יצחק צדקה
יש לי את …
1.0
מבוא
העברית המדוברת יצרה ,כידוע ,את תבניתו של המשפט" :יש ל x-את ." Yלמרות
ששם העצם משמש כנושאו של יייש' :הוא מסומד באמצעות מילית היחס
"את':
המשמשת כרגיל סימד מובהק למושא ישיר" .את" זו מופיעה לא רק בצמוד ל"-יש"
אלא גם בצמוד ל"-איד" ול"-היה".
להלד מובאים מספר משפטים לשם הדגמה:
.1
.2
.3
.4
איד/יש לרמי את הכסף.
היה/היו לי את כל המכשירים.
איד/יש לי את זה.
איד/יש לי אותו.
.5
אין אותו )פה(.
.6
יש אותו )שם(.
מתקני הלשון פוסלים שימוש זה של "את" לחלוטין )ר' למשל סיוון ,עמ' ;25בן
דויד ,עמ' .(196 ,146הנימוק ברור :שם העצם הקנוי הוא נושאו של יש/איד/היה,
והוא אינו יכול להצמיד אליו "את" .כל הבלשנים הידועים לי סבורים ,כי מבנה זה
הוא תוצאה של הלעז ,בעיקר של הלשוד האנגלית והאידיש .בשתי הלשונות הללו
שם העצם הקנוי מופיע במעמד של מושא ישיר:
איך האב יד בון
ave a/the bookן1 I
מן הדין להביא את דבריהם של שניים מד הבלשנים :רוזן ואבינרי .וכותב רוזן )עמ'
:(214
ייאין כל ספק שלמעמד זה זכו יש ל /-אין ל-הודות לשוויון הפונק-
וכיו"ב שבלשונות
ציונלי שיש להם עם הפעלים have, haben
המוצא של דוברי העברית הישראלית ובתוקף העובדה שלפעלים
עבריים אלו איד אקויוולנט אחר בלשון העברית .זאת גם הסיבה
להתהוות ורבואידים אחרים בעברית בת ימינו ,ואין לנו לפיכך שמץ
של ספק שה"-את' :הבא בעקבות יש/איד )גם ללא ל ,-ר' דיוננו
על דגם ג( ?זתו בלעז".
אבינרי )עמ' :(61
"במקרא תמצא לא פעם "את" יתרה .רוב הפסוקים הללו הובאו
לסוגיהם בהיכל רש"י כרד ג' .למשל" :ויולד לחנוך את עירד':
"ובא הארי ואת
הדב" ,ייואת האח לפניו
מבוערת'" :אל ירע
בעיניך את הדבר הזה' :ייאת שני הגויים ואת שתי הארצות לי
תהיינה" וערד .ברור שאיד באלה משרם צידוק ללשון ילדים" :יש
לי את הברל הזה' :יייש לי ארתו" .אלא שלשרד ילדים לחרד רחקרי
של זקנים לחוד .אלו ידעתי שלשרד הילדים אינה נרבעת מתרך
השפעה זרה )"איך האב דאם" ( …הייתי מתפעל משגיאתם :ארלי
מתגלה כאן איזה ניצרץ קדמרן מררח שפתנו הקדומה ,חד קדרמים
של עבריות".
ואמנם ,יש להתפעל משגיאה זר שבלשרן הילדים .לא היתה כאן שרם השפעה זרה.
102
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
תבנית זו היא יצירה מחודשת של העברית המדוברת בדורנו .מקור אחד וגורם אחד
לכל :התמשאותו של הקנוי אחרי פועל הבעלות באנגלית ובגרמנית ובאידיש והופעת
"את" אחרי הפועל "היה" בעברית .במאמר זה יעשה נסיון להסביר את התופעה
הלשונית הזו.
- 2.0
משפטי בעלות
בלשנים רבים כבר עמדו על כך שמשפטי בעלות על כל סוגיהם מקורם במשפטי מקום
סטאטיים ותשתית תבניותיהם זהה ,ואף זהים הם למשפטי קיום) .לאיינס 1968עמ'
1967 ;399-388עמ' ;396-390צדקה עמ'
.(159-155נדגים זאת במספר משפטים:
.1
המחברות היו עמי/אצלי )מקום ובעלות(.
.2
חלונות מקומרים היו/ישנם ל/ב-בית הזה )מקום ,קנין וקיום(.
.3
היה/יש עליו/אצלו/עמו/לו אקדח )מקום ,בעלות וקיום(.
