~
נ~ד
שחי~ה
קמן
וכן יש ר~~
~~~ ו~~ן ~~ו~ת ~ ~ ם ~חלב~
באו~
~~נ~
~ו~ ~כ~~
~~י
~~ ד~י
א~
~כן רו
~~של אותו ~~~ וגם ~
מב~~~ ~סכ~צרי~~
וא ב~צמו
גב דב~ו קודם
~~י~
י~ה
ב~ם ו~ין
ו
~
ת
ו
י
~~משכיר בית ד~
~
~
~
~
ש
א~
ברו~
שחי~
ע~ קמא דפסחים דק~מר ~תם
מרב נ~מן י
~כל ה ~ ~~~סן
~ם עם שהו~
~
בדי~
ליבבי~
ש~ה ~~
~~~ינינ~
לה~י ~חב~
ב~
ה~הג~~~ם בזה הי~ בי~ד
~ ~ ~ ~ פי~ נוהגים
מפר~ ~קתו או~י~ חז~תו בדוקל
~
ק
פ
~
~~ כלומר
~ס~~בר
ו~י~ ~~ן ש~ביא
דת
~~~ דחז~
~ ~לא~ ש ~ ש~וא אותו
נו~יבידלו~ק
בדו~ למ~~~קמן
י~
לי
ד~
לן ~נ~ מינ~ד~
~
י
ת
י
~
המרד~
~
~
ל
ד~
א
~
ו
ה
ק
ז
ח
א
ל
ו
ד
ג
א
ה
~
ו
ה
ש
ם
~
~
ד
א
מ
ו
ר
מ
שא
ו~ום
ב
ר
~~ילת~ נימ~ ומ~עם
ן
נ
י
~
ס
ו
~
י
~
~
ד
~
~
פ
נ
י
ל
וא~~י
~ ש~ם ~ ז~ ~~שכ
ן
מ
ק
~
י
ל
י
י
ש
~
י
ל
במ
~
~
י
~
ש
~כ~
~
~ל
מדרבנןואיכאספק~י ~כא ~ו~אדרבנ~ס~כינן אח~תו
~נר~ה
מ~מ עדותו
א~ספרים
~א ~ ב
~ כגון
~ם
ל~ שקג
כן
ס~
~
ש
ע
מ
ל
~
ז
כ
~
ת
~
~
ת
כ
נ
~
~
~
~
~
י
ה
ד
א
י
~
ש
ר
ב
כ
ו
בעל ~~~ור
~~ו גדול
א~
כתב
~ינו י~~ב
חב
דכל~יכאד~יפשר~
מר~ורי מבר~י~
ב~~ד~תי
וכ
הח~~ה~הלמכ~
~
~ו~
נו~~
ןהזי~כ
מו
קק
~י~במ
לז~ת ה~ב~א ג
~מות ה~זכר
ינזן
הדין בנדון שלפנינו לא סמכ~
~כ רצונ
ל~ב~י~
מ~~י ~מ~ שיש לח~~לקא~
~~
רו
~ד
ביןזז~~ ~~יסור לשאר ה~יסו~~וי~ןהשוי~ ב
ל~י ~פני המתיר וצ~~לש~ל ~ת ~ו
~ו
הה
ו
ד~ין ה~~יבן יומו
~כל ועלפי ~יישב לשונו כפש~ובאותו
שהתיר שכתבתילמעלהבשמו
ההת~~~ן ~עם לפ~ם~סו~ ~תחל~ ב~
כ~
יכ
מה שנתבשל בו בכ~הו
יןסתל
זנ
~עלםמעיני תורתו דבשאר ~יסורים
תבתדיבעב~ין
מב~של בו ~כתח~~ ~פי ~ש
~
~ וד~ ל~
בן
~
כ~ לבד ה~~ לכתחל~ ~ון ש~ינו שוה בכל~כ~~ ש~~ ~פריז על מדת ~~יו~יה ו~ם ~מר ~ו ש~וא בן יומו א~ור~~~ו~ אם ~א ~~מר ~ו שהואצ~
ו~יסו~
ו
מ
ו
י
ו
א
~
~
א
ו
מ
כ
ל
כ
ו
ל
ע
ב
ו לכ~ח~ה
~כלי לפ~ו
שכן
כי המרק כיוןשישבו
אבב~
מה ש~עידבפני ~ותו ~אשכנזי
ב~תםכש~י~
~ש~ו~
ר
ס
ו
~
~
ר
ו
ס
~
ע
ד
ו
י
א
ו
ה
ש
ן~יומו
ו
מ
צ
ע
ו
נ
י
~
ש
ו
מ
ו
י
ם
נ
מ
א
גםהכלי בן
כ~ילבבש
ה~
וד~י ד~ןיכ
בן
הכלי
~י~~~כ~~~סכו~
י
~
~
ו
ס
~
פל
~דבר ה~חר שנר~ה
~א
ר
ת
ו
מ
ר
~
ש
ב
בזה
ו
מ
ו
י
ם
ו
ש
מ
פי כלזה
ן
א
כ
ב
ן
ב
ד
ן
י
ר
ו
ס
י
א
~~~סר יותר מב~~ר ה~יסו~~
~
~
~
ו
ס
א
ד
~
ו
ס
י
~
ה
~
יו
יש~ו מנהג ~~~~ ה~וים ~כל כש~י~ לולה~~ קבוע ~ה~מיר
כב~~ר ~~י~ורים
שכל ש~וסר ~זהמ~כל ו~~כסן בבית
אם
וע~
~
ז
ב
~
ה
נ
מ
~
י
ת
מ
~
~
~
מ
ו
~
~
~אוסר
מנה~ו
~שני הוא בענין
דבנדון דידן ~ין אנו חייבין
לחומרא כגון שבני מ~ומו מח~רין~~ותו
~
יי
עם ~החאמ
כ~~~
נו
~~~~ כסברת הרב
ב
ה~סוריעכשב~שאר
המתיר
~~ן השוין ~לוכ~ל אפי~ו כשמתאכסנים
~נ~מנ~ר ~ימוני שכ~בתי
~
ו
ס
~
ה
~
נ
י
ב
ר
ד~ת~
