יהודה ארליך
ראשיתן של גן הילדים העברי בא"י
תפקיד מכריע בהשתלטותה של הלשון העברית בארץ ובהשלטת מבטא אחיד היה
לגני הילדים .המקדימים רואים את שנת תרנ"ד כשנת יסודו של גן הילדים הראשון
בארץ ,בה הוקמה ה"מכינה" הראשונה של נית הספר בראשון לציון לילדים בגיל
.5-4לאחר שנים מעטות נתרחבו גבולותיה של המכינה ונתקבלו אליה גם ילדים
בגיל ,3עד שלבסוף נפרדה כמעט לגמרי מבית הספר ונ עשתה למוסד העומד בפני
עצמו
לגן ילדים ,מבלי לשנות עם זאת הרבה מתוכנה הקודם.1
ביפו הוקם הגן הראשון בתרס"ב ע"י אגשי ציבור ,ובירושלים בתרס"ג ע"י לשכת
בגי-ברית .ברם החוגים החרדים הקיצונים בירושלים התגגדו חריפות לפתיחת גן
ילדים .מיד אחרי פרסום ההודעה על פתיחת הגן העברי הראשון בעיר הכריזו הרב-
גים חרם על מוסד זה ,והביאו גימוקים אלה:
.1
.2
מייסדי הגן לא באו לבקש את רשות בתי הדין הרבניים לכך.
הגן יסיר את לב הילדים מתלמוד תורה.
בוייסדי הגן בירושלים השיבו לרבנים במכתב ,ובו מוגים את מטרות הגן:
.1
להורות תפילות ,קריאת שמע וברכות.
.2
להקל את העול מעל האמהות.
.3
.4
.J
למגוע נדהפעוטות מהתגלגל בחצרות ובאשפתות בלי השגחה.
לש)"שע את הילדים ולעגגם.
ללמדם עברית.
המשיבים יצאו בהתקפת גגד על מחרימיהם וטענו שהרבגים פרסמו האשמה בלי
לבוא מקודם בדברים עם הנאשמים ובלי שישמעו את טענותיהם ,ולכן אינם מוחלים
על כבודם הגעלב.2
בכל המקומות ראו את הגנים באותה תקופה כמכיגות לבית הספר מתוך הגחה ,שע"י
כך גיתן יהיה להקל על קשיי הלימוד בכיתות הראשוגות של בית הספר .העברית לא
היתה שפת אמם של הילדים ואוצר לשוגם בשפה זו היה ,לכן ,דל .יסוד המכיגות בא
לשפר את לשון הילדים ,ומסיבה זאת תפס בו ל י מ ו ד הד ב ו ר ה ע ברי מקום
מרכזי ,דבר 'שגתן את אותותיו הן במבגה הגן ובסדריו והן בדרכי עבודתן של הגנגות.
באייר תרס"ד הוקם גן ילדים עברי שגי בירושלים ליד שכוגת "מאה שערים",
ובתרס"ו נפתח הגן השלישי בעיר העתיקה .פתיחת שלושה גגים בירושלים בפרקי
זמן קצרים יחסית מצביעה על כך ,שלגן הילדים העברי היה כח משיכה רב לגבי
הורים רבים; זאת ניתן גם להסיק מן העובדה ,שמנהלת בית הספר על שם אולינה
דה רוטשילד 3מינתה אף היא מורה לעברית בגן של בית ספרה .צעד זה לא יכול היה
להיעשות ,אם לא היתה חוששת המגהלת הזאת מהתחרות מצד הגן העברי.
1
2
3
י .עזריהו ,החינוך העברי בא"י ,ספר היובל של הסתדרות המוריס ,חלק א'.
לפי "השקפה" מיוס ב"ו ניסו תרס"ז.
בית הספר רוטשילד בירושליס היה בבעלותה של "אגודת האחיס" היהודית-בריטית.
14
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מטרות הגן
ארגונים צבוריים ויחידים מנו מטרות שונות ביסוד גנים עבריים ובקיומם; בועידת
המורים השנייה בגדרה נמנו מטרות אלה:
.1הגן ממלא תפקיד רב בהפצת הלשון העברית .הילד לומד בו להגדיר מושגים
שונים רק בעברית ,וע"י כך הוא מפנים לשון זו לכל ימי חייו.
.2
הילד הרך משמש כשגריר להפצת הלשון העברית בביתו; הוא מקנה לבני משפח-
תו המבוגרים את השירים העברים שלמד בגן ,יוזם משחקים עם המבוגרים ,בהם
מדברים עברית ,ומחדיר למשפחה את המונחים העבריים שרכש בגן .