.4
יש צבאים בנגב )קיום ומקום(.
משפטי מקום סטאטיים הם משפטים שהפרידיקאט שלהם מציין מקום קבוע כמו
למשל:
.5
הילד נמצא בחדר.
הספר )נמצא( על השולחן.
.6
משפט מקום סטאטי עשוי לעבור גלגול של היפוך :הנושא עשוי ליהפך למשלים והמ-
שלים לנושא ,וזאת בלי לשנות את משמעותו של המשפט .שני המשפטים המגולגלים
זה מזה יסמנו אותה מציאות.
.7
.8
הספר נמצא על השולחן השולחן מתחת לספר.
המסמרים נמצאים בקופסה קופסה מכילה מסמרים.
.9בספר יש 300עמ' הספר כולל 300עמ:
אם ההנחה כי אומנם קיימים קשרי תבנית בין משפטי-מקום לבין משפטי-בעלות,
הרי גם אלה האחרונים עשויים להיות נתונים לגלגול של היפוך ,אלא שלא תמיד
לשון מסוימת כלשהי מממשת זאת על פני השטח .בלטינית ,למשל ,קיימות זו ליד זו
שתי התבניות המגולגלות זו מזו )לאיינס עמ' :(392
.10יוחנן מחזיק) (1ספר/את הספרJ ohannes habe libruffi
10.
Est J ohanni liber
11.
.11יש ליוחנן ספר
12. Liber est J ohanni
.12הספר הוא )היה/יש( של יוחנן
יש להתייחס לתבנית המשפטים 12 ,11כתבניות זהות .ההבדל נובע מתוך סדר אחר
של הנושא והנשוא הריטוריים )על מושג זה ר' ס' .(4במשפט מס' " 11הספר" הוא
בלתי-מיודע ועל-כן הוא מופיע בסוף ,ואילו במשפט מס' " 12הספר" הוא מיודע
והוא מופיע בראש .היחס בין ,שפט 10לבין משפט 11דומה ליחס בין המשפטים
הסטאטיים המתהפכים 9-7ובעיקר למשפט מס' .9והשווה את המבנים התחבי-
ריים של המשפטים הבאים -זה מול זה וזה מתחת לזה:
השתמשתי במילה "מחזיק" )ולפעמיס "נושא"( משת' סיבות :א( היא מבילה במשמעותה
למשמעות המקורית של המילים haben/naveב( כמשפטים מסוימיס היא הולכת ומתקרבת
למשמעות haveבאנגלית ,למשל :הספר מחזיק סס 3עמ'; קבוצת המכבי מחזיקה את הגביע
) = הגביע נמצא ברשותה(.
103
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הנשרא
המשלים
הנרשא
לאהרד
ספר
.( 11 )13יש
.(9)14
יש
בספר
הנ שרא
הנרשא
)(10
300עמ:
אהרד
"מחזן ק"
הספר
מכיל/כרלל
המשלים
ספר .
300עמ:
בהמשך ייעשה נסירן להרכיח כי המבנה הסמנטי המרפשט של שני המשפטים הנ"ל,
מס' 10רמס' ) 11אר ) ((13הרא זהה על אף השרני החיצרני בתבנירתיהם .רמכך נרבעת
המסקנה :כאשר "ספר" מתיידע מרפיע לפניר ייאת" כמר בכל מרשא ישיר ,רכן בארתר
ארפן מרפיע "את" בצמרד ל-יייש":
.15אהרד "מחזיק" את הספר.
.16לאהרד יש את הספר.
כדי להבהיר כיצד משפט אחד מתגלגל מרעהר ) ,(16,15יש לעמרד בקצרה על שתי
תרפערת לשרנירת:
א( הנרשא התחבירי במשפט הבעלרת.
