שילה איתו
הוראת ספרות ילדים בשילוב יצירתיות
כמררה לספררת ילדים רלדרמה ירצרת ,נקטתי ,בשנה הראשרנה בה החילרתי ללמד שני
מקצרערת אלה ,בהפרדה גמררה רמרחלטת ביניהם .רארלם עם הזמן מצאתי ששילרב בין
השניים ,שייעשה מדי פעם ,יכרל אך להפררת את המקצרערת ראת הסמינריסטירת גם
יחד .מטרת שילרב זה ,שנעשה לעתים מן הספרר אר השיר המרדפס אל פעילרת ירצרת
של התלמידרת ,רלעתים מן המשחק היצירתי אל ההבעה שבכתב ,הייתה כפרלה:
א .פיתרח הדמירן ,היצירתירת ,ההבעה במלל ,ההזדהרת ,עד לחיזרק
החרריה הסרבייקטיבית* של הקריאה ,כרלל הבנתה ריישרמה
ב.
מזרירת שרנרת; כל זאת לגבי ה מ ת ל מ דרת עצמ ן.
מתן אמצעים מתרדיים בידי המרררת לעתיד ,אמצעים בם תרכלנה
להיעזר לפיתרח הכישררים הללר אצל
ת ל מ י דיה ן.
ברשימה זר אספר על מספר נסירנרת ,שנעשר בסמינר ע"ש שיין בשנים תשל"ג-
תשל"ר ,בשיעררי ספררת ילדים ,במסלרלי מרררת לגיל הרך ,מרררת א'-ר' רגננרת ,רכן
בשיעררי בחירה למסלרלים אלה ב"דרמה ירצרת".
הנסירנרת יכללר:
א.
מן היצירה המרדפסת אל הפעילרת הירצרנית
.1
כתיבה חרפשית ,עדיין בתחרם קררב ליצירה הנלמדת ,כעין חיברר
הגרתי אר רגשי.
.2
כתיבה "במתכרנת" היצירה הנלמדת -לשם עמידה ברררה על
.3
המבנה הצררני שלה.
כתיבה ירצרת -לפיתרח הדמירן ,כרלל הזדהרת עם הדמרירת רעם
ההררי המתראר ,אר השלכרת אישירת.
ב.
מן המשחק רהפעילרת הירצרנית אל ההבעה בכתב.
.1
כתיבה בעקברת תמרנרת.
.2
אביזרים )מטפחרת צבערנירת גדרלרת( מספרים.
.3
המצאת תשרברת לשאלרת דמירנירת נתרנרת ,רהמצאת שאלרת
)כנ"ל( משלהן ,כרלל תשרברת.
.4
כתיבת פתררן )סירם( לסיטראציה בעייתית ,שנרצרה במשחק.
.5
שירי–משחק.
דרגמארת
א.
מן היצירה אל הפעילרת הירצרנית
כתיבה חרפשית ,עדיין בתחרם קררב ליצירה הנלמדת )כעין חיברר הגרתי אר רגשי(
.1
הדרגמארת בסעיף זה סברת על שתי יציררת שירירת של המשררר
היצירה הראשרנה היא השיר" :מ י כ ל
י רדה
ל ד ב רעם
א ה ר ר ן
ז א ב.
ה שדר ת" )מתרך:
"פרחי בר" ,הרצ' הקיברץ המארחד ,77 ,עמ' .(20שיר זה אשר בשמר מרפיע כבר רצרנה
"בניית דרר הרראה בה אפשר יהיה להבין את הטקסט אובייקטיבית ולחוות אותו סוביק-
טיבית" )"דרמה יוצרת בביה"ס" ,משרד החיבור והתרברת ,המזבירות הפדגרגית ,תשל"ז,
עמ' .(5
ך 11
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
של הילדה ל"דבר עם השדות" ,מתאר קשר עמוק בין הילדה לשדות ,אך המשורר נועל
כל העת את פי הילדה" :היא רצתה להגיד" …ייאך הדברים נשארו בלבה כמו שיר".
מאחר שבסוף השיר אומרת הילדה ,ששתקה כל העת ,לאמה" :דיברתי בלשון השדות
הנובטים באין קול" -הועמדה לפני התלמידות השאלה" :ה א מ נ ם
מי כ ל
ע ם
דיב ר ה
ה ש ד ו תו".
זו א ינה שא לה הגיונית ,אשר נ יתן למצותה ב חיוב או שלילה קצרים; והמענ ה
אליה פותח באדם המשיב פתח אל השיר -ובנו ,הקוראים את תשובתו ,אליו.
והרי קטעים מתשובות התלמידות )כיתת גננות ,שנה ב'(:
*
*
"מיכל דיברה בשפת החושים והרגש".
בשפת
"מיכל דיברה
הנאמרת מהלב,
המבטים ,בשפה
מהנשמה ,ולא מן הפה".
