שלמה בו-אליהו
אישיות המורה ויח סי מורה-תלמיד *
)בחינת הנושא ובירור-דרכים להוראתו בבתי-מדרש למורים(
א.
קשיים הכרוכים בבירור הנושא ובהרראתו בבתי-מדרש למררים
אישיות-המררה היא הרכיב הנחקר ביותר מבין כלל הרכיבים של תהליך ההוראה-
למידה .התוצאה מכך היא הימצארתה של ספרות עירנית ומחקרית רבת-כמות .גצלס
וג'קסון ) ,18עמ' ,(506שסיכמו את המצרי בספרות המקצועית על אודות אישיות
המררה ,מצייניס ,שבביבליוגרפיה ,שפורסמה על-ידי דומס וטידמן ב, 1950-כבר נמנו
כ 1,000-פריטיס העוסקים בנושא זה .גצלס וג'קסון עצמם מנר כ 800-פריטים נוס-
פים .זק ותומר ) ,8עמ' (4מיינו מחקרים ,העוסקים באישיות-המורה ,והם מציינים:
"ניתן למנות אלפי מחקרים על איפיוני-מורה".
נראה ,ששפע זה של יצירה מחקרית מקורו בהנחה ,שאישיות-המורה היא מרכיב
עיקרי של סיטואציית ההוראה -למידה ,אולי המרכזי שבה .היינו ,שהצלחת הלמידה
יותר משהיא תלרייה בתלמיד או בתרכן הנלמד ,הריהי מותנית בטיב אישיותו של
המורה.
על אף זאת ושמא משום זאת ,נשמעת טענה ,שאין בכל המצוי בספרות העיונית
רה מחקרית כדי לתרום תרומה של ממש למתכשר להוראה אר למי שמשמש בפרעל
בהוראה -במה שנוגע לחיזוק אישיותו כמחנך .כך ,למשל ,מציינים גצלס וג'קסון
בסקירה שהרזכרה לעיל ), 18עמ' ,(574שלמרות חשיבות-הנושא ומחצית-יובל של
מחקר אינטנסיבי בר ,רק מעט ידוע באורח רדאי על-אודרת האופי הרצרי של אישיות-
המורה ,על דרכי מדידתה והערכתה רכן -על הזיקה שבין אישירת המררה ואפקטיביות
ההרראה .לדעתם ,רוב המחקרים לא הניבו תוצאות מספיקרת ,ואלה המצויות הריהן
טריוויאלירת ואין בהן כל רברתא .שהרי ,מה חידוש יש בציון העובדה ,שמורים טובים
הם חבריים ,עליזים ,סימפטיים -ואין בהם מידה של אכזריות או תחושת-נפש של
דיכארן? מעניין לציין ,שגם לאה אדר ,בדירוח על מחקר על ארדרת איפיוניהם של
מורים מצטיינים בבתי-ספר טעוני-טיפוח) ,(2מביעה אכזבה מ"קלישרתם של המימ-
צאים" במחקרה )שם ,עמ' .(333לם ) ,10עמ' (56טוען אף הוא ,שמשמעות המחקרים
בנושא זה היא עמומה .לדעתו ההשערה ,שאפשר להבין את ההוראה כפונקציה של
אישיות המורה ,הכזיבה.
מצוי כאן איפוא קושי ,שבו נתקל הבא לסכם את המסקנות של הספרות המקצועית
או לנתח את מימצאי המחקרים בנרשא הנדון .בפני קושי ניצב אף מי שמבקש להציג
את הנרשא לפני תלמידים בבתי-מדרש למורים ,שהרי ,הימצאות שפע של חרמר מחד-
גיסא וקושי להצביע על עיקר משמערתי שבר מאידך גיסא ,אין בהם אלא כדי להכביד
על מלאכת סיכוס הדברים ועל הנחתם למתכשרים להרראה ,בארפן שתהיה לכך השפ-
עה על תהליך התפתחות אישיותם כמחנכים.
תודתי נתונה לפרופ' צ אדר ,שהבחני בעיבוד נושא זה.
22
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בעיית שילוב הנושא בהבשרתו של המורה אף מחריפה נובח העובדה שאי-אפשר
להציג דגם-אישירת יחיד שהוא בבחינת הטיפוס הרצרי .משרם שבשאלות הנוגעות
לתברנות אישיות חיוביות של מורה אפשריות גישות ותפיסות שונות .במוסד-החינובי
נקבעות אלה לארר שיקולים המונחים על-פי מטררת-הוראה ,פילוסופיה חברתית
והשקפת-העולם ,שבהם דוגלים מחנביו .גם לרקע הקהילתי הסגולי ,שבו נתון המוסד
ובקרבו הוא פרעל ,יש השפעה על עניין התפיסות .הרבבים שונים של בל אלה ,עשויים
להבתיב העדפה של נתוני-אישיות שונים.