ב( המערכת הריטררית -מערכת הערסקת בצד הקרנטקסטראלי
רהתימטי של תרכן המשפט )ר' למשל דאניש עמ' .(217מערכת זר
מכרנה גם ארגרן השיח Discourse Organization
עפ"י האלידיי
1969עמ' ,(249אר הארגרן הריטררי של המשפט )עפ"י כץ עכר
.(113
- 3.0
הנושא התחבירי במשפט הבעלות
תבניתר של משפט הבעלרת בררב לשרנרת הערלם דרמה לתבניתר בלשרן העברית אר
בשאר הלשרנרת השמירת :הרה/יש ספר לאהרד .כלרמר הנרשא התחבירי הרא הצ"ש
המציין את הקנרי ,ראילר המשלרם הרא הצ"ש המציין את האדם החי .אף בשפרת
ההרדר-איררפירת הקדרמרת ,אברת הלשרן האנגלית רהגרמנית ,היתה התבנית כמר
בעברית )ר' בנבניסט עמ' ;1960 ,169לאיינס 1968עמ' .(392ארלם למררת ערבדה זר
קיימת גם תרפעה הפרכה .בפרידיקאטים אחרים שאינם מציינים בעלרת הצ"ש 'המציין
את
האנרשי
החי
הרא
המרפיע בררב
כנרשא
המשפטים
תחבירי רבעיקר במשפטים
אקטיביים )בניגרד לפסיביים( :אהרד זרק/זרק אהרד את האבן .המשפט הפסיבי מצרי
פחרת :האבן נזרקה/נזרקה האבן )ע"י אהרד(.
תרפעה זאת ירנקת מגישה אגרצנטרית של האדם הדרבר .זה נרטה להפרך את הצ"ש
המציין אדם אנרשי חי לנרשאר התחבירי של המשפט ירתר מכל צ"ש המציין מאפיין
אחר :לא-אנרשי ,דרמם אר מרפשט) .ר' למשל לאיינס 1968עמ' .(294 ;359רבכלל,
התרפעה של גלגרל של היפרך ,נרשא נעשה משלים רמשלים נעשה לנשרא ,היא אחת
התרפערת המהרתירת בתחבירה של כל לשרן ,רזאת מאפשר הפרעל) haveר' צדקה עכר
.(222
אך לעיתים המבנה התחבירר בלשרן אינר מסייע לכך .במקרה של הדרבר )אר אף
השרמע( הרפך את הצ"ש ) +אנרשי+,חי( לנרשאר הריטררי של המשפט )ר' בהמשך( -
אר בניסרח אחר המקרבל עלינר -הרא הרפך ארתר ל-ייעצס שעליר מדרבר במשפט".
זו אחת הסיברת שדחפה לשרנרת מסרימרת לעברר ממבנה של "היה/יש ל "-למבנה
של "" ="haveמחזיק=נושא" .פרעל זה מאפשר לצ"ש המציין את "החי" להירת הנרשא
התחבירי של המשפט ,ובעקברת זאת גם הנרשא הריטררי הגלרי הבא בסיוס המשפט.
- 4.0
המבנה הריטררי
הדרבר ברנה את המבע לא רק באמצערת התבנירת התחבירירת ,נרשא ,נשרא ,מרשא
רתארר,
אלא
הרא
גם
מארגן
את
המבע
בקטעי
104
www.daat.ac.il
תרכן
אר
ביחידרת-מידע
אתר דעת -מכללת הרצוג
)(2)(Infonnation unitוכל יחידתמידע כוללת שני קטעים המקיימים יחסי תוכן קבועים
ניניהם :הקטע האחד משמש כ-יינתון" ) (givenוהקטע השני כ-ייחידוש" ) .(newיש
ו"-אמירה"
בלשנים הנוהגים להשתמש במושגים אחרים כגון יינידון" )(topic
)) (commentור' פרטים מלאים יותר אצל לאיינס עמ' ;337-334האלידיי 1970
עמ' ;162הוקט עמ' .(201מאחר שהיחסים בין המושגים הללו משתייכים למבנה
הריטורי של המבע )ר' כץ עמ' ,(113אני אשתמש גם במונחים "נושא ריטורי" ו-
"נשוא ריטורי" במקום "נתון" )או "נידון"( ובמקום "חידוש" )או "אמירה"( וזאת
מתוך רצון להבדילם מן המונחים השאובים מהמערכת התחבירית :נושא ונשוא תחבי-
ריים-דקדוקיים.
)ר' כץ עמ' , (113אני אשתמש גם במונחים "נושא ריטורי" ו" -נ שוא ריטורי" במקום
"נתון" )או "נידון"( ובמקום "חידוש" )או "אמירה"( וזאת מתוך רצון להבדילם מן
המונחים השאובים מהמערכת התחבירית :נושא ונשוא תחביריים-דקדוקיים.
