~~~לקנות מדה ~בה אלרת ע~ד הרמב"ם שאם ~~
מד~ך
א~
לצדמ~ כדי ז~~מצע נ~
הממ~ע לקצה אחד צריך לנ~ת
ד~
~~
ן ל~~ר מפנו
~ם מדהה~~השאם
הא
כנגש
ל~ מןא
כן שאי
~מתאיך
ידע~אי
נ~
~ ~ם מדה ~בה שמא~א שקר ומטעהא~ע ,כשאדם
~~ה
מ~~
אז
ב~בעצמו הח~ם
בת~ובה ו~כה ~ח~רין ל~רה
ה~
מלמ~אחר ,וז
ה מרגי~ אדם
אפי' על
כה~~ן
~מן
~
י
ר
~
~
א
ש
מ~~
~~~ער מענטשמ~ש,או~עלא~אומרים שה~א איש ~ו~שם ,א~
ער ~זט "אין איי~
פ~
אדם ~דק~~ויש ה~שה ~ו~ה ומר~יש כך ~~~ת ה~רא,
סימן טוב
~
ל
~ברים ~י~~ ,ו~,
מאד
אוידלער~ה~
מע~ש
~
י
ש
מ~~
שמ~~
אנ~פ~ר~
~י~ שהי~ ~תה~
וצה ~~ה ~"ע
ו~
הרב ז"ל ~מר עכשיו איננו ג
ו
ל
אמר א~ה
השפל~ כ~ ~ ,כמה
בדרך זה ~כ~ב
ל~~ ז~ל אל פ~~
~~עך דער~~ ~לד~,
~את
רט
צא
~~ד~~םדאס ה
ד~
ל~
~
ר
י
ה~רוןמדברי ה~סיד
ו~ה ~ל
מה
הרי~ ~עזה~~~
~
ה
~
ע
ה
ו
ה~
~
ק
ל
ש
~
~
~
~קים ~ה"ררפאלזללה"ה מ~ינימנ~יו הקדושים ,וד~רים אשרה~ א
מ~א
אש בשכל
ודק מ~ד וכא~ר
אשר כל
~
ר
ב
ד
~
י
ע
ה
~
י
ר
ע
ו
ב
י~
ד~
ה~סיד כ~~
ג~בפה
שא מ~ה"ר ~ז"ה
ל~"ק
~פ~מוה~ר
~ל
מ~
וד
~'ס מול
על
יא
ספ
ייןנר
י~~ ~בזלה"הר~שאמר בו~י~ק~~ער ווייס~ ~יט ו~~א ~~ף
ב~ גם הבע~~ט אמר~~ ~~עט ~יר ~א~קין ~אסאיך ~ב איהם
~
געה~ אזויאאיין יאסיהלשעי~ע~להרב ד~ילנאה~ ו~י א~מר ה~~ת מצ
יר
אז~יא ~ין רפאל~,אר
ו~~ק~יינעם
ינ~ק~יעןל~וואס ~ך איהםצוא
~א
ד
~
א
ן ערב אז ער ~עט
~ ביןאיךאיי
~ין
אל
בין קיין ערב נאר פאר ~ר
יפ~
ק~ןא~ ניט נ~~ערי~ ,פ"אמיי~ מוה"ר רפאל ז~~האצ
ל מו~ה~ז~ה
מ~ל~~ ,א~~
~~ ~~
ז"לבבא
ר"ר זל"ה אמרשצריך
~
ו
~
ו
ו
~
ה
י
נ
ב
~~ו~
~
ד
ו
~
ס
ב
ו
~
ר
~
~
אפי' ר~עי~,וללמוד עליהם זכ~ת ו~ו~~ה בז"ה ז~ל א~ר~~יך לב~ש
~א
ל
בז"ה לביהמ~ד ~מרליאתה
רה~וע~ים יהי' להם מ~לה ~~ל~כב~וא
ו~ל
~בר שהי' ~אן מ~וקת גדול ~וודאי מו~~~ מאד,ז~הוא טוב
ל ~ו~
לאהי'
כ~כ
~פ~
י
נ
~
צ
ר
דבר כאשרה~אא~מר ~ ב כלי~רא אך
~
ד
ל
פררהסי~
יהי~ ל~ם מפ~ ,ועוד וב
וע
צ~ל
~ני
כי
~
י
~
~
ר
ה
ש
פ~
ה ~ געלהפן~דער~ ~א בפירוש א~ר מהרב~לה"המיין רפאל
מי~
מ~ ~ ~
~ן
~ן הא~ן ~אבע רש~ם ע"כ ,הי' א~ר ה"ר
ב~א ר"ר
~~
אני מניח לו העמוד והש~לן,ו~עדיין א"י יצאת
ב~י"חז~,ופ"א אמ
~בעת שהי' הר"ר מדבר דיבורים על השו~~
"א
לא
ן ומו"ר רבז"ה ז"להלך
אצל ~ור לחוז
ם~א"ע האיש ג"כ~לו וא"ל מה אתהטומד
~ד~לךאלהשולחן ושם ת~ע
~מה
~ הקודש ,גם אמר
הנ
ןורח~זר מיר~ין ~' כשר~
תו~רציא
בר אני~צם עיני ושומעאוןו~עיי
מאד~
י
א
~
פ
~
און געה דער מ~ ,בראש מדות
ן לה~ות הכתב ואף בפה
אי
~
נ
ת
ו
נ
ע
א ו~ דמיעוטא,תמיד ה~ טומד בביהמ"~
א~א לספרכ"
ד למטהא~טערין
אחד ה~ עומד ~ד
סמוך
ו~ר מיעו~
~
להפתח כי אשוב
~
ה
ה~
ב~~
יעלרדין~~בעןנחשבאצלו
כי שם מקום~מעמדהחסידים
נט
א~~~
ו~שפ"א ה~רח לעמוד למעלה
אר
יפ
~י
והי~ אז מ~ להשי~ת ~ילני מגיאות,וס
