חיים פלס
התפתחותהקיבוץהדתי עד פרוץ מלחמת העולםהשנייה
תדפיס מתוך
הישגהיסטוריבתמורותיו
ההתיישבותהקיבוצית והמושבית1990-1910 ,
מכוןבן-גוריון לחקר ישראל ,הציונות ומורשתבן-גוריון,קריית שדה-בוקר
הוצאת הספרים שלאוניברסיטתבן-גוריון בנגב
ידטבנקין ,מרכז מחקרי,רעיוניותיעודי של התנועההקיבוצית ,רמת אשעל
ידיערי ,המרכזלתיעוד וחקר של השומר הצעיר ,גבעתרביבה
המכון לחקרהציונות ע"שחייםוייצמן ,אוניברסיטתתל-אביב
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
התפתחותהקיבוץהדתי עד פרוץ מלחמת העולםהשנייה
חייםי
.פלס
א .הכשרתם של חלוציםדתיים בחו"ל בשנות ה'1930-
הכשרתם בחו"לשלהחלוצים,חבריהתנועותהחלוציותהשונות,גרמהלעלייתםולהכשרתם
בארץ-ישראל.כךהיהגם המצבלגבי ההכשרות שלהחלוציםהדתיים,
התנועההחלוציתהדתית ,שהבריהקיבלו הכשרה מתאימה בחו"לוייסדו אתהקיבוצים
הדתייםהראשונייםבא"' ,התפתחהקודםכלבגרמניה.ההבריםהראשוניםהצטרפו להכשרה
הדתית,כילאמצאו אתהאוירההמתאימה בהכשרותהלא-דתיות .לכללהחלוציםבגרמניה,
גםהלא-דתיים וגםהדתיים ,היתה משותפת ההשקפההסוציאליסטית,
הוות-ההכשרה הראשונה לחלוצים דתיים בגרמניה הוקמה בתרפ"ד )19241בבצנרוד.
חוות-ההכשרה הדתית המפורסמת ביותר בגרמניה נוסדה בתרפ"ז )19271בעיירה רודגס,
שנהפכה לסמל של הכשרהדתיתחלוציתבגרמניה והגשמת ההכשרהבא"י .בתרצ"א )19311
נוסדה חוות-ההכשרהגרינגסהוף ,שנהיתה הנקודה המרכזית והחשובהביותר בשנות ה30-
לחלוציםהדתייםבגרמניהולנוערהדתי-ציוני ,ששאף לעלותלא"'.
בערים והוקמו עשרות חוות-הכשרה חדשות.
במשך שנות ה 30-נוסדו מרכני ם
אחרי עליית הנאצים נוסדו מרכזי הכשרה גם בארצות השכנות עבור החלוצים הדתיים
מגרמניה,
בטבת תרצ"גוינואר )1933נוסדקיבוץ-העלייה הראשון של החלוציםהדתייםבפולין
בשם "עובדיה" בעיירה סלבקובבפולין המערבית ,הקמתו של קיבוץ-הכשרה זה השפיעה
במיוחד על 'השומר הדתי' ,שבראשית שנות ה 30-החל לחנך אתחניכיו לחלוציות ,שיש
להגשימהאך ורקבקיבוץ .בתרצ"ג )19331היוקיימיםבפולין 22קיבוצי-הכשרה ובהם 534
חבריפוחברות.רבים מהחבריםבקיבוציהעלייההדתייםעלו ארצהלפני השואה,והיובין
מקימיקיבוציט הצטרפולקיבוציםקיימיב.
.
,1
אי
ח..ס..
פלס' ,התפתחותה'-בוץהדתיעדפרוץ מלחמתהעולםהשנ'.ה' ,שרגאי ,כתב עת להקר
המקר:
הצענות הדתית והעליות לארץ-ישראל ,ו ,198, ,עמ' 34ו.198-
המאמר נערך מחדש על-ת"י המחבר עבור קובץוה.
ערקזה הואקיצור מופלג של הפרק ה'שלס' בשרגאי ג הנ"ל ,תשם-ט ,עמ' .152-134
159
www.daat.ac.il
חייםי ,פלס
אתר דעת -מכללת הרצוג
מספר הכשרותלחלוציםדתיים הוקמו ביתר ארצות-אירופה בשנות ה:30-
בהולנדנוסדו 4הכשרותעל-ידי הארגון 'דת וארץ'.
בצ'כיההוקמופלוגות-הכשרהרבות,רובקיבוצי-ההכשרההדתייםבצ'כיההיושל 'ה'תלוץ-
המזרחי" .מאותהברים מקיבוצי-הכשרהאלועלו לא"י,
בהונגריהנומרו בתקופהוו כ 20-הכשרותלחלוציםדתיים ,בשנים 1940-1939היול'בני
עקיבא' 15הכשרותובהן כ 30%-מכלהחלוצים בארץוו.
ברומניה נוסדו אז כתריסר הכשרותעל-ידי 'התלוץ-המזרחי' ,שתפס מקום בולטבין
הארגוניםהחלוציים במדינהזו.
.ההכשרה הראשונה הוקמה בתרצ"ד ()1934
באיטליההוקמו 5הכשרותלחלוציםרחיים
בכפרקטן :ריקבו-די-קסטלינה,
4הכשרות לחלוצים דתיים הוקמו באותה התקופה באנגליה 3 ,באוסטריה 2 ,בדניה
ובשווריה1 ,ביוון ,בליטא ובצרפת.
