מפרהלקיורה
.ןשני
[א] הלכות נרהלרבינו שלמה ד)".?,
נדה דאורייתא הכיןפייישא ,אם ראתה נתחילה נדותה טיפת דם כעין הידל,
או פחות מכאן ,טמאה כל שבעה ,כין שמוסקת נאותה ראייה ,ובין שאינה פוסקו;
עד סוף כל שנעה ובלבד שתפסוק לסוף יצבנה ,וטובלה לערג לעת צאתהכיסנים,
ואותה טנ.לה היתה נזפנה,ועלה רההוא אמרינן דטכילה בזמנה מצוה ,ולבסוף אותן
שבעת הימים היו נכנמין אחר עיטר יום שבין נדה לגדה ,ומה הוא באותן הימים ,אם
רואה יום אהד ומוסקת לערב שומרת .וס כנגד יום ומובלת לערנו של'ום שני.וב,
אם ראתה שני 'מים רצומין שימרת השלישי כנגדן ומובלת ,וכן היתה עושה שוסית
יום ננגד 'ום ,או יום ננגד שנים עד סוף אחר עשר 'ום ,ומכאן ואילך אים היתה
רואה מתחילין יט'נרותה לבוא ,ונוהגת כעצמהדין שאר נדה ,משהיתהייצאה מן האהד
עשר יום .נ) ואותן הימים מקרא והלכה למשה מסיני הן בכריכת נדה ,ואם היתה
רואה שלשה ימים רצופין באותן אהר עשר יום ,נין בתחילה בין בסוף ,זו הוא זנה
גמורה ,ותשב עליהן שבעה נק.ים דבר תורה מ.ום שפוסקת לראות ,זכשהיתה מונה
שבעה נק"ם אם ראתה באמצע השבעה או בסוף השבעה סותרת כל מה שלפניהם
ומתהלת למנות מכאן ואילך .וכן כל 'מיה אס לא הפסיקה להעליס ימי נקיותה ,אבל
מסקה מתחיליןים
.נרותה לבוא ונוהגת בעצמה כאשה בנירתה ,כמו שמפורשלמעלה,
וחומר בנרה שאם'לו נרא"ה אחת טמאה בל שנעה ,מחשאין כן נזכה ,שאינה אלא
שומרת יום כנגד יום ,וחומר הזבה שכשרואה שלשה ימים רצום'ןיושנת שנעה ימים
רצומ'ן מהשאין כן בנדה ,שאם'לו רואה כל שבעה ופוסקת איתויום שנעה טובלת
לערב ,ועתה פירשתי אחד עשי 'ום שנין נדה לנדה .1מי זבה כדין תורה .ומתוך
י כפק זבה ,שאס היתה טועה נסנין השבעה מכנסת
שרואות בנות 'שראל שגאותי.ר
ימי נדה לתוך ימי זיבה.1 ,מ' זינה לתוך ימי נדה ): .וכן מכסה ענוינין כמפוריצ
ה ערות
ן נסך מתחיל הלכות נרה .וכשי ב .ו':
) הלכות נרה .בכ"' א' ב' וגי אחר הסיום מהלכותיי
[א]"
שהים'פ 1הםיפרים
רשום .הי גרה לרבדו שלמה .1ל" .אבל בכ '.ה'ר"א לא נמצא .ואין
~DDא רע.ב רע"ג ככתבו
ה' נרה טרשיי אל מפר האורה .והל' נרה מרש; ..מצא כפררט בסימן ר"ע רע.
וכלשי(ו .גם נמצא בכפר איסיר החר כ '.לרשיי ס" שייו~ .כמן כן במחוור ~ויטר' מ" תצ"ח תצ.פ
ה במלה .ורשום "הלכות נרה בקנה וקירה ,אריכות באין מירה ,לרבנא שלמה בר
(צר )613–604מי
כ '.הוה העתקתי בפנים ,אכל בכ"' א'
יצחק
והנה בכ.י ב' נמצא הלכות נרה בשליבות ,ועפ.י
נמצא רק ער רם צמא הוא .ואח-כ מתחיל שם אמר רבא תבעה לינשא .והוא במאמר המתחיל בשמחת
חתן נעלה .והמיות מפני שהרם רם בתולים טהור, .הוא באמצע פי' רע"א בפררם) עיין הערה צ.ו
נבטיי ב ,הערהי' .וגעי ג' הסר הרבה יותר וומצא רק ער שתבא קרבן לעתיר לגוא ערן הערה ט.1.
