צב' שראל
הנבת הנקרא ןהןראתה -בבית-המדרש ןבבית-הספר*
תוכן המאמר:
0מבוא .1 .הרקע העיוני 1.1 :בארץ ובעולם; 1.2הקריאה והשפעתה ,העיתון וייחודו;
1.3
מטרות
ההוראה
והחינוך
בהבנת
הנקרא.
.2פיתוח יחידת ההוראה בסמינריון
הדידקטי 2.1 :ההכנה העיונית; 2.2השיקולים בבחירת הקטע; 2.3חיבור התרגילים
לקטע; 2.4בקרה וניתוח; ההלכה בעקבות המעשה .3 .ארגון הניסוי 3.1 :בחירת
כיתות הניסוי; 3.2הרכב הצוות; 3.3היקף היחידה הלימודית; 3.4ברירת התרגילים;
3.5תכנון מבנה השיעורים וההכנות לשיעורים .4 .ביצוע הניסוי 4.1 :מהלך השיעור;
4.2תגובות על השיעור.5 .דיון .6 .סיכום .נספחים .ביבליוגרפיה.
הקדמה
"חברי ועדת החוץ והבטחון של הכנסת ,בראשות ח"כ יצחק נבון ,ערכו אתמול
"סיור לימודים" בגבול הצפון ובמעבר הגדר הטובה במטולה.
היה בעיות "ההגנה המרחבית" בהתיישבות באיזור הספר בצפון.
נושא
הסיור
חברי
הועדה שמעו תידרוך מפי אלוף פיקוד הצפון ,אלוף רפאל איתן ,ומפי
קצינים בכירים בצה"ל ונפגשו לשיחה קצרה עם נציגי הישובים בצפון ב"בית
העם" במטולה.
הסברים על הגדר הטובה ושרותיה שמעו חברי הוועדה מפי מושל הרמה והאח-
ראי על פעולות צה"ל בגדר הטובה ,סא"ל עקיבא דן".
)עיתון "מעריב" (21.3.77
ידיעה קצרה זו" ,יבשה" לכאורה ,שימשה מצע לשלב המסכם בעבודתם של תלמידי
שנה ג' ,שעסקו ,במסגרת סמינריון דידקטי על בעיות הוראת הלשון בחטיבת-הבינ-
יים ,בנושא" :הבנת הנקרא וטיפוחה באמצעות העיתון" .שלב זה הפך לגולת הכותרת
של העיון בנושא הבנת הנקרא והקנה מימד חדש לעבודתם של התלמידים.
התפתחותה הדינמית של יחידת ההוראה תרמה להתגבשות הרעיון בדבר עריכת
ניסוי=זוטא .ההתלבטויות לגבי דרך פיתוחה של יחידת ההוראה; גלגולי הרעיון;
שיתופו של צוות מורות מביה"ס**; עיבוד הנושא וצמצומו לכדי שני שיעורים;
ברצוע השיעורים בשתי כיתות ח' ,תוך שיתופם הפעיל של הורי התלמידים -כל
אלה נמסרים במאמר זה בתמציתיות.
לפרופ' אריה לוי ,שהואיל לעבור על כתב-היד ולהעיר את הערותיו החשובות ומאירות
העיניים ,בהכרת תודה.
תודתי נתובה בזה לגב' חנה גילת ,מנהלת ביה"ס הממלכתי "נוה-עוז" בפתח-תקוה ,על
עזרתה האדיבה והמסורה בעריכת הביסוי ועל רעיובותיה הפוריים והמקוריים כראש צוות
הביצוע; לשתי המורות לעברית של כיתות ח' בביה"ס הב "ל ,הגב' ארבובה אייל והגב' רות
גביש ,על שהשקיעו מאמציס וטורח בעבודת הצוות ובטלו על עצמן את ביצוע הביסוי;
ואחרונה -אחרובה :לתלמידתי בוגה קופרברג ,שבטלה עליה את המשימה להשתתף השתת-
פות פעילה בישיבות צוות ההוראה ,עריכת תצפיות ,רישום מהלך השיעורים ,מיון החומר
ועיבודו ,תוך מסירות ודבקות במטרה .כולן תעמודבה על הברכה!
36
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
.0
מ ברא
0.1כמאמר מרדגמים ארבעת השלבים ,שהעסיקר את תלמידי הסמינרירן הדידקטי,
תוך כדי העירן כנרשא הבנת הנקרא:
א.
העיון כסוגיות הקשורות כהכנת הנקרא -עפ"י גישות ודרכים ,שנסללו בארץ
וכעולם;
כ.
עיבוד יחידה לימרדית אחת -על יסוד ידיעה ,שנתפרסמה כעיתון;
ג.
