ע מ נ ו א ל
יפה
ז"ל
בגיל וברעדה ליווה עמנואל יפה את גידולה של מערכת הכשרת המורים .בגיל -
שהרי אין לך אמת-מידה טובה יותר להעריך את שיעור התפתחותה של המדינה,
משיעור גידולה של מערכת הכשרת המורים ,שאינה אלא אספקלריא מאירה של
מערכת החינוך כולה; בגיל -גם בגין הבשורה ,שגידול זה טומן בחובו ,שהרי רבים
"מבני העניים" הם-הם המתדפקים על שערי המוסדות להכשרת מורים ,וגדול
הסיכוי ,שמהם תצא תורה ודרכם תבוא הגאולה לדורות של מצוקה ,להם ולצאצאיהם
אחריהם; אך גם ברעדה ,שהרי מניין ישאבו הם -דור ראשון להשכלה -את תעצו-
מות-הנפש לשמש מורי הוראה בישראל ומחנכי הדור ,שעה שהמטען הרוחני שבי-
דיהם אין בר כדי לכלכל את תלמידיהם ,בחינת יירבי לא שנאה ,ר' חייא מניין לוד :' …
חרדה זו היא שהדריכה את מנוחתו והיא שהניעה את מעשיו כקברניטה של הכשרת
המורים; והיא שמצאה את ביטוייה בכינוסים של מנהלי המוסדות ובפגישותיו עם
מורי המורים.
מתוך כך הגה את הרעיון לחבר רשימת ספרים ,מעין "ספריית-יסוד" ,שתשמש כחובה
וכזכות גם יחד לפרחי ההוראה ,כתנאי בל-יעבור לכניסתם להוראה וכ"מורה נבו-
כים" בדרכם החינוכית.
לא זכה המנוח לראות בפרסום המאמר .לא זכה המנוח לתגובות שציפה להן כמצע
לוויכוח ולבדק-בית בנושא ,שהיווה את מפעל-חייו.
חוב של כבוד הוא למוסד ,שעשה בו פרק-זמן כאחד מראשוני מוריו ,לפרסם בזה
ברבים את ההצעה ,שהיא בגדר צוואתו הרוחנית; תועמד ההצעה לדיון פומבי ,כדי
להגות בה ולהפוך בה ולצרפה בכור הניסיון.
נזכור את עמנואל יפה ,שהעלה את הכשרת המורים לדרך של בניין וסתירה -סתירה
לצורך בנייה מחדש ובנייה מחדש לצורך בדק-בית מתמיד ורצוף ,לחיזוק הטפחות
ולהעמקת היסודות.
ש"צ
1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עמנןאל יפה
"ספריית-יסוד" -קריאת-חובה
אפתח בציטטה מתרך דברים שכתבתי במקרם אחר" 1 :התלמיד בבית-המדרש ,המבקש
להירת מררה רמחנך בישראל …יצטרך ל ק ב ל ע ל ע צ מרא תחי נ ר כ ר -
הרא -כאדם ,כערבד ,כמררה רכמחנך לפני שירכל לכררן את למידתם של אחרים …
רלפני שירכל לכררן את התחנכרתם של אחרים …ראשית ,התלמיד יעשה ככל יכרלתר
כדי להרחיב את השכלתר רלהעמיקה …זאת על-ידי ק ר יאה
מתר כ נ נ ת ,נ ב ח-
ר ת ,שתהיה מלררה בדירנים רבסיכרמים -ביחידרת ,בצררתים של חברים ,אר במסגררת
אחררת .כאן תפקיד חשרב -רחדש -למחנכים בבית-המדרש :לייעץ ליחידים רלקבר-
צרת בבחירת הקריאה ,לכררן את הקריאה ,להשתתף בדירנים שלאחר הקריאה רלתמרך
במתקשים
בקריאה …
במדעי
האדם
רהחברה,
במדעי
הטבע
רבמדעים
המדריקים,
במדעי הסביבה )במידה שלא נכללר בקרדמים( ,במדעי הררח רבפרקי-הגרת למיניהם".