ג) ,.אותן היטיס מקרא והלכה למשה מטיני הן כטמגת נדה" זה הסר בכ.י ג' ונמצא בע' א' עכ"'
כ' שלפנסו .ובמפר איםור יה'תר שם .ובפררם כתוב .בסוף מס' נרה .ומסונרים בממרת בל' פעם,
ע.ב ואחר עשר יום וסבין נרה הלכה למשה מם.ני כו' .ועיי.ש בפירש"י ותום'.
והוא בגמרא נדה
~apכדמפורש כמסכת נדה .וכ"ח בכ"' א ,וג' ובאיסור והיתר .וזה הסר בטחוור
ג)וב ,מכמה עגינה
.1י.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ספר האהבה
166
במסכת נרה ,ו)מתוך כך אמרו רבותינו אמר רבי זירא בנות ישראל הן החסירו על
עצמן שאם.לו רואותטיפת דם כחרדל ט) יושבת עליה שבעה נקחם ,שאפילו רואה
כל שבעה ופוסקת טובלת לע"ב ומשטשת ,והןהחמ.רועל עצמן ,ועשו אההן ספק
וכות לישב שבעה נקיים כרין ובה שלא תבואלירי הספק ,והכ' נמ' אמרינן בפיק
אחרון דנדה דמשום ספק [זבה] הוא ,ו) דאמרינן התם אמרליה רב פמא לרבאמכרי
לספקזבה שוינהו כו' ,נבי מילתא אחריתי קאמר ליה .ומיהו שמעינן מהכי דמשום
ספק ובה הוא .והאי אפילו רואות פימת דם כחרדל כו' דקאמר רבי ז'רא ,רבותא הוא
דאשמעינן ,דמדאורייתא אינה יושבת שבעה נקיים אלא זבה שראתה שלשה ימים
רצופין תוה-אחר עשר יום-שבין נדה לנדה ,וו:ן החמירו שאפילו–בתחלת נדה וביאייה-
אחת יושבת עליה שבעה נקיים ,מה שאין כן בנדה ,וליכאלמימי דהאאתי לאשמעינן
דמדאורייתא פסת דם כת-דל לא מטמאה ,והןהחמירו דמטמאין,ד"א אפילו מדאורייתא
אשה מפמיא בראיית דם כל שהוא ,ו) כרתנן בפרק יוצא דופן מטמאין בכל שהוא
ואפילו נעיןהרדף ובשחותמ.כן ,הילנך לאו אדם מיפה בחרדל קא מהדר ,אלאאיאייה
אחת ,נרמפורש לטעלה ,והא דאטרינן ראשה מיממיא בכל שהוא היינו לזןג'ן ראייה,
אבל לענין כתם הנמצא בבשרה או מבנדיה אינה מיטמיא בכל שהוא אלאערכנרים
ועוה שאפילו ערכנרים תולה במאכולת ,ח) כרתנן הרואה כתם בבשרההינה מאכולת
הרי תולה בה .וער כמה הוא תולה .רבי חנינא כן אגטיננוס אומר עד כנריס של
פול ,אבל כנריס ועור טמאה ,כדמסורש בנמיא ,וכל דין כתמיה נוהנין בזמן הזה כמו
שמפורשין במסכת נדהבין להקלבין להחמיר .ועהה פירשתי מה טעם יו'צבת שנעה
נקיים ,ווו הוא דרכה של אשה שרואה דם מחמשה עשר יום לחמשה עשר יום
י מחדשים לחדשים ,הו הוא ווסת שאמרו חכמ.ם שרגילה לראות
או מחודש לחודשא
מזמן לזמן ