מבוא
113
רב שמיראגאט (סי' צ') איטכהן וצא.לות ,טלאדונינורב'טריראנאון זצ"ל ואדומנו
רב האי דל שהשיבו לאבאמ-י ורבנן אלוף דל ,בלקוטים בסוף
הפ-דם (ק.ם סעינ) יסוד דכתובות בפרק קמא באנרתא ע"ר 'מבבל ובפם' סירורא ש
רב שרייאהיאנזכרת .לעף סי' כ' כאצר דברתי מס'איסור והיתר כ"י על סי' רציו
העירותי על המאמד הסתוםהיה ע.ש ,עודביקוטים שם (דף ס' ע"נ) אלו שאילות
שנשאלו מלפני רבינו האי גאון ראש 'שינה ורבינו יטרירא גאון ראש ישיבה:
לדק) המפרים המובאים בפרדם,
אנדה או הנדה (סי' די רףפי (3fpמצינו כהנדה רננו צדיקים בה' ,שהצריקים
רואין 'טכינתו של הקנ.ה מיד הם אמרו שייה כו' ,הובא נם כלקופי
הפרדס (י' 'O.yובשבה'ל ס" קכ.ו ולא טצאתי האנדה ,ובמדרש תהלים מזמורלינ
הוא בסגנון אחר( ,ס"ה') מצינו באגדה ['בכל ,שירות הידותן] יטאמרדור בספ-תהלים
לא אמרן אלא ליום נחמה ,וכיה בלקוטי הם-דס (ז' עיב)( ,ס" קל"ב) ומציגו באגדה
בא הכתוב ללמד על מנחרב כוי ,הובא גם נסדור רש.י ה' פסח,והוא במדרש תהלים
מזמור א' אות ב' ע'.ט מה שכתבתי בהערה רס.ו,והובא נם במהסוסי' ס'(6צד.)284
(שם) ומצינו באגדה מני'ן שאין אומי שירה אלא על היין ,הוא בגמרא ברכות
ליה ע.א:
אלה הדברים רבה (סי' נ"נ) נסוף אלה הדברים רבה רורש ,משה רבינו בשעה
שזכה
ך ואה'כ קרא כו' ,הוא
את התורה תהלהביי
בדברי רבינו יוסףבן פלט ז"ל,לק
בו
וה
יא במדרש דביר H'"Dאות ו' ,והמדרש אלה הדביים
רבה הובא גם ברשיי ברא'ט'ת כ.ס ל.ר :
כראשית רבה (ס" בי) ניסינן בנ"ר פ' וירא אליו ה' ,ה' נצב בעדת אל י' יצחק
ניט'ר אחא אמר עומר אין כתיב אקא נצב אט'מוס כו' ,וכן הובא
בלקוטי הפרדם (ט' ע"ג) ,וניטמט cwמלת אטימוס ,והוא במר פמ"ח אות ז' ,ונשנה
נפסוקתא דר'כ פסקא ההורש (דף מ.ם) ,ובפרדס במקום .ר ,יצחק בשיר אחא יש
לתקן ר' הני בש.ר יצחק כמו שהוא בב'ר ובפסיקתא ,ונמחו"ו (צד )108הניא
ר' הנזנא ביטיר ( f~nytשם) ועור מצינו 'סם (בב.ר)הייתי c7taאכלני .חורב מה היה
אומר ריב.ל אומר טזו שיר המעלות שבתהליםכו' .הובא גם בלקוטי הפרדס שם ,והוא
בב"ר פע.ר אות י"א ,ובן הובא במהרו (צד ( .)108סי' ר') בביר מצינו כתיב כיבו
שבת מכל מלאכתו אתמהא ,לאכן אמר ר' ביכ" בשם ר' [יהודה] בר סימון לא
בעמל ולא ביגיעה ביא הקב"ה את עולמו נו',וכן הונאביקוט' הפירס (" ע"נ),וכן
בעל 'טנה'ל ס" קנסו המא המדרש בשם רבינו שלמה ,ונוון להפררס,יהוא נבזר פיי
סימון,וצ,לר' יהודה נרסימון והונא לנכון במר
אות ט' ,ולפנינו הגי' ר' ברב"
י
"
ש
ב
,
ק
ה
צ
י
ל
י
ג
י
ב
י
ת
כ
פ"נ אות ב'( ,שם) מצינו בנ"ר בפרשת ואלה תולדות
ניל אבי צריק
ויולד חכם ישמח בו ,גילה הוא לאב בזמן שנולד לו בן צדיק כו',וכן הובאבלקוטי
הפירס (" ע"ג) ,ובשבה,ל ס ,.קכיו בשם יבינו שלמה ז.ל ,הוא נביר ריש תולדות
והליטון שהביא לא נמצא לפגינו( ,שם) מצינו בכ.ר 1יהן אתפני העיר ,שנכנס עם
דמדומי חמה,וקבע תחומין מבעוד 'ום כו' ,וכן הובא בלקוטי הפ-דס (י'עינ),ובשבואל
סי' קכ 1.בשם רבינו שלמה; והוא במר פ"א אותז'( .ס" נ'ה) בב"ר בקרא דלא
שבםמיהודה ,מגילת יוחסין מצאו בייושלים כו'; הוא בב"רפצ"ח.אות ח'(,סי'ציד)
יסוי
*14
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מבש
