הראי"ה קוק
גירסה לא מוגהת
התוכן
אני 2 ……………………………………………………………………………………………………………..
אני ]ב[ 25………………………………………………………………………………………………………..
ביסום העולם 35……………………………………………………………………………………………….
ענוה וגאוה 36…………………………………………………………………………………………………..
ספרות 49………………………………………………………………………………………………………..
מקורות נספחים ללימוד מאמר יסורים ממרקים 60……………………………………………………
מכתב מזהיר 76………………………………………………………………………………………………..
דגל ירושלים 78…………………………………………………………………………………………………
הכאת הסלע 79…………………………………………………………………………………………………
המקדש79……………………………………………………………………………………………………….
הרמב"ם בכתבי הראי"ה 82………………………………………………………………………………….
חול וקודש91……………………………………………………………………………………………………
חופש הדעות והמחשבה 95…………………………………………………………………………………..
חזון הצמחונות והשלום 98…………………………………………………………………………………..
היחס לחומר 111 ………………………………………………………………………………………………
כותים 112 ……………………………………………………………………………………………………….
מכתב יד הרב 114 ……………………………………………………………………………………………..
ליקוטים 119 ……………………………………………………………………………………………………
לשון 119 …………………………………………………………………………………………………………
מינות 121 ……………………………………………………………………………………………………….
מסירות נפש 125 ……………………………………………………………………………………………….
נסירת הפרצופים 127 …………………………………………………………………………………………
נשמות של עקבתא דמשיחא 129 ……………………………………………………………………………
ספרות 131 ………………………………………………………………………………………………………
ההסתדרות "ירושלים" 139 ………………………………………………………………………………….
עמלק145 ………………………………………………………………………………………………………..
עמלק147 ………………………………………………………………………………………………………..
עצבות150 ……………………………………………………………………………………………………….
פסח 155 …………………………………………………………………………………………………………
פסקאות הלכתיות 159 ………………………………………………………………………………………..
פסקאות הלכתיות ב 167 ……………………………………………………………………………………..
חיוב המציאות ,קדמות העולם או החומר בכתבי הרב177 ………………………………………….. :
קרבנות 185 ……………………………………………………………………………………………………..
דרוש לחנוכת הרבנות 192 ……………………………………………………………………………………
רמזים וראשי תבות 198 ………………………………………………………………………………………
רשימות 199 …………………………………………………………………………………………………….
שכחה 200 ……………………………………………………………………………………………………….
שפה ולשון202 ………………………………………………………………………………………………….
שפינוזה 204 …………………………………………………………………………………………………….
תפילה 204 ………………………………………………………………………………………………………
תפילין 246 ………………………………………………………………………………………………………
תרגום250 ……………………………………………………………………………………………………….
1
אני
קובץ א
קובץ א קסג .חדריו קעא אורות הראיה סו
שמעו אלי עמי .מתוך נשמתי אני מדבר עמכם ,מתוך נשמת נשמתי ,מתוך קשר החיים שאני קשור
בכולכם ,ואתם כולכם קשורים בי ,מתוך אותה ההרגשה שאני חש אותה עמוק יותר מכל הרגשות החיים
שלי ,שאתם רק אתם רק כולכם כללכם כל נשמותיכם כל דורותיכם רק אתם הנכם תוכן חיי ,בכם אני חי,
בכם ,בחטיבה הכוללת של כולכם יש לחיי אותו התוכן שהוא קרוי חיים .מבלעדכם ,אין לי כלום .כל
התקוות ,כל השאיפות ,כל הערך של שיווי החיים ,הכל אני מוצא בקרבי רק עמכם .ואני זקוק להתקשר
עם נשמותיכם כולכם .אני מוכרח לאהבה אתכם אהבה אין קץ .אי אפשר לי להרגיש שום הרגשה אחרת.