הנתון )או הנושא הריטורי( הוא המידע הידוע לשומע או לדובר או אותו מידע
שהשומע או הקורא עשוי להשיגו מן השיחה או מן הטקסט הכתוב או מן הסיטו-
אציה הכללית הנתונה )ר' האלידיי 1970עמ' ;163צ'ייף עמ' .(212-210נתון זה
משמש מעין רקע למה שהדובר רוצה לומר ולבשר .החידוש )או הנשוא הריטורי(
הוא המידע שהדובר מניח שהשומע אינו מכירו ,ועל כן הוא "מחדשו" ו-יימבשרו"
לשומע ,ומידע זה אי-אפשר להפיקו מן הקונטקסט" .החידוש" עונה בד"כ על שאלה
גלויה או משתמעת )לדובר ,לשומע או לשניהם כאחד(.
.1
מה עשה האיכרד
האיכר )נתון( חרש את השדה )חידוש(.
.2
מה חרש האיכרד
האיכר חרש )נתון( את השדה של שכנו
.3
מי חרש את השדהד
האיכר)חידוש(חרש את השדה )נתון(.
.4
מה מקצועו של רמיד
רמי מקצועו)נתון( איכר)חידוש(.
.5
מי מבין השחקנים
)חידוש(.
הבקיע את השערד
השחקן )נתון( מס' ) 10חידוש( הבקיע
את השער )נתון(.
אם המשפט מופיע בודד ותלוש מן הקונטקסט ואינו מהווה חלק ממעשה הדיבור
) (speech actואם כל המבע הוא בבחינת חידוש ,מזדהים הנושא והנשוא התחבי-
ריים-דקדוקיים עם הנושא והנשוא הריטוריים )ר' לאיינס 1968עמ' .(337-336
2
חידוש
.6
האיכר
חרש את אדמתו.
ד.
רמי
נבון וחרוץ.
.8
רמי הנבון
הצליח בעבודתו.
יחידת המידע ) (unit of infonnationאו קבוצת נשימה)upס (breath grהיא קטע ממשפט
המכיל נתון וחידוש או רק חידוש ,והוא מתוחס ע"י פסק בהנגנה בין יחידה ליחידה ,ואינה
חייבת להירת זהה למרכיבים התחביריים:
אתמרל) ,חידוש( ,אהוד קנה )נתון( ,ספר יקר )חידוש(.
)הנתון רהחידוש הם בהתאם לקונטקסט סיטואציוני ודיבורי שאני קבעתי(.
במשפט פשוט או במשפט שמני מקבילה בד"ב יחידת המידע ליחידה התחבירית משפט:
נתון
חידוש
.1הילד
.2הילד
.3הרוח הסוערת
שיחק במגרש.
נבון.
שברה את הדלת.
.4החדר
יש בו רהיטיס.
.5רמי מקצוער
נגר.
)תשובה על שאלה :מה מקצועו של רמי/רמי מה מקצועו?(
105
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ניתן לקבוע בהתאם למשפטים הנ"ל כי בעברית החדשה הנושא הריטורי בא ברוב
המקרים בראש המשפט ,הן במשפט פעלי והן במשפט שמני .בד"כ שם עצם מיודע
המופיע בראש משפט הוא משמש נושא ריטורי .וכדאי בהקשר זה להביא את מסקנתה
של דורית רביד על סדר המרכיבים במשפט העברי:
"נראה לי שאין להטיל ספק בעובדה כי עברית ישראלית כללית הינה שפה בעלת סדר
מרכיבים דומיננטי של נושא-פועל-מושא".
- 5.0
תבנית עימק ריטורית
אנו עשויים לשאול :כיצד נזהה את הנושא הריטורי במשפטים שבהם הנושא התחבירי
אינו מפורש או אינו מופיע כמילה בודדת או שיש לו "זכר" בצורה של צורן או כינוי
גוף חבור ואלה אינם מופיעים בראש המשפט? זה עשוי לקרות ,מאחר שבלשון מסוי-
מת כלשהי המבנה התחבירי אינו מאפשר להתחיל את המשפט בנושא הריטורי או
שהקונטקסט מחייב סדר אחר של הנושא והנשוא.
להבהרת הנאמר הנני מביא מספר משפטים בעייתיים .את הנושא התחבירי קל לזהות,
אך השואל ישאל איפה הנושא הרי טורי? לא בכל מקרה ניתן לומר שהנושא והנשוא
התחביריים זהים עם הנושא והנשוא הריטוריים -זה נכון בעיקר כאשר יש פועל
מפורש או כאשר המשפט הוא משפט שמני פשוט ולא מסובך .אולם בחלק מן המשפ-
טים הבאים הפועל המפורש חסר -ובכן ,איפה הנושא הריטורי?
.1
שימשתי כמדריך גדנ"ע.
