prager07

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫פרק חמישי‬

‫העולס הנוצרי לא הפקיר את התנ"ך‪ ,‬אבל אתהיהודים‪,‬‬
‫יוצרי התנ"ך‪ ,‬הפקיר‬
‫א‪ .‬שריפת הספרים ושריפת היהודים‬

‫המלחמה ברוח היהדות והמלחמה ביהודים‪ ,‬נושאיה של רוח היהדות‪,‬‬
‫היו לנאצים מלחמה אחת‪ .‬בפרסום הרשמי הראשון לביסוסה של האידיאר‪-‬‬
‫לוגיה הנאצית‪" ,‬מהותה‪ ,‬יסודותיה ומטרותיה של המפלגה הנאציונאל‪-‬‬
‫סוציאליסטית הגרמנית"‪ ,‬לאלפרד רוזנברג שהופיע בשנת ‪ ,1923‬הוצבה‬
‫כאחת השאיפות הלסודיות של הנאציות מטרה כפולה‪ :‬חיסולהיהודי וחיסול‬
‫הרוח היהודית‪ .‬אחרי הסברת תכנית המפלגה הנאצית מודיע האידיאולוג‬
‫שלהכי "אין להגשים כל זאת‪ ,‬כל עוד לא תינטל השפעתו ההרסנית של‬
‫אותו הידק המרעיל את דמנו ואת נשמתנו‪ :‬שלהיהודי על הרוח היהודית‬
‫השופעת ממנו"‪.1‬‬
‫ובמלחמה כפולה זו בחרה הנאציות אמצעי קיצוני ומוחלט ‪ -‬חיסול‬
‫על‪-‬ידי ביעור‪ ,‬על‪-‬ידי שריפה על המוקד‪ .‬עם ראשית עלייתם של הנאצים‬
‫לשלטון בגרמניה‪ ,‬בשנת ‪ ,1933‬נאספו על המדורות‪ ,‬תוך חגיגות פומביות‬
‫בברלין הבירה ובכל יתר ערי גרמניה‪ ,‬כל הספרים‪ ,‬אשר דבקה בהם "הרוח‬
‫היהודית" לכל גילוייה וביטוייה‪ ,‬ועם השתלטותה של הנאציות על יבשת‬
‫אירופה כולה‪ ,‬בשנת ‪-43‬ך‪ ,1942‬הועלו על המוקד בטרבלינקה‪ ,‬במאידאנק‪,‬‬
‫באושוינצ'יםוביתר מרכזי‪-‬ההשמדהמיליוניבני הגזעהיהודי‪ ,‬אשרגופותיהם‬
‫הם מקום משכנה של רוה היהדות‪.‬‬
‫הנאציות היתה עקיבה במלחמתה עד לקצההגבול‪ .‬תחילה דנה לשריפה‬
‫ואספה על מדורות‪-‬אש את פרי הרוח היהודי‪ ,‬את כל אשר יש בו משום‬
‫מוסר אנושי ומשום שאיפה אנושית נעלה‪ .‬ביום ‪ 10‬במאי ‪ ,1933‬בטבורה‬
‫‬‫י ‪Rosenberg : Wesen, Grundsitze und Hele der National‬‬
‫עמ' ‪?8, 1923, 10‬א)מם‪sozialistischen Deutschen Arbeiterpartei ; 54‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪78‬‬

‫מ שה פראגר‬

‫‪,‬ןל בירת גרמניה‪ ,‬על הככר וסל האופירה הברלינית‪ ,‬מול בנעי האוניבר‪-‬‬
‫סיטה‪ ,‬ניצח המיניסטר הגרמני‪ ,‬גבלס‪ ,‬על "הפעולה הסמלית" של שריפת‬
‫עשרות אלפים ספרים של מחבריםיהודים וגם של מחברים לא‪-‬יהודים‪ ,‬אשר‬
‫דבקה בהם הרוח היהודית‪ .‬מאותו יום ואילך התנהל מסע‪-‬ההשמד הנאצי‬
‫ביצירי רוחה של היהדות‪ ,‬ושלב אחרי שלב‪ ,‬עלה והגיע עד לנקודת המטרה‬
‫הנכספת‪ ,‬עד לחיסול היהדות בשרשה ובמקורה‪ ,‬עד לחיסול היהודים ‪,‬באשר‬
‫הם‪ .‬לנאציות‪ ,‬שיצאה להשתלט על העולם שליטה מלאה‪ ,‬גם שליטה מדינית‬
‫וגם שליטה רוחנית‪ ,‬היו איפוא שתי מלחמות אלה‪ ,‬המלהמה ביהדות‬
‫(ואף ב"נצרות המיוהדת=) והמלחמה ביהודים אחוזות זו בזו כשלהבת‬
‫בפתילה‪.‬‬
‫ואולם יריבה של הנאציות‪ ,‬העולם הנוצרי הגדול והעצום‪ ,‬אשר שמע‬
‫"הסתלקו‪.‬‬
‫באזניו את הדרישה‪:‬‬
‫אחת ולתמיד מן התנ"ך‪ ,‬ותשתחררו מרי‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ח‬
‫ל‬
‫מ‬
‫ה‬
‫"‬
‫י‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫בונותו של הרוח ה‬
‫ם‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ג‬
‫ל‬
‫י‬
‫פ‬
‫את‬
‫‬‫האחת‬
‫הנוצרי‬
‫במהותה‪ ,‬לשתים‪ :‬את ‪,‬ספר התנ"ך‪,‬פרי הרוח היהודית‪ ,‬לא הניחמידיו ולא‬
‫הפקיר‪ ,‬ואולם את היהודים‪ ,‬את עם התנ"ך‪ ,‬עזב בשדה המערכה האכזרית‬
‫לבדו והפקירו‪.‬‬

‫ב‪ .‬התנ"ך כסמל המלחמה בנאציות‬
‫ספר התנ"ך הוא בן‪-‬לויה נאמן לאדם בימי שלום ובימי מלחמה‪,‬‬
‫בכנסיה ובבית‪-‬הספר‪ ,‬ביבשה ובים‪ ,‬במערב העולם ובמזרחה בבקתת האיכר‬
‫ובחדר המלומד‪ ,‬בעתות צער ותוגה ובעתות חדוה והתרוממות‪ .‬שנה שנה‬