י נחלים וכיה בהאורה ח'ב
כשרעלגבי גחלים (מי' רע"נ) כרילפינן בשר עלנב
ו
נ
ת
א
מ
'
י
ס
סי'א'.ובאךה כ"י ,הוא ספר הנאבד
ןלעיל י'נ
עיי
ספר בשר עלגני גחלים:
סטרהזהיר (סי' כיד) ונהלכות פסוקות של ספי הזהיר מצאתי סייג לדברי,בענ.ן
הפפרת ,וכן הביא כן בעל שצה"לסי' ק"ן( ,סי' ש.א) ואף רבינו
קלונימוס מרומי נ"ע פופרה בלא נט וכו' ומראה ראיה בשאילתות דרם אחא בספר
הזהיר ,ואניעיינתי בספרהזהיר ולאמצאתי כוי ,לדעתי צ"ל ובמפר הגהיר ,הספר הות
יצא לאורעיי הרה"ג טוה' ישיאל טאייפייימאן עם הערות ,ואני כתנתי הערות על
הספר ועל רברי הרב המבאר במכיע הלבנון שנה עשירית מהברת ראשונה ,ועיין
רבפעלים דף מ"ר:
הלכותגדולות (סי' מה) ואני מצאתי בהלכות גדולות שמפטירין בויהי אחרי מות
משה,וכהבעקופי המרדם (כ' ע4א)אוכן במחויו סי' ת"ח (צר )456
הובא ורב יהודאי גאון פסקבהלכות גדולות ויקרא תהלה נ'פסוקים מיהושעויהיאחרי
טות
תוש nWbעד כאשר דברתי אל משה לשם עמינו שליום,ואחיכ ויעמד שלמה,ועיין
טנילה ל"א ע"א דיה למחי,ולאמצאתי בבה'ג לפנינו( ,סי' לים) ואעיפ שבהלכות
נדולות מפורש שה סברך שתים בהנחה אחרונה כף נם רבינו יצחק פאסי כתבחזינא
פעותא בהלכות גרועות דאמר שח מביך שתים בהנהה אחרונה( ,ס" נ') בהלכות
נדולות אומר הבא לקבוע מזוזה מברך לקבוע ,הוא בבה'נ ריש ה' מזוזה( .סי' נ"נ)
ובדינות גדולות מברך אקנח על דברי תורה( ,ס" קנ'ח)אבל אנייקרמצאתי בהלכות
גדולות בפירוש שחייבלהפסיק לסעודת ת"ב משש שעות ולמעלה בשבת שלא יאכל
בשרולא ישתהיין
,וכן הוא בלקוטי הפררם (י'ה ע,א)( .סי' רל'ג) הלכות נדולות
והלכות פסוקות( ,סי' רם) מצאתי כתוב בהלכות נדולות ,בענין טריפות .לסי' רם'ה)
בחלכות נדולות פסוקות ממר רב יהודאי גאון (הוא מספר האורה והוא בהאורה ס"
ק"ג)( .סי' ר'צ) העתקתי מהלכות נדולות ,בענין אבלים( ,סי' רצ,א) הלכות אבלים
מהלכות 547 .טהלכות גדולות ,והוא בבהיג ה' אבל ,וניה במחזווסי' רע'ד(צר ;)234
הלכות פסוקות (סי' "פ) ומציגו בהלכות פסוקות שצקיך להפטיר ברני ושמחה,
(סי' רל'נ) הלכות נדולות והלכות פסוקות ותשובות הגאוניםוכל
אחד אוטר,
הלכותקטועות (סי' נזח) ומה שכתוב בהלכות קטועות,וסיים טעות גדול הוא ואל
תטעו בהלכות קפועות כו',
מפר השמם(סי' ר"ה) אבל אני מצאתי בספר השכם איר יהודה אמר רב שמואל
ד הטבון נין סימן ילסיטן כו'.ועיין נלקח טוב בסבוא דף כיא
החלי
,
ם
כ
ש
ה
'
ג
ם
נ
ו
ר
י
כ
ז
ה
אשר
'
ס
שם
את
ת
ו
א
ב
ו
ם
י
ר
ב
ח
מ
ה
הבאתי דברי
הערה כיח הבאתי
הפרדס
טפריצירה (סי'די) הובא נטצא בטפר יצירה למה נברא מעשה בראשית בששה
ימים כו' ,וכיה בלקופי הפרדס (י' רעיב)וכן הובא בסדור רעתי ,וכן
במהחו (צד )108ועייןלעילסי' כיה ספריציר
ה1
יושלטי(סי' ה') ובגמראדאיץ ישראלגרסינן הכי ,תני שכל אחד מישראל שאינו
ן ירושלמי סוף ברכות וצ,לאין לך אדם
עושה מאה ברכות בכליום,עיי
מישראל שאינו עורצה מאה מצות בכל יום ,וכזה במחוט (צד )3ונובע מן סדר רע'נ
עדף אי עזא) ובגמרא דארץ ישראל נרסינן הכי תניא בשם ר'מאידאין לך אדם
י
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מבוא
115
מישראל שאינו ע
.ושה מאה מצות בכליום ,ובשבהילטיי א' הביא ובירושלטיביכויו
ר
ו
ד
ס
.
.
.
