64
מעטה הצדקה וזה דבר ברור כי לא תקצינה שנות בעל הצדקה כי היא תגן
עליו ותצילהו .גם יש להביז מזהכי הצדיק לא יפנה לבו לבטלהכי מחשבותיו
משפט וצדק וכאשר שבח את הצדיק למעלה שאין שיחתו בטלה שנ' פי צדיק
ינוב חכמה (י' ל"א) ,ועונש המפנה לבו לבטלה גדול מעונש שיחה בטלה
כי הוא משתמש לבטיה בעיקר החלק אשר באדם והוא הדעת כעניז ושורש
צדיקים יתן (י"ב י"ב) ,והוזכר זה .המשל בדבריהם דל שאמרו מי שמעשיו
מרובים מחכמתו למה הוא דימה לאילן ששרוכיו מרובים מענפיו (אבות
פ"ג כיב) .ופי ישרים יצלם (י"ב ו') מחובת הרשעים לפקח ולהציל כי יש
כח בידם להציל בחכמתם.
יג.
א.בןחכםמוסר אב,בן חכםבילדותוכמובןהייתילאבי (ד'ג') כשיראה
בן חכם בידוע שייסרו אביו ושמע למוסרו .ולן לא שמע גערנו ואם רירת
לץ תדע שארעו כן לפי שלא שמע גערת אביו שלא עצבו וחשך ממט שבסו,
ולמדנו שעל האב לבדוק בו בילדותו אם עוסק בדברי ליצנות ושיהה
בטילה ולשון הרע וליסרו כי כשיגדיל לא יסור וינהג בהרגל הילדות:
י איש יאכל טוב .אם הוכיחו הנה שכר התוכחת אתו .ונפש
ב .מפריפ
בוגרים חמס .תאות הבוגדים חמפ החיך יוכיחו את בניהםכי אחרי שתאות
הבוגד חמס וכן תאות הרשע .רשע לא יקשהבעיניו באחת בנו במדות הרעות
ההגה ולאיכנו בשבסלהסירו מהן גם אםיוכיחידוע הדברכי המוכיחאין לבו
שלם עם דברי תוכחתו ז(לא יוכל לישב הדברים עד שיהיו נשמעים)]ז ג.
ו שומר נפשוי) .שהוא שומר אתפיו שלא יפתחנו עד אחר הסכמת
נוצרפי
הלב ,שומר נפשו ,פושק שפתיו מחתה לו .שהרגיל שפתיו להיות ברשות
עצמן לדבר מבלי הקדמת המחשבהועיון או לבטא כל העולה על רוחו .מחתה
לו .מחתה יראה ,יש עליו להתיירא מנזק שפתיו באשר יירא מן אחד מן
האויבים כי שפתיו ברשותו ! ד13 .תאוהוחין נפקן עצל ונפש חרוצים
תדושן .לא אמר מתאוה ואיז נפש עצל לכן פירושו מי שמתאוה נפשו ואין
תדע שהוא עצל כי האומריגעתי ולא מצאתי אל תאה כמו שאזיל (מגלה ו'),
ייהיה לו לעזרו תועלת
ה .דבר שקר *שנאצדיק ורשע וגו' הצדיק גםכ
ז רפמ8
כי אםיריב את איש לא יחרפהו בשקר ולא יספר:עלל לשוושווקויעי
ו)
9ץ יקבן ביאור וידיע
מ ש לי יג
ל2
הפסוק למד מסופו ורשעיבטוש אתאויבו או מי שיתקנאבו לספר שקרעליו
ולהבאישו בעיני העם ויחפיר ויבאיש הבריות כדברי בזיון וקצףי .1צדקה
תצר תם דרה חיטת תצרח מן העבירה ולמד מסוף הפסוק) ורשעה
תסלף שהעבירה גוררת עבירה ושבר עבירה עבירה זר*ל תסלף בעליה עד
ןכל להתגאות ולהתכבד ומאומה
שתביאנולידי חטאת]י ז" .ט מתעשךוחי
נפשאיש עשרו .ראה אולת המתעשר ואין כל לתת
פיז בידו ח.
פדיון נפשו ככל אשר יושתעליו .ורש לא שמע .לכן יחכם המתרושש .והון
רב שהגיע לתועלת העושר מבלי נזקו ולא פנה אל הרהבים ותאות כבוד
צדיקים"טמח אש הצדיק דומה
להניח בעבורו דרך התועלת ט.