‫מפרסמות החברות להפצת כתבי‪-‬הקודש‪ ,‬ובראשן ההברות באימפריה הברי‪-‬‬
‫טית ובארצות‪-‬הברית של אמריקה‪ ,‬דו"חות על פעולותיהן המסועפות בתבל‬
‫כולה‪' .‬טבלאות מפורטות מראות‪,‬כי התנ"ך הוא הספר הנפוץ והנקרא ביותר‬
‫בעולם עד היום‪ ,‬ועד היום נכנסת כל שפת אנוש לאוצר‪-‬הלשונות הכללי‬
‫עם תרגום התנ"ך‪ .‬לפי הסטאטיסטיקה האחרונה תורגם התנ"ך‪ ,‬או חלקים‬
‫ממנו‪ ,‬ובמיוחד ספר תהילים‪ ,‬ל‪ 1051-‬לשון ודיאליקט‪ .2‬ויש דיאליקטים‬
‫שהתנ"ך‪ ,‬ובעיקר תרגום התהילים‪ ,‬הוא הספרהיחידי שהופיע בהם בדפוס‪.3‬‬
‫‪- – – -‬‬‫‪ :‬אלגעמיינע יידישע ענציקלטפעדיע‪ ,‬באגד ‪ 5‬ניו‪-‬יורק‪ ,1944 ,‬ע' ‪.385‬‬
‫נ עמ' ‪ Geschichte und Gegenwart, 8.1., 1024‬ת‪Die Religion 1‬‬

‫י‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬
‫‪.‬‬
‫חז‪á¢‬כ גק‪¢‬ום‬
‫‪á‬וג‪¢‬זףה‬

‫‪7‬‬
‫‪9‬‬

‫ה‪ñ‬ךוךג‪ñ‬ךג÷ה הץם‪ú‬ה ץז╞‪¢ú ,‬דז‪ í‬לםו ק‬
‫ם ה‪"╨ú‬ט הזףגץ ‪146-á‬‬
‫זלם‪ ╞á‬ה‪¢ú‬דזלג‪ í‬ק╨ץקז ץם‪-‬ג╞ג ה╨זפ‪¢‬ג‪ ,í‬גק ץז╞‬
‫הקףז‪ ú‬הףזףזם‪¢‬גז‪ú‬‬
‫ם‬
‫‪¢ú‬דזלג‪ í‬לגזה╞ג‪ í‬ק╨ץקז ץ"ג גהז╞ג‪á í‬ק‪á‬גם גהז╞ג‪ .4í‬ה╞גכ‪-‬זחק‪á‬זכ ק‬
‫‪á‬ק╨‪1940 ú‬‬
‫הח‪¢á‬ה הול‪¢‬ג÷וג‪ ú‬םהףפ‪ ú‬י‪áú‬ג‪-‬ה÷ז╞ק לק╨‪÷ 1941 ú‬ז‪á‬ץ‪,‬‬
‫הףגפז ק‪ú‬ג הח‪¢á‬ז‪ ú‬הו╨דםז‪ñ-‬י‪ñ‬גז‪( ú‬לם‪ ╞á‬לףגפג‪ í‬וח‪¢‬ג‪ ,í‬הזפוז‪ ú‬ף‪¢‬ךגז‪ú‬‬

‫ג‬
‫י‬

‫קףז‪, ú‬‬

‫ם‬
‫י‬
‫‪á‬‬

‫ג‬
‫י‬

‫ם‬
‫‪ 25‬לגםגזכ ךף‪ñ‬ג‪ í‬ק‬
‫╞‬
‫) ץ‬
‫זי╞זלה‬
‫י‪áú‬ג‪-‬ה÷ז╞ק‪,‬‬
‫ו ם‪ úú‬ו‬
‫‪ ó‬ךזף‪ ñ‬וח╞ לף‪ñ¢‬זלגהכ‬
‫(זסו‪ ú‬ם╞ץ‪ ,ú‬י╞ג ץ÷‪¢‬זכ הח‪¢á‬ז‪ ú‬הזו ם‬
‫ג‬
‫י‬
‫‪5‬‬
‫‪ .‬הה‪¢á‬ה ה‪¢á‬גךג‪ ú‬הףגפה ‪á‬ק╨‪-1939 ú‬‬
‫‪á ¢‬לחג‪ ¢‬לזסם)‬
‫חג╨‪ ,í‬וםו םליז‬

‫ה‪"╨ú‬ט זחם÷ג‪í‬‬

‫‪1940‬‬

‫‪1.004.521 -‬‬

‫‪ñ‬ף‪¢‬ג ה‪"╨ú‬ט‪1.560.731 ,‬‬

‫‪ñ‬ף‪¢‬ג‬

‫ה‪¢á‬ג‪ú‬‬

‫לל╨ז‬

‫הח╞קה‪ ,‬זגז‪¢ú‬‬

‫‪.‬‬
‫ל‪ 9-‬לגםגזכ ‪ñ‬ף‪¢‬ג‪á í‬ז╞╞ג‪" í‬‬
‫ם ה‪"╨ú‬ט חז‪¢‬ד‪ ú‬לל‪ñ‬ד‪ú¢‬ה ק‬
‫זץפל‪ ú‬הקףץ‪ú‬ז ק‬
‫ם ה╨פ‪¢‬ז‪ .ú‬ל‪ú‬זט‬
‫ה‪ñ‬ךוךג‪ñ‬ךג÷ה קם הףפ‪ ú‬ה‪"╨ú‬ט ז‪ñ‬ף‪¢‬גז ה‪á‬ז╞╞ג‪á í‬גכ ץלג הלס‪¢‬ח הםו‪-‬‬
‫הץפז‪ í‬ק‬
‫ם ץלג‬
‫ם ‪ñ‬ף‪-¢‬ה‪ñ‬ף‪¢‬ג‪ í‬םחם÷גז‪ .‬ופ‬
‫╨זפ‪¢‬גג‪ í‬ל‪ú‬דםה‬
‫ה‬
‫י‬
‫ג‬
‫ק‬
‫ל‬
‫ה‬
‫‬‫ח‬
‫ז‬
‫י‬
‫הוג‪ñ‬םו‪╨ í‬ףזפג‪á í‬לגזח╞ ‪ñ‬ף‪¢á ¢‬וקג‪ñ ,ú‬ף‪ ¢‬לקםג ז‪ñ‬ף‪÷ ¢‬הם‪ .ú‬זוגםז‬
‫ם ץלג ה‪á‬ז╞הגס‪ í‬ל÷‪á¢‬םג‪ í‬לוז╞ ‪ñ‬ף‪ ¢‬וגז‪ á‬זו‪ñ ó‬ף‪ú ¢‬הגםג‪.í‬‬
‫ופ‬
‫ו זג‪ ¢ú‬ץ‬
‫ם ה‪"╨ú‬ט‬
‫ו ╨קלץ וגףזו ם╞‪¢‬גק‪ ú‬ה╨ופגז‪ ,ú‬ם‬
‫הץזם‪ í‬ה╨זפ‪¢‬ג ם‬
‫ו ה‪úñ‬ם÷ לל╨ז‪ .‬ג‪-¢ú‬ץם‪-‬יכ‪á ,‬קץה קהץזם‪ í‬ה╨זפ‪¢‬ג זהץזם‪í‬‬
‫הגהז╞ג זם‬
‫‪ ú‬ג‪á‬ק‪-ú‬‬
‫╨סץ÷ז םה‪ú‬דז╨כ לף╨ג הקךףזכ ה╨ופג‪ ,‬קהפג‪á ó‬סץףז ו‬
‫ה╨וז‪¢‬‬
‫ז‬
‫ם‬
‫ז‬
‫י‬
‫הז‪ í¢‬ה‪"╨ú‬ט ם╨‪-ñ‬‬
‫‪ ú‬הו╨זקז‪ú‬‬
‫וג‪¢‬זףה‪ ,‬זץל╞ ם‪ñ‬חז‪ ó‬ו‬
‫‪-‬‬