ש
ר
'
י
ס
ל
י
ח
ת
מ
)
'
כ
גרם"נןכו' ,וראית כי כן
(סוף
ירושלמי מיטה תקן להם
SN-W~Sשיהו קורין בתו-ה בשבתות וב'מ.ם טובים וברא,צי חדש.ס ובחוה"מ כו',הוא
בירושלמי מגילה פיר ה'א ,וכן הובא נמהו'וס '.קמיה (צד ( ,)158סי' כ'פ) אמרי
כמערבא דמשתכח'ן שמינה עשרה בתפלת חנה כו',נובע מבהזג הי ברכות פיה,ובילקוט
שמואלימזפי מיבא זה נשםייסדנו
,וה-וקח ה' תפנה סי' שכיו מביא המאמי הזה
בשם מררש ויכולו ,ובס' האשבול ה' תפלה סי'י' טוכאזה בשם ירו'טלכד,ולא נמצא
בירושלמי לפתנו ,רק יען כי ראה בבה.ג ושם נאמי אמר.נן במערבא חשב שהוא
ן מבוא למדריט לקח טוב דף י' לב( ,סי' לוט ,דף ט'ז ע"א) ואמרו
בירושלמי ,עיי
בירושלמי אין תשבו אלא תדורו כו' ,הוא בירושלמי סוכה פ'ב היי (דף נ'גע"ב).
(שם דף ט'ז ע"ב) הדא אסיה דהדין דנסיבפילנא ומביךעלוהי והוא לא אחאלידיה
י בשכמ~ו שלא
הדר מברך עלוה .זימנא תנ"נות א-ר תנהום בר הנילאי וצריך
מ
י
ל
יוציא שם שמ.ם לבטלה ,הוא בירושלמי ברכות פיו היא (רףי' ע"א) ולפנינו הגי'
הדא אמרה אהןדנסבעוגולא ,גםהגי'א.ר תנהום בריודן,ולם' הגי' שהובא בפרדס צ,ל
פוגלא שפי' צנון ,ובפררם שם הובא הא' gyהירושלמי והב.א זה שנטל צנון כו'
לכן ישלתקן בזרושלמי לפנינו פונלא במקוםעיגולא ,וראיתי ב.רושלמ' דפוסזיפאמיר
הגי' אהן דנסב פוגלא והרב בעלפני משה הביאהני' עינולא וע"ש גם במראההפנים,
(סי' מ"ב) ומפורש בלולבהנזול ירושלמי כיצד
על נר חנוכה באיי אקטו על
)
ב
,
ע
'
י
ג
ה
י נ'ג ולפנינו על מצות
הדלקת נר חנוכה ,הוא בירושלם .סוכה פ"נ הימדב
יף
כד
ר(
הדלקת נר חנוכה( ,ס" נ') מפורש בטם' ב-כות ירושלמי כשהוא קובע מוווה מברך
L/pמצות מזוזה ,הוא בירושלמי סוף ברכות ,ובפוסקים הוא כמו שהביא הבזגזג הובא
בפירם שם.ובשאייתית פרשת עקב ובהרי.ף ובהאמנ"ם פזה הזזובשערי תשובה סי'
קנ.ז כתנו לביך לקבוע מזוזה( ,סי' מז) ר ,יוסי בר אבין בשם
אומר שבע
בי
יה
רמ
ברכות הללו ,על 'סם שנע ביום הללחיךעל מ'טפטי צרקך מרושל
יהואבירושלמי
ביכות פ"א ה"ה (דף ג' עינ)( ,ס" ניח) במס'כלאים בפ'אין אסור בכלאיםבירושלמי
אי סליק רב הונא ריש נלותא להבא אנא מותיב ליה לעיילמיניה דאיהו מיהודה
ואנאמבנימין דהואמן דכריא ואנא מן נוקבתא ,הוא בירושלמ' כלאים פ'ם ה'ב (דף
ע"ב ע"נ)( .שם) דהכי גימינן התם בירושלמי כל מה דאמי לי בר גש אנא עביר
חוץ ממח שעשו זקני בתירה לזקני דשרון גרמי ומנוניה ,הוא בירושלמי כלאים שם,
וייט לתקן דשיון כמו שהוא בירושלמי שם ומי' דשרון גרמון ,שסלקו עצמן ,נם יש
לתקן דשיון גרמי מנשיאותיה( ,שם) ובתענית בירושלמי בפרק אחרון נרסינן אמר
ר'לוי מגילת ' r'c~lמצא בירושלים כו',הוא בירושלמ' תעניתפ.ד( .שם) ירושלמי
תנא ר' הלפתא בן שאול הכל שוחין עם שליח הציבור בהודייה ,ר' זעירא אמר
ובלבד במודים ,הוא בירושלמי ברכות פ"א (רף גי ע"ג)( ,סי' ניט) ר' מיישא
ור' שמואל בר ר' יצחק הוויתבין אבלין כחרא מן אלין כנישתא ,אתא עונה
רצלותא ,וקם ר' שמואל בר יצחק (בצלייה) [מצלייא] כו' .חסר הציוןירושלמי,והוא
בירושלמי בינות סוף פ'ב (דף ה' עיר) ,ובירושלמי שם במקום ר' מיישא הג" רב
יסא ,אבל בירושלמי שבת פ"א (דף ג' ע"א) הגי' ר' מיישא( ,ם '.צ') והא מילתא
מיפרשא בגמרא רביכות רבני .מערבא רכיצר מברכין והכי נרסינן זריקא בעיה הן