לפיבך ,השאלות הן שתיים (1) :ביצד ייבחן ויוערך החומר המצוי הנוגע לנושא? )(2
באיזה אופן יוצג הנושא לפני תלמידי בתי-המדרש למורים ,על-מנת שיסייע להם
להבין את הנושא ולעשות למימוש תברנותיהם האישיות -בתחום החינוך וההוראה?
שהרי ,על-פי האמור לעיל ,עלול השפע המצוי להיות בחינת עושר שמור לרעה.
המתבשר להוראה עשוי להתקשות במציאת דרבו במבוך של ריבוי-דברים.
מטרת מאמר זה היא אפרא :להציע קווי-תובנית להוראת הנושא ראשר בה ירבא
בחשבון שפע החומר המצוי בקשר לבך.
נדגיש עם-זאת ,שהטיפול בעיצוב אישירתו של המתבשר להוראה איננו מתמצה
בדיון ,בבירור ובבחינת-דברים באורח-עיוני בלבד .זהו תהליך מתמשך ורב-ביווני,
שעיקרו במעשה המודרך ומיעוטו בשיח .לפיבך לא באה הצגת הנושא במוצע במאמר
זה ,אלא על-מנת למקד ראיית עניינים הקשורים בו .ואידך יימשך ויושלם בעבודה
המעשית ,בלימוד המקצועות השונים ובמירקם היחסים שבין הנהלה ומורים ובין
תלמידים בבתי-מדרש למורים .תחום נרחב נוסף מצוי בהבוונתם של פרחי-ההוראה
לעיון בהגותם ובמהלך חייהם של מחנבים דגולים ,שאישיותם היא בבחינת אישיות-
מופת .זאת ניתן לעשות על-פי קריאה-מונחית ובן -מתוך שילוב בתחומי-לימוד
שונים של ספרות ,היסטוריה ולימודי-פדגוגיה.
ב.
הצעת-מסגרת לתוכנית הוראת-הנושא
הצעת מסגרת-התובנית להוראת הנושא בבתי-מדרש למורים ,מבוססת על ההנחה,
שיש בתפיסת החינוך יסודות קבועים .עם זאת התפיסה מתפתחת ,משתנה ומתגוונת,
אם משום הצטברות ניסיון והתפתחות-ידע ואם משום השוני בתנאים של זמן ומקום.
לענייננר ,ראוי להשתמש בעקררנרת ,שארתם ניתן להפיק מספרות העיון -ובמשתמע
ממסקנרת הניסירן המחקרי -בבל הקשרר לנושא הנדרן .בד בבד יש לבחון תהליבי
התפתחות ,המתרחשים עתה בתחרם החינרך רההרראה ,רלחזרת ,בבל הניתן ,את אלה
העשויים להתרחש בקצב גרבר רהרלך -בעתיד .בל זאת ,על-מנת לברר את השפער-
תיהם האפשרירת על תפיסת-אישיותר של המררה רתפקידיר בביתה.
ההצעה מב ונת למניעת-התפתחרתר של יחס ,שיש בו בדי לשלול את המצוי בספרות
שנוצרה רבלקחים שהופקר .זאת -מתרך גילרי של התפעלות מחידרשי-ההררה רמאלה
הצפריים בעתיד ,רעל-ידי קבלת החדשנרת מבלי-יברלת להעריבה ,לבקרה רלבררר את
שמשתמע מתובה .אך בארתה מידה מברונת הצעת-התרבנית למנרע היק בערת ,קיפאון
רהיצמדות לעבר ,אגב דחיית-החדש; אלא שיש לברחנר ,לסגל את הטרב והמרעיל שבר
ראף לפעול על פיר.
23
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ארליך ) ,4עמ' ,(373בסכמר מחקרים על פערלת-הגרמלין בכיתה ,מצביע על השינר-
יים שחלר במשך הזמן בארפי המחקרים:
מן הגישה של דעה מרקדמת על טיבה של הרראה טרנה ,חלה תזרזה לעבר גישה
של חקירה אמפירית בשיטרת הרראה נהרגרת רמתרך כררנה לעמרד על טיבן רמאפייניהן.
ממרשג פשטני ,יחסית ,בדבר זיקה בין מררה לתלמיה שבה כיררן ההשפעה הרא
מן המררה אל התלמיה חלה תזרזה לעבר מרשג מררכב רדינמי ירתר על פערלת הגר מלין,
המקיף היבטים שרנים של הסיטראציה הפיזית ,החברתית רהפסיכרלרגית.
ממרשג כרללני על יעילרת המררה ,חלה תזרזה לעבר תפיסה ,המתייחסת לממדים
הרבים של אישירת המררה רליסרדרת היחרדיים של כל סיטראציה.
