דורית רביד
חשיבות מבנה הסמיכות בהוראת התחביר
1.0במאמר זה הרבאה הטענה ,כי יש חשיברת מררבה להרראת מבנה הסמיכרת העברי
כחירני להבנת הנרשאים הבאים:
הבינרני
א.
דרגת השמנירת של אלמנטים חצי שמניים כגרז:
הפרעל ,שם הפערלה,השם התרארי רשם הפרעל.
ב.
הבחנה ביז לרראי מצד אחד למרשא אר לתיארר מצד שני.
ג.
חשיברת ההבדל שביז מילרת יחס לביז מצייז השייכרת של.
1.1אנר מבחינים ביז שלרש צרררת של מבנה הסמיכרת בעברית:
.1
א.סמיכרת חבררה
בית המררה
ב.
סמיכרת פררדה
הבית של המררה
ג.
סמיכרת כפרלה .
ביתר של המררה
הקשר הסמנטי שביז הנסמך לסרמך הרא לעתים קררברת קשר של שייכרת ,כמר ב)(1
למעלה ,אך במקרים רבים קשר זה הרא שריררתי ,משתנה ראינר נצפה מראש:
.2
שמלת קטיפה )עשרייה מקטיפה(
שמלת פפקר )מתרצרת ביהח"ר "פפקר"(
קרפסת גפרררים )נרעדה להכיל גפרררים(
מכרנת זמז )שבה נרםעים במימד הזמז(
עצי אברקדר )עצים המניבים אברקדר(
תרמיל גב )תרמיל המירעד לנשיאה על הגב(
רכיר"ב.
שלרשת מבני הסמיכרת מרפיעים בתכיפרת רבה בשפה המדרברת רהכתרבה ,רביחרד
באמצעי התקשררת .על כך תעיד קריאת כתבה כלשהי בכל עיתרן .לא ניכנס במאמר
זה לרריכרח ,הדן בתקינרת נררמטיבית של מבנה סמיכרת כלשהר ,ראף לא לשאלה אם
רצרי ,סגנרנית ,להשתמש במבנה סמיכרת זה אר אחר .נגביל עצמנר מראש לשאלרת
התחבירירת בלבד.
1.2מבנה הסמיכרת הרא קנה מידה נאמז לבדיקת "שמנירת" של אלמנט כלשהר
בעברית; כלרמר ,בין שאר הדרכיס התחבירירת להבדיל ביז יישם" ל"לא-שם" יש
למנרת את היכרלת להיכנס למבנה סמיכרת .יכרלת זר קיימת רק באלמנטים שהמאט-
ריצה הלקסיקאלית שלהם מכילה את התכרנה ]+שמני[ .יחד עם זה ,רק שמרת עצם
מובהקים יכרלים להרות גם נסמך וגם סרמך בכל שלרש צרררת הסמיכרת; אלמנטים
"פחרת" שמניים מוגבלים ירתר בתיפקרדם בשש האפשרוירת הנתונרת.
) = 6נסמך -סרמך x 2מבני סמיכרת .(3
נציג עתה את האלמנטים השמניים רהשמניים למחצה המתפקדים במבני סמיכות:
1.2.1שמות עצם מובהקים :מתפקדים כנסמך וכסומך בכל שלרשת מבני הסמיכרת:
112
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
.3
כסומך
בבסמך
ספר התלמיד -ספרו של התלמיד
הצבע של המגבת -צבעה של המגבת
הספר של התלמיד
1.2.2
צבע המגבת
ה ב ינו נ יהפ ו ע ל :בל צורת הווה )בינוני( של פועל יבולה לתפקד בשם
עצם בבוח )(agent nOlln
בתנאי:
א.
שיש בתמובת העולם הקיימת "מקצוע" או "תבונה" תואמים.
ב.
שתיפקוד סמנטי זה עדיין אינו תפוס ע"י מלה במשקל אחר,
לרוב שמני לחלוטין.