.2
אין ברצוני להיבחן כעת.
.3
יש עליה סדין.
.4
יש לו לרמי בית.
.5
די לי באלף לירות.
.6
להסתלק!
.7
בהגיעו לכאן אהוד מסר מכתב דחוף למנהל.
אם ננהג על פי הגישה כי הנושא הריטורי הוא "האדם" )ר' ס' ,(3.0יהיה הנושא
הריטורי בכל המשפטים הנ"ל ,מס' " 5,2,1אני" ובמשפט מס' " 4הוא" ובמשפט
מס' " 3היא" .3על כל פנים בכל המשפטים הנ"ל אין לך מילה בודדת המשמשת
כנושא ריטורי .לו היתה מילה כזאת יכולנו להעבירה לראשית המשפט והיינו מפיקים
מבנה בסדר שאנו רגילים לו :נושא -נשוא .כדי לפתור בעיה זו ,אין לנו בררה אלא
להחיל את התופעה של "מבנה-עומק" ,הקיימת במערכת התחבירית ,גם על המערכת
הריטורית .אם נקבל גישה זו נפיק משפטים בעלי המבנה הריטורי הבא:
נתון
חידוש
.(1)7
אני
שימשתי כמדריך גדנ"ע.
.(2)8
אני
אין ברצוני להיבחן כעת.
.(3)9
האישה/הרצפה
יש עליה סדין .
.(4)10הוא/רמי
אני
די לי באלף לירות.
.(6)12
אתם
.(7)13
אהוד
להסתלק/הסתלקו.
בהגיעו לכאן הוא מסר …
.(5) 11
3
יש לו בית.
כידוע ,בעברית המדוברת נוהגיס להוסיף את כינוי הגוף "אני" ו"-אתה" לפועל בעבר
ובעתיד :אני כתבתי/אכתוב; אתה כתבת/תכתוב" .שגיאה" זו ניתן להסביר ברצונו של הדובר
להביע מילולית ובמפורש את הנושא הריטורי ,וזהו כנראה דחף חזק בעברית המדוברת.
106
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אם כן ,היחס בין משפטים 13-7לבין המשפטים 7-1הרא היחס הקיים בין תבנית-
שטח לבין תבנית-ערמק.
אנר נרכחים כי הנרשא הריטררי עשרי להירת בתבנירת מסרימרת לא בראש המשפט.
במקרה זה השרמע אר הקררא ברנה מרשגים אלה מחדש בסדר הרגיל לר נרשא-נשרא.
הרא הדין לגבי הדרבר .הרא ירדע מראש מה הנתרן רמה החידרש רקטעים אלה של תרכן
נתרנים רמרנחים כבר בראשר -ראף כאן יש לשער בארתר הסדר הרגיל לר נרשא-נשרא.
אם נתברנן בתבנירתיהם של המשפטים הנ"ל 13-7ניררכח כי הם בנריים במתכרנת
הידרעה בתחביר העברי כמשפט ייחרד .רארמנם אחד מתפקידיר המרכזיים של משפט
הייחרד הרא להעביר את הנרשא הריטררי מתרך המשפט אל תחילתר .מכל האמרר
יתברר לנר כי במשפטים כמר "לרמי יש כסף"" ,נסעתי הירם לחיפה"" ,באררן יש
בגדים" רכד' הנרשאים הריטרריים הם לפי הסדר :רמי ,אני ,אררן .הרא הדין במשפטים
המכרניס משפטים סתמיים כגרן ייחם לי"" ,צר לרמי" .הנרשא התחבירי הרא בלתי
מפררש ,ראילר הנרשא הריטררי נרמז בכינרי של המשלים העקיף :אני; רבמשפט השני -
במשלים העקיף :לרמי.
רערבדה חשרבה נרספת :במשפטים 11-8ניתן להחליף את הפרידיקאט המררכב משלר-
שה יסרדרת )למשל :ב+ברצרן+כינרי; יש+ל+כינרי ( …לפרידיקאט דר-מקרמי אר חד-
מרשאי .בעשרתנר כן ,אנר מפיקים משפטים שסדר מרכיביהם אינר שרנה מסדר המר-
כיביס במשפט הערמק הריטררי אר מסדר המרכיבים במשפטי הייחרד )משפטים :(11-8
נרשא -נשרא -משלים.
נתרן
)13א{ .אני
חידרש
אין ברצרני להיבחן כעת.
אני
איני/לא ררצה להיבחן כעת.
)14א(.