עיבוד יחידת הוראה מצומצמת )שני שיעורים( מתוך היחידה הרחבה;
ד.
כיצוע הניסרי.
כעוד שכשני השלבים הראשרנים הופעלו כל תלמידי הסמינריון הדידקטי ,הרי כשני
השלבים
האחררנים השתתפה השתתפות פעילה תלמידה אחת כלבד ,שהצטרפה
לצוות הניסוי המצרמצם.
0.2העיקרון המנחה בעבודה זאת היה ,שלא להשתעבד מלכתחילה לשום מודל תיאו-
ריטי מוגדר מתחרם תוכנירת הלימודים .עם זאת ,בדיעבד התברר ,שהעבודה משקפת,
בקוויה העיקריים ,את השלבים המקובלים על מעצבי תוכניות הלימודים בארץ
ובעולם והנהוגים גם בעבודתו של המרכז לתוכניות לימודים ,מיסודו של משרד
החינוך והתרבות )ראה :אדן.(1971 ,
.1
הרקע העירני
1.1הבנת הנקרא בארץ רבערלם
1.11
בעוד
שבמערכרת
חינוך
במדינרת
שונות,
כדוגמת
צרפת,
בריטניה
וארה"ב,
קיימת מסורת ארוכה של עיסוק בטקסטים יישימושיים" )קרי :טקסטים ,שאינם
בגדר יצירות-ספרות אמנותיות( ,כאמצעי לטיפוח הלשון ולטיפוח האזרח לעתיד
כאחד ,הרי אלינו טרם חדרה ההכרה בדבר חשיבותו של נושא זה )השרוה :ניר,
תשכ"ו( .בהזדמנויות שונות נעשו אמנם נסיונות להשיג את חשיבות הנושא בפני
ציבור המורים ולהמריצו למתן דעתר על כך )ניר ,תשכ"ו ,הרמתי ,תשכ"ו(; אף עובדה
מערכת מבחנים מתוקננים בהבנת הנקרא ,ע"י גורמי אוניברסיטה ,בעידוד המזכירות
הפדגוגית )לוי ,תשל"א(; אולם לכלל הרראה שיטתית של הנושא ,הזוכה להקצאת
מקום במערכת השיעורים כנושא ייחודי בזכות עצמו -לא הגיעו מרבית בתי-הספרך.
1.12תוצארתיר של מצב זה נראות לעין :מחקרים שנערכו ע"י א .לוי ומ .חן הצביעו
על כן ,ששיעורי הגידול בהישגים בהבנת הנקרא בין כיתה ד' לכיתה ו' קטנים במידה
ניכרת ,עד כדי מחצית ,משיעור גידול ההישגים במקצועות ,שמוקדשים להם מאמצים
לאחרונה חל אמנם מפנה במדיניות של קובעי תוכניות הלימודים :בתוכניות הלימודים
החדשות ניתנה הדעת על הבנת הנקרא כנושא ייחודי )צרות לשון ב-ו; עברית לחטה"ב(
ואף הוקדשו חוברות מירחדות לנושא )ראה :חוברת ייפירושו של דבר" בםדרת "במה דברים
אמורים" וכן חוברות ייטיפוח אינטליגנציה באמצעות העיתון" ר"תרגילים לטיפרח הבנת
הנקרא וחשיבה ביקורתית" שבסדרת נט"ע(; אולם ספק רב ,אס תרכנית כזאת תתבצע ותחרוג
מעבר לשיעורי ייפרפראות" בודדים ,כל ערד לא יוקצר לכר גם שעות מיוחדות במערכת.
37
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מיוחדים והנלמדים עפ"י תוכנית מוגדרת ומחייבת )כגון :חשבון ,טבע ,אנגלית,
וכו'; ראה.2 (Lewy-Davis, p. 255 :
1.13הגורם למצב זה :רוב רובם של המורים לעברית משוכנעים ,שהבנת הנקרא
מושגת ממילא ,אגב שיעורי הספרות ,התנ"ך ,התושבע"פ והלשון ,ומשום כך אין טעם
להקדיש לכך שיעורים נפרדים ,כי ,פשוט ,ייחבל על הזמן ." …
1.14הטעות היסודית שבגישה זאת מבוססת על התעלמות )אולי -שלא מדעת(
מתפקידה של הלשון כאמצעי קומוניקטיבי מצד אחה ומצרכיהם של רוב המבוגרים
לעתיד -תלמידיהם בהווה -מאידך; בעוד שהטקסטים המובאים מהספרות )כמוה
כתנ"ך .כתושב ע"פ וכו'( מייצגים את הלשון האמנותית ,הרי רוב המבוגרים עוסקים
ויעסקו בעיקר במה שקרוי" :טקסטים שימושיים" )או ,בניסוחם של מתכנני תוכניות
הלימודים לחטיבת-הביניים:
"פרוזה
ייצוגית"; ראה:
טיפוח
הבנת הנקרא ,צוות
לשון ב-ו( .וכדברי " : (1969) Cohenאנו קוראים אמנם ספרות ,היסטוריה ,מדעים,
אירועים שוטפים ומתמטיקה; אולם אנו קוראים גם שלטי דרכים ,הוראות מסוג,
'עשה-זאת-בעצמך :מפות ,מרשמים ומתכונים ומכתבים אישיים" )בתרגום חופשי(
ואם במבוגרים משכילים הכתוב מדבר על אחת כמה וכמה שהדברים יפים לאדם
המבוגר הממוצע ,הקורא ,לרוב ,ידיעות ,כתבות ,הודעות רשמיות ,דברי תעמולה
ופרסומת -וייצוגם העיקרי של כל אלה -בעיתון )ניר ,תשל"ד; שפר ,תשל"ו(.