ר
ח
א
ם
ו
ק
מ
ב
ן
י
א
ו
ה
מ
ו
י
ק
ר
ו
א
ה
ו
מ
כ
לאור לפי שהיא קיימת לעולם
זולתי
תלוי
בשו"ת כאשר אור השטום איז 1wwוזריחתותליים בסבה אחרת זולתי
ונפש הצדיק תשמח לעולםכי גם בעולם הזה תשמח בפצות ואם
אי
בש
ת
בי
יל
~ףוריסוריז תשמחבייסורין אףכי תשמח בעוה-ב שטחהשאין להתכ
ע
חו
"ג
ליה
ובז השמש .שמח לעשות לעולם רצון בוראו כצו שנ' ישיש כגבור לרוץ נפרח
ן מאהבה ושמחיןבייסורין עליהם הכתוב
(תהליםי"ס ו') ואדל(גטין ל*0עטיי
אוסר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו לשופטים ה' ,ל"א) .ונר רשעים ידעך,
ידמה נפשם לנר שידעך בסופו ,ונאורותלוי בשמן ש בשעוה וככלותם ידעך
ובן נפש הרשע תלויה בקיום הגוףכי עם הגוף היא שמחה ומצלחת לפעמים
בעולם הזה ובכלות הגוף תכלה שמחתה גםהיא באבדון ומלכת י
.רקבזדכן
ןמצה" .ישע דק בזדוןיתז מצהכי לא יכלה זדונו ולא ימשול ברוחו
ית
וביצרו .גםיש לבארמי שהוא תמיד בזדוןיתן מצה שהמריבה מתולדת הזדון
וכן כתיב בא זדון ויבא קלון (י*א ב') .ואת נועצים חכמתו מכירים בטבע
פית הנמצא בם ולא יפעלו על פי רצון לבם בהיות מחלוקת בינם ובין
חביריהם כי יאמרו אולי הזדון מטה עצת לבס וחרצם ומתיעצים עם זולתם
איךיעזרוועל איזה דרך ממריבת חביריהם"! יה חררת חכם מקרךהיים
לסור ממוקשי מות .כמו שהמקור מבע את נוזליו בכל עת גם החכם מוסריו
מתחדשים בכל עת על כלבני אדם ואל כל פעולותוענישים המזדמנים לידם
"
י כיפר
י איך
".
י
1WP )2ביאור י444ה'.
)3ל
עיהזאה מכ"י .
ההרפה
יעלוהה
וה
א עה ף בהה לפ ב
)5בבאר ר יווה חסרים כאן הפסוקים י"א ,י-ם,י-ג
.פסוק י4ג גררוש
"-waת אף ל"ט ,ר סק קע4ה
י
ממ94
י
מ.ש
68
י יג
יחדשו חכמה ועצת יצדק לסור מי שיוכח ונועץ בתוכחתם ודברי חכמתם
ממוקשי מות':סו .שכלטוביתןחן .שבל האמתיתן חן ,יתקבל על השומעים
מבלי ,ראיות כי האמת יורה דרכו .ודרך בוגדים איתן .הטוענים מרמה
ומעמיקים להראות לה פנים באיתן ובתוקף הראות פנים ואמתלאות יכריחו לב
השומעים להאמיז בטענותם .ואולם נכון לפרש שכל טוב והוא שבל אמת 11.
שכל אמצטרף לפועל כענין שני ,שכל טוב לכל עושיהם (תהלים קי*א ר) יתן
חן לבעליו כי יאהבוהו לבבות ומביטים אליו הבריות בעין ההדור .ודדך
בוגדיםאיתו .כבודם ושיאםאיננו רק בתוקף ובהטלת אימה או מיראת הבריות
את כחם ואת עתם ידם או את כבוד עשרם ומחניפים להם ומדיפים לכבדם
ולא שיודה לב המכבדים אותם על כבודם ושיתהדרו לפני מחשבותיה איתן
שם דבר וכן ותשב באיתן קשתו (בראש' מ"ט כ"א) לאיתם ולתקפה כלרגום
שמות יעד כ"ז); טז .כל עררם יעשה בדעת וכסיל יפרוש אולת .בהסתר
הסוד גם בשעת המעשה .ובמקום אחר דבר על שעת המחשבהכי גם יודיענה
בכסיל שנ' אדם ערום כוסה דעת (י"ב יז .מלאך רשעיפול ברע.
""פ שהפ מעשים שדרכם להסתירם
גע
"א
לפי שדבר על הכסיל שמגלה את מעשיוכו
ול"עלימם דבר על המגלים סוד ורעתט רבה יותר לפי שמזיקין לאחרים ופרט
בענין המגלים סוד והוא הקשה שבכולן והוא השליח המגלה סוד שבסתו בו
גם שכור שכרוהו ויארע בענין השליחות גלוי הסוד גמול המעשה וההפיכה
עלכן קראו שלמה ע"ה מלאך רשע השמרכי לאינקה ואחריתויפולברע .וציר
אמונים ההא השליח המכסה סוד כענין שנא' ואיש אמוניםמי ימצא לכ' ר4
מרפא לענין השליחות כייוסיף לתקן שליחתו לבד על כל מה שהזהירוהו
השולחים ואין צריך לומרכי לא יקלקלבענין השליחות לגלות כמעשה המלאך
