ור הע' .)12עיקרו של תזכיר
וה הוא רו"ח על הקשושת והצעת תקציבן; וכן השוה
את ,הרלסותיו 2זל מרכז הפוהמ"ז (ובעיקר החלטה
מס' ט) מ" תמת תרפ"ג'( 24.6.1923_.התור' תרפ"ג,
גליון לא ,ט"ו תמוז תרפ"ג.)29.6.1923-
.30השוה ,למשל ,את "סיכום ההבטחות לפועל המזרחי
בנתע להתישבות" מ'28-ש( 20.כ"ס שבט תרפ"ח)
שי
שי
שי
כהת.400 .
.32
22ענ.ש .24ואלו 3קבוצות-ההכשרה הראשונות של
.35שם ,עמ' .291
שי
שי
יי
יצש
ן
.;924-;926
] ,.3כך ,למשל .הונח היסוד ליצירתן של 3הקבוצות ו .3אתירבפם
"ה-בב"רופ",יתו-לדות ההתישבות הצ'כית .מהיורה
החקלאיות הראשונות של הפוהמ"ז בתרפ"ג בועידה
ן בקיצור :ביזו ,עמ' 0ש.
שיישית ,תשי"ד,,יבל
הציתיח השנתית בקרלסבד בד אלול תרפ"ב -ע .שם ,שם.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חיים .
62
אם הדרך להתכתבות בא"יהיתה אז קשה וממושכת,
שבעתיים קשה היתה דרכם להתישבות של חלוצי
הפוהמ"ז ',מצד מוסדותיה השונים של ההסתדרות
הצרנית בכלל ,ומצד ראשי המחלקה להתישבות שעל
יד ההנהלההציונית בפרט,כפי שנראה בפרקיםהבאים.
.3יחסםשי
מוסרות התנועההציונית להתישבות
יהסזרחיתן ער תרפתה
ככר כקונגרס הציוני העשירי ,שהתקיים בבול בקיץ
תרע" ,1911-44דובר על התישבות של חברי 'המורחי'
בא"י .הצעה בכוון זה לא הועלתה ע"י אחד מצירי
'המורחי אלא ע"י אחד משיגי ותוצלי ציוד ,יצחק
בן-צבי (לימים נשיאה השני של מדינת ישראל) .אח
הצעתו 11הציע ,לאחר שכמהמצירי 'המזרחי בקונגרס
פלס
לקיים את "ההבטחה" בקשר לייסודה של מהרבה
מזרחית .כ"כ "הוטל על המחלקה החקלאית ,שמהסכום
של 90.0)(0פונך .שהוקצב לצרכי העבודה החקלאית.
יוקצבו סכומים ידועים ,כדי להוציא לפועל את דבר
יסוד מושבה מזרחית".,
.וכד מוסבר המשפט הבא,
הנכתב 3שנים לאחר-מכן ,בדו-הירחוז "הפועל-
המזרחי"יי ,ש"עוד בקונגרס הי"ב נתאשרה החלטה
אחת על יסוד מושב המזרחי" ,אך ההבטחה הנ"ל
לאקוימה.
מעניין לציין עוד ,גם בגלל התפתחות היחסים
בין התנועה הציונית לבין הפוהמ"ז לאחר-מכן ,שבזמז
הדיונים במליאת הקונגרס הי"ב הופסקו דבריו של
ם:
פרבשטיין ,מראשי 'המזרחי' דאו ,ע"י קריאתביניי
"אולם לא אתם תבנו את הארץ אלא אנחנו"(!)י'.
ג) בישיבתה של ההנה"צ מי"ב כסלו תרפ"ב-
4,13.12.'21מקריאים מכתב מהסתדרות המזרחי
העולמית ,בו הם מתאוננים" ,שעד היום לא ניתנו
מקופת הציונות הכללית ומקרנותיה השונות האמצעים
הדרושים בשביל קבוצות החרדים" .לכו דורש.המזרחי
"להקציב סכום ידוע מהכספים ,המוקדשים לצרכ'
התישבות ,בשביל שתוף קגוצות של חרדתן בעבודה
של התישבות" .דרישה זו באה אחרי דרישות תכופות.