1.15זאת ועוד :גם נסיון הטיפוח של ההבעה הפעילה )כתיבת חיבורים( דרך הדגמת
טקסטים ספרותיים ,כפי שמורים רבים נוהגים ,הוא ,לדעת רבים ,ברכה לבטלה
ומחטיא את מטרתו ,שכן רק מיעוט קטן מבין המבוגרים בעתיד )התלמידים בהווה(
יגיע לכלל הבעה אמנותית; אך רובם ככולם יצטרכו לעסוק בהבעה שימושית המאפ=
יינת את חיי היום-יום ,כגון :מילוי טפסים ,כתיבת דו"חות ,סיכומים בכתב ,ניסוח
מכתבים וכד' )ראה :עברית בחטה"ב לט"ט; הבעה(.
1.16הלשון האמנותית ,בהיותה שייכת לרובד הלשוני הגבוה ,אינה יכולה לספק
צרכים אלה ולשמש מופת לחיקוי; למטרה זו תצלח לשון העיתון ,המהווה את "לשון
הביניים' :כהגדרתו של רבין )תשכ"ד( ,לשון העונה על צורכי היום-יום מאין כמותה.
1.2
הקריאה והשפעתה ,העיתון וייחודו
1.20בכינוס לחקר הקריאה ,שהתקיים באוניברסיטת שיקאגו בשנת 1966ושעמד
בסימן השפעתם של כלי התקשורת ההמוניים על הוראת הקריאה ,הועלתה מחדש
)כאילו להדגיש לנוכח "נחשולי" כלי התקשורת האחרים( תרומת הקריאה לאדם
ומעמד העיתון במכלול הקריאה בכלל.
1.21לדעת ברנינגהאוזן (1960, Berninghausen) ,תפקיד הקריאה לפתוח בפני התל-
מידים את שערי תבל ולספק להם אמצעים לגילוי עולם ומלואו.
2
על הפגיעה בכושר כתיבתם של התלמידיס ,בשל היעדר עיסוק שיטתי בקריאה מודרכת של
הלשוו האינפורמטיבית השימושית ,ראה :ניר ,תשל"ד; על הצורך באימוו בקריאה אינפור-
מטיבית כאמצעי התורם לטיפוח החשיבה ,ראה :הרמתי ,תשנ"ו.
38
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
1.22הומז
), (1964, Homseבהשיבו על השאלה "מהי השפעת הקריאה על האדם?",
מצטט מפי וייפלס ואחרים חמישה מרכיבי השפעה עיקריים :א .ההשפעה האינסט=
רומנטלית -כמכשיר להשגת מידע וידע; ב .ההשפעה היוקרתית -באשר הקריאה
היא מכשיר לקידום עצמי; ג .ההשפעה האסתיטית -תרומת הקריאה לעיצוב הגישה
האסתיטית;
ד .ההשפעה המשחררת -את האדם מהמתחים; ה .ההשפעה המעצבת -
ומחזקת את עמדותיו של האדם.
1.23בכינוס האמור הוזכרו דבריו של וילבור שרם על טיבן של החדשות ,המתפרסמות
בעיתון .למרות שדברי שרם נכתבו לפני כשנות דור )בשנת ,(1949לא פג טעמם ,ויש
בהם משום עניין מיוחד לכל מורה ,הנעזר בעיתון לצורכי הוראתה של הבנת הנקרא
או לטיפוח חינוכי כלשהו .שרם יוצא מתוך ההנחה ,שלחדשות המתפרסמות בעיתון
יש קיום עצמאי ,קיום השונה במהותו מהמציאות ,המתוארת ע"י אותן חדשות.
לדבריו ,החדשות קיימות רק בתודעת האנשים ואינן זהות עם המאורע גופו .הן יצירי
רוחו של האדם ,פרי ניסיון לשחזר את המאורע לאחר התרחשותו ,בדרך המאפשרת
לקורא תפיסה משמעותית של המאורע.
