תולדות מרן הגה"ק מהרי*א מזידיטשוב
פרק שלשה-עשר.
אע*פ שהיה רבנו ממעט בדבורו עם הבאים לבקש כרכתו ,אבל המעפ שאמר
היה בבטחון נמור כרבר מלך שלמון צדיק גוזר והקנשה מקיים ,ודבריו לא
,צבו ריקם ,אם לאנתקיימו מיד נתקייטולאחרימן ,לדונמאאביאבזה פרמיםאחדים.
א)אהי-חמותי האחים שיינפלר מספריא היו בעלי עמקים נדולים בשעתם ,ולא
עשו בעמקיהם קפנה או נדולה בלי לשאול בעצת רבנו ,פ"א פרצה מחלה
גבהמותיהם ,הלכו והודיעו לרבנו ,אמר להם רבנו :שובו לכם לאלהיכם ואטרתם
באזני כל שור שברפת שלכם כדברים האלה אהרב מזידיפשוב צוה עליך שלא
תמות" הלכו ולחשו כמצות רבנו ,ולא מת מהם נם אהד
ם להוציא הנהמות(שהחוקו לפטימה) למכייה היו *תיעציםתמיד
ב) כשהיהייצי
ברבנו לאיזה זמן ולאיוה שוק יוציאו אותם ,פ*א נמעו אליו לשאול
בעצתו .וכשבאו גער בהם רבנו וגרשם מחררו וימגור הדלתאחריהם .נגעו הדברים
עד מאד ללבו של הנדול שבאחים ר' יעקב משה "1לוישב במסררון על הרצפה
ובגה בכי נרול ,הלכו והוריעו לר ,אליהו זצ"ל בנו של רבנו ,הש ובאוהרניע
את רוה הנעלבים ואמר להם אעלה אל אבי ואכפרה בעדכם ,עלהאל אביו ולמד
זכות עליהם ,אמר לו רבנו :אם כן הדבר קחם אלי ואפיימם ,הכנימם ר' אליהו
לחדרו של רבנו ,הפעמ קבלם בפנים יפות ואמרלהם :ברוכים הבאים בני ר' נטע,
ן ומנדנות ,וכששתו להיים שאל אותם מה
צוה לר' אליהו לערוך לפניהם יי
בקשתם ,טפרו לו כי רוצים הם להוציא את שוריהם למכירה בשוק ווינא ונאו
לבקש את ברכתון שאל רבנו :לאיזה מקה רוצים אתם למכור השורים השיב
ר' יעקב משה אם יתן הן ונמכרם למקח 32יהובים הככרוהיה ?ה מקה פוב,קם
רבנו מכסאו ואמר ברנש אנל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך" אני אומר שתמכרו
את השורים למקח ל"נ זהובים הככר ,ופטרם לשלום ,הוליכו השורים לוינא ושער
הבהמות עלה א? למעלה ומכרו אותם למקח שקצב רבנו והרויחובפעם ה?את רווה
נדול ,ותמיד אמרו :כל כי האי ריתחא לירתח רבנו עלינו תמיד ויפיים אותנו.
נ) הסיד עשיר אהד היה לרבנו ושמו ר' מענדיל הויזער ז"ל ,הוא היה נדיב
מ"ורמם לרבים ,ואת רבנו תמך תמיד ביד רחבה ומלאה ,הוא היה בעל
ע*קיפ גרולים ולא עשה בעסקיו קטנה או גדולה בלי עצתווברכתו שלרגנו ,פ"א
היו לו בווינא שורים הרבה למכירה ולמרות הברכה שברכו רבנופרם צאתו לשוק
ר השער מאר וצ*וי היה להפסר מרובה לפי המקה הנמוך שמכר בו שוריו,
יר
ו השורים
ומנהנ היה בשוק ווינא כי כשמכר הרבה שורים לקונה אהר לאנשקי
אחד אחדכי אם הוציאו מתיכם שור בינוני ולפי משקל השור ההוא כן נחשג
משקלו של כל אחד משאר השורים .בפעם ההוא כשהוציאו מבין שוריו של ר'
מענדיל רנן שור בינוני אהד והעמדוהו למשקל העריך הקונה אותו ע"פ אומדנא
שמשקלו כך וכך-והקצבים בווינא לא שנו מעולם באומדנא שלהם " אבל המעם
ה~,בו ופעו כבד היה השור הרבה יותר מאשר העריכו אותו ,וע"פ משקלו של
הששור הכבר ההוא נחשבו שאר השורים ותהי' לר' מענריל הרוחה וראה ברכה
י
במכירה
וגגו להורקק לחסידיו אתר ר-ה גיהירות גי אפ גררך גלל מגלי להוגיר שמותיהם גפטרוה.
תדלדות מרן הגה*ק מהרי"אמזידיטשרב
47
:מנירה 11למרות המקח הנמוך ,ראה ר"מ בעליל בי יק ברנת רבנו עשתהואת*)
ד) פ"א היה ר"מ הנול זקוק להעמיד שורים בארוותיו ,אבל חסרו לו המאצעים,
היה אז משבר בדול בארץ ,פוחריפ רבים פשפו את הרנל ,וננעלו כל
הילתות בפני הלוים ,ר"מ היה אמנם עשיר אבל לעמקיו הנדולים היה זקוק נם
להלואות של אהרים ,היה אז יומא דשוקא בעיר וואנילוב ,שוק שבו מצויים
שוריפ הרבה לקנות במקח השוה ,צוה לו רבנו שיסע לשוק ההוא ,וברבו שיזמין
לו השי=ת נם שורים וגם מעות ברצונו.