תקיפות זבלתי פוסקות'י מצד ההנהגה המרכזית של
המזרחי העולמי בירושלים בקשר לייסודה של מושבה
מזרחית ,כי "עדיין לא זכתה היהדות החרדית .ולא
זכה המזרחי לראות אף מושבה אחת חרדית או מזרחית,
מיוסדת מטעם ההנהגה הציונית באמצעות קרנותיה",
וזאת אעפ"י ש"היהדות החרדית משתתפת בכל הקרנות
הצנוניות שתוף חשובוניכר"".
כצעד ראשון לפעולה ממשית מציע עכשו המזרחי
להנה"צ תוכנית ליישובם של 15-10משפחות .ולאחר
שנציג המזרחי בהנה"צ דאז ,פרופ' פיק" ,*,דורש,
שלא יסתפקו עתה בהבטחות גרידא ,כי אם יחליטו
החלטה ברורה לתת את האפשרות לגשתמידלעבודה"י*.
העשירי העלו טענות נגדתילול שבתבישובים החדשים
בע"ה על כרהגיב בן-צבי באומרו ,שאץ לו התנגדות
ליסוד מושבה אחת .בגליל ברוח אנשי וזמזרחי' ,כי
כל אחד יכול לבוא.ולעבוד בא"י נלא רק כדי למתוח
ביקורתיי.
אולם במציאות היה המצב שונה לגמרה מן הרגע,
שבו התכוננו חלופים דתיים-לאומיים להתארגן בקבו-
צות-הכשרה לקראת התחיבות-קבע .נתקלו בבעית
רבות ,הרומות עלפי רוב לאלו ,שבהןייתקלו חבריהם
ביתר שאח משנת תרפ"ה 1925–ואילך כפי שנראה
בהמשך -כגוןנמקריםהכאים:
א) בשנת תרע"ח 1918–עבדה במשך 9חודשים
הקבוצה החקלאית הראשונה של 'הצעיר הא"י' מסניף
פתח תקוה" .קיומה של קבוצהזו נתבטללפי 'התור'.,,
גם בגלל המשבר בשוק הירקות דאו וגם עקב היותה
'מזרחית' ,ולכן לא נעזרה במידה מספקת ע"י ראשי
התנועה הצותית.
ב) בימי הקונגרס הי"ב ,שנערך באב-אלול
תרפ"א–ספטמבר ,1921התקימה ישיבה של "הועדה
הכלכלית שעליד ההסתדרות הציונית" ,ובה השתתפו
נציגי המזרחי וכן ד"ר רופק בתור מנהל המחלקה .49מנתבו הרבי
.פישמןי'מחיקההחקיאית שע"י
ההנהלה הציונית' מי"ח תשרי תרפ"בlalo.lyzJ-
החקלאית של ההסתדרות הציונית .בישיבה זו הובטח
(בהת 133 .א').
גם ע"י ד"ר רופיו וגם ע"י הרעדה הכלכלית הנ"ל
שי י.
' .41הפועל המזרחי' ,סיון-תמוז תרפ"ד ,עמ' ל"ב.
.42בפרוט.
הקוננרס הי"ב ,עמ' ;242וכן ר' שם ,עמ'
.36גרדי ,עמ' .128
.37יפי "פרוט .של הקונגרס הר ,עמ' .146דבריםאיו
נאמרו על
.11.8,1911-ת-
ירוחק בן-צבי ביצם ר,י"ז מת"א תרע"א
.650-5
.43כל הפרטים עלישיבהזו -לפי פרוס .מס' ע 1מישיבות
ההנה"צ בשנת תרפ"ב ,עמ' .93
.44ר' הערה .40
.38בשם 'הצעיר הא"י' כינו אז את ארגון צעירי המזרחי .45שם.
בא"י.