דנסיב תורמסא ומברך עלוהי והוא נמל מיניה מהו מבהכי עלוי זמן תניינות כו' .הוא
בירושלמי ברכות פ' 1עדףי' ע"א) ,ולפנינו זריקו אמר רבי זעירא בעי( ,שם) והא
116
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מבוא
מילתא מפישא נמי בגמרא רכיצר מנרכין דפני מערבא והכי נים'נן תמן חנינא סוכה
שבעה .הוא בירושלמי ברכות פיו (דףי' ע'ר),ומה שסיים ואתמי נמי במס' סוכה
כתב ברוכתא ,הכוונה לירושלמ' סובה (רף רד ע"נ)( ,ם" ק"ג) ובגס-א דא-ן
י במו'ש זימן לו הקאה לארם הראשון ב' רעפים והקישן כו/
ישראל מתני א"רלו
וכן הוא בעקומי הם-דם (י"א לד) ,והוא בירושלמ' ברכות פיה ה.ה בקצת שינויים,
והובא גם במח,וו סי' קנ.ר (צר ( .)120סי' קכ"מ) והאוכל מצה בע"פ כאלו באעל
ארוסתו בבית חמיו וילקה בתלמוד 'רושלמ' .צ,ל ולוקתוכיהבמה,וו (צד ,)260והוא
בירושלמי פסחים פע,פ היא והמלה .ו"וקה' ליתא בירושלמי( .מיי קל,נ) שכך שנו
ן שבתוך המזון אינו משכר שלאחי המזון משכר.
רבותינו שכאיץ ישיאליי
בירושלמ' פסה'ם פ" ה'ח (דף ל.ג שד) ,וכן הובא בסרור רשיי הי פסחי והובא
במח,וו סי' ע"נ (צר )286י ע"ן לעיל בסיי כיה ירושלמי( ,סי' קליד) בסוף הם"
ירושלמ' שכך היה בסקוסי צ"ל שכך היה במקל ,ובפררם שם הוא ממפר האורהי
ובסי האורה כ"י סיי צי' הובא ירויטלמי דציך עדששאה"ב שנך היו כתובים במקלי
ולא נמצא לפנינו בירושלמיי ועיין מה שהעירותי בהאורה סי' הפל .הערה מי וין.
ו את ההלל .הוא מס' האורה סין מ"ט,
(ם" קל'ז) ירושלמי ת"ר המישי גומרין עלי
ועיין בהערות שלי לספר האורה ס'י פ,ט הערה די( ,ס" קל"ח) שלא אמרו הכמים
לשתות אלא בין שלישי לרביעי ופירשו חכמים בתלמוד ירושלמי כדי שלא ישתכי
ולאיבין באומרו ההלל ,הוא בירושלמי פעים ה" ,1והונא פרשנים ותום' פסחים ק"ז
ע'ב ד"ה רביעי ,והובא במה"וו סי' ס'ז (צר ( ,)283סי' קרה) יש בני ארם שמתענין
שני ימים תשיעי ועשירי יום ולילה בלי פיסוק ,ויש שמתענין עד בוק -ובלילה אין
אוכלין ,כי נמצאנו] ראיה בתלמוד ירושלמי,וכן הובא בלקוטי הפירס ('"ז ע"ג) הוא
בירושלמ' תענית פיד ה,ט (דף סיט ע.ג) רישל ציים תשיעי ועשירי וכו' רב' לוי
ציים תשיעיולילי עשירי כוי ,ובירושלמי הלה פ"א היא תמן השין לצומא רבאתזיין
יומין ,וכן בירושלמ' י"ה פ"א היד ,והכוונה שהיו מתענין ממחרת יום הכיפויים( ,ס"
ק"מ) וכך נמצא בתלמור ירושלמי ,אמר מר הני נשי דירן דלא שתי המרא ם'טבעה
עשר בתמוז עד ת"ב .וכן הובא הירושלמי בכלבו ה' ת"ב סי ס'ב (רף ס"ז ע"ד דפוס
וויניציא) ,והוא בירושלמי פסחים פיר היא ותענית פ"א ה ,1.ולפנ.נו הנ" א'ך זעירא
נשייא דנהנו דלא למשת'יא מן דאב עליל מנהג ,שבו פסקה אבן שתיה מ"ט השתות
יהרסון ,והגי' שהביא הפרדס לא נמצא לפנינו ,ועיין מה שכתב בעל קיבן העדה
ן אנודרהם
בשירי קיבן במסחים שם ,והטור ארחס '.תקפא הביא הירושלמי ,ועיי
שהביא הירושלמי בשם רב האי .ועיין במרדכי ה' ת"ב (בסוף מס' תענית) ס '.רל'ג
שהביא הירושלמי והביא ויש גורמים למשתי חמרא כו3 :סי' קסזו) אומרים וה,טיאנו
בי'ה ויו.כ שהלכה בירושלמ' בהרואה ששמואל אומר צריך לומר והיטיאנו .הוא
בירושלמי ברכות פ'ם ה"ג ,וכיה בסדור רשיי ה' ר"ה ,וכיה במה.וו ס" 'טכ'א (צר