לדוגמא ניקח את הבינוני בבנין קל ,המתפקד בשם-עצם מובהק -
ש ו ד ד .תיפקוד
ס מנטי זה קיים בתמונת העולם שלבו ואינו תפוס ע"י המלה-נבוח שדד
ג ו נ ב
קטל( .לעומת זאת ,הבינוני הפועל
)במשקל
קיים בתמונת העולם שלנו ,אר אינו
מתפקד כש"ע ,כיוון שתיפקודו הסמנטי תפוס כבר ע"י המלה גנב במשקל קטל.
ולדוגמא אחרונה :המלה ד ורר אינה מתפקדת כש"ע ,למרות שאין לה מקבילה
בין שאר המשקלים ,משום שבתמונת העולם שלנו אין מקצוע או תכונה כאלה .בשדה
הסמנטי של תקופת התנ"ר הייתה אולי למלה זו משמעות כלשהי -דורר ענבים בגת,
למשל; כיום אין לה משמעות של ש"ע.
לאור האמור לעיל ,יש לחלק את צורת הבינוני בעברית לשני חלקים:
.1
בינ וני
פ ו ע ל
פועלי לחלוטין ,שאינו יכול לתפקד במבנה סמיכות )אלא
אם כן אנו ,אוטומאטית ,מייחסים לו תיפקוד סמנטי של ש"ע ,למרות שבפועל אין
ש"ע כזה קיים בשפה(.
.2
ב ינו נ יפו ע ל
שמני לחלוטין או בדרר להיות שמני ,כגון :רופא ,נכבד.
מפעיל ,מוכתר ,מפקד .מלומד .מתמחה .בינוניים מסוג זה מתפקדים במבני סמיכות
בדיוק כמו שמות העצם המובהקים שהוזכרו בסעיף .1.2.1למעלה.
לדוגמא:
בבסמך
כסומך
מפעיל המכונה.
מכונת המפעיל.
המפעיל של המכונה
המכונה של המפעיל.
מפעילה של המבונה.
מבונתו של המפעיל.
1.2.3
ה תוא ר .כבר דובר רבות בספרות העולמית והעברית על סיווגו של התואר
יחד עם השם או ,לחילופין ,עם הפועל .תיפקודו של התואר במבני סמיכות כנסמך
מהווה נימוק לאלה המסווגים אותו יחד עם השם ,שכן ,כמו שציינו למעלה ,כניסה
למבנה סמיכות היא קריטריון לשמניות.
כבסמך
אדום -חזה
צהוב -פנים
ארוך -רגלים
יפה -תואר
מהיר -החלטה
כנסמך חלים בתראר השינויים הפונולוגיים הרגילים ) -מהיר מהיר ,יפה יפת(.
התואר אינו יכול להיות סומך אלא רק לוואי לאלמנט ש ני כלשהן .באל; נט ז -אין
חלים שום שינויים הנדרשים בנסמך:
צפור אדומה ,החלטה מהירה ,ספר צהוב ,בחור יפה.
113
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
1.2.4
ה פעו ל ה.שני משקלים שמניים צמודים בעברית למערכת הבניינים
ש ם
מבחינה צורנית )ולעתים סמנטית תחבירית( :הבינוני ,שבו דובר כבר ,ושם הפעולה.
כמו הבינוני ,יש לסווג את שם הפעולה לשתי קבוצות -אלה שהם עדיין ייפועליים"
במהותם ,ואלה שכבר חצו את הגבול לשמניות .ההבחנה ביניהם פשוטה ,בעזרת
הקריטריון התחבירי של מספ ר :רק שם ניתן להפוך לצורת רבים .כך למשל ,תבנית
הפעולה של הפעל י,ש,ב ,בבנין קל ,כוללת 3צורות ,אחת מהן פועלית ושתיים שמנ-
יות:
.4
א.ישיבה )פעולת הישיבה(
ב.
ישיבה )פגישה ,דיון(
ג.
ישיבה )שבה לומדים תורה(
ניתן לומר:
.5
היום היו לנו שלוש ישיבות של המרכז .
.6
בירושלים הולכות ונבנות ישיבות רבות.
.*7
הוא ישב ישיבות נוחות.
אך לא
שם הפעולה )הפועלי והשמני( מתפקד כנסמך בכל 3צורות מבני הסמיכות:
.8
פועלי
שמני
הכשלת התוכנית.