לסיכום :בסוף שנות ה30-היוקיימותביותר מ 15-ארצות-אירופה כ 150-הכשרות של
חלוציםדתיים-לאומיים ,בהכשרותאלו התחנכו כ3000-חבריםלעלייהולהתיישבותדוקא
בקיבוץ ולא במושבאו בעיר,
ב .קבוצות-ההכשרה הדתיות בא"י
קבוצתרודגס
ב" בחשל תר"ץ ()13.11.1929הגיעולא"ימגרמניה כ15-צעיריםדתיים ,לאחר שעברו שם
הכשרהבקיבוץ-ההכשרהרודגסבמשך שנים.כמהחודשיםלפניעלייתםהחליטוהחברים,
2
יבא-יוימשיכו אתהחיים ,שהתחילו ברודגס .מצד
שימשיכו להיות במסגרת שלשיתוף גם
שני ,לא החליטו ,אםיקימו קיבוץ או מושב .מיד אדרי שהחברים-העוליםהגיע ,ארצה,
לאדמות פגיה על-יד פתח-תקוה ,כי על אותן קרקעות הוקמו כמחציתן של
נקסבעוי
צות-ההכשרה של 'הפועל המזרחי' בשגות ה .20-את קבוצתם שלהם ,בשם 'רודגס',
קראוהעולים החדשים על שם הקבוצהבגרמניה ,שבה הוכשרורובחברי הקבוצה' .בחווהזו
אפשר לראות את תחילתו שלהקיבוץהדתיבא"י.
בשנים הראשונות לקיומה של הקבוצה הצעירה התלבטו חבריה קשות בקשר לכמה
שאלות מרכזיות, :א) אם טוביהיה להזדהות עםאיזו תנועה פוליטית ,ואם כן עם איזוז
,ב)לפיאיזו צורתחייםיחליטו להיות ,קיבוץ או .'am1Dעד כמה שמספר החבריםהיה
. .הצופה',כ.ה נ'סן תשל,ה ,)5.5.19181ראתן aYד' בית-אריה :ור'ד~.ת ;ל ד~דוס ,מספטמבר 191,
2
מאתאגר~נ~ס ד"ק בארכתןהצ'~נ',להלן :אן,מ):515/1249 ,גנןר' 'קבוצתנו' ,עלןפנימ' שלרודוס,
'
מ
;
ו'ל'~ן,1,כ.ח תשן תדצ., ,)11.11.1916, 1.
נ .קרנה מ' ,מרודדם עז'צגה' ,דושל'ס תשש ,)1944,עמ' 16ולדלן:קטרוגה).
160
www.daat.ac.il
הרצוגפרוץ מלחמת העולםהשנייה
מכללתדתי עד
התפתחות-הקיבוץה
אתר דעת
נמוך ,כ 15-איש,היובעליגישותפוליטיות-חברתיות שונות.היו שנטו ל'פועלהמזרחי',
ל'אגודת-ישראל'ול'הסתדרות-הכללית'.לכןהחליטו לאלהעדיף אף מפלגהפוליטית.היו
אפילו שחשבו ,שהקבוצה תשמש מקלטלעלייה הדתית מכלהזרמים .זאת ועוד :חינוכם
החלוצי שלהחברים הושפערבותע"ישליחים של'ההסתדרות-הכללית',שהיומתארים את
'הפועל המזרחי' כארגון פיעלים ,אשר אין לו וכות-קיום ,הואיל והוא מתחרה עם
'ההסתדרות-הכללית' .אף החלוצים הדתיים האמינו לדבריהם .,כל,ה היה אפשרי ביתר
קלות גם בגלל העובדה ,שלראשוני רודגס לאהיה ברור בכלהיקפורעיון 'תורה ועבודה'
במובןהאידיאולוגי'.
אחרי שהעולים החדשיםהגיעו למקום חפצם ,נפגשו עם חבריהם לתנועה ,שעלו ארצה
שנים מועטותלפניכן,וההלולדון על צורתהחיים שלהקבוצה .רוב החדשיםנטולהעדיף
את הקבוצה ,ואילו הותיקיםיותר התנגדולה .בשלבזה היה קשה להסכים עלחייקיבוץ
מלאים ,ולכן התקבלה הצעת פשרה :תונהג צורת הקואופרטיבה ,המאפשרת ,מצד אחד,
ריכוזחברים רביםיותר;דירה ומטבח משותפים ואף משקעזר משותף); ומאידך -רשות
ניתנהלכל הברלחיות אתחייו,ובפרטהכלכליים,לפיראותעיניו.בקואופרטיבהלאהיתה
קופה משותפת ,וכן לא היה סידור עבודה מרוכז .כל אחד עבד כבודד ועשה עםרווחיו
כרצונו .החברים לא חלמו אז בכלל על תנועהקיבוצית דתית,כי מגמתם היתה צנועה
מאוד :לרכו את ההברים,יוצאי רודגס (הגרמנית) ,ולהמשיך בפעולה שהתחילו בגרמניה,
מבלישידעובדיוקאםליצורצורתחיים רקבשביל עצמםאולהתוותדרךלהמוניםולתנועה'.