כל האהבות הקטנות עם הגדולות שבכל תהלוכות חיי ,הכל אצורות הן באהבתכם ,באהבת כללותכם,
הכלל שכל הפרטים שלכם בו הוים וחיים .כל אחד מכם ,כל נשמה בודדת שמכלל כולכם ,הוא ניצוץ גדול
וחשוב מאבוקת אור עולמים ,המאירה לי את אור החיים .אתם נותנים אתם לי תוכן לחיים ,לעבודה,
לתורה ,לתפילה ,לשירה ,לתקוה .דרך הצינור של הוייתכם ,אני חש את הכל ,אני אוהב את הכל .על כנפי
הרוח של חבתכם אני מתנשא לאהבת האלהים ,והיא מתחוורת לי ,מתבררת אצלי ,משתלהבת בלבבי,
מתצחצחת ברעיוני .עמכם ,עמי ,אומתי ,אמי ,מקור חיי ,עמכם אני מעופף למרחבי עולם .עם נצחכם אני
חי חיי נצח ,עם פארכם אני מלא הוד ותפארת ,עם ענותכם אני מלא מכאובות ,עם הצער שבנשמתכם אני
מלא מרורות ,עם הדעה והתבונה שבקרבכם ,הנני מלא דעה ותבונה .אוצר חיים הוא לי כל קצב כל חק של
מעמד רגליכם .ארצכם ,ארץ תקותכם ,קודש היא לי .שמיה לי מקור החן ,מקור פאר העולמים .כרמלה
ושרונה מקור התקוה ,מקור הברכה ,מקור ששון החיים ,שיתה ושמירה נוטים לפני הוד ויפעת עד.
קובץ א קסד .חדריו לז
אני מלא אהבה לאלהים .אני יודע שמה שאני מבקש ,מה שאני אוהב ,אינינו נקרא בשום שם .איך יקרא
בשם מה שהוא יותר מן הכל ,יותר מן הטוב ,יותר מן המהות ,יותר מן ההויה .ואני אוהב ,ואני אומר ,אני
אוהב ,את האלהים .שוכן הוא אור אין סוף בהביטוי של השם ,בביטוי של האלהים ,ובכל השמות
והכינויים ,שלבב האדם הורה והוגה ,בהנשא נשמתו למעלה למעלה .איני יכול להשביע את נשמתי באותה
האהבה הבאה מקשרי ההגיון ,מחיפוש אור אל שעל ידי העולם ,שעל ידי ההויה ,החודרת לתוך העינים.
נולדים לנו בנשמותינו אורות אלהיים ,אלהים רבים להשקפת רוחנו ,אל אחד אמת .ולפני אחד ,בעומק
אמתו ,אלהים מתגלה ,שולט בנו ,כובש את כל רוחנו ,רוח כל היקום .כל מקום שיש רעיון ,רגש ,מחשבה
ורצון ,כל מקום שיש חיים אציליים רוחניים ,מולך אור אלהי ,מושל ,כובש ,מתנוצץ ,מתהדר ,מהדר
ומפאר ,מחיה מרומם ,הכל מתוך הבהירות של אור ההויה מולך ומת הממלכה קצובה כל זמן שהיא באה
מתוך העולם ,מתוך ההויה .לפעמים מתגבר האור ,רוצה החפץ באור יותר עדין ,יותר פנימי ,יותר אמת,
שהוא לעצמו יותר עזיז בתוכן תוכיותו מופיע האור על הכלי ,המחשבה על ההויה .אין המעמד יכול
להתקיים ,אין התוכן הולם ,משתברים הכלים ,מתים המלכים ,מתים האלים ,נשמתם מסתלקת ,מרקיעה
לשחקים .הגופים יורדים לעלמא דפירודא ,ההויה מתיצבת ערומה ,בודדה ,קרועה ,פזורה ,בקרבה כנוס,
גנוז וטמיר ,חשק עולמים לאור עליון .חסד עולמים הניח בכלים הנשברים את אורו ,את ניצוצותיו .בכל
תנועה ,בכל תוכן חיים ,בכל מהות יש יש ניצוץ ,ניצוץ של ניצוץ ,דק ,ודק מכל דק ,האור הפנימי ,אור
אלהים עליון בונה ומיסד ,מקבץ נפזרים ,מתקן עולמי עד,מסדר ומחבר ,מתגלה מלכות עולמים מאור אין
סוף שבתוכיות הנשמה מהאלהים אל העולם ,אור חדש נולד ,אור זיו הדר פני אל.