*
*
*
" …יש שפות אחרות ,פרט למלים".
בין
"מבחינה
אני
השתיקה
הינה
שתי
א.
'שתיקות' :
שתיקה
'L,זהינה
,שקט T:ב .שתיקה חובקת עולם ומלואו …אצל מיכל -
המשך
אורגני
להמולה,
לסערה
אשר
בלבה".
"זוהי שפה ללא מלים ,שפה רגשית ,פנימית ,שאינה נמ-
דדת ובאה לידי בטוי במלים .זוהי הרגשה של זהות והיות
חלק מן " …
*
"שיחתה עם השדות היא אינטימית כל כך ,ועוסקת בנושא
אינטימי כל כך -האהבה ,עד כי אוזן זר אסור לה שתאזין
לו ,ולו גם באקראי".
*
"כשהעשבים גדלים ומתפתחים ,הם שותקים ,אבל התפת-
חותם היא לשונם ….זוהי צורת דבור ללא קול".
*
"קשר השתיקה של מיכל עם השדות עמוק יותר מקשר
מילולי".
היצירה השניה ,המדגימה סעיף זה ,אף היא לקוחה משירתו של אהרון זאב .שם
השיר:
"מ ש ו ר ר" )"פרחי בר" ,הוצ .הקבוץ המאוחה ,77עמ' .(214בשיר זה
מספר זאב על התמורות והנפלאות ,אשר מחולל משורר בבואו לעיר ובהביאו
עמו
את
ניחוח
השדה
והשיר,
עד
כי
גם
ה"אבן"
בידי
ה"בנאי"
מתדובבת,
ו"נער קטן" קורא את פלאי הטבע .בין ה'תמורות' או ה'פלאים' הללו מצוי
גילויו של ה'איש הפשוט :אשר מגלה לפתע" :צ ו מ ח י ם
יום
ו אני
אינ נ י
ה ע צ ים
ב כ ל
יוד ע".
התלמידות נתבקשו להרחיב תגובתן ,התרשמותן או מחשבותיהן סביב משפט
זה של "האיש הפשוט" .והרי כמה דוגמאות )כיתת גננות ,שנה ב'(.
היו שעמדו על תחושת ה"גילוי" :
*
"מלותיו של האיש' :איני יודע' – ,מביעות רעיון שלא
הושלם.
אולי
משאלה
או
מחשבה…
משהו
מיסתורי …
מתבהרים לו דברים …משהו מתגלה".
היו שהגיבו 'פילוסופית':
*
"שתי המלים 'איני יודע' טומנות בחובן ידיעה רבה .אדם,
מודע לאשר אינו יודע ,זוהי תגלית .זוהי הודאה".
118
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרו שנט',/ו את 'הארש הפשוט' ועברו בהבללה לאנושות בתקופתנו:
"בערדן
*
מודרנר כה
משוכללרם
מתועש ,כשהאמצערם הטכנולוגררם
ומשתוללרם
ברוב
התחומרם,
הרר
האדם,
במרוצו נגד הזמן ,האדם הרוצה להספרק ,לראות ,להש-
תמש -עסוק כל הרמרם במחשבות מעשרות .במרוץ זה ארן
זמן להסתכל לצדדרן'.
והרו שהגרבו בהרהוררם:
"האמנם צומחרם? …והקמרלה ,הכמרשה והשלכת מהר?"
*
או:
"אלה הרוארם ארר משתנה הטבע ,הרוארם הם גם ,ארר
*
משתנרם האנשרם?"
.2
כתיבה ב'מתכונת' היצירה הנלמרת -לשם עמידה ברורה על המבנה הצורני שלה
לאחר שעמדנו בשר עוררם על מבנרם שונרם של רצררות ספרותרות ,באו תרגרלר כתרבה
של התלמרדות באותה 'מתכונת'.
לדוגמה :למדנו ונרתחנו
א ג דות
ו מ עשר ו ת .הדגשנו כר המעשרה בנורה ,לרוב,
משלושה חלקרם :האחד .הפותח )"ה ר ה
ה ר ה" וכד'( ,השנר -מודרע על מרפנה או
הסתבכות )"פת א ם ,(" …והשלרשר -בו באה בדרר כלל ההתרה )"ו א ז" .( …
קראנו דוגמאות שונות ,סרפוררות )כגון :יימעשה בשלושה אגוזרם" של לאה גולדברג(
ושרררות
)כגון
שררר
המעשרות
הרברם,
הקצררם
והחברברם ,בספר "שרחת
המתנות"
לבלהה רפה .על ה"חתול החלבן" ,על ה"חמור" ארר האזבררם ועוז (.