רביםהסתייגומשיטהקואופרטיביתזו,:א)שיטהזואיפשרהקיומם שלהבדליםכלכליים
וחברתייםניכריםבין החברים ,וזה לא התאים לאנשיםצעירים ,שהיוחיים תחתגג אחד,
בחדר משותף ועם מטבח משותף; (בןבמיוסד סבלו החברות ,שהרוויחו מעט,כי לא היתה
להן הכשרה גופנית מספקת לעבודה .לכןהן נפלו למעמסה על החברים ,ולבסוף נאלצו
לעזוב את הקואופרטיבה;' (ג) מסגרתזו לא יכלה להתאים לקליטת עולים ,גם מטעמים
כלכליים (רוב החבריםהחדשיםהיו למעמסה על הנתיקים)וגם מטעמיםחברתיים,כי רוב
העוליםהיוצעיריםוהעדיפו אתהיי הקיבוץ',
במשך קצתיותר משנה נמשכוהחיים ברודגס במסגרת קואופרטיביתזו .החבריםהיו
גרים בכלהצריפים ,שבהם התגוררו כמה שניםלפני-כןחברי קבוצות-ההכשרה הנ"ל של
'הפועל המזרחי'.פיזור זה של המגורים גרם לסבל רב ובמיוחדלירידה חברתית .מצדדי
'הקבוצה' החלו לנהל תעמולה ,וגם כמה מהברי התנועה מחו"ל תמכו בהם .אחרידיונים
' .4נהיבה' '1 ,כמלזתדצ ,)20.1;.19161 ;.עמ' ,1הקבוץ~התנועה;וכן ד' 'נהיבה' שנתעדה :6ור' קרזלה
שבהערה הקודמת ,עמ' ,17
' ,5קמוצתנו',גליון '1 ,38כסלו תרצ"ז ( ,)20.11.1936עמ'.3
' ,6נהיבה',י"גכסלו תרצ"ז(9 .11.11.19%6מ' .2גם הרבה דברים בהמשךמבוססים על מאמרוה;וכן ר'
'קמדצתנו' ,שבהערה ;2וכן שם ,גל' ,38ו'כסלו תרצ"ז (936נ ,)20,11.עמ'.6
י ,1932עמ' .54
' ,7נתיבה' ,שם; והשוה מכתבו של ד'אינטריליגטורב'ציון' (הגרמני),יוני-יול
י מכתב הנ"ל שלר.א (הערה ;)7ור' קרונה ,עמ' ,17
' ,8נתיבה' ,שם;וכןר
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ממושכים הוחלט ,שמ'"ב בטבת תרצ"א )1.1.1931,תהיה רודגס 'קבוצה' לכלדבר .לאחר
שנפלהפור,החליטו 16ותיקים ,ובפרטבעלי המשפהות ,שהםמעדיפיםמושב-עובדיםעל
קבוצה ,ולכןניגשו להקמת מושב'סלבנדי'.ע"י קבוצת רודנם ,שאחריזמן מהקיבל את
השם -כפר אברהם',.
במשך תקופה קצרה לאחר ההחלטה הגורלית הנ"ל על אופי הקבוצה ,הגיעו לרודגם
עולים חדשים ,בעיקר מגרמניה ומשכיה ,שהגדילו את מספר החבריםפי שלושה :מ15-
חברים ל ,45-וכך הפכה רודגם למקום קליטהעיקרילעולים ,שרצולחיות בקיבוץדתי".
אולם ayכגיסתם של העולים מצ'כיה נתגלו חיכוכים בינם לבין 'וצאי גרמניה .מלבד
ההבדלים החברתייםבין שתי הקבוצות נתגלו גם הבדלים משק"ם-כלכליים ביניהן ,כ'
הצ'כים את
העולים מצ'כיה לאהיו בהכשרה בחו"ל אלא זמן מועט בלבד .לבסוף
רודגס ".לאחר מכן עזבו את הקבוצה עוד כמה חברים ,שלא רצו להישאר בקבוצה ,עד
שבאביב תרצ"ב ()1932נשארועל 400הדונמים" שלהקבוצה רק 17חברים.היה קשהמאוד
לצאת ממצבזה,כי לא היתהעלייה וגם לא עבודה ,בוודאי לא לחברות ,ואף לא היתה
עבודתחוץ :הגרעוןהכספי עלה כליום .רבים כל כךעזבו את הקבוצה ,עד שעצםקיומה
הועמד ".pDOQמלבד זאת דמתהאזוגם אחר-כך קבוצת רודגםיותר למחנה עבודה מאשר
למשקהתיישבותי,כירוב החבריםגרו באוהלים ועבדובענפיעור ובפרדסי הסביבהן]…
בסוףקיץ תרצ"ב )19(2,החלה 'מרשתארטן' ,המסמנתתקופה חדשהבחייהקבוצה,וכך
התחילההפרשהוהתפתחה:חברירודגםחיפשו מקומותעבודהקבועיםיותר סמהשהיו להם
עדכה.כךהגיעו להסכםעםיהודידתי בשם'ארטן' ,בעלפרדס במושבההצעירה 'הדר'על-
יך פתח-תקוה ,בקשר לנטיעת פרדס על 300דונם .עבודה קבועהזויכלה לבסס אתחיי
הקבוצההכלצליים ,אולם ההסכם נתקל בהתנגדותבלתי מתפשרת מצד לשכת העבודה של
'ההסתדרות-הכללית' ב'הדר' ,שטענה ,שהעבודהשייכתלה,כי הפרדס נמצאבתחום'הדר'.
הנהלתההסתורותעצמהלא רצתהבפשטות ,שקבוצת'הפועלהמורחי' תקבל משקכהגדול
לרשותה .במשך הסכסוך היו גם מכות ",התערבות המשטרה וסתימת חפירות ותעלות.
עזב.
.9הרבאר.הסלבנד ,.הבבצ.ון מגרמניה ,קנהכבית ארסה סמוך לפתה תקוה עודלפג .מלחמת העולם
הראשונה1נ .קצב~רנ ,נחלת אמונים ,ת"ס-ו ,עמ' 3ו).
' .:0נהיבה' ,שם~:כן ר' מ' אונאנ'ציון' ,הרמני) ,אפריל-מאי ,19,2עמ'וו' :הצ~פה' שבהערה ~;2כן ר'
'ההד' ,תמוגתרצ-ג ,עמ' ;1ושם ,שבט תרצת ,עמ'ל.נ.
' .11נתיבה' ,שם;וכן ר' 'גתיכה' ,ה'סיון תרצ"א ,עמ' .13
,12והשוה קרונה ,עמ' ,19
פי' ר' דף-סיקס על ו~דגס באצ,מ/1248 ,נ~ ;51ר' מכתב מכ,א אחר תרציד )6.1.19(41של ד' שטרן
ת של הס~ננ~ת היהודית ללשכה הראשית של קרן היסוד ושם); ~כן ר'
מהמתללה להת.ישנ~תהקיא.
קרונה ,עמ' .14
' .14נחיבה' ,שנהערה :6וכן ר' 'דצופה' ,כ,ו תמו תשם-ד ,27.,.1984 -עמ' ,8מאמרן של פ' רוונבל'ט
על 'פרקי בראשית',פגישתדברי רודגס).
- ,15השוה את מחקרי שלח .פלס' ,המאבק של 'הפועל המורתי' על הזכות להתיישבות' ,בספרהציונות
הדתית ,ח-נ ,עמ' ,)49-58ירושלים תשל-ז
www.daat.ac.il
התפתחות הקיבוץהדתי עד פרוץ מלחמת העולם השפיה
אתר דעת -מכללת הרצוג
לאחר שהסכסוך הובאלפני הנהלת שני הוועדים-הפועלים ,הובאההבעייה לפני הנהלת
הועדהלאומי ,שפסקה לטובת קבוצת רודגס,
היו תוצאות חשובות לפרשה זאת :מבחינה חברתית -הליכודהפנימי התחזק במידה
ניכרת,מבהינהכלכלית השתחררומהגרעוןהכספי,כיהיו להםמעכשיו הכנסות קבועות,
ויכלו אפילו לסדר הלואה להקמת משקם העצמאי .מבחינת גישתם הרעיונית -לאחר
שעמדו תחתהלחץהכבדשלחבריההסתדרות,שהיומקובליםעליהםכנושאיהצדקהסוציאלי
בישוב ,בעוד ש'הפועל המזרחי' עמדלימינםבימי הסכסוך -הצטרפו לאחר הסכסוך כל
חברי רודגס ל'פועל המזרחי' ,שרובחברי הקבוצה כברהיו חבריםבו".
בינתיים הורגש מחסור חמורבידיים עובדות,כי פרדסי ארטן דרשו הרבהידיים עובדות
ואלולאהיובמידה מספקת,לכןקראוחברירודגםלחבריהםבגרמניהשיעלו.בתוך שלושה
חודשיםעלו 25חברים מהבה"ד חבריתחלוציםתיים') ,וכךהגיע מספר כלהברי הקבוצה
ה האחרונה לפני עליית היטלר הביאהשניסוגים של עולים צעירים ,שלא
ל.50-העליי
נקלטובסופו שלדבר,ליוצאי'צעיריהמזרחי'בגרמניה לאהיתהכלהכשרה ,לאמקצועית
ולארעיונית.לכן,כשהגיעולרודגסנתפתומידעל-ידיהחייםהנוהים של המושבההקרובה
ונשטפו בזרםשגשוגכלכל',שהיהאזבא"',יוצאי'בריתהנוער',הדתית)בגרמניההושפעו
מאוד ,כמו כלהנוער דאובגרמניהלפניהיטלר,על-ידיהקומוניזם .גם הנוערהוההעדיף
את הבעיות הסוציאליסטיות על הבעיות הדתיות .לכן היתה רודגס פשרנית מדי בשבילם
ולבסוףעובו אתהמשק'.י
בתרצ"ב ,)1932,עודלפניעלייתו שלהיטלר לשלטוןבגרמניה,יזמה גב' רחהפריאר
אתהעברתם שלצעיריםיהזדי'0מגדפניםלא"'גםלקיבוץלא-דתי עין-חדוד)as1,לקיבת
דתי,רודגס) .מפעל זה נקרא אח"כ 'עליית הנוער' ,שמטרתו העיקריתהיתה :להביא את
הנוערהיהודימחו"ללקיבו.,גב'פריאר באהלשםכךבקשריםעםפנחסרוונבליט מהבח"ד
בברלין .בט"ו תרצ"ב )17.8.1952,התקיימהישיבה בקבוצת רודגס ,ובה עובדו 6הצעות
בקשר לקבוצה שלבהוריםדתיים ,שאמוריםהיולהגיע למשקהקיבוצי-דתיהראשון".