‫יזםה‬

‫הלםחלה‪.‬‬
‫וח╞ ל‪¢‬וקג לו‪¢‬ד╨גה‬
‫‪¢‬זסזזםך‪╨ ,‬קגו ו‪¢‬פז‪-ú‬ה‪¢á‬ג‪,ú‬‬

‫ק‬
‫ם לםחל‪ú‬‬

‫ה‬
‫ם‬

‫ילץך‬

‫הה‪ú‬דז╨╨ז‪ú‬‬

‫לף╨ג הקךףזכ ה╨ופג‪,‬‬

‫ז ‪ -‬לםחל‪ ú‬ה‪"╨ú‬ט ‪,,á‬לגגכ‬
‫םלםחלה ס‬
‫÷‪¢‬ו‬
‫‪ ú‬ול‪¢‬ג÷ה קל‪¢‬ה ץז╞‬
‫‪á 2‬וז÷'ךז‪ ,¢á‬ק╨‪ ,1941 ú‬ץ‬
‫‪á‬גז‪1 í‬‬

‫÷ולף‪ "ó‬ק‬
‫ם הגךם‪.¢‬‬
‫‪á‬וזףכ ‪¢‬קלג ץ‬
‫ם ╨גגך‪¢‬וםגז‪ú‬ה‪,‬‬

‫קג╞‪╨ ¢‬קגו ו‪¢‬פז‪-ú‬ה‪¢á‬ג‪╨ ú‬וז‪ í‬םץ‪ í‬הול‪-‬‬
‫‪ú‬י╨ג‪ú‬‬
‫ז ‪ú‬גו‪ ¢‬ל‪ñ‬לט חקוג ד‪¢‬ל╨ג‪ ,‬קהדגץ םג╞ז‪ ,‬זהפהג‬
‫‪¢‬ג÷╨ג‪á ,‬‬
‫‪" : ¢‬גק‪.‬‬
‫ם‬
‫ק‬
‫ הף‪¢‬זך‪ñ‬ך╨ךג‪ ,ú‬ה÷‪ú‬זםג‪,ú‬‬‫ה╞‪ú‬ז‪ ú‬ה÷גגלז‪ú‬‬
‫ם‪á‬ךם ו‪÷ú ú‬ףכ‬
‫ד‪¢‬ל╨גה ‪ú‬ח‪¢‬ג‪ í‬ו‪¢ ú‬יזקכ‬
‫הלזחל╞╨ג‪ ú╞ ,ú‬הג╨╞ז‪á ,‬ג‪¢‬ה זהגה╞ז‪- ú‬‬

‫ם‬
‫י‬

‫‪4‬‬

‫ז‬
‫‪6‬‬

‫יוכ‬

‫יוח‪.ú‬‬

‫‪48"8,8 1 5‬ץכ ‪8)6]8‬ץ‪88)7)10‬‬
‫ץ‪56 ,í‬‬
‫‪1, 1941, 2‬ץ‪81 11)÷ñ‬ך‪0‬ל]‪500)17, 7‬‬
‫ץל' ‪99‬‬
‫ץל‪00600, 1941 1 ,‬ג ; ‪1) 80")17‬ק‪08 8‬וס‪ñ‬ק‬

‫‪8]"10‬‬

‫‪)8ú‬ו)ק)‪3‬‬

‫‪4‬חך ו‪]65‬ס‪0 8‬ץס'‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫משה פראגר‬

‫‪80‬‬

‫של הכנסיות‪ .‬יוטל איסור על הצלם ועל שאר הסמלים של הדתות‪ .‬במקום‬
‫הצלב של ישו יבואו שני הסמלים‪ :‬צלב‪-‬הקרס והחרב השלופה‪ ,‬אלוהי‬
‫הדם והברזל יתפוס את מקומו של אלוהי האהבה והרחמים‪ ,‬ובמקום התנ"ך‬
‫ייעשה ‪,‬מיין קאמפף'‪.‬לכתבי הקודש"‪.7‬‬
‫והנה בימי המלהמה גדלה בהרבה תפוצת התנ"ך‪ .‬דבר זה קובע‬
‫בשפה נמלצת הדו"ח של החברה הבריטית להפצת כתבי‪-‬הקודש לשנת‬
‫‪" .1940‬אנו זקוקים לכתבי‪-‬הקודש בכל עת ובכל זמן‪ ,‬אך יותר מכל אנו‬
‫זקוקים להם בימי מלחמה‪ .‬ונקל להבין‪ ,‬מדוע כתבי‪-‬הקודש הם מקור עידוד‬
‫ואמון‪ ,‬מקור תקוה ונחמה‪ .‬הם קרובים למערכת החיים‪ ,‬הם מתארים אותה‬
‫כמעט על כל גילוייה‪ .‬נראה‪,‬כי רבים מדברי ספרי‪-‬הקודש נכתבו במיוחד‬
‫לשם מתן עידוד‪-‬של‪-‬אמונה לאדם אשר הוטלעליו להתענות בסבלות המל‪-‬‬
‫חמה‪ .‬רבים ממזמורי התהילים הם תפלה על פריקת עול האויב או קריאת‬
‫הודיה על בוא השחרור שהובטח‪" :‬תשבית מלחמות עד קצה הארץ‪ ,‬קשת‬
‫ישבר וקצץ חנית‪ ,‬עגלות ישרוף באש‪ .‬הרפו ודעוכי אנוכי אלוהים ארום‬
‫בגויים‪ ,‬ארום בארץ '(תהלים מ"ו‪ ,‬י'‪-‬י"א)"'‪.‬‬
‫חברות ההפצה נתנו דעתם להמציא את התנ"ך גמ לפליטים‪ ,‬שהמל‪-‬‬
‫חמה הגלתה אותם ממולדתם‪ ,‬גם לשבויי המלחמה רגם לפצועי המלחמה‬
‫בבתי‪-‬החולים ובמקומות‪-‬ההבראה‪ ,‬ובראש וראשונההישם ספר התנ"ך לתוך‬
‫אמתחות החיילים שיצאו להילחם בנאציות‪ .‬ובעמוד 'שרי‪-‬הצבא‪ ,‬מפקדי‬
‫הלגיינות שהסתערו על המצודות הנאציות‪ ,‬לעורר ולעודד את חייליהם‪,‬‬
‫היו פסוקי התנ"ך בפיהם‪ .‬ה‪ .‬מ‪ .‬מלך בריטניה‪ ,‬ג'ורג'‪ ,‬הששי‪ ,‬אמר במכתבו‬
‫שנצטרף לכל טופסי התנ"ך שנמסרולתיילים‪" :‬לכל המשרתים בחזית‪ ,‬בים‪,‬‬
‫ביבשה ובאויר ‪- -‬עצתילקיוא ‪.‬בספר הזה‪ .‬במשך מאות שניםהיו כתבי‪-‬‬
‫הקודש מקור השפעה מבריאה ומעודדת בחיינו הלאומיים‪ ,‬ובימים נוראים‬
‫אלהראוי לנו למנות באמונה מחודשת למקוראלוהי זה של עידוד והשראה"‪.‬‬
‫ובנוסחה מלבבת‪-‬אינטימית כזאת נכתבה גם ההכרזה שלנשיא ארצות‪-‬‬
‫הברית‪ ,‬רוזוולט‪" :‬כמפקד עליוןהריני ממליץ ברצון רב על הדבר‪,‬כי כל‬
‫‪- ,‬‬‫עמ' ‪Religious Persecution ; London, 1942, 2‬‬
‫'; ‪The British and Foreign Bible Society ; Everyman's Book‬‬