( ,)360סי' קע"א) וניסינן בירושלמי כר שמע שטנא קל שופרא חרא זימנא בהיל
ולא בהיל כו',כן הונא הירושלמי בתוס' ר"הט'ז ע"נ ד"ה כדי ,וכן הובא בערוך ערך
ןהנרמל שנה ראשונה (צד )570הבאתי כיאיננו
ערבב',וליתא לפנית בירושלמ',ועיי
בירושלמי והובא באוז ה' ר"ה סי' רם"ט בשם העיוך ,וכן במור ארה ה' י"ה סי'
ן בהערותהרבהגדול דר' קאהוטז"ל
תקם'ה והמי הביא שם והכ' איתא בירושלמי,ועיי
'
י
ח
ב
רה
בערוך השלם שם ,שהביאכי הירושלמ' בשם הערוך הניא היין וריטנ'א
גם האבודרהם ה' ר"ה ,וכן הונא בשבהזל סוף סי' ל"א מצאתי בדברי הגאונים זצ"ל
היא
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מחוא
דנרמינןבירושלמיכישמעשטןקלשיפויא זמנא הדא בה'ל ולאבה'ל כו'( ,ס" קע'אדף
ל'נ שב4כדאמרבירושלמי,מיבע'להוןלמתהו .עשרה,בעמןתקיעותלא מצאת',ואילימוסב
117
למעלה שהתקיעותיש להם קצבה עד מאה קולות( .ס" קע'ג)ירושלמי ר' אחא בש-ר
אבא כל ששליח צבור עומדלפני התינהותובע צורכיעמך 'שראללפגיך ,הוא בירושלמי
ברכות מ"ר ה.ד (דף ה' ע"ב),ולפנינו הג '.ניט'ר אסא ,גם המאמר שלאדויו ר' פנהם
ור'לוי ור' יוחנן הוא בירושלמי שם( ,ס" קע,ד) מפ-ש ב'רושלמי אלו ברכות
שמקצרין בהן כו' ,עור 'סם נאשר ביארנו הטעם מ'רישלמ.כו' .הוא בייו'טלמיביכות
פ"א (דף ג' ע"ב)( ,ס" קע.ה) 'רושלמי כשמנו כני בתירה את הלל הזקן התחיל
דרש להן מהקש ומקל והומר ומנדרהשוהכו' ,הואנורושלמי ססח'ם פ'והיא(ל.ג ע"א).
(ם" קפזם)בלילשמיניקד'טובניתואכלוהנןלסוכהולמהרביוםאכלו בסוכה,וטעם שלהם
מתלמוד ייו'טלמ' מטפר מליל יום האהרון דה'.נו יום ט',ובן פסיקתא ~טמע,עיין
פשקהא דר.כ פסקא ביום השטינ'עצית הערה ס'נ cet1הכאת .דנר' הפררת,וריטמתי
דףמיה עזב עפ.י דפוס קושט'( .ס" ירט) 'רו'טלמי רישל אזה -המר וההד וריתוק
אין בו שוםיין נסך ,ר'סימון היה מפרש ההדקונדיטון ,והמר אמפס נתונין ,והמינצ.ל
וסוףע-א) ,המאמר מאונש והמפות
והמתוק] הסר מבושלוכן הוא ברפוס קושמ' (רףי-
אטפס נתונ'ן נפרדו וצ.ל מלה אחת אפסנת'ן ,והמו"ל דפוס ווארשוי הציג סימן כוכב
להורות כי נעלם ממנו הכוונה .והוא בירושלמי תיומות מ.ה היד (דף מיה ע.ג) זשס
איתאי' יצחק נר נחמן ב'טם ריב'ל ההד והמר והמתוק א.ן בו משוםניל ':ולא משום
ן נסך .ר' ס'מון ממיש ההד קונדימון ,והמר פסנתונן נציל פסנת'נ ],כמו י2הוא
יי
נדפיםזיטאמ'ר ,והמתוק הס-א סבשלא ,ונשנה גםבירושלמי ע"ז פ'ג ה"נ (מ"א ע"א)
ושם הג" פס.נתטוון ,אבל נכונה הני' נננלי עיזל' ע"א מר אפס'נהון ,והמלה 'ונ'ת
ן ע-וך ערך אפסנהין( ,ם"
וה'-ושלמי
ורומית ( absintiumווערמומוו"ן) עי
דג
.מ
קדש "טר"לa~yJ .רעמ
* .אנה נמצא
אומר בכל קודיט לא תגע ,זה אשה ,שנאמי
זה בירושלמי ושאלתי את 'ד'ר' הררנ מה,-נראיני אול' נידע לו מקום המאמר
והש"ב ל' כ' הוא בברייתא במס' נדה פראנקפוו-ם תרן (צד ( .)33ס" רם'ה)
נ'
ונירויטלמ .בפיק רמג.לה איזהו פ-שה פתוחה כל 'טהניח בראש תיבהכ'טיעוי
אותיות וסתומה כל שהניה בסיף שיטה ,ונירויטימי שצמע אם היה מניה בראש שימה
ן CWכליטין הזה ,ועפן בטם'
הרי זו סתומה .עיין בירושלם .מנילה מ"א אבל אי
,
ס
'
ם
ו
מ
'
ס
מ
ם
'
מ
ו
ק
"
נ
(
בסוף
סופרים סוף פ"א ובהערות הרה.ה הר .ס'ללעי בסיף
הפררס נ.ט עיג) ושיטאלתם פיה ארומה מה טעם קורם לפרשת החודש ,כך מהורי?