לאחרכשנתיים ,בתרצ"ד ,)1934,ולאחרהיסוסיםרבים של הקבוצה,הגיעהלרודגסבין
יוני לאוקטובר ,1934החבורה הראשונה ,בת כ55-בנים ובנות ,שלעלייתהנוער .קבוצת
רודגסקיבלה על עצמה לקלוט אתבניהנוער ולהכשירם לעבודהחקלאיתולמלאכה .לשם
כךקיבלה הלוואה מהמחלקההגרמנית של הסוכנותהיהודית.הצעירים נקלטוהיטב במשק
הקיבוצי,הושפעו השפעהחינוכיתואףהשפיעו בעצמם עלחברי המשקהמבוגרים .השפעת
סי'
עם,
' .16נתיבה,
שבהעיב 1 :6ר''קבויחנו'8 ,נ '1 ,כסלותיצ1.י6נ, ;4 ,)20.11.19נתובה,,כ".
תרצ,ב ,עמ' ;~:26כן שם'1 ,כסלןתרצ-ו ,עמ' 61 5נ~:)20.11.19כן'מזיחי'1גה~לנד),אדר תרצ,א ,עמ'
;;;ובן'נתיבה' ,כ' כסלו הרצ61 1.נ9ו)4.12.ן וד' קרנה ,עמ' .19
' .17קבוצתנו' שבהערה ,16
.18פריאר דתה ,עמ' ,18ס ,51 ,2ישרש" ,עלייסוד עלית הנוער ושנותיה הראשונות",
הוצאת -תמר-
תל-אביב ,תשי"ג ,עמ' .31 ,20 ,18
אלעל
www.daat.ac.il
חייםי .פלס
אתר דעת -מכללת הרצוג
גומלין 11חיזקה מאוד אתרודגס.בניעליית הנוער נשארו במקוםשנתיים ,שבהןחיו עד
כמה שאפשר במסגרתשלהם:גרובצריפים שלהם ואכלובצריףשלהם.היו להם גם מטבח
ומחסןמשלהם .עבדוולמדוהצייום :עברית ,תנ"ך,ידיעת הארץוהיסטוריה['.]…י
לאחר שעברה הקבוצה למקומה הקבוע" באותו שטה של אדמת סלבנדי ,ניגשו לבנות
בניינים,להקים רפת ,לסדרגן,לנטוע פרדסולהקיםבתימלאכה.יחדעםהבנייההחומרית
החלו גם לעסוק בתרבות :הוקמו מוגי לימוד שונים ,הוקם גם סמינריון לתנ"ך .שניים
מחברי המשקהיו אחראים לתרבות :ד"ר גדליה אונא וד"ר פנחס רוזגבליט ",במשךהזמן
הושלמהגםספרייה.י'
מבחינהכלכלית-משקית עלהבידי הקבוצהתוךשנים אחדותלהגיע למצבסביר תודות
למספרהרב שלענפיםשוניםועקבחריצותם שלהחברים.ענפי המשקהיו:פרדס ,משתלות,
גן'רק,הציר ,פלתה,לול ,רפת,בהמות-עבודהוכוורות,מסגריהונגריה.לקיבוץהיתהגם
מסעדה בפתח-תקוה ,כדי לספק עבודה לכמה מבנות הקבוצה ,כשהחברים העבירו דרך
המסעדה את תוצרתהקבוצה .אך ההכנסה הגדולהביותר לקבוצה באה מעבודות 'החוץ' של
החברים :בפרדסים סמוכים,בבנין ובעבודותעונתיות'.י
לאחר שנים ספורות ,שבהן מספר החברים הלך וגדל ,נעשה המקוםצר.זו היתה אחת
הסיבות לעזרה הרבה של רודגס לפלוגת חברים מתוכה ,שיצאהלהקים הכשרה אוקיגוץ
במקום אחר,אףעלפישעזיבתם שלחברים~ותיקיםרביםהחלישהמאוד,מבחינהחברתית,
את הקבוצה,לרביםהיתהעכשיו ההרגשה ,שקבוצתרודגסהיוותה אתההישג החשובביותר
בבניןא"יהדתית'.ו בתרצ"ז )19371הקימהפלוגהמהברי רודנםיחד עם הגריםאחרים את
טירתצבי ,הקיבוץהדתיהראשון".אחריייסודה שלטירתצבי טענו אחדים,כי מכאןאין
עוד לק"מ את רודגס כקיבוץ אלא כמקום הכשרה מרכזי ,אך לבסוף נקבע ,כ' הקבוצה
תמשיך להתקיים כנקודה עצמאית לכלדבר' .הד עם זה הורגש היטב המחסור של הרבה
חברים חשובים ,שעלולהתיישבות החדשה".
ואת ועוד :היתה להקמת טירתצבי השפעה קשה מבחינהפסיכולוגית עלחברי רודגס,
שחשבו" ,שאין מקומםמקוםהתיישבותיושהחייםבואינםחייםקיבוציים-חברותייםושאין
.19קרננה ,עמ' ' :29-28נתיבה' הנ"ל ,עמ' נ והערה ' :)14העוטה'..,
א תמו תשל-ד ; ;)1.;.1974וכן
'מזיחי' ובהולנו) ,הנוכה תרצ ,1-עמ' ~ ;22ר'ד~.ח ד"קהנ.ל והערה.)2
.20השוה 'דהד' ,שנס תרציד ,עמ'ל.ו.