.3
הקניית לשון משותפת לכל הישוב בארץ תביא למיזוג בין העדות השונות.
.4
הגנים מהווים בתי חנוך למורות גננות ,וע"י כך תתפשט העברית מגנים אלה
לכל הארץ.
.5
נעים לילד הקטן בגן העברי ,ולכן תיווצר בו מוטיבציה ללימוד עברית בבית
הספר.
.6
יסוד גנים עבריים יניע גם את חברת כי"ח ללמד עברית במוסדותיה.
ב(
לשכת בני ברית הירושלמית ,שיסדה בעיר זו את הגן העברי הראשון ,רואה את
מטרת יסוד הגן לתת לפעוטות "חינוך מתאים ומודרני" .לפני שנפתחו הגנים בירו-
שלים נהגו הורי הילדים ,ללא הבדל עדה ומעמד ,לשלוח את ילדיהם אל ה"מאיס-
טרא" ,אישה ספרדיה ,שהייתה מקבלת ילדים למטה מבני 3להשגחה .ה"מאיסטרא"
עצמה היתה יושבת וסורגת פוזמק ,או שהיתה עוסקת בעבודה אחרת ומשגיחה על
הילדים ,שישבו במנוחה בידים שלובות ,שלא יכו האחד את חברו והעיקר -שלא
יצאו החוצה ולא ישחקו. 4הוה אומר ,שמדובר כאן לא רק על מטרה לאומית-לשונית,
אלא על שינוי רדיקלי בגישה לחינוך בגיל הרך.
ג( יהודה ענתבי ,מורה בראש פינה ,מנסה לשכנע את מרכז המורים לעזור ביסוד
גני ילדים במושבות ומונה נימוקים פרגמטיים לצורך זה:5
.1
גן הילדים יעזור הרבה להתפתחות המשק בכפר ,נכך שהוא לוקח על עצמו ו1טפל
.2
כילדים הקטנים המפריעים לאמהות בעבודתן.
הגן יאפשר לתלמידים לסיים את לימודיהם בגיל 13-12ולעזור להוריהם בעכו-
דות המשק )ענתבי קיורה ,בודאי ,לעליית חשיבותו של בית הספר בעיני המת-
ישבים(.
הגננות
בשנים הראשונות לקיומו של גן הילדים היתה קימת בעיה חמורה של חוסר גננות
מתאימות .והנה תיאורו של ח.א .זוטא על דמותן של הגננות בראשית המאה" : 6המנ-
הלות הצעירות של גני הילדים ,עם כל ידיעתן את הדיבור העברי ,ועם כל מסירותן
לעבודה אין להן בהחלט כל ידיעות נשאלת החינוך נכלל ובחינוך נגנה"י בפרט.
לא יקJJזה גם למצוא את סיבות הכורות הזאת כין אלה המתעתדות להיות גננות.
מקוררת השכלתו של הדור הצעיר נא"י הם בתי חספר במושבות ובערים ,הערוכים
עד היום )תרס"ז"( באופן בלתי משביע רצון בהחלט .ליד בתי הספר אין ספריןז ,לא
לתלמידיס ולא למורים ,לא בעברית ולא כלשון אחרת ,באופן שבצאתם מביה"ס
4
ח.פייגסוד -סוקניק ,התפתחות גני היל"rיס בארץ ,ספר היובל של הסתדרות המוריס א:
ע' .166-158
5
במכתבו מיוס כ"ד בסירן תרס"ז ,ארכיון הסתדרות המוריס ,תיק יהודה עגתבי.
6
ח"א זוטא ,דרכו של מורה ,ע' ק ס"ט.
15
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אין התלמידים ,ואף המוכשרים שבהם ,יכולים להשלים את השכלתם הקלושה.
ואשר לספרי פדגוגיה מיוחדים לאלה המתעתדות לנהל גני ילדים ,הרי ספרים מסוג
זה אין כלל בעברית .שפה אחרת הן יודעות עוד פחות מן העברית .משום כר נאלצות
הצעירות ,הנעשות למנהלות גני ילדים ,להסתפק רק בפרקטיקה של דיבור ומשחקים
מבלי שתדענה ומבלי שתבננה את כל כובד האחריות שהוטלה עליהן".