רערד ציטטה : 2ייחרברת התלמיד בזמן הכשרתר במרסד להכשרת ערבדי הרראה …שעליר
למלא בכרחרת עצמר …רהמרסד .. .יספק לתלמידיר את האפשררירת הנדרשרת למילרי
חרברת אלה .מכל מקרם ,המרסד אחראי לבדיקה אם נתמלאר .,. :קריאה מברקרת של
24ייספרים גדרלים" בספררת רבמדעים השרנים …מחרץ לנדרש בלימרדים הסדירים
של המרסד" .. .
כרתב הדברים האלה אינר נרטל לעצמר זכרת -ראשרנים בעניין זה .קדמר לר רבים
רטרבים בכל הדרררת ,שתבער למידה עצמית רהתחנכרת עצמית באמצערת קריאתם של
"ספרים גדרלים" .בין האחררנים נזכיר את אליעזר ריגר ז"ל ,שתבע "לתת בידי
התלמידים )במרסדרת להכשרת מררים רגננרת( ס פרי ם פ דגר גיי ם ר א חרי ם
לקריאה תחת אשר יקבלר הכל מפי המררה" ; 3רד"ר ארתרר בירם ז"ל ,מנ הלר הדגרל
של בית-הספר הריאלי העברי בחיפה ,שהקים בית-מדרש למררים רלגננרת ליד
בית ספרר ,אף ביצע במשך שנים רעירן זה :לא זר בלבד ,שהרטלה על התלמידים
"קריאה ביתית" לצררכי לימרדיהם הסדירים בבית-המדרש רלהרחבתם של לימרדים
אלה ,אלא שהם נ דרש ר
ל ק ר ראב ב תיה ם
ס פ ריה גרת
רעי רן
)עפי"ר מסרת( רקריאתם זר היתה נבדקת בצררה של "קרלרקבירם" ,שניהלר מררים
בהשתתפרת קברצרת של תלמידים .כל מררה הדריך בקריאתם של ספרים ,שהיה קררב
אליהם רבקיא בהם ,רכל תלמיד קרא מן הספרים האלה מספר קברע של ספרים,
לפי בחירתר ,רקריאתר נבדקה ,כאמרר כבר ,ע"י אחד המררים עם קריאתם של חבריר
שבחרר בארתם הספרים .כרתב הדברים האלה ,שהיה סגנר של בירם בניהרל "הסמינר",
למד זאת איפרא בעיקר ממנר.
גם "רעדת דרשקין" הציעה בדר"ח שלה 4משהר בכיררן זה :שנת-הלימרדים במרסדרת
"הרהורים על חינוכו -והתחנכותו של המחבך" ,בקובץ ייעל מחבכים וחיבוכם" ,הוצ' המח-
לקה להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך והתרבות ,ירושלים תשלייו ) ,(1976עמ' .7-6
2
"אקאדמיזציה והומאביזציה בהכשרת המורים" -שם ,עמ' .10
3
אליעזר ריגר" :החינוך העברי בארץ-ישראל" ,הוצ' "דביר" ,תל-אביב ,ת"ש ) ,(1940כרך ב:
עמ' .287
4
"בחינוך ובתרבות" מס' ,(30) 6הוצ' משרד החינוך והתרבות ,ירושלים ,תשכ"ב ),(1962
עמ' .7
3
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
להכשרת מררים תהיה מחרלקת "לשלרשה שלישים ,אשר בכל אחד מהם תהיה שלמרת
מסרימת רביביהם יהיר
ת קרפ רתק צרר ת
פ ב ריר ת
ל ק ר יאה
ע צמי ת …
רלהכברת עברדרת עצמאירת" .המלצה זר לא בתבצעה רגם לביסירברת אחרים של למידה
עצמית רקריאה עצמית ,שהחלר פה רשם ,לא היה המשך רצרף ,פרט לייפרריקטים"
מסרימים ,שערדם בהרגים במרסדרת ברדדים.
האחד ,הצררך בקריאה עצמית במסגרת הלימרדים
המדרבר בשבי דברים שרבים:
הקברעים במרסד להכשרת ערבדי הרראה; השבי ,הצררך בקריאה ברספת כדי להרחיב
את דעתר ראת השכלתר של ייהסמיבריסט" רבדי להרגיל ארתר בקריאה כגרן זר גם
לאחר מכן -עד לסרף הקריירה שלר כמחבך רעד סרף ימיר כאדם משכיל.