בא י"פ לוואנילונ וכימו ריק ,מפני הכבוד
לשוק הבהמות ,בתרוהו תמרמורים
מכ 5צד ומרמרו לו שורים משורים שונים למקחיםנוחים מאד אב 5הוא השתמם
באמתלאות שונות ומצא בכל שור מום שלא היה בו ,חרה זה להסרמורים מביני
דבר והתחילו מתלחשים בי אין במף לאדון זה.
הזר ר=מ לבית מלונו וצוה לתת לו ולמשרתיו לאכול ,בנתיים פנה יום ונדחו
הקניות ליום מחר ,בשהלך ר"מ לחדרו הלך אחריו איש אחד ואמר :15אל
נא יחר בעיני כבודו שאמרידו בזה ,הנה יש לי עשרים אלף במף ,אולי יאבה
כבודו לקחת אותם ממני בהלואה נגד רוחים קטנים לזמן זה וזה ,מתחילה סירב
ר"מ לקחת אבל לא עמד בסרובו בתב ותתם שטר חוב (בכתב עברי) ונתל
יי
,
בק
האיש וקבל הכסף מידו מב,י לשאול אותו לשמו ,ממחרתיצא ר"מ שובאל השו
הציעו לפנים
הפעם לא הרבה לבקר מומים והסרמורים בזכרם סירובו
ד.אתמוי
מחירים נוחים .קנה די צרבו ונסע לביתו
ן הפרעוז של אותו שמר אבל המלוה לא בא ,עברו חדשים עברה שנה,
הגיעימ
ואין דורש ואין מבקש ,לימים בשהיה ר"מ אצל רבנו מפר לו בתוך שאר
הדברים שלוה בשוק וואנילוב מאיזה יהודי בלתי ידוע מכום נדול ואע"פ שזמן
הפרעון כבר עבר לא בא המלוה לתבוע חובו ,קם רבנו מכמאו והלך אל ארנזו
פתחו והוציא ממנו פסת ניר וממרה לר"מ ,הציץ בו והכירה כי 11היא הפתקא
שחתמ ונתן לאותו מלוה בשוק וואנילוב ,לקה רבנו הפתקא מידו וקרעהבירך
שקורעים שטר פיוע ,וחזר למדר היום שלו מבלי לדבר דבר ע 5כל המעשה
היך
אשר עשה.
נועיר אני בזה ני שמעתי את הדברים האלה מבניו של מענייל עוד לפני
שנים הרבה ,ובשעלה במחשבתי לבתוב ספר זה לקחתי דברים עם בן-בתו
חיש נאמן רוח ,על אודות המעשה הנ"ל ,וחזר לפניב 5הדבריםכבל אשר פפרתי
למעלה ,ואמרלי ררך אנב כי נם רבו האדמו"ר שליפ"א מאפיניא דרש ממנו זה
מקרוב שימפר לפניו בל המעשה הנ"ל בהויתו:
ה) עוד ספר לי נבד י"מ הנ"ל מעשה רב שהיה בזקנו ,שהיהעליומשפפפ5יליש
וצפוי לעונש קשה בי קמו עדי שקר והעלילו עליו בביתדין הממשלתי,
בשספר המאורע ההוא לרבנו אמר לו בבטחון נמור שבל הענין ישתקע וישכחו
ממנו לנמיי ,והבטחת רבנו נתקיימה ,בא חוקר דין מיוחדמבית המשפפ אל מקומו
של
*)
ר'
ראה גמדרש דגרים רגא פ"ז אות ו' עה"פ ולגרר את כל מעשח יויר גו' רגגן אפרו אף
הרגים מתגרכים אמרו רגותיגו מעשה שתשיו דג אחד כו ,יתיה שמין אותו מ פאופ
ליטרין ומצאו גו ש ,וכו' ומגרכתו של רגגו אף היוריס גתגרכו.
תו~ותמרן הגה*ק מהרי*א מזידיטשוב
48
שלי*ם 5חקור את הערים במקום המעשה ,ולקח עמו את כל הכתבים הנונעיפ
לדין קשה זה ,וכשח?ר לביתו נבהלו סוסי עגלתו ברדתם במורד הר ?קוק ,נהפכה
הענלה על פיה והתיק שבתוכו כל הכתבים נפל מבלי אשר הכיר בעל האבדת
באבדתו עד שבא לב'תו ,ובביתו כשראה שהתיק עם כל הכתבים שבו איננו עבר
על כל המקרה בשתיקה ,ונשתקע הדבר:
ו) 8מ אמרתי אספרה כמו ששמעתי הן ירבו הענינים עד מאד כי נודע רבנו
בתור איש מופת וכל המשכימים לפתחו ראו עין בעין כי דבר ה' אמת
בפיו שמקים רבר עבדו בברכתו לכל אדם השואל בעצתו בלשון קצרה:
טמנם אם כי דחה רבנו את אורחיו ממנו כמעפ בירים ממש ,בכל ?את לתלסידי
חכמים היה יהסו אחר לנמרי ,כשבא אליו הרה"צ ר' זלמן לייב פקב זצ"5
מטינומ לפעם הראשונה ,וראה את סצורו בדבור עם הבאים להתפפר ממנו חשב
בלבו כי גם עמו יתנהנ כן ,אמר לו רבנו :כתוב אחד אומרוהיה פרם יקראו ואני
אענה ,וכתוב אנתרי' עוד הם מדברים ואני אשמע,קשייןאהדרי 1אבל הענין הוא
כן ,מי שבא בבקשה עטקי עוה" 1על שור ע 5חמור על שה ועל שלמה ,לאיש
כזה עור פרם יקרא ואני אענה ,לא כן הרבר כשיבא אלי איש לררוש אלהים
כטו הרב מטינופ ,לו אני אומר ,עור הם מדברים-ואני אשמע ,ידגרעיד ועוד
כהפץ לבו ,ואני ישלי פנאי בשכילו לשמוע את דבריו ,צהלו פניו של אותו
צדיק ,אז נדברו יראי ח' א"צ אל רעהו ויקשב וישמע.
