ישראל ברנד -מרבז הפרןיקט; שלןמית ברקןבר ,מלבה ז ,Yשרה לביא.
אילנה נתו .שןשנה שקד -בןתבי הפרןייקט.
ימיס ראשןניס בטמינר 1950-1945 -
מאמר זה הרא חלק מפררייקט ברחב ,שבערך ע"י תלמידרת חטיבת הביביים )מגמה
ספררתית( בשבת תשל"ח חמש תלמידרת ממסלרל זה קיבלר על עצמן לשכתב את תרלדות
הסמיבר -בעיקר את שברת גידרלו הרא שוברת -עת היה בתרן תחת חסרת ייהמרכז
לחיברך ליד ההסתדררת".
קשיים רבים בערמו על הבושאים במשימה .התברר שרוב החומר הקשור בתולדות
הסמיבר הרשמד כבר בראשית הסמיבר .המעבר מרשרת אחת לרשות שביה -מזרם
הערבדים למסגרת החבוך הממלבתי -היה חטרף ובהול; מה גם שאבות הסמיבר לא
"מסרו" ברצון את המוסד לרשות המדיבה .גם חלרפי המבהלים באותם ימים לא תרמו
לשימור ההיסטוריה.
הוחלט לפברת אל צורת המורים אשר עדיין חי בתרכבו ולדובבם -ובאמצעותם ללקט
שרידי זכרובות ררשמים למסכת אחת .ההצלחה היתה חלקית .עמודי-התווך של הסמי-
בר :מבהלים ,מפקחים ומררים ותיקים בפטרר מן העולם .הפבייה אל בוגרי המחזורים
הראשרבים לא בעבתה כראוי .במקרים רבים -בתקלו גם מורים אלו בקשיים בפשיים
בהעלאת זכרובות .התברר שהחויה הרא שרבית של חביכי סמיבר איבה עולה בקבה אחד
עם התחרשה הבשלה והברגרת של מררה בעל בסיון רב.
למררת הבול בערך בסיון צברע זה .לגבי התלמידות הייתה זאת חוויה איבטלקטואלית
מיוחדת במיבה -חישוף שורשים .גילרי ראשית שצמחה באותם קרקע ובוף שבהם בילו
הן שברת לימודים .לעתים בצבט הלב בגעגועי בוסטלגיה על אותה תקופה יפה ועל
אותם ימים גדולים של יצירה ששירתם באמצע בפסקה.
לזכרם של הירזמים הראשובים מוקדשת רשימה זאת.
א.
הרע יון
שנת 1944הייתה שנה מכרעת בתרלדרת הכשרת מורים בארץ-ישראל .הדי השואה
רהתרדעה ,כי יש להכין את הישרב למדינה בדרך ,הביאר לריאררגניזצי:ז בבתי-המדרש
למררים ,שהיר קיימים בארץ ,ולרביזיה בשיטרת העבודה ובתכנירת הלימרדים בסמי-
נרים .הרצרן לריפררמה בשטח זה בלט יותר בזרם הערבדים ,שהגיע עד אז להישגים
מרשימים מבחינת ארגרן החינרך.
ארתה תקרפה הרקמה רשת ארגרנית מסרעפת של כיתרת המשך בהתיישברת הערבדת,
רחינרך מקצרעי חקלאי בשכרנרת הפועלים ליד הערים .כן גרבש המרכז לחינרך ,שהח-
ליט לשתף פעולה עם מחלקת החינרך של כנסת ישראל ,רלדררש את חלקר בחינוך
העל-יסרדי .מר אביגיל .המפקח המרכז של זרם הערבדים ,אמר בין השאר:
"חלילה לי מהעריך הערכה שלילית את עברדתם החינרכית של מררינר ,את
מסיררתם ואת נאמנרתם .עברדתם לא הכזיבה .חניכיהם ממשיכים במפעל הגדרל,
אף על פי כן לא נשכח ,כי בררבם הגדרל באר אלינר מבחרץ ,ובתרכם גם כאלה,
אשר על תנרעת העברדה שמער ממרחקים ,ראת תררתה רתרלדותיה לא ידער …
)אשר נעשר חברים בהסתדררת הערבדים רק עם קבלם עברדה בבות ספרנר( ,אין
183
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לנו להעלים עין מהעובדה המרה ,כי הללו יש אשר הם עומדים חסרי אונים
בפני התלמידים ,ואין להם מה להגיד לילדים וביחוד לנוער ,כדי להוציאם מאיזו
מבוכה רעיונית ולחלצם מרפיון.