והרר שתר דוגמאות ממה שנתבסו התלמרדות בהכרה מעשרת-רצררתרת של מבנה
המעשרה:
ה ר ה עכבר לבן,
ה ר ה
אשר התגורר בברת קטן,
לפת עפת אום הגרח חתול,
רץ העכבר ,כולו בהול,
ו מאז
ועד הרום
ארן שנררם אלה חררם בשלום.
ה ר ה
ה ר ה
גמד ננס,
השתתף תמרד בהופעות הקרקס.
אר
פעם
ארבד עשת ונותרו,
נפל מן החבל ,שבר את רגלרו,
מאז
פסקו הופעותרו,
ובברתו בדד רשב.
נערר כר תרגרלר כתרבה אלה הרוו כערן משחק רצרו!":ר ,להבבה ,זכררה ,ותחושה מעמר-
קה ',/ל המבנה הצורנר של המעשרה ,ולא הרתה בהן כל רומרה נוספת.
דוגמה אחרת:
למדנו את הרצררה הקצרה
"ק ט ברק טנר ם" למ .האזרחר )הרצררה מצורה במקר-
אה "מענרת" ,חלק שבר ,הוצ' 'מולדת' תרצ"ה ,בעררכת ר .פרכמן ,בעמ' .(98הרצררה
119
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הובאה גם משום ערכה החינוכי וגם כהדגמה ליישום ספרותי-פיוטי של הרעיון* * :
"יש והפרט קטן וחלש הוא ,אד פרטים רבים יחד כוחם עז ורב".
מצויים בספרות הילדים ובספרות העממית הרבה ספורים קצרים ומשלים המרחיבים
אמיתה זו] .והרי דוגמאות אחדות ממה שיצרו התלמידות בעקבות מבנה-ספרותי-
רעיוני זה[ ]כיתת גיל רן,שנה ב:[,
*
"-קרן שמש ,קטנה ,קרן שמש זעירה!
מה תתני ומה תוסיפי
לארץ הגדולה הזו?
הנני נותנת לה אור וחום!
אבל את קטנה כל כד! …
לבדי קטנה אני ודלה ,אבל רבות כולנו יחד .כל אחת מאירה
כמה שבכוחה ,וכולנו יחד נאיר ונחמם
את השדות והבתים
בארץ הגדולה הזאת".
ודוגמה אחרת:
*
"-סנדלר חביב ,סנדלר בודד וקטן ,מה תוסיף בארץ הגדולה
הזאת?
הנני מנעיל את יושביה.
אבל אתה בודד וקטן כל כך! …
לבדי ,בודד אני ואמנם קטן ,אבל רניס אנחנו כולנו יחד .כל
אחד עושה את אשר הוא יכול ,וכולנו יחד ננעיל נעלי-תפארת,
את כלל עם ישראל!"
הדוגמאות כללו למן איתני הטבע כשמש ,המובאת כאן ,העננים ,וכו' ,ועד לבעלי
מלאכה כגון הסנדלר ,שלעיל ,התופרת והכובען.
היו שניסו אף לשנות או להוסיף משהו למבנה הספור הזה ,ובחרו מרכיבים ופרטים,
אשר יחד התלכדו לשלם חדש … :לא "קרני שמש רבות" לעומת "קרן בודדת" או
ת ר נגו ל ת,
יחי ד" ,אלא ייפ ר ה,
"סנדלרים רבים" לעומת "ס נדל ר
כ ב ש ה …ו ב ע "ח נ ו ספי ם היוצרים יחד :מ ש ק" ,או" :ידי ם ,ר גלי י ם,
ר א ש,
ו י תרה א ברי ם היוצרים יחד:
א ד ם" ,וכן" :ק מ ח,
מ י ם ,ש מ ר ים
וכד' היוצרים יחד :ל ח ם" וכד'.
עשינו דברים דומים ביצירה ייד ירה
ל ה ש כ י ר" של לאה גולדברג ,בה מתקבצות
מספר דמויות ,וכולן פוסלות את המוצע להן ,ורואות בו אד רע ,עד שבאה הדמות
האחרונה )היונה -בספור המקורי( ,ובמבטה הטוב רואה היא אד את הדברים החיו-
ביים שבהצעה***; וכן תרגלנו סביב השיר על שני החתולים שוני הצבע שקנאו זה
בזה ,וכל אחד המיר צבעו ,והתוצאה :שוב שניהם שוני צבע.
רעיון המובע יפה בשיר חנובה "באבו חושך לגרש" – ,ייכל אחד הוא אור קטן ,אך כולנו
אור איתן".
בחרנו בספור של תלמידה על קבוצת ילדיס שחיפשו "חבר הרפתקן נוסף לערוך טיול ימי
בסירה" -והמחזבוהו בדרך של משחק ואימפרוביזציה .כך התנסו התלמידים בשמוש בחומר
שנכתב ע"י חברתן והפיכתו יסוד לתנועה ,המחזה ,הכנת תפאורה וכד' -דברים המאפשרים
שיתוף רבגוני של הכתה.