בב~יו~~ו~ם ~פ
םשי~~ נ~מן ~~א שהכל נ~מנין זו~ימ~~~ם יהיה
~ןר~~ענין
וכ
כמנהגו וכבר כתבתי כל מה
~מח~יב
וד~י ~~פני ע~ר ה
י~
~
ו
~
ח
מהמרקה~
כגון ל~כול ~הז
~שו~
ה~וסר ~נתבשל
הש
גםכן ~יב
~ו
ו
~
י
פ
~
ה
י
~
ת
ש
ר ~~~י כש~מר ש~ינו ב יומו פ~י~א שהואנ~מן ~ן
~מנהג
שצרי~
ד~פי~ו~~~~שכווד~ נר~ה ד~
בו הוא ~ו אחרי~ ~ו
~מןבענין
~כוב~קי~ים בו~ בו הן
נ~
עם~
~~~בשל~~ול
לש
וע
לעולםקי
~~גם ~םישנו ~דם ו~~ם
~וגדכומלנ
הכ~י לבש~ ש~ינובןיומוכיוןד~י~~לכ
~סשו
אי
כמבו~ר
~מנהג
תיח~ס~פ~י
בעל~~
תר
וכפי
כ~ל מ~ר~ב~ד ו~נ~י
יה קמן~וא~מ~~~ ~
~
י
~
י
ש
~~
או
~ד
ו~ותוע
ת~
יר
~רוב~ דדה~ת
כשאדוממה~ ש~נו ~יכים לש~ל~ישר~ל
כנזי שכתבתי~מעלה ז~~מעשהבעצמוו~כל
~ד
כ~עולכ~יע
ה~
ני
מכ
~ותכמ~
ג
בן הי~
מ~ום ~מ~כיל לא ~וב עשהשעש
שו~~היכ~
י~
~ר
וימ
~ין ~נולח
ומ
ן
צר
~ולי במדי~ת ריינוסמ~מר~ מהמ~ומ~ת נוהגי~ ~~~ ל~סור כ~י~מר שה~י
~תר בח~ב ~צמו ~מקומות כיהנ~ו~גים ~יסור שקצ~
נו
י~
ם~ ~~
מ~
סו
ע~יהם לדבריו שיאמר ש~ינו בן יומו ד~
יב
כינן אסתם כ~~
ןל~בני יומן ובודאי
נר~ה ~ומר דה~וד
~ו המנהג ש~~ילו הח~וד נאמן~ ו~אזה ב~בד ~~א דעוד
ות
סו
~ן ~ב~ ה~י~
עמו~ ול
פלי~תו
וכל
~כ
בן יומו יהי~
~
ו
ס
א
ל
נתפ~~
ר
מ
ו
~
ה~יו~מר
שבאות~ נ~מן
ש~ין הכ~יבן יומוו~א
התר
מהמרק
~
ש
ב
ת
מ
~
ו
י
נ
ב
~
~
ו
~
~
ו
~
מ
~
~ומו~
כ~
ממ
ב
~
י
ג
ה
ו
נ
ה
~
י
כ
א
ה
~
~
י
ג
~
ו
נ
ה
~מר~
ומ~
שו~
~~
סו
בק
שאינו ל
~ומו על דבריו ~נו ~מכינן~חומר~
מו
~~ן ~כ~י בןדכי
ןו~י
~הדו
ממדינת
המדינה~בל ~וא
ג
ינ
~מ
~ם אותו ה
ר~
כש~ומ~
~ח~ש~וד~הס
~ואכ~וי וקל~~תות~נתו
תמה
בן יומו ~יון
רי
י~
ה~
א~במ
~יל לבד ~ינו יכול ל~כו~
ול
שכהויל~ולכן כלשפהומ~נ~ה~ג~ה~
~אהי~ל ~~
מורשיה
~ ~~~~ ודבורו אי~
דו~וסמכינן אסתם כ~ים וכו~ י זה
נו~ו~מע~ה
א
ו
~
~ו
ה
נ
מ
כ
עליו
ו
מ
צ
ע
ב
ג
ה
נ
מ
ה
ל
כ
ו
~
ב
ם
א
האוסר ~מנם
י
ר
ה
מנ~~ ויעש ~סמו
~~~ר~
י~
ד
~ו
חש
~ן בידם נר~ה לי לכ~ורה
~ין~~וור~~~ת כןדכיון דהואישר~ל אף על פי
ו~פילו
ב~ותם ש~י
רבתי ל~כול ~ו~ והמתבשל עמו ~
וכ~~ומר ~הוא בן יומו ~סשוהרו~ל~וסר
מ~מר~י ~הם ~יזהר שלאאב~ מפ~י~ת ~ותו יש ~חוש ~~בריו ו~אבפ~שר ש~ושה
מנ~ג ב~ול~ כלל נראה שר~ו
~
ב
ו
~
ת
ש~
כז
ל~~ל לו
ואם
ן
ו
י
ע
ד
ו
ש
ח
ן
מ
~
בן יומו
לבשל בכ~י ~מתיר כשידו~ע
י
ל
כ
~
~ו גם
~
ו
כ
א
י
~
ד
ו
ב
י
~מ~כלמו~~
~~מנד
~
כ~ים וכו~היכ
שהו
נן כ
יצ
רע
~ צמ
~מו או
ם~יתאים
י~
סמכע
ר~
נו
הכ
וא
~
ו
ב
~~תם
שהו~
א
~
ש
ל
ש
ב
~
מ
~
ל
ו
כ
~
ל
~
ל
ם
ג
ו
אה ד~ין~רי~
ל
כ
~
מ
ה
~
~
ר
והמ
~~מ~ר~~שהוא בן יומו נר~ה דיש לה~מינו הוע~ל פי ש~א
וריי
שצ~~ן ~~ר
ה~יסורי~ שש~~ו ~ת פיצ
י
ת
ב
ת
כ
ש
~
~
צ
ש
דעבתש
זה~
מנם לענין ~~~ל
~ת