)מתוך אוריס תש"ז-תש"ח ,חוברת א' ,32מאמרו של מ.אביגיל ,פגי חיגוכגו לאן?(
בתחילה הוקמו מרכזי השתלמות ליד המחוזות ,אשר לרוב שיתפו פעולה עם בית-
הספר לפועלים ,שהופעלו תחת המרכז לחינוך; שם שמעו המורים הרצאות בנושא
תנועת הפועלים ,ההסתדרות ומפעליה …אך במשך הזמן הושמעה תביעה להקים
מוסדות רשמיים להכשרת מורים .ראשונים בתור היו פלג התנועה הקיבוצית ,הסמינר
לחינוך משותף ליד זרם העובדים -סמינר הקיבוצים .אך במשך הזמן הורגש הצורך
לספק את צורכי החינוך בערים .באותה תקופה הייתה קיימת רשת של בתי-ספר
חינוכיים לילדי העובדים שהקימו באיזור דן מספר מוסדות לדוגמא :בית החינוך
ע"ש גורדון בת"א ,ר"ג ,בשכונת בורוכוב בגבעתיים ,וכמו-כן רשת חינוך של בתי-
ספר לנערים עובדים.
בוועידה השביעית של ארגון עובדי המרכז לחינוך ,שהתקיימה בט'-י' בניסן )23-24.3
(1945בקרית העבודה ,הופנתה תשומת הלב לעובדה שקיימת בעיה של מורים ,שלא
קיבלו השכלה מתאימה ,ואשר לא היתה להם הכשרה פדגוגית .הוועידה ציינה בסיפוק
רב את הרחבת הרשת החינוכית של זרם העובדים בערים" ,אך גידול זה מחייב אותנו
למחשבה מחודשת על ערכי תנועתנו ולבדיקת הכלים והאמצעים להגשמתם" ,על
ההסתדרות לייחד את המשאבים להכשרת מורים וגננות ,שהם מחוייבי המציאות
התרבותית והחברתית של תנועת העבודה בארץ.
בתחילה היו נסיונות לפתור את בעיית המורים בשדה ע"י פתיחת קורס השתלמות
בחופש ,שהיה קשור עם מפעל מרגוע והבראה של עובדי החינוך במחנה מיוחד
ומתוך שיתוף פעולה עם מוסדות קופת חולים .המשתלמים הסתדרו במחנה מרגוע
על יסוד של חיים שיתופיים.
במשך הזמן הוקם מכון מתודי ,שאליו יוכלו המורים לפנות .מאוחר יותר הוחלט
לפתור את הבעיה ע"י הקמת מוסד מסודר שישרת את צורכי המורים בפועל במוסדות
בית-החינוך התיכון ויצייד את בוגריו בתעודות הוראה ,שיהיו מוכרות ע"י מסגרת
החינוך.
תפקיד זה הוטל על דב גזית ,שהיה מנהלו של בית-החינוך המשותף בשכונת בורוכוב,
מוסד שהיה מן הגדולים והחשובים בזרם העובדים .דב גזית קיבל על עצמו למצוא
מקום אכסון מתאים לכיתות המורים ולגבש צוות מרצים בעלי הכרה מתאימה מבין
עובדי המרכז לחינוך .המשימה להכנת תכניות לימודים מתאימות הוטלה על אורי
בלוס ,שהיה מבין ראשי ההוגים והפעילים במערכת החינוך בכלל ומזכיר הועדה
הפדגוגית של מחלקת החינוך בפרט .בניגוד לתפקידו הרגיל במחלקת החינוך הרי
כאן פעל בכיוון שונה.
מלכתחילה הובן ,שסמינר זה חייב להיות שונה לחלוטין משאר הסמינרים .הקניית
האידיאולוגיה של תנועת העבודה הייתה קשה בסמינר עירוני מאשר בסמינר כפרי,
מאחר שלא הייתה בסמינר העירוני )כמו בסמינר הקיבוצים( האפשרות להמחיש את
184
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אוירת העבודה ,החלוציות ,הכפריות והחינוך המשותף במסגרת עירונית של פרבר
בתל-אביב .הקורס אמור היה להתקיים בשעות אחה"צ והערב ,דהיינו :לאחר שעות
העבודה של המורים ,וכיתות בית החינוך המשותף ע"ש גורדון בת"א תשמשנה את
צורכי התלמידים.
כ.
nכל י
ל ידה
רעיון הקמת הסמינר קרם עור וגידים ננית חינוך צפון ,שהיה נית-ספר לדוגמא
ע"ש א.ד .גורדון ברחוב לסאל נתל-אבינ .בסתיו תש"ה בפתחו ארנע כיתות של מורים
בהתאם לדרגת ההשכלה של הלומדים )מספר שנות הלימוד( .מורים ללא תעודת
הסמכה למדו רק שנה אחת .היו שלמדו שבתיים מלאות ,ואלו שחסרו להם כמה
שבות לימוד בתיכון למדו נשתי המכיבות :מכיבה א' ומכינה כ' .כן נפתחו כיתות
לגבבות ,שסיימו את התיכון ,לאלה שלא סיימו -בפתחה מכיבה נת שבה אחת.
חבלי הלידה היו קשים .הלימודים התבהלו בשעות אחר-הצהריים והערנ-1500) .