מן ההשקפה על תפקיד המררה כמקנה ידיערת ,חלה תזרזה לעבר תפיסה הגררסת,
כי למררה מערכת מטלרת ,הכררכה בארגרן הלמידה העצמית רהקברצתית רבהגברת
המעררברת רהירזמה של הלרמד.
לארר כל זאת מסיק ארליך :ייתמרררת אלה ארמררת התפתחרת רבת-משמערת במחשבה
החינרכית ,רמתררת כיררן חדש להכשרת המררים בתררת-ההרראה".
אכן ,רארי לקבל תיארר זה של השתנרת תפיסרת רתהליכים .עם זאת ,יש לשרב רלהד-
גיש ,שהמדרבר הרא בשינרי הדגש ,אך לא בנטישה רבשלילת-תפיסרת העבר מכרל
רכרל .למררת שאלה הם כיררני התפתחרת ברלטים בעת האחררנה ,אין להסיק ,שעק-
ררנרת מבין אלה המצריינים כ"חדשים" לא היר קיימים במחשבה החינרכית בעבר.
ניטרל לדרגמא אך עניין אחד :כנגד ההנחה שכיררן ההשפעה בעבר היה מן המררה
לתלמיה ניתן להציג את המשתמע משני מאמרי-חז"ל .האחד -על הפסרק" :עץ
חיים היא למחזיקים בה רתרמכיה מארשר" )משלי ג'-י"ח( שנאמר בגמרא-בבלי,
תענית ז' ע"א :יירהיינר דאמר ר' חנינא ,הרבה למדתי מרברתי רמחברי ירתר מרברתי
רמתלמידי -ירתר מכרלן" .רשני -המרבא בברכרת ל"ב ע"א בקשר להתדיינרת שבין
משה רבין הקב"ה ,רשארתה מדמים לריכרח שבין תלמיד ררבר .בריכרח זה ערלה בידר
של משה -התלמיד -לשכנע את הקב"ה -הרב -בצדקת טיערניר ,רעל כך נאמר:
"אשרי תלמיד שרבר מרדה לר" )מקבל את דעתר(.
בעקברת דירן של רקע רמסגרת עם תלמידי הסמינר ירצגר לביררר עניינים אלה רעל-
פי פיררט שירבא בהמשך-הדברים:
סיכרם נקרדרת עיקרירת בקשר לתכרנרתיר של "המררה הטרב".
השפערת אפשרירת של התפתחרת הטכנרלרגיה בחינרך רשל גישרת חדשנירת
בחינרך ,על מעמדר רתפקידיר של המררה.
צירן נרשאים יחרדיים לחינרך בישראל.
בעקברת כל זאת נראה ,שיינתן סירע לפרח-ההרראה בתחרמים אלה במהלך ההכשרה
ראף לאחר שיתחיל לשמש בהרראה:
הכרת טיפרסים של אישירת "מררה-טרב".
העמקת הכרתר את עצמר רהשרראת אישירתר לטיפרסי אישירת של "מררה טרב".
הקלת משבר ההסתגלרת לתפקידר במררה.
סירע למימרש סגרלרת-עצמר כמחנך.
24
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
סירע בקירם יחסים תקינים עם תלמידים רעם מי שעמהם יש לר מגע מקצועי
)מפקחים ,מנהלים ,מררים-עמיתים ,הררים(.
סירע לתהליך התפתחרת רהשתנרת כמידת היכרלת הטמרנה באישירתר רתרך
הסתגלרת לתנאים מגררנים.
ג.
דמרת "המררה הטרב"
הארמנם אפשר רהאם רצרי ,שתרצג לפני פרחי-ההרראה רשימה של תכרנרת רמאפיינים
שהם מסימניר של טיפרס "המררה האידיאלי"? שניים הם הטעמים המחייבים שלילה -
לפחרת חלקית -של דרך זר (1 :אי-אפשר לטערן ,שמצרי דגם-אישירת בלעדי ,שהרא
הטיפרס הרצרי .מררים מטיפרסי-אישירת שרנים עשריים לתפקד כמררים טרבים(2 .
הצבתר של מרדל-רצרי יחיד של אישירת-מררה ,עשרייה לצמצם את שיערר הפרנים
למקצרע ההרראה ,ראף לא יהיה בכך כדי לענרת לצרכים המגררנים של מערכת החינרך.
כנקרדת-מרצא לבחינתן של התכרנרת ,שהן בבחינת תנאי הכרחי למררה ,ניתן להציג
את ניסרחר של לם ) ,10עמ' ,(299שעל-פיר רמת-ביצרע גברהה של מררה תלרייה
במעררברת
ארפטימאלית בשני
מרשאיה של ההרראה :בתלמיד רבתרכני-התרברת,
שארתם הרא מנחיל לתלמידיר .לפיכך רארי לבחרן את יחסר הרצרי של המררה לתלמיד,
את טיב זיקתר לתרכני תרברת רדעת רכן -לעמרד על תכרנרתיר של המררה כפרט.