בתור שכזאת החדשות הן אמצעי קומוניקטיבי ,והן מתאפיינות באפיוני התהליכים
הקומוניקטיביים.
שרם מבחין במספר גלגולים בדרך יצירתה של החדשה:
א.
בשלב הראשון נוצרת החדשה ע"י צירופם של עדויות ראייה ,דיווחים מכלי שני,
פרשנות והסברים מכלי שלישי ,ובתוספת ידיעותיו ,נטיותיו ועמדותיו של כתב
העיתון נוצרת חיrבנית הגמורה של החדשה.3
ב.
בשלב שני הידיעה מוצפנת לשדר ,4לרוב ע"י עורך ,שלא היה לו קשר ישיר
לאירוע עצמו .בשלב זה משתנה הידיעה בהיקפה ,בצורתה ,בתבניתה ובהדגשיה,
ע"מ להתאימה לדרישות הטכניות ולשאר האילוצים הקשורים בצורכי השדר,
בהתחשבות בטעמו של קהל הקוראים ומתוך שיקולים מסחריים ,מדיניות העיתון
ועוד.
ג.
הידיעה משודרת ברדיו )או על גלי האתר ועל גלי האור( עד שנקלטת ,בסופו של
דבר ,ע"י קהל הקוראים )המאזינים או הצופים( .בקרב קהל הקוראים מתמודדת
הידיעה על תשומת-לב עם גורמי תחרות רבים ,הקיימים בסביבתו הישירה של
הקורא.
ד.
הקורא הממוצע בורר לו לקריאה כרבע מתוך שלל הידיעות שבעיתון )ואם מדובר
בהאזנה לרדיו ,הוא עשוי לקלוט עד כמחצית מהפריטים המשודרים(.
3
לא נחדש רבכ"ז ב עיר כאן ,כי ההבדלים בין עיתרן לעיתרן במסירת ארתה ידיעה יש בהם כדי
לאשר נכונרת טענה זר של שרם.
4
יישדר" כאן -הרא תרגום להעברת ידיעה באמצערת כלי תקשררת כלשהר )רלאר דרקא ברדיו(,
רזאת בעקברת השימוש הרררח בתררת התקשררת מיסרדר של יעקרבםרן ) .(1970אגב ,הדמירן
בין תפיסתר של שרם לבין תפיסתר של יעקרבסרן ברלט לעין ,רייתכן שכאן המצע המרקדם,
רהמפורט ירתר ,לתררתר של יעקרבסרן.
39
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה.
פריטי חדשות אלה נתפסים ע"י הקורא היחיד כחלק מתבנית )גשטלט( אחרת:
הגירויים שבסביבתו ,רקעו,
מצבו
הגופני והנפשי,
מטען ידיעותיו ,עמדותיו
וכו'.
ו.
לאחר שהפרצפציה של הידיעה נשלמה ,הידיעה הופכת לחלק מתוך מכלול
ידיעות דומות ועמדות ,המהוות כשלעצמן בסיס לפעילות ,לשינויים ולהשתנות
וכן לקליטת ידיעות נוספות בעתיד 1966, Beminghausenעמ'.(129-128 :
עד כאן עיקרי דבריו של שרם.
ואם כי כלי התקשורת ההמוניים האלקטרוניים )הטלביזיה ,הרדיו ,רשמי קול וכו'(,
שהשתלטו על חיינו מאז מאמרו של שרם ,שינו ,במידה רבה ,את ההתייחסות לחדשות
המודפסות ,לעומת המושמעות )ברדיו( או הנצפות )בטלביזיה( ,הרי יש להניח,
ששיעור הקוראים באוכלוסיה לא השתנה עקב הצטרפות שכבות נוספות לציבור
קוראי העיתון ,שכן עליית שיעור יודעי קרוא וכתוב והגידול בשכבת המשכילים
הרחיבו ,במידה ניכרת ,את' מעגל קוראי העיתון .
1.3
המטרות בהבבת הבקרא
1.30מתוך שפע המטרות ,המצויות בספרות הפידגוגית ,בחרנו ,לענייננו ,במטרות
שנוסחו ע"י החוקר האמריקני הידוע ,פרדריק דייויס ) .(1966המטרות הללו נתגבשו,
עפ"י עדותו של דייויס ,על סמך עבודת ליקוט ענפה וסבוכה ,שנעשתה מתוך רשימה
ארוכה ובלתי נדלית ,כמעט ,של מטרות ,שנוסחו ע"י בני סמכא ,ונמצאו מפוזרות
בספרות הפידגוגית המקצועית.