.(2030התלמידים ענדו בשעות היום בהוראה ואחרים נעבודה פיזית .תבאי הלימוד
לא היו מתאימים :חדרים קטבים ולא תמיד בקיים ,הכסאות והשולחבות של התלמידים
הקטנים לא התאימו לאנשים מנוגרים .חסר היה ציוד מינימלי כמו אניזרי לימוד
וספרים .התקצינ הספיק נקושי לשלם את שכר המורים .למרות כל הקשיים ,שמחת
למידה היתה שרויה במוסד הצעיר ,ונקרנ תלמידיו פעס הרצון להיות מוריס נארץ-
ישראל .נערביס בערכו ימי עיון ,בשיתוף המוריס והתלמידים ,והייתה זו מעין איב-
טגרציה במקצועות הלימוד :אומבות ,פדגוגיה ,דידקטיקה וספרות .כך לדוגמא בערך
באבינ "ערב חינוכי" ,שהוקדש לדמותו של המחבך פסטלוצי )שעליו היו אמוביס חלק
ממורי הסמינר( ,קראו מספרו ייכיצד גטרוד מחבכת את בניה" ,ודבו בתורתו הדידק-
טית.
מצוקת המקוס ואי-יכולת לפתוח כיתות בוספות עקנ הביקוש הרנ ,אילץ את אנות
הסמיבר לחפש מקוס קנע מתאיס .נבוסף לכך לא שימשה העיר תל-אבינ רקע מתאיס
לחיבוך לקראת יצירה ועמלבות חקלאית ,מלאכה ואמבות שהיוו אנבי יסוד לסמיבר.
על דב גזית ,מבהל הסמיבר ,הוטל התפקיד לחפש מקוס מתאיס לסמינר .לא קל היה
לאתר בית-ספר מתאיס נסנינה כפרית נאזור תל-אנינ .לאחר דיוביס והתלנטויות
מרונות בוועד לחיבוך ננחר נית-הספר המחוזי ע"ש רוזה כהן )אמו של יצחק רבין(,
ששכן ליד קבוץ גבעת השלושה סמוך לפתח-תקוה.
בית-הספר המחוזי ע"ש רוזה כהן הכשיר תלמידיס נמגמה חקלאית .שטחי חקלאות
נרחביס שירתו מטרה זו .בשיפולי הגבעה השתרען גיבות ירק ,מטעיס ,גן נוטני
ופינת החי .למוסד היו ביתנים קטביס שאיכסנו את חדרי הלימוד ופבימייה ,שהיוותה
כבכל בית-ספר חקלאי את גולת הכותרת של החייס החנרתייס .חלק מתלמידי נית-
הספר המחוזי הוענרו לכיתה ההסתדרותית שננית הספר "מקוה-ישראל" )שהיה
גרעין ל"מדור ההסתדרות" נאותו מוסד( ,כיתה אחת המשיכה לשהות נמקום נמסגרת
הסמיבר .יחד עמם בשאר גם חלק מצוות המורים ,ניביהם גם המורה קוגלר יהושע
)כיום פרופסור קוגלר ,ראש המחלקה הזואולוגית באובינרסיטה הענרית( שלימד
טבע ,ויהודה ארליך ,שהיה מנהל נית הספר המחוזי ושהה תקופת מה נמקוס כמורה
בסמיבר )נרנות הימים עבר לפיקוח מטעם זרם העובדים( .עוד לפבי סיום שבת
הלימודים הראשונה )תש"ה( עבר הסמיבר מנית-הספר לחינוך נתל-אבינ לבית-
185
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הספר המחוזי בפתח-תקוה .המעבר לא היה קל :הכיתות ,שעמדו לסיים את לינןןדיהj
בשנה זו ,נשארו בתל-אביב ,והפיצול גרם לקש'ים בארגון .
הסמינר קיבל את כל מבני בית-הספר המחוזי ואת הפנימייה ,ששימשה את תלמידי
הסמינר .כן היו מספר מורים ,שאף הם עברו לגור בפנימיה ,שנוהלה ע"י מר זלמן
כהנוב עוד מימי בית-הספר המחוזי .העובדה שחלק מהמורים ומשפחותיהם גרו
בפנימיה )כמו :שלמון ,שריג ,קוגלר ,גורביץ ,דניאל ,שור ועוד( הייתה בעלת חשיבות
מרובה בעיצוב מסגרת פדגוגית למוסד.
י"ד בסיון תש"ו ) ,(13.6.46היה יום גדול לסמינר כאשר מנהל מחלקת החינוך ,ד"ר
מ .סולרביטשיק הודיע" ,כי מחלקתו עיינה בתכנית הלימודים ובסדרי ההדרכה
הפדגוגית ותקנרת המוסד לגבי קבלת התלמידים ,והחליטה לכלול את הסמינר במע-
רכת החינוך של כנסת ישראל לתקופת ניסיון" .כמו-כן אושר מבנה הסמינר ובו:
א.