מחפ~נק לעזור להחזןוהי~ לו יסורים גדולים וכמדומה שאמר ~ר
~פיגיל בא
וכמה וכמה שנים הי~ שפלות במלב~ים פ~תים~א
~
ג~
~דע~ מחשבו
הי'
ו~החו~ם
ש~ם קודם
נת
יצו~נים טילעב~ ,א מטפח
י~
~באז
רר
~ר בו ה~ב מוה~ר ר~יעקבשמעון~~לבן ה
פטי~
~ל שית~ג קצת
בי
י~
~ואה
~לבו~י כבוד מ~תכשהי~ הר~יעקב שמעוןאומר הי~ שומע ומ~ים
~
~
ד
~ר
~ה ע~ה כן אד~ בע~ם~י ה~ ~~ף ~~עתו מ~~כי
לז
ןהר
~ן,
~~
לו ~ז ~וא
ל~ן מיטין אמת דיך דיע נשמ~אליי
געה
~~
ןל~פוץ להיות ~ןמןהכל,וסיפזר
ו~~מרגלאבפוומויע~~כמוש~ציןלחיותכןצריכי
~
~הרז~~ל שפ~א היתהאשתומצערת את המשרת והקפיד מאד הרזל ~~ו ואמר
איזטייער,~~ ,ט~י~ר,
איין זאל יס~~י~אן
~
~
י
~
יט
ס~~
ואס~ר ~~ער שה~ אדם
חעד
ו
ו
הי
~~~ק~א ה~~לי
אד
~~~~~ א~םיו
~
ה
~
שע
~בבית מ
~
~
~
~
ש
ו~י~עדייןב~ורואמר ~"ל ~~תו
~~ד והי~
~
~
~
~
~
~
~
א
~
~
~
א
~
ר
ה
~ יקרמא~~,הי'ה~אז"למ~ביר
~א~ם
א~~~ך~~~יט~ער ~~ר ~
~
י
ר
ב
ד
ה
~~ש
ה~א שפל ,ו~~~ע בלבו
ה~~ ~צל ~~י~,
~~
י
ל
לר~
~~~~~ ~ז~ א~ה
~
~
~
~
~
מ
~
א ~~שב ~~ל ~כ~~
ל~
~כ~
~~~ ~~אד~,ו
~~~ ,ו~לזה הי~מח~ב הרז~ל,והי'בטלל~ניו
י ל~~א ל~פלות כזה ,ור~ינו ~י' תמיד שמ~ה וחיות
~~~~~א~~ א~
~ו
ייז
~ןלו א
ו~י~ מ~שב~~~לטובה גדולה ~
כ~~~~ מזדמ
ד~
~
ל
~
ש
מה
שי~ ~ז~מ~ ~
לו
ל~ו~ כמה ~~~יות
~ובא~ד
~
ה
ז
מ
~
ד
א
מ
ספ~
זמ~~~~~~~~~~לק~פיי~ד~~על השו~י~חטשלא~
א לביתו ל~~ו~~ט"~הכפרות ,ו~מה ~אד ~ד~ז,
ואמ~ו~~על ד~ר כז~ להקפידוא~לא הי~ בא ~וחט הייתי
~א~
~~~וט גם~מיד אלהרופא ~לחלל
~~~,
~~~~~ת ~~~ ,צלויל
נו~
~ר~י~
ה
שהי~ מנ~עה ל~ך ~~ל~,
~ל
ע
הי~רוכ~ביל
ה~
ה~~מ~
~~
~
ו
~
ו~~
ה~פ~ן ~
~שו~
ה~כו
~~ןעל ה~שגםכשנזדמןלו
פר~ ~ך
~נו~~
קו~ה בעצמו אפי' ע~ות וה
מאדשלא ~הו~ג ~ע
~
בד~קפיד ~ב~
~שי~ת
~ש
ד"ז לבא
~ה לילך ~צמו לשוק לקנות איזה ד~,
~~
ה~ באי
טמ
זו עיר וישב בביהכ"נ למטה ~ל ה~יים ,ואח"כ ע
ן
~ד ~
ל~~
שפ~ לפני ~עמודונמשכוכל הצ~ר שבביהכ"נ
החזןרקהוא
למטה ע
~
שש
סבי~והי'זמן א~דנ
~ש~~ם העניים ,וה~ לונ~ר ג~ל מן
ה~
מדבר הר~ה בענין מה
השפ~ ה
המ~ה דער
~כער את
א
שמ~הז~מ
י
~
ד
א
ה
וז~
שת
א
~קתבתורה ,ו~מ"ח המ~
לכת
שחריתוערבית
~ ~ונך
~~ח~רך ~ך
המל~
~
ןזהשצ~ךלעשות ח~רו כ~לך ו~"ר
ואםישבוכו'והאריךבעני
לא
~~בע~כ וסיפרבנו לוי שפ"אדיבר עמו איזה ~עסק ~אה
ע~ממנו ב~ת
הדיבורשפלותכמועבד~לפניאדון ובהיפךכשהי'מזדמןלואיזה כ~דמאיזה
או
יד
אדםומכ"ש מרבים הי'לו צ~ר ג
~ל מזה מאד והקפיד מאד להמתין
ע~ו עםשמ~עו~י'אומרעספוילט מעךופ"אהי'רי"ש מקשהש~מעדארף
מיד להתחנןאליו טאזט~אני ~מיך צרי,
ה~רין קדושה
דאך
~ר~
~
א
ל
והי'אומר
א~
טח
נת
ויה
זמען מירכ~דאן אהובאתהמוכיחים
איךהאבפי
טו~
ושנאאת בהרז~ סיפר הר' שמחהנ"ישהי' עמו בעירסקווירע שהי'
~
כד
נ
והלך הר'צביהנ"ל שמחה
שם המהכר'בדצב~י
~
ב
י
~