‫עמ' ‪1940 ,23‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫הגרבן ישראל באירמה‬

‫‪81‬‬

‫העושים את שירותם בכוחות המזויינים של ארצות‪-‬הברית ירבו לקרוא‬
‫בספרי התנ=ך‪ .‬זה מאות בשנים מוצאים אנשים בני דתות רבותובני עמים‬
‫שונים דברי חכמה‪ ,‬ועצה והשראה בספרי הקודש‪ .‬מקור עידוד הוא ספר‬
‫זה‪ ,‬וכמאז ומעולם כן יש למצוא בו גם עתה עזרה בהגשמת השאיפות‬
‫הנעלות ביותר של נפש האדם"‪.‬‬
‫לקראת כל מאורע רב‪-‬הכרעה במערכה העולמית‪ ,‬כאשר המצביאים‬
‫הראשיים של הברית האנגלו‪-‬סכסית ‪.‬היו קוראים להסתערות‪-‬שכנגד על‬
‫הנאציות‪,‬היודפי התנ"ך פתוחים לפניהם‪ ,‬ומתוכם שאבו את ההשראה ואת‬
‫קריאות העידוד והזירוז לקרב‪.‬‬
‫התנ"ך הועלה גם על ראש שמחתם של המנצחים‪ .‬כאשר שרי צבאות‪-‬‬
‫הברית הניפו בידם את חרב‪-‬הנצחון‪ ,‬היתה רוממות התנ"ך בגרונם‪ .‬בברלין‬
‫המנוצחת נערךביום ‪ 19‬באוגוסט שנת ‪ 1945‬טכס ההודיה של צבאות‪-‬הברית‬
‫המנצחים‪ ,‬ובתוך הדו"ח הרשמי של הטכס הודגשכי הפלדמרשלסיר ברנארד‬
‫מונטגימרי‪ ,‬אחד מראשי המתכנים והמבצעים של מסע‪-‬הנצחון על צבא‪-‬הנא‪-‬‬
‫צים‪' ,‬קרא לפניחייליו את הפרקים קכ"ה וקכ"ו מספרהתהילים‪ .9‬ומה מאוד‬
‫התאימו באותה שעה ובאותו מקום מזמורי תהילה אלה! באזניה של בירת‪-‬‬
‫הרשע המוכה והמושפלת השמיע המצביא המנצה את ההבטחה הנצחית‬
‫"כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים ‪"- -‬וכי "הזורעים בדמעה‬
‫ברינה יקצורו"‪.‬‬
‫ואולם באותם פרקים נבחרים מספרהתהיליםהרי נאמר גם‪" :‬ירושליט‬
‫הרים סביב לה‪ ,‬וה' סביב לעמו מעתה ועד עולם"‪" ,‬והמטים עקלקלותם‬
‫יוליכם ה' את פועלי הטוז' שלום על ישראל" ‪ – -‬ו"בשוב ה' שיבת ציון‬
‫היינו כחולמים ‪ ."- -‬הגם פסוקים אלה‪ ,‬שנקראו אף הם במעמד חגיגי‬
‫זה על‪-‬ידי ראשי המערכה האנטי‪-‬נאצית‪ ,‬הלמו את המציאות? הרי בכל‬
‫אותן שעות גורליות‪ ,‬בשעות ההתכוננות למערכה‪ ,‬בשעות מהלך המלחמה‬
‫ועם סיומה‪ ,‬כאשר כלמנהיגיוונושאי דברו של העולם הנוצרי‪ ,‬נאחזו כולם‬
‫בספר התנ"ך כבסמל למלחמת‪-‬המצוה ברשעית‪ ,‬הרי באותן שעות עצמן‬
‫הפקירו את עם‪-‬התנ"ך‪ ,‬הניחוהו קרבן‪-‬דמים למשטר הרשעות!‬
‫"ביוליטין של "רויטר" מיום‬