קורס המורים של 4שנות לימוד ,מהן שתי מכינות ,המשלימות את ההשכלה
הכללית כדי רמת הכיתות ז' ח' של בית-הספר התיכון.
ב.
קורס הגננות של 3שנות לימוד ,מהן מכינה אחת ,המשלימה את ההשכלה
הכללית עד כדי רמת הכתה ז' של בית ספר תיכוני.
עוד בימיו הראשונים של הסמינר חלם דב גזית )זיסלה( ,מנהל הסמינר ,על בניין
חדש ,שיהיו בו כל הציוד והתנאים לאכסון הסמינר על כל אגפיו .בתחילה חשבו
להקים בנין זה על ראש הגבעה סמוך לקיבוץ ,אך התכנית לא יצאה לפועל מסיבות
שונות ,והוחלט להקים את הסמינר במורדות הגבעה.
שנתיים לאחר שהסמינר עבר לבית-הספר המחוזי ליד גבעת השלושה ,התחילה
מלחמת-השיחרור .תלמידי הסמינר מילאו תפקיד מכריע במאבק להקמת המדינה,
וזאת בעידודו של הסמינר .היו תלמידים שיצאו לפלמ"ח רשוחררו מטעם הסמינר
לפעולות ,שנערכו במסגרת תנועת המרי העברית.
התנאים הקשים והסכנרת ,שארבו בדרך .לא הרתיעו את התלמידים מלבוא ללי-
מודים ,ולדוגמא :בשעה שנסעו תלמידי הסמינר באוטוברס מתל-אביב לפתח-תקוה
נעצרו על-ידי הבריטים והובאו למכלאה ב"קריה" .הם שהו שם יום תמים ללא מזון
ומים .לתלמידים לא היו כרטיסי תלמיד ,ועד שלא באה מזכירת המוסה חוה שלמון,
עם רשימת התלמידים לא שוחררו.
למרות התנאים הקשים השתדל הסמינר לנהל את הלימודים כסדרם .בשעה שהוכרז
העוצר הגדול בתל-אביב ע"י שלטונות המנדט ,שותקה התחבורה לסמינר והתל-
מידים ,אשר ברובם היו בני תל-אביב ,לא יכלו להגיע לסמינר ,וחלק מן הלימודים
התקיימו בתל-אביב בקן "השומר הצעיר" ברח' בוגרשוב פינת המלך ג'ורג *:המררים
צעדו יומיים ,במשך שבועיים ,מפתח-תקוה לתל-אביב ,כדי שלא להפסיד יום לימודים
אחד .גם בימי מלחמת השחרור לא הופסקר הלימרדים .הבנים גוייסו לחטיבות ההגנה
והבנות המשיכו ללמוד במוסד בבוקר ,רכשערת אחה"צ למדו קפ"פ )קרב-פנים-
כיוס עומד שס בניין מגוריס וסניף בנק.
186
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אל-פנים( ועזרה ראשונה .המורים עשו את כל המאמצים כדי להגיע לסמינר ולעתים
אף נאלצו להאריך את הדרך ,עברו בדרך עפר ממקוה ישראל )התקוה וכך הגיעו
לסמינר.
בי"ט בכסלו תש"ח ) 9בדצמבר ,(1947נערך טכס יריית אבן הפינה לבניין בית-
המדרש למורים ולגננות של זרם העובדים .לטכס הוזמנו חברי הועד הפועל ,נציגי
השלטון הבריטי ,מנהלי בתי-החינוך בסביבה ,נציגי הקיבוצים ,נציגי עירית פתח-
תקוה וכן תלמידי הסמינר ובוגריו .ההתרגשות הייתה גדולה והמנהל ד"ר חייס שריג
)צוויגל( פתח את הטקס בדברים לכבוד המאורע.
הטקס עמד בסימן חווית המאורעות שפרצו לאחר כ"ט בנובמבר .1947הדבר בא
לידי ביטוי בדברי הנואמים בטכס .י' גורפינקל יושב ראש הועד הפועל של ההסתדרות
אמר:
"התכנסנו כאן בימים אלה ,כשאנו שרויים עדיין בשמחה הגדולה ,שפקדה את
בית-ישראל לרגל בשורת העצמאות ,ועם זאת אנו שרויים ביגון על הקרבנות
היקרים שנפלו מידי מרצחים .יצרים אפלים חרגו ממחבואם להשבית את שמח-
תנו .נעמוד דום רגע אחד לזכר הקרבנות .ברכתי לציבור הפועלים ,לחברינו
העמלים בשדה החינוך ,לחברים ולחברות הצעירים המכשירים את עצמם להו-
ראה במוסד זה; נזכה לחנך את הבית הזה כבני חורין במדינה העברית העצמ-
אית".