2
קובץ א רפג .חדריו ק
מה אני מרגיש כשאני נתבע לעיין ברוחניות ,מחלת לב ומועקה .למה הוא הדבר הזה ,מפני שהתביעה
הרוחנית מתגברת בקרבי ,ונפשי מרגשת אז ביותר את עניותה המוסרית והרוחנית בכלל .אמנם הרפיון
הנפשי הנולד מהופעה זו ,הוא חסרון מוחלט ,זוהי חלודה נשמתית ,נגד זה צריך להלחם באמץ לב.
ההסתכלות הרוחנית צריכה להיות עשירה ,תדירה ורחבה ,תקיפה והולכת ביושר .החולשה והכאב הפנימי
שהתבערה של יראת שמים מחוללת בקרב הנפש ,היא מצד עצמה חסרון ומחלה ,וצריכים לקנות מושגים
ברורים במקצע של קודש זה ,עד שהסילוד הבלתי תרבותי ,יהיה הולך ופוחת ,ובמקומה תבא עצמה
והרחבת הדעת.
קובץ א רצה.
נשמתי רחבה גדולה ואדירה .אני מרגיש תפארתי והדר רוחי בקרבי .מלא אנכי עז וחופש .הפחדנות
המתעטפת בלבוש של יראת שמים ,לא תוכל להוליך אותי שולל .צופה אני את פני האמת .הוד הקודש
מתנוצץ לי .בלא מעצור אני צריך לחשוב ,בלא מעצור להציק על הגליון את כל הגות לבבי .איני מקפיד איך
יעלו הדברים ,בדרך נסתר או נגלה ,הכל אחד ,סוף כל סוף האור יתנוצץ.
קובץ א שח .שט.
לפעמים אין הצדיק מאמין בטהרת עצמו וקדושתו ,ע"י מה שמוצא בנפשו פגמים וכשלונות .אבל דוקא אז
מגיע עתו להתרומם למעלה מכל הפגמים ,כי מדתו האמיתית של הצדיק ,שנועם ד' תקוע הוא בלבבו ,הוא
להתעלות למדתו ,וכל המעשים הטובים והמדות הטובות ,בשורשם העליון ,ילכו למשרים ע"י המעלה
העליונה שמתגלה ע"י הארת הנשמה הגדולה של הצדיק בעולם .על כן מחוייב הוא להשיב לעצמו את
האמונה שהיא האמונה בניצוץ האלהי החי בקרבו בגילוי פנימי .וחובה גדולה היא על הצדיקים להתעסק
תמיד בלימודים ושירות ,המעוררים את התענוג העליון ,כדי שיהיו תמיד מדושני עונג .ומהעונג שלהם,
ימשך שפע עונג על כל העולם כולו ,על כל בחינה של כל בריה ,כפי מה שהיא יכולה לקבל .ומרוב העונג
המתמשך מזיו הנשמה הקדושה של הצדיק העליון ,בעל ההשגה הבהירה ,ימשך נועם של אהבה לכל
ישראל ,ואהבה פנימית לכל טוב ,וימחקו כל תוי הקטיגוריות מכל הפנים ,וממילא תשתתק החוצפא ,ולא
תוכל להרים ראש ,לטשטש את העולם .כי כל כחה של הרשעה ,בא מהמרירות הנמצא בנשמות ,מפני
היבשות שבהן ,ומפני הריחוק שלהם מהעונג העליון של הדבקות הברוכה בקודש העליון ,בזוהר הנוצץ
מאור אין סוף וע"י גודל היסורים ,שכל נשמה סובלת ,מתגברת הרשעה בקצפה ,והיא בועטת ומחרבת,
מסיחה את דעתה ולבה אל הכפירה ואל ההפקרות .אבל כשהעדן מתפתח אז שב רוח חיים ,רוח חן
ותחנונים ,לרחף בלבבות ,ואור התשובה הולך ומאיר ,וכל העולם כולו מתרפא .אמנם צריך הצדיק הגדול
לדעת את מעלתו ,וצריך לשמור את קדושתו והודו הפנימי ,ולא לפול משום דבר וענין כלל ,ואפילו מכל
רפיון שלו ,ואפילו מכל מה שנראה ע"פ פשטן של דברים שגדולה היא החציצה ,ושאי אפשר לעבור עליה- ,
ולהתרומם בנועם עליון ובזיו קודש .ואפילו כשמתברר לו ,שאינו ראוי כלל וכלל לשום גודל ,ולשום פאר,
כי אם שהוא ראוי להיות מושפל ובזוי ,עלוב וירוד ,לאין חקר ושיעור ,אף על פי כן לא יעזוב את מהותו
הפנימי .ואם רוח המושל תעלה עליך ,מקומך אל תנח ,וסוף סוף ינצח ,והכל יתוקן ,ואפילו כל הדברים
העליונים ,שנחשבים לחוצפא נוראה לחפוץ אותם ,סוף כל סוף יהיה חלקו עמם בנעימים .אברך את ד'
אשר יעצני ,אף נחלת שפרה עלי.