לראשרן :אין כירם חרלק על כך ,שהלרמד חייב להירת שרת ף פעי ל בתהליך
הלמידה שלר ,שאם לא כן ,לא ילמד כלל אר שילמד רק מעט ממה שהיה מסרגל ללמרד.
ראם בכל תלמיד כך .בתלמיד המרסד להכשרת ערבדי הרראה על אחת כמה רכמה;
אבל הדברים בכרבים גם לגבי הילדים בכל גיל רגיל -כל גיל לפי יכרלתר רהמירמברת
שקבה לר אר שהרקבתה לר .מכל מקרם" ,הסמיבריסט" איבר יכרל "להתפרבס" על
הרצארתיהם של מרריר ר ע ליר ל קרר א ,ל ק ר ראה ר ב ה ,ל קרר א ל ק-
ר אתה ש י ערר ר ל קרר א בעק ברת ה ש יער ר ,ל קר רא ב"מ ק ר-
א ר ת"
ש ר ב ר תרב ייילק ר ט י ם" ש רבי ם
ר ב"ס פרי -יסר ד"
ב"מ קרר ר ת"
ר ל קרר א
ב ל י מ רדי ר.
ע ר דיר ת רמז ה
אין הדברים באים למעט
בערכה של הרצאת המררה ,שהיא טרבה מאד לשעתה ,ראין הכררבה לזלזל בדירן
רברריכרח של צררתי התלמידים אר כיתרתיהם -דירן רריכרח אלה רצריים בירתר! הדב-
רים באר רק להדגיש את המקרם המרכזי ,שהיתה זiקריאה צריכה לתפרס בהכשרתר של
המחבך ,אך איבה תרפסת כן .רלא הייתי מסתפק גם בכל הקריאה ,שבדרשה למעלה
לצררכי הלימרדים הסדירים רהייתי מרסיף עליה "ק ר יאה
מ ש ל י מ ה" ברחבת
בכל לימרד רלימרד.
ארלם כאן באבר לעסרק בעיקר בצררך השבי" ,הצררך בקריאה ברספת כדי להרחיב
את דעתר ראת השכלתר של "הסמיבריסט" רבדי להרגיל ארתר בקריאה כגרן זר" )כאמרר
למעלה( .אחד מסימביר של אדם -ב ן -ת ר ברת הרא ,שהרא ארה ב ס פ ר.
סימן א חר לר ,שי דיע רתי ר
ה ת מ ח ר תר
רמן
ה ב דרש
ר ה תעב ייב ר תרח ר ר ג ר תמת חרם
ל מ ש ל ח -י ד ר .מבחיבה זר מצריים הרבה מרמחים
בשטחים שרבים ,שאיבם "בבי-תרברת" למררת כל מרמחירתם ,ראסרר לר למחבך להירת
כאחד מהם ,ראין ספק ,שבית-הספר הטרב בירתר רבית-המדרש הטרב בירתר לא ירכלר
לצייד את ה מ ח ב ו -בן -התר ברת :כל מה שרארי לר לדעת ,להכיר ,לחשרב
עליר רלהתעביין בר .האמצעי הטרב מכל האמצעים לכך תהיה
ה ב ב ח ר ת,
ה מ תרב ב ב ת,
ה מ כ ררב ת,
הקר יאה
ה מרד ר כ תרה מ ברק ר ת.
בשבים תשל"ד-תשלייה ) (1975-1974ביסה כרתב הדברים האלה ,שהיה אז מבהל
האגף להכשרת ערבדי הרראה רלהשתלמרתם ,לעררך רשימת ספרים ל"ספריית-יסרד
למררה רלגבבת" 5רהרשימה בערכה ,ארלם הביסירן לא הביב עד כה פרי רב .בחרדש
אלרל ,בשבת תשל"ד ,הרא שלח חרזר אל כחמש-מארת איש בישראל -אבשי מדע
5
ייספריית-יסוד למורה ולגבבת -ניסיון של הצעה" ,הוצ' האגף להכשרת עוכדי הוראה
ולהשתלמותם ,משרד החיבור והתרכות ,ירושליס ,אלול תשל"ה )אוגוסט ;1975כשכפול(.