ז) פ"א בא אליו על שבת אהד מתלמידי רבו-רבנו מהרצקה ?צקל-ת"ח וירא
שמימ,ויהי בשעת הסעודה קדם וישב לפניו בשורה חסיר עשיר אחד
שהיה מנרולי מקורביו של רבנו מפני שתמכו ברוח נדיבה ,נער רבנו ואמר לו:
לך רד מוהו רר מוה 1ע1ב עשיר זה את השלהן ובמקומו הושיב רבנו את
אותו ת'ח' התאונן העשיר הזה באזנו של ר' אליהו -בנו של רבנו-על העלבון
שהיה לו :ור"א ממר את הרברים 5אביו " רבני ,אמר לו רבנו :כבודו ש5
פלוני במקומו טונח ,ביטות ההול אנו צריכים למקורבים כפותו ,לא כן ביום
השבת כשאנו רוצים 5ומר רברי תורה על אאודנין דשמעין" אז תלמידי הכטימ
קודמים לעשירים.-
פרק ארבעה-עשר.
ער כטה צפה רבנו ברוה הקורש בשעה שסרא את הפתקאות
שטסרו לו טבקשי ביכתו ,ולפעסים אפ" עוד טרם שקרא אותם
ו*טע את בקשותיהם העירנה הטעשיות דלהלןו
א) פ*א נאה אשה עשירה אחת מאר*ן מולדויא ורצתה ליתן לרבנו מריון של
כמה מאות אדומים ,ו~בד שינהן לה רשותיעמו
רעל מפתןחדרוולשמוע
את ברכתו מפיו ,מצאה האשה נואלים שהשפיעו על ר' אליהו שהוא ישתדל
אצל רבנו שינתן רשות לאשה נדיבה זו לכנום ,צרכי בית רבנו היו מרוביננ
נתרצה רוא והמליץ בעדה לפני אביווהסכיםלכניסתה ,באותה שעה עמרונמסררון
אורחים הרבה וחכו לכניסה ,ביניהם היה איש אחדהסוןכאלוניםואמיץכח ,וכשראח
זה שאשה נכגסת נרחק כם הוא אהרי' ונכנס גם הוא ,נמצא אז בחרר החיצון
איש אחר (שמפי 1שמעתי עובדא )11שנכנט קורם להם נפפלאליו א*תו הנכנט
ביד
יו
תו,ותמרן הגה*ק מהרי"אמזידיטשוב
49
ביד הזקח והכו שניהט יהד' הבק האיש אונ שתיידיו ובכעס עצור הבים נכחו
אל הפתה המובילה להרר הפנימי שבו ישב דבגו* ועיניוהפיקוהתעביינות פרובה
יהיה עס הפתקא של האשה ההיאן נפחהה
מה המפתן ותתן את הפדיון עס הפהקא אשר ביהדדהלתלימדבפנים והאשוהדבננכונסהועפד*
על
הפיב על
המשמש*
ר
י
ק
ה
ואהוריו
הפתה* ויהי כאשר רק נמסרה ליד קדשו
כסאו פניו מול פני
ן
א
י
ה
ה
ו
י
נ
פ
ם
ו
א
ת
פ
את
הפתקא של האשה
ר
י
ז
ה
ה
ל
א
.
ה
ת
פ
ה
את
ק
ר
ז
ו
כסף הפדיע
רעש
ל
ו
ק
ב
ו
ת
ל
ד
ה
ק
ע
צ
.
ל
ו
ד
ג
ק
ע
צ
ו
צאימזההצופה :הןחגה
של האשה מול פני
היו :…הן הנה היו( 5..כוונתו היתה על הפטוק שבמדבר ל'א ט"ו ,הן הנההיו
לבני ישדחל בדבר בלעם למסר סעל כה *)….,נהפכה פני האשה לירקון ,לקסה
בהפזון את סטבעותיה הנפזרות על הרצפה* וברהה במסדרו קמה בהלהבין
האודהום שמעו זעקה גדולה של יבנון וראו אשה בורהת מן ההדר* ולא ידעו
מה זה ועל מה זה' הוכיה רבנו מרה את בנו רן אליהו ואמר לו :פדיונות טאלו
אתה מכניס אל ביתי?.