מתוך הרשימה הארוכה מאד נבחרו ע"י דייויס תשע מטרות ,שנראו בעיניו כחשובות
וכייצוגיות ביותר -אם בזכות עצמן ואם על שום היותן ניתנות למדידה כמותית
)שם ,ע' .(183
1.31המטרות בהבבת הבקרא -לפי דייויס
.1
היכולת לפרש מלים שבטקסט.
.2
היכולת להבין משמע המלים בשימושיהן הקונטכסטואליים.
.3
היכולת לעקוב אחר ארגונו המיוחד של הקטע.
.4
היכולת לזהות את הרעיון העיקרי של הקטע.
.5
היכולת להשיב על שאלות ,הדורשו:ז הן הבנת המשמעות המפורשת והן את הבנת
רוח הכתוב.
.6
היכולת למזג את הרעיונות שבקטע לכדי מסכת שלמה.
.7
היכולת להסיק מסקנות מהכתוב.
.8
היכולת לזהות את האמצעים הספרותיים המיוחדים שבכתוב ,היוצרים את הלכי
הרוח שבו ,את מאפייניו ואת סגנונו.
.9
היכולת לזהות את כוונות הכותב ,נקודת הראות שלו ומטרותיו.
1.32מאז פרסום המטרות הנ"ל ע"י דייויס ,נעשו נסיונות רבים להציג מטרות בהבנת
הנקרא ,אולם פרט למיוז שונה ,ביסוח אחר והעתקת ההדגשים אין בכל הנסיונות
משום חידוש של ממש.
כך ,למשל ,נעשה נסיון כזה בעברית ע"י נרדי ) ,(1972הממיין את המטרות הנ"ל
40
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לשלושה תחומים :א .ידיעת מלים והכרתן .ב .הבבת תוכבם של קטעים .ג .התאמה
ושימוש ברעיובות ,סברות ומושגים ,שברכשו תוך כדי קריאה ,או ,במלים אחרות:
קריאה ביקורתית )ע' .(131
1.33עביין מיוחד עשוי להיות בעבודת צוות הלשון לכיתות ב-ו שבמרכז לתוכביות
לימודים של משרד החיבוך והתרבות )טיפוח הבבת הבקרא .(1975 ,צוות זה ממיין אף
הוא את המטרות לשלושה תחומים עיקריים :
א.
היכולת ליהבות ולהתרשם מטקסטים כתובים;
ב.
להבין ולפעול על-פיהם באופן מודע ומבוקר;
ג.
להיעזר בלשון הכתובה לשם עיצוב השקפת עולמו של הקורא ,העשרת בסיובותיו
וידיעותיו ולשיפור התמצאותו בעולם )ע' .(2
מיון זה מעוגן גם בהבחבה לפי סוגי טקסטים שובים ,והם :א .טקסט אמבותי=ספרותי;
ב .טקסט "מפעיל" )כלומר:
טקסט הכולל הוראות לביצוע פעולה כלשהי ,כגון:
דיבים(; טקסט עיובי-הגותי )ע' .(15
.2
פיתוח יחידת ההוראה בסמיבריון הדידקטי
2.1
ההכבה העיובית
2.11העיון בסוגיה של הבבת הבקרא הקיף מלכתחילה בושאים ,הקשורים בגורמים
המקילים על הקריאה ,כגון:
אוצר המלים ודרגות קושיין של מלים לפי מחקרי
שכיחות )בלגור תשכ"ח; תשל"ד; הרמתי תשל"א(; היחס בין התמביות והתבביות
)בחשון ,תשי"ט; אורנן ,תשכ"ט(; מבבה המשפט וסוגיו )בחשון ,כב"ל; הרמתי ,כב"ל(,
ועוד.
כמו=כן הוקדש חלק מהעיון לל'שון העיתונות )בלום ,תשל"ה(. s
מכאן ואילך הצטמצם הדיון )צמצום לשם הרחבה והעמקה( בשימוש בפרוזה הייצוגית
מתוך העיתובות ,כבסיס עיקרי להבבת הבקרא.
2.12הדיון בקטעי העיתובות הציב בפני התלמידים את האתגר להתמודד עם עיבוד
יחידת הוראה מצומצמת ,שהתבסס על קטע אחד מני רבים.
בסופו של דבר בפלה הבחירה על הידיעה ,המוסרת על ביקור ועדת החוץ והבטחון
של הכבסת בגדר הטובה )ראה במבוא(.
2.2השיקולים בבחירת הקטע
ביסודה של בחירת הקטע עמדו מספר הבחות יסוד ,והן:
א.