4
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ומומחים במוסדות להשכלה גבוהה ,מודים ומחנכים ,סופדים ואנשי-דוח -ובו כתב,
בין השאד:
"בנוסף על ההשכלה הכללית הניתנת ללומדים באותם המוסדות )במוסדות להכשדת
עובדי הודאה(; בנוסף על ההתמחות בדיסציפלינות מסויימות ; …בנוסף על הלימודים
הפדגוגיים והפסיכולוגיים וההכשדה המקצועית הניתנת להם; ה ננו מ ח פ שים
דדכים "להדחב'ת אופקיהם" כאנשים משכילים וכמחנכים
ה מ ע ודי ם
ב מ ת ד ח ש
ו אתה מ תחד ש
באד ץ
ב מ דעי ם
וב עו ל ם
ו מ ב יני ם …אתה מ ת ד ח ש
ה ש וני ם " …
אי לזאת נתבקש כל אחד ממקבלי החוזד "להציע …ספד או ספדים במקצועות או
בשטחים )שהוא( מומחה בהם או קדוב אליהם או מחשיב אותם במיוחד לתכלית זו
של "הדחבת אופקים" ,ספדים שאפשד יהיה להשתמש בהם כחומד של קדי א ת-
ל ה ד יוט ו ת ,שאינם יודעים הדבה ,או אינם יודעים מאומה ,במקצועות
ח ו ב ה
אלה ,וגם
אינ ם
צדי כ ים
ל ה ת מ ח ו ת
ב ה ם
הדבה .דצוי ,שכל ספד מדעי
יהיה מבוסס ומעודכן מבחינה מדעית ,ועם זאת ייפופולאדי" ונוח ביותד לקדיאה,
אם
גם
הקדיאה בו תהיה מודדכת " …במיוחד הודגש הצודד בספדים נבחדים מן
"ההגות האנושית והיהודית ,המדע ,הספדות והאמנות".
יותד ממאתיים מן הנשאלים השיבו והציעו ספד או ספדים במקצועותיהם ואף בשט-
חים אחדים ,וכד נתקבצה דשימה של כמעט 4S0ספד ,דובם בעבדית ודק 7Sמהם
בלשונות אחדות .דשימה זו חולקה למדודים כלהלן: 6
א.
עס
.1
.2
.3
.4
.S
ב.
ישדאל ואדץ-ישדאל:
היסטודיה וסוציולוגיה של עם ישדאל.
פילוסופיה יהודית; דת רמסודת בישדאל.
גיאוגדפיה של אדץ-ישדאל.
אדכיאולוגיה של אדץ-ישדאל.
בוטניקה וזואולוגיה של אדץ-ישראל.
מדעי הדוח וספרות:
.6
ספרות כללית ועבדית -
6.1ספרות יפה.
6.2ביקורת הספדרת וחקר הספדות.
.7
פילוסרפיה )וראה למעלה א'.(2-
.8
היסטודיה )ודאה למעלה א'.(1-
.9
בלשנות -כולל בלשנות עבדית.
.10חינרד )ודאה להלן ה'.(23-
.11משפטים -כולל משפט עברי.
ג.
אמנויות )כולל אמנות יהודית וישדאלית(:
.12אמנות כללית.
.13מוסיקה ,מחול ותנועה.
6
בעבידה זי עסק ה' ארי גיל.
5
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דרמה.
.14
.15אמנויות פלאסטיות )ציור ופיסול(.
ד.
מדעי-הטבע ומדעים מדויקים:
.16מדע כללי.
.17
מתמטיקה וסטאטיסטיקה.
.18
פיסיקה וכימיה.
.19טכנולוגיה.
.20ביולוגיה וזואולוגיה.
ה.
מדעי החברה והאדם:
.21פסיכולוגיה ,סוציולוגיה ואנתרופולוגיה )וראה א'.(1-
.22עבודה סוציאלית וסיעוד.
.23
רפואה ,חינוך גופני ,חינוך מיני.
.24מדעי המדינה ,כלכלה ,מינהל ,קומוניקאציה.
ו.
מדעי הסביבה:
.25גיאוגרפיה )וראה למעלה א' 3-ולהלן ז'.(30,29,28-
.26הידרולוגיה ,אקולוגיה ,לימודי האתמוספירה.
.27אדריכלות ובינוי ערים.
ז.
לימודי האזור:
.28
מדינות ערב והערבים.