120
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
.3
כתיבה ירצרת -לפיתרח הדמירן ,כרלל הזדהרת עם הדמרירת רההררי המתראר,
אר השלכרת אישירת.
עמדנו בכיתה על המרשג "פ ערי ם" בסיפרר אר שיר ,כאשר המחבר אר המחברת
"מעלימים" פרטים מסריימים רמדלגים עליהם ,כשהם משאירים אותם לסקרנרתו
ודמיונו של הקררא .רניסינר ,בין היתר" ,להשלים" ר"למלא" פערים אלה.
ל ה ש כ י ר" נאמר על "מר עכבר" ,כי "ארז
לדוגמה ,ביצירה הנ"ל" ,ד ירה
חפציו ונסע" ,ואין כל הסבר ,לאן נסע ומדוע רהאם ישוב וכד' .התלמידות נתבקשו
להשיב על קושיות אלו מדמיונן .והרי חלק ממה שכתבן )כיתת גיל רך ,שנה ב'(:
*
ייאסיפת שכביס בעקברת עזיבת העכבר
העכבר נסע ולא שב /וכל אחד מן הדיירים ישב וחשב:
התרנגולת:
מה קרה לעכבר /אשר נסע רלא חזר?//
אם נסע לחפש גרעינים /במעוני מצריים זנים שונים//.
לו רק אמר מלה /הייתי נרתנת לר מלרא החבילה.
הקוקיה:
העכבר נסע ודי /רהדירה כעת סגררה/ /
לדירה שלו ודאי /הכניסה עתה אסורה.
הסנאית:
לא יועילר הדמעות /נשארו רק זכררנות… //,
נתקין אפרא שלט /רנתקענו מעל לדלת".. .
)המעבר אל השלט הוא בעקברת המפררט בספרר(.
או ,באותו נושא :
*
" .. .הדיירים הנחמדים כל הערב ישבו /ישבר ,ישבר ,רללא הרף חשבר//.
דברו ביניהם ,רבין מלה למלה /מהערגה נגסר נגיסה גדרלה//.
המוסיקה הסעירה את לבם /ומצב הררח הטרב נכנס בם//,
ומכאן שכחו שהם באסיפת-דיירים /רהחלר ררקדים ,עליזים ושרים//.
עד שגברת קוקיה ,בקיצרר" :קוקה" /החליטה ,ואת המרסיקה לפתע הפסיקה//:
האזינו ,הן שכננו נסע ,חבריי / ,ראר ,מה נעשה בדירתר ,יקיריי?".. .
תרגיל אחר בעקבות יצירה זו לא היה מלרי "פער" גלרי שהמחברת השאירה אלא נסיון
לבנות נדב ך נוס ף ,כביכול ,להתפתחרת העלילה] :מאחר שהיונה ,כידרע ,שכרה
את הדירה ,החלטנו כי ודאי ,לאחר שברע ,ערכה חנוכת-בית .השאלות היר :את מי
הזמינה? מדוע? כיצד נערכה המסיבה? איזה הזמנות שלחה לקרואים? וכד' .נציין כי
תשובות לשאלות אלה )בביה"ס היסרדי( יכולות להינתן בדרכים רברת )ציור ,כיור,
גזירה ,תנועה( ואולם אנו ,במסגרת שיעורי ספררת הילדים ,בחרנו לעסוק בהן בכתב.
רהבה דרגמה ממה שכתבה תלמידה על ברשא זה ]היונה ,בתוך המסיבה ,מספרת לאור-
חים כי הכינה עבורם הפתעה[ :
*
"היונה :שלום לכם שכניי הטובים /שמחה אני שהנכם כה נאמנים//.
לא לחינם הזמנתי אתכם /כי הפתעה הכינותי עבורכם//.
כל החיות :ניסים ,ניסים ונפלאות /ממתי שכנים מכינים הפתעות?"
וכאן באים הרהורים -ניחרשים של השכנים ,דיירי המגדל ,מהי ההפתעה .התלמידה
121
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ניצלה יפה את תכונותיהן של החיות במעשה של לאה גולדברג ,כך שכל אחת מהן
מצפה להפתעה המתאימה לה ולתכונותיה במיוזד.
*
"התרנגולת )אשר לפי הספור היא ייכה שמגה עד כי קשה לה ללכת"( :אולי מתקן
קפיצה לביתי?
החתולה )ייהגגדרגית והגקייה" לפי הכתוב( :או סבון ובושם ריחני לגופי?
הסנאית )המפצחתנקולגיות אגוזיס( :ודאי ,גדולים ,עגולים ,מתגלגלים,
לי הבאת ,אגוזים גדולים!