3
קובץ א שטו .א"ק ב תמו .חדריו פה
מה אני רואה בחזון ,אני רואה את המחשבה העליונה ,המחשבה הכוללת כל ,המחשבה שכל העצמה ,וכל
המילוי של כל ,בה הוא .רואה אני שכל הפלגים הגדולים ממנה משתפכים .ומהפלגים יוצאים נהרים,
מהנהרים נחלים,מהנחלים שטפים ,מהשטפים זרמים ,והזרמים מתחלקים גם הם לצינורות קטנים,
והצינורות מתחלקים להמון אלפי רבבות לאין קץ של קנוקנות ,מריקים שפעות רצון ,חיים,
ומחשבה .לפעמים צר מאד המקום לשוט בין הקנוקנות ,נאחזת אז הנשמה בשורשיהם של הקנוקנות
הדקים ,בצינורות .ואם הצינור גם הוא צר ,נאחזת היא בזרם ,ואם הזרם צר הוא לפניה ,הרי היא נאחזת
בשטף .ואם השטף הוא צר ,הרי זו נאחזת בנחל .ואם צר הנחל ,נאחזת היא בנהר ,ואם גם הנהר יצר לה,
נאחזת היא בפלג אלהים מלא מים ,המחובר למחשבה של בלי מצרים ,ששם הוא מקום יאורים רחבי
ידים .והשפע האחרון ,הנוזל מהקנוקנות ,נובע בדרך זה מהמקור הראשי של המחשבה העליונה ,שלמעלה
מזה תלא כל עין לצפות ,וד' אמר לשכן בערפל.
קובץ א שלח.חדריו קלז אורות התשובה ז ה.
הנני רואה איך העונות הם עומדים כמחיצה נגד האור הבהיר האלהי הזורח ברב זהרו על כל נשמה ,והם
מחשיכים ומאפילים את הנשמה .התשובה אמנם ,אפילו אותה שהיא מחשבית בעלמא ,גם היא פועלת
ישועה גדולה ,אבל לידי גאולה שלמה באה הנשמה דוקא ע"י ההוצאה לפועל את התשובה שבכח .ומ"מ
כיון שהרעיון קשור לקדושה ולחפץ התשובה ,אין מה לפחד כלל .ודאי יזמין השי"ת את כל הדרכים
שהתשובה הגמורה המאירה את כל המחשכים באור חייה ,היא נקנית על ידם .וכפי גודל ערכה של
התשובה ,כך התורה מתברכת ,ויותר היא מתבררת ,והלימוד נעשה צח ובהיר ,ולב נשבר ונדכא אלהים לא
תבזה.