מ~דבריםיכו~ילםמעל~ לעניו
~~~~ השוים לכל זו~תיבכב~שני
א~
י~~~ הר~שונה חשוד ולא סמכינן אסתם כלים וכו~ וכל לענין ~כ~י~ ~
~~יומו ויכולין לבשל ~כתח~ה ה~ו~ר מבשולי של
עלפי דבריו ז~ ש~ין ב~ותו המ~כל ~ום
כלי ש~ינו בן יומו ~~ו
ש~~ן ל~ם
ן
ב
ה
ל
~
ןסוי~
~ול~ישוד~י ~נולב~
ש~ומ~ ~וא מדבר
בו
דכ
~תת ~ו
~ו נר~הלי ד~
~~מין ~חשוד ~ם
י~
הי~ןתל
ומו
~~~ו ~דעת ~~וסר
~עיא ~ם ~ותו
~
וו
סת
או
א
~חשוד
דברי שד~ה
~ ~שומן ד~ף על גב
ד~תרתבשי~
הוי ה
ומ
~ו וה~עם
הןמאיכ
~י ~ם מדרבנן דאין להם לוח~ו~ש בכ~י שוד~י אינו ב
~
ז
~
מ
~
נ
ו
שכ~בתי למעלה שאפילו ב~סו~ים מדרבנן ~שוים בכל ~א ~
ממ~
האוסר
המבשל
שכמ
הכ~ ו~וא
יח
וד~
אי~ור
מ~ל דרוב~כיון
י
~
כ
יו
שק
~ל ~הרבות~~וב~ בתבמ
ל~להמתידקה
וד
~יהסשמת
ע~וה~~עימו יש~ול
ומיו
לחרו~ש ~האי
~~ינו בן יומו ~~ובן יומו לדעת
בם
ת~
נב
מהפוס~ ובכ~~ם הרמ
בו~ ל~וסרדד
~~זכ~ונולברכ~ ד
צס~
~
דלא
א
~
ו
ע
~
ו
~
י
פ
א
ר
ש
פ
י
~
ר
ס
ו
~
ה
י
א
ה
~ברורי ו~פי~ו ~י הוי
ת
ע
ד
~
~לא ~פי~ אם אותו
ר
ו
י
~
ם
נ
י
~
ה
ר
ו
ת
ם
~
ו
ס
~
ח~
י~ו
מכש
~ה דדמי ~מאי ד~י~מאלןכל ק~וע כממיחעצ~ה~ על שכי~
לי שאינו בן~~יי
לי
~יתליה ה
ש~דלי
סו
ומ
ו~ וה~ו~~עם ד~ית ~ן למימר ד~ף גב ד~ב~ו
לבשל בכ
~
צח
נאמר ~בוע ~~א כש~~יסור וההתר נממ
צם
~י
ויב~ו~או דדמי
~דבר ד~מ
ממש
הו~
~ו~ו
הם עליהם ~נ~וג~יסור ב~
א
ל
ש
המתיריםע~
ל~סו~ למימר ו~בו~ם שניהם ל~
כדב~
~בשל
~נו
~י
פנ
דד~ד~מי ליה ~צת דכיון ~~ישרגיל
כי
על
משום
~יהו ו~פילו ע
ומא
קבילה
ל גוזרי
~
ז
ש
~
ו
ב
~
ו
~
ר
ז
ג
ה
~
ש
פ
~
י~
ד
~~~דהי
~
~
~
ר
~
ו
~
ל
כיון שהכל מותרא~יו יש ~ו
למימר פעמים
פעמים
לחוש
ו~פחות על הנו~גים אי~ור
א
י
~ת~גזרו הגזרה
~
ל
ן
ו
ד
נ
ב
~יכ~ זה שאם שמא ההת~
ז~
~יס
ו~נו
~עו~א
~ר
~סו
עתה הדבר ה
לו
א
ו~~ף על ~י
~~
ד~
כז~ משום
נוסף
ל~סו~
ב~ר~
דב~
ע~~~רי כלכ~
~סו~
ת
ו
תמ
~מה
ם לא ע~פ עדות המבשל או אחר ~~~םהו~
ב~~
הוא חשוד ~ינו נ~מן י י~ו~
~ ~א~~רים ככלי ~
~תה
וי~ם ~ ודבער~ זר
~ו
הג
ם
י
ר
י
ן
כ
~~
י
ל
ו~~
שי~בלואומ~
ל
שכתוד~~תי גם בזה לכוין הפסק עם מה שכתב אותו גדול ~דור שהביא בע
ה~
~ ל
~ו
להת~כסן בבתי ~מתי~י~ כלל ע~מ ל~כול מ~ולם זו~
תי
דלדעתו דו~א יכול ~~וסר ~השתמש בסתם כלי ~מ~יר לא ל~כול סתם
כשיבשלועלליה~ם~ב~כלל~
ים חדשים~ ויותר ~ה מ~אתיבפי~ ה~שכ~י הנזכר למע~ה
הב
ש~א~תי פיו ~כריחו לאכול ממרק התבשיל שנתבשל בו ~ותו ~חלב ת
הוה מ~ר ~דע~ו
~וי
~שגיול~ו כיון
~תירו בפירוש
עתו ו~~מא מ~~ם דבד~ע~דייםפ~ לי~
וה~יב ~ש~גם ~
ו~
ההוא לו ל~שמועינן דהוו~ד~י~~ה~בשיל ~~סור לד
שרב ~חד
לאכול
ת~
להבי~
אלל~מהמרק החש
~
~
ר
גו
ה~ובאמק
~יום ~~~ איכ~ב~תר
ם~לאתוכל~למא~כול ספקי הנזכר~~ בשל ~יום ספק ו~פי~ ~ם