מ' אביגיל ,האידאולוג של תנועת העבודה ,נאם גם הוא ,ועמד על דבוות המחנך שיצא
מהסמינר,
"שידע לעבוד עבודה גופנית בכמה מקצועות ובראש וראשונה בחקלאות ובמ-
לאכות התלויות בה ,הוא עובד יחד עם הילדים במשק של המוסד החינוכי".
הטכס הסתיים בברכה ,כי
"ישמש בית מדרש זה משכן לרוח ישראל אשר משכנותיה בגולה חרבו וברפאי
את מקדש ד' ההרוס ארחיבה יריעותיו ואקרע לו חלוני.
בו תשתלב יצירתה של תנועת העבודה הציונית ומאבקה לחירות ולצדק ביצירתה
של האומה ובמאבקה על ערכי אדם וחברה".
תהפוכות הזמן
עיכבו את קצב הקמת הבניין ,שהושלם רק בראשית שנת תש"י,
והתלמידים החלו ללמוד בו .הביתנים הקודמים שימשו את צורכי הפנימייה .בבניין
החדש נשמו התלמידים והמורים לרווחה; הלימודים התנהלו על מי-מנוחות ,כיתות
הלימוד היו גדולות ומאווררות ,שתי מעבדות לביולוגיה ,לפיזיקה ,לכימיה צויידו
במכשירים מתאימים ,מפות ,אביזרי לימוד וכו' .הוקמה גם ספרייה גדולה ו 2-אולמות
הרצאה .שטחי אדמה נרחבים מסביב לסמינר הוכשרו להוראת חקלאות ומסביב
לסמינר טופחה גינה מרהיבת-עין .נשתלו עצים וכרי-דשא.
ג.
מ ח ר ע יוז
ל מ ע ש ח
כבר מתחילתו הצליח הסמינר מעבר למשוער .ההתלהבות הראשונית הדביקה את
מורי הסמינר ואת תלמידיו .שנים אלו של ימי בראשית בסמינר טבעו חותמם בחניכיו,
אשר עד היום מחזיקים בתפקידי מפתח במערכת החינוך ,וחלק ממשיכים את מורשת
מוריהם בסמינר זה עצמו.
בתחילה נפתחו בסמינר ארבע כיתות להכשרת מורים ,בהתאם לדרגת ההשכלה של
הלומדים .הצעירים ,שהיו בעלי רקע כללי ויהודי ,למדו שנה אחת ,ואחרים ,שלא
187
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
היה להם רקע תיכוני מספיק ,למדו בשתי המכינות במשך שנתיים .אבל מלכתחילה
הוברר ,כי יש ל נrד את הלימודים בכל מערכת הסמינר ,הן במכינות והן בכיתות
המורים .במשך השנים נפתחו כיתות מזורזות בהתאם לדרישות המוסדות המוסמכים.
המחסור במורים ,בעיקר בקרב העולים החדשים ,חייב את הסמינר לוותר במקצת
על דרישותיו ,ויחד עם זאת לשמור על מתח עבודה ולמידה .למעשה היו בסמינר
שתי מגמות :מגמה הומנית ,שבה הודגשו לימודי החברה והתנ"ך; ומגמה ריאלית,
בה הודגשו לימודי הטבע .להלכה הודגשה מאד האידיאולוגיה ,שדחפה את אבות
הסמינר להקמתו :עבודה גופנית -חקלאות -המאבק לשוויון מעמדי וכיו"ב.
בכל מסגרת ,לימודי הטבע היוו ,למעלה מהמקובל ,כ 1/3-מכלל לימודי הסמינר .כן
הודגשו במגמה ההומנית לימודי החברה וההיסטוריה .אך בכל מקצועות הלימוד
היתה מגמה ליצרנות ולעמלנות ,שהיתה ציון דרך למורים בסמינר .מלאכה הומחשה
בתנ"ך ,בהיסטוריה ,בעברית.
הסיסמא
הייתה ייעבוד ולמד" .בשיעורי הספרות
הדגישו את היצירתיות העצמית .שוויגר לא הסתפק בכתיבת הסיפור "שמלת השבת
של חנה'לה" ו"-עזים הביאו דובונים" ,אלא דרש מהתלמידים לעבד סיפורים קיי-
מים .חלק מההכנה הדידקטית בשיעורי תנ"ך היה חיבור סיפורים -עיבוד התנ"ך
לסיפורים ולאגדות המתאימים לילדים .סיפורי הניסים ,למרות האספקט הדתי ,היו
חייבים להיות מומחשים ע"י התלמידים בעבודתם ובכתיבתם -בסיפור ,בציור,
בהמחזה ובמוסיקה.
בשיעורי הזמרה הציג מר פוגצ'וב )עמידן( את שיריו החדשים ,שיצר ערב קודם לכן.
