חוה שלמון
סיבי אןקן -קטע מחיין
)תקופת ביהול בית-המדרש למוריס ולגבבות ע"ש א' שיין(
ברצוני להעלות קווים אחדים -זיכרונות והתרשמויות -מן התקופה ,שבה ניהל
אוקו את בית המדרש ע"ש אליעזר שיין ,ואת המכינות הפדגוגיות הצמודות ,ששכנו
במקוס שנקרא ,בזמנו" ,קב' גבעת השלושה" ,על-שם קיבוץ ,ששכן שם ועבר למקום
אחר) .אחר כך נקרא המקום "נוה-עוז" ,והתפתח כשכונה של פתח-תקוה ,כשבניין
הסמינר שולט על פני השטח שמסביבו(.
בית המדרש נוסד באמצע שנות הארבעים )תחילה בתוך בניינו של בית החינוך לילדי
עובדים בצפון ת"א( ע"י דב גזית ז"ל )לפנים זיסלה( ,מפקח של זרם העובדים .בשנת
1946עבר למבנים של ביה"ס המחוזי החקלאי שליד גבעת השלושה וזכה בתש"ט,
שנה אחרי קום המדינה ,לבניין משלו ולעצמאות מינהלית .במשך כל שנות נדודיו
והתפתחותו הראשונות נוהל הסמינר ע"י דב גזית; אליו הצטרף בעלי המנוח ,שמואל
שלמון ,כמנהל הפנימיה וכחבר ההנהלה .המרכז לחינוך דרש מגזית לחזור ולהתמסר
בעיקר לפיקוח; שלמון אמנם המשיך בעבודתו ,אך שלטונות החינוך של המדינה
הצעירה החלו למשוך אותו לקבל תפקידים אחראיים בחינוך הערבי ,ונתעורר הצורך
במנהל חדש ,שיוכל להקדיש את כל-כולו לבעיות הסמינר )ביה"ס המחוזי בוטל
ונסגר בסוף תש"ח( .היה ברור ,שהמרכז לחינוך מצא בד"ר חיים צוויגל -שריג -
שהיה עד 1947מנהל בי"ס תיכון של המרכז לחינוך בקרית חיים -מועמד מתאים.
ד"ר צוויגל לא הספיק אלא ללמוד את בעיות המוסד ,והיה זה מוסד מסורבל למדי:
היו בו מכינות תיכוניות מקבילות לכתות יא-יב ,הייתה מגמה להכשרת גננות ,ומגמה
להכשרת מורות .מחלה קשה פגעה בד"ר צוויגל ,קטפה אותו ועקרה אותו ממקום
עבודתו ומביתו החדש ,שזה עתה הקימו בנוה-עוז ,בחורף .1949
מאחר ששריג נפטר באמצע שנת הלימודים ,חזר גזית באופן ארעי ,והתחיל במקביל
בחיפוש נמרץ אחר מועמד מתאים לניהול .בזכות ידידו הקרוב -המחנך הותיק
יחזקאל חן -שניהל את סמינר "לוינסקי" ,הכיר גזית את אוקו" ,התאהב" בו וניסה
לשכנעו שיקבל את ההנהלה .אוקו שימש מזה שנים לא מעטות מורה לפסיכולוגיה
ולתורת החינוך בסמינר "לוינסקי".
היו לו תחילה פקפוקים אחדים ,כלליים ומובנים מאליהם (1 :אמצע שנה"ל -כיצד
יכלכל עבודה בשני מוסדות? (2תפקיד אחראי בניהול מוסד גדול -תפקיד שטרם
התנסה בו .והיו היסוסים אחרים ,אישיים ומיוחדים לאוקו :אם כי שר החינוך עמר,
בתקופה זך ,לבטל את הזרמים -מכל מקום בחינוך היסודי -בית המדרש היה עדיין
"מבצר" של זרם העובדים ,שאת רוחו אמנם אהד אוקו מבחינות מסויימות ,אך לא
ממנו ינק בניסיונו הפדגוגי בארץ; אם כך ,כיצד יתייחס חבר המורים אל "איש
מבחוץ"? האם המרכז לחינוך עצמי יסייע או יבלום את פעילותו?