הו~ ל~
~ם ~
~~כו
בצ
שוםתת~
להח~~
בתבשיל ספ~ אלא חד
אינו
~ם שמ~על ~י
~ו~
בש~
~ל
שי
ומפ~י~ת
מ~
נר
ו
~ונתו
לכ
~הש~
~~
םע
ו
ק
מ
ב
ב
~
ח
~
ל
כ
א
י
ם
~
ש
~
ש
צ
ע
~והנ~~ומסן~~ ל~
~
כ
י
~
~
מ
ו
ל
אד
~פי~ו ע
ב~
ות המ~יר או ~~ר ואםספה
ינ
ימ~ת~יר הזהיכח
ו~
או
שודל~כ
גם הכלי~ שבלועי~ מ~ו~ה
מהמר~יומן
הם אסו~ים~~ ~ד בני
ד~
~~וסרים חשוד וז
ין~~
~~~ל
ל
ש~ע~
ודעי~קי~ו ~
~י ~ינו נ~מן אבל ~ם ~ינו וד~יחשוד ~~וסר
ו~ידלא~בילועליה~
אף
ש~ינןבנייומן ~סורים
ולה
די
כלי~גויםיובוד~
כעתתחי~~
ל
ו
ת~ הרב רבי~נ
שהו~ עם
ו~ין ~נו~ייבים~~חמירכסביר
וכ
ר
ו
ס
~
ה
~
ו
מ
ס
ת
~
י
ל
פ
ק
י
פ
ס
מ
ן
י
א
ש
ד
ל
ו
כי
ב~
ו~
י~
פב
סד
י~~מנם י~
~הת
ל~
ש~
לדע
ש~נע
מד
רכה ~פי~ו במלכיו~ שקבלוהו עליהם ~רב לב
א מיימוני זכרונו לב
ף
מי
ינ
שהמיס
ח
ק לומר
~~~בכל
ה~~יסורי~ ~י~תםז~אסורה גם
מוממשר~כיון
ן
כ
ה~~
ה
הוי ו~ז~
דנ~ו~ן ~יון דרובא
~בלוע~י~םלאסור
ז~יומו
הדיןכגוןכ~י ש~ינו ~ן יומו ~~ו
ן
ב
ן
כ
~
ו
י
~
ונאמ~
ונ
נ~~ה ~~הכלי ~מ~
~ן יומו יכו~ים לבשל בו
תו~ ב
ד~תר~ל זה~ וה~ יצילנו
ואפילו ש~א יהי~ זהו
לעניות דעתי
להורות ~עשה בכ
~
ל
ח
ת
כ
ל
ש~~
~נר~~
~~
ידוע להםשבודאי~
מעו~
ינובן יומו ~לא בסתם אין ל~ם לחוש ויכולין
ש
ג~ת ת~עוד אמן
~
עי
בו~~כת~
לכ
~דין ~~לל סתם כלי ~גוים ~נן בנייומן וכל שכןכ~י ~ישראל ו
סמ
בבית~~נסת
בכל מ~ום ~ו
מ~ן שבע מותר ~~ומרה
~מע~~שלדעת~ גם ~רמב~ם ז~ל יוד~ בכ~ן ומה~עם שנתב~ר ו~כן יכול ~ם
~ברכ~
ן~שהרי~
~יש פנים ביב
~~וס~ לבשל ~כת~לה בסתם
~ה כלו
גדול הדור שכתבבעל
דוק~
ודעים
כדב~
נ~
תי
המת
~
בעלהכ~י~פניו
~י ~ח~ והוא
כ~כ~ן
~ ולדעתי ~רי~ להוסיף ב
~ל~ י
~ו
שג
ל~
~
מעין שבע שבליל שבת ~ם יש
על דבר
הי~כליהם ~ינן בני ~כ~ב
סתם
ל~ פיו אם ~ו~בין יומו דדוק~בגוי ~נו ~ומרים
~~ ש~~ כשמתפל~בןרכ~
~
א
ה~תן ~ו
האבל
יומן ~ף כשהגוי לפנינומשו~ד~ינו נאמן ו~ורו ~א
מוריד~
~בי~
לשר
בביתם ו~ב~ע
שנוה~~איוםמר~
א~~
~~יוומלע
~בר בבי~אי זה
שיתפ~ו
~ד
י~~~
סמכו
לישאל ~ת פיו
נ~מן
ן
י
~
ד
~
ב
~
םו~
יק
~מ~ת אומרמ
~תפ~יה ב~ת ~כנס~~יען בכש
~
ו
~
ש
כ
ש~ין
~
מ
ת
ס
~
ה
ר
~
~
ב
במקומ~~~ פי ש~א י~
~א
צכ
יוהמו~דכל הי
~ןלש
ר
ב
ד
~
ב
ת
כ
ד
הבכילשירב
י
~
מ
ן
נ
י
ר
ר
ב
מ
ף
~
י
ר
ה
~
ש
פ
~
ד
~
י
~
ו
ד
ו~
~ר
~~
~~
ו
לב~
~
~~
איי
ר
~מ~~ן רוב מו
~כנסת~
ם
~יןה~ין כן
קמאדחו~ין ואף על גב
~~ כעש~מתפ~~ין
~מחין ~ם
י
ו
צ
י
~
ד
לת~פ~לו ~~רהמחוייב~בי~
~~
חי~
מ~~י~ת
ן~~
וב
~ר~~ש~
~י
~כולמ~חי~תו ש
~ומרהע~ת~ו~א~תי~~ם ב~~~
~ר
דאסו
~בכפ~ר~ד~י~יה ~מן השוח~ ידעי~אי ~י ~אצ~
הש~ח צבור ו~ד
ם
~
ו
ו
~
ת
ש
ש
ה
ז
ו
ר
י
כ
~
ה
אותווכן יש ול~ מבדי~ת הגרמיי~~ה דא~
זכרונם
הי~~ ברכ~~אינ~