האישה
יש עליה סדין .
)ב(.
האישה
)ב(.
) 15א( .רמי/הרא
"נרשאת" סדין .
יש לר בית.
"בעל" בית/מחזיק have /בית.
)16א( .אני
)ב( .אני
די לי באלף ליררת.
מסתפק באלף ליררת.
לא תמיד הלשרן מממשת "זכרת" זר כמר למשל במשפט מס' .15אין מימרש מילרלי
בעברית ל"-יש לר" בדרמה לפרעל האנגלי אר הגרמני ), haveיש סברה שזהר הפעל
"קנה" במקרא :קנה שמים רארץ .בראש' יה יט( .אך יש לפרידיקאט זה אקריררלנט
של שם-עצם "בעל" אר גם שם תראר "שייך" )יש לי את הבית #הבית שייך לי(.
- 6.0
יש לי את …
עכשיר אפשר לחזרר רלדרן בשני המשפטים מס' 13ר) 14-ס' .(2.0כדי להקל על
הקררא אנר מביאים ארתס שרב בטרר אחר רבסדר אחר:
)1א(.
חידרש
אהרד
יש לר ספר.
)ב(.
א הרד
"מחזיק" ספר.
) 2א(.
הספר
יש בר 300עמ'.
)ב(.
הספר
כרלל 300עמ:
מבחינת המבנה הריטררי אין שרם הבדל ביניהם .במקרם הפרידיקאט המררכב משלרשה
יסרדרת ,יש+ל+כינרי ר-יש+ב+כינרי שבמשפט )א( יש במשפט )ב( פרידיקאט אחד
הממרמש ע"י פרעל אחה מילה אחת" :יש לר" הרפך ל"-מחזיק" ר"-יש בר" הרפך ל-
"כרלל" ,בהיפרך סדר נרשא רמשלים .אין הפרעל haveשרנה מהפרעל " ,"beייהיה" אר
107
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יייש"; הם נבדלים זה מזה בדרד הצמדת השמות המוצרכים באמצעותם .הנושא של
האחד הוא המשלים של השני ולהיפד )לאיינס , 1968עמ' .(392היחסים ביניהם
אינם שונים מאשר ביז "הרג" ל"נהרג" :קיז הרג את הבל הבל נהרג ע"י קיז.
נתבונן שוב במשפטים הנ"ל .אם נבנה "בעיני רוחנו" או בניסוח אחר "במעמקים"
תבנית מופשטת ממשפט מס' )1א( ונחליף יייש לו" ב"-מחזיק" ,תהיינה שתי התבניות
זהות לא רק במשמעותן אלא גם ביחידות הסמנטיות המרכיבות אותן:
צ"ש -מחזיק -
– haveצ"ש
כןכאז הדרד קלה להגיע ל"-יש לי את ." …הדובר מתייחס ל"-יש לו" כפרידיקאט
מופשט בעל אקויוולנטיות סמנטית בדיוק כמו "מחזיק-נושא" או " "haveבאנגלית
)ולא מתוד ידיעת האנגלית חלילה!( .וכאשר המשלים של "מחזיק" מתיידע ומקבל
את מילית היחס "את" ,כי אז מופיע "את" גם במשפט המקביל לו:
.3אהוד יימחזיק-נושא" את הספר.
יש לו
.4
מחזיק
את הספר.
הדובר רוצה לבצע היפוד -דחף תת-הכרתי חזק מניע אותו להפוד את הנושא הריטו-
רי ,אהוד ,לנושא תחבירי ,אד לשם כד הוא זקוק לצורה אחרת של פרידיקאט .וזו
אינה מזומנת לו -אד במעמקים ,בתת-ההכרה "המושג" או הפרידיקאט קיים קיום
היפותיטי .על פני השטח הדובר עושה לפחות את הא::בשרי :הוא "ממשא" את הקנוי
ומעניק לו את מילית היחס "את" .הנה כי כן נולדה יצירה עברית חדשה.
– 7.0חסר לי את…
מענייז לעקוב אחרי תופעה מקבילה בין "חסר" לבין "אין לו" )או "לא-יש-לו"(.
אביא את המשפטים זה אחרי זה והם יסבירו את עצמם:
תבנית משפטי ייחוד:
.1רמי יש לו ספר.
.2רמי אין לו ספר.
.3רמי חסר לו ספר.
מימוש מילולי של הפרידיקאט:
.4רמי
יש לו
ספר.
מחזיק
.5רמי
איז לו
ספר.