.21תזכיר עליןד;ס בא?,מ /1248י~ :51כן 'קבוצחנו'; ,ל' .12 ,10 ,9 ,8
.22שבועון המשלירידגס
ןמ'.ב השןתרצ ,)8.11.19!!1 1.עמ' ! ;גלחן .)2
ק;הערה ;)2סיכןס הנ-לעלר~דגס ;הערה )21ן
נ .2מכתבן הנ-ל שלשטרןלקרן-היסוד והערה!:)1ד~.הד.
דו-ח מקלר מ 8.!.19;!-ב.51,/12,0-
' .24קבוצתנו' ,גלחן ; ,28-2כ"ג אתר תרצ-ו.19!6,נ.)1,.
! .2קרונה ,עמ' ~;!!-!4י
' 'נתיבה',י 1.מנחס-ואבתר? 1.י ,)!.8.1936עמ'ו~:כן הומר על הנושא באצ,מ,
ת'ק'ס 0נ~ ;51,/1249-1 12ר' 'קבוצתנו' ,מס'נו ,כ"ט סבת תרצו~ :,24.1.19!61שב ,מס' .',19ו אור
'
ס
מ
'
ה
)
ס
ג
ד
~
ר
;לחןי-ו,
תרצ6, 1.נ.19נ~;)8.כן 'רפיס' ;בהןצ'
אב .D~SII1
,26קרונה ,עמ' .37-36
164
www.daat.ac.il
הרצוגרוץ מלחמת העולסהשנייה
התפתחותהקיבוץ הדתי עדפ
אתר דעת -מכללת
חוגההברים שנשארפה,מסוגלליצירהחקלאית-ישובית.רקפעולהחדשהומחודשתבנקודה
שניה ~בעמק בית-שאן)בסביבה חקלאית תבטיחחייםקיבוצייםאמיתיים,אושיש 'לברוח'
מהמקום".על-כלפנים,מהרגעשההלולדוןעלההתיישבותמחדש ,החלההתפוררותהקבוצה,
ובגללה לא נמצא לחבריםעוד מספיק מרץלקיום הקבוצה".
היתה עודסיבה להרגשה של חוסר קביעות :מיום שבו נוסדה רודגס ,נקלטו בה הרבה
מאודחברי הבח"דמגרמניה .בתוכםגםאלו ,שלאהיתה להםנטייהלקיבוץאו שלאחונכו
חינוךקיבוצימבוסס,לכןרבים מהםעזנו.הברירודגסנאלצוליצורמתוכםגם ששפלוגות
חדשות,כי רק הםהיו אחראים לכלהיצירההקיבוציתהדתית.לכן "במשך שבעשנים לא
רקשלאהגענואלהנחלהאלאאפילולאלמנוחהההכרחיתלגבושהחברהולפעולהמשקית"
לבסוף גברו השיקולים בעד עזיבת אדמת סלבנדי בעיקר בגלל העובדות הבאות( :א)
הקרקעות ,שעמדן לרשותם שלחברי רודגס ,לא הספיקו לביסוס הקבוצה כמשק חקלאי
עצמאי; ,ב) התברר ,שפתח-תקוה הולכת ומתרחבת לכיוון הקבוצהוכי אופיה החקלאי
ישלל ממנה בעתידהלא-רחוק;'.
לבסוף ,בט"ובחשון הש"א )17,11,1940,יצאה הפלוגה הראשונהמחברירודגס לאדמות
יבנה בדרום ~ולאלגלילהעליון,כפי שהוצע) ',.שם גומדקיבוץיבנה ,ושם הוא נמצא גם
היוםכקיבו,הדתי הגדולביותר בארץ וכ'אם'הקיבוציםהדתיים.
ההישגהעיקרי של קבוצת רודגסהיה ,שהונההיסוד ל'תנועה' הקיבוצית-דתית ,ושכל
ארגוני 'החלוץ המזרהי'ודומיהם בחו"להחלו לחנךלחייקיבוץ.י'
קבוצת'יבנה' בכפר-סבא
בשנים הראשונות לאחר ייסודה של ר~דגס בפתח-תקוה ,ובמיוהד בשנים תרצ"ב-תרצ"ד
( ,)1954-1932הצטרפו לקבוצהוו הרבהצעיריםדתייםמידאחרישהגיעו לא"ימגרמניה;
וזאתביןהיתר כתוצאה מפעילותם שלשליחי הקבוצהבגרמניה.באותוזמןהתחילולהגיע
לרודגם גם עולים דתיים מצ'כיה ומטרנסילבניה .בגלל הורם הגדול של עולים חדשים
נאלצהר~דגסלהפסיקלזמןמה אתקליטתהעלייה,כימלבדהבעייה שלההצטרפותהמהירה
מאוד שלהרבההברים חדשים,היתהבעייהנוספת ,חמורהממנה:רביםמהעולים לאקיבלו
בחו"ל הכשרה חלוצית מספקת .בנסיבות אלו היתה קליטת העולים החדשים קשה מאור,
והברים רבים עזבו את הקבוצה .אז הוחלט,כדי לשמור עלהגרעיןהקיבוצי של רודגס ,לא
לקלוט אתהעלייה ברודגס עצמה אלאליצור קבוצות הדשות שלהעולים החדשים ,גםכדי
-' .21בוצחנו',גליל ~ :6 ,% ,2 'ay ,%6גן ר' 'דפיס' ,הנ-ל ~הערה !.)2
' .28קבוצחנו' ,נל' .!'by ,16
.29ר' 'דפיס' ,גל'יעד ,עמ'!.