כשראה האיש שנדהק אהרי האשה ונכנס בהוקהן את המעשה הנורא ההיא פנה
אל האיש הנצב אצלו(שמסרלי כל אלוהדברים)ואמר לו :עתהידעתי
כי יש אלקים במקום הזה* וגדול רבנו וקדוש הוא :אני הגבר הנני מכיר את
האשה הזאתן וכשראיתי שבכספה הנמאס מצאה לה פסלות לבא עד להדרו של
רבנו בשעה שמאות אנשים עומדים צפופים ומהכים במסדרון* אמרתי אסורה נא
וחראה איך יקבל צדיק זה מנהה לא טהורה מאשה מבישה 11וגם ברך יברכנהן
ועל כן אפפתי שארית כהי ונדהקתי ונכנסתי אהריה* לראות מה יעשה בה.
ב) דרכר של רבנו היהן כשיצא לעשות צרכיו ללבוש מלבושאהרולנעלמנעליפ
אהרים לרגליו' פ*א שלה לו עשיר אהד -איש גס והמוני-בגד יקר
שעיו
:מחירו לשמוניפ כסרן הוצממש רבנו בבגד זה רק בשעה שיצא לצרכיון
מזהן
אע"פ שפצד השובותו היה ראוי לתשמיש מעולה
אבל הנותן עצמו ומתנתו
כנראה לא הוי השובים אצלו ביתר.
ג)בעיך מולדתי היה הנוני אחד שהיה קצת בן-תורהן והיה לו קול נע*ם והיה
עובר לפגי התיבה בימים הנוראים* הוא לא היה אמנם מן ההטידים*
אבל מי מאנשי אערים הקרובות לא נסע אל רבנו עכ'פ לראות אתפניוולהכירה
נסע איפה גם האיש ההוא
רבנו ,וכתב בפתקאשמסרלידוכי נתפשטה *הש8ע*
בהנותו ,כשהציץ רבנו בפתקאתו אמר לו כלאחר יד אין לך *שפע* ומה יש לךו
*פשע (שפע בהפוך אחוון פשע) היו באותו מעמד כמה מבצי עירו המה שמעו
כן תמהו .לא נשמע 8עולפ מרבנו להגיד לאדם פשעון ובפרטלאיש שלא הוהזק
בכך אבל לא ארכו ה*מים והתהילו לרנן אהרי הנוני זה תת~ה קלונו.*..
ד) ספר לי הסיד אחד מהסירי הצה"ק מפוג זצ*ל* שהיה לפנים מלמד בהצר
הקודש של ה?דיק הנקלן יאח-כ נתגלגל לבין חאהים שופ בסטדיא
ולמר תורה לבניהם במשך כמה שנימן האחי 8הנ"ל היו כמסופר למעלה (פרק
ישג אות א-ג) מהסיר" רבנו ,וכשנסע אהד מהם טוא אל רבנו והומין את האיש
הנול לנסוע עמו גם הוא לא מלאו לבו לסרב
נסעבלי המדהן וכדי לנסות
ב
א
י כוונתו היתה רפואת הנפשן
את רבנו כתב גפתקא שלו שהוא צריך *לרפואה"
ומיד כשקרא רבנו את פתקאתו אמר בבת צהוק לרפואה כזו גפ אני צריך.1
אי
אי
פוא
50
י
תולדות מרן הגה"ק מהרי*אטזידיטשוב
פ"א באה לפני בן רבנו הרה* 1פחרמ"ם זצ*ל אשה אחת משרובות אשאו
והפצירה שיקח ממנה פתקא וולה ויברך אותהי טירב רמ*מ מלקבל את
פתקאתה שלא ליטול עטרה לעצמו בתיי אביו ,אבל האשה וביחור אשתו
י
הפלציי
רן
דו
בו שימלא את בקשתה ויסתכל בפתקא זו עכ*פ מרחוק מבלי שיקבל אותה
לא יכל להפטר מהן וקרא את הפתקא מרחוקן והאשה נשלה אותה פתקא עצסח
והלכה ומטרה אה"כ לרבנון ויהי כאשר רק הציץ רבנו בפתקא זו אמר :ס'איז
ח שו.ן געליינס קוויטיל! הכיר בה רבינו מיר שכבר חלו בה עינים של קורא
כנראה עשתה קריאה זו מרחיק שקרא בן רבנו ,רושם.