הבנות יצאו ל"שטח" עם שידים חדשים ,שרק עתה יצאו מבית היוצר ,והסמינר
שימש להם מעבדה נסיונית .לקראת החגים ,פעלה שדה לוי-תנאי) ,עתה מנהלת
ענבל( ,בהכנת התלמידים לפעילות בחגים -הריקודים נוצרו עם התלמידים בשיעו-
רים ,כך נוצר הריקוד" :אל גינת אגוז" ,שבוצע בפעם הראשונה בסמינר.
גברת קתי יעקב הדגישה ,שאפשר ללמד ריתמיקה ללא מכשירים ואביזרים .המורות
עצמן גילו בשטח את היכולת ליצור את המוסיקה והריקוד מהכלים הפרימיטיביים
ביותר ,ולהעניק לתלמידים בכל מצב את תחושת הריתמוס והקצב .המחנכים ידעו,
שהתלמידות תצאנה למקומות מרוחקים ,שבהם תנאי הלימוד קשים ,ולא יהיה לה
כל סיוע אומנותי ,מוסיקלי ,או אפילו אביזרים ראשוניים בהוראה ,ועל כן מורי
האמנות עמלו קשות ללמד את התלמידות ליצוד תנאי הוראה ומכשירי לימוד במו
ידיהם .בשיעור הנגדות למדו להקים רהיטים לבית-הספר ,במלאכת-יד עמלו כיצד
ליצור מגרוטאות ומחומרי פסולת משחקים דידקטיים מעניינים .כיוון שידעו כי
אין בובות ,למדו הגננות ליצור בובות מעיסות נייר .מאחר שהיה מחסור בנייר לציור,
למדו הבנות איך להכין דפי ציור ,מנייר עיתון שנמרח בצבע.
לא רק התועלת המעשית דחפה לגילוי העמלנות אלא גם ההכרה ,כי יש לתת לתל-
מידים כלים להקניית תחושה אסתיטית וכושר יצירה בעבודתם ,כלים ,שישמשום
בשיכוני עולים ובפרברי עוני -מקום שהאסתטיקה תבוא רק מהמורים .בין כתלי
הסמינר היתה קיימת תחושת הצורך ליצור אוירה אסתיטית .התלמידים קישטו
את הכיתות בוילונות שהכינו בעצמם ,וייעדום לזאת שתתחתן ראשונה .גם בחגיגות
הדידקטיות שערכו בסמינר הקפידו על טקס תרבותי וטעם טוב .ידעו התלמידים ,כי
חגיגות אלו -מטרתן להכין אותם לשטח ,והתלמידות הן "שפני הנסיון" :אם הן
תיהנינה מן החגיגה -ייהבו תלמידיהם אחריהן.
188
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
זלמן כהנוב היה אחראי על החוגים הדרמטיים בפנימיה .מחד גיסא ,הכינו חוגים
אלו את התלמידים להצגת יצירות קלסיות ומאידך גיסא סיפקו חומר לטקסים מע-
שיים :טקס קבלת כיתות א' וכיוצא בזה .מובן מאליו ,כי הפעילות שמצאה את ביטויה
לא בשיעורים פרונטליים ,אלא בעבודה בשטח -פעילות זאת יצרה חיים ערים ובעלי
שיוויון; אף התורנות בחדר-האוכל ,שלה היו שותפים המורים והתלמידים ,שלא סעדו
בחדר האוכל ,תרמה להכרה ,כי העבודה הגופנית היא חלק מהתוכנית במוסד.
לצד מקצועות הפדגוגיה התקיימו מספר רב של שיעורים מעשיים במקצועות הכנה:
קורס לקריאה מוטעמת ע"י יוסף דגן ,טיפול בליקויי דיבור ע"י מר צלוק ,שיעור
בחג ובמסיבה ע"י כהבוב ,אימון בעבודה חקלאית ע"י קריספין.
הגם שלא היוו חלק הארי בשיעורי הסמינר ,הייתה תחושה ,שהעיקר היא העבודה
המעשית .והתלמידים יצאו רק פעם בשבוע לשטח .שיעורים אלו היו בעיקר קולק-
טיביים ,וכללו הסתכלות בשיעורים של מורים נבחרים בבתי-ספר .לעיתים ,זכה
התלמיד לעמוד רק פעם אחת לפני כיתה במשך לימודיו -בשעת שיעור המבחן;
למרות הכל ,הייתה חשיבה דידקטית מאומצת.
מדי פעם בפעם נערכו ימי-עיון בנושאים פדגוגיים ,ובהם חיוו התלמידים את דעתם
מניסיונם האישי .ברבות הימים נכנסו נוהלים של סיורים במוסדות פדגוגיים סגורים
בעלי אופי מיוחד; אלה נהפכו במשך הזמן לשבוע-הוראה ,שבו יצאו התלמידים יחד
עם מוריהם לעבודה מרוכזת בעיר ,בכפר או בקיבוץ .בשבוע ההוא לנו התלמידים
בישוב בו התארחו .הכוונה היתה לתת .למורים אפשרות להתרשם מתלמידיהם לא רק
בלימודיהם בבית-הספר ,אלא גם מפעילותם לאחר שעות הלימודים.