ו
~
ה
ל
ל
ז
~~אר
הבע~~ז~ל לאכםניא~
~אכסניא
יה
הצדב
הוא
~מ~ה~על
~
~
~
~
~
י
~
~
~א
אצ~
~ הי~נט
ל ~הןפארהר~
ואמר ~~~~ע וואסואח~זיך
~
י
מ
~~~
לובזיעה~"מ ~ורךמי~ה
~רשלין ,וסיפר שהי~
יה
אצ
רו
צו~
~~
רא
'טר
יי
ב~יתהר"צ ~~~
~ מ
~~
ונתן איזה כיבוד וקרא אותו הנ
הבית כבדוהר~צ
י~~~~דובצאתם~~ן
ל~
~
א
צ
ל
תחילה~
ולארצה עד
לו הלאא~ם אורח
יוצא~ת~ילהוא~~~כ
~
~
א
ש
~
ר
ו
א
ו
ארצהוה~~ירבו
ת~לה ול
הר~ ו~~~דו
~ואם ל~~המ~ד ~מד ר~צאצל
~
ת
פ
~
ואמראני הי~י עוד ~~~ב רק ~הי'לי~כ
ר~~~מ~ות ע~ו ו~כר~~י ל~נוס
ת~ילהוא~ר ~מילה~שתהא ~
~דד~הר"צ ~מהבבי~מ~ד ,והלך ז~~ל ,הדבר
~ו~~ ~~ כל
הזה ~~ ~~ער מאד על הכבוד
~ד ~~~ת~ופנ~וו~י
~
~
ל
לה~ביל~~יהם ~הבה ו~לום וענ~ה
שד~י~~
המפורסמים ~י~ו והן ~~רם כ
~~
והי~מז~הי~ר מאד ~לאי~~~ לאדם פירוד ל~~ת מ~ום יהוד~,ו~י~
~ו~והי~ או~ר~לה~ל~~ן~~~א
ק~~~יד מאדכ~~ל~ינו לפנ~ו ~ל
מצ
ו
~
ב
ו
נ
~
ד
~
~
ו
ש
לו מאד~ל
ופ~אדברו בע~ין ~~"ב
ות~~עי~ נ~ד~ ו~ר~
ריםר~
הכדכב~
~~
אב
~~רודל
וי~ין
~ ~~ו~~ין~~~~ ~
ו~ר~~~יא~וילין
~
י
~ ~ונא~ ~ריך הוא לא
והי~~ילל~~היר
~~
~~~ו
~~בו~~~~~~ואלי~
אהאי~
או
~
א
~
כ
~
~
~
~
~
~
~
~
ה
~
כי כ~ות~~ראל ~ם
ו~א~דות
~ם
לה~ו~הוכ~הם
מרכ~
~א~ב~
הש
~ה
~וכ~~
ל~ו א~ה
~שה פי~ה
~ה
~~~
~~
~
ו~
דש
ו~~ ~פל וקכ
~ה ל"ו ב~פות וואס אמורא לכך כשאדם~~ה
~
~~ ~~
~יו
~יך ~~בו
ו~ום
ב~~
~ניל הפ~ הנ~
ש~~ מ ~ ה~~רון ~~י ו ~ ~~ר ~~יך
מ~ם ~י ~
~~ ~ ד
הס~~~~ ר ~עם
כ~ ה~~ ~ ~
~יפ~~
ש~~
הד~ם ב~ת ~ד ב~ ~ד
ל~~ם
~~
~יך ב~תר
הד~ ~~ ~
~
~
~
"
כ
~
רו
צ~
~ל
מ~ר~מאד
~~ יד~~ום
~ת~ום רע
אדם
לדון
ף
~
~~
~ ~ ~יד זכ~
~
ע~
רעו~ ע~ו~
אוד
ד~ ~ הוא
אינו
יס
~ס~~הכעס כי~
~
ף
~
י
ב
א
~
ב
א
~
א
ה
הכ~
מלגאו
~ ~~ה
~ג~ ~~~~הטו~אהכמו~יאותכי הכעס
א~
~' ו ~ ~פדה
עס
ד
מא~
והי'~זהיר מ
~
~
ב
י
~
ב
א~~
~
~ן~~
~~
~רעלמי קפדן ~דבר ~ ~הקפדה ~ מ ב~ט
~~
~
י
ר
ב
ד
פ~~~
~
~
~
ו~א
ענףהגאוה
והכ~ד ~יינוש~ן ~ל
גאוה
לה~
הש~
א~
~
נ
י
~
אוהב ~בוד~
לו כ~ד
~היי~~הוא~יואינו ~דןואין
נ~~~
ורו~
~ו
כ~ד השנימן הג~ה~הוא ~ונא ל~א
~ה~ופ~ני
ממ~
י'
ה
~ול מ~נוה~נו~~ןלוג"כ ~עט שה~ ו~
ש~~ ~
ג~אע~ף
~~
ביל~
ל
~הו~
כצואה ~מ~ ,כ
~יות נ~~ס לו
ן הג~
~ד~~~ר
~~~ה~ ,
ך
~
צ
מ
י
כ
~~
כבו~
~~ק~
~~
~~~יא~
~דוהפצ~~~א~ ~
~ני~~ומד
א~ר ~ ~~ על
~~זוהר
~~
~
ו
~
~
~
~
~ב~
~
~
~
~
צ
ע
כמה
א~ה~~~הו~~ר ~ל צ~דך ,פ~~א הפ~ר ~ו ~אדוא~ל בל~ון
~~~
ר
זכו
ר~
ת וא~ל
ב~
~זה רקי~~
~
גאו
~'
מר
~
יז~~יומ~א~תת~~~~ הוא
~~ור
ה~י~ת כ~
~ך ~ ר~ א~עכל
י
~ליי~~
א~ם ומי ~גיא~ ~ואל~~
~ל
את
מלך ~ו
~
~
ו
~
~
~
א
ג
~
~
~
~
ה
ו
~
"
א
~
י
~
~~
~
ו
ב
~
מי~~יו ופ~א
בזה~ל
זוהו~ ע~~ כלי~
וע~כאין~וף
א~
~
ד
ו
ב
ע
ל
~י~
~~~רז~
בא~~ן~יו~רין ~ז
~
י
~
~
~~
י'