אחרי
ו) פ*א בא לפני רבנו חשוך-בנים אחד וטטר לו טתקא ופבה נכתב שזה יותר
מעשר שנה הוא דר עם אשתו ואין לו בניפ ממנה ,ובכן הוא שואל
בעצת רבנו אם לגרשה או להמתין עורן ובעל פה מסר לרבנו ושצדיק אהד צוה
עליו לגרש אשתו וון היה אז אצל רבנו הנה"ק מקומרנא זצ"לן נטל רבנו הפתקח
והראה אותה לו ואמר ירא כבורו וישפוט דם אפשר על יסוד פתקא זו ליעץ
לאיש זה שיגרש אשתו ,1אני אינני מסכים יכד בשום אופן! הציץ הצדיק
מקומרנא בפתקא זו והסכים לרברי רבנו ,ברך רבנו את האיש שיראה זרע מן
האשה ההיא -וברכתו נתקיימה
זז גבר אלם היה בעיר מולזתי .שהתנדב פ*א לשלוחלרבנוע'י אחד מןהתסירים
פתקא ופדיון נפשן כשהציץ רבנו בפהקא זו הפכה על פניה והניחה על
השלחן ,היה וה בעיני החסידים אות כי הכיר רבנו על אתר מה טובו של בעל-
הפתקא ויהפכה
ח)והיו מעשים ש?פה רבנו ברוה"ק בלי כל נט9לת פתקא
הרה*ג ר'חיים
זצ"ל האבד-ק באישוועץ ,ראה בחלומו פעמים ושלש שבא אליו אחד
פמכיריו שהלך כבר לעולמון וררש ממנו שילך עמו לעולס האמתן דכא החלום
הרע ההוא את רוחו מאד ,וחש ונסע אל רבנו ,ויהי כאשר אך צעדו רגליו על
מפתן חדרו ,קדם רבנו פניו בשאלה האתה אומר תהלים ככל יום ,9כןי השיב
הרב ,אם כן ,חזר רבנו ואמרן הלא אומר אתה בוראי גם הפלת יהי-רצוןשיפני
אמירת תהלים ושם נאמר *ואל תקחני מן העולם הזה קורם זמני עד מלאת
שנותינו בהם שבע"ם שנה"ן נסתתמו דבריו ולא היו לו סה לספר עוד לרבנו
אחרי שכבר נענה לו טרם אמרן נתפטר מאת רבנו וחזר לביתו ואותו נפטר לא
יסף עוד להבהילו בחלומו
ט) פ*א נתגלגלו ארבעה חסירים מחסידי ס"נ לזידיסשוב לשבת ,החליטו לתהות
על קנקנו של רבנו ויהי בליל שבת אהרי התפלה כשחזרו לאכסניא
שלהם אמרו אחדים מנהם שלא ללכת עוד אל שלחנו של רבנו ,והנם שרבנו
אומר ר"ת על שלחגו ,הלא כשביל כך אין כדא -לדחוק עצמו סוטב לפתוחאיזה
ספר וללמור באשר הם שם ,היה ביניהם אחר שהתנגר לכך ואמר :כיון שכבר
אבחני פה מדוע לא נלך לראות את התנהגותו וררך היוכו ,קמווהלכוכולםלבית
מררשג של רבנון כשגכנסו כבר אמר רבנו פסוקי *אשת חיל* בנעימה קדושה
יעמי בפסיי -פיה פתחה בחכמה ותורת חסר על לשונה* והנה הגם שמעולם לא
הפסיק רבנו בפסוקים אלו ברברי תורהן הפעם התחיל ואמר :ישנם בני אדפ
שאומרים למה זה לנו לילך אל הצריק לשמוע ממנו דברי תורה הלאטוטבלפתוה
חת
כיי,
תולדות מרן הגה"ק מהרי*א מזידיטשוב
51
את הראשית חכמה וללמוד בביתו,אבל -פיה פתחה בחכמה ותורתתטד על לשונה*
פיה דייקא שצריכים לשמוע תורה מפיהם של צדיקים ולארש מפיכתבמןוהמשיך
בהתלהבות יתד הפסוקים בנגונו הקדוש כמנהגו עד ץמנמד לקדש על הייזן לא
הבינו כל השומעים שינוי זה על שום מה עד שספדו החסידים אשר התיעצו
מראש באכסניא:
י) פ"א בא אל רבנו חסהר אחד שהיה מחזיק בחכירה שדות אחוזה בכפד אחדן
ואדונו דצה לדחותו מן החכירהן וע*כ בא לקבול לפני רבנון היה אז
ובנו אצל אמו הצדיקת ז'ל שהיתה חולה בעת ההיאן הלך האישלביתה ומצא את
רבנו יושב אצל מטתה ואהוריו אל פתח החדרן נכנס האיש על בהונות רנליו
בחשאי ועמד אצל הפתח ,שמע האם החוינית אומרת לבנה רבנו כדברים האלה:
אבי ר' אליהו מריבניק היה בעל בית-מזיגה בבפר הנ*לן בכל לילה ולילה ישב
ועסק בתורה ובשירות ובתשבחות עד הבקרן ובבקר אחר יהתפלל וגמר שעודיו.
במה היה סועדז בפת לחם יבש ובצל מרוססן ושוב ישב כל היום אצל שלחן
המזיגה על הספו ועסק בתורהן ומה היו
ביתוז מטה ושלחן ספסל ומנורהן
ובימינו אלה צריכים דיר
ולא רדף
ות מרווחותוהיכלי תפאדה כלי
אחרי מותרות' זהב וכסף ותכשיטים.