הרשע יח .ריש וקלון פורע מוסר .דבר על המלאד הרשע המגלה הסוד
י
ואמרכי הוא פורע מוסר ונגלה קלונו וגם ימצאנועוני ורישכי ידעו בבגידתו
%א יבטחו לשלוח דברים בידו ולא לשאת ולתתעמו .גם כלל הוא לכל פורע
י רוב האנשים אינם מגיעים למדות הנכבדות
מוסרכי ימצאנו ריש וקלוןכ
המכבדות בעליהן ולא למדת החריצות אשר נאמר עליהן יד חרוצים תעשיר
(י' ד') בלתי ע"י שמירת התוכחה יט .רמזרהנהיה תערב לנפש ותעבת
כסילים וגו' כלשון עבר יאמר לנקבה נהיתה ובלשת עומד לזכר בסגול ולנקבה
המתאוה רק בעודת
נהיה בקמץ .ואמר שלמה ע"הכי התאוה לא תערביגו'
"
'
י
ש בכ"י כתוב וציר אמדים מי ימצא והוא טטחנ
לד
מ ש לי י ג
הווה ולא אחרי אשר עברה ונהייתהי) ומפני הנאת שעה ורגע יתעבו סור מרע
בהזדמן החטא לידם ותגבר תאותם עליו ונמשכים להנאת שעה ולא יחושו לנזק
וחרפת עולם הבאים אחרי השעה .עמוד והתבונן כמה סכלותם וכמה תהיה
שוא תמורתם .וזה אחד מן המקומות המוכיחיםכיענין סור מרע אשר בהזדמן
ההטא ביד האדם ותגבר התאוה עליו יסור מן הרע ;כ .הרלך את חכמים
יחכם .שהולד עמהם ונעשה כטרה להם יחכם ,ורשה ק כסילים ,שנעשה
לראש כלשון ונתתי לכם רועים כלבי ורעו אתכם (ירמי' ג) ט"ו) .ירוע ישבר
תדייק ותרוע וכל אז"ל הוי זנב לאריות (אבות פ"ד) :כא .חטאים תרדף
רעה .רעתם שעשו רודפת אותם להכשילם בעכירה יותר המורה כדי שיאבדו
בלי תקוה אבל הצדיקים הטוב שעשו משלם להם שלא להכשילם עוד בשום
עבירה על דרך שאז"ל אדם שומר את עצמו מן העבירה וכו' (יומא ל"ח ע"ב)
כמו שפי' בפסוק לא יאונה לצדיק (י"ב כ"א) .גם יתכן לפרש תרדף יוצאכי
הוא מן הדגוש ויאמר הרקה שעשו הרשעים והחטאיט היא גורמת ומסבבת
להם שירדפו עבירות והוא על דרך פ' הרשמון ,וישלם טוב יוצא ע"ד ערום
הלכו לאיוב כ"ד י") הג"ה"י) :כב .טוב ינוזילבני בנים .הצדיק יזכה
להנחיל נחלתו לבנים ולבני בנים ומכאן ואילך ,אך חיל חוטא זוכה צדיק וכן
אמר וצדיק ילבש (איוב כ"ז י"ז) :כג .רב אוכלני
ר ראשים דיש נספה
בלא משפט .פעמים נמצא רב תבואות בניר הרשים אע"פ שאין ידם משגת
לשדד ולעבוד אדמתם כדת מה לעשות בה והענין בשנת הברכהכי אז תעשה
התבואה אע"פ שלא זבלוה ולא פרנס אותה כראוי מחמת ענים .גם אז יש
נספה בלא משפט .יש גם מן העשירים אשר פרנסו ועבדו אדמתם כראוי
שנספה בלא משפט ומנהג שלא תצמח בגזירת המקום ולא תתן את יבולה בגזרת
הש"י .משיב חכמים אחור בלא משפט כענין כה משפטו כל הימים (ש"א כ"ז
י"א) מנהגו ,והענין אל תבטחבחיל החוטא גםכי תראה שדרכו צלחה ולא ימצא
דרך לאבדן ממונו לפי מחשבת החושב ולא יפלא בעיניך את אשר אמרתי לך
כי צפון לצדיק חיל חוטא כי לש"י נתכונו עלילות .גם יש לבאר במשמעות
הלשון ,רב אוכל ,כאשר רב אוכלבניר רשים יש נספה בלא משפט וכן בא זדון
'
"
תשובה א'
ל"א פירוש אחר :נהיה
כמו נשברת מלשון (דניאל ח')
)7בשערי
נהייתי ונחליתי.
)8ם ש"ת א' מ"פ.
)9עחן פרקי אבות לר ,יונה דף כ"ז ופ' ר' בחח
פ' לך לךי
)10איננו מובן על איזה דבר שחך ההגה.
מ ש לי י ד
88
ויבא קלון כזמרר בא זדון (י"א ב') וכן רבים בספר חסרים מלת העת והדמיון,
ויש נספה ,הוא"ו נוספת לתפארת ולצחות כמשפט .גם יש לפרש ,רב אוכל
תרע בנירהענייםכי כל עמלם בניר אדמתם שאין פרנסתם ורק משם ,ואע"פ
כן אדמתם מצלחת לפעמים בגזירת האל ית' ולא כפי חכמת הנבראים ,והענין
עולה גם הוא אל הטעם שכתבנו )1י
יד.