חסר
הופעת "את" :
.6
ד.
רמי "מחזיק" את הספר.
רמי
אין לו
–חסר
את הספר.
אין ייחסר" אלא "לא-יש-לו" .כשם שחסר עשוי לקבל מושא ישיר כד גם "אין-לו".
ההבדל הוא רק בצורה המורפולוגית על פני השטח .ובאותו ענין השווה את קשרי
הגלגולים "צריד/זקוק" עם "נחוץ":
רמי נחוץ לו ספר.
.8
.9
רמי זקוק )ל( ספר.
.10
רמיצריד)ל( ספר.
.11
רמי צריד את הספר.
108
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
- 8.0
הגיתרח התחבירי של יייש לי את" …
יש לברר לעצמנר כיצד ננתח ניתרח תחבירי את המשפט הנידרן "יש לי את הספר".
מצד אחד הצרוף "את הספר" מסרמן ביחסת המרשא הישיר באמצערת מילית היחס
"את" ,ומצד אחר הרא מתייחס לפרידיקאט "יש" בתפקיד של נרשא .יתרה מזר ,קיימת
גס בעיה כיצד לנתח המשפט ששימש לר מקרר :יש לי ספר .אף משפט זה נתקל בקשיי
ניתרח .יש הסברריס כי יייש" הרא פרעל המשמש כנשרא המצריך מושא עקיף והמילה
"ספר" היא נרשא כמר יש ספר על השולחן:
מרש עקיף
נשרא
י
.1יש
נרשא
ספר
לערמת זה יש אחריס הסברריס כי "יש" הוא ארגד כמר "היה" ר"-לי" הרא נשרא )ר'
בלאו עמ' .(75
נשרא
.2
לי
היה/יש
נרשא
ספר
במאמר אחר הערמד להתפרסס בקררב ניסיתי להרכיח כי אין סתירה בין הירת "היה"
ארגד לבין הירתר פרעל-נשרא .התפקיד האחד משליס את רעהר .הוא הדין לגבי יייש"
ואין לחשוש מן הסתירה המדרמה המרצגת ע"י הבלשניס .הפרידיקאט יייש" הרא גס
נשרא רגס ארגד .רעל כן אני מציע את הניתרח הבא:
נרשא
נשרא
גרעין
מ"ע
יש/היה
לי
ספר
רעתה נעבור לדרן במשפט ,יייש לי את הספר" .רייאמר בררררת :איני חרשש לכנרת את
הציררף "את הספר" נרשא .זהר לא מקרה ראשרן רגס ארלי לא האחררן .מידת "קדמר-
תה" או מהרתירתה של תרפעה זר תעיד הערבדה שתבנירת דרמרת מצרירת במקרא
רבלשרן ימינר .אביא מספר משפטיס בלכד:
.4
רךגד לרבקה את דברי עשר )בראש' כז ,מכ(.
.5
וירלד לחנרך את עירד )בראש' ד ,יח(.
.6
אל ירע בעיניך את הדבר הזה )שמ' ב ,יא ,כה(.
נרדע לי על עגינים אלה רק עתה.
הירם הרחל בצמצרם אספקת המים.
ד.
.8
וכן :הרכרז על ,דררח על ,סרכם על ,הרסכם על רכד' )ר' צדקה עמ' .(229-228
כמשפטים 8,7,5,4יש לפנינר גלגרל לפסיב שלא בא עד לסירמר ,כי מילית היחס שלפני
הנרשא לא נשמטה כפי שמתחייב על פי כלל אוניברסלי :אין מילית יחס לפני הנרשא.
ובגלל סיבה זו אף הפרעל לא הרתאם במין רבמספר אל הנרשא .במקרים אחרים כמרבן
הגלגול הגיע לסירמר:
נרדער לי ענינים אלה רק עתה.
.9
לעומת זאת לא מקרבל לרמר:
.10הרחלר הבנינים.
על פני השטח בכל המשפטים הנ"ל הצרוף "את-צ"ש" הרא נרשאר של הפרעל רלא
מושאר ,באשר אנר מנתחים את התבנית הגלריה על פני השטח ולא את התבנית
ההיפרתיטית .וכך הדין במשפט שלנר .הפרידיקאט ההיפרתיטי המהרפך של "יש ל"-
109
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ממשא חיצונית את הנושא למרות שצורתו המילולית לא מומשה ,והוא נשאר בגדר
צורה היפותיטית ,ועל כן מן הדין לראות בצירוף "את הספר" נושא ולא מושא.
יש להעיר כי קיימים מקרים בלשון שההיפוך מתבצע גם ללא שינוי צורה בפרידיקאט
כדוגמת הפועל חסר )ר' ס' .(7.0וזאת בעיקר כאשר במשמעותו הבסיסית של הפועל
יש מרכיב משמעות של מקום.
.11אנשים הומים ברחוב );== c€הרחוב הומה אנשים.
.12
טיפות נוטפות מהברז #הברז נוטף טיפות.
.13יוסף שופע חמימות חמימות שופעת מיוסף.
לבסוף כמה מילים על הצרופים המצויים בלשון המדוברת "יש-אותו"" ,אין-אותו".
צרופים אלה אני רואה כחלק הנותר מן התבנית המלאה והשלמה:
.14על השולחן יש את הספר/אותו.
.15
פה אין את הספר/אותו.
הדובר משמיט את תיאור המקום ונותר הצירוף" :יש-אותו"; "אין אותו" .ואם אין
מזכירים את "המקום" אנו כמעט מבינים כי כאן הפרידיקאט "יש" משמעותו "מחזיק
נושא" )(haveכאילו אמר ו:נושא עליו
.16השולחן
יש עליו
את הספר
והשווה את המשפט הנ"ל למשפט שכמעט דומה לו באנגלית:
The table has a book on it.
במלים אחרות רצוני לומר אנו חשים ש"-יש" במשפט הזה כאילו התהפך בלא שינוי
צורתו -נושאו הפך למושא ומשלימו ,תיאור המקום ,הפך לנושא ומשמעותו היא
כאילו נושא ) (haveכאילו אמרנו :משהו נושא )יש( אותו .ואחתום את דברי מלשון
תינוקות .שח רי ידידי יצחק שלזינגר כי במו אוזניו שמע את בתו תמר הקטנה אומרת
את המשפט הבא ,שבו ביצעה התינוקת את ההיפוך עד תומו ,ובמקום לומר יייש לי"
היא אמרה :אבי יש.
…
אבינרי יצחק ) .(1964יד הלשון ,הוצ' "יזרעאל" תל-אביב
בלאו יהושע ,יסודות התחביר העברי.
בנדויד אבא; שי הדסה ) .(1974מדריך לשון לרדיר רלטלרריזיה ,רשות השידור -מרכז
ההדרכה.
חן מ .ודרור זאב ) .(1976מבוא לדקדרק תיצררני עברי ,מפעלים אוניברסיטאיים
להרצאה לארר.
סיוון ראובן ) ,(1969לקסיקרן לשיפרר הלשרן ,הרצ' קרני.
110
www.daat.ac.il
מכללת הרצוג- אתר דעת
עברדת מחקר לקבלת תראר, משלימי הפרעל בעברית החדשה.(1974) צדקה יצחק
. יררשלים, הארניברסיטה העברית,דרקטרר
"מספר היבטים של בעית סדר המרכיבים בעברית ישראלית.( 1977) רביר דררית
.אילן-ארני' בר, 11 חרברת, בלשנרת עברית חפשית."מרדרנית
. יררשלים, הרצ' קרית ספר, עברית טרבה.(1966) ררזן חיים
Benveniste E. (1960): "דhe Linguistic Functions of 'דo be' and 'דo have' " in
Beneveniste E. Problems in … pp. 163-179.
Bolinger D. (1972) ed. Intonation; Penguin Books
Chefe, W.L. (1970). Meaning and the Stmcture o[ Language. דhe University of
Chicago Press, Chicago.
Davis F. (1967). "Order of Elements and Sentence Intonation", in Intonation,
Bolinger Dwight, ed.
Gesenius, W. Gesenius' Hebre v Grammar (Kautzsch-Cowley), 2nd ed. 1910, Uni
versity of Oxford Press, Oxford.
Halliday M.A.K. (1969). "Options and Functions in the Eng1ish Clause" in Syntac
tic Theory I, ed. Householder F.W., Penguin Books, 1972.
Ha11iday M.A.K. (1970). "Structures and Language Function" in Lyons ed. (Repr.
1973).
Kahn C.H. (1973). The Verb 'be' and its Synonyms, Reidel Publ. Com., Holland.
Katz J. Vernold (1972). Sernantic Theory, Harper & Row, N.Y.
Lyons J. (1968). Introduction to Theoretical Linguistics, Cambridge University
Press.
111
www.daat.ac.il