הבושא האקטואלי של הקטע ,בושא שהעסיק את הציבור ,יעורר עניין מיוחד גם
בקרב התלמידים,
5
מטעמיס מובביס לא יורחב כאן הדיבור על נושאיס אלה ,שכן הרחבה כזאת חורגת מבושאו
של מאמר זה,
קורא המעוביין להרחיב את היריעה ,יעבה בא לרשימה הביבליוגרעית שבסוף המאמר.
41
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב.
הידיעה הקצרה של הקטע )כ 20-שורות( תאפשר דיון פורה וממצה בקטע ,על
כל היבטיו.
ג.
לשובו הפשוטה ,יחסית ,של הקטע תקרב את התלמיד הממוצע ,שאינו מורגל
בקריאת עיתון )או :מורגל בקריאת המדורים ייהסנסציוניים" בלבד( ,לעיתון,
בחינת "לא בשמים היא ." …
2.3חיבור התרגילים לקטע
2.31לאחר נסיונות עיבוד שונים ,שנעשו ע"י התלמידים )בקבוצות( ושהצטמצמו
בשאלות מתחום הלשון והדקדוק ,הוצע לתלמידים דף תרגילים בן שלושים וחמש
שאלות והוראות לביצוע העבודה )ראה :נספח א'(.
2.32גליון העבודה המוצע ,על פריטיו המרובים ,עורר חילוקי דעות חריפים בין
התלמידים ,ותרם לדיון פורה באשר למהותה של הבנת הנקרא ,מטרותיה ועוד.
2.33עיקרי הנימוקים ,שהועלו נגד גליון העבודה ,היו:
א.
המספר הרב של התרגילים )שלושים וחמישה( אינו עומד בשום יחס ליריעתו
הקצרה של הקטע ) 19שורות דפוס על פני טור אחד(.
ב.
אין זה מתפקידו של המורה לעברית "לפלוש" לתחומי דעת אחרים )כגון :גיאו-
גרפיה ,אזרחות וכו'( ,ואף אין לו הבקיאות הדרושה לכך.
נימוקים נוספים -אם כי משניים בהדגשם ,היו:
ג.
מספר השעות השבועיות ,המוקצב להוראת העברית ,אינו מאפשר למורה לעסוק
בנושא הבנת הנקרא בהרחבה כזאת.
ד.
המורה הבודד ,וביחוד הבלתי מנוסה ,אינו מסוגל להגיע להעמקה כזאת בחיבור
שאלות; ועוד ועוד.
2.34בסופו של דבר הוחלט ,בלי למעט בחשיבותן של הטענות ,שהועלו ע"י מבקרי
הגליון,
להעמיק,
במסגרת קבוצות-דיון קטנות ,בבעיות הכרוכות בהוראת הקטע
בכיתה בעזרת גליון התרגילים ,לבחון ,מתוך שיקול דעת דידקטי ,את השאלות המהו-
תיות לכל יחידת ההוראה )ה"מה?" ,ה"למה?" ,ה"איך?" וה"מתי?"( ואת התהליכים
העיקריים ,הנהוגים בעיצוב תוכניות הלימודים )כגון :הקשר בין המטרות הסגוליות,
המשתמעות מיחידת ההוראה המוצעת )או :ההתנהגויות( ,ובין המטרות הכלליות
)הרחבות יותר( של תחום הדעת המסויים.
2.4
בקרה וביתוח
2.40עבודת העיון והמיון התבטאה בארבעה תחומים עיקריים ,והם :א .ההתנהגויות6
6
השימוש במונחים "התנהגויות" )בנבדלמה"מטרות"( ו"פעילויות למידה" ,המובאים להלז,
הוא לפי ההבחנות הנהוגות כתוכניות הלימודים החדשות .ראה על כך :אדז ) ,(1971לוי
) .(1971
42
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הנדרשות לפי התרגיל .ב .תחומי הדעת ,הבאים לכלל ביטוי בקטע .ג .פעילויות
הלמידה ,הנדרשות מהלומד .ד .הקשר בין תוכני הלמידה )התרגילים( לבין המטרות
הכלליות.
2.41ההתגהגויות הגדרשות לפי התרגיל
(1
התייחסות לבעיות אקטואליות ונקיטת עמדה כלפיהן.
(2
פיתוח הבעה פעילה לסוגיה )ראה להלן" :פעילויות הלמידה"(.
(3
הפעלת הדמיון.
(4
למידת מושגים חדשים )או :ביסוס מושגים עמומים(:
)א(
ספר )סמ"ך שואית ופ"א קמוצה(
)ב(
ישובי עימות
)ג(
הגנה מרחבית
)ד(
בכיר
)ה(
זוטר
)ו(
ניבים וביטויים הגזורים משורש "גדר"
)ז(
משקל ייתפעול".
סדר ההתנהגויות הוא מקרי ואין בו משום נקיטת עמדה לגבי משקלן הסגולי של
ההתנהגויות השונות.