קובץ א תשצג .אורות עב
סדר הגאולה ותחיית האומה בארץ ישראל צריך ללכת ע"פ סדרי הנבואה של וזרעתי את בית ישראל ואת
בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה ,וכפירוש חז"ל זרע אדם לחוד וזרע בהמה לחוד .שלמות הצורה מוכרחת
להברא :הנפשות הנוטות לבנין מעשי לישוב ארצי ולשאיפה ממלכתית ,מוכרחות להתיצר בכל הגוונים
החזקים הצריכים למדה זו; והאנשים בעלי הנפשות האציליות ,מחיי הרוח ומעדני הנשמה ,המודיעים
ומזריחים את אור ד' העליון על האומה והעולם גם הם יצאו אל הפועל בכל מילואיהם .דוקא טפוסים
מלאים משפיעים הם יפה אלו על אלו ומתחברים יחד ליצירת גויה לאומית אורגנית גדולה שאור חיי
נשמה קדושה כבירת כח זורח עליה .החיים האציליים העליונים כשהם מלאים בכל יפעת גבורתם הנם
ממסד עד הטפחות שלהם נעלים מחיי ההמון .אפילו החכם והסופר שבו סוף סוף המוני הוא ארצי ומעשי
כל מעייניו לחיי הזמן והעולם ,הקפה רוחנית עולמית לא תיוצר ברוחו .אבל הטפוס השלם של גבורי
האצילות מאצילים על גבורי הגשמיות את הוד קדשם ע"י קרני זוהר המופיעים מהם .הגלות לא היה יכול
להוציא אל הפועל טפוסים שלמים .לא המון גבור ,כי הלא מקול עלה נדף מוכרח הוא להיות נרעד ,ולא
חכמים קדושים ברום עזם ,שנסתלקה הנבואה וסר רוח הקודש .גם שרידי הקדושה שנשארו ,צפונים
ניצוצי גבורתם בקרבם פנימה כגחלים עוממות .כעת כבר הקיץ הקץ ,ביאה שלישית הוחלה ,הטפוס של
זרע בהמה הולך ונוצר לעינינו ,אבל לא יוכל לבא לשלמות גבורתו ,וק"ו לסיפוג רוח עדינותו הפנימית,
ומגמת חיבורו להעמיד גוי איתן ,כ"א ע"י זרע אדם ,שהם קרואים להווצר ע"י גדולת עז קודש .אנכי
4
והילדים אשר נתן לי ד' לאותות ולמופתים בישראל.
קובץ א תתכא .א"ק ד תסח חדריו קמט
איני יכול לזוז מהדבקות האלהית וע"כ אני מחוייב להשתדל שאראה את האור האלהי ונועמו בכל מילי
דרשות ,בכל דיבור ובכל מעשה ותנועה ,בין של עצמי בין של אחרים ,וק"ו להרגיש את גילוי האור העליון
דרך צינורות האמת וצדק בכל התורה כולה ,גם בפשטיה ובהויות ההלכותיות והפלפולים .וזהו הטעם מה
שאני נוטה תמיד לצדד את הפלפול באופן ההגיון הרעיוני ,שיש בו ג"כ רגש הלב ,והכל הוא מתוך הנטיה
הפנימית ,שאני חפץ בכל לב שהאור האלהי בתענוגו ואורו ,יהיה מגולה לכל ,ושהכל יתעדנו ויתענגו בו.
והנני צריך אימוץ תמידי שלא לזוז ממעלה זו ולהרבות את אורה ,ולסול יפה את מסילתה ,ולהכליל את כל
דרכי הלימוד וההנהגה בדרך כללי זה ,שהוא אורח צדיקים ההולך ואור עד נכון היום .וההתאמצות של
ההדרכה בחלק התורה העצמי ,שהנטיה הנשמתית מסייעה לה ,היא הדרך היותר בטוחה של הכיוון
לשורש הנשמה והנהלתה באורח הראוי לה .ואע"פ שהעולם כולו נדמה לו שאין לו שייכות לזה כלל ,מ"מ
יש בתוכיות הלב נטיה להאיר אור ד' באותה הנקודה שהרגש עם השכל וכל כח החיים מתחברים בו .אמנם
כדי להאיר את האור יפה כדי שיעשה את פעולתו באמת צריך לשוב בתשובה גמורה מאהבה ולפי גודל
מעלת התשובה יתגדל כח ההשפעה על העולם כולו ודרך התשובה צריך להיות בכל ,במעשים ובמדות,
בדיבור ובמחשבה ומ"מ אין לדחות כל נקודה טובה .וכל חלק מחלקי התשובה שעולה על הלב צריכים
להזדרז ולהוציאו אל הפועל בדעת ושמחה ובטחון ועומק אמונה.
קובץ א תתלד .חדריו קיא
שאיפתי גדולה היא לחבר את התורה הרוחנית עם התורה המעשית .בימים הראשונים ,בימי הנביאים,
בודאי היו שתי התורות מחוברות בחיבור גמור ,וגם בימי התנאים והאמוראים ג"כ .ומהלך התלמוד
הירושלמי הוא בודאי בצורה של איגוד של שני חלקי התורה הללו ,אמנם חתימת הבבלי באה לתן
האפשרות לאור התורה שיאיר גם במחשכים והזמן דורש כעת להחזיר את ההופעה לאיתנה.