.29
אסיה.
.30
אפריקה.
בכל מדור נרשמו הספרים שהוצעו לנושא זה ע"י המציעים השונים .כיוון שהמציעיס
לא נתחלקו מראש לקבוצות שוות ,וכיוון שההיענות לפנייה היתה רבה יותר נחוגים
מסויימים מאשר בחוגים אחרים ,וכיוון שלא נקבע מספר לספריס המוצעים ע"י כר
מציע ,ב.וצרך מדורים משופעים בספרים ולעומתם מדורים דלים ביותר .למשל ,נמדור
א' ,1-היסבIוריה וסוציולוגיה של עם ישראל ,נרשמו 64ספרים )מהם 4בלשונות
זרות(; בכודור א' ,2-פילוסופיה יהודית ,דת ומסורת ,נרשמו 60ספר )כולם בעברית,
אך ביב,יהם תרגומים רבים(; אך לעומתם במדור ב', 11-משפטים ,נרשמו 4ספריס;
כך גם כמדור ה' ,22 -עבודה סוציא לית וסיעוד )מהם אחד לועזי(; במדור ג ',13-
מוסיקה ,מחול ותנועה ,נרשמו שלושה ספרים ,וכן במדור ג' ,15-אמנריות פלסטיות;
ורק ספר אחד נרשם בכל אחד מן המדורים הבאים :ג' ,14-דרמה )והספר הזה לועזי(;
ז' ,27-אדריכלות ובינוי ערים )כנ"ל(; ז' ,30-אפריקה.
רשימת הספרים ב"ספריית-יסוד למורה ולגננת" 7טעונה אפוא עריכה ,השלמה
ועיבוד נוסף .אולי אין ר' :Jבעשירותם של המדורים העשירים :יהיה כל תלמיד רשאי
לבחור את המכסה המוטלת עליו מתוך מבחר גדול ביותר .אולם אין להשאיר את
המדורים העניים בעוניים .ואפשר ,שכל המבנה כולו דורש שיפוץ או שינוי או שבתי-
מדרש שונים יערכו לעצמם רשימות שונות ,והרשימה הנ"ל תשמש להם רק בסיס
לפעולתם.
7
ראה הערה .5
6
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אך עיקר הפעולה הוא ,כמובן ב קרי אתה מפר ים
ו ב ה כ ו ונת ה
ו ב בדי קתה
ש ל
ק ר יאה
ע"י תלמידי בית-המדרש
ז ו .דרכים שונות ורבות מצויות
לארגון הפעולה ולביצועה .להלן דוגמה "בראשי-פרקים":
א.
התלמיד המתקבל ללימודים בבית-המדרש מקבל -עם שאר המממכים וההוראות
הניתנות לו -גיליון של הוראות והנחיות בנושא זה וכן את רשימת הספרים לבחירה.
כל הספרים האלה יהיו מצויים בספריית בית-המדרש בעותקים אחדים .ספרים
המומלצים במיוחד ע"י המוטד יירכשו במספר כזה ,שתהיה אפשרות של"קריאה המו-
נית" בהם באותו הזמן ,כדי להקל על ההכוונה וההדרכה של הקריאה ועל בדיקתה.
ב.
ברשימת הספרים הנ"ל יצוין ליד שמו של כל ספר מיהו המורה ,שידריך בקריאתו
ויבדוק ויעריך קריאה זו .כך יוכל כל תלמיד המבקש לקרוא ספר באחד המדורים
להיוועץ במורה המתאים לפני בחירתו של הספר ובמשך הקריאה בו .אגב ,המוסד
יכול להתקשר עם "מדריכי-קריאה" נוספים על מוריו ,מאנשי המקצועות השונים
שבאזורן.
ג.
ההנחיות לקורא ,שנזכרו בסעיף א' שלמעלה ,לא זו בלבד שתקבענה לו כמה
ומתי עליו לקרוא )ראה להלן בסעיף ד'( ,אלא שתתנה לו הדרכה בקריאה עצמה :מה
לחפש בספר -בשטח שהוא זר לקורא ,כיצד לערוך רשימות לעצמו ,איך להעמיד
שאלות ולהשיב עליהן ,מה עליו להכין לקראת בדיקתה של הקריאה וכיו"ב.