מתח הלימודים בסמינר היה רב והיו מורים ,שדרשו מהתלמידים )בעיקר תלמידות(
להשהות את נישואיהם כדי שיהיו שקועים ראשם ורובם בעבודתם .באותם ימים
ידע בוגר הסמינר ,שעליו להקדיש מספר שנים להוראה בישוב כפרי מרוחק ולהורות
בתנאים קשים .לסמינר נתקבל רק על יסוד תנאי זה ,וידע כי הסמינר מקנה את
רעיון העבודה הגופנית כדרך חיים .התלמידות מדגישות כי אותן שנים קשות היו
במיוחד לגננות .הן היו צמודות לגבים כבר מתחילת עבודתן .הן יצאו לגנים בחוליות
של ארבע תלמידות ,ושם פעלו ,בעוד הגננת צמודה באורח דידקטי לרשות הסמינר;
כך עסקו בהוראה רצופה במשך כל שבת הלימודים בגן.
בימי חג אירח הסמינר את כיתת הגן בין כתליו וחגג עמה חגים כמו חג בטיעות,
מסיבת ליל הסדר ,ביכורים וכו' .האוירה החברותית שהיתה בסמינר בלטה גם בשי-
עורי הפדגוגיה ,שהיו מבוססים על למידה עצמית; דהייבו :הכנת התלמידים לבושאי
החינוך ולאו דוקא הרצאות של המורים .תלמידים הכינו נושאי חינוך ,שרובם הושתתו
על מורשתם החינוכית של אבות החינוך הסוציאליסטי.
הפעולות העצמיות היזומות על-ידי תלמידי הסמיבר ,רומזות על ערך ההגשמה שהיה
קיים בסמינר .כך נוהל "מבצע קטיף" ,שבו יצאו התלמידים לקטוף בפרדסים ותמורת
העבודה ,היתה קודש למפעל המעברות .כן היה רעיון קואופרטיבי של שריג -מפעל
עסקי של התלמידים ,שרווחיו חולקו בין התלמידים וההנהלה .דוגמא בוספת למבצע
ההתנדבות :אימוץ מעברת בית-שמש ביוזמתם העצמית של התלמידים .כיתה אחת
נטלה על עצמה את הטיפול בישוב זה .מדי שבוע בשבוע יצאו שתי בנות אל העיירה
189
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
רסייער בהרראה רבטיפרל בילדים ,בימי מרעד נערכר במקרם חגיגרת משרתפרת לילדי
המקרם רלתלמידי הסמינר,
ד.
המנהלים
האיש ,שיסד את הסמינר ,וניהל אותר בימיר הראשרנים ,היה דג גזית )זיסלה( .הניסירן
שרכש בניהול בית-החינוך בגבעתיים ,וכו פעילותו הענפה במרכז לתרבות ,שבמשך
שנים שימש כמרכז חינוך לזרם העובדים -הם שסייעו לו לעצב את דמותו של המוסד
במשך שנים מספר ,הגם שהיה הררח החיה בסמינר ,חייב היה לעסוק אף בעניינים
ציברריים ,רבמשך שנים שימש כמפקח על החינוך החקלאי במשרד החינוך .פעם,
נאלץ דב גזית לעזרב את הסמינר לבקשת "המרכז לחינרך" ,שדרש שיתמסר לעברדת
הפיקוח ,אך חזר אליו שנית ,לאחר מרתו של ד"ר חיים שריג )צוריגל( ,רהפעם באופן
ארעי ,למררת כל עיסרקיו -את הסמינר לא שכח .כאשר נשלח לגרמניה לארגן את
החינוך העברי שם ,הצליח לרכרש צירד ביארלוגי יקר – ,פרחלצים ,שלדי אדם ,מפרת
ומיקרוסקופים -ותרם אותם לסמינר ,המשתמשים בהם עד היום הזה .גזית ביקש
לצייד את הסמינר גם ברהיטי בית-הספר מגרמניה ,אך באותם הימים סלדו מן הרעירן
שתלמידי הסמינר יישבו ליד שרלחנרת גרמניים רתכניתר לא יצאה לפרעל.
את מקרמר של דב גזית מילא ד"ר חיים שריג )צוויגל( ,שניהל את בית-הספר התיכרן
של המרכז לחינרך בקרית-חיים.
הנסירן הרב שרכש בסמינר "תרברת" בהסתדרות ,בהכשרת מררים רבעברדה מעשית
בחינרך ילדים בצפרן הארץ -הם שהועידרהר למנהל סמינר של זרם העובדים .זאת
וערד :הוא שהיה איש אשכרלרת רמומחה לפסיכרלוגיה; הוא הזרים לסמינר רעירנרת
חדשים בתחרם הדינמיקה הקבוצתית ובהכנת תרגילים של הכרה עצמית .אך לא זכה
להאריך ימים בראשרת הסמינר .בתחילת דרכו עקרה ארתו מחלה קשה ממקרם עברדתו
ומביתר החדש ,שרק הספיק להקים בנוה-ערז סמרך לסמינר .בחורף תש"י ,באמצע
שנת הלימרדים ,נפטר.