עם כניסתה של ייחברת העזרה ליהודי גרמניה" לתחום חינור זה נוצרה בעיה שונה
מזאת .חברת עזרה שלחה מגרמניה מספר גננות מקצועיות ,אר אלה לא שלטו על פי
רוב בעברית .ומביון שעברית היתה לשון הדיבור בגן ,היו גננות אלה מלמדות את
עוזרותיהן הצעירות ילידות הארץ את דרכי העבודה בגן ,ואלה התעסקו עם הילדים.
הווה אומר ,שלא הגננת היתה ,בעצם ,זאת שטיפלה בילדי הגן ,אלא עוזרתה הבלתי
מקצועיתך.
הבעיה נפתרה בדרכים אחדות:
א.
עליית גננות יודעות עברית ממזרח אירופה.
ב.
ייעזרה" הקציבה כספים לבנות הארץ ,למען תצאנה ללמוד מקצוע זה בגרמניה
או להשתלם בו שם.
ג.
חברה זו פתחה קורס לגננות בירושרם באוקטובר , 1909אליו נתקבלו נערות
בנות 14שנה ,בוגרות בית ספר עממי .הרמודים בקורס זה התנהלו בעברית,
וגרמנית נלמדה בו כשפה שניה. 8באותה עת נעשה גס נסיון ע"י אגודת המורים
לשכנע את ועד חובבי-ציון אודיסה לפתוח קורס כזה ,אר פעולת "עזרה" הנ"ל
ביטלה את הצורר בכר.9
הערכת פעולתו של גן הילדים
האם השיג גן הילדים העברי בתקופה הנדונה את המטרות שיוזמיו הציגו לו?
א .העדויות החיוביות מתיחסות ,בעיקר ,לתחוס הקנית הלשון העברית:
(1בן אב"י כותב ב"השקפה" מיום ד' ניסן תרס"ג על גני הילדים ביפו :ייכל איש
רiרגיש בעת האחרונה את ההתקררות במחנה העובדיס לתחית הלשון העברית
פה בארץ .המורים התרשלו ,התלמידים בעטו בכל הרעיונרת היפיס שנטעו בהם
יען הכירו את חרסר המרץ של הגדרלים ,של המדריכים .בבתה"ס במושבות וביפו,
אשר עוד לפני שנים מעטות עוד פרחה והזהירה התקוה הנעימה כי יתן לנו דור
מדבר ענרית ,ירד לימוד לשוננו ממדרגתו ,והתלמידים והתלמידים כמעט חדלו
מדבר בה .ופתאם …יסדה ביפו גן ילדים עברי .עברו רק חודשיס מספר .שלושים
ילד וילדה הולכים מדי יוס ביומו לגן הילדים .הם מדברים עברית הס משחקים
אפשר עתה
עברית …הם מתקוטטיס ומתפלאים עברית …ובשלושה חודשיס!
לשמוע שיריס רבים מפטפטים מפיות הבאים בימים ,וזהו הפלא שע"י הקטנים
רכשנו כבר גם גדולים …והלשון העברית שבה לאט לאט לכבודה".
(2
תיאור דומה נמסר מהמושבה רחובות ע"י י .אחדי ,ב"השקפה" מיוס א' סיון
תרס"ג:
7
ח' פיינסוד-סוקניק ,שס.
9
פ'רינות ,פעולתה של חברת העזרה ליהודי גרמניה בחינור בא"י ,תש"ל ,ע'.152
ידיעותיהז של התלפידות הראשונות בקורס הגננות היו דלות ,ואפריס כהז ,מנהל הספינר
ובא כח עזרה ,הגדיר את רמתז של רוב התלמידות כבלתי מתאימה לדרישת המוסד החדש
8
)במכתבו למרכז המורים מיום כ"ט כסלו תר"ע; אה"מ ,תיק הספינר בירושליס(.
כמו כז היתה קיפת בעייה של כוחות הוראה פקצועיים לקורס הגננות ,היודעים עברית
כהלכה .בתרע"ב הוזפנו להוראה בקורס לגננות שתי גננות-מורות ששלטו בעברית -חסיה
פיבסוד-סוקניק וחיה ברוידא.
16
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
"הגן נוסד בר"ח אייר שנה זאת …עד עתה ישנם 23תלמידים מבני שלוש עד
שש ,ואף כי לא עברו אלא שלושה שבועות ,בכל זאת כבר ניכרת עליהם פעולתו
הטובה .הילדים כבר מפטפטים ,שרים ובוכים בעברית ,ואפילו ידברו בז'רגון
יערבו בו הרבה מילים עבריות".