‫‪ 20‬באוגוסט ‪.1945‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪82‬‬

‫משה פראגר‬

‫‪.‬‬

‫ג‪ .‬הנצרות הגרמנית והמלחמה ביהודים‬

‫גם אומה גרמנית זו עצמה אשר בחיקה נבט זרע הרצח‪ ,‬אשר הרתה‬
‫וילדה את לגיונות המרצחים‪ ,‬הרי גם היא נמנית עם עמי העולם הנוצרי‪,‬‬
‫ותרבותה גם היא ‪ -‬תרבות‪-‬המערב הנוצרית‪ .‬האוכלוסיה הגרמנית היתה‬
‫מאוחדת ברובה המכריע בארגוני כנסיותלמיניהן‪ 52 .‬אחוז גרמניםהיובני‬
‫הכנסיות הפרוטסטאנטיות השונות‪ ,‬ו‪ 35-‬אחוז ‪ -‬שלומי‪-‬אמוני הכנסיה‬
‫הקתולית"‪ ,1‬ועם כל תעמולת הכפירה הנאצית היו עוד מיליוני גרמנים‬
‫מוסיפים להיות‪.‬נאמנים עם הנצרות‪ ,‬ממלאים אתהכנסיות ומתפללים כמקובל‬
‫וכמקודש אצלם מדורי‪-‬דורות‪ ,‬שרים את מזמורי ספר התהלים היהודי‪,‬‬
‫שתורגם ללשונם‪.‬כיצד התנהגואיפוא הם‪,‬נוצריםגרמנים אלו‪ ,‬בתקופת מסע‬
‫צלב‪-‬הקרס נגד היהודים‪ ,‬כיצד הגיבו הם בימי טבחמיליוניהיהודיםז ולא‬
‫על עשרות המיליונים אשר נ'סחפו עם זרםהאלילית הנאצית‪ ,‬אנו שואלים‬
‫כאן‪ ,‬כי אם על אותם נוצרים נועזים‪ ,‬על אותם מנהיגים דתיים‪ ,‬שנלחמו‬
‫מתוך אומץ‪-‬רוח והתמסרות בהשקפת‪-‬העולם הנאצית ובמשטרהאנטי‪-‬נוצרי‪.‬‬
‫כיצד התנהגו וכיצד הגיבו הם? ‪ -‬אכן‪ ,‬גמ המ‪ ,‬לוחמים נוצרים אלו‪,‬‬
‫שהתאזרו עוז ועמדו להגן על התנ"ך היהודי המקודש על הנצרות‪ ,‬העלימו‬
‫עיניהם ממיליוני היהודים המובלים לטבח‪.‬‬
‫כשביקשו מחוללי המהפכה הנאצית לקבוע‪,‬כי "אין צורךכיום בתנ"ך‬
‫היהודי"‪ ,‬עמדו ראשי הנצרות והודיעו בפה מלא‪" :‬התנ"ך הוא הספרהנצחי‬
‫לאדם=‪ .‬וכשניסו מנהיגי הכנסיות הלאומיות‪-‬גרמניות‪ ,‬שהסתגלו לנאציוה‪,‬‬
‫למתוח קו‪-‬מבדיל בין התנ"ך הישראלי ובין האמונה הנוצרית‪ ,‬קמו נוצרים‬
‫מגיני התנ"ך והוכיחו‪,‬כי "לא פחות מ‪ 270-‬עד ‪ 350‬ציטאטות מובאות בספרי‬
‫הברית החדשה מתוך התנ"ך"‪ .11‬ועל הכרזתו השחצנית של רוזננרג‪ ,‬כי‬
‫לאנושות המודרניתאין שום צורך באותם חוקים מיושנים של הרסיני‪ ,‬באה‬
‫התשובה החותכת של אמוני הנצרות‪" :‬התנ"ך הוא הספר הנצחי של האנו‪-‬‬
‫שות‪ .‬ערכו הדתי והיסתיטי יעמוד לעולם‪ ,‬וכל דברי ההתנגדות‪ ,‬הנובעים‬
‫מרוח בקורת בת‪-‬חלוף ומעיוורון גזעי‪ ,‬אין בהם כדי לשנית את הדבר‪.‬‬
‫ולנוצרי נוסף עוד על זאת‪ ,‬כאמור‪ ,‬גורם ראשון במעלה‪ :‬הרי לנוצרי‬
‫התנ"ך הוא ספר אלוהי"‪.12‬‬
‫"י עמ' ‪The British and Fo~ign Bible Society ; 1940, 32‬‬
‫!‪ 1‬עמן ‪Amtsblatt des Bisch6~lichen Ordinariats ' Berlin, 1934 91‬‬
‫‪!2‬‬

‫שם ע"ע‪_93‬נ‪.9‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫הולבן ישראל באירופה‬

‫‪83‬‬

‫והיו לוחמים נוצרים שעוד הרחיקו לכת בפולמוס הדתי שלהם נגד‬
‫הנאציות‪ .‬אחד מדוברי הכנסיה האוואנגלית הסביר בספר שכתב להגן על‬
‫התנ"ך כעל ספר‪-‬לימוד‪" :‬אנו קובעים עם זאת‪ ,‬שכל תרבותנו המערבית‬
‫ספוגה ערכי התנ"ך ונזונה מהם"‪" .‬התנ"ך מעניק כמה דברים‪ ,‬שבברית‬
‫החדשה אינם נמצאים‪ ,‬וגם לא היה צורך כי ימצאו בה‪ ,‬מאחר שהנצרות‬
‫לא הכירה מעולם רק בברית החדשה בלבד"‪ .13‬לוחם נוצרי אחר השמיע‬
‫תוך ריתחת הויכוח‪" :‬ובכל‪-‬זאת נובעת כל אותה האמונה המפעמת‬
‫זה אלף שנים במערכת חיי הרוח והנפש של העם הגרמני והחולשת‬
‫עליהם וקובעת את צביונם‪ ,‬מכוחו היוצר‪ …‬של אותו עם שמי"‬
‫(היהודים)י"‪.‬‬
‫והנה כל הלוחמים האמיצים הללו לדת הנצרות‪ ,‬שעל‪-‬כל‪-‬פנים עלינו‬
‫להעריך כמו את זקיפות‪-‬קומתם בתוך תנאי משטר‪-‬הדיכוי של הנאציות‪ ,‬לא‬
‫נקפו אצבע קטנה לטובת היהדות הנרדפת על צואר וגם הגה של מחאה‬
‫לא נשמע מפיהם עת הוצא ובוצע גזר‪-‬דין של מוות על הגזע היהודי‪ .‬גם‬
‫בשעות העוז וההתרוממות‪ ,‬כשעמדו להשיב לנאציות מלחמה שערה ותקפו‬
‫בגלוי את הגזענותהנאצית ואת תחיקתה הגזעית‪ ,‬לא פסקומלהכריזולהודיע‪,‬‬
‫כי כל מה שהם עושים אינם עושים אלא לשם הגנה על יסודות האמונה‬
‫הנוצרית בלבד‪ .‬במסמך ממלחמת‪-‬הכנסיות בגרמניה נקבעה ברור וגלוי‬
‫העובדה‪ ,‬שכמה מלוחמי הכנסיות‪" ,‬הנלחמים למען התנ"ך עוברים בשתיקה‬
‫גמורה על היהודים ועל יחס הנאציות אליהם‪- .‬יש רק מתי מספר‪,‬אישים‬
‫בודדים‪ ,‬שקבעו את עמדתם בצורה ברורה‪ ,‬פחות או יותר‪ ,‬נוכח ההסתה‬
‫האנטי‪-‬יהודיתכי היא בלתי‪-‬אנושית ובלתי‪-‬נוצרית"ננ‪ .‬ואפילו הקארדינאל‬
‫פאילהחבר‪ ,‬הנועז שבלוחמים להגנת התנ"ך‪ ,‬ראה לנחוץ להסיר מעליו את‬
‫החשד שהוא מתכוון‪ ,‬חס וחלילה‪ ,‬להגן על היהודים‪ .‬הנה דברי ההתנצלות‬
‫שלו מעל במת הכנסיה במינכן‪" :‬כשמחקר הגזע‪ ,‬אשר הוא כשלעצמואין‬
‫לוולעניני הדת ולא כלום‪ ,‬קורא למלחמה בדת ומערער את יסודות הנצרות‬
‫כשמעבירים את השנאה ליהודי זמננו אל ספרי‪-‬הקודש של התנ"ך וחורצים‬