ף~על~בדרוב בהמות ~ש~ות
~
~
ר
ב
~
~
י
~
ס
ו
פ
ה
ת
י
~
~
~
ה
י
ה
ה
כ
י
ר
צ
~
~
ו
אה
ר~
ר~כות מצויות ברי
ם
~
ו
ר
כ
~
~ם
מדבריה~
י~חיי~ינן ל~עו~א
~ןשד
הרי~ה קמן
כיו
סו
הד
נב
לברכ~ ל~ז~יר~ ע~ ~
~~~ו~ ~י~ וה~וק שד~
~
ת
י
~
ד
~
כ
י
~
כ~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
י
כנ
ם~~ס~הוכתבו דבית הכנסת
סע
מה~סקים ב~
הוסיפו
א
כ
י
~
ד
ח
א
ם
ו
ש
~
ו
~
ע
ם
י
נ
ת
ח
המות מ~קי
~~ד שם כליו~ ובבתי
שמ~~~
עםכ~
ח~ד מ
~
~ן
~חת
~~~עו~~ם ~נם ~חוקים מ~יישוב~ גם ~באים שםואב~
~עם~~סכנ~שהוסיפו
שכן~תפ~~ ~גמו
או
ממ~רים ~בא ואינם מ~חרים~
~ ש~נו הם בישוב ועם
כת
יו
~י
דס
~שתאבתיכנ
וכ~
כנסת
~א~
דבית
ב~
~ ואף
ם ~ו
ו~תה ~~עם~ ג~~שום
וכן~ן
אנו אומרי
~ו~
~ת~נ~
ת~נז
תב ~~
אואי~ ו~וקתי~ינמ~ת~וכןכ
י~
~עםהו~ ה~
ו~ת ~מים
כ
התקנ~
~
ר
~
ש
נ
~
~
ע
א
ד
הרשב~~
שב~כרונו ~ברכה בתש~בותיו
ז
מעו~ם ~א
בבתי חתנים
~כפי הנר~ה מ~עם ~תקנ~
בפ~י ~ה איפשר ~ומר
הות~~ ש~א כתבו ה~וס~םהדין
~~
~~~ וכאשר נתבארוו
ב~י חתנים
מ~ום ש~הוצרכו כיון
~נזכר שאין
~
~
מ
~
~
~
~
~
ר
ק
ו
~
ח
ה
ם
י
נ
ת
ח
א
~
ד
ה
ת
י
ה
~
ב
~
ו
ח
כ
ו
מ
י
ת
ב
~~ם
~~~ וכת~ד~עי~
יחי
~ר ~ומ
עד~ ~שום ד~יה ו~אפבש
~אחר ~תקנ~ צבור חייב
ר דכיון
ר~
ו~
כמו
כות זו~תו
~~~שו בתפ~ות ובב
~חיד וצ~ר
כיהםהיחיד וזו היא סברת רביב~ש ו~וש~ ו~דומ~בשמו~שהצבו~
כ
אומ~
חינןנא~ כאש~
כת~
או~
אומר
~ם
בע
וה~~
ה~ן ה~כר שאפי~ו בבתי כנסיות
~
א
~קנתםת~ ~
או
ה~
~
~~ת~~ר
הי~ם
~ו~~ו חכ~י
כת~ם ~~~ו ~יחידחייב
וא שא
~~מרע~למ~
~
שאפשר ~ו
~~ות אנשי
~ו
תש~~
מ~
~
ר~ות~ ה~
~~מת אינו לומ~שהנה
מצינו ~רב
בן
אה
א~~א ~רב רביר~~ ~כ
~ה~
~ה~ ~יחיד
~~כות
ר
פ
ס
ר
ב
~ל שח
אר~ת חיים שכתב גדו~
ה~ן ה~~ר ~~ן
לא~מרהי וב~כותמס~~ כתבבפי~ שאומרים אותהש~
ב~ת
י~
ומרו
אב~~
או שכן שאומרי~~~
ש
ןנ~תחנה~ירו
אותה בבית חתנים ~שו~ שםו~ין
~ואה~
~
וזא~ רחום וידוי וה~עם
ן
י
א
כ
י
ש
מ
ח
~ום~וחנון ובשני וב
~
~
מ
ו
א
ו
~
~ם
י~ע
ד~א
~בבית ~ ~ וי
מה חגאין אומרים ו~ו~ וכ~~
חגיכם
לחג
ש~ם א~א שאדם חייב מתקנת ה~ב~כנסת
והפכ~ ~ומר
~אב
~
שו
יש מקומוהתגד
נ~
זה א
הדב~ם אינם מתקנתםמ~ מנ~ג
א~א~
אי~ן
ה~עם
~ו~ ש~~
~
~
מ
ו
~
וכו~ ובת~ת
~ כשמת~~ין בבית
ו
~י
אכו~~ים בשבת שחרית נשמת אח
ן רק אחר
ע~בית
י~
אב
~~
אין ~ומרים כ~ מ~ן שבע ו~אב~ה ~י
~ מקומות אומ~ם ברכה מע~ן ז~ ת~~
ש~וק~ש ~~ם ~ברוכ
~יכ~ו
או~םשו
יש
~
מ
ב
~
~
ו
י
~
ת
ו
מ
ו
ק
מ
ת
ב
ש
ב
ר
ק
י
ע
ד
ע
~~ות
ש
י
ו
ן
א
כ
ן
כ
ו
~~יקין
הרי
דאין
אומ~~
~~~ת~כ~~כיר שעיקר התקנה ~יתה גם ~ן ב~י
~וא~
~א ~
~~~שום אב~ות יש מקומו~ שנהגו ש~א
בביתע~
~~ים ~~~ כ~
~
ר
מ
א
~
~ו
~
דהכא~ב
~דעת ~וראב~ ~ספר ~ו~ים
~פי~ו בבית