יחס המררה לתלמיד :כמה רכמה תכרנרת רארירת לאיזכרר בהקשר זה:
.1
אהבה לילד -זרהי תכרנת-ארפי בסיסית למורה .קרשנשטיינר ) ,13עמ' ,(34
מכנה יחס זה בשם "איררס פדגרגי" ,שהרא יחס של אהבה בלתי-אנרכית ,ררק הרא
מביא להבנה בנה את הילד.
מחנכים דגרלים מסמלים באישירתם את החיים שכל כרלם אהבה רמסיררת לילד.
קררצ'אק -לדרגמא -הפגין זאת באררח חייר הפרטיים ,בהימנערתר מהקמת משפחה
רבהקדישר את כל רגשרתיר רעיתרתיר לחניכיר.
.2
כברד לתלמיד -יחס זה נמצא במחקרה של קרברבי ) (12כיחס השכיח בירתר,
שתרם לחררייה נעימה בבית-הספר .ייזהר יחס של כברד לילד כאדם ,יחס שאינר מרתנה
בהישגי הילד ,בהתנהגרתר ,בכשררנרתיר אר בכל תנאי שהרא" )שם ,עמ' ;(22השיטה,
שבה נקטה קרברבי ,היתה לאתר בהתנהגרת המררה ,כפי שזר תרארה בחיבררי התל-
מידים ,איפירנים של יחס של כברד :כשפרנה המררה אל התלמיד ,הפנייה היא אל
החלק הברגר רהחירבי שבאישירת הילד .יחסר אל כלל התלמידים הרא שררירני במידת-
האפשר ,הרא מקשיב לדברי הילד רנכרן להתחשב בדערתיר רברצרנרתיר .על-פי סקירתם
של זק רתרמר ) ,8עמ' (39-31נראה ,שמספר חרקרים ציינר דפרסי-התנהגרת של מררה
כמרצלחים ,כשיש בהם גילריים של התחשברת ריחס-כברד :הטיית ארזן לילד ,שימרש
ברעירנרת המרעלים על-ידי התלמיד במהלך השיערר רכן -אימרן ביכרלת-התלמיד.
.3
גישה רגשית תרמכת -ררבנס ) ,14עמ' – (22מציינת ,שהילד מבקש למצרא
במררה ייידיד מברגר" ,המסייע לילד לרארת את בעירתיר ,רמרכן להרשיט לר יד תרמכת
בשעת הצררך .קרברבי ), 12עמ' (46הסיקה מתרך ניתרח חיבררי התלמידים שהרזכרר
לעיל ,שביח-הספר בחביטרתיר חחישגירת הריהר מכביד ,מעיק רמעררר פחדים .כל
25
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הפחתה של המועקה והפחד נחווית כחרויה נעימה ובונה .עם זאת ראוי להוסיף,
שמידה כלשהי של תחושת-מתח היא בלתי נמנעת רארלי אף רצוייה ,משום שיש
בה כדי להמריץ לפעילות .מה שמבוקש הוא מניעתה והפגתה של ייחרדת-יתר".
.4
התייחסות לכלל מרכיבי האישיות של הילד -בניr..יני) (7בדק את טיב התייחסות
המורה לאישיות התלמיד .על-פי מימצאיו ,התלמיד נתפס בד"כ במרכיבים של חריצרת
ושקידה ,יכולת שכלית והבנת-הנלמד .היינו -כל המרכיבים הבסיסיים של התלמיד
קשורים אל הצד הלימודי-הישגי ובקונטכסט של הכיתה הלומדת .חסרים אפוא
היבטים אחרים של מרכיבי האישיות ,שמתוכן תתאפשר ראיית "הילד" או "אישיות-
התלמיד".
העולה מן העניינים שצויינו בדבר יחס המורה לתלמיד ,הוא הצורך בהדגשת הבסיס
החיובי ביחסו של המורה כלפי הילד .עדה אברהם ) ,1עמ' (75עומדת על הנזק
האפשרי הכרוך ביחס שלילי של המורה כלפי התלמיד" :אין ספק שלפנינו מעגל-
קסמים :בשעה שהילד תופס באופז שלילי את הרגשות המורים כלפיר ,יורדת המוטי-
בציה שלו להישגים ,וזו תגביר את הגישה השלילית של המורה אל התלמיד .גישה זו
תשפיע מצידה על הדימוי העצמי של התלמיד ,תוריד את ערכו בעיני עצמו -וכז
הלאה .שבירת מעגל הקסמים תיתכן רק בשעה ,שיגלה המורה נכונות לקבל ולהבהיר
את הרגשות התלמיד כלפיר וכלפי עצמו".