~וק~ערןוי~ער ~ל בא~י זיך ~~~~יי~
~ו~ה~ ~מה
~~~ א~
~יך
עבי~
ם~וו~רין גם הל
~
~
א
~
~
~
מן הגא~ת והכ~ד,
~וח
א~ראין
סו~ןכדי
~
ו
~
ל
~
ו
ס
י
~ד~
~א
אד~ נמ~ך
פע~~מ~לא ד~י~ ~~ריםלא ~~ים כי ~~~יםאשרלכ
~~~
מיסוד
~הי~ו ~ק~םלה"ר,
לי~ות~,י~ה
בזה"לנאך
~
~
י
כ
ר
~
ו
ר
ה
~
א
ו
שב~ו
א~יד אלייד
ןרוח
~~~ריותוה~יג
~ייד ~ז אי
~
ל
ג
מ
~
ז
ב
ו~ר ~ קוץהמכא~ב
ממ~ ~~~ ,י~ר ~י~
ערך
מ~~
ה~
י
ר
~~מ~~יעה הזאת~ני ד~
ם הע~דים א~ ~~וא~ר
~
~
כ
י~
~י
תב
כה
ר~ ~נ~בו
~~~ו~רה ע~
~~ו רול
אינו מדבר ארב~ם יום
כי
ה~ז~ כש~~~
כ~
מה
~ל זהד~ינו על
~רכן~הק~וא~ ~~~ו מדמבר~ ~ ל~ ~ ~
~ועש~ ק~~~ה~ ~א
ו~ ~~
~ש
א~ ~ד~
~ד~,
ל~
ה
~'
~~ עד א
ו~ ~ד
~ן
בר~ר~ ~~
~~
א'~ ~
~ד~
י~ ~פ~ ~
~נו מד
~ר ר~ אל
~מר
נהע~ר ~וב
ק~ז מען~~~
ה~
~
ק~ה~~ ~~,
א~~דמ~ ~
~ר
ו~סמען
~
~
ו
~
~~ה~
די~ר
א~ר
~~ר
~~
מ~~
מד~
~י~ ~
~אד~ ר~גד~להד~אי~~דע
ה~~מה ~שדר~~ו~ן מ ~ ~~
~~ ב'ה~~א
מ~
~ ~,
א~מןה~סי
עה ~ על
ן~
ה~ה
מן~~העי~
מצו~ ~~ בדבר
~מר ~
~~ך~~ן
~
~
כ
~
ה~~
~
ה
ז
~
~
א
ר
ע
י
~
ר
א
נ
~אס ~ ר ~סט ב~
~בען מעהן ניט
~
ע~
ו
הפליגמאד בההיפך דהיינ
ר'
סיפר
~~ו ~
מא~ד~ ר~לדבכר
ר' ~ם ~
ז~~קר ~ך~~
~
י
ר
י
~
מ
כש~
~~
~ך~~~ מה~~
~~ ~מר
~~ב ~~~ ~ל~אני
א~ ~ני
~~
~~~' מ
דפילנאה ~ה~המ~
~יר~~ ~פר
~~~ ש~~מ~
~
~
ב
~
~
"
מ
ה~~~
י~נ~של
~~א ד~ב~,
~קר
~
פ
א
פימ
~ה~ ~סיא
'פ~ד"~ א~ר די~ר
~~ אס~שקר
~~
א~
מד~,
ז~~מה~י~
כ~~
ת~
מ~
דא~
~~~~ ,רמ~~ א~
~ז
ב~מו
מ~
כט~ ~~ הרז
~ן ~ ~מר
אד ה
~ני
~ד~
שה~ג~ה ע~
איז
ע~ ו~ק
מד~ר ,ה~ש
ע~ו ~בר
מ~ר
ין לו מ~ך
א~
לש ול~קרמוסרין לו מ~ך ש~ש ~~קר,
כ~
~ד~ וה~~ה~ לכ
~
~
א
~
ל
~ד~
~~ה ~מועייר ~ט ~~ך
~ת~ו~א ~י' ~פ~ מי
~
ד
ל
ר
~כבר
ק~
יז
ע~
מה ~מר~הרז"ל~מ
מד~א~ ~ו~וה~ןועפי"ז ה~
א~
ה~
ב~~א
~ר~אם אני מ~ה
והק~ה
ה~ד~
~
י
ר
~
שלאלה~
מו~הא~
~מש~
~~יז~~מ~ה איך אפ~ר
מן
א~ם כ~נ
~
~
ל
אד~
אזמו~רין לו
בר
ל
~~
ש~ ~~ץ
מי
~
~
ע
~
א
א~רעצה ב~
~
מ~ך שמ~ר
~מק~שטנארין,עוד אמ
דעבט~מ~ענן~זיךשוין ני
וו
א~
ע~
ולא ~כל
לך רב ~רביש נשמה
עצהג'ע"ז וקנהלך
לה~ו~
~
א
י ~בר ~~א רב לונשמה
~ה
קש
גדו~
ל
~
~
~
ג
~
מ
~
י
מה ~כא~ו~~~לבר ידוכע~ב בספ' הרמב"ן אם אדם מס~ק א~
בד~
~דיא~ם~
~~הנא~ו
זה רק
אוו~י~ לזה שי~ק
ד~
~~
~~~ כיון~ הע~
מאד
דברזהאיך ~לק ה
ם
מד~נ~ו ~~ ,א
י~ה~ש~ ו~ראינו~~ ~~
~וה ו~~אי יודע ~~,א~
~ ל~
~יא
~ן~ן ~' ~רר~
לל
ו~ ~וג~
ש~
א~ מ~
~ ~~ אכ~ ~א~
~~
~ ~
~ד~ האכי~~ ,הר~לדארטוויא ג~ת און ע~ ~י~ן ~רי
ל~ ~~' אוהב אדם ~הוא בריא וזריזר~
ויכול
~ים,
~אדם ~ה~~"ה לט~ו~~ בצר~
~ם~~,
~ ~זה מ~לם
~ר
~י'בשהרז~
ח~~
ו
א
ד
ו
ב
ל~ת
~
~צא ~ת~ו הו~איקו~ לדע~ניו ~ם ~ו'בעל ג~ה וג~א
א~
~~
~ ~י~ופירו~~~~,
~ ~
י
~
י
~
~
~
~
~י~
~~
א~
~~
~~ב
~
~ ~מר
אלאמאן דנ~ר
~ת