הקוקיה )אשר נגיה גדליס ננתי אחריס( :לנטח קנית לי אופניים יפים,
להקל ביקוריי אצל בניי ,בגבעות " …
למטרת פיתוח הדמיון ,הכולל הזדהות עם הדמויות המתוארות וההווי המיוחד שלהן,
ניתנו גם
מספר תרגילים יצירתיים ,לאחר לימוד היצירה "המפוזר מכפר אז"ר"
ללאה גוו/דברג] .התלמידות נתבקשו לתאר את המפוזר ,את חדרו וביתו ,ולהפגיש
אותו עם בת זוג )הן בחרו ב"מסודרת מכפר 'אזרת' "([ ,וניתנה גם האפשרות לכתוב
סיום לספור המעשה ,הנגמר ,כידוע ,בישיבתו-תנומתו של המפוזר בתוך הקרון
המנותק מן הרכבת ואינו נע.
והרי דוגמאות מדנרי התלמידות:
א.
דמותו של המפוזר:
"סבא כבן שבעים …זקן לו לבן .הוא חובש כובע עם ייפונפון" אדמדם ,שנכדתו
סרגה לו )אגב
זו היתה עבודה קבוצתית ,והננות בחרו להיות "נכדותיו"( .נעליו -
אחת אדומה ,אחת שחורה ,נעולות במהופך .משקפיו עגולים ,בעדשה אחת זכוכית,
כשהשניה ריקה ,ובפיו סיגריה ,תמידית כשה"פילטר" נחוץ".
"נכדות" אלה החליטו ,שתפקידן )אולי כמורות לעתיד?( להפוך את ה"מפוזר" ל"סבא
מסודר" ,והן מציעות:
*
"בכל פעם שיעשה משהו נבון ,כמו :להבריש pזניים במברשת pזניים ולא נמב-
רשת נעליים ,ניתן לו ח י ז וקי ם :סוכריות ,שוקולד או צעצועים" …
נוצרה כאן ,לא בכוונה ,גם השלכה אישית של התלמידות על הדמות המתוארת.
ב.
קטע אחר :תיאור ניתו וחצרו של המפוזר
" …בכניסה לביתו עמד שער ,עשוי מסורגי ברזל .בין השער לדלת נמתח חוט משי
דק ,ועליו תלויים :זוג אופניים ,גרב צמר ושרוול של חולצה .מצד שמאל של החצר:
ערוגה ובה
ש ו רשי צנוניות …לידה :מלונה ,ונה …תרנגולת אדומת כרבולת וקולר
על צווארה …
נכנסים לחדר האמבטיה ,המוצף כולו מים ,כיוון שהברז ,המותקן שם כלפי מעלה,
כמזרקה ,נותר פתוח .על גבי המים צפים :הסבון ,השעון המעורר שקפיציו פרצו
החוצה; ובפינה אחרת צפים להם בנחת משקפיו הסדוקות ונעליו הדהויות" …
ג.
את המפגש ניגו לנין חמדת לנו )"המסודרת מכפר אז"רת"( בחרו התלמידות
לערוך במסדרונות האוניברסיטה ,דווקא ,כשההיכרות ביניהם נוצרת עקב התנגשות
פיסית והפלת כל חפציהם ,וכשכתוצאה מכך ,מתעקש המפוזר לדחוף לידיה הממאנות
את כל חפציו שלו נהיותו בטוח שא לה חפציה האישיים* * * * .
ד.
ולאחרוגה -הרי דוגמה
מ ס יוס
שחינרה תלמידה לסיפור המעשה ,שכאמור,
מסתייס נלא סוף נרור:
****גם מפגש זה ניתן להמחזה הומוריסטית תוך הוספת דמויות ודיאלוגים.
122
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
"בא עובד המסילות /לחבר את הקרונות//והציבו שלט קט :היום נוסעים ,מפה,
*
לאילת! … //המפוזר מיד נעור הוא/מתנדנד מצד אל צד הוא //חיש מביט מן החלון /
הו! לאן נוסעים היום? //כך מביט לשמאל ,לימין /מוחה עיניו ואינו מאמין//
העצים רצים אצים /חיש חולפים המרחקים … //הוא פונה אל האדון – :אי נוסע
הקרון? //האדון עונה לו אט – :זו הדרך לאילת! – //אילת? אילת? -אכן! אכן! /
הדבר לא יתכן ! //הן התכוונתי בצהריים /לעלות לירושלים ! //האדון פרץ בצחוק; /והריע לבלי חוק – // :הלא זהו המפוזר! /המפוזר מכפר אז"ר! " …
עבודות דומות ניתנו משירה של לאה גולדברג )מתוך" :מה עושות האיילות"(; ייהאדון
חלוס" .זהו שיר ציורי המתאר את החלום כצייר ,המצייר וטורח בימים כדי להגיש
את תמונותיו שי לילדים בלילות ,השיר כתוב בהומור ,והוא כעין דו-שיח של המשו-
ררת עם ילדים מאזינים.