(3
ח"א זוטא מתאר אף הוא את השפעתו של הגן בתחום הפצת הלשון העברית
בתרס"דס " : 1נוסף להשפעתו הבלתי אמצעית של הגן על הילדים ,השפעתו
רבה גם על בית ההורים .באותו בית אשר לו שניים-שלושה חניכים בגן ,שם
כבשה הלשון העברית את כל בני המשפחה .האבות ,ששכחו מזמן את גירסא
דינקותא שלהם מן ה"חדר" ,חוזרים ונזכרים בה הודות לילדיהם ,והאמהות,
שלא ידעו כלל עברית ,מטות אוזן לילדיהן ,ומתחילות למלמל אף הן עברית
)ביחוד ניכרת ההשפעה במושבות( .הילדים מדברים בינם לבין עצמם אך ורק
עברית ,הנעשית באמת ללשון האם שלהם .ידועים לי ילדים ,אשר לאחר שבילו
לא יותר מחצי שנה בגן אינם רוצים בשום אופן לדבר בלשון אחרת ,ורק מתוך
נדיבות לב הם מרשים להוריהם לשוחח בינם לבין עצמם ז'רגונית ,אולם על
שאלותיהם של ההורים הם עונים עברית".
(4
ב"השקפה" מיום כ"ז כסלו תרס"ה מתפרסם מכתב של תושב אחת השכונות
בירושלים בשם יוסף פרחי בנוסח זה:
שאלה למייסדי גן הילדים,
"מדוע נהיה אנו שלולים מהטובה הרבה ,שאתם עושים לשאר השכונות בגני
הילדים שייסדתם? מה שהעירני לכתוב עתה הוא ,כי בשבוע שעבר נמצאתי
בשכונת בית ישראל אצל ה' יוסף דאסה וראיתי את בתו בת השנתים ושלושה
חודשים ,והיא מדברת רק עברית ושרה שירים יפים מאד ,ולא בלבד שהיא לומדת
בגן הילדים לדבר עברית ,אלא שבשובה הביתה היא מלמדת את הוריה מה שהיא
יודעת לדבר ולשיר ,ואם חלילה לא יקשיבו בקולה אז היא מתחלת לבכות,
ואינה אוכלת בשום אופן ,עד שמתחילים לדבר אתה בעברית ,ומבטיחים לה גם
כן להבא לדבר עמה בעברית .כמה התענגתי מהמראה הזה? אני ניסיתי ונתתי
את בני לאחת ה"מאיאסטרס" ,ועתה ,כשראיתי פעולת גן הילדים ,נדרתי ,כי לא
אתן את בני עוד כי אם רק בגן הילדים".
(5
הגננת בגן הילדים ביפו ,יוכבד בקמן ,כותבת במכתבה ליוסף אוזרקובסקי ,נשיא
מרכז המורים ב ,25.11.1907.בתשובה לשאלות שנשאלה על הישגי הגן: 11
"הילדים העוזבים את הגן )לאמור ,אלה שהתחנכו בו שנתים וחצי עד שלוש(
יוצאים בידיעות אלה :יודעים את השפה במידה מספקת להביע כל מה שרואים
(6
ומרגישים ,מקבלים ידיעה מעטה בחשבון ובהנדסה וכן מיתר הלימודים הנלמ-
דים על פי שיטת פרבל הכוללת".
דו"ח חברת "עזרה" לשנת 1907/8מוסר:
"השפה העברית היתה לשפה חיה בא"י ,והיא יונקת את כוחותיה משני מקורות:
מתוך הדרישה המעשית אחר שפה משותפת לכל העדות השונות בארץ ,ומתוך
האידיאליסמוס הדתי והלאומי .בהתאם לכך מונח היסוד לבית הספר בגן הילדים
הן בעיר והן בכפר ,והם משפיעים במידה מרובה לטובה גם"על הבית ,כי הפיקוח
על הנקיון והסדר של הילדים בגן חודר לאט לאט גם אל תוך חיי ביתו של הילד.
כגן הילדים דובר אך ורק בעברית ויילמדו בו גם התחלות של הלימודים הריא-
ס1
ו"Iא זוטא ,דרכו של מורה ,ע' ק ע"א-ק ע"נ
11
תיק מוסדות ראשונים -גני ילדים ,אה"מ .מרכז המוריס נתבקש אז ע"י ועד חוב"צ אודסה
להגיש דו"ח על השגי הגז ,ולשם כך אסף המרכז מידע על המצב.