~מ
~דתא
א~~~ ~~
~רת~~א~ ~~~~,ז~~~~~
א~ ~~~
הי
ל~
י לו ק~ה לו
~' מזהיר מאד
קוד~ ,וי~ר
ו~ר~
~
~
מ
~
"
מ
~
י
ש
לע~ות~ת~ובה ע"ז~פל יותר
~~ ~שובהלו~מיד
כ~ון
לע~
~מר ~ הוא~~~ ~א~ור הוא ור' מרדכי נכד ~~ בז"ה ~מע
~
~~
~רב הבע
ה~
ןיה
~רבז~ללעמצ~ה
שיהי~א~רזמן
~
מ
~
ש
ח
י
~
"
מ
ל
~~ר הרוי
א~~ם
ב~~ו הוא מחמת ~נכפ~
מן
ב~~ז~למי~
~
לר
~ח~מכי ק~יט או מחמת ~~'נוהג
ה~ונה,כיהאמוונההב~הוא~~מםוד תרין ~
ער נו~
דערפון ט"כ נע~החולה~רגליו
ונפל
~~~גה
ממ~
~~
~
א
~א~רים אפ גיהאקט דיע~ק~
~ מי ~~י~ו ר~ה
עניוו~פל
~~
לה~
יכול ל~יןבהק~~ה ש~אל~~ בכל
~ל אדם
~מת ~~
~
נ
י
נ
ע
ו
~
כ
ר
ד
איב~
מש~
ר ~ל א~ם אי~ו נעשה
שאפי~ ד
ה~י~ ,בהרז~ל~אדם~ריך
י
ת
~
~
ח
ג
~
ה
'
י
פ
א
~
בארץ ה~א ~זירת ה~י"ת שגזר להיות מונח
ש
~מין
~~
~
~
~ונ~
אינו
~צוות לכאןולכאן,כ~ז מעןהאריו~ט~יט שכ~דיהי~
~
י
ע
ב
~
א
מ
נ
ן דינים יכולים ל~רות
יעכו~ללהיות יהודי ,אדםשהוא ~צל ע~מואיןאי
ט~~~ואין על ~ה ~ורין די~ים זהבהרז~ל ,הי'
כ~ן ~ואאצלל
~
ה
י
~לקול
מר
~~~אבפומי' ~לל
ה~
מתקן וה~ב~ כי ~
~
~
נ
א
~
~
מ~קל~לעצמו
~מעשה
ת והק~"
ל~
~ל~~י
י~
בא מ~די~~ כיאיך ~ייך~ק
~
א
ה
רקר~~בידוי~'כדאיתא
המ
ו~ה נוגרעי~ם ~כבוד~ ית~ ~~י~וןאין
~
נ
י
~
י
ב
~כו'
או
מזהשאיןבמ
בגמרא אלמלא ~~~~העוזרו
כ~ה להתגאות כי
~
"
ש
ע
מ
ה
יו~
ע~~~ם אינו ~~ד עצמנו ו
רהק
מ~ידוית' ובעזרתו כי ~תי ע~תו ית~
~אנ~ ~עשות ~ום ~
מדה
~"כ~~נופל
~ם לפ~ר
י~
בב
~כ~~של בעד
ר~
קמ"
כ~~ו~ר רמ
א~
~~א ו~אי
באי~ יעזורלו
רה ל
ג
יה~י~
~ו~
ו~ן הכל ח~זהכלל ~איןב~די~ו ה~רה~וה~אר ע~דשגי
מר
~הדברים
גר
~דוית'~ומיד ~יב~
"תעוזרלו~לי שיעור וכ~ה פעמים
ד~אדם~~וב ה~~
לטו~ו ית~ ~י~זורלו ויחז~~,
צריך
האכמ~ר ~אף
~
ד
א
~
מ
צ
ע
ב
ה~~
לךיסוריםצריך ל~ח
כ~אדם מבזה א~ך
מן
~
~נזאקאוולתאוהוב אותו יותרמא
~
~
ו
ע
ו
ה~ן ה~ד~~ ,עםא'א~רשי~ה~רגדול בזה ל
צ~ך~ה~~זק
~א ~~ב ~ו ~~ר~ ,דא~ר י
~ אחר
לכ~ ~ו וח~ר
י
~
~
"
י
ע
~ואה~
~
~ו
שיש~א
~ו אדם בתשובה ולכן צריך לאהוב אפי'
~
י
~
ר
הר~םואםורלהת~רב אבל צ~ך לאהוב אותו
~
~כל להיות
~
באתהבריות ו~
ה~
ו~י
~שובה
~"שאוהב שלוםורודף א
צה
עלאהרןאע
חן
י~
מק
~
ו
ל
ש
לתור~ ,ואמר
כמ~ בשם איזה םפר הפ~רוש שע~י שהי~ אוהב ~תם הי' מקרבן
ל~רה ,שעי"זחזרו בתשובה ואמר ~עם להםביר ד~ז שמחמתשאניאוהב ~תו
הואג"כ אוהב כיכמים פא"פואני ש~אמעשיו ה~ם וע~~~ז ~א
אש~
ג~
יו ~עים~חוזר בת~ובה,וםיפר
מתחיל לשנוא מע
ז~ל ~הי'אדם
~
"
~
ע
ב
ה
מ
כשר ~יצ
~וה
א בנו לת~ר ולכפ~רה
לאביו ~יא~ב אותו
~
~
ש
ע
ב
ה
~ותראו~מחמתזהי~אמהכפירה~~,
א ~מר
ר~שצריך לאהוב את השונא ~אדכדי
מען זאל ~ר ש~~לין ד~ם בלייז וכו~ ,םיפר מזק~נו של הרבז"לשהי~
שמוג"כ ר~ פנחס והרז~לנכ~ו נקרא משבמ~ושהי' דרכו אצל
מש~ד~