46על פרופ' פיק -ר' כרך ד' (תשל"ב) של "הןינצקלו-
פדיה של היהדות הדתית" ,עמ' .322-420
' .39התור' ,כ"ד אדר תרפ"ב ,24.3.1922-גליון כ"א-יה"ב,
עמ' –41ב.4
.47ר' הע' 3ג
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
המאבק של הפועל המזרחי על הזכות להת'שגות
הוחלט שועדה בת 3חברים תידון בשאלה ותביא
ו d~T
לישיבה הבאה של ההנה"צ הצעה ממשית בעני
ואמנם ,בנשיבה הראשונה לאחר-מכן ,כעבור שמיים ,אל 'המחלקה החקלאית' ,שבישיבה הנ"ל של הועדה
מאשרת ההנהלה הציונית את החווה ב' 1ההנת"צ הכלכלית בימי הקונגרס הי"ב" נתקבלה הצעתו של
ומנהל מחלקתההתישבות ,מצד אהד,לביזנציגיהמזרחי ,ד"ר רופין ,ש-15-ש 2המשפחות ,שתתישבנה על אדמת
מצד שני ,כסי שהוצע ע"י הועדה הנ"ל" .לפי החוזה 'אגודת נטעים' ,תיבחרנה ע"י ההסתדרות הציונית
קיבל המזרחי את הרשות להושיב על חלקת אדמה של "בהסכם עם הסתדרות המורחי …ומתוך רששה…
'אגודת נטעים' 15-10 ',משפהות ,אולם התמיכה של משפחות ושל אנשים בודדים המוכשרים להתישבות
בהן מצד ההנה"צ היתה מוגבלת מאד :לא התההבה ,ו".
ההנה"צ לתת למזרחי אלא 50לירזת מצריות בלבד
)2בתזכיר הנ"ל של הפזחמ"ז .שהיה מיועד -
לכל משפחה בעת התחלת העבודה ,וסכום זה לא ניתן בין היתר -לקונגרס העיוני הי"ג ,כפי שראינו,',
בחינם אלא כהלואה בלבד ,ואילו "המזרחי קיבל על הוסיע סעיף מיוחד על ההתושבות על 'אדמת נטעים',
עצמו את סדור המשפחות ואת האחריות הקשורה עם ובו מודגש ,ש"המועמדים להתישבות זו ..,מצפים כל
הומן לעלות על האדמה"'.ולכן "החובה מוטלת לגמור
ההתענבותהזאת".
החוזה בין ההנהלה הציונית לבין הנהלת המורחי פעם את העניו הזה ולהוציא לפועל את ההתישבות",
נחתם ביעז כסלו תרמ"ב 3 ,17.12.1921ימים לאחר חאת בעיקר לאזר העובדה ,ש"המו"מ על דבר התישבות
של ההנה"צ ,בשם ההנה"צ זו נמשך כבר כשנתיים .ולדאבוננו עוד לא הביאלידי
הנשיבה האחרונה הנ"ל
חתמו על החוזה ד"ר רופיו זה אטינגר ,שעמדו או תוצאות רצויות" .אמנם "יודעים אנה שמרובים היו
בראש המחלקה להתישבות חקלאית של ההסתדרות המנשולים שעמדו בדרך; בכל זאת אי-אפשר להצדיק
.אולם כאשר ,לאחר כ 10-חודשים ,הדבר דחיתענין ההתישבות במשךזמן רבכזה".
הציונית'.
ד) בתרס"ג 1922/3עלהבידי הפודל המזרחי.
' אל 'המחלקה
עדייז לא יצא לפועל ,פנה הרב פישתןי
החקלאית שע"י ההנהלה הצינית' ,והוא דורש "בשם לארגן שלש קבוצות חקלאיות ,כחצי שנה לאחר
הסתדרות המזרחי …לגשת תיכף (הדגשה במקור) היווסרו .,.לתנועה 11היתה ההרגשה ,ש"בזה גלינו
ליסוד המושבה -הזאת על אדמת נסעים" .בתשובתו חרפה מאת היסוד הדתי של הישובי ,כי עד היום
.אסינגרי' ,מנהל אותה המחלקה ,שהיוזמה היתה הקבוצה החקלאית מונופולבידי הפועלים השמא-
מסבירי
ליסוד מושבה "ולסדור בדבר דרזישבות 15-10מש -ליים והחפשים; ואכסיומה מקובלת היתה,כי