במס' מגילה ירוי2ימית ר .לוי נשם ר' אהא ברני חנינא אמי ברין הוא שתקרם
ן הוא WD~1מטמונים סי' כיה ,והוא תשובה מרבינו יצחק ב"ר
החדש למרה כוי ,כ
יהורה [רבו של רש ,]..והוא בירושלמ' מנילה פ-נ ה.ו (דף ע"ר ע'ב),ולפנינו ר' לוי
בשם ר' המא בר חנינה 1
כנדרש (סי' קצ.ה) ובמדרש מזמור שיר חנוכת הכית לדוד שבעהחנוכתברייהו של
סדר שהרית של הנוכה,ומחי.ו ס"רל'מ (צד ,)203
עולס כו' ,וכיהבסדירריט.י
הוא נססיקהא רכת' פ"נ פסקא דהנוכה כמה הנוכת הם' ,טבע חנוכת הם ,והנוסהא
קצת( ,בלקומים בסוף הפ-דם נ"ט עינ) מצארבי נמריש אהד שקויין עת
מ'2ונ
ו"ת לה' תניא שלשה מכפ'-ן חכם ונשיא והתן כו' ,הכוונה למררה שמואל,כ'כן
לעש
מתחיל המדרש עת לע'טות לה והיבהמרישים נק-או על שם התהלתם.והוא במדרש
.והמאמר
שמואל מ" 1אות א' ,כמו שהעירותי במבוא למדרש שמואל סי' ה' אותנ'
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
118
מבוא
הזה הביא רשי נם בם" לביאשית ל' 1ג' וז"ל מצינו באגדת מדרש סמר שמואל,
שלשה מוחלים להם עונותיהם כו':
מהרש תהלים (מחרש שוחר טוב) (מיי די דף סי ע"א) ובמררש תהלים דורש
קרא זה וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות
מו
מכפח'ם ,ואומי עמי ששמיו השבת יזכה לישב בנוה שלום ,וכ'ה כלקומי הפרדס
(יי ע"נ) והונא ביטבה.ל סי' קכיו בשם רבינו שלמה ז"ל ,וכוון להמרדס ,אבל לא
מצאתי במדרש תהלים זהרד.ל ב.ר פ"י סי' ט' 1הביא את רביי הפירסוכן הובא בן
בסדור רשיי סדר שהרית של שבת,עיין לעיל סי' ב"ה ובמדרש תהלים מזמור צ.ב
אות ה' נדרשבאופן אחה (סי' קל"ב) מצינו במדרש שוחר טוב נדי שיאמר האחר
לחנירו הס' הודו לה' כי טוב ,הוא בשי'ט מזמיר קי"נ אות נ' וכן הובא בסרור רש"'
ה' פסח(עייןלעיל מי' מה) וכן הובא במחום (צד ,)284ובהאורה ח"ב סי' מיה,וכן
הוא באיסורוהיתי כו' לזם,ועיין לעיל סי' כ'בערך שחר טוב:
מטילתא (סי'מ"א)דתנינן במנילתא ושחטו אותו כל קהל ,וכיכל הקהלהיו שוחטים
אותו אלא לעשות שלוחו של אדם כמותו ,הוא במכילתא בא מסכתא
רפסחא פריצה ה':
ספרי (סי' י'צ) והלכתא רווחת בספרי שאין מטמאין לאחיו מן האם:
מסי סופרים (סי' פיז) במס'סופיים רריש האי קרא מוסר ה' בני אל תמאס ,מכאן
שאין פוסקין באלות הברית כוי וטה בלקוט' הפררם (י'ם ע"נ) ,הוא
במס' סופרים ריש פיק "ב ע"ש( ,ס" -ז) שנינו במס' פומיים באחר בניסן הוקם
המשכן בשנים עשר בו הקרינו נשיאים קרבנם כו' ,וכן הובא בטהו'ו (צד )222
והוא במס' סופרים פכ"א( ,סי' כיה) ואשכחת במס' סופרים שאל ר' יצחק אתרב.נו
יצחקנפהא ר"ה טבת שהל להיות בשנת כו' ,הוא במס' סופיים פ'כהי"א(,סי' רפיה)
ותניא במס' סופרים איזה פרשה פתוחה כל שהניח בראש תיבהכשיעור ג' אותיות
כו' ,הוא נמס' סומרים סוףמ"א :
פסיקתא (סי' נ),לס .שאותן הפטרות שמיסק רב כהנא נמנו ונמרו שלא להחליף
בהפטרה 'צל התן ,והכוונה בזה להפסיקתא דרב כהנא שנסדר נו'ע א-ק
שדיש ,וכבר העירותי במבוא להפמיקתא סי' ב' יחום הפסיקתא לרב כהנא נמצא
ראשונה בתשובת רבינו משולם בר משה שהי' בזמן -בותיו של רשיי הכתובה