17
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ליים .מה גדול תפקידו של גן הילדים ,בחננו ובהנשירו את הילדים בשפה משות-
פת לבית הספר המחנה להם ,יש להניר ולהוונח רק אז ,בקוראנו את רשימות
שפות הדיבור של תלמידי הגנים שלנו בירושלים.,,12
(7
ובדו"ח "עזרה" ל 1912-נאמר" :תמונה נהדרת מתגלה לפנינו בשעה שאנו
מסתנלים בפעוטים ,נשהם נמצאים בגן במשחקיהם החופשיים ,או נשהם עובדים
את עבודותיהם בניתות בתוך הגן …מקבלים את הרושם שנאן נעשית לא רק
פעולה תרבותית ממדרגה ראשונה ,אלא גם פעולה סוציאלית חשובה".
(8
מ.אוסשקין תיאר את המצב בגנים בעקבות מסעו השלישי לא"י בקיץ : 1 31913
"אתה מוצא גני ילדים ,שבהם מתחננים פעוטות מבני שלוש ,ארבע עד שבע
שנים ,וגני ילדים אלה נולם שוטף הדיבור העברי .לשון אחרת לא תשמע שם.
הלשון העברית היא לשון המשחקים והשעשועים ,ונל דרך הלימוד הנוהגת לפי
ב.
שיטת פרבל ,ונל ילדי ישראל בא"י שולטים בלשון זאת ,נדרך נל ילד בנל אומה
ולשון חיה .עדיין מלחמה לו בגן הילדים ואחריו לבית הספר ,במורשת הבית
ואורח חייו ,אלא שהגז ובית הספר מנריעים"
לעומת זאת קיימות עדויות המתארות בצבעים קודרים את צורת ארגונם של
הגנים ודרני החינוך בהם:
(1
ב"השקפה" מיום ט' בתשרי תרס"ד מתפרסמת חוות דעת על גני הילדים בחתימת
"ותיק"" :הנה נסורה אל גן הילדים הראש והראשון שלנו .לפנינו חדר גדול
ובחדר על ספסלים נמונים יושבים נשלושים ילד וילדה מבני שלוש ומעלה.
המורה מלמדת את הניתה הגדולה 'בית ספר עברי' חלק א :אחת העוזרות מלמדת
את הניתה השניה )ילר'ם בני חמש בערך( קריאה ,והשניה משגחת על היותר
קטנים שישבו במנוחה .ידי הילדים מונחים על חזיהם .על פניהם החוורים תלין
שינה של עיפות .עינים רבות טרוטות ,נ בות …
רשימת וסדר הלימודים :שעה א' -קריאה ,שעה ב' -נתיבה ,שעה ג' -שירה,
שעה ד' -קריאה .ונן נל שש השעות .רק שתי שעות בשבוע קבעו לטיול …רק
חצי ממספר הילדים לפניך .השאר -אומרת המורה -חולים .הנך מעיר את
המורה על ריבוי שעות הלימודים המזיק לילדים ,ועל זה תענך באנחה' :מה
(2
לעשות? והם החפצים שבמשך שתי השנים שהתינוקות האלה מבקרים את גני
הילדים ידעו לקרוא ,לנתוב ולחשב ובנלל שיצאו מלומדים " …
ח"א זוטא ,שדעתו על הישגיו של הגן הובאה לעיל ,מוסיף" :הדגשתי את המילים
'מפיצי הלשון העברית' משום שלדאבוננו אין גני הילדים ינולים לתת יותר
מזאת .את נל אותן המטרות של גני הילדים באירופה לא נונל עוד להשיג בגני-
נו".
(3
הגננת שרה אפשטין ,שבאה לעבוד בגן הילדים ביפו ,בו עבדה מקודם יונבד
בקמן )ראה לעיל ,פרק א' סעיף ,(5נותבת למרנז המורים במנתבה מיום ט"ז
בנסלו תרס"ח ,חודש אחרי בואה לגן הזה14:
"השקפתי בנלל ,שרנשתי במעט הימים האלה בגני ,היא שלילית .לפי דעתי לא
מילא הגן את תעודתו ולא התרומם בתוך מוסד חינוני לאותו הגובה ,שעליו
צריך היה לעמוד .לא היתה תשומת לב יתרה להתפתחותו הגופנית והרוחנית
12
מצוטט לפי ספרו של א .כהז-רייס ,מזכרונות איש ירושלים ע' .254
13
ספר אוסישקיז ,ע' .160
14
מ .אוסישקיז ,מראשי חוב"צ ויוזם אגודת המורים בא"י ביקר שלוש פעמים בא"י לפני
מלחמת העולם הראשונה כדי לעמוד על מצבו של היישוב ולטפל בעניינים ארגוניים.