זיקת המורה לתוכני תרבות ודעת :סקרנות אינטלקטואלית ,אהבת-ספר ,אופקי-
ידע רחבים ועם זאת -התעניינות בתחום-דעת ייחודי -הריהם מסימני-ההיכר של
המורה הטוב .המורה פתוח לקליטתם של נכסי-תרבות ורוח ,שנוצרו בדורות עברו,
ואשר נוצרים והולכים בהווה ,במקומות שונים של עולם התרבות האנושית .באופן
מיוחד קשור המורה למקורות הרוח של חברתו :העם וקבוצת-המוצא.
אשר לצורך בהתמחות בתחום דעת ייחודי ,אכן רווחת הסברה ,שאיז היא אלא מענ-
יינם של מורים המלמדים בשלבי-החינוך הבינוניים והגבוהים :בבתי-ספר על-יסו-
דיים ,במוטדות על-תיכוניים ובמסגרות החינוך הגבוה .אומנם ,כך הוא הדבר בכל
הנוגע להכשרה הפורמלית .ברם ,אף המורה המלמד בכיתות היסוד ,ראוי לו שיבחן
את נטיותיו ויעמיק התמחותו מתחומי-דעת מצומצמים )אפשר שעניין זה אכן נ עשה
במסגרת ה"התמחויות"( .שהרי ככל שמעמיקים בתחום-דעת ,כך עשויים להתחזק
ההתעניינות והסקרנות ,שאינז יודעות שובעה .זיקה נפשית חזקה לתחום-דעת היא
שעשויה להביא את המורה לכלל התלהבות ומעורבות בעת ההוראה ולהצגת התכנים
ברמה של הפשטה .אלה שני עניינים ,שצויינו על-ידי מספר חוקרים כתנאים להצלחת
ההוראה .רוזנשיין ופירסט ) ,21עמ' (156מסיקים מתוך סקירת-מחקרים ש"התלה-
בות" היא אחד מתשעה משתנים ,שיש ביניהם וביז הישגי-תלמידים מיתאם חיובי
גבוה .המחקרים התבססו על תצפיות-משקיפים ועל דירוגי תלמידים .לאה אדר ),2
עמ' (333במחקרה על-אודות מאפייניהם של מורים מצטיינים לתלמידים טעוני-
טיפוח קבעה" :המורים המצטיינים גורבים ,יותר מחבריהם ,בהעמדת שאלות-חשי-
בה".
תכונות-המורה; מבין אלה ראוי לציין אחדות:
נינוחות -
מורה נינוח משרה אווירה שלווה בכיתתו ,בכך הוא יוצר תנא ים
26
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ללמידה אפקטיבית ,אך התנאי הוא ,שאווירה זו לא תשרור כתוצאה מחוסר-עניין,
שהרי צויינה חשיבות התלהבות המעורבות ,מה שדרוש הוא ,כהגדרת לם ),10עמ'
,(294מעורבות שאין בה מידה של "מעורבות-חרדתית",
פתיחות -זו תכונת היחיד .שעל-פיה הוא מוכר לעצבןו ,ואף נכון לבחון דעות
של הזולת על-מנת לאמצן ,בכך מתאפשרים תהליכים של בקרה עצמית ,ואף נית(
סיוע להתפתחותה של האישיות,
אותנטיות וספונטניות -זהו גילוי של דפוסי-התנהגות טבעית ,המבוססת על
כנות האדם עם עצמו ,לם )שם ,עמ' (293רואה במידה זו את תכונתו החשובה ביותר
של המורה:
"מכל ההשערות האפשריות נראית קרובה ביותר לאמת זו ,המייחסת את
ההצלחה בפעולה החינוכית לאותנטיות" אלא שדווקא בנקודה זו מתעורר קושי,
הנוגע להדרכת הסמינריסט :באיזו-מידה אכן ניתן להקנות "ספונטניות"? שהרי
נסיונות להכוונת ההתנהגות יש בהם משום דיכויה של הספונטניות ועידוד מגמות
של הופעת "מסכה" -וזו בוודאי שלא תצלח ,על קושי זה עומדת קובובי ) ,12עמ' ,(38
אשר מציינת:
"'1l.-ינוי יסודי של האישיות אינו מושג בנקל על-ידי הדרכה ,ומאידך.