ר"לואמר להם ש~תן להם עוה~~ב שלו,ו~~קש מהם מאד ל~~נאסמ~רו~~~י
מר
~
או
ום
~ע י~ראלאולי אמר סתם ק~ש ובעבור זה להםכל העוה~ב~לו~
~תאמר
להם עשוכל הרשעות שאתהחפץ ומהאכפתלךיתש
והי'מפציר בהם
ק~וא ע"ז מכאןאנו
~ד ששמעו אליוויצאו רבים מהכפירה עי"ז ,ואמר ה
,
ה
ר
י
רואים כמהגדול כחושל ק"ש ~~~ז ~או מג~ מהכפ מכ~שי~ראל
לכךלא
שזוהמדכיח~להו~או
רשעשיאמר שמע ישראל בכליוםובודאי מב
י~ח~ו ,בשם מרי
~ל
~שז"
ולא ליאש א~ע מעבודה
יפחד אדם
~גדל
~
ו
י
ב
נל
'לוע
ות
שאמר בשם רבו המוכיח ז"ל שמ~יליהי
~
~ כל~~ראל אפ~מ
כד
~מל~דזמ
ועי~ז ~ בת~ובהועי"ז ת~'
רשעים ,שהם צדיקיםאזז~יא זענן
~
ז
ח
~
~
כ
ע
ר
י
ג
ק~נים ,וצדיק
הגאולה ,כיבתשובהנגאליןוהי~ אומרצדיק ק~ן אוהב
~
ע
ש
ר
יהי~ אוהב ומלמד זכות אפ~'עלרשעים
גדול או~ב רש~ם גדולים אבל
~
י
~
מ
גמוריםוכלמי~מלמד שום זכות על~ל הברוא~ם הואמבח~~משיח,לכן צריך
ללמד זכותעל
אליהו לבא קודם משיח לעשות ~לום ב~ולםכדי שיוכל
~
~
ש
מ
ן זה צד~ק,
כולם שאםא~ן ~לוםא~א~יהיושניהם זכאין~אםזה צד~קאי
ם
~ע
בשהרז~ל שינה הואמב~ל ד~נים כמ~ש דינא ~לד~נא ,אמרשע~ כ
ה~
באח"ו לידי מ~ול ר"קח~ו ורמז ~
רעה
מלבך
כ~~ה~כ~ול של
והע~ ר"ק
ו~ וה~אמר
ח,
~~
מבשרךה~אםדמ
~פסוק ~כעם
פום
כ~~ל~ם מ
ל~ובא מגאוה ,עצה לכעםדא
~~יתא ~מרא כלוהפכו~עםבידוע ~וונ~ומ~ין
כ~אדם רואה
מזכ~ותיו ,לכן
לכע~סיח~ובבלבו כיון~אנ
ךי ~~
מוכח
שמ~~פנאי לכ~ם ~לאא~~ צר~
~~ין
מ~ב
וא~ך
~ל~
~
ו
י
כ
ז
~
~
~
נ
ו
ו
ע
~
כי מ~ד כ~~זר ב~ה
ומהרהר ~~ה ומ~ילאי מן
הכ~
ע~כששיווב~זכ~תיומ~ובין מ~ו~תיו נלפב~א~ כעם ~ד~יךל~םור נפ~ו~לא
וא~ לי~
רק
מע~ם
ל~בר דיבורים שלא לצורך ,ב~הרז"ל שקר צריךלהיות חמור כמו ער~ת
פ~ם שלעריות ~עלה~ואיותר
ואז יבא משי~ ו~יאר ~א מו~
אבל הטעםלד~ר~ הרבז"ל~ע
~~דש~~~א~יתא
~
ששק
~עושה ע~ו ~חש~
קר
ול
לו
~~~ר שיאמרבתדבע~ל ~ות עבי~ות עבירות
~כח~שות תשובה
~יכול לע
ר~וכי משו~ע~~ואלעשות
ע
איאך
ו~ל ~ע~ט
~~וכ~מל
תו
ור
צס
מו
מ
ו
ל
ב
ל
ו
~
י
ת~בה
ת
~
י
~
ת
ו
י
ה
ל
שע~ה
ת~~
רו~א
ו~שו~
ל~
~
~
~
ו
א
ל
ו
מ
כ
בער~ות שייך ~כןצריך להיות שקר חמור ער~ות ויוכל לבא
~~~לתשובה
עבי~ת ז
סיפר מהבעש"ט
ש~~ לכןיבאאז כי בת~בה נגאלין
דש
קינמ
ע
ש~א~מר להנלויםשעא~יו
מי~ן ופ~נאר א~הר
י~א~הר
ער
ן לייט,נ~~
דאר~
אייך זיי~ר
מר
~
אא
~ז
פובןזה~ ו~ט אויס א~יך ז~
אליובזה~ל אז
ע~הן~יט~ן אמת ~~ך ד~עמז~בשהלרעז
~ן כמ"ש
רנ
א~
וט
ה~~ט
גע
לי~
וו~~
~
ע
ו
ו
~
מ
ש
נ
נשמת אלק~ם תלמ~ם ~~מת שד~תב~נם ,ו~מר קיין שום זאךאיז מיר אזו~
~ידאווערט דרייצ~ען יאראון
שווער ~טאן~יק~ממען וויא ל~גען
~
א
ה
~
ע
ארויס דער
מ~ר
א~טל~ע ~ליד אבער א~ך
הלא
פוןאפ~
כל
אא
יברז
סי~סיפר בשהרז~ל
~ח
ו~אי~ן מא
י~ זיין~יין ל~ען ו~ענ~ן הכעב
~
~
~
בזה"ל
איך עסבאיי מירא~ן קעשינע
ה~באיךגי~ראכין
~
ע
כ