‫י‬

‫‪.der Evangelische Religionsunter.‬ט ‪Schmidt : Das alte Testament‬‬‫עמי‪richt ; Mdnchen, 1934, 17‬‬
‫‪1‬ן עם‪,‬‬
‫‪! die Deutsche Kirche, Gotha 1934 214‬טט ‪Duhnl : Der Kampf‬‬
‫'י עמ' ‪. Rasse, 6‬ט ‪ Deutschland, Bibel‬נס ‪Der IGrchenstreit‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫משה פראגר‬

‫‪84‬‬

‫משפט על הנצרות מפני קשריה הראשונים ליהדות שסלפני תקופת‬
‫הנצרות‪- ,‬אין הבישוףיכול עוד לשתוק""‪.1‬‬
‫דברים ברורים‪ .‬אילולא העבירה ההסתערות הנאצית את השנאה‬
‫ליהודי זמננו אל התנ"ך‪ ,‬אפשר היה לו‪ ,‬לקארדינאל המכרבד‪ ,‬מנהיג הכנסיה‬
‫הקתולית בגרמניה‪ ,‬לשתוק ולשתוק‪ .‬ואמנם‪ ,‬במשך מלחמת‪-‬ההכחדה הארוכה‬
‫ביהודים‪ ,‬אשר נמשכה שנים על שנים והלכה וקיבלה צורות חריפות יותר‬
‫ודראסטיות יותר‪ ,‬עד שהגיעה לשיאה‪ ,‬שתקה הנצרות הגרמנית‪ ,‬על כל‬
‫כנסיותיה‪ ,‬כפרוטם'טאנטיות כקתוליות‪ ,‬ושתקו כל מנהיגיה הדתיים של‬

‫גרמניה‪.‬‬

‫גם בתחומי הנצלית הגרמנית מתגלית איפוא אותה תופעה עצמה‪,‬‬
‫המציינת את עמדתו של העולס הנוצרי כולו ‪ -‬על גווילי התנ"ך עמדו‬

‫לשמיר‪ ,‬ואת היהודים החיים הפקירו‪ .‬תפוצת התנ"ך לא נפסקה בגרמניה‬
‫גם תחת המשטר הנאצי‪ .‬בשנת ‪ 1925‬נפוצו בגרמניה מיליון ו‪ 366-‬אלף‬
‫טפסים מכתבי‪-‬הקודש‪ ,‬ובתוכם ‪ 388‬אלף כרכים שלמים של התנ"ך'נ‪.‬‬
‫והסטטלטטיקה משנות ‪ 1938-1940‬מראה‪ ,‬כי גם בתקופת התבססותו של‬
‫המשטר הנאצי המשיכו את פעולתן ‪ 6‬חברות גרמניות להפצת כתבי‪-‬הקודש‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫בשנים אלו הפיצו ביחד ‪ 1,8‬מיליון טפסים מכתבי‪-‬הקודש‪ ,‬והתנ"ך בכללם‬
‫ואפילו בעצם מהלך המלחמה‪ ,‬כאשר האומה הגרמנית כולה התייצבה מתוך‬
‫תאוית השתלטות ובטחון עצמי מופרז למסע‪-‬ההסתערות העולמי‪ ,‬עוד נמצאו‬
‫בגרמניה אנשים שמשכה אותם הקריאה בתנ"ך‪ ,‬ואולם גם אלה שהוסיפו‬
‫לקרוא בתנ"ך שכחו לגמרי את הצו שלו‪ :‬לא תרצח!‬
‫אמת‪.‬נכון הדבר‪,‬כי גם בתקופת המלחמה נזכרו כמה ממנהיגיהנצרית‬
‫בגרמניה‪ ,‬בצו מהרסיני‪" :‬לא תרצח!"‪ ,‬גם השמיעו אותו בקול גדול באזני‬
‫השלטון הנאצי‪ .‬ב‪,,‬אגרת הרועים" אשר הוצאה בגרמניה ע"י הכנסיה הקתו‪-‬‬
‫לית בקיץ ‪ ,1941‬ואשר הכתה גלים גם בפנים גרמניה וגם הרחק מחוזן לגבו‪-‬‬
‫לותיה נאמר‪" :‬זה כמה חדשים אנו שומעים דינים‪-‬והשבתות המספרים‪,‬‬
‫כי לפי פקודות מברלין מסלקים ביד חזקה מתוך מוסדות‪-‬ריפוי וטיפול‬
‫לחולי‪-‬רוח‪ ,‬חולים אנושים‪ ,‬אשר אולי אין תקוה לרפאם‪ .‬קרובי האנשים‬
‫וי עמ' ‪: ]udentum, Christentum, Germanentum, 9‬‬
‫‪~aulhaber‬‬
‫" עמ' ‪. Gegenwart, 8. 1, 1024‬ט ‪ Geschichte‬ת] ‪Die Religion‬‬
‫" עמ' ‪American Bible Society 1941, 299‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫חורבן ישראל באירופה‬

‫‪85‬‬

‫שנעלמו מקבלים אחרי זמן מועט הודעה‪,‬כי החולה מת‪,‬כי גופתו נשרפה‪,‬‬
‫וכי אפשר למסור לידם את האפר‪ .‬בדרך כלל חושבים מתוך ודאות כמעט‬
‫מלאה‪,‬כי מקרי מוות מרובים אלו של חולי‪-‬הרוח אינם מקרים כלל‪ ,‬אלא‬
‫ממיתים את החולים עלפי אותה תורה‪ ,‬הקובעת‪,‬כי אנשים שאינםראויים‬
‫לחיים אנו רשאים להשמיד‪ .‬תורה זו איומה היא‪ ,‬שכן היא באה להצדיק‬
‫את רציחתם של אנשים חפים מפשע‪ ,‬להתיר מבחינה עקרונית את דבר‬
‫המתת נכים ובעלי‪-‬מום( שאינמ מסוגלים עוד לעבודה‪ ,‬חולים שאין ארוכה‬
‫למחלתם ואנשים שחולשת הזקנה גברה עליהם"‪.!9‬‬
‫יבעיר הגרמנית מינסטר נמצא בישוף קתולי‪ ,‬אשר נשא נאום‪-‬האשמה‬
‫נגד המשטר הנאצי ונאום זה התפרסם גם מחוץ לגרמניה‪" .‬אביא לכם דוגמה‬
‫ממה שמתרחש עתה‪ – ,‬השמיע הבישוף ממינסטר מעל במת כנסיתו בנאומו‬
‫מיום ‪27‬ביולי ‪- ,1%1‬במריינטאל ישב איש בן שמונים וחמש שנים‪ ,‬איכר‬
‫מאחד הכפרים שבחבל מינסטר‪.‬יכולני גם לפרש את שמו‪ ,‬האיש סבל כמה‬
‫שנים מתופעות של מהלת‪-‬רוח‪ ,‬ולכן הוכנס למוסד המחוזילריפויולטיפול‪.‬‬