.16קדנה ,עמ' !!2 ,4ן~כןבד.1חל~ע.דה ה 6-של 'הפשלהמורתי' משבטתש.ב ,עמ' .2!4
' .11קבוצחנו' ,הל' ו ,%עמ' ! ,וגל' ,18עמ'.1
165
www.daat.ac.il
חייםי .פלס
אתר דעת -מכללת הרצוג
להגדיל את מספר הקבוצות הדתיות .כך נוסדה בתרצ"ב (סוף )1931קבוצת 'יבנה' בכפר
סבא ,שהיתהמיועדת בעיקרלעולים מצ'כיהוטרנסילבניה.י'
סיבות שונות גרמולחיסול קבוצת "בנה' בתרצ-ג ,)1933,לאחר שחבריה התפזרו עוד
לפני שהגיעההעלייההגדולהמגרמניהנשנים תרצ"ד-תרצ"ו (".)1936-1954
קבוצת 'משמר השרוףעל-ידכמר-יעבץ
בתרצ-ד )19341נוסדה קבוצת'-הבת' השניה של רודגס :קבוצת 'משמר השרון' בסמוך
למושב כפר'-עבץ ,חברי 'משמר השרון' התכוננו לקבל שם הכשרה קיבוצית .הקבוצה
ה'קיבוצית' הוקמהבעיקר בשבילעולי גרמניה ,שרבים מהםהגיעו לא"י ולקבוצת רודגס
לאחרעלייתו שלהיטלרלשלטון.
רוב החברים התפרנסו בעיקר מעבודות חוץ בפרדסיהסביבה.היו גם התחלות להקמת
משקעור,כגוןגןירקולולוכו'.גםחבריקבוצת 'משמרהשרון'וגםחבריהמושבכפר-יעבץ
ההזיקו מעמד -תוך עול שמירהכבד שפגעגם בעבודה -בתוךסביבה ערכית מובהקת
ועוינת מול התקפות תדירות שלערביםרבים בזמןהמאורעות'..
בקבוצתכפר-יעבץהתעוררו שאלותחברתיותורעיוניות,ולכןעובורבים את הקבוצה
כבראחרישנה.במקומםהגיעהקבוצה חדשה ,שעלתהמגרמניה(קיבוץ 'שח"ל'מבלנקניזה),
קבוצה 11המשיכה להיות בכפר'.עבץ ,עד שעלתה להתיישבות בטירתצבי בקיץ תרצח
( )1957עםחברים מרודגס ועםחברי קבוצת שח"ל מרחובות".
קבוצת 'רמת השומרון'על-יד טרדם חנה
בט"ו בתמוז תרצ"ה16.7.1935,י' 'צאן 6חברים ו 4-חברות מקבוצתרודגס ל'מגד'על-יד
.רקשנייםהיומוותיקי רודגס ,היתרהיו עולים חדשים .לאחרזמן קצר קראו
פרדסינה
לקבוצה ההדשה בשם 'רמת השומרון' .במחנה הזמני הקימו חמשה אוהלי-דירהוכןצריף
מפח ,ששימש מטבח ,חדר אוכל ומחסן מכולת ,רובהחברים וגם כמה חברות מצאו עבודה
קבועהבפרדסיהחברה'למטעיפריהדר'.חברותאחרותעבדובמשקביתאצלתושביהמושבה".
.!2א~רל.אן מ' ,הקיבוץהית' והתפתחותו ,תל-אביב תשו ,עמ' ; 10להלן :אורליאן); ובן 'נתיבה',י;-
נ.סןתיצ,ג,עמ' !' :21חהר' ,אדו תרצ,נ ,עמ'ט,ז :מכתבתוזרלכלהקבוצות של'צ.7ר.המורהי'מק.ץ
תרצ-ב1בארכ.זןהמורת'1 .הפ71ל המ~רהי',להלן :אהמה,פ),
(לין ,12סכ.ב סבת תרצ.1956,1.ו1;.י.
5נ .א~רליא ,,עמ' .11
.54
115נ')' :קבוצתנו' ,בה~צ' רודגס),
רכ~.ןט.רת?ב .ולהלן :אס,צ)~ :גןיא
שט7 ,מ' :11-10וכן רשימתו שליוסף הראל על כפר יעבץחב
'נתיבה',ט 1.אלול תך? ,)!.9.1956, 1.עמ'.5
אורלאן1 'by ,ו; ~ר''יומן המשק',בה~צ' ר~דגס) ,מס' !,ט1.כסלו תר?.ז .)!0.11.19!61
.!6ערמון מ' ב'הצופה'-' ,ד מנתח-אב תשם-נ~ :)24.,.1955:ר'ב'נתיבה' ,ת'א'.רתרצ6:1.י9ו!0.4.ן ,עמ'
:4ובן 'הדר',ס.וןתרצ ,1.עמ'ל.;-
;!' .לבוצחנו' ~בה~צ' רודגס);,ליון ?ו,כ.ב סבת תר?,.1.19!61 1.ו) ,עמ'.1
5י.