א .הכמותנשים בנתהביתה ואולתוגו' הודיענוכי לא תתכן לאולת
מדת בינונית שלא להרות אכן האולת הורסת בידים והידיםידי העצה הנבערה
והרעה המשובשת ולא יתכן ג"כ לחכמה מבלתי בינה כי החריצות וההשגחה
תדרכי החכמה :ב .הילך בישרו ירא ל"י .הויני כי היראה הנכבדת מגיע
מן היושר והיא הנבחרת התלויה באימת העונש .ונלוז דרכיו בווהו .מסוף
הפסוקהגיד,כי הירא מכבד את השי"ת ביראתועלכן שם הבוזה להפך הירא,וסוד
העניזכי היראה מיושר הואקיום מצות השי"ת ,ומפני שזוכר לרוממותו וגדולתו
ולאיכול לעבור אתפיו והוא פ' נלוז המדות לאיירא לעולם את הומם יראה גמורה
וכברביארנוזההענין בס'שערי תשובה'):ג .בפיאויל חטרגאוהו) .שרש
י (ישעי' י"א 4ף)
הגאוה בלב הכסיל והענף בפיו כענין שנ' ויצא חטר מגזעיש
ולאיתכןלענףמבלישישאפריוהפריהואדבריהגאוהוהבוז,והעניןכינהגהכסיל
בגאוה בפיו ובלבבו עד שאי אפשר לו לסור ממנה ולא יוכל לשמור שפתיו
הגאוה כאלו ענף הגאוה בפיו שלא יתכן לו מבלי תת פריו כי חזק
מדברי
הכסיל את סבעו בגאוה ובגודל לבב ולא יכול למנוע תולדת הטבע .ושפתי
חכמים תשמורם .לא תספיק לחכמים היות שפתיהם ברשותם למנוע ולחשוך
אותם מדבר גבוהה אבל שפתותיהם שומרות אותם אם יעלה דבר גאוה על
לבם שלאיבטאו בשפתותיהם אף בעת שלאיתש לב לחסום פיהם מחשוף העולה
על רוחםכי הרגילו שפתותיהם במענה רך ובדברי ענוה עד שלא תוכל שאת
לדבר גדולות שפתותיו .ומדות הבינונים הזכיר למעלה נוצר פיו ולשונו
שופר נפשו (הג ג') .תשמורם במקום תשמרנה אותם על כן המ"מ בשורק
)!1
פסוק כ-ה נדרש בשערי בש' א' ל' ל"א ובבאור אבות צד חדועיין ביאור
משלי א' כ"כ וב-ג ב'.
ן ביאור כ' ז' ובכד הקמח ערך יראה,
)1עיי
)2עין
ר'
בחח ריש 5ן האזינו.
מ ש לי יי
ע"ע
י ד .באין אלפים אבוס בר ורב תבואות חצ' האבא
שהיה במקום חולם
ו
נ
י
ל
י
ש
ל
ו
ב
ס
ל
נקי מטנופת באיז אלפים ואף גם זאת לבעל השדה
השוורים
על אבוסם אע"פ שממנקים את הבית מפני התועלת שיגיע מהם כי רב
תבואות בכה השור ,גם החכמים שפתיהם תשמורם מדבר גדעות להמון העם
ואע"פ שיודעין מעלת נטשם מיתר ההמון יסבלו דבריהם וכי ישע וידברו
לפניהם שלא כשורת כבודם ומוראם לא יקצפו עליהם וישאו במשאת העם
מפמ התועלת שיהיו דברי תוכחתם נשמעים ושתתהדר תורתםכי ברב עם
הדרת מלך (י*ד כ"ח) שישאו העם במשא עסקיהם שיוכלו להפנות ולהגות
בתורתם יזמם זלילה כמו שאזיל יבקשז רחשים האשכולות על העלין שלאמלא
העלין לא יתקיימו האשכולות (חולין צ"ב ע"א בלשון אחר) .והזקנים יעצו
את רחבעם אם תהיה עבד לעם הזה (מ"א י"ב ז') וגו' ,והנה נשא לך שלמה
ע"ה משל על זהכי הנך סובל טורח טינופת הבהמות מפני התועלת כי רב
תבואות בכח שור אףכי טורחבני אדם מעלתך והדרך ברב עם mbpm
ישיבתך בכה המסייעים ועוזרים ! ונ עדאמךני2פ לאיכזבק .מסני שיודע
ואיחזק שמתכון עדותו ,דע כי גם בשיחתו ובספור דבריו בענישים שאין
עדותתלוי בהם לאיבזככיאילו למד לשונו דבר שקר לא נמלט מהכשל באחת
מן הפעמים בעדותו להוסיף על מהשידע ושמע או לגרוע .ויפיח שקרים עד
שקר .מי שענת שקר באחיו כל שיחתו וספור דבריו תאיק מב כי הרגיל
לכזב ושיחתו גרם להיות לו עדות השקר קלה בעיניה ובא לשון יפיח על
השיחה התדירה ועניעו נשיבת רוח שפתיו ולמעלה אמר יפיח אסו 81יגיד
צדק (י*ב "ז) פ' מי שכל שיחתו וסתר דבריו אמונה יתברר לךכי יגיד
צדק בעדותו על חברו ולא תטשו השנאה או אהבת השחתר אחר שהרגיל
בבחירת האמת בכל דבריו .ועד שקרים מרמה ,איש שהרגיל בדברי פרפה
לא תסמוך על עדותוכי קל בעיניו להגיד שקר על חברו ,ושני פסוקים אלו
שניעניעים הם וקרובים לדרך אחר .1בקש לץ חכמהואין ודעת לבמת
נקל .הלץהוי
ו העוסק בשיחות בסלוח וגם מתלהנץ על הבריות ולועג על
רעשיהם ודבריהם ,והמדה ההיא אי אפשר מבלתי בטול המורא ופרישת
העא ושתי המדות אשר הזכרנו הן העוסק בשיחה בטלה והלצנות מרחיקות
את האדם מן ההכמה כי אין החכמה ביושבי קרנות ובאוהבי בטלה וכן
לא תמצא רק בלמדים במורא ולא בלצנים המפירים יראה %ן אז"ליז"ל
י
)3
עחן לקמןביאור כ"אכ"ח.