~ות~
~שתא נהגה
ד~עמם הו~אאב~~ ו~נ~~א~י~
~ומ~ם
ב~ת חתנים
בע~
ורא~
נ~
אות~בבתי כנסיות ש~ו
ש~~ם ביישוב
אף ~י ז~
ד~ ~י~ב~ם סכנה~כי
ת~~
ן ~~מר ד~ותקנה בראשונה
ו~בי~ ~ף גב
ה~י~~ית ~
ע~ מקו~ ש~~ים
~מ
נ
~
ד~יכא
שהוא
ע
~~כנ~ות דאיכא ב~ו
ו~שת~
משום ~תא ~תי
~
~פי מקו
ב~
תנ
סכ
~ר
שכ
~פוסקי~ כ~סםכנש~יכתבו
ת ל~יתנו שמן הראוי
ז~
~
י
~
~~
א
ק
ו
ו
מ
כ
הח~וק ש~ן
~חלוזק~דד בבתי כנסיו~ או~~
~ת~
~
ו
ב
צ
שיש ~י~י~
אם אמת הדבר ש~דעתם ~דין ~ן ~
שכת~בו~ו
כת
~
א~א
אית~יש~~
~~מ~ים
בס~~ ~רי~נשרהאמ~נ~ג מי~םרב
אחר ~ין יש ~י ספק ש~וכ
ו~ים קד
שמ~מו~ות ~אמר~ בבתי ~תני~ ~ ומ~עם ~א
~ת~~
י~
אם ב~י כנסש
~ ~בד
ות
ו
בס~ר ~מנ~ת~קונ~~ו~עתיק
ור
שנתבא
אב~
וכן
~
~סק ~ן ו~~ורות
וכ~ ~מר~~ר יצחק אבוהבכ~בביאור
~ע
ס~
ה~~ב~
ס~
א~רח חיים
שאעשה~איע~~עמא
רש~המנהגות דבבית חתניזם~~ ~~יכ
וכתו~
~א אמרינן וז
א~ ששא~ו ממנואם
~~~~ גם ~ררי~בש כתבבתשובת ש~~הסו
י~
~
~
שבזת~~ש~א
ש~יון
יום ששי
אומ~י~ ברכה ~~עין ז~
~
י
ה
ש
~
ש
~
~
~
~
~
י
מ~~ן ~בא
ת
ר
ב
ס
ו
~
י
~
ש~ן אומרי~ א~~ והביאראי~~דב~ו ~~
מדב~
ש~חן ~בד~~~שכתב כןהשבו~י~~~ שאין ~אחר~ן ~בוא ~ב~ה~א
יי~ ב~
בע~ ~ עושד~
בבתי חתניםובבישת
ן~אומרים
יי
ששאכ
~
~
ב
~
ה
~
י
~
ר
~
ת
ו
א
~ו~~
~~
ו
ת~ק~ני~בש הבי~ ש~~רים
שבת שהיה יום ~וב יום שני והביא
~
י
~
~
~
ת
ו
א
~
ר
ב
ד
מ
ו
י
ר
~
~
ז~~
~~
~~~יגשכת~~~ומ~עם שגם ~ום ~וביש
~ ~שבשדו~
שיכ~נ אדם ~שמור ~~ער~ותיו
~וב~
ש~אח~ן
ואם~ן ביו
תבו~ וע~ ה~ענ~
~אחרת כתב
ואפ~ חתני~ ו~י~
~ומ~ם~ אותה ב~ית
~~
קח
~תש~מית
~
~
ב
א
ה
א
~
א
ו
~
ש
ב~~כ
~
~
~
ם
י
א
ב
ם
ש
ה
ד
ש
ב
נ
כ
ס
ם
ו
ק
מ
ב
ן
י
~
ן~נ~
~ת
ןנ
ו~כ~
~שין מב~~ן~כ~שם ומ~צ~םושהי~ דב~ם עדכאן~
ה~
~ר~
ו
~
~
~~ם
ו~ ~ ~ שה~נ~ג~וא קדום ש~א
נ~~
ב~י ~~ם
~
~ומ~ ~ ~
~
~וק
~וק ~~ ~~ ~ ~~~
ן ~~
מ~ם~ו~ ב ~
י
~
~
וב~ ~ ז~ע~ד ~ת~~~ עשר~
~~ד כנרשא~~
~~~מרו
~ת~
בזהאו
אשה~ן ~
~ה~א מח~וקת ה~סקים
לע~ות
~~ם מנהג~
~קבוע הן
מקום
~רא~ק מנהג במקו
~ ~ ~ וח~ו
דע~מות ו~~ן
~~ ש~ן ~הם מ~ג ק~ע
יע~ו כ~י ~~ם ~~
~ן ש~א
ב~קומ~
~קאי~~
אמנ~
ו~~ר אומרש~דאיכפי
מספק
~ן ~
ו
~
א
~~~אומרה ~
י
כןז~
~ב~~
~
כ
ר
ב
~
י
~
נ
~בר כפי
ו
ק
י
ת
ע
~
ש
~כון ~שון
~רי
~
י
ק
ס
ו
פ
~
שהעתיק אותם ~על ~מ~כי זכרונו ~~ אבי~~~ה ~נ
~ראיתי ~כתוב
או
רנ
שו
~פש~
בברוכ
ש~~ם~אין ~נין אין ~~מרו
ב~
~צ
ר~וב~קו
~~א
ד~א
שם רבי
נ~
א~קמנ
כא דאיכנ
~~
~כות
ין ~ש~י~ ~ ועם
חפשתי
יי
~מע ~ב~
י כ~ ז
ד~עמם~~וא דמ~קר
~~~
אנשי דכ~ ~ומרים שאין ~~מרי~~~~~ומנרר~~~~
~ ~תקנ~
~ ~ה ד~עם
רי~ כי לא
י
נ
פ
מ
הסכנ כדאית~
הת~נ~
~רונו ~ברכה
ופירשהות
~י~~יקין דבתי כנסיות
שק~נ~ז
ס~ת
~~יקין~~
~ו~~ ~ה
~ק