גם פה היו שתיארו את עבודתו ,סדר יומו ,חדרו ,הנופים שהוא רואה מחלונו וכד'.
נביא כאן תיאורי הדמות המרכזית בשיר ,כפי שנראתה בדמיונן של התלמידות .שם
התרגיל היה :ייהאדון חלוס שלי" ,דבר שהוליך מיד אל תחום הדמיון והמשאלה
הפרטיים
והאישיים,
והוליד
אפשרות
להפעלת הדמיון מזה ,ולהשלכות אישיות
מזה.
והבה דוגמאות ל"אדון חלוס" של התלמידות )כיתת גיל רך ,שבה ב' וכן כיתת גבבות
שבה ב'(,
היו תלמידות שהתיחסו בעיקר ל מ ראה ו
*
ה ח יצו נ י:
"מי זה בחלום הופיע /זקן ארוך לו ומפתיע?
מתקרב הוא חרש ,חרש /ולי משמיע נגינת-ערש?"
או:
*
"ידיו הן גדולות אך עם זאת עדינות ,ובהן הוא יודע לכתוב ,לצייר ואפילו לר-
קום …ורגליו כה ארוכות עד שיודע הוא לעבור גדרות לא בקפיצה כי אם בפסיעה" …
כשהאחרות ,מתמקדות אף הן על מראהו החיצוני ,כביכול ,אך הן מלבישות אותו
ב מ עטה
*
דמי ו נ י,
שהוא
א ישי
ו מ ק ו ריב יות ר:
"החלום שלי הוא סיכה קטנטונת ,אדמדמה ,עם פרח לב זהב …פעמים ,עת
השמש שוקעת ,והירח לובש גלימתו הכהה ,נוטלת אני את סיכתי ,טומנת אותה
בחיקי ,ובעוד אני נים ולא נים לוחשת אני אל סיכתי …ופתאום נופלת עליי תרדמה
עמוקה ואני נישאת על כנפי נשרים לארץ לא נודעת" …
או:
*
"אדון חלום שלי הוא …לא תנחשו! …הוא גן שיש בו מכל טוב :בגדים ,נעליים,
פרחים ,עצים ,זהב וכסף …בקיצור כל דבר שאתם חפצים בו .אפשר לעשות שם כל מה
שרוצים ,אפילו את כל הדברים ,שאמא אוסרת לעשות :לאכול גלידה בחורף ,ללכת
בתוך שלוליות ,להכות את רונית הקטנה ששוכבת בעריסה".. .
או:
*
"משהו דמוי קופסה ,לא קטנה ולא גדולה .משהו בגוון אדום-ורוד .ופתחים
המפיצים אור רב מאד .למעלה מכסה זעיר וחד ,דמוי צריח או כוכב .והרעש חזק
מאד -לא צלילים ,לא זמירות ,אלא קולות משונים מאד .רעד פחד בי חודר " …
*
תלמידה אחרת זיכתה את "אדון חלום" בתואר הכפול ,הפרדוכסלי והמקיף כל
כך" :מ ל ו כ ל ו ו מ ק ו ש ט" .הצבעים בם הוא מצייר את חלומות הילדים גורמים
לו להיות לא נקי ,מחד גיסא ,אך הם מעטרים אותו ו"מקשטים" אותו ואת חלוקיו
הרבים,
לעומתן היו תלמידות רבות ,שבנוסף לתיאורו עמדו על
ה י חסי ם
ש ב ינו
ל בינ :1
123
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
* "מופיע ונעלם ,כל כך מהר …רוצה אני רק מעט לשוחח עימו ,אך הוא לי בורח,
ומבטיח כי יבוא אליי ,אולי מחר" )אגב תלמידה זו מכנה אותו "אדון ה ליצ ן
שלי"(.
או:
* "לפעמים הוא מופיע זועף ,רוגז ורועש .לפעמים הוא עליז ושמח ,ולפעמים גם
עצוב .אך מה שמרגיז אותי באמת זה כשאני פותחת את עיני והוא מיד נעלם".
ולעומתה:
"לי אדון חלום משלי ,אדון חלום מוזר מאד .אדון חלום שלי לא עוזבני ,ולו רק
*
ללילה אחה לנפשי .הוא מגיע כל לילה אליי ,ומספר לי סיפורים יפים ,שרוצה אני
לשמוע ,ומתאר לי דברים מענינים" …והיא מוסיפה" :אדון חלום שלי הוא לא רק
אדון .הוא הרבה יותר מסתם אדון …הוא חביב ונחמה מצחיק וחמוה ולמרות שהוא
לפעמים כועס -אני סולחת לו כי אני יודעת שזה רק חלום".