ראשונה בם-דם "גדול לרש" (דף ס' ע"ד הוא בדפוס קושט' ונדפוס ווארשוי הוא סי'
"מ) שהשיב לאחיו ר' נחמי' לענין הפטית חתן שנדהית מפני ג' דפורענותא וז'
רנחמתא ,וכתב וז"ל; לפי שאותן הפטית שפסק רב כהנא נמנו וגמרו שלא לההלימם
בהסטרה אחית ע"נ ,ותשובה 11מצאתי כולה כאור זרוע ה'קר.את מועדים ס" שצ'ב
ובהלכות ר"ח ס" תסיד,וז"ל אשתקד בשנה שעברה נבפירם בשבת שעברה]ישבוזקני
קהלנו ונתחשבו ברבר נסו ונמרו שלאלהחליף המטואות שאומיים באלול ומטת באב
ואילך באותה הפטרה של התן ,הואיל ופסקה רב כהנא עכ.ל .ומשולש במררכי פיד
דמנילה וז"ל כתב רבינו משולם כו' ,שלא לדחות הפטרת נרע אריק שדש הואיל
ופסקה -ב כהנא עכ.ל( .ם" קע"א) כדאמרו בפסיקתא עמ' מה עשיתי לך ומה
הלאיתיך ענה בי ענהלי פרשת של ק-ש נתתי לכם כו' ,הוא בפסיקתא דר"כ פסקא
שור או כשב .זע,ש הערה ע"א והבאתי דברי הפידם ,והובא בילקוטמלכים רמז קם'ד
בשם פס'קתא רבתי( ,סי' קפיט) קדשו בנית ואכלו חוץ לסוכה ולמהר ביום אכלו
ן פסיקתא דר'נ פסקא ביום השמיני עצ-ת בהערה ט'ג
בסוכה ,וכן פסיקתא שטמע,עיי
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מביא
119
ושם הבאתי את הפריס דף מיה ע"ג עם'י דפוס קושם' ע"ש( ,שם) ומביא ראיה
מהפסיקתא ,עיין בפסיקתא שם נהערה המל( .סי' (קצ.ה) ובפסיקתא והשלם כל
המלאכה אמרינן מאר עמקו מהשגותיך עלינו א"ר חנינא במה בכסליו נגמרה מלאכת
המיטכן נע'טה מקופל עד אהד בניסן כו' ,כ'ה נם בסרור רש" בסדר שה-ית של
הנוכה ,ובמהויו סי' רל'ם (צד )203והוא ברבתי פ.ו פסקא ותשלם כל המלאכה
אות ה'!
פרקי דר'אליעזר (סי' קי"א)ורא.ת .בפיקי דר' אליעזרבןהורקנס שמצוהלהסתכל
בצפרניו כו' ,ובן הוא בלקומי הפיס ("א ע"ב) ,והוא בפדרא
פ'כ( .סי' קי.ב) אין מבדילין אלא עלהיין ולא עלהפת ולאעל המים אע"פ שכתוב
ן ומקרב
דר' אליעזרבן הורקנוס ר' מיינא אמר כיצד מבריל מב.א כום שליי
ן כו' ,וכן הוא בלקומי הפרדס (י"א ע"ב) ,וכן הונא במחרו
'דו לאור כו' ,ואין לויי
(צד ,)118ולקוח מסדר ר'ע נאון ,בפרדס הני' ר' מייננו ,ובלקוטי הם-דם ר' מ.ישאן,
ובמחוא ר' מונא ,ולפנינו בפדר'א מכ ר' מנא ,ועין בטור או'ה סי' רצד( .ס" קמ'ז)
ורא,ת' בפרקי דר' אלעזר בןהירקנם שמצוה להסתכל בצפיניו ,וכיה בלקוטי הפ-דם
ןלעיל מה שהבאתי מהפרדס סי' ק"א( ,ס" קע.ה) ואס המיה האיך
(י"א ע"ד),עיי
תקנו לומר מוציא המה מטקומה ,ולבנה ממכון שבתה ,בוא וראה סמה ששנה ר'
אליעזר בפרקיו מדור הלבנה נתונהבין ענן לערפל עשויין כמין שני קערות כפויות
זו על גב זובין שניהן ,הוא בפדריא פ' 1וצ'ל והוא יוצא מבין שניהם ,והראל שם
באות סים הביא אתדביי הפרדם,
א
ב
ר
כ
ל
כ
ב
ה
ם
ו
ש
מ
דוכתא
שאילתות (סי' יעיד) ופסקינן ביטאילהותריבאהאי הלבא
אביי ורבא הלנה ניבא חתן מזע'ל קנ'ם שהלכה כאביי,וכן הוא בארה
ס" שזו ,וכן הוא בהאגרה ח'א ס" א' ,ובמחרו צר ,612ועיין שאילתות פ' תזריע
סי' פיו( ,סי' ש"א) ואף רבינו קלונימום מרומי נ"ע פוטרה בלא גט ואין הששא
באותן הקידושין ומראה ראיה בשאלתות דרב אחא:
ן (סי' רמז) שערים של רב האי גאון זצ"ל( ,סי' רנ'ח)
שערים של רבהאיגאו
ן לעיל סי'
ג
"
י
.