‫עתה הורחק מכאן החולה בפקודת מועצת‪-‬המיניסטר לעניני ההגנה‪ .‬לאן ‪-‬‬
‫לאידוע"‪.‬והבישוף הקתולי מרעיםבקולו‪" :‬לא תרצח!‪-‬האלוהיםעצמו רשם‬
‫צו זה במצפונה של האנושות זמן רבלפני שהותקנוחוקי‪-‬עונשין על מעשי‬
‫רצח!" ‪.20‬‬
‫תנועת‪-‬מחאה זו ‪,‬נגד רציחת חולי‪-‬רוח מבליטה הבלטה יתירה את‬
‫אשמתה של הנצרות הגרמנית‪ .‬כאשר נשקפה מהמשטר הנאצי סכנה לחייהם‬
‫של מתי מספר גרמנים חולים "מוחלטים"‪ ,‬מצוא נמצאו בממלכת‪-‬מדום זו‬
‫אנשיםאמיצים‪ ,‬שהשמיעו את מחאתםבפומבי‪ ,‬וכאשרהעמידו על "משקולת"‪,‬‬
‫חייו של גזע שלם בןמיליונים‪ ,‬לא נמצא בגרמניה נוצריתזו גם מוחה אחד‬
‫בשם ה"לא תרצח"‪.‬‬

‫ד‪ .‬העולם עצםעיניו מראות את גורל היהודים‬
‫ח‬
‫כ‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ם‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ככל אשרנוסיף לבחון את עמדתו הפאסיבית של‬
‫מלחמת‪-‬‬
‫הכליה ביהודים‪ ,‬כן תוסיף ותתעורר בנו וכן תוסיף ותאכל אותנו התמיהה‬

‫‪Das Neue Volk ; Parteipolitisches unabh~ngiges Organ .=Sinne 19‬‬
‫‪der Katholisch-en Aktion ; Roschbach, 8 November, 1941.‬‬

‫" שם‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬
‫‪86‬‬

‫משה פראגר‬

‫הגדולה והאיומה‪ :‬כיצד הוכה העולם הנאור על כל מעצמותיו ושללטיהן‪,‬‬

‫על כל מוסדותיוומנהיגיהם באטימת‪-‬לבכזו? כיצד עמד וראה חזיון‪-‬בלהות‬
‫זה של מסע‪-‬קאניבאלים מאורגן ולא קם ולא זע? כיצד לא גילה תשומת‪-‬‬
‫לב ראויה‪ ,‬לפחות מתוך יצר‪-‬הסקרנות הטבעי‪ ,‬לתופעה המדהימה ‪-‬‬
‫ול‬
‫יליגאלית עומדת ומכריזה מלחמה רשמית בחלק מאזרחיה‪,‬‬
‫שהנה ממשלה‬
‫בחלק מתושבי מד‪-‬נחה? כיצד לא הורעד ולא זועזע העולם ביסודותיו‪,‬‬
‫י‬
‫ל‬
‫ו‬
‫לפחות זעזוע ‪,‬ספונטאני‪ ,‬בן‪-‬הלוף כאשר בשלב‪-‬הסיום של מלתמת‪-‬הכליה‬
‫ביהודים נתגלה לפניו מצעד‪-‬הפלצות שלמיליוני בני‪-‬אדם‪ ,‬איש ואשה‪ ,‬זקן‬
‫וילד‪ ,‬אל תוך בתי‪-‬מטבחייםמיכאניים‪ ,‬אשר הוקמוכדי להפכם לאפר לזיבול‬
‫שדות‪ ,‬לשומן לתעשית סבון?‬
‫והלוו ידוע ידע עולם זה את כל המתהווה בחיי היהודים מן הרגע‬
‫הראשון של ההפיכה הנאצית‪ .‬עם כל תחבולותיו ומאמציו של מנגנון‪-‬התע‪-‬‬
‫מולה הנאצי להסוות ולהסתיר את מעשי‪-‬הזועה שנעשו ביהודים‪ ,‬הלא חדרה‬
‫והגיעה לכל בירות העולם אינפורמציה מלאה‪ .‬בברלין ובכמה מרכזים‬
‫אחרים של מדינת גרמניה ישבו ישיבת‪-‬קבענציגים דיפלומאטיים‪-‬קונסולא‪-‬‬
‫ריים של כל מדינות העולם‪ ,‬הגדולות והקטנות‪ ,‬וכל אחד מהם היה לו‬
‫שירות‪-‬מודיעין שלו‪ .‬ואף בתקופת המלחמה הגדולה‪ ,‬כשנפסקו הקשרים‬
‫בין שני צדי הלוחמים‪ ,‬הרי נשארו בכל‪-‬זאת בתחומה של גרמניה עצמה‬
‫וגם בכמה מאזורי הכיבוש שלה‪ ,‬באי‪-‬כוחן של כל המדינות הנייטראליות‪,‬‬
‫ונוסף עליהם ישבו בגרמניה כמה נציגים רשמיים של אותו מוסד עליון‬
‫להומניות‪" – ,‬הצלב האדום הבין‪-‬לאומי"‪ .‬והלא שמוע שמע העולם את כל‬
‫קריאות‪-‬האזעקה של היהדות הנתונה במיצר ואת כל הקולות הקוראים לעזרה‬
‫של דוברי היהודים בעולם כולו‪ ,‬אשר ניסו וחזרווניסו לעורר את האנושות‬
‫למעשה‪-‬הגבה נועז ונמרץ‪ ,‬שיהלום את רצינות המאורעות‪.‬‬
‫אמנם בקורותיה של המלחמה הנאציתביהודים‪ ,‬שנמשכה על כל שלבי‬
‫התפתחותה שתים‪-‬עשרה שנה ומעלה‪ ,‬מעצם היום הראשון לעליית הנאצים‬
‫לשלטון בגרמניה ועדיום מפלתם הגמורה במלחמה‪ ,‬נרשמו גם רגעי‪-‬מספר‬
‫של התעניינות העולם בגורל היהודים‪ .‬מעמד נעלה של הפגנת דאגה למצב‬
‫היהודים תחת השלטון הנאצי נרשם בישיבת מועצת חבר‪-‬הלאומים בג'נבה‬
‫ביום ‪ 30‬במאי שנת ‪ ,1933‬בה נתקבלה הפטטיציה של היהודי ברנהיים‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫חורבן ישראל באירופה‬