אף שרה אפשטיז כתבה את מכתבה בתשובה לפניית ועד חוב"צ אודסה למרכז המורים;
אה"מ ,תיק גני ילדים.
18
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
של הילד ,שזרהי המטרה העיקרית של הגן .מרצאת אני את סיבת ההתרשלרת
במילרי המטררת האלה ,כי לפי דעתי יש לגני הילדים שבארץ מטרה מרסכמת
אחרת ,רהיא -תחית השפה העברית בפי הילדים …רבעת שהשפה בגן צריכה
להירת רק אמצעי להתפתחרת הילד ,נעשתה היא אצלנר להמטרה העיקרית,
רמאי-נררמלירת זר יצא מה שיצא .כי הערבדרת בגן התרחקר מן המטרה החינר-
כית שיש לר ,ארלם לפי דעתי ,ירתר שהתרחקר מן המטרה העיקרית שהיתה
צריכה להירת לגן ,לא ה שיג רגם אתה מ טרה העי ק רית ש ה ם
ה צ יגר ל ה ם -אתת ח יתה ש פ ה! )ההדגשה שלי _.י.א (.דלה היא
בפיהם ,יען כי מרשגיהם דלים הם! כי חסרים הם את התנרעה רההתפתחרת
הניתנת ע"י הרחבת המרשגים ,רשרק על ידם מתרחבת רמתעשרת בפיהם גם
השפה".
(4
גם י .עזריהר 1Sערמד על חסררן הגנים מבחינה פדגרגית ,עי"כ שלימרד הלשרן
העברית הערמד שם כמטרה ראשית .גם לר בררר ,שאין לימרד הלשרן יכרל להירת
(5
מטרה עיקרית בגיל זה.
מ' ארסישקין ,שהתפעל מהישגי הגן בתחרם השלטת הלשרן העברית ,מתיחס
בדבריר המרבאים לעיל גם לשאר מטררת הגן ,רכאן שרנה ררח דכריר לגמרי
שלא יהיר הילדים לטררח בבית רשלא יתררצצר ברחרברת באבק
"מטרת הגנים
רלכלרך ,שירציאר את זמנם בשיחרת ,בשירה ,בהתעמלרת רעי"כ יתפתחר בגרפם
רבררחם ,ראחררן אחררן -להחירת בפיהם את הלשרן העברית .אלה הן תערדר-
תיהם ,אלא שהם מרציאים לפרעל רק את הראשרנה רהשלישית ,ראילר השניה
נעדרת לגמרי .גנים רמשחקים אין אתה מרצא כאן .הררה ארמר –לא גנים הם,
אלא בתי ספר עם שרלחנרת ,ספסלים ,ספרים רמחבררת .הילדים ערסקים הרבה
ב'לימרד' רירשבים צפרפים בכיתרת ,משחקים רהתעמלרת אין להם זכר".
ניתרח העדרירת רהתערדרת מעלה מסקנרת אלה:
א.
אין ספק ,שהמשימרת ,שעמדר בפני גני הילדים ,היר קשרת בירתר; רבה היתה
הפררבלמטיקה בתחרם זה:
(1
בכניסתר למכינה אר לגן לא ידע הילד עברית בכלל .משפחתר לא דיברה בלשרן
זר רגם ברחרב לא קלט את צליליה .דיברה אליר עברית רק הגננת אר הערזרת
לגננת )בגנים
(2
שמשרה כזאת היתה קימת( ,1 6רחלף זמן מסרים ,עד שקברצת
הילדים החלה לשרחח בינה לבין עצמה עברית.
כמר ב'מכינרת' כך גם בגני הילדים היתה המטרה העיקרית ללמד את הילד
את הלשרן העברית .מטרה זאת כפתה על הגננת להשתמש בדרכי הרראה דרמרת
לאלה של בית הספר ,שלא התאימר מבחינה פסיכרלרגית רדידקטית לגיל הרך.
ראכן ,ברלטרת בתכנית הלי מרדים של מרסדרת אלה שערת רברת של לימרד פרר-
מלי .המכתבים החרזרים של אגרדת המררים מציגים תכנית כדלקמן:
בגני הילדים בחדרה מרקדשרת מתרך עשרים שערת בשברע בס"ה -שבע שערת
לשיחרת ,שירים רמשחקים ,שלרש שערת לקריאה ,חמש שערת לכתיבה רחמש
שערת לחשברן .