ניסיון לאמץ את סממניו החיצוניים בלבד של יחס ה"כבוד" ,עלול להזיק מסיבות
מובנות מאליהן",
נראה אפוא ,שבתהליך ההכשרה רצוי לבחון את גילוייה הסגוליים של אישיות המת-
כשר להוראה -ולאפשר פיתוחם של אלה,
הדיון בתכונות-אישיות של המורה עשוי לעורר את השאלה ,באיזו מידה יש לבחון,
במסגרת דיון זה ,שאלות הנוגעות למצבי-נפש שליליים אצל המורה ,שהרי ,המורה
שרוי במתח נפשי מתמיד .משום שהוא נתון להסתכלות ,לבחינה ולהערכה מצד
תלמידים ,הורים ,מורים-עמיתים ,מנהל ומפקח ,לכל אחת מקבוצות אלה יש ציפיות
מן המורה ,לעתים ,אין ציפיות קבוצה-אחת עולות בקנה אחד עם אלה של האחרות,
נראה ,שעניין זה ראוי לאיזכור ,אך ספק אם רצוי להדג"שו יתר על-המידה ,משומ
שיש בכך כדי להגביר חרדה ,התייחסות נכונה לבעייה עשוייה להקל על הסמינריסט,
שעשוי לחוש שעובדת ההימצאות בלחץ-סביבתי היא משותפת לכלל המורים,
ד,
תחרמים של שובי וגיוון
כאמור ,בצד המאפיינים ,המשותפים לכלל המורים ,מצוי אף מרחב אפשרי של שוני
וגיוון -מבחינת טיפוסי אישיות; שוני במרכיביה של סיטואציית ההוראה -למידה,
עשוי להצריך גם שוני בטיפוס המורה ,או פיתוחן של תכונות אופי מסויימות ,נמנה
להלן מרכיבים אחדים ,העשויים לחייב הלימה של טיפוס-מורה מתאים:
.1
א ישי ו ת-ה ת ל מ י ד :תלמידים מטיפוס-אישיות שונה ,עשויים למצוא תמיכה
במורים מטיפוס שונה .נדגים עניין זה מתוך הספרות האמנותית ,הספרות המקצועית
וכן -על-פי המחקר החינוכי.
בספר "מורים
דגולים" שאותו ערך פטרסון ) ,(20מובא קטע ביוגרפי על אודות
הפילוסוף לואיס הנרי סוליבן בימי נ ערותו ,ובו מתוארות חוויותיו הב עימות בכיתת
המורה מוזס ווילסון )בבוסטון ב .(1871-כנגד זאת מצטט פטרסון תיאור שובה של
בן-כיתתו של סוליבן ,החושף יחסי-גומלין שליליים עם אותו מורה .בקשר לכך מעיר
פטרסון )שם ,עמ' " :(54מזג )של מורה( העשוי למשוך תלמיד מסויים ולהשפיע
עליו ,עלול לדחות את האחר ולרפות את רצונו".
27
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מן
הספרות המקצועית ניתן להציג את המובא בעבודתה של לאה אדר כמסגרת
תיאורטית לחקר ההנעה בחינוך ) ;(3בקשר לכך מציעה אדר למיין את התלמידים על-
פי טיפוסי-אישיות בהתאם למערכת צורכיהם ומניעי-התנהגותם .לדעתה ,רמת-
ההנעה של התלמיד ללימודים היא פונקציה של דרגת-ההתאמה שבין מבנה אישיותו
והאקלים החינוכי שבכיתתו ,שעה שאישיות המורה היא אחד ממרכיבי אקלים זה.
ארבעה טיפוסי תלמידים הם -שכל אחד עשוי לחוש בנוח אצל טיפוס מורה שונה:
"הטיפוס ההישגי" הוא מי שמקור-ההנעה ללימודים שבו ןד;וא הצורך בהישג .זה
זקוק למורה המעביר דעת ,מטיל תפקיד וכן יעיל מבחינה שליטה בחומר הלימוד
ובהליכים של ניהול-כיתה" .הטיפוס הסקרני" ,שמקור הנעתו היא הסקרנות ,זקוק
למורה המצטיין ביכולת הדרכה והצבת אתגרים ,ואשר הוא עצמו מגלה נטייה לחיפוש
ולחקירה .מקור ההנעה אצל "הטיפוס המצפוני" הוא רגש החובה; טיפוס זה זקוק
למורה נינוח ,ספונטאני ,נוטה לסעוד את הזולת ובעל חוש הומור" .הטיפוס
שבאישיותו פועל באופן מודגש הצורך בהתחברות ,זקוק למורה גמיש ,חברי ומארגן
יעיל".
ניסוי מחקרי נערך על-ידי תלן ) ,(21שהציע שיטה להקבצת תלמידים על-פי נטיו-
תיהם ומבנה אישיותם ,תוך התאמה לאישיות המורה ולאו דוקא כמקובל -על פי
יכולת לימודית .תלן מדווח במחקרו על שיפור בהישגי התלמידים עקב נקיטת שיטה
זו של הקבצה.