קובץ ב
קובץ ב נח.
בילדותי הייתי מרגיש סירחון של בית הכיסא מבתי התפלות של הגויים ,אף על פי שהיו לכאורה נקיים
מאד ,ועמדו בתוך גן של עצים נטועים.
קובץ ב עו .חדריו קסז
אני אוהב את הכל .איני יכול שלא לאהוב את כל הבריות ,את כל העמים .רוצה אני בכל מעמקי לב
בתפארת הכל ,בתקנת הכל .אהבתי לישראל היא יותר נלהבה .יותר עמוקה ,אבל החפץ הפנימי מתפשט
הוא בעזוז אהבתו על הכל ממש .אין לי כל צורך לכוף את רגש אהבה זה ,הוא נובע ישר מעומק הקודש של
החכמה של הנשמה האלהית.
קובץ ב עז .חדריו צו
לא מקרה הוא ,כי אם עצמות טבע נפשי ,מה שאני מרגיש עונג ונחת רוח בעסק הנסתרות האלהיות
5
בהרחבה וחופש .זאת היא עיקר מטרתי .כל התפקידים של יתר הכשרונות ,המעשיים והשכליים ,אינם כי
אם טפלים למהותי .אני צריך למצוא את אושרי בקרבי פנימה ,לא בהסכמת הבריות ,ולא בשום קריירה
איזו שתהיה .כל מה שאכיר יותר את עצמיותי ,וכל מה שיותר אתיר לעצמי להיות מקורי ולעמוד על רגלי
עצמי ,בהכרה פנימית ,הממוזגת מדיעה ,הכרה ,הרגשה ושירה ,יותר יאיר לי אור ד' ,ויותר יפותחו כחותי
להיות לברכה לי ולעולם.
קובץ ב עח .חדריו קל
הזיכוכים שאני מזכך את עצמי ,את מחשבותי ,רעיונותי ,מידותי והרגשותי .הם יהיו זיכוכים כוללים לכל
העולם כולו .חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם.
קובץ ב קכז.
איני יכול לחלק חילוק מוחלט בין מצוי למצוי ,כי אם חילוק הדרגי .מתגלה לי ההויה בכל היקפה ,מיצור
היותר קטן עד ההופעה הרוחנית ,המליאה גבורה ,גדולה ותפארת ,מעוטרת בכתר חכמה ,בינה ודעת,
מבלטת בגדולתה את נצח הנצחים ,ובגבורתה ,המאגדת את כל ההפכים ,את ההוד ההוייתי ,ובתפארתה,
המלא דעת ,מייסדת את יסוד הכל ,מפרחת את פריחת הכל ,כל הנשמות ,הרוחות והנפשות ,כל
התנועות והחפצים ,הרצונות וההסכמות ,כל השאיפות וההתפעלויות ,וממציאתם בכל ערכיהם בקובץ
אחד ,סידור ממלכתי .ד' מלך.
קובץ ב שיד .חדריו קכח
שונא אני את הגאוה תכלית השנאה .היא אינה מתעוררת בקרבי מצד עצם מהותי וטבעי .כל צדדי השלילה
שלי הינם עומדים לפני תמיד בעומק גילויים .רק המעמדים החיצוניים ,ההתערבות עם הבריות ,ההכרח
של התקטנות הנשמה בשביל צרכי החיים החברותיים של ההמון .הם מעירים את הגועל של תכונת
הגאוה ,שצריכים לקחת חלק משהו ממנה לצורך ההנהגה .ולהמעיט לפעמים על ידה את האורה העליונה,
כשהיא מתפלשת יותר מהשורה שיוכל הגוף בחולשתו לקבלה .אבל חרפתה בעצם ,והכיעור והשקר שבה,
מוכר לי בעצם בהירותו.