בגן הילדים בכפר תברר לרמדים לשרן על פי הספרים "ארצר הלימרד" של גרזרב-
סקי רגררדרן ,רכתב על פי ספרר של יחיאליי 1
15
י' אוזררקובסקי ,החינוך העברי בא"י ,שם.
16
לבן חיפשו מארגני הגנים עוזרות היודעות עברית .ב"השקפה" מיוס ב' חשון תרס"ד נתפר-
סמה מודעה בזו הלשון :גן הילדים העברי )בירושלים( מבקש משרתת היודעת לדבר עם
הילדים עברית.
לפי מבתב חוזר סיון-תמוז תרס"ח.
י1
19
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בגן הילדים בראשון לציון לומדים קריאה וכתיבה שש שעות בשבוע ,משמע -
כל יום שעה אחת .הלימוד הוא מכני ,הקריאה קודמת לכתיבה ,האות נלמדת לפני
לימוד התנועה ובנפרד ממנה.18
צורת ארגונם של מרבית הגנים דומה היתה לזו של בית הספר מבחיגת תוכן
הלימודים ,המשמעת ,ארגון מקומות הישיבה וכו' .בהתנגשות בין המטרה החי-
נרכית של העשרת הנפש רהמטרה הלאומית של הקניית הלשון העברית בוiצב
מהיר נצחה זר האחררנה .מטרה זאת הטביעה את חרתמה על אי הטבעירת של
חיי הגן.
טרמינרלרגיה
קבועה בתחרמים הקשררים בגן הילדים בכלל רלמשחקי
(3
באין
פרבל בפרט תרגמה כל גננת מרנחים מגרמנית לפי הבנתה רלפי ידיעתה.
ב.
מרכז אגרדת המררים היה מרדע לקשיים השרנים של גני הילדים ,רהרא מינה
עוד בתרס"ח ועדה לבדיקת המצב .י .ארזררקרבסקי רד"ר נ .טרררב 19חברי הרעדה,
מתארים את המצב ביררשלים ראת ההבדלים העצרמים בין הגנים השרנים: 20
(1
בגן הילדים שליד בית הספר ע"ש א .דה-רוטשילד ערשה המשמעת ררשם כמעט
של דיסציפלינה מיליטרית .נדרשרת מהפערטרת יימנרחה" שלמה בשעת הלימרד.
הערמס של לימרד שתי שפרת חדשרת לילדים -עברית ראנגלית -גדרל מדי.
(2
בגנים שבבעלרת "עזרה" קיים ליקרי אחר .אמנם פרעלרת כאן גננרת מקצרעירת,
(3
אך אין הן שרלטרת כהלכה בלשרן העברית.
אין הגננרת רערזררתיהן מתייחסרת אל הילדים בתרם לב מספיק ,ראינן מביארת
ארתם לידי עברדה עצמית .עם זאת קיימים הבדלים בין הגנים; בשעה שבאחד
מהם יש מחלקה דרמה מאד ל"חדר" ליטאי ,הרי במחלקה אחרת נשמעים שירים
רמשחקים.
מסקנתם של חברי הרעדה היא ,שרמת הגנים בא"י יררדה עדיין בהשרראה לגנים
המתרקנים
שבאיררפה ,רהם
מציעים
חנרך
הגננות בא"י
גרפא,
כאחד התנאים
הנחרצים להתקדמרת בתחום זה.
ג.
הישגיר העיקריים של הגן היר בתחום הקניית הלשרן העברית לילדים רבאמצ-
ערתם גם למבוגרים .עם כל המלאכותירת שבדרך הקניית הלשרן בגן ,רבים היר הישגיר
של מרסד זה בנידרן .אף אם נסתייג מתאררי האידיאליזציה שב"השקפה" על רכישת
העברית ע"י הילדים במשך שברערת מעטים ,מתרך הנחה שתאררים נלהבים אלה
נכתבר בהשמעת עצם החידרש של פעוטות מפטפטים עברית ,בולט ההישג שבהש-
תלטות העברית בגן .אין לשכוח ,שהמלאכרתירת בהחיאת הדיברר העברי לא היתה
מירחדת לגן הילדים בלבד; היתה זאת בעיה ,שבה התלבטה תנרעת התחיה העברית
בכלל ,רגן הילדים העברי כאחת משלרחרתיה של תנרעה זר לא יצא מכלל זה .עכ"פ
נשתלטה הלשון העברית בכל הגנים עד למלחמת הערלם הראשרנה.21
ד.