ש~~ךדארףנעםאיךדאס ארויס ,סה~פ~ר ~ה ~שמעמר~מאיר
אזאי
ל
אמרמחל~והרז~לאםיספר לךאדם שה~~מתפל
~ה~~ מקורב
חמ~ני~
~
"
~זז~וי שארף עלסהראזי
שפ~~~ן~~ין~ון מויל זאלסטיא ~ל~ון דאסבין
ז~ג~
~
ע
ד
א~ז דער אמת,
~אך ~~ווען אמת
א~בער
איך
~
~
א
~
ס
~
נ
~
י
ה
~
י
נ
~ו
א
ל
א
ר
ו
מ
מ~ת
ה
ל
ע
ר
ב
ד
ה
ר
~
א
ש
ל
~
ר
ת
~
ש
ב
ש
~יו
ר~שי
מ~~
ת~ו~ע~~איןאנ~ א~ר ~קר ,אותן הש
~רנ~ם ~ כקשר"ל ,עיקר
דז
ב~שה~ר
~ק
ע
כ
ו
ל
ש
~
פ
נ
ת
~
ע
ר
ת
א
צ
ל
ו~ר
~
א
הי~
ש~ח~ן
נ~
~
~
ד
י
מ
~
ו
ע
ר
~~~
~
א
י
~
'
י
ה
ש
א
ו
ה
ר
מ
א
ו
ו~ק
~ לצ~ת לאותן אנשים
ת~ר והת~תן דהת~ן
~~יד ~~ד ו~א
ת
~
ח
ת
ב
ה
ל
ם
י
ר
ב
ד
~תקרבין
קורבתן ש~ש~י
~
שקר ואם תא~לי~תו ותק~~~ו ~~דבר~יםאלהאו~רלכרם~י~ד ואמר דאםלאלידצא
מ~ר~א ידע ~וזה מ~דהוא
שי~ל ~~ת ~ס~ר שדברזה~עושה
~~
ו
מ
כ
הוא עבודת
בא~ת הואבה~פוך~ דא~~א בתדב"א הנ"ללכן
~
ר
א
ש
~
~ לצאת ~קרו~~~כיהי'לו בנ~ל לצאת
אה
~דות
מ
ע~דה ~א שירא
~
~
ת~ד ~יכיל
רעות ר"ל ,ה~~
~א ~דברו שקר אפ~~ ק~~
ע~
נא~~יר בר
קטנ~םוהי' מ
~י~ם מאד ~ר והר
~ינ
ה~~~~לאותם לדבר בפ~הםשאסור
~
ז
~~ה טבעוהי~ מר~א ב~~~~ ~~ל ד~ע נשמה זאל
~מר שקרכ~
געהן~ ,יפר
מו~ל
ארויס~~ן ,ההר~ל~~ען
~
ע
ד
~
~
פ
~
י
~
א
~
ש
י
נ
ז~~
~~~א
או~ק~~~
נ~
שפ"א בא
~"ה מ~ורבשלו ר'ברוך קאמינקער ו~א ~'~וין
והש~ך~
ה~ש~ ~תכעס ~הר~ב שם
~יזעם המ~רתים
~מרו
~א ~ל
אמרלו
ו~~מקבל ע~ע~שלא
ש~להכבעועסש~עודאפי~
אני
עתש
יב
עב~ע~ש~כילולא שה
עלערל~י אלה
י~שבאתי לב~ךואני מכיר אותך שאתה
דע
דר~אןלאהייתי מ~יר א~תך כי ש"ד ~לביש א~תך ~ראש עד ~ל
~עס שכע~~ ,שהרז"ל האבפ~~נטהמ~~שרקבפסחכל המ~שאמרמח~~
~
~בבלבו~ירא~י'להיותלו אבלמישהואשמע~
מ~תגאוהא
~ו
~יש
~~ךמ~אותכי~~
ס~
נו
בשהרז"ל~הי~מזהירמאדל~פללעל פרכ
ה כיפרנ~הגימ'
~לבשמחה
~
~
~~ה הי'אומר בשהרז~ל בשם הרמב~ם דתפלההואמדרבנן תפלה
~שמ
~
~דאור~תא ~ל מה~יח~ר לא~ם יתפללז~
ר~גםא~ר
להשי~תואפי~
~
~
ע
ל
~
ן
~
ש
ל
ב
הו
ן מתפללין ב~~ה
~~ם~ריידעןזיךאייןצווחיןככלביןהב~ו~ואי
~
~
כ
ו
י
ו
ז~
~ל
ע
סה~~אס הא~יןז~יאניט או פ~רמאגיןזייא א~ן ~עטין
ר~
~הפ
~
א
ד
~
י
נ
~ספר ה~"ל
~יא
ה~~
הי'~זכיר במ~ש בספר~~
~י שמ~י ממורי
בפ
~
מ~פלל ~~י"ת~לאיזה ~בר ~~ו~ הואנענה
שצריךנ~להאמין~כיון
~
י
מ
~
ש
~
ב
~
ד
א
ש
ואף שלאנעשה מבוקשובפועל נעשה תי~ון עי~ז
ה~יו~ים ~~~הים
~
~
~
ו
~
ב
היה מזהירמאד
ז~ל מען דארףהא~ין דיע תפילה ~ן ~כירע
~
י
מ
ל
ו
ע
נ~ד~~מ~היר שלא ~י'
בעלמא שקוראין פאנטיזעו וה
כעסואפ~
דב~
פ
~
ה
~יה~הר פ~ואתחנן ד~ רכ~טלאנהגא~~רמי'
מזכיר
ק~
פדןבביתו והי~~
ו~ידווהי~ ~א~~~ על הנ~ן~ל ה~~ור א~ילו בדברש~ריךעימ~~
~~או למ~ת במ
~
ל~ב
בדרך ~עס והקפדהל~ורוק
יד
קםפי~ איזה דברשלא
~
ר
מ
~
ל
~ל
~יר באגרתהרמב~ןלדבר בנ~ת כל
~~ן ~ה והי'~~
~
~
מ