ם
י
ר
ע
ש
ב
מצא
עיי
אחימלך
'
תוספתא (סי' מיד) וברכת ההלל לא מצינו לה יסוד בתוספתא במקום שהברכות
מבועות( ,סי'מיה) ספירת העומר טבעה של ברכה לא פירשוה בתוספתא
עם בל שאר הברכות( ,סי' נ"א) ופדיון הבן אין טבע ברנתו בתוספתא( ,סי' ניב)
דתניא בשילהי תוססות מסחים כיצר מנרכיןעל הזבח הפסחכו'( .ם" קעיא) כרתניא
בתוספתא סרר תקיעות שלש על שלש שש תקיעות כו'(,סי' קע"נ)מפורשבירושלמי
ובתוספתא מקום שאמרו להאריך אינורשאי לקצר לקצר אין רופאילהא'-ך,
כמסכתאתמורה(.סי' ח')הובא המסכתא הזאת ,ורשום מסכתא תמורה שלשני נאוני
עולםרביישמעאל ור'עקיבאלא יערכנה~הבותמורתנליפז.ונקיא
נ'כ מדרש תמורה ,והרה"נ ר' אברהם הגר"א מוו'לנא ז"ל בספרו רב פעלים (דף מב)
בז
הביא מדרש תמורה חברו ר' 'שמעאל ור' עקיבא ,מדבר מכל מה שנברא בעולם יש
לו תמורה ,חוץ מהש" ב"ה ונמצא ב" ברשימת קבוצת ממרים של הג' מא' דוד
אפנהיים ז"ל ,ומובא בס' חיי עולם הבא שחבר ר' אברהם הרואה [הוא רי אביהם
אבולאפיא] בשנת רי'נ ונדפם נסמר שם הנהולים בל'וורנו עכ.ל ,ונמהנרת' יריעות
שלמה צד 27העירות' פיס השנה ר"ג הוא במעות ,ונדפם נ'כבסוף אגרת ברא'טית
שהו"ל הרב ר' אברהם הנ"ל (ווילנא תקס"ב) ,ואח.כ נדפס בבית המדרש היא ,ובס'
במרי
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
120
מבוא
שער' צון שהוצאת' לאור צד 25הביא והכט'ם אדויים תניו אח.-הם שאר הנויים
פסיקתא ומדרש הז.ה ומדרש תלים ומדרש חטויה וספד בהיר ושיעוי קומה
ציון ewהערהשכינ ,ומכלמנעלם
ופרקי תכלות .ורמיו נובעים מהטאיר',עיין
גם מצונץ נספ-ו נד'פ צד 118כי נרפס בס' הפךדס .ויש להשיות הנוסחאות וו
מול זו:כשע-
תורת בהנ.ם (ס" יע"ב) דמרבינן מתהיה בנדתה נהרייתה ער שחבוא במים בתורת
כהנ.ם ,וכן הוא בהאורה חיב סי' אי ,ועי.ןלעיל סי' 'יג פעיך תוית
כהניס:
ה
.
כ
ו
.
ב
י
ת
נ
י
ת
א
צ
מ
ת
י
תשובות (סי' קעיח) בתשובות רא'ט' יש'ב
' המררם
ביקומ
(י'ב ע"ג)( ,סי' רלזנ) והרי ת'טובות הנאונים( .שם) ומצאתי נם כהשוכות
שאילות של ראש ישיבה שמר רביהודאי נאון נזרעל כנתא כו'(,סי' שיזנ) בתשובות
שאילות מצאתי כתוב ראין דנין דיני קנסות בכבל ולא נזלות וכ.ש שאר ארצות:
הנאהי שמות הסופרים והמסיים המובאים בספי הפיחס ,אבל נמצא'ם עור הרבה
מאמי'ס הנובעים מהנאונים אשר לא נרשמים עליהם המקור ,ואם 'חייני הי בחסדו
הנרול להוציא לאיר נם הפרדס ,אעיר על כל הטקורות ,האתקן היטניאות איצר נפלו
בני,
בהספר ,ומאליו מובן כי לא אביא נגוף המפר ההיממות אשר הוסיף הטחל בפעם
ראשונה בדפוס קושפאנמינא
האורה,כי הם מובאים בגוף מפ -האויה אשר אג'
מוציא לאור ,ואין מערבין ספרמס
,-כי ס'האייה להוד,פם
בס
הס-דם להוד,ואשתדל
וספ
את-הנחסר,וה'יעזורליאמן:
להשינ נם הבזי מספר המרדם ,להשוות הנוסחאותולהוסיף
לך) .לעיל בס '.ל"א הבאתיכי הרב בעל'צבל' הלקט הניא הרבה פעם'ם את
הפרדם ,וגהרנה מקומות הביא מצאתי בשםרבינושימ
הזצ.ל ,וכוון לס' הפרדת אמרתי
ליחן רשימה מכל המקומות ההם ,רבינו צרקיה בי'
ר
י
ע
ב
א
פ
ו
ר
ה
ם
ה
י
ב
א
רומי
ז"להי
,
י
ט
י
ש
ה
ר
ב
ע
ו
ה
נ
ו
ש
א
ושם הבי אתמפיו שבלי הלקפ בתהלת המאה הר
עדהיום
לאלף
ערך שש מאוח וחמייים שנה .במפר הזה אסף לאספה דינים ומנהנים מגאונים
וקדמונים ,ומהם מעשה ידיו להתפאר ,נם הביא ד'נ'ם ופירושים מיש'י ז"ל ,ובהקרמה
אשר שמת .בראש הספר שנל' הלקט השלם (ווילנא תרמיז) הבאתי שמות הגאונים
ונדולי ישראל הקדמהיס הטונאים בתא גס בה.נ( ,אשר נשאר עד היום בכתיבים),