מערכת יחסים בה התלמידה הופכת לחזקה והחלום לקטון וזקוק לה ,פורשת תלמידה
אחרת:
"בבקר כשקמתי /אותך מייד ציירתי //
*
עיניך יפות ואלי מדברות /לחייך אדומות ואוזניך רחבות//
את שפמך בכחול צבעתי /את זקנך בתכול מרחתי//
בטנך הקטנה צוחקת /על רגליך הקטנות ניצבת//
קישטתי חולצתך בגוונים /בפרחים צבעונים וקטנים//
ולבסוף על ברכיי אותך הנחתי /וסיפור יפה לך סיפרתי".. .
כאן ה"אדון" נהפך לילד הזקוק לאם שתשורר לו.
היו תלמידות שהתיחסו אל החלום בתוך מסגרתו -חדרו שלו:
ייאדם זקן יושב על כורסה גדולה ,שעשויה כולה טלאים .החדר שלו הפוך ,ובלתי
*
מסודר ובכל פינה זרוק ציור".
או:
*
"אדם זקן מאה נמוך ורזה ,בעל שער שיבה וזקן שיבה ,יושב בחדר קטן מאה
שבו רק חלון קטן שתריסיו מוגפים ,כך שברור שהאור חודר לחדר דרך סדק שבור
של התריס …מסביבו מתגלגלות קופסות צבעים ובידו מכחול .עיניו בוהות קדימה,
כולו מרוכז בבה ומחשבתו נתונה לתוכן ציורו".
היו שהתיחסו אל תפיסת המציאות והחלום:
*
"עיניו שחורות וגדולות ,ודרכן אפשר לראות את העולם המציאותי והבלתי
מציאותי".
היו שהושפעו מן הדמרי של החלום כצייר ותיארו בצבעוניות רבה את שעת הכתיבה:
*
"שעת הדמדומים .כתום ,צהוב ואדום סבוכים זה בזה ,כמערבולת ענק ללא
ראשית וסוף …ולפתע ,מבעד לערפל ,מתבהרת דמותו :אלפי חלקיקים קטנים ,זעירים,
מתחברים להם יחד והוא שוב לפני -אדון חלומי ,תמיר ,רחב כתפיים ,עיניו -עצמה
ושובבות ,וחיוך קטן מרצד בצידי שפתותיו".
היו שהתיחסו אל פעי ל ו ת ו:
"בלילה ,בחשיכה ,אדון חלום שלי
הופיע! דפק על חלוני! …
הרוח לו ענתה ,שרקה!
ואת הדלת לו פתחה.
124
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אדרן חלרם שלי מיד נכנס,
סגר רילרן ,הרריד מסך .
חיש הפעיל המקרנה
רעלי מסך הרפיער :תמרנה ,תמרנה! " …
רלאחררנה -היר שניסר להתמרדד עם הרריתר הפנימית:
*
"מתברדד ראינר בא בקרב אנשים .הרא ארהב ארתם .הרא ררצה להתקרב אליהם.
אך אינר מגיע לכלל בטרי מילרלי .בטריר -הצירר '" .נסתגר בביתר .אדם מרפנם .ברדד.
יש לר מין פחד סמרי מפני אנשים רמאררר של ירם …אין לר זמן לעצמר …הרא חייב
להספיק את העברדה -למען האנשים" …
רהיא מרסיפה" :הרא מצטייר בדמירני כאדם חסר בטחרן".
נעברר עתה להדגמרת של כתיבה יצירתית של התלמידרת ,שבאה לא בעקברת המלה
המרדפסת ,אלא בעקברת המחזה אר משחק:
ב .מן המשחק רהפעילרת הירצרנית אל ההבעה בכתב .
.1
כתיבה בעקברת תמרנרת
המרשג "מדרש תמרנה" מרכר היטב בגני הילדים רבכתרת היסרד .הפעם קיבלר התלמי-
דרת
תמרנרת קטנרת ,צבערנירת ,שצרירר בררבן בסגנרן של אגדה רברבתירת ,רניתנה להן
החררת להסביר ,לספר ,לפררש כנפי דמירן רלהפרך את התמרנה רק לנקרדת מרצא,
כרצרנן.
כנראה שסגנרן הציררים פתח בתלמידרת אשנב לאגדה ,למשאלה רלחלרם ,כי ררבן
גלשר בכתיבתן לתחרמים אלה.
דרגמארת )כתיבה בעקברת תמרנה(:
)ע"פ תמרנת קרפסה דמריית גליל ,שעליה מצריירים ילדים רבע"ח(
"פעם אחת הגעתי לארץ לא נרדעת שאין לה שערן .הזמן ערמד מלכת ,רכרלם
*
נשארים בה ילדים .בארץ זר הגעתי אל מגדל גברה ,גלילי ,רבר הרבה צעצרעים מכל
הצבעים רהגררנים …הרבה ילדים באר לשם .אך כשקרבתי נרכחתי כי הם מדברים שפה
לא ידרעה לי " …
)ע"פ תמרנה בה מצריירים פריטי משק :בע"ח ,אנשים כפריים ,בקתרת רכר'(
*
זהבה ,הילדה האררחת שבאה לכפר "לי-לה-לר" לבקר ,ארמרת לדרד:
"קח ארתי ,קח ארתי אתך למשק! לטפס על העצים! לקטרף פיררת! לררץ עם פרפרים!