~נד~
ר
~~~ן ~א ~יו ביי~וב וחשו שיש ש~~חר ~בא ~~ת ~כנסת וישאר יחיד~ ויש
~
~ו~ם
~
שנ~~~~
צ~ל~
~~ו~~ם
~ ~ ~ ם
~ג
~ ~ ~
~מ~ם~~ישו ~ ~ ~
~ע~~~~ים שכ~תי~
ה~רב~א~~~~ ~ש~
~
~
~במ~ ש~~
או~~ית~ות
גדול
~מם ~
~
~ו
~~
~~ג
~ש~~~ם
~ג~~ ~ן
~~~~ ~נ~
בעי~ חדש~ ~ ב~~~~ותם של אלו~~~ב~ים ~א~ו~ם
~אמ~~כרתי
~
~רכ~
~
י ~מנם זקן ו ~ו~ל
גרוש ~~~ ו~ כי גורש~~
ש~
~נו~שכ~
בני ד
ס~ורו~ה~~~~א~הב הורה לנו
ן ו ~ ~~רות
~~
~ וכ~ ~
מ~
ז~~
~ ~ ~ ~מע~
וכן ~~ם ~ו
ת~~בי
~ ~ ~
אם ~ם שנשאבו ~קר~ ~ם ~ן ~נ~~ת ידים פסו~ים ~ו ~
~~
שא~ת
~ד~ות ~~ קרים מה~ר
~כ~ג
~ר המנהג ~מות
~ן ~קרר~~י~ אשישה או כלי ~חר
בכ~י ומעש~י~ם
בת~~
ו~הור ~~~
~ינוף
םו~
~~
~ האם אותם ה~םפסו~ב
~~י~תידיםמ~~~ם נ~
~
~
ש
ע
נ
ש
בהם מכ~ ~ו~א ו~
ו~~~עםצדדי הספק ~א
ויש~~רואה
שיא~ר דאין
ארש~
יי
דמתניתין~פ
ספקמ~אכ~
ידים עשה
שהם
ד~סדכ
תי~
בר
פסו
~
~
מ~~כהכ~~וופש~~יר~ה
~ו~~פסו~ים
~
~ר~רמבק~מם~ ~פרק ששי
ן~יכק
הפוס~יםזכרונם ~ברכה ~סמ~ג עשהיע
י~
ס~
~ ~ור או~חז
~ז
~ ק~ס ועיין בפ~
ב~~
~~ב~
ו
~
ו~א גרע צינון ~יין ב~ם משריית הפת וכי
~כב~שר דף ~~ו ו~~ז ו~וס~
~יכי ~תם ~מים ~סולים ~נ~~תי~ם הוא ה~ן זה א~שרשי~~~ר
האו~
~כ~
עם זה ~כתי איכא~ם~ מ~עם
אב~ראותו והו~ דהאתנן
~
~
א
~הן ~ת הכ~ים ספק
~~הדיחכב
~~ים~ ואם היו כ~ים
נמי
~~מודחים~ו חדשים כשרים ~
~ם ~ה מ~ים
ונדון דידן ~י~א ~ס~וקי שמא ~~ים מודחים
אות~
ריקנית במים ~ו
הכ~י וד~י דהוו
ד~דהאכ~ים מודחים
הם
ד~כשרים
םותה~וי הכי דמי ~ש~ית הפת מתרי ~עמא
האשיש~נמי ששם יין בתוכ~
דש
חה
ו
~התם המיםמ~ש~ים עצ~ד
אתד
ו~~ה
וינו~בכ~ן ~וי~נ~ם ממששים כי אם
ו~ח~וחיש~
ב~~
ב~פ~
ה
נ
י
א
ה
כ
א
~
מ
ד
צ
~
~עיקר מ~~כתהמים היא
ש~י
עיוןשי~
בדברים ה~חרים לא
כ~~
הצינון ~ ו~כן ~ר~ית הפת ~רי הן פס
שא
הר~~ו~ים מהש
דנר~ה דאין זו עיקר מ~אכתןואף גב דתניא
~
ו~שמשון בפירושיו ~ם ש~~ני הנפח ע~~ו~ים דודאיבתנועסשפהת~ ו~~אההר~
נו
ינ
בי
רצ
ב
כ~
~
א
ו
ה
ו
א
~
ן
ו
~
~
דהתם
ן
ב~ מ~א~
~משש
ב~~
דמי ~צינון היי~
ממששין המים א
כזה~~ וכיון~לא
מ~הא
הב~~~א באשישה ומשי~ושן באשישה
בר
ב~ןאיכ~~~
ים מ~~ים איכאוכא~ ד~
נדון ~דן ~שריית
ה~ ואדר~ ד~ ~הדי~
י~ספו~
שמא אינן פסו~ין ~~י~ת ידיםזהוצד ספק ה~~ר ~~ו המים שאפ~~~~
~ו~
ועם זה ~ענין דינא
ו
ת
פ
ו
מ
כ
נראה ~הן ~סו~ים
~יל
בהן
~~~מא הוא ד~עם ומעש~המים ~נ~י~ת ידים כשעשב
בתר כ
רה~ן מ~~כהאו
השב
ש~
פר
בהן פתו ~ינו מ~עם שנכ
סו~ב~ם שעשה בהן ~ום דבר ו~א שנשתנו מראיהן
ה~~ם הוא כמו שכתב הרב רבי~ משה בר ~ימוני זכרונו ~ברכה דנעשו
בו כ~~ו
~ש
כ
~~~י~ דכ~האדם משתמש ב~ם ועושה בהן דבר שיש
הו~א~
ה~
ת
ר
~
ת
מ
ם
י
מ
ת
ו
ד
מ
ו
ע
ו
ב
ד
ה
כ
י
פ
ש
~
ר~שיש ~ו