סיפור החטופים.
ההכשלה של התוכנית.
הסיפור של החטופים.
הכשלתה של התוכנית.
סיפורם של החטופים.
אך לא כל הדוברים מקבלים את כל צורות הסמיכות ,שבהן מתפקד שם הפעולה
הפועלי כסומך.
.9
.1.2.5
ה ש ם
פועלי
סיפור ההכשלה.
שמני
אמינות הסיפור.
?הסיפור של ההכשלה.
האמינות של הסיפור.
?* סיפורה של ההכשלה.
אמינותו של סיפור.
ה ת ואר י .השם התוארי ,הגזור מתואר בתוספת סיומת של שימן
מופשט ,או במשקל של שימן–מופשט ,דומה לשם הפעולה בתיפקודו .הוא מהווה
נסמך בכל האפשרויות:
.10
יפי הפריחה.
היופי של הפריחה.
יופיה של הפריחה.
אך לא כל הדוברים מקבלים אותו כסומך בכל האפשרויות:
.11
מהות היופי.
המהות של היופי.
מ הותו של היופי .
.1.2.6שם ה פ ו ע ל .כוונתנו כאן ל בו קור ה נטו י ,ולא לשה"פ ,בלי להיכנס
לויכוח על ההבדל או הדמיון ביניהם .זהו האלמנט הפחות-שמני מכל אלה שהוזכרו
למעלה .הרא מתפקד כנסמך רק בשתיים מצורות הסמיכות:
.12
בוא הנשיא
*
הבוא של הנשיא )*בוא של הנשיא(
בואו של הנשיא
114
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אין הוא יכול להיות סומך במבנה סמיכות ,אלא רק כשהוא-עצמו מהווה נסמך במבנה
סמיכות שהוא-הוא הסומך:
.13
ת יאור בוא הנ שיא
התיארר של בוא הנשיא
*
תיאררר של ברא הנשיא.
לאור כל האמרר לעיל ,אפשר לסדר את האלמנטים השמניים רהחצי-שמניים בטבלת-
הירארכיה למן ש"ע ה"שמני" ביותר ועד לאלמנט ה"שמני" פחות:
.14
שם עצם
בינוני שמני
את התואר אין לדעתי להכניס
להירארכיה זו ,אלא "לספח"
שם פעולה שמני
אותו אליה בהערה ,תוך ציון
'tlJם תוארי
+ jשמני[ במאטריצה הלקסי-
שם פעולה פועלי
קאלית שלו.
שם הפועל
2.0
שלושת האלמנטים האחרונים בהירארכיה )שם פעולה פועלי ,שם תיאורי
ושה"פ( ירצרים בעיות בהוראת התחביר בבתי הספר שלנר ואף בסמינרים.
נתבונן במשפטים הבאים:
.15
.16
.17
.18
ידיעתה של רחל אתה ח ו מ ר מושלמת.
הבריחה נו כ ל א
ע כ ו בוצעה בקפדנות.
צאתו של אהובה ל קרב דיכא את ררתי.
אדיבותר של אררי בזמנ ים ק שים עזרה לו להתגבר על בעיות
רבות.
ניתוח משפטים אלר בכיתה יעלה ,כי 90%מן התלמידים יטענו ,כי האלמנטים המסו-
מנים בקו הם מושא ישיר ,ת .מקרס ,ת .תכלית ות .זמן בהתאמה .אם נעיר ,כמצופה,
t:lאין הדבר כך ,שכן אלמנטים אלר מתארים מבנה שמני רלא את הנשוא ,ולכן ארבעתם
לוואים ולא מרשאים או תיאורים ,נקבל ,קרוב לרודאי ,את התשובה הבאה מן התל-
מידים :והלא הם עונים על השאלות "את מי ,את מה" ,מתי? מהיכן? לאיזר מטרה?
וכו'.
2.1
הבהרת בעיה זו לתלמידים תלריה בהסבר של מבנה הסמיכות .על הכיתה
להבין היטב ,כי
ל ו ואי
מתאר אלמנט +jשמני[ כלשהו )ש"ע ,בינוני t:lמניt:l ,ם
פעולה ,שם תוארי או שה"פ( ואילר תיאורים ומושאים נצמדים
ל נ ש ואי ם ,שהם
פועל או תואר .לשם כך אפשר להיעזר בתרגיליו של בלאר) ,יסודות התחביר ,חלק א'(.