רלהשקרת את הצמחים!"
ראנר מקבלים תמרנה פסטררלית של המשק מן התיארר הבא:
*
יייצאר זהבה רהדרד לטייל במשק .הערב ירד רהדרד הרציא מתיקר לחם רחלב …
הירח קיבל את פני זהבה רהדרד ,באררר החיררר ,רהכלב צרצי בנביחרתיר העזרת .נבהלר
הברררזים מהרעש רקפצר אל הבריכה ,קשקשר בה רגעגער .מן הרעש רההמרלה ,מן
הפחד רהבהלה -צהל המרס " …
*
תלמידה אחרת בנתה לה עיר דמירנית בהרלנד "המיניאטררית" ,ש"כאשר כבים
בה הארררת ,מתחילים חיי הלילה סביב" .רלמשפחה אשר דרה שם שני בנים בריאים
רילד מפגר …רהתלמידה משפיעה ררב פינרק רתשרמת לב לאח המפגר ,שהרא פרי
דמירנה בלבד ,משרם שכל רמז לנרכחרתר אינר מרפיע בצירר.
.2
אביזרים מספרים
לא פעם במסגרת שיערר "דרמה ירצרת" הראנשר חפצים רניתן להם פה רשיח .התל-
125
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מידות המציאו דיאלוגים בין "ענף לעלה"" ,עט למחברת"" ,נעל ורגל" וכד' .בין
היתר שיחקנו במשחקי מטפחות )הכוונה למטפחות ראש גדולות צבעוניות ,מהן
בנות צבע אחיד ומהן מצוירות ומקווקוות וצבועות לרוב( .ועלתה ההצעה לכתוב
סיפורים לפי מה שהמטפחת מעוררת )או" :מספרת"( .המשימה לא נראתה קשה
כשהיה מדובר במטפחות רבות הציור והצבע -כאן קל היה להעלות אסוציאציות
שונות ולהיתפס להן סיפורית .לדעתי הבנות אשר קיבלו מטפחות אחידות צבע.
ללא כל ציור ,עמדו לפני משימה לא קלה,
והרי דוגמאות מכתיבתן )גננות ,שנה ב'(:
בתחיל מן המטפחות מרובות הצבע והשרטוט
היו שהמציאו ס פור
*
עלי ל ת י בעקבות הצורות והקוים הצבעוניים:
"בסבך היער התכנסה לה עדת נמרים ,הנמרים עמדו בצורת כוכב ,כששיניהם
החדות מופנות אל הילד הקטן שעמד במרכז ,לילד היה שיער רך בצבע זהוב" …
או:
*
"הגמד הקטן עמד על פרשת דרכים ,אפו האדום והתפוח הריח עצי תפוח ,והוא
פנה בעקבות האף ,לעיניו נגלתה שדרת עצים צבעונית ,תפוחים ירוקים ,זהבהבים
ואדומים קרצו לו" …
אחרות ניסואת ממד
*
החלום:
"פעם אחת חלמתי חלום מאד מתוק ,ובחלומי ראיתי שמים תכולים תכולים,
ועננים לבנים כשלג שטים בהם; היו הענבים בצורת ברווזים ודובים ,ועימם מרובעים
לבנים שטו להם בשמים הבהירים".. ,
והיו שלא יכלו להימנע כאן מהשלכה פסיכולוגית של פחדיהן או עולמן הפבימי:
*
"תמיד פחדתי מאותה זקנה ,שלראשה היתה מטפחת המשי הרכה עם הפרפרים
האפורים ,ששכבו כאילו ללא רוח חיים ,על העצים הרדומים בשלכת .היא הזכירה
לי את הסיפורים מילדותי על כל אלה שהלכו ליער ,בחורף הלבן ,ולא חזרו בגלל
המכשפים שלבשו גלימות שחורות" .. ,
מענין איך בתיאור בן שבע שורות בלבד ,שנבע ,כביכול ,מאביזר חיצוני ומקרי ,כמו
מטפחת צבעונית ,הצליחה הכותבת להפיח עולם כה מלא וכה צפוף של פחדים
)"פחדתי" ,ה"פרפרים" " -ללא רוח חיים" ,ה"עצים" -גם הם כאילו אינם חיים:
יירדומים ,בשלכת"; נזכרים אנשים ש"הלכו ליער ולא חזרו";