קובץ ג
קובץ ג טו .חדריו פח
אני רואה עולם מלא של נשמות ישנות ,נשמות שבגוף ,נשמות ששמרי הגוף מתאחזים בהן ,שאין להן
המעוף הגמור ,הטיסה העליונה ,שמעל כל שאר וגוף ,ממשלה מוחלטת על הגוף ועל כל ערכי הגוף .ואותו
האוצר הגדול המלא נשמות שבגוף ,מוכרח שיכלה .כל הנשמות הללו שלא על גוף הם שורים ,עליו הם
מקיפים ,חונים סביבו ,מאירים אותו מכל עברים ,ומשתמשים בו לתעודות המעשה וריכוז החיים
הפעולתיים בצמצומם ,הם מוכרחים לכלות ,מוכרחים להשתלם בצביונם המיוחד ,להוציא אל הפועל את
תפקידם הגופני ,ולהתעלות אחר כך ממעל לו .ואחרי כן אור חדש יופיע ,אוצר חיים חדש ומלא רעננות,
נשמות חדשות ,מלאות הופעת חיים גאיוניים ,ממשלת עולמי עולמים הפורחת ועולה ,המשחקת בכל עת
לפני הדר אל עליון ,האצולות מזיו החכמה והגבורה של מעלה .אך אז יגיע תור מלכות אל עליון ,אל אלהי
ישראל ,להגלות על כסא דוד ועל ממלכתו .אין בן דוד בא עד שיכלו נשמות שבגוף ,שנאמר כי רוח מלפני
6
יעטוף ונשמות אני עשיתי.
קובץ ג כ .א"ק ד תיב
כמה הומה הוא הלב לאהוב את הכל ,את כל הבריות ,את כל המעשים ,את כל היצור ,את כל המון מעשי
יוצר כל ,את שרשי המעשים ,את החיים ,את העז ,הכח ,ההוד המתנשא ,החכמה ,הבינה ,הדעת ,התפארת,
הנצח וההוד ,היסוד והמלכות .מה יקרו רעיך אל ,ומה חמדה לבי לאהבת כל הנשמות ,וליפי הטובות
והגמורות שבהן .מה נעמו ומתקו הנפשות העדינות של נדיבי הלב ,של הוגי הדעה ,של קדושי החפץ ,של
תופשי התורה ,אדירי האמונה ,גבורי הרוח ,חושבי ההגיון והשירה ,מקדישי הקודש ,משפרי החיים
והעולם ,מה עצמו ראשיהם .מה נחמדו חסידי עולם ,מוחות ממולאים אצילות ותפארת קדושה .מה
אהבתים כולם יחד ,מה עצמה ידידותי לכל חד וחד מהם .מה מאושר אני בטובתם ,בכבודם ,בשלותם,
בעונג ונחת שהם מוצאים בחייהם .מה לי יותר נשגב מלהיות משתתף ,עוזר ,עובד ופועל ,להרבות את אור
החיים ,להרחיב את המשכיות ,שיראה ההוד וההדר ,הזיו האלהי של נועם האהבה ,של אהבת עולמים,
המשתרגת בענפיה הרבים ,מתנשאת ממעל כל היש ,ומתמשכת על כל היצור ,מבלטת את הפרצופים
הנאהבים ,מגדלת את הידיעה ,מחדדת את ההרגשה ,מגברת את החיים ,מגברת את העידון ומלהיבה את
הגבורה ,ממלאת את כל רחבי הנשמה בעז עליון ,בעז אלהים ,בעזוז האמת והאורה.
קובץ ג קד .חדריו פו
ורואה אני איך הנשמות צומחות ,איך החיים באים לידי גילוים .מאוצר שלמעלה האורות מופיעים ,קוי
נוגה ,זוהר עליון יורד כחוטי זהב ,ממקום החביון מזהיר הוא למרכז המיוחד ,שתנאי חיים ותנאי גידול
מוכנים להם ,ומתחת ,מתוך ערפל הבוהו ,מתנוצצים רסיסים מוצלים ,נאחזים על ידי תנאי החיים
והגידול לעלות לרום היש ,ובמרכז יועדו יחדו והיו לנשמת חיים .כה צץ ופורח הוא גן החיים אשר לכל חי,
ולאדם בהדר תפארתו .מה נחמד הוא גן אלהים זה ,ההולך ומתבסם ,הולך ומתעלה ,הולך הלוך
ומתרומם .ואם תקופות ירידה גם הן שתו עליו ,סוף כל סוף מפכה הוא מעינו החי ,הולך הוא בבטחה אל
אשרו ,ואשרו אשר אין לו ערך וקצב הנה בוא יבוא ,והיום הגדול ,שהכל ימלא אור ,הכל ישוקה עונג ועדן,
הלא יפוח .וכבוד אלהי ישראל בא מדרך הקדים ,והארץ האירה מכבודו.