ביקור ההיכרות של אוקו בסמינר זכור לי היטב! היה זה באביב שנת .1950לאותו
יום זומנה ישיבת מורים כללית -ציבור של כ 20-איש .כפי שהיה מקובל אז ,צורפו
196
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לא רק כרתבת שרררת אלה )כמזכירה פדגרגית רמררה חלקית דאז( כי אם גם המזכיר
האדמיניסטרטיבי ,אם הבית של הפנימיה ,הגנן רהחצרן הראשי )חבר קיברץ גבעת
השלרשה( .ארקר כבש במחי-יד אחת את אהדת הציברר כאשר פרס את"האני מאמין"
החינרכי שלר .אפשר היה להכיר בר את המחנך בעל פאתרס חינרכי ,המנסה בכל מקרה
הן להעמיק בהבנת התלמיד ,המרעמד להרראה ,רהן להדריכר לקראת אמפתיה
לתלמידיר העתידים .לבעירת כמר ערלין; tחדשים ,שלאט לאט הרפיער במספרים גדרלים
ירתר בין תלמידי הסמינר ,בני עדרת המזרח ,שהיר כבר אחרז ניכר בגני הילדים רבכתרת
היסרד הראשרנרת -לבעירת אלה הייתה לארקר רגישרת רבה ,רהרא הקדיש להן תשרמת
לב ,שנעדרה במידה רבה מתרדעת ההנהלה עד ארתר מרעד )אמנם תלמידים ערלים
זכר לטיפרל אישי רב גם ע"י שלמרן -אך הרא כיהן בשנים אלה רק כמררה חלקי
בסמינר( .מה שהפתיע אחדים מבין רתיקי הסמינר -רהייתה זאת הפתעה חירבית
בהחלט -הייתה התשתית רהרקע היהדרתי ,הידע רהזיקה למסררת ,שלא היינר רגילים
למצרא ,כמעט ,בדמרת יייקית" כמר ארקר .אין לי ספק ,כי מטענר זה קרב את ארקר
במירחד אל זקן המררים ,מי שהיה בעל ההשפעה בדרכר של הסמינר -הלא הרא יצחק
שרריגר-דמיאל ז"ל ,המררה לתנ"ך בכל הכיתרת.
אין לי ספק ,כי כבר בשיחת היכררת ראשרנה זר נתן ארקר למסרבים שם הזדמנרת
לעמרד גם על ההרמרר החביב שלר ,שבר השתקפה תמיד מין חביברת חמה ,שהייתה
מירחדת לר .ביחרד חביב היה ,כאשר תרך כדי סיפרר מעשיה אר בדיחה החל לחקרת
רלשחק את גיברר הסיפרר.
ביקרר הגישרש הצליח .ארקר התחיל במשרה חלקית בשל התחייברירתיר ב"לרינסקי"
עד סרף שנה"ל ,רקרדם כל עסק במה שהיה החשרב בירתר בעיניר -בהרראה -פסיכר-
לרגיה ,רבעיקר פדגרגיה) ,מקצרע שנשאר מירתם אחרי מרתר של שריג( ,שהרא מקצרע
כמעט משרתף למררים רלתלמידים.
בתפקידי בסמינר ,רכעברר שנים אחדרת גם בארניברסיטה העברית ,נפגשתי שרב רשרב
עם ארקר בענייני מקצרע רעברדה; אך גם קשרי ידידרת משפחתיים בין שני הבתים
נמשכר במשך שנים רברת ,רזאת בארפן בלתי תלרי בקשרים הפררמליים .כמי שהיה לה
מגע קררב כזה ,אני יכרלה להעיד בפח מלא עד כמה אהרבים היר שיערריר של ארקר
על תלמידי הסמינר -מררים רגננרת כאחת ,רבמירחד נמשכר אליר תלמידי הארניבר-
סיטה ביררשלים ,כאשר' לימד שם מארחר ירתר .בעיני התלמידים גם בסמינר רגם
בארניברסיטה ,אשר למדר לקראת עברדתם בחינרך הלכה למעשה ,שיערריר של ארקר
הירר ארתר מיזרג בין תיארריה רמעשה ,שהיה רצרי להם .הרא ברדאי היה מצליח פחרת
בקרב
סטרדנטים
לפסיכרלרגיה ,ביחרד בעלי ארריינטציה מחקרית ניPריית ,שכן
הפסיכרלרגיה שארקר לימד הייתה עיברד מסר"ם של פסיכרלרגיה אנליטית עם בניין על
פילרסרפיה ,ררק בסיס צר ,בלתי נראה ,הרקדש למחקרים אקספרימנטליים .אינני
זרכרת כמעט הרצאה מהרצארתיר הפר מבירת הן בכנסים של מררים מפקחים רמררי
סמינרים ,רהן במסיברת סירם שנת-לימרדים רפרידה מברגרים ,שארקר לא שילב בהם
משהר מהסתמכרת על סטטיסטיקרת ,על מחקרים "עקרים" בעיניר .גם בפילרסרפיה
רגם בפסיכרלרגיה היר לארקר כלים חשרבים להפצת דעתר הארפטימית ביסרדה -
יש תקרה לחינרך אם הרא טרב ,יש תקרה לאדם אם ילך לארר ערכים של ממש ,יש
תקררת לחברה אם תאמץ את הדאגה לזרלת -לחלש רלכרשל .ראשר לפסיכרלרגיה
אקספרימנטלית -הרא הפעיל ארתה אך ררק כלפי בעלי-חיים .הכררנה לאקראריה
רלטראריה ,שהחזיק במשך שנים רברת בביתר בנרף-ים .הייתה להם משמערת הסתכ-
197
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לותית בעיקר ,והם שימשו לו מקור שופע של דוגמאות להתנהגות ,שממנה ניתן
ללמוד ,ולפרקים להסיק מסקנות לגבי האדם :דוגמאות של מאבקים להסתגלות,
מאבקים על קיום וריבוי לשם המשכיות.