כדאי להעיר שרבנו בעצמו חי חיים פשוטים ובשני חדריו שדד בהם לא היוכל
הדררים שהתמרמרה עליהם אמון כנראההיו דבריהמכווניםכלפיבניוונכדיו
של רבנו* שלפי מושגה של אם-יקנתם שרובימיה עברועליה בדלי דלותן כבר
חיו הםחיי עשירים
ענה רבנו ואמר לה אמא! בימי אביך זקני ר' אליהו ז'ל היה הצדיק שלהדור
בעת ההוא רבנו ר' משה ליב מסאסוב זצ"ל ,בימים ההם כשהיו אדוני
הכפרים בעלי האחוווה רוצים להציק ליהודים שבאחוזותיהם ולקפח את פרנסתפן
היו מתכנסים אל זקני ר' אליהוזצ"ל ומטכסים עצהאיך לקדם פני הרעה הושקפת*
מה היה זקני עושהז חבש את טוסו ונסע אל רבו רבנו ר' משה ליב מסאסוב
זצ=ל לשפך לפניו מרי שיחם של חביריו הנתונים בצרהן כשבא לסאסוב היה
קושר את סוסו לפני חלוז בירו של הרמ"ל' נכנס אליו והתבודד עמו שעה או
שתיסן וכשגמר את שיחתו פטרו הרמ-ל לשלום וברך אותו ואת שולחיו שיהפוך
חש"י את לבב אדוניהם לטובה עליהם ,וישכון ישראל בטח איש איש על מקומו
ועל פרנסתו בשלום ,אח"ב לוה אותו הרמ-ל מביתו החוצה ועור לו לעלות על
שוסו ולישב עליו כראוי ונתן על רגליו את טבעות-הרכיבה שבשני צדדי האוכף
מלפטה ולא מש סמקומו עד שנסע זקני ונעלם מן העין ,וברכותיו שלאותוצדיק
עשו פרי ולא הוסיפו בני עולה לענות את בני ישראל ולהחרידם ממנוחתם ,אז
היה וקני ר' אליהו -החסיד ור' משה ליב הצדיק שבדור ,1יעכש,ו-סי,ם רבנו
יהחויר פניו נכח פני הדלת לאחוריו -דוד ישעיהו (כך היה שמו של אותו חסיר
שעמד אצל הדלת והסתיז) הוא החסיד ,ואני הנני הרבי שלו ,לפי אמת -המדה
של דוד ישעיהו בתור חסידאגי הנני די הגון וכשר להיות רבי' ,וגם הוא אפ
אדוניו רוצה לנשל אותו מן הכירתו ,היה לא תהיהן וכל יד לא תגע בו לרעה*
בדברים האלה גמר רבנו שיחתו עם אמו וחזר לביתו.
כיי
יו
תו~ותמרן הגה*ק מהרי*אמזידיטשוב
58
כששמע שתו חסיד דברי רבנה ראה כי כבר קדמו לתת לו ברכה עוד טרם
שפכו לפניו מרי שיחה נכנס ולקח ברכת הדרך מאת רבנו וחזר
לב,תון וה' ה8יר עצת גוים ולב אדוני ,נהפך לטובה עליו כברכת רבנו.
פרקחמשה-עשר*
יחס רגנו אל צדיקי וגאוני דורו.
ח) ושבנו התיחס אל כל הצדיקים שבדורו באהבה וחיבהן בכל ראשהשנה כשעלה
יתורה היה מברך בברכת מי-שבירך את גדולי צדיקי הדור איש איש
על שמו התחיל בהצה"ק ר' אברהם יעקב מסאדינורא זצ'ל ובהגה"ק ר' חיים
הלברשטם זצ"ל מצאנז ופורט והלך את שאר הצדיקים ונודר ןדקה בעדם.
ד היה מתיחס בחבה אל הגה"ק מסאנזזצ-לשהיהזקןצדיקיהדור בשעתון
ב)ביהו
והיה רגיל לומר עליו שהוא *עשיר בעל מוומנים -כלופר שיש ביו-ו
*תורה עבודה וגמילת חסדים' הכל בעין ובמזומזן ובאותה מדה עצמה התיחס
חליו נם הגה'ק מצאנז ואהבו כנפשון בשנת תרט"ז נסע הגה*ק מצאנז לעיר
דרוהוביטש להושיב שמה לכסא הרבנות את הגה"צ ר' זלמןלייבטייטלבויםזצ"ל
מסינוטן שאביו הגה"צ ר' אלעורניסן זצול בנו של הגה"ק משה טשב זצ"למאוהלן
איה אב-ד בעיר ההוא לא נסע ישר לדדוהביטש רק עבר דרך זידיטשוב בכדי
לבקר את רבנון ויהי כאשר בא העירה ותהום כל העירן
נשמע בית רבנו
י
ו
ק
ה
ו
ויהי כאשר בא העירה ותהום כל העירן והקול נשמע בית רבנו שאורח גדול
וקדוש בא לגבולון נזדרז רבנו ולבש אצטליתו ולקח מטהו בידו והלך לקבל
פני אורחו הוא ובניו רבנו היה מטבעו זריז גדול מאד ובפרט לדברים שבקדושה