.3
שיט ת -ה ה ורא ה :שיטות-הוראה ,שבהן מודגשים היבטים שונים של דרכי
הוראה ולמידה -כגון :ההרצאה ,הדיון ,הלמידה העצמית -ועוד ,עשויות להלום
טיפוסים שונים של מורים .בעניין זה דן רון ) ,(15המבחין בין טיפוס המורה ה"שחקן"
ובין טיפוס המורה ה"במאי" .הראשון -הריהו בבחינת מוקד-פעילות בכיתה ושואף
להשגת סיפוקים מידיים ,תוך שהוא מפגין יכולת ריטורית ודרמטית .השני -מצוי
במידה רבה ברקע הפעילות הכיתתית ,שעה שהמוקד מועבר -במידה רבה -לפעילות
עצמית של התלמידים .המאפיין טיפוס מורה זה הוא מצב נפשי של דחיית-סיפוקים,
לפי שאין הוא מפעיל רצף של פעילויות גירוי-תגובה.
רון אף נוקט עמדה וקובע איזהו הטיפוס המועדף .לדעתו ,יש עתה צורך לצמצם את
הצורה הרווחת של "שיעור פרונטאלי" ולעבור לאותן צורות-הוראה ,המחזקות את
כיוון האינדיבידואליזציה בחינוך .לפיכך יש לכוון להוראה מועמדים מטיפוס
ה"במאי" ואף לפתח תכונות-אישיות ,המאפיינות טיפוס זה ,במסגרת הכשרת-
המורים .נראה ,שאפשר לקבל את גירסתו של רון בקשר לטיפוס-המורה והתאמתו
לשיטות-הוראה מסויימות .ברם ,לפי שאין לקבוע העדפה מוחלטת לשיטת-הוראה
כלשהי ,הרי שיש מקום לטיפוס ה"שחקן" ואף לטיפוס ה"במאי".
.4
רקע
ח ב רתי
ו סבי ב ת י :הסטטוס של המורה והציפיות ממנו -שונים
בקרב קבוצות אוכלוסיה שונות .הדברים עשויים להיקבע על-פי מאפיינים של
קבוצות האוכלוסיה :מעמד כלכלי ,רמת-השכלה ,מוצא אתני ואף סוג ישוב .כן,
למשל ,בדק מטסון ) (19תכונות-אישיות ,המאפיינות את המורה האפקטיבי בבתי-
ספר כפריים ,לעומת המורה המצליח בבתי-ספר שבערים הגדולות .החוקר מצביע על
רצף -למן אינטרוברטיות ,המאפיינת את טיפוס המורה הכפרי ,ועד לאכסטרוברט-
יות של טיפוס המורה שבעיר.
28
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מן האמור עד כה ניתן להציע נקודות לדיון בבתי-המדרש למורים :ציון תכונות-
אישיות של המורה שהן הכרחיות ,כאלה שהן רצויות ואחרות ,שבהן אפשרי שוני
וגיוון .הצגת הנושא ובירורו באמצעות הדיון האובייקטיבי עשויים לאפשר לתלמיד
בית-המדרש למורים להסתכל בעצמו ואף לסייע בעניינים אלה:
א(
ניתן ,בדרך זו ,להפיג חרדות אצל פרח-ההוראה ולסייע לו מבחינה נפשית .שהרי
בכך יווכח ,שיש מקום בהוראה לטיפוסי-אישיות שונים ,ואף הוא עשוי למצוא את
מקומו בה.
ב(
בשקלו את עניין בחירת מקום-העבודה ,יוכל תלמיד ביהמ"ד למורים להביא
בחשבון -בין יתר השיקולים -גם את מידת-ההתאמה למזגו ולנטיותיו ,זאת מבחינת
אוכלוסיית התלמידים ,השקפת-העולם של המוסד ,שיטות ההוראה הנהוגות בו,
ועוד.
בדרך זו אף ניתן לחסן את הסמינריסט מפני קשיים וכישלונות בראשית דרכו
כ(
בהוראה .אפשר לתרץ מצב של כישלון באי-התאמה מוחלטת לדרישות המקצוע,
אך גם בהיעדר הלימה בין טיפוס-המורה ובין התנאים השוררים במוסד החינוכי
המסויים.
ד(
על אף כל האמור ראוי לציין ,שיש גם השתמעות על דרך השלילה :מצויים
טיפוסי-אישיות ,שמקומם לא יכירם בקרב קבוצת-המחנכים .המתקשה בזיהוי תכו-
נות ,שנמנו כהכרחיות באישיותו ,וכן מי שחשש שאין ביכולתו לפתח תכונות אלה,
ראוי לו שישוב ויבחן את הטעם להמשך הכשרה להוראה.
ה.
התפתחויות בתחום הטכנולוגי והחדשנות בחינוך ,והשפעותיהן האפשריות על
תפיסת אישיות-המורה
כאמור ,חשוב להכין את פרח-ההוראה לקראת התפתחויות המתרחשות עתה וכאלה
הצפויות להתרחש בעתיד .המדובר הוא בעיקר בשני תחומים :הטכנולוגיה בחינוך
וזרמים חינוכיים רדיקאליים שחדשנות בכנפיהם .לאלה עשויה להיות השפעה על
התפיסות הנוגעות לאישיות-המורה.