נחזור לתפקידו כמנהל :אוקו נכנס לתפקיד המלא של מנהל הסמינר בגמר שנת
הלימודים ,וניצל עוד את תקופת החופש הגדול כדי לשכלל ולהעמיק את עבודתם
המעשית שר הגננות והמורים ,וזאת בהדרכה הצמודה .עד לבואו מקובל היה ,כי רק
בשנה השניה ,בכתה ב' גננות וב' מורים ,יצאו הסמינריסטים יום בשבוע לעבודה
במוסדות .אוקו טען ,שאין זה מספיק לא מבחינת אפשרות ההדרכה ,שמצטמצמת
באופן זה כבמיטת סדום ,ולא מבחינת הציפיות של בוגר בית-הספר התיכון שמצפה,
עם כניסתו לסמינר ,למפנה דראסטי ,ולא רק להמשן לימודים עם מגוון קל של
נושאים.
לפיכן הנהיג אוקו תקופות עבודה מעשית מרוכזות ,עד כמה שזכור לי ,פעמיים בשנה
למשן שבועיים ימים בשנה ב' .בתקופות אלה ממש טבל המתלמד בחיי המוt.:ד שאליו
הופנה :השתתף בישיבות מורים ,בחוגים של אחר הצהריים ואף ביקר בבתי תלמידים.
ולא קל היה לגייס מוסדות במספר מספיק בשל רתיעות מצד המנהלים ,או בשל
תירוצים בדבר קשיים טכניים .אוקו דאג ,כי ביקורים אלה ,שהחלו בצורת הסתכלויות,
והובילו להוראה חלקית עד מלאה ,יופנו ,במידת האפשר ,לאותם ריכוזים ,שאז היו
עדיין
מעברות ממש.
העבודה המעשית בצורת ביקור שבועי במוסד חינוכי סודרה
לתלמידי שנה א' .אוקו עצמו השתלב בביקורים ובהדרכת תלמידים ,מאחר שתחום
זה ,תחום ההדרכה והעבודה המעשית ,היה בעיניו מן החשובים ,אם לא החשוב
מכולם.
בגמר הביקורים אירגן אוקו בירור ,וניהל דיונים על בעיות חינוכיות אקטואליות,
שעלו בתקופת הסתכלות זו .מטרתו הייתה להביא את הבעיות בפני פורום רחב מעבר
למסגרת קבוצת המודרכים .דיונים אלה נוהלו על ידיו בצורה נאה מאוד ותמיד ידע
להוסיף משל מתאים לסיום ולסיכום.
התפתחות העניינים בחינון במדינה הצעירה לא השאירה את מנהלו החדש והאהוב
של הסמינר שווה נפש .עוד בתשי"ד ,בראשית התבססותה של אוניברסיטת תל-
אביב ,ביקשו מאוקו וניסו להשפיע עליו לתת קורסים בחינון במסגרת האוניברסיטה
"הטרייה" .זכור לי היטב איזה עצב ירד על המוסד ,כאשר בסוף אותה שנה )(1954
נודעה החלטתו של אוקו לעזוב את הסמינר ,לקבל על עצמו את החוג לחינון באוני-
ברסיטת ת"א ולהרצות אחת לשבוע בחוג לחינון באוניברסיטה העברית בירושלים.
בשיחה פרטית אמר אוקו לבעלי ולי :יימה לעשות? אני מלמד ואני אוהב בעיקר ללמד
ולחנן; ובאשר לניהול -הרי עכשיו אני יכול לציין ,שכתר זה כבר נשאתי; מנופת
צופים זאת שנקראת "ניהול" כבר טעמתי ,ואני מסתפק בזה" .משפט זה זכור לי
היטב ,משום ששיקף את אופיו בנאמנות.
כעבור שנה ,בסוף ,1955עזבנו ,בעלי ואני ,את הסמינר ואת מגורינו על-ידו ,ועברנו
לירושלים .שם ,בהיכנסי לתפקידי בביה"ס לחינון של האוניברסיט"; ,פגשתי שוב
באוקו כsןרצה לפסיכולוגיה חינוכית ,ושוב ,כפי שאמרתי ,כמרצה נערץ מאוד ע"י
198
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
תלמידיו .באוניברסיטה היו לאוקו ידידים ומורים חשובים ,כמו פרופסור הוגו ברגמן
ונתן רוטנשטרייך ,שאתם עבד עוד שנים רבות במערכת כתב-העת לבעיות פילוסו-
פיות",עיון" ,ועקיבא ארנסט סימון ,שאוקו רחש לו הערכה רבה .אולם ,בתחרות שבין
שתי האוניברסיטאות על מקומו של אוקו כמרצה קבוע בחינוך זכתה זו הצעירה ואולי
הגמישה ביניהן ,אוניברםיטת ת"א .ואמנם שם הוא כיהן עד יציאתו לגימלאות.
199
www.daat.ac.il