היה רץ כצבין בעוד שהגה"ק מסאנז ה ה נכה רגלימן בכל זאת עיד טרם שהספיק
רבנו לצאת מפתת חדרו כבר נשמעו במסדרון קול פעמי רגליו של הגהשקמסאנז
איך הוא מטפס ועולה במדריגות המוליכות לעלייתו של רבנון וקפץ ועלה לחדרו
של רבנו עוד בטרם יבח הוא אליו ,נפגשושני אנשי קודש אלו על מפחן ההדר
זה 18דרז לצאת וזה כנגדו לכנוסן למותר לתאר באיזה כבוד והיבהופניםטאירות
נתקבל צדיק זה מרבנו ,בשנטל ידיו לסעודה יצק רבנו מים על ידו והושיט לו
את האיונטיתן ולא הניה שום הזדפנוה כדי לשמש את ת"תזה הציעלפניו רבגו
שישבות את שבתו בוידיטשוב ואמר לו כי יוכל להתנהג ברבנותוכבב"-ו,ולכבוז1
יותר רבנו על כבוד עצבו אבל הרב מסאנז היה אץ לדרכו לדרוהוביטש ,כדי
לדרוש שמה בשבה הבא ולרכס טהזיקים ביד הגה-צ ר' זלכן לייב זצ"י ,ובכן
נתפטר מעם רבנו באהבה ונסע ידרכו ,אב 4נסיעה זו לא עלחה לו וחזר לביתו
כלעומת שבא ,ראה בזהאצבעאלקים על שסירבלגדולכרבנויל
אוסכים לשבות דצלו,
ג) לעת זקנת הגה"ק מצאנז כשהיה חלש ומוטל על טטתו לנוהן אמר פ"א לבנו
הרה-צ ר' בווך זצ"לן האין שום אדם בחדר זולתך היהאזבחדרותיח
אחד מסחוז מונקאטש ור' ראובן חיים שמו ,רמז לו ר' ברוך שיצא מן ההדר'
ואמר לאביו שצין שום איש בלעוון עמד ר' רן)וכן חיים אחורי הדלת ועשה אזנו
כאפרכסת לשמוע מה שידוברן ראה דרך חור הטכתה שאחז הגה'ק אתזקנו הלבן
ואסר באנקה .הריני כבר וקן שהלבינו כל שערוהו ועדיין לא עשיתי תשובה
יה
י
.ין
תולדותמרן הגה*ק מהרי*ח מזידיטשוב
58
ענה ר' ברור ואמר 1ומי מעכב על ירך? ,נאנח שוב הזקן הסרוש ואמר :בכל
זום מכריזים ברקיע שר' יצחקאייויק בן עטיח עובד חת הש"י מאובהןואניכבר
זקנתי ושבתי ואין לי כח לכתת רגלי אליו ,ושובנאנח אנחהעמוקה* כששמע ר'
ראובן היים סוד שיח זה מהר ונשא את רגליולזידיטשוב לקבל פני רבנוןכשבא
לקבל שלום אמו 4לו רבנו כמתלונן :ובלי עדותו של הרבפצאנזאיןצושכיםלבא
לזידיטשוב ?ן היו הדברים האלה רוח הקורש נגלה וררך אגב גם תוכחה לחסיד
וה על שהמתין עד לעדותו של רבו שבאה לו בהיסח הדעת בעוד שכל אנשי
הגליל שלו היו חסירי רבנו.
את רבנו תציין עוברא זו המסופרת
ד) עך כבה העריץ והקדיש הגה"ק
י
נ
ס
מ
בספר תולדותיו של אותו צדיק (מקור חיים)ןכי כשנתאלמן לעת זקנתז
ורצה לישא אשה אהרת א*ל בנו ר' ברוך שיתנהנ כמו הרבי מזידיטשוב שמיום
שמתה עליו אשתו לא נשא אחרת מפני שהתורה היא אשת נעורים שלו ,ענה
הגה"ק זצ"ל ואמר ביון שכן הלא התורה היא אשת איש מפני שהיא נשואה
כבר להרבי מזידיטשוב)* .
ה) בשנת תרט"ו (ביום י"ח מרחשון) נפטרה אשתו הצדיקת מי ליבא זצ"ל ,רצו
בני' שישא אכיהם את אלמנותו שלב דורוהגה"קמהרי*צזצ"ל מרוזדולן
היא בתו של דודו רבנו סהרצ-ה וצ"ל ,שהיתה אשה גרולה 1צדיקת חשובה מאד
ולשם כך פנו בבקשתם אל הה*צ ר' שלמה מדאלינא זצ'ל שיהיה שליח לדגר
מצוה זה הלך רוש והציע הדבר לרבנון נזדעזע רבנו ואמרלו :אלמלאר' שלמה
אתהן הייתי שורפו בהבל פין הם אינם יודעים כי בעת שנולד ליבני ר'מענדלי
ככי לא הייתי בוה העולם מכמה שנים קורם לכן' ואחרי שאנו יורעים שבנו
הרה*ק ר"מ נולד בשנת ת-ר היה רבנו באותו פרק כבן ל"חן וכמה שנים קורם
כבר היה מופשם מזה העולם.