2.42תחומי הדעת הבאיס לכלל ביטוי בקטע
(1
התיישבות
(2
מדיניות
(3
צבא
(4
כלכלה
(5
גיאוגרפיה
(6
אזרחות
(7
לשון וסגנון.
ריבוי תחומי הדעת ,המתגלה בקטע קצר זה ,יש בו כדי להצביע על תפקידו של
העיתון
בחינוך
האזרח ,בהעשרתו
התרבותית ובהרחבת אופקיו
מחד ובאפשרויותיו
לשרת מאידן ,את צרכי האיגטגרציה שבין המקצועות )על חשיבותה הגדלה והולכת
של האינטגרציה בין המקצועות הנלמדים ,לפי התפיסות הרווחות בתוכניות הלימודים
החדשות ,ראה :אדן ,1971ע' .(55-54
2.43פעילויות הלמידה הגדרשית מהלומד6א
)(1
השלמת משפטים )(35,33,30,18
6א
המספרים הממוסגרים ,משמאל לסעיפי הפעילויות ,מציינים את מספר התרגיל שבגליון
התרגילים )בספח א'(.
אין למדוד את הפעילויות השובות מדידה כמותית ,לפי מספר התרגילים הרשום ליד כל
פעילות ,שכן פעילות אחת ,כחיבור דו-שיח ,דרך משל )סעיף 12ברשימת הפעילויות(,
שקולה כבגד פעילויות רבות בהשלמת משפטים ,למשל )סעיף 1ברשימת הפעילויות(.
43
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
)(2
תשובות קצרות )(31,18,14,7,6,2
)(3
תשובות ארוכות )(1
)(4
עיון במילון )(35,31,29,27,18,16,15,14
)(5
עיון בספרי יעץ )(13,1
)(6
חיבור כותרת )(23
)(7
חיבור פסקה )(24
)(8
מילוי טבלה )(20
)(9
עריכת דיאגרמה )(10
) (10חיבור כתבה )(11
) (11חיבור מכתב )(3
) (12חיבור דו-שיח )(28
) (13חיבור שאלון )(21
) (14עריכת סקר דעת-קהל )(21
) (15שימוש במפה )(7,6
) (16שרטוט מפה )(5
) (17עיון כסדרה של עיתונים )(8
) (18מיון החדשות )(9
) (19הסקת מסקנות מנתונים סטטיסטיים )(20
) (20כתיבת חיבור ).(22,12
הפעילויות הלימודיות המגוונות ,המוטלות על התלמידים ,עשויות להגביר את העניו
בלמידה ואף לענות על צרכיהם של טיפוסי תלמידים שונים ושל תלמידים בעלי רמות
חשיבה שונות ,באשר השאלות מייצגות קשת רחבה של רמות חשיבה ופעילויות.
2.44הקשר כין תוכני הלמידה לבין המטרות לפי דייויס7
כמקובל בפיתוח תוכניות הלימודים החדשות ,נעזרנו גם אנו בלוח דו-ממדי ,לשם
ניתוח לוגי של הקשר בין תוכני הלמידה ,כפי שבאים לידי ביטוי בגליון העבודה,
לבין המטרות.
לוח כזה עשוי להצביע על מידת שכיחותן של מטרות מסוימות והעדפתן ,תוך כדי
תכנון היחידה הלימודית ,ממטרות אחרות ,על סדר הופעת המטרות בתוך היחידה
ואף לגלות ליקויים ,שמתכנן היחידה לא היה מודע להם בשעת העיבוד )השווה:
,1973 Tylcrעמ' 147ואילך(.
ניתוח לוגי של הקשר בין התרגיל לבין המטרות ,שנוסחו ע"י דייויס )לוח ,(1
2.441
גילה תמונה מעניינת כדלקמן:
(1
כל המטרות של דייויס מיוצגות בתרגיל לפחות פעם אחת.
(2
חלק מהמטרות מיוצגות בתרגיל ארבע -שש פעמים .מטרות אלה הן :מס' 2,1
)ידיעת פירושי מלים בין כמנותק מההקשר ובין על סמך ההקשר() 7 ,5 ,הבנת
המשתמע מן הכתוב והיכולת להסיק מסקנות מהכתוב( .הואיל ומטרות אלה הן,
אולי ,המרכזיות שברשימה ,הרי ניתן לראות ,שהעבודה שלפנינו מדגישה את
האלמנטים המרכזיים שבהבנת הנקרא.