ד.
ההנחיות תקבענה גם
למשל :במשך שלוש שנות-
מכסת-מינימום לקריאה.
לימודיו )או שתי שנים?( יחויב התלמיד לקרוא לא פחות מ 24-טפר ,כאמור לעיל,
בסה"כ .מכטה זו תחול?" iמיכנית" בין שבעת פרקי הרשימה ,שהבאנו למעלה )אם
נקבל רשימה זו ,שהרי היא דוגמה בלבה בינתיים( והקורא חייב לקרוא שלושה
ספרים ,לפי בחירתו ,בכל פרק .את שלושת הספרים הנותרים יבחר כרצונו מן הר:,Iזימה
כולה ,אך בית-המדרש יכול לקבוע ,שבחירה זו ל א
תיעשה מן הספרים במקצועות,
שהתלמיד מתמחה בהם בלימודיו ,או -להיפך -שהספרים יהיו דווקא בנושא הדרוש
להתמחותו של התלמיד.
ה.
כן תקבענה ההנחיות גם מסגרת-זמנים לקריאה ,כגון שלושה טפרים לכל שליש
של כל שנה ,פרט לשליש האחרון של שנה ג' ,או כל מסגרת אחרת .הן גם תקבענה
את דרכי הרישום לבדיקה )אם בצורת "קולוקביום" ,כאמור לעיל ,או בצורה אחרת(.
לכל תלמיד יהיה ייגיליון קריאה" ובו יירשמו הפרטים העיקריים על קריאתו
ו.
מתוך "ספריית-היסוד" :התאריכים ,שמות הספרים ,הערותיו של "מדריך-הקריאה"
וההערכה על הקריאה של כל טפר .התלמיד לא יוכל לקבל את תעודת-הגמר של
המוסד עד י1l,ימלא את כל חובותיו בעניין הקריאה הזאת.
ועדיין לא הצענו פיתרון להרבה מן השאלות ,שתתעוררנה כקשר לפעולה זו ,אם
יוסכם עליה ובמוסד שירצה לעשותה .למשל ,יש לקבוע את שכרם של "מדריכי-
הקריאה" )אולי שעת-תקן-שנתית אחת לכל 30קוראים?( ואת דרכי הדיווח שלהם
להנהלת המוטד וכמיוחד למדריך הפדגוגי של כל קורא .וחשובות מאלה הן שתי
שאלןת אחרות :כיצד לעורר את התלהכןתם של המורים " -מדריכי-הקריאה" וזולתם
לעניין זה? וכיצד לעשות את הקריאה הזאת
ד י ם ,ל ה פוך
א ר תה
ל פעו ל ה -נור צ ון ש ל ה ת ל מ י-
ל הרג ל ,שהתלמידים ימשיכר כו גם אחרי שיהיו פטורים
מן החרבה "החיצונית"?
כית המדרש המעוניין כקידומם של תלמידיו ,כהרחבת השכלתם רכהעשרת אישיותם,
7
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יצטרך לקברע לעצמר את התשרברת לשאלרת אלה רלשאלרת רברת אחררת בנרשא
"קריאת החרבה" אר "ספריית-היסרד" .החרברת ייספריית-יסרד למררה רלגננת -
ניסירן של הצעה" 8נשלחה בסרף תשל"ה לכל המרסדרת להכשרת ערבדי הרראה ,רהם
רשאים להשתמש בה בכל דרך הנראית להם.
רערד הערה אחררנה :עניין הקריאה העצמית ,המרדרכת רהחרפשית ,אינר נרשא לטיפרל
בבתי-המדרש בלבד :יש להרגיל בר את התלמידים בני כל הגילים ,גיל-גיל לפי יכרל-
תר .ר"ספריית-היסרד" ,שהצענר ,איננה מסיימת את תפקידה עם סירם הלימרדים
בבית המדרש :הקריאה להרחבת הדעת רלהעמקת ההשכלה צריכה להירת נרהג של כל
איש-חינרך רערבד-הרראה ,כל ימי חייר -נרהג רהרגל רתענרג!
8
ראה הערה .5חרבררת ברספרת אפשר לקבל מן המחלקה להבשרת ערבדי הרראה ,משרד
החיברך רהתרברת ,יררשלים.
8
www.daat.ac.il