לאחר מרתו חיפש דב גזית )ששימש כמנהל ארעי לסמינר( מנהל מתאים ,בעל אישירת
חינרכית הדומה לאישיותר של צויגל .באותה תקרפה כבר הסתגלר רבים מאנשי זרם
הערבדים לערבדה ,כי בסרפו של דבר צריך יהיה הסמינר להשתלב במערכת החינוך
הממלכתית במדינה .דב גזית התקשר עם מנהל סמינר "לרינסקי" ,מר יחזקאל חן,
רהלה המליץ בפניו על אישיות מרכזית בסמינר לרינסקי :ד"ר סיני אוקו ,פילרסרף
ומרמחה לתררת המידרת ,ששימש מררה לפסיכרלרגיה ולתורת החינרך בארתו סמינר.
ד"ר ארקו היה בעל עבר עשיר בעבודה חינוכית ,בשעתר שימש בהוראה בכפר הנוער
לילדים "אהבה" -אחד המרסדות המערלים בארץ לטיפול בנערים בררח הומאניסטית,
למררת שלא נמנה על זרם העובדים ,הרי ביקרר היכרות שערך בסמינר רהפגישה
הלבבית עם צררת המררים והערבדים שכנעה ארתר שכאו מקומו ,ד"ר ארקו הכניס
שינריים רבים בגישה הפדגוגית בסמינר .מכאו ראילך חלה רביזיה מרחלטת בדרך
הכשית המורים .עד לימיר יצאו תלמידי השנה הראשונה לבתי-ספר לשם הסתכלרת.
בעיקר הוא חש ,שיש להפגיש את הסמינריסט עם ההרראה כבר בתחילת צעדיר,
רלכו התקיימר שיעררים מעשיים רבים ע"י התלמידים .לפי דרישתו יצאר תלמידי
שנה ב' לשתי תקופרת של עבודה מעשית מררכזת ,כל אחת של שברע ימים ,בנרסף
לעברדתם המעשית הרגילה .התלמידים חייבים היר לשהרת במקרם שבר למדו ,ללררת
את ההורים והתלמידים לאחר שערת העברדה ,רלהכיר לא רק את העברדה בבית-
190
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הספר אלא גם את התבאים החברתיים ,הפסיכולוגיים והכלכליים שבהם חיו התל-
מידים .איכות ההכשרה הפדגוגית התפתחה בימיו .משקל התיאוריה פחת וגדל משק-
לו של המעשה .התלמידים לא הסתפקו בהסתכלות ובהוראה חלקית ,אלא בעיסוק
בהוראה על כל שלביה .כמשך הזמן עבר ד"ר אוקו לפקולטה לחיבוך באוביברסיטה,
אך את הסמיבר לא שכח.
ה.
ה מ ו ריס
צוות המורים בסמיבר אמור היה להגשים את רעיובות זרם העובדים .חלקם עבד לפבי
כן כמורים בבתי-ספר עממיים של ההתיישבות העובדת ,וגויס להוראה בסמיבר על-
ידי המבהל ,דב גזית .בתחילה אפילו גרו מוריס רבים עם תלמידי הסמיבר בפבימייה,
ומאוחר יותר התאגדו "בגבעת המורים" שבבוה-עוז .בין השאר גוייס להוראה בסמיבר
שמואל שלמון מגביגר ,שהיה בעל ידע רב בידיעת-הארץ ,ולימד מקצוע זה בסמיבר.
מאוחר יותר בתבקש שמואל שלמון לבהל את הסמיבר למורים ערבים ועזב את הסמי-
בר .יחד עמו באה אשתו ,חוה ,שהיתה המזכירה הפדגוגית של הסמיבר ומורה לאבג-
לית .יצחק דמיאל )שוויגר( ,שהיה מורה בעין-חרוד וב"בית החיבוך" בגבעתיים,
בקרא אף הוא לצוות המורים בסמיבר ולימד תב"ך ברוח האידיאולוגית של תבועת
העבודה .תלמידיו מספרים ,בי שיעוריו היו חויה אמיתית .יצחק דמיא ל )שוויגר(
מוכר כמחברם של סיפורי הילדים" :שמלת השבת של חבה'לה" ו"עיזים הביאו
דובובים" .יהושוע קוגלר )היוס פרופסור קוגלר ,ראש המחלקה לזואולוגיה באובי-
ברסיטת תל-אביב( ,שבמבה עם צוות המורים של בית-הספר המחוזי החקלאי ,שאת
מקומו תפס הסמיבר ,ריכז