בספרו "חינוך ואקסטאזה" מתאר לי אונ ארד ) ,9עמ' (180-149באופן נועז את בית-
הספר של העתיד .נקודת-המבט היא של מחנך בשנת .2001מנקודת-מבט זו שנות
ה 70-של המאה ה ,20-היינו תקופתנו" ,היו" שנות ראשית של תפנית בשני תחומים:
התפשטותו של "החינוך החפשי" והתפתחותה המהירה של הטכנולוגיה בחינוך.
על-פי נקודת המבט שהוזכרה נראית תקופתנו כתקופת השגרה והשעמום בחינוך;
זו "נשתנתה" עקב ההתפתחויות והזימון יחדיו של המחשב בשירות-ההוראה ושל
בית-הספר החופשי והפתוח .אכן ,בשני תחומים אלה כבר מורגש במערכות-החינוך
משב רוח ברור של שינוי.
מן התחום הטכנולוגי ראוי להזכיר את מדיום הטלוויזיה ,שבה כבר נעשה שימוש
רחב לצורכי לימוד .לצד מורה-הכיתה מופיע על-גבי מסך הטלוויזיה מורה נוסף,
שלרשותו עומדים אמצעי-עזר מגוונים ,שיעוריו הם מובנים ,ומושקעת בהם מחשבת
צוות-מכין .אך בעיקר יש מקום לבחינת ההשפעה של "מהפכת המחשבים" ,שעה
שמתרחב השימוש בהם לצורכי-הוראה .כבר עתה רבות הן האפשרויות לשימוש
29
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
במחשב ,באמצעות מכשיר זה יכול התלמיד ללמוד באורח עצמאי :לתרגל ,לשנן-
עובדות ,להבהיר מושגים ,לפתח תיפקודי-חשיבה ולרכוש מיומנויות של למידה.
תלמיד יכול לקיים דיאלוג עם המחשב ,וכן ניתן לבצע בדרך של אנימציה חיקוי
מדויק של ניסויי מעבדה .בכך מתחזקות מגמות פיתוחה של הלמידה העצמית ,תוך
התאמת יתר לקצב הלמידה של היחיד וכן תוך קיצור טווחי-הזמן הדרושים ללמידה.
ההתפתחויות והשינויים ,הכרוכים בהתרחבות הטכנולוגיה בחינון ,מעוררים שאלות,
הנוגעות למעמדו ולתפקידו של המורה בכיתה :האומנם עשויה להצטמצם עד מיני-
מום היזקקותו של התלמיד -למורה? האם אפשרי מצב ,שבו ייעלם בהדרגה המגע
הבין-אישי שבין מורה לחניך? ואם זהו כיוון ההתפתחות הצפוי -מהו שיש כאן,
קללה או ברכה? קללה ,משום ששלילת זיקת-הרוח בין השניים עלולה לבטל כל
סיכוי של השפעה -חינוכית; או שמא ברכה יש כאן ,משום שבמציאות שוררים בכיתות
רבות חרדות ומתחים בין-אישיים ,והמיכון
עשוי להביא
לכלל שיחרור אקלים-
הכיתה ממטענו השלילי.
גישתם של החדשנים המטיפים לחינוך-פתוח עשויה אף היא להביא להנמכת מעמדו
של המורה בכיתה .שיטות הקשורות בזרמים-רדיקליים רואות במורה את מארגן
הסביבה הלימודית -ותו-לא .הן מבקשות ליטול ממנו את יוזמת הפעילות בכיתה
ולהעבירה ,כמעט לחלוטין ,לידי התלמיד .ידועה גישתו של איליץ :הנמנה עם חסידי
הרדיקליים בחינוך ,שאף תבע את ביטול בית-הספר וממילא את חיסול ההוראה
הפורמלית) .ראה ספרו :ביטול בית-הספר ,הוצאת "מסדה".(1973 ,
נראה ,שלקראת כיווני התפתחות אפשריים אלה ,יש להכין את פרח-ההוראה לנקיטת
עמדה לכשיכנס למעגל-ההוראה .לדעתנו ,יש לטעון שאין תחליף למורה ,ואף לא
נוכל להסיק מן ההתפתחויות הצפויות ,שעשוי המורה להגיע למעמד שווה-דרגה
לזה של התלמיד ,מעין אחד מן הקבוצה הלומדת.
ניתן לחזק סברה זו על-פי עיון בהגותו החינוכית של מ.מ .בובר ,שפיתח את התיאו-
ריה הפילוסופית של "אני-אתה" ,שעניינה במגע הרוחני הבין-אישי .כדבריו ),6
עמ' " :(110עוב