קובץ ג רח חדריו כח
ברק אחר ברק תבריק נשמתי ,שלהבת אחר שלהבת תשלהב נשמתי .העולם כולו יראה ויתמה ,יתבונן
ויתפלא ,יתעורר כמשינה לתמהון מאורי .ואור חדש על ציון יאיר ,ורחוקים יבואו ויאמרו אמת ,מציון
מכלל יופי אלהים יופיע.
קובץ ג רכב .חדריו נ
מי יודע את עומק צערי ,ומי יוכל לשערו .הנני כלוא במצרים רבים ,בגבולים שונים ,ורוחי שואף למרחבים
נשאים .צמאה נפשי לאלהים .אור האצילות הוא חיי רוחי .אמונת אלהים גדולה ,בלא שום מעצור ,טבעי,
הגיוני ,נמוסי ,מוסרי ,הוא משוש חיי .כל מה שהוא מוגדר ,הרי הוא חולין לגבי הקודש העליון ,אשר אותו
אנכי מבקש .חולת אהבה אני .מה קשה לי הלימוד ,מה קשה עלי ההסתגלות אל הפרטים .הימים אני
אוהב ,השיטות השמימיות ,להן אני מתגעגע .גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך.
7
קובץ ג רכג .חדריו קפו
הנני רואה בעיני ,אור חיי אליהו עולה ,כחו לאלוהו הולך ומתגלה .הקודש שבטבע פורץ גדריו ,הולך הוא
בעצמה להתאחד עם הקודש שלמעלה מן הטבע ,עם הקודש הלוחם עם הטבע .לחמנו עם הטבע ויצאנו
בנצחון .הטבע עשה אותנו לבעלי מומין ,נקע כף ירכנו ,אבל השמש הלא לנו זרחה לרפאותנו מצליעתנו.
היהדות של העבר ,ממצרים ועד הנה ,מלחמה ארוכה היא נגד הטבע ,נגד טבע העולם ,נגד טבע האנושי
הכללי ,אפילו נגד טבע האומה ונגד טבעו של כל יחיד .לחמנו על הטבע כדי לנצחו ,כדי לרדותו בתוך ביתו.
הוא נכנע בפנינו ,העולמות הולכים ומתבסמים ,בעצם עומק הטבע תביעה גדולה מתגברת לקדושה
ולטהרה ,לעדינות נפש ,ולזיכוך החיים .אליהו בא לבשר שלום ,ובנשמתה הפנימית של האומה זרם חיים
של טבע מתפרץ ,והוא הולך ומתקרב אל הקודש .זכירת יציאת מצרים הולכת ונעשית לזכירת יציאת
שיעבוד מלכויות ,ההולכת ומתרקמת ,והננו כולנו הולכים ומתקרבים אל הטבע ,והוא מתקרב אלינו ,הולך
הוא ונכבש לפנינו ,ודרישותיו הולכות ומיתאמות עם דרישותינו האצילות ,ממקור הקודש .הדור הצעיר,
התובע ארצו ,שפתו ,חירותו וכבודו ,ספרותו וכחו ,רכושו ורגשותיו ,נזרמים הם על ידי שטף של טבע,
שבתוכיותו מלא אש קודש הוא.
קובץ ג רכח .חדריו קו
כמה דקדוק הפרטים ההלכותיים והפלפול מעכירים לפעמים את רוחי השואף לגדולות ולכללות ,ומכל
מקום צריך אני להתגבר ,ולהכשיר את עצמי הכשרה הגונה שאהיה ראוי גם כן לבירור הלכה ,ולפעמים גם
לפלפולים רגילים .כי סוף כל סוף לא ישנה אדם ממנהג המקום ,וממדת דרך ארץ היא שלא להיות ער בין
הישנים ולא ישן בין הערי