ן
~
~
ה
נ
ה
ו
בצינון היין
צור
בע~י
בו ו~כן פסו~ין וכן כת~ אדםוחוה ב~~בנתיבי~וח~ושה~יםשצנן צור~
~~ נו~~ין ~הם ~י~ם ותו ~א מידי
ב~ם~~
~
נ~םהצעיראישירוש~ים~ נ~נח
מתניםיכיירא~ חרבותביתמקדש~סביב~
ז~~~ה
בכמהרב~שרבר~ ן~
~
~~~ חבי~
~~
מח~קת המ~בר עם ח~ם
אם נדר אחד ~יתן ~~שתו אי ~קרי
אח~
גא
ו
~ח~כ קם ~כםאחרואמ~
מעושה אי ~או~ דה~ מעשה זה המחבר ה
אסד~
ומ
רו~שהה
שהוא
מכח הנד
מעוש~~
פסו~
קכד ~~~~ הצדק מחזיקי
החכ~ם הש~~ם ~ופי וג~~ ~אשיומנ~יגי
הק~ות
~~ושות
ה
ר
ו
ת
ב
~
ב
ו
ת
ם
ה
י
נ
~
י
צ
י
ב
ר
מ
ו
יען
הב~ששבבכצ
אומרים שיש בעיר ~ו
בו
~ד תורתכם מערער ~רע~ןי~
כ~
נ~עע~ ~~
שמע~יוסף פראנקו~אשתו
בת ~חכם כהרב ~בי~נו
~~
~~~ר~
~פי שק~ם ה~רוק
ו~שמשון לו~
את
שו
ב~יר
נד~ רבייוסף
שי
~~~
כ~
~~
ו ג~
ש~~
א
ו
~
ה
א
ו
ה
ש
אשת
~ו~
ם
י
ר
~
ו
א
ו
~~~
נכת~ ונתן
אמרתי
ה~
עוש
~פ~
ו~ והג~
סם
דבורפי
מי
~נזכ~ ~הודיעכם פר~
מספרי ~פוסקים זכורמו~נםר~א
~~ כ~
כב~
י ומ~
דע~ם ~יו
בר
~ע
גי
אג
~
~כה וע
~א~י
~תעע~~~כ~
~
~
~
ע
ו
~~
ו~ת ~~ום ד~
נמצא
~נחם
כי ~ולי ~ד
ידברו ע~י
~נ
מא
י~בקרבו ~ו~
~חשבת רהבבג~י~א~ו ~מח~~תמאוח~~ד~ונות היי~יכול אש~
~
~
~
ר
ע
ר
ע
מ
~
ר
ב
ד
ב
ה
ז
~
~
כ
א
ת
~
ו
צ
א
~
ד
א
ת
ת
ע
מ
ש
ד
~סב~
גמרי ~נשי
ע~~
~~
וא~
~ו ב
א~ד~~ותא
ס~ם אשר נסבת זה~א
תב
~ר
~מ~מ
~מ~
~
ב
ו
ת
כ
~
ו
ר
~
נ
ת
י
~שב תשוב~ ~סודרת כראוי מרוב שיחיוכ~סי לכ~~י ~~ד אבא
י~
נר
ה
ו~כ~ד ~רב~ם ~~ם ב~יים אשר נ~
~ד~תי ב~כם
~יהוא
מרי
תג
א~~ניש~ו
~~
הג
~~רז~~
דו~ה ~תורה ו~תעודה
עם
~רי
אסד~ בעירבפ~ ~~
~שה
העת כ~~א
תורתכ~ באו~ן היותר נאות ו~כ~
כפימ ~
~
ש
ו
מ
א~~ כ~
~צ~כה הי~
ויכ~י~ה בעיניכוםהנש
אר
שב
תורתכ~ ואםאחרי ~תשמעו ד
עש~
~~כ~ועסא~א
חי
ג~ם א~ם תגזרו ~ומר ~~יכם ~קיים כי~א ~מערג~ע~א~
ע~ה~~ו ~~וד~עם
שלא ק~ם ~צות ~וכח תוכיח וכששמע
~
~
~
ו
א
ש~ום ו~ו~י היה
ת~ו~י
הייתיא~
תוכ~
או
~~~ע ו ~ קו~ו ~א הו~יוצא ~וא~ דב~ ו~א ~ ת יד
~שגיאהמוד~ ~ ~
~
י
~
מת~
ומ~ ו~~
~
י
עי~אה י
בח~
~ ~ת~~
ר~~
~
~
~
~
~ע
~
~דא ~ס
~~ג
~~ד
~
ש~ד ~ ~ ה
~ו~~~ ~א
על ש~עתו
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~
~~יש~ ~יה ~ ~~~ ~ ~תאשתו
ש~ ~נא
~
~
~~
~
~
~
ש~
~~ ~ג~
ש~~
~קי~
~ופד
ו~ו
~ם
ם
א
ש
~~ן
~ש
~תס~ ~~ ם
~~~
ו
~
ב
ד
~דשת
~
~
~
~
~גי~~
~~
~ש~ע~
~~
~ת~
ה~
ב~
~
ר~~
~ע~ ~ ~~ד
מגיד ופעם
בכ~ ~תי
~~
~
~ב~
~~~
בדב~ ~~
שק~ ו~א~~ ~ ~~~ו ש~עתו
~י~ ספ
~
~סתפק~י
ב~~ג ~צובות
דעתי
ג~ר~
~
א
~
~~~
~
י
ת
י
~ו~
~
ש
כ
~
~
~
ה~תד
נד~
~~ו
~~~
ד~
~קרא
שב~ו
ה
י
ב
ש~ב
ע
ב
ש
נ
ש
~ל
וא~ אית
~ן
~ ~וי
~~ים א~ת אשתו הוא ~עם אחד והוא
~יכ~ חר~~
ו~~~יד~ושי~ק~
תן א~ו דאי ~שר
~ג~וא ננו~
שה
~א ~א
~