אולם אין להסתפק בקביעת מסמרות מסוג זה ,ראפשר להיעזר בהסבר הבא:
כאשר שלושת האלמנטים שנזכרר לעיל )שם פעולה פרעלי ,שם תוארי ושה"פ( מהווים
ב סמך
במבנה סמיכות כלשהו ,כי אז גזור מבנה סמיכות זה מ מ שפט עמוק) :ויש
להדגי t:lאת ההבדל שבין מבנה שטח שאינו משפט-מבנה הסמיכות ,לבין המבנה
העמוק ,שהרא משפט(.
.15
ידיעתה של רחל את
החומר
15א .רחל יודעת אתה ח ו מ ר
.16
הבריחה מכלא
16אx .ברח מכלא
.17
עכו
עכר
צאתושלאהרבה לקרב
17א .אהובה יצא ל קרב
.18
אדיבותו של אררי בז מני ם
ק שים
115
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
18א.
אורי אדיב
במבני-השטח האלמנטים
ב ז מני ם
קשי ם.
המסומנים בקו הם לוואים ,כי הם מתארים אלמנטים
שמניים .במבנה העמוק של כל משפט )משפט א( אלמנטים אלה הם אמנם מה שנראה
לתלמידים בכתה -מושא ,תיאור כל שהוא ,וזאת משום ,שהם צמודים לפועל או
לתואר ,שממנו נגזר אח"כ שם הפעולה או שם הפועל או השם התוארי .את תהליך
הגזירה ניתן לתאר בקווים כלליים בדרך הבאה:
.19
צ"ש }פועל { משלים
רשות
תואר
1
3
2
])2+שמני( [1 +
3
מבנה סמיכות
זהו ,כמובן ,תיאור כללי
כיוון שיש לדאוג לכך שפועל יוצא יקח מושא
ב יות ר,
ישיר ופועל עומד או מצריך תיאור ,מתאים ,כן יש לסדר זאת כך שפועל יהפוך לשם
פעולה או לשה"פ ,ותואר -לשם תוארי.
באופן כללי אפשר לטעון כי:
.20
א.
כל מבנה סמיכות ,שהנסמך בו הוא שם פעולה או שה"פ ,גזור
ממשפט פועלי עמוק.
ב.
כל מבנה סמיכות ,שהנסמך בו הוא שם תוארי ,גזור ממשפט
שמני עמוק שהנשוא בו הוא תואר.
לעניות דעתי יש ללמוד מדוגמאות אלו ,בכל מקרה ,שאין ללמד את חלקי המשפט
כתשובות אוטומטיות לשאלות שנלמדו ע"פ) ,מהו מושא? "את מי? את מה?" ,מהו מ.
עקיף? "למי? ,למה?" וכו'( ,שכן סעיף 2.0-2.1הוא רק דוגמא אחת מני רבות לטעות
המטעה שבגישה זו.
3.0
לסיום נציין ,כי לימוד טוב של נושא הסמיכות ימנע את הטעות השכיחה
הרווחת בין תלמידים באשר לתפקידה של המלה
התלמידים לאלמנטים שלפניהם בא
כאל
ש ל.
לעתים קרובות מתיחסים
מ ו שאי ם
ע ק יפי ם ,שכן הם
רואים את ש ל כמלת יחס .יש להצביע על תפקידו המיוחד של מציין השייכות ש ל
כמלה יחידה מסוגה ,שאין מקומה בין מלות היחס .היא מקדימה
א ך
ורק סומך
בסמיכות פרודה או בסמיכות כפולה ,וככזאת האלמנט שבא אחריה הוא
ל ו ואי
בכל מקרה ,כיוון שהוא מתאר אלמנט שמני .גם כאשר מצטרף כינוי גוף אל
)שלי ,שלך ,שלנו וכו'( יש לראות את הצירוף כ ל ו ו א י,
116
www.daat.ac.il
ש ל
מן הסיבה שניתנה לעיל.