7
על המטרות ,שנוסחו ע"י דייויס ,ראה לעיל ,סעיף .1.31
44
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לוח : 1הקשר ביז תוכני הלמידה )לפי התרגילים( וביז המטרות לפי דייויס
המטרות לפי דייויס
סעיפי
התרגיל
2
3
4
6
5
8
ד
9
סה"כ
1
2
3
4
x
5
6
ד
8
1
x
9
1
x
10
1
x
11
1
x
12
1
x
13
14
1
x
15
x
16
x
18
x
1
2
x
17
2
x
19
20
21
22
x
23
x
25
x
x
3
1
x
26
1
x
1
x
28
29
1
x
24
27
1
1
x
x
1
x
1
30
31
32
x
33
1
1
x
34
35
סה"כ
6
4
6
4
25
45
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
(3
בתרגיל מצויות 10שאלות ,שלא נמצא תיאום בינן לבין מטרה מהמטרות של
דייויס .משמע :שאלות אלו חורגות מעבר למטרות אלה .אלה הם ,בעיקר ,אותם
סעיפים ,הדורשים
מהתלמיד התבססות על מטען הידע הקודם שלו )ראה:
לדוגמה סעיפ.ים (17 ,3-1או מיומנויות ,שאינן מותנות בהבנת הנקרא דוקא
)כגון :שאלות ,(7-6וכן השאלות העוסקות בבעיות דקדוק ולשון )כגון,19 :
.8(35-34
2.442יש להדגיש ,שתהליך בדיקת התרגילים לאוךrהמטרות היה שונה כאן מהתהליך
המקובל עפ"י גישת (1973) Tylerותואם יותר את גישת פוקס ,המבוססת על תפיסת
שוואב )שרון ,תשל"ז( .בעוד שבגישת טיילר ראשיתה של יצירת התוכנית היא בהגדרת
המטרות ,הרי לפי גישת פוקס ייתכן מצב הפוך ,כאשר המטרות מתגבשות )או:
מותאמות( בדיעבד ,לאחר הכנתה של התוכנית.
גם בעיבוד התרגילים לקטע שבלקח מהעיתון הלכנו בדרך ההטרמה :לאחר שהוכנו
התרגילים ,בדקנו את המטרות שנוסחו ע"י דייויס ,ולאחר שהן "אומצו" על ידינו
ונראו מתאימות לצרכינו ,בדקנו לאורן את מידת הקשר בין התרגילים ובין המטרות
הללו.
חסרונה של גישת פוקס מתגלה בעבודה שלפנינו ,כאשר התברר ,שלחלק מהתרגילים
אין "כיסוי" במטרות שאומצו על-ידינו .מאידך ייתכן ,שליקוי זה היה מחייב את
מתכנן התרגילים לנסח בעצמו מטרות ,או לתור אחרי מטרות מוכנות שכבר נוסחו
ע"י אחרים ,שיהא בהן משום מענה לתרגילים שחוברו על ידו .פתרון כזה היה משתבץ
שוב בגישה של שוואב )אליבא דפוקס( ,הגורסת ,שנקודת המוצא היא הסיטואציה
הפרקטית-מעשית ,וממנה יוצאים אל התיאוריות השונות ,שיש בהן כדי לשמש כיסוי
לאספקטים שונים של הבעיה )שרון ,עמ' ; 9(29אולם בשל אילוצים טכניים וקוצר
זמן לא הלכנו בדרך זאת ,ויש להצטער על כך.
.3
ארגון הניסוי
כאמור לעיל )בהקדמה( ,הוצע לקיים עריכת ניסוי זוטא ,לשם בדיקת היחידה בתנאי
"השדה".
3.1
בחירת כיתות הניסוי
לאחר שהועלתה ההצעה בפני הנהלת ביה"ס הממלכתי יינוה עוז" לערוך את הניסוי
ב דגם מצומצם ,נפלה הבחירה על שתי כיתות ח' .הבחירה הייתה מעוגנת הן בשיקול
המעשי )התחשבות בלוח הפעילויות של ביה"ס( והן ,ובעיקר ,בשיקול הענייני:
יחידת הלמידה פותחה לצרכי כיתות חטה"ב )ז-ט( ,וכל עוד אין כידינו לקבוע בדיי-
קנות לאיזה שלב של הרצף מותאמת יותר היחידה ,עדיף לבחור בכיתה האמצעית
שברצף זה.
8
מכאן תיתכן מסקנה מרחיקת לכת ,והיא :המטרות שנוסחו ע"י דייויס אכן נועדו להבנת
הנקרא במובנה הצר ,ולא כפי שנושא זה נתפס על-ידינו )ראה לעיל ,סעיף ;(1.11אולם
השערה כזאת רחוקה מלהתקבל על הדעת ,ואין כאן מה להוסיף.
9
נראה לנו ,שדרן זאת ,המובילה מהמעשה אל העיון )דרד שהיא ,ביסודה ,אינדוקטיבית(,
בתחום הקנייתן של תיאוריות