י~אחד
אדם ו~ל ועבתנ~וא~רת
רן
~~
~ז
הי' יקר ולשוב א~~ מאד ורא~~י ד
בהל~תו
~דפם ~וכו אגרת ה~~ל
שהי~ נושא ~פר ~ןשהיה
~ננ
~
מ
ע
~
~
מ
ה
י
ב
ל
~~~~ קוראבו ~ודם ה~פלהוהי~אומר
ל~פלל ~ל יום כמה
~
י
מ
י
בכל ~ה
לב~~ן ז~ל ה~יח
~י~~א אדם
~הרמב~
מן
~
ה
ו
נ
ע
י
י
מ
ש
ה
~
א
ב
~
~
~'
~ריך להטיל
ששואל
ד
מ
ל
מ
ם
י
ש
נ
~
מ
~
מ
ו
ש
~
~
~לפע~י~ צ
ב~וף
~
~
א
אי~ה על ב~בכשרואה ה~מ~~י~~ן ~ נשמעיןלד~ריו~ריךלדבר~אר~י
א
~~~~~~סוה~~דה ~~~ו~עםא'שמ~י
~יבא לידי ש~ו
ד~~ורים ו~בד ~יזהר ~י
ל~ד~יך את ב~ב
~אמר כמדו~ה ~~ משה שוב זללה~ה
~
ד
א
~
~
ר
~
~
~
~י~ראיך
~טמא~ד~~
עליה~ ~עי~זידריכ~ל~~~~ שע~י
~
ע
~
~~ו ~א יכע
הו~~~~ך ~
~ עוד א~~~ ~ו~א~ ~ה~ ו~~כ~יו~
~
~
~
ו
א
~
~
א
י
ג
מ
~
רכ
ש
~הי~
כפירש~י ע~לכ~י~~ק והאיש מ~ה מ~ד ~~ל
~לע~כי
~נ~
~~מ~
הי'ו~~~ להזכיר ~ה
לו
~אד ה~ סובל~ל מה
שפר~~י
ענ~
~
ר
י
א
~
~
ג
~~
~~פ
נ~~
~~ודו
ו~וף ~שה
כ~ון
~~
~~
זכיר
ה~~ר ~' ת
~ה~גם הי' רגיל לה~
~ה ~ כ~ ~ל
ן ~דם
~כם מ~
ט~
מ~
~~ואסור ל~רבא
שר נשמה ~פו דמי שהוא ~עס דא~א~~דמריד ~מר~
או~
נ
בהדי' ו~ת~א עמיה ודא איקרי~
~~שו באפו איהו ~רף ו~וקר
ו~~~'
נפ~ו
~פ~~ ב~
~~עמים ~'מזכיר טור~
~
~
ר
~
~ו~ זררוג
מ~א~ר ~שמה
וע~ד~ז ח~ו ~ם מן ~דם
ש~~ טריפה~נשמתא
~~
~יף לה וסאיב לה בגין אפו א~ר נ~ה
קדישא ~
~~~הנחשב
באפו כי
~א ע~ז אתחשיב
ב~נ ומאן דאיתחבר ~מיה~~~אן דאשתעי ~ד~
הה~מש מ~ט~ין דע~ז ממש~ארי~~י'
אלא ד~ר
בע~~ז מ
כמאן
ד~ת~~
~
ל
ו
~~ה
ה
ע
ל
י
~
ר
ז
ר
ז
~ אל תפנו
ל
א
כתבבי
מא~
מ~רי~וש~י~ באתר~
אל ~ילים כגוונא דא א~ר
~ ב~פו~~ וכ"ת דהא לשעתא ~ו~
והדר אהדר לאו דכיון לא~~קדו~ה ~פשומ~יה ומ~~~וה~א
אל
בי~ ~א שבק לי' בר כד אית~כי' ב~נ
ףעי
דע~~ ~קפ~ ה~א את~ר איתת~דיא
ו
כ
ו
~ ~~ין והי'מ~~יר ~נין הכעס דומה~אר ע~ו~ת
מכל ~ל ועקרלי
שאינן ~~אה אלא מלבר הכעס מ~א
ומלבר דהה~א אל זר
~
ג
ל
מ
~א~'ב~י~ וצריך תחילהלא
קפ
~ח הכליפה מתי~ו ולבתר אשתדל לה~ד~א
הי' ר~ל
עש~ב
ולאמשכא קדושא עלייהו כדין
~
א
~
ו
~
ג
היתקדי~
זצל~~ד~א
סוי
ל~זכיר מ~ש ~פר של הר~
~~ער ז~~ל~מ~~ש
~~ ~~ן קאנ
~
~
~
~
~
~
~~~~פי~ בידו דאיתא
בגמ~ ר~זן לא ע~ה בי~ו
~ע~ה~פ~
כשה~שמה
כל
שי~~
~
נוות~בת
הזיכ
למ~ה
~
~
י
~
~
~
י
ב
ע
ה
~
~
~
~~
וזהו כ~לא
א~תו
א"צ ~תוב עבירותרק
~
ה
~
~
י
ה
י~א
~הו לא~~~
וז
~נין ה~~ס ומ
כ~דדא~י~ א~~
~~ה ~ו~ו ל~ב~
~ע~~ינ~~
א~
י~כ~~ ~י~ א~מר אםלאה~~ ס
ו
כי~ן דדאכב
~
"
י
ש
ה
מ
לא נתן רק ה~ירה
~ ח~ו ~ב
וממ~
~כ~ הי
~
~
נ
~
י
ר
פ
ו
כ
י~~יי~
כי
ב
ומיד ה~~ לו נט~ ל~ד~ לו עד~ין שי~ר
דש
מו~
וערך וב~~ב~~מח'יי
רו~
י~~אמע
א~למלא הק~ב~~וה~עוזרובו~~ו~~ ה
מיידיך אז
~ם
וג
ב~ה~אי
ב~ין הפ~םה מכ"ש ~~זר
כ~~~ז~ר
דזע~~ון
ייר לאזד
ע~ו כ~ירייםאכ~~
למי ~ביודש~י~
אהז~יע~