70
מ
ש לי יי
שלמדתי באף היא עמדה לי (מ"ר קהלת ב' ט') ועוד אמרו זרוק
מרה בתלמידים (כתובות ק"ג) ועוד כל ת"ח שאין שפתותיו נוטפות מר
תכוינה (שבת ל' ע"ב) ,ודעת לנבון נקל ,לפי שהן ג' מעלות חכמה ותבונה
ודעת היא המעלה היתרה .והודיענוכי מעלת החכמה שהיא הראשונה נמנעת
מן הלץ סמך לוהכי נקל על הנבון להגיע למעלת הדעת שהיא המעלה הגדולה
כי מתוך הבינה מגרעין אל הדעת בהרגל בעל הבינה את לבו במחקוריו לברור
הזעות האמיתיות ולהרחיק את הדעות המשובשות ולא ישיג אל הרעת בלתי
הנבון כמו שאזיל אם אין בינה אין דעת לאבות כ' כ"א)נז .לך מנגד
לאיש כסיל ובעל ידעת שפתי דעת .לת"ד לאיש מושכת בעד למעד
ולבל ידעת ,לך מנגד יחסר הכינוי כמו ולקחת לך לדברים ז' כ"ה) .והענין
הרחק מחברת מי שנודע בכסילות והוא פעולת השלת והמדות הרעות וכן
תרחק ממי שלא ידעת אותו בשפתי דעתכי חברתו סכנה .על כן אתה צריך
לחוש בספקו שלא תתחבר אליו עד שתחקורעליו אם הוא נזהר בדבריו שלא
לגלות סוד ושלא לחרף ולבזות מכעס או מגאוה וגודל לבב ,שצוה להרחיק
טן הספק מחברת או שלא נודע בשפתי דעת וממי שנודע שהוא כסיל,
ח .הכמת עררם הבין דרכו ואולת כסילים מרמה .מכל חכמות המשיגות
לאדם יבחר לו מהם הערום חכמת כשרון המעשים ותקון המדות והכסיל יבחר
לו מכל החכמות הערמה ומרמה ותואנה .ואלו אינם מגיעים בלתי מחשבה
כמו שמצינו העמיקו סרה (ישעי' ל"א ו') תעמיקו שחתו (הושע ט' ט') הבה
נתחכמה לו (שמות א'י') חכמים המה להרע מרמיי ד' ב"ב) על עמך יערימו
סוד (תהלים פ"ג ד')'),יא.בית רשעים ישמד ואהל ישרים יפריח .ענין
המשל להפרח כי כאשר אין התבחשה גדלה עם העשבים הרבים כאשר ירבו
ויפרצו בתוכה כןאיןהישרים מפוארים ונהדרים גם לא יכולין להגביר היושר
ולהשפיל השוא ברבות הרשעים והישרים יושבים בתוכם כי הרשעים לעולם
משתדלים להורידעדי כבודם מעליהם וגם בזה אמריוד ע"ה סביב רשעים
יתהלכו לשם י"ב טץ "9באשר ירומו הנקלים והזוללים לבני אדם אז יגברו
ההטעים ויתהלכו לעולם סביב הצדיקים וישתדלו להשפיל תפארתם כי לא
ימצא כבוד הרשעים רק ע"י שהנקלים והזוללים בבריות עשירים ונכבדים
לב ומעליו וגר.
בי בעיניהם ימצאו חן הרשעים') יד .מדרכיךישבע
סוג לב ד"א העקש והנשעז לעולם על מחשבתו ולא יקשיב לדברי זולנה
ם) פשק ס' וי נדרש בש-ת רי"ז ובביאור פכות צד ל-ה ע"ב.
)5ועיין בש"ת 1קנ-ב ובבאור טאהץי"זס-ו.