ו) רגדרלהמי
ו כתג בעל עשר קדושות (כמערכת רבנו אות כ"א) מפי אחד
מתלמירי רבנו גאון וצדיק שירע נאמנה שמיום חתונתו של רבנו ער
יום פטירת אשתו זצ"ל לא נתיחד עמה רק בליל טבילה ,ופ'א נתיישב בדעתו
שנם זה ככד עליו ועברו עליו זמן זמנים ולא פקד את נוהו עד שהלכח חמו
הצדיקת וקבל עליו לפני דודו הרהוק ר' משה מסאמבור זצ"ל -למדים אנחנו
מזה שכמעט כל ימותיו היה פרוש וקדוש כמלאך אלקים'וקרוב לתשע עשרהשנה
ו1
ישב לגמרי בלי אשה והיה בעלה דמטרומתא כדברי הנה"ק מצאנז זצ*ל עלי
ז) עך כמ 8היתה האהבה נדולח גינו לבין הנה"ק מסנזן יש לראות מפעשה
דלהלן .עשיר אחד סחסידי רבנו השיא את בתו לאברך בן תורה אחדן
ושלח אותו באמצע החורף לקבל פני רבנו ,הלך ושתה אצלו עד אחר
הפסחןיהי
כאשר רצה לחזור לביתון החליט בלבו לנסוע לחג השבועות לסאנז לקבל פני
הגה"ק ר"ח זצ*ל שלא הכירו עדיין ומשם יסע לביתון כשבאאלרבנולקבל ממנו
ברכת
*) לכאורה יברי חכמה הללו הם בדיהותא בעלמאן אבל לאמתו של דברן דגר גדול רגר הגה*ק
מסנז זצ-ל ויש להם שורש בוות*ק וו-ל אמר מיכאל קמי קוביה וכו' ולית גרכוש
חשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא ואת אמרת לאתפרשא מאהאי 4א"ל הא קיים משה פו"ו
ה ש ת א אנא בעינא דיתנס*ב בשכינתא עף מ*ד ע*ת למחם שבת שמ
שגעתא דאחגי ב עמך תו' עט"ש ,מם רבט שלא נשא אשה אחרי מות אשתו הראוחצח
תוללותמרן הגה'ק מהרחאמזידיטשוב
54
ו נוסע ישר לביתו אחר9
צרנת פוידה לח הגיד לו מנסיעתו לסנזן כי אםכאי
שכבר ארכה ישיבחו בזידיטשוב כחצי שנהן אסל למבוכתו הגדולה שאל אותו
רבנו :להיכן אתה נוסע ? התחיל אאברךלנטגםבלשונו ,כי ירא להגיד האמת פן
יקפיד עליו רבנון אבל ירח גם לשקרן וגכן בע"כ הודה שבדעתו לנסוע לסנז
לחנ השבועותן צהלופניו שלרבנו ואמר :טוב מאד :הלא הרב מסנזהואידידלבבנר
(בלשון קדשו .אונזער הארצפריינד)ן והסיבשניו אל בנו ר'אליהו ואסר לו .תן
לו שלשא יתובים להוצאות הדרךן אברך זה עשיר היה ולאהיה זקוקכלללסיוע
זה של רבנו אבל היהזהמין פרס של חיבה על שהואהולךונוסע לקבל פניהגה"ק
מסנז יצא האברך שמח ובא קודם הג שבועות לסאנזז נכנס לקבל שלום מאת
הנה"ק ר"ח' והיו שם אורחים למאות שנכנסו עמון נתן הגה"ק ש*וםלכולםמבלי
לשאול אותם מהיכן באו' ורק פשנתן שלום לאותואברך שאל אותו .מהיכן אתה
בא ?ן השיב האברך גפה מלא' מרבנו מזידיטשוב אני בא ,צהלו פניו של אותו
.ממס אוחם הדיבירים שאמר רבנו
צדיק ואמר :טוב מאודו הלא זה ידידיבבנו
עליה פנה הנה*ק לאחד פבניו ואמר לו :במשך החג יסעוד זה האברך אצלך
וכל מחסורו עליך' הי :זה פרם של חיבה מפני שבא מרבנו
ח) הרה"ק בעריש זצ"ל מדאלינא* בנו של רבנו* נתחתן בחתנו של הנה'ק
מסנז ,ושני הצריקים רחקו את השעה להקדים את זמן החתונה בכל
האפשרות ,כי השתוקקו להתראות פנים זה את זה אבל בהתרשלותו של חתן
הנה=ק מסנז ,שהשקיע הסכום שהכין לנדוניא באיזה עסק ,נשתמט זמן החתונה
ובנתיים נפטר רבנו* נצטער הגהוק מסאנז על שלא התראה פנים אתו ומתוך
הקפדתו על חתנו אבר את כספו בענין רע (מקור חיים).
ש) כשהלה רבנו קודם פטירתו כתב לו הגה"ק מכתב מלא תמרוריפ אשר עלה
צער על נפשוכי הגיע מכאוב גדול ל4שיא יוצראל אשר
בתוכנו' והוא כו4ב הלאה במר לבבו* .אהה לנפשיע :הלא זה כל נחמתינו כעת
הזאת אשר נשארנו בכי מעטים זעיר שם זעיר שם ומי יחיש וידרוש לאלקיפ
לשפור תורה ומצות בלי פניהן ולכן מאוד נברה מרורנו ובבכי נסכה דמעה טאק
הפוגות ולכן הוא מעורר את רבנו *בעד שארית ישראלשיבעש רחמים על עצמו
וירחם ויחמול על עניי הצאן בני ישראל ואנו נשענים על צדקתו וזכות אבותיו
4קדישים'ז לא נסה הגה*ק מסנז אפי' לברכו מפי עצמו בברכת רכואה כי אם
תלה דפואתו בו בעצסו בזכות תפלתון להלן כשנגיע לפרק קודם -פטירתונעתק
את המכתב בשלימותו.
) אחר פטייתו של רבנו כשבאו אל הנה"ק מסנז גדולי תלמידיו ,ספר להם
י
שאחרי פסירת רבו הגה'ק מרופשיץ זצ"ל כשבא ללפור תורה מרבנו
מהרצ"ה ,אמר לו ראוי היה לשמוח על תלמיד חשוב כמוך שבא אלין אבל
י'
יי
בזכרי
בפריווות כבחינת איש אלקים בעלה ומטרוניהא ,זבנוגע ליהועע
נהג בעצמו מדת משרע