166
www.daat.ac.il
הרצוגרוץ מלחמת העולםהשנייה
התפתחות הקיבוץהדתי עדפ
אתר דעת -מכללת
מלבדההברים הנ"ל ,שבאו מרודגס,היועודשתיקבוצות,שהיוו את החלקהוותיק של
'רמת השומרון' :הברי 'החלוץ המזרחי' מצ'כיה וכן חברי הבח"ד מגרמניה .קבוצות אלו
הקימו בתרצ"ו )19361את קבוצת'ירישלים' ,שהתקיימה באופן עצמאיכחצי שנה בטירת
שלום על-יד נס ציונה ",ולאחר מכן הצטרפה לקבוצת 'מגד' .כך הגיע מספר החברים
לשישים ,ולכן הוחלטלהפסיקלזמן מה את הקליטה שלעולים חדשים,כדי לגבש את כל
החברים לקבוצהאחת'.,
לפרנסתם עסקו ,מלבד העבודה בפרדסים ,גם בעבודותבנין ,בירקות ובמספוא;היתה
גםנגריה.,.הקבוצהחכרהמפיק"א שטחבן ס5ודונם,כיקיוותהשהתוצרת משטהזהתוציא
את הקבוצה ממצוקתה הכלכלית .אחד הדברים ,שעיכב את התפתחות הקבוצה ,היה מצב
השיכון ,כשמספר החברים התקרב ל,70-היו רק 2בתים ו8-אוהלים .רביםלנו באוהלים
ישנים ,ששימשו להם מחסה מפוקפק מאזרמפני גשמיםוקור.י.
במשך הומן התפתחה פעילות תרבותיתענפה.ניתנושיעוריםקביעים בעברית ,תג-ך,
משנהיתלמוד.י' כשמונהשנים ישבה קבוצת 'רמת השומרון' בפרדס חנה ,עדשייסדו את
הקיבוץ בארות-יצחק כ 5-ק"מ מעזה בכ"ב בשבט תש-ג ".)28.1.19431
קבוצת'אריה'
בכ"אבסיון תרצ"ד )4.6,19341נקלטו ברודגס חברי הקבוצה הראשונה שלעליית הנוער
הדתי ,שמנתה 56בנים ובנות .לאחר שנסתיימו שתי שנות ההכשרה של צעירים אלה,
הוחלט לצאת מרודגם .התגבשגרעין קטן ,שרצה ביצירת קיבוץ עצמאי ולא בהצטרפות
למשקקיים .בסיון תרצ"וזיוני .)1936י יצאה קבוצת צעירים כפלוגת עבודה וכקבוצה
הרביעית שיצאהמרודגסלמקום חדש ,שבויכשירו את עצמםלחייקיבוץ .המקום החדשהיה
כפר-יונה ,שבוהיו מאותדונמים שלעצי הדר ,אבל בגלל המהומות ומצב המרום לא רצו
פועליםמןהמישבותהוותיקות לבואלקטיף,כיכפר-יונההיהסמוך לכפריםערביים ,כך
'כלוהברי קבוצת 'אריה' לקבלעבודהבשפע .במקוםהזה ,בתרצ"ו ,)19361קראה הקבוצה
.18ר'.נחיבה' ,כ"טתשריתיצ.10.1916,1.נ ,)1עמ' ;2וכן השה את ההחלמה של'שיבתהמועצה של 'הבר
הקנזצזת' ,הדתיות) מת'-ס' כסלו תרצ1-בארכיון הק'בזץהדת,.להלן :אק-ד) ,ה'.)1
' .19נתיבה',ס 1.אלולתרצ.9.19361 1.נ) ,עמ'' :1קבוצהנו' ,הל' ,12כיב טבתתרצ.ו :1'by ,)1;.1.19161
'נהיבה' ,כ-ט סבת תרצ :)1.1.191;1 1.וכן 'הד החלוץ' ,א'תשר .תדצ~UY ,1-כ.ח.
"' .4נתיבה' ,כיב מנתהרצ.)1.1.191;,1.
rnl'~Y .41נ ,.בשעריעזה ,תשיט ,עמ' ' :10הצופה'.',ס מנתתרצ ,)21.12.191;,1.עמ':1זר' אח המכתב
מהמחלקה להת"שבזת חקלאית לארשןקבלנ.בניןובעלי מלאנה מנ'ניסןתרצ )26.1.19161 1.נאצם,
ת.ק א/3465נ :51זר' שפ את ההזזהמ1".3.1936-בין הנהלת הסזכנזת היהודיתלבין הקנלן,י' הררי,
ןתרצ;1 1.נ ,)4.6.19עמ'.4
בכרכורןוכן ר'ב'נתיבה' ,כיהס.ז
.42ר' 'הצופה' שבהערה ,41
.43עמינח ,עמ' .34-33
.44ר' מנתנו שלרענןבויץ לשטרןנכ 1.אור תרצ-ט )1;.1.19191באצ,מ /10;1נ.51
www.daat.ac.il
חייםי .פלס
אתר דעת -מכללת הרצוג
הצעירה לעצמה 'קבוצתאריה'עלשמו שלמדריכםהראשוןוהבלתינשכת:אריהפ"לכנפלד
כשהתקרב ההגרף נתמעטה העבודה בפרדכים הצעירים שבכפר-יונה ,גם מצב הבטחון
הלך ו