י
י
סיג
מ ש לי יי
לו
להתבונן האם סובים הם מדבריו ולשקלם ולהניח דבריו בהתבונני מדברי
זולתו טעם סותר דבריו ,ובעל המדה הזאת הוא שבע לעולם ממעשיו ונוהה
רוחו במנהגיווענייני
ו וכי איננו רואה חסרון בשכלו וגרעון בדעתו כי הלא
הוא שלםבעיניו אחרי שאיננוצריך להעזר בשכל אחר ובעצת זולתו ולא תמצא
סתירה לדגליו רק ממחקרי בינתו .ועוד תדעכי בעל המדה הזאתאיננו בעל
מחקר לעולם כי ברוב הפעמים ישען אל העולה על רוחו ראשונה ולא יחקור
אם יש להשיב מהשבתו אחורכי בעל המחקר כמו שיעמול וישתדל להשקיף
במחשבתו עלצידי העיון ולהכיר האמת ג"כ נכסוף נכסף להעזר בעיון זולתו
ולהכיר הנכונהמביןהעיון .ומעליו איש טוב .המים ממעליז תורה על ההרחקה
והפירוד ,והטעם מעליו ירחק ויפרד איש טובכי העקשות מרוע לב ואשך לא
יתעקש והוא נוח להקשיב ולשמוע לדברי הבריות ההווו יקרא איש טוב והוא
מרחיק דרכו מחברת סוג לב כי אם לא ישמע למועצותיו ולא יקשיב לדבריו
והוא שומע לעצתיתר הנבלים ומקבל דעתםישואוהועל כך סוג הלב ואיש טוב
יתרחק לעולם משנאת בגי אדם על כן יתרחק מחברת סוג לבי סו .פתי
יאמין לכלדבר .הנת קרא איש טוב לכל דבר שיש בו עצה שישמע לעצה
וחושש לבני הבריות והודיענו כי יתנהג בדעת במנהג שמועתו לעצה וירחק
מעלעקשי לבויכיר אתהישרים ולעצתם ישמע ובשכלםיעזר ,ועתה בא להודיע
כי מדת השמיעה לעצה גם הוא תרחק מדת הפתאיםכי הם מאמינים לכל דבר
לא יבחנובין סוג לב וישר ולא יבדילו בין עצה נבערה לנכונה ולא כדרך
שהזכיר באיש הטוב שירחק מסוג הלב .וערוםיבין לאשרו ,הערום והוא בעל
שכל ומחקר לא יתעוהוסוגי לב וישמע את כלהיועצים המדברים וכאשריגיע
למעשה וישקול הדברים ויבחר הדרך הישרה ללכת בה
יטז .חכםירא רסר
מרע וגו /החכם אע"פ שהוא סר מרע בכל יכולתו וחפצו הוזו ירא פן
יתעה במעשה ויקצר בחובתו וסוף הפסוק יורה עליו כי זה פירושו וכסיל
מתעבר ובוטחי הכסיל אע"פ שאיננו סר מרע רק מתקרב אל הרע הוא בוטח
שלא יקרנו עוןוכי דרכו זכה ופרט על עונות הכסיל המריבה והעבירה כי
מהםיגיעו השנאה והנזק מן הבריות ובכל זאת לאיירא ולא יחת ובוטחכי לא
יכשלייז
.קצראפים n~ysשולת ואיש מזמות ישנא,לפי שהזכיר במדת
השק
א
ו
ה
הכסיל ש
ד
י
מ
ת
ק
ז
נ
א
ל
ו
ר
ב
ע
ת
מ
א
ר
י
י
ן
מ
ביאר עתה
הכעס ואמד
רק
הכעסן לא ימלט מהגיע כעסו לפועל ישנאוהו הבריותכי לאיוכל להעלים
"
)6
rsשיה ,1ס 1.ביאור אבות ב',י*ח.
מ ש לי י ו
72
תאותו ורצונו ויודע בהן או מבין דבריו כענין שכ' כשפתיו ינכר שונא (כ"ו
כ"ד) או מתנועותיו והכרת פניו .והמזימות הם כמו בקשת הרע והשנאה
והשמחה לאיד והגאוה ובחור ברע ומאוס בטוב ,והנה הודיענו כי הכעס יגיע
לפועל המחשבות הרעות יגיעו להודיע לבריות ולהכירם :יח .נחלך פתאים
אולת ,אולתם הוא נהלתם .וערומים יכתירו דעת ,פועל עומק מבנין הפעיל
כלומר יתעטרו בדעת ויעלו בגדולה בחכמתם י"מ יכתירו דעת הם
ישימו עטרת הוד בדעת כי הם יחבבו הדעת בעיני האנשים ויפארו אותה
בחכמתם :יט .לטחךרעים לפניטובים .הנה הודיע כי הערומים מתפארים
בדעת לא יחוסו לאשר אין הפתאים מכירים בצבי תפארתם ועתה יודיענוכי
אע"פ שהרשעים נכבדים בעולם לפעמים ודרכם צלחה כמה הם שפלים ושחים
בעיני הטובים ורוב תקפם וכבודם לא הדר להם לפני הטובים .לפני טוביםענייגו
טובים וכן וכשר הדבר לפני המלך (אסתר ה' ה') ,ורשעים על שערי צדק,
בעיני
יסחו הרשעים במעמד הצדיקים ובחברתם ,וכןמשיבי מלחמה שערה(ישעי' כ"ח ו),
בשער לא יפתח פיהו (כ"ד ז') במקום וועד החכמים :כ .גם לרעהך ישנא
רשי) גם לאוהבו ויודעו לפנים ישנא אחרי שהתרושש ,ואוהבי וגו' הנה אם
יבזה העשיר את הרש אויזיק לאיירא שיעזרו הבריות את הרשכי גם לאוהביו
ישנא ,ואוהבי העשיר רבים ,ואף גם זאת :כא .בז לרעהו חוטא ומחונן
ענויםאשרין') ,על כן לאיכון שיבזה העשיר את הרש גם אם תגבר ידועליו
כאשר אוהבו רבים וכאשר ישנא הרש גם לרעיו .וכן אמר איוב אם הניפותי על
יתוםידי (איוב ל"א כ"א) ,בז לרעהו לשון רעהו בזה כמו לא תעשוק את רעך
(ויקרא י"ס י"ג) וכן וכל אשר לרעך (שמות כ' י"ז) ,כי כל ישראל נקראים
רעים אך גם לרעהו הענין רע ,ומחונן ענוים אשריו .לשון חונן מן הקל ענין
חנינה וחמלה ומחות מז הפועל המרובע ,ענינו שממציא לדבר חן בעיניו וכן
ואת עפרה יחוננו (תהלים ק"ב ט"ו) חן לעפרה בעיניהם כמו רצו עבדיך את
אבניה (שם) ומחנן ענוים שישא חן בעיניו ולא יבזהו מפני עניו אחרי שהכיר
מקלתו בענוה ,על כן נכתב במסורת עניים ,והענין הפך בז לרעהו חוטא ,ויתכן
כי מה שאמר למעלה גם לרעהו ישנא רש מוסב עלענין שחגיעים וגו' והטעם
אל תאמרכי גם הטובים שחובעיני הרעים כאשר יאחה פעמים שהצדיק שפל
י גם לרעהו איש כלבבו ישנא רש:
בעיני הרשע כמוטידי הצדיקבעניו ורישוכ
)7
)8
עיט ביאור משלי י"ס ד'.