‫‪87‬‬

‫משלזיה הגרמנית‪ ,‬אשר תבע את קיום שוויון‪-‬הזכויות למיעוט היהודי‪,‬‬
‫שהובטחלאיזור זה בחוזה‪-‬השלום שלוורסאיל‪ .‬הפגנת‪-‬מחאה רבת‪-‬רושם נגד‬
‫נחשול‪-‬הדמים של חודש נובמבר‪ ,‬שנת ‪ ,1938‬בגרמניה‪ ,‬היתה ישיבת בית‪-‬‬
‫הנבחרים הבריטי מיום ‪ 21‬בנובמבר‪ ,‬שנת ‪ ,1938‬בה עמדו באייכוח הממ‪-‬‬
‫שלה הבריטית והעם הבריטי להוקיע את מעשיהם האנטישמיים של הממ‪-‬‬
‫שלה הנאצית‪ ,‬אם אמנם הקו המדיני הכללי עמד אז בסימן ההתפייסות עם‬
‫הנאציות‪ ,‬בסימן "הסכם‪-‬מינכן"‪ .‬ויום אחד‪ ,‬הוא יום ה‪ 17-‬בדצמבר‪ ,‬שנת‬
‫‪ ,1942‬הועמד מעשה הטבח ביהודים במרכז התעניינותו של העולם על‪-‬ידי‬
‫הצהרת‪-‬מחאה משותפת של כל בנות‪-‬הצרית נגד השמדת היהודים באירופה‪,‬‬

‫שנתפרסמה בבת‪-‬אחת בלונדון‪ ,‬בוואשינגטון ובמוסקבה‪".‬‬
‫האולם מה דל היה מספרן של הפגנות‪-‬מחאה רגעיות אלה‪ ,‬ומה דלות‬
‫תוצאותיהן המעשיות‪ ,‬הממשיות‪ .‬ברגעים מעטים אלה‪ ,‬כאשר גל ההתרגשות‬
‫עבר את חללו של עולם‪ ,‬היה דומה הנה הנה ניתן כוח‪-‬דחיפה עצום למעשה‬
‫רב‪ ,‬ואולם אחרי רגעי ההתעלות באה המציאות האכזרית‪ ,‬והוכיחה‪,‬כי כל‬
‫אותה התרגשות לא היתה אלא חיצונית‪ ,‬שטחית‪ .‬מצפון‪-‬העולם לא הוצעד‬
‫במעמקיה העולם לא היצא מתוך מסלולו הרגיל‪ .‬עניניו השוטפים‪ ,‬היומ‪-‬‬
‫יומיים זרמו ושטפו להם כדרכם והפיגו מהר גם את מעט הצער האמתי‬
‫שהיה פה ושם בלבבות‪ .‬אחרי הרעש באה שוב אותה דממה איומה ומדהימה‪,‬‬
‫שוב אותה דממת‪-‬אלם של אדישות‪ ,‬אשר עוד הגבירה‪ ,‬החריפה והעמיקה‬
‫את הטראגדיה‪ .‬דממת‪-‬אלם זו ואפס‪-‬מעשה זה של מעצמות‪-‬תבל האדירות‬
‫הגדילו את מפח‪-‬נפשם ואת מרירות‪-‬אכזבתם של היהודים המופקרים לגו‪-‬‬
‫רלם‪ ,‬וגם את שחצנותו ואכזריותו של השלטון הנאצי‪ ,‬אשר ראה את עצמו‬
‫חפשי לפעולה ללא חשש של הגבה‪ ,‬ללאסיכון של מעשה‪-‬תגמול כלשהו‪.‬‬
‫המשטר הנאצי התחיל‪ ,‬כידוע‪ ,‬במלחמתו הברוטאלית ביהודי גרמניה‬
‫בארגון החרם עליהם‪,‬ביום ‪ 1‬באפריל ‪ .1933‬נביא בזה כמה קטעיםאופייניים‬
‫מתוך יומנו של הרייכס‪-‬מיניסטר גבלם‪ ,‬ראש‪-‬התעמולה הנאצית ואחד מער‬
‫זריו הראשיים של ה"מנהיג"‪ .‬מתוך דפי יומן זה‪ ,‬שפורסם אחר‪-‬כך בצורת‬
‫ספרעל‪-‬ידי מרכז המפלגה הנאצית‪ ,‬אפשר לראות ברור‪ ,‬כיצדהיה המנהיג‬
‫העליון הנאצי עצמויוזם מהלומת‪-‬הבויקוט על היהודים וכיצדהיו מוסדות‪-‬‬
‫* ראה מיסמכים‪ ,‬פרק וו‪,‬י"ד‪.‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬
‫‪88‬‬

‫משה פראגר‬

‫השלטון הגבוהים במדינה מטפלים בארגונו של הבויקוט‪ .‬הנה מה שרשם‬
‫גבל'ס ביום ‪ 26‬במרץ‪" :1933 ,‬בלילה אני נוסע למינכן ומשם לברסטסגאדן‪,‬‬
‫שאליה נקראתי לבוא על‪-‬ידי המנהיג‪ .‬שם‪ ,‬בבדידות ההרים‪ ,‬שקל המנהיג‬
‫שיקול מעמיק את המצב כולו‪ ,‬ועתה הגיע לידי החלטה‪ – .‬יכול נוכל‬
‫להתגונן מפני השקרים המופצים עלינו בחוץ‪-‬לארץ‪ ,‬אם נפגע במפיציהם‬
‫או לפחות באלה שמפיקים תועלת מהם‪ :‬ביהודים החיים בגרמניה‪ ,‬שעד כה‬
‫לא נפגעו‪ .‬עלינו להתחיל בהטלת חרם מקיף על כל העסקים היהודיים‬
‫בגרמניה‪ .‬אולי יחזרו בהם יהודי ארצות‪-‬חוץ כשיראו‪ ,‬שנשקפת סכנה‬
‫לאחיהם לגזע בגרמניה" ;‪.2‬‬
‫ביום ‪ 28‬במרס‪" :‬אני מתקשר בטלפון עם המנהיג‪ .‬היום תפורסם‬
‫הקריאה לחרם‪ ,‬בהלה בקרבהיהודים"‪.‬‬
‫ביום ‪ 29‬במרס‪" :‬אני מקהיל סביבי את הראפטיאנטים שלי ומסביר‬
‫להם‪,‬כיצדיש לארגן את החרם‪ .‬התכנית צריכה להיות מוכנה עד הערב‪- .‬‬
‫הקבינט מחליט על "גלייכשאלטינג" (שלטונה של מפלגה אחת)‪ .‬הארצות‬
‫והקומונות השונות הןבידינו‪ .‬הקריאה לחרם נתמכתע"י כל חברי הממשלה"‪.‬‬
‫ביום ‪ 30‬במרס‪" :‬ארגון החרם הושלם‪ .‬עלינו רק ללחוץ על הכפתור‪,‬‬
‫ומיד יקבל תוקף"‪.‬‬
‫והנה בערביום החרם‪ ,‬כאשר הכל כבר היה מוכן להורדת המהלומה‬
‫על ראש היהודים‪ ,‬רשם גבלם ביומנו‪:‬‬
‫"‪ 31‬במרס‪ – .‬רבים נרפים‪ ,‬וחששות מתעוררים בהם‪ .‬הם חושבים‬
‫שהחרםיביאלידי מלחמה"‪.‬‬
‫עדות זו של חבר המנהיגות הנאצית העליונה על היסוסיהם של כמה‬
‫ממנהיגי הנאצים‪ ,