קיומה של אגרדת מררים ארצית )שכללה את הגננרת( רמרכזה אפשרר רסרת כרח
18
לפי מכתב חרזר טבת-אדר תרס"ט.
19
י' ארזרקרבסקי נרלז בפרליז רשימש שס כמררה בחדר מתרקז בגררדנא .בתרס"ח הרזמז ארצה
לשמש מררה ברחרברת .כעברר זמז מה הרזמז להרררת בבית הספר לבנרת ביפר .בתרס"ז נבחר
לחבר מרכז המרריס רהיה בתפקיד זה ארבע שניס.
ד"ר ניסז טרררב נרלד בררסיה הלבנה .שימש ערד בחר"ל כמררה רמנהל בית ספר .עלה ארצה
ב 1907-רנתמנה למנהל בית הספר לבנרת ביפר" .סד את כתב העת הפדגרגי ייהחינרו"
בתר"ע רהיה עררכר.
20
מכתב חרזר אב-אלרל תרס"ח.
21
ראה דר"ח מרעצת הגבנרת בתרע"ד המספר ,כי אף בגז כי"ח ביררשליס לא נרתר זכר לצר-
פתית בארתה שנה )מכתב חרזר ב' תרע"ד(.
20
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
האדם הקיים בארץ בתחום זה .ממקומות ישוב שובים פבו למרכז זה בבקשה להפבות
אליהם גבבות ,מתוד ידיעה ,שזוהי הדרד הטובה ביותר להשיג כוח הוראה מתאים:
אופיבית פביתו של אלתר ויבברג ,חבר ועד גן הילדים בטבריה אל מרכז המורים
בחודש אדר תרע"א בבקשה לשלוח "מבהלת הגובה" לגן הילדים שבמקום ,מכיון
שהגבבת הקבועה עמדה לעזוב את העיר .א .ויבברג זה מוגדר ע"י המורה העברי
בטבריה לייב יפה כ"יהודי מהטיפוס הישן" ,ואף על פי כן באלץ גם הוא לפבות למרכז
המורים ברצותו להשיג גבבת.
ה.
רעיון בחיצותו של הגן בשתלט בציבור העברי ,ולכן הלד ובתרבה מספר הגבים.
הדבר בא לידי ביטוי במועצת הגבבות הארצית בתרע"ד ,בה השתתפו גבבות ממרבית
הישובים העבריים שבארץ.
לא היתה אחידות בצורת ארגובם של הגבים וכמשטרם הפבימי .הדבר היה תלוי
ו.
בהכשרת הגבבות בכל מקום ובאופי הישוב .שיבוי לטובה חל החל משבת תרע"א,
עם שוב הגבבות הראשובות היודעות עברית ,שסימו את לימודיהן בברלין בבית
פסטלוצי -פרבל ,לשם בשלחו מן הארץ לקבל הכשרה .אז שובתה הצורה החיצובית
של כיתת הגן והוכבסה שיטת הבושא ,שכללה פעילות והסתכלות .בדרד זו היה קל
יותר לילד לרכוש שמות לעצמים ולתופעות בהם בתקל ,השיטה קלחה באופן טבעי
יותר ,וכד סייעה שיטה זו להקביית הלשון העברית בדרד טובה יותר ,בוסף על היותה
מתאימה לילד מבחיבה פסיכולוגית.
חלה התקדמות מתמדת בציבור הגבבות וברמת הדרישות של הציבור מן הגבבות,
החל מראשית המאה ועד פרוץ מלחמת העולם הראשובה. 2 2העלאת הדרישות מהג-
בבות השפיעה בהכרח על רמת הגבים ,ואכן בדו"ח מועצת הגבבות הב"ל משתקף
השיפור בתכבית העבודה של הגבים בכיוון למילוי תפקידם בהתפתחותם הכללית
של הילדים ,ולא רק בתחום הלשון.
22
הדרישות מהגגגות הולכות ועולות .א .קרון .מגהל בית הספר ביבגאל .מבקש מהמרכז בה'
תשרי תרע"ד לשלוח לו גגגת שתוכל להורות גם בכיתות הגמוכות של בית הספר היסודי.
הוא מוכן להציע למועמדת משבורת גבוהה יותר ותגאיס טוביס יותר .בתגאי שזאת תהיה
גבגת מוסמכת .כמו כן תיגתן עוזרת לגגגת זו .העיקר שתישלח ליבגאל גבגת מ תאי מ ה
)אה"מ .תיק יבגאל(.
21
www.daat.ac.il