עיין
שאת נ' ,קע"ת ובביאור צגות ב'*" ,
מ ש לי יד
א נכת להשכילך בינה במה שאמר שלמה 'עסה על המדה
והנה אמתהי
יז
אשבתנ"
כי לאהזכיר הלשון הזהעל כל מדות הטובות לבד פעמיט שלש .דעכי רה
וב
י
אדם בהכירם מעלת יראת חטא וחסידות באיש עני אע"פ שמאמינים ביתרת
המעלות ההם על העושר והכבוד ,בראותם האישהעני ההוא נבזהבעיני הבריות
סלא צלחהדרכו לאיתנו הדר לוואין לו חן ותפארתבעיניהםכי תולדתם תכבה
את נר חברתם אףכי בהיות מעלת האישהעני מעלת הענוה לאיתהדרבעיניהם
מפני מעלה ההיאכי יאמרו אשר סבלנותו שפלותוומפניעניו ורישוומי שנמשך
הפצו וחמדתו ליראת השם ועבודתו והרים אותו מבין הטבעים מושריכיר
בדת ובשכל מעלת עמה ומעלה בלמדה רצויה לשי"ת ייראנו ונהדר בעיניו
וירוממהו וינשאהו ואם בזוי הוא מאוד בעיני הבריות ולמעלות יתן חן המח
למגולחותהבליהעולם .על-כן אישר שלמהע"ה את הנותןחןלעניברישובעניו
ולא יגרע טהדר מבודו מפני רישו .כי העושה ששת כבר שלמו לו בעימות
"מדות וכבר הנחהו טבעו אל מחוז חפצו .והנה למדנו מהפסוק הזה כי בזיון
הרעים הטב אךבכידור ובנתינת ההן לא נתהייבט רק על העניםיראי ומים
י
4ב הלאיתעוחורשי רע וחסד ואמת חורשי טובייחס נאמר הורשי רע
בעלי המחשבות הרעות אשר בראותם עניות העשים ומוט ידם יבזהע ויאמרו
לו לו חפץ השי"ת בו לא קרהו כל אלה בענין שאמרו חבריו שלאיוב בבא
עליוייסוריז שנ' על אשר לא מצאו מענה וירשיעו את חיוב לטיוב לרב ג)
תאמרכי לא דברתםחלי נכונהכעבדיאיוב (שם מ"ב ח' 4גםיחגר לפרש הלא
יתקו יועצי רע המחטיאים את חבריהם וסופם שיתעו ויבשלו וחסאו גם הם
וכמו שאדלכי המחטיא את הרביםאין מספיקיןבידו לעשות תשובה (פ' אבות
ה'כ*א)י כב בכלעצביהיהמותר.יעי במקרא הזה עלהזריחת השמרכי
ינע אם מעטחשם הרבה אם בחכתה
לעולםימצא יתרון בכלעמלוכי בכלעתשי
ואם בדרך ארץאי אפשר שלא יעלהבידו תועלת .ודבר שפתים ורף ,חשמלם
ימצא חסרון בשיחה בטלהכיהיא גורמת הבסלה ברוב הפעמים וכבר נתבאר
רוע מדת הבטלה בכמה מקומות ונתפחסה תשבחהבטילהלשפתיםוכמהיאמרתי
אך דבר שפתים(ישעי' ל"ו הץכיחינהראויההכשישב אלהלב .גם'יש לפרש
ודבר שפתים המתפצר על המעשה אשר בדעתו לעשותכיהתישאתלוי בשינת
איננו ביד האדם ותמעול בו מחשבתו בהשער אל בינתו וכחו,כד .עמרת
ק א מ"ת
%ת יאשה" דבר ףימ גםבבציר אכוץ 8די*דע"ב.
א
ס ש לי י ד
חכמים עשרם .ואולת כסילים שהיא עשרם היא אולת הכסילים .ואולת
כסילים אולת .השנות הלשון לחיזוק הדבר וכן קשר קשר (מ"ב י"אי"ד) והענין
כי העושר עטרת חכמים וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים והחכמים
בעת הצליחם בעושר וכבוד תעוז ידם לאהוב הצדיקים ולעורר יראת השי"ת
ועבודתו בעולם ולהשפיל הרשעים והחנפים ולהרים ראש האמת .אכן העושר
לכסילים היא עיקר אולתם מכמה פנים כי אז ירום לבבם וגם העם יכשלו
ויכבדום וישובו רבים לכסלם בראותם ידי הכסילות גוברת והם ירימו קרן
לרשעים גם תתם לאל ידם למלאות הפצם בעבירות ובחטאים .גם יש לבאר
עוד לשון המקרא על הענין הוה אולת כסילים אז היא אולת גמורה*י) ויתכן
לפרשכי סוף המקרא להשלים טעם לתחלתו והריאהכי לא אמר ואולת כסילים
בוא"ו ובא להראות שהדבר כן שעטרת חכמים עשרםכי אז הכסילים ורשעתם
תחשב אולת גמורה נגד בני אדם כי בשבת החכמים בשפל לא תודע האולת
בארץכי יבחרו רבים בדרך הרשע ותהי להם לחכמה :כה.מציל נפשותעד
אמתויפיח כזבים מרמה .נפש עשוק הוא מצילכי השבישיב לו העושק אשר
עשק ויציל נפש העושק מן העוז ויכלאנו מבא בדמים ויחשוך נפשו מני שחת,
ויפיח כזבים ,ואשר יפיח כזבים וכן יפיח אמונה יגיד צדק (י"ז י"ז) .והטעם
מי שדבריו ושיחתו תדירים בכזב כי לא העיד בכזב ולא ענה שקר באחיו קל
הוא עליו לרמות חבריו בפועל ולהונותם אחר שאין השקר נמאס בעיניו והוא
מרגילו כשפתיו כי לא יבדל האדם מן המרמה והאונאות בעת שיפגע יצרו
בהזמנתם בלתי אם ישנא השקר וירחקוהו :כו .ביראתי"י מבטחער
ז')
ולבניו וגו' .יראתו בטח ופחדו השקט .גם לבני היראה יראתו למחסה והבטחון
יתר על המחסה שנ' טוב לחס
םותבי"י מבטוח באדם וביאורהענין הזה בשעריםי
.מדה אחת והיא מקור לכל הפעולות הנכבדות
כז .יראתי"י מקורהיי
ויש מדות נכבדות ולכל אחת מהנה תולדות רבות ומעשים עצומיםתלויים בהם
ויראת השי"ת מקור לכל המדות הנה שהמדה הזאת תחתית ויסוד לכל המדות
והפעולות הנכבדות וכן אמר הנביאבי"י יצדקו ויתהללו כל זרע ישראל(ישעי'
מ"ה כ"ה) ואיש אין בארץ שלא ~חטא אם מעט ונום הרבה והראיה הגמורה
)10ע"ז כד הקמח ערךעשיר.
)11עייז באור משלי כ' ז' .ובנימוקי ר' יונה על הרי"ף ברכות סוף פ"א כתוב:
המעם להיות כורע בברוך ולזקוף בשם מפני שבשעה שכורע מראה הפחד והיראה…
וכשזוקף מראה הבסחוז"' וזה תלוי בזה שמי שירא מהש.י הוא בוטח בו בעמן שבשמר
ביראת ה' מבסחעוז.
ם ש ליי
ו
לה
בשיעור יראת הכבראים קוא יראת המלך ובי14ר הענין ושה בשערים
י
20ברב עם הדרת מלך ובאפס לאום וגו' .)1מה מאוד ירא את הש"ת
)8
כוסח ושלו מן המלךכיהיריראת השםאין בטחותתלוי בב"ו ובטחון המלך
י כס .ארך
תלוי בבריותכי ברב עם ובתפס לאום מתחת רזון יראת האדון
אפיםרבתבונהמי שמושל בכעסויאיט נוקם בעת חמתו עד שתתישב דעתו
ויחשוב כדת מה לעשות מן המדה הגשת מגיע להיות רב תבונהכי לאיגיע
איש קצר רוח למחקרלפי שיקח בידו המחשבה הראשונה שתשפר עליו ולא
ימצא את לבבו להתחטב ~השגיח על צדי המחקר לראות אם יש צד שיסתור
את מחשבתו עדשיגיע למחשבה המתקיימת והשקולה וזה לא ימצא רק בבעל
הישובומי שהוא ארך אפים הוא בעל הישוב ,ועוד תדעכימי שא..
.וחכם
כשיכבד עליו דבר כשתעלה מחשבה על לבו ותיטבבעיניו וישמע את חברו
א יתישב לשקול
משיבעליו יקשהבעיניו וידחה תשובת חבריו מעל דבריוהי
אםיכונודבריחבריו ולתודות על האמת .הנהכי סבת התושד המביאה למעלת
אריכותאפים הוא המביאה להיות האיש רב תבונה .עוד תדעכי בעל קצר רוח
כשישמע דבר שלא יתקבל על הדעת בתחלתהעיון לאיוכל למהרעיון התבונה
על הדברויחתוךלהזניחו ובעל התבונהיאזין עד תבונתדברי חברו עד יחקור
מילין ופעמים שיתקבלעליו הדבר בסוףהעיון .עוד תדעכי הכעס וקוצר רוח
יבלבל המחשבה מהגיע8 .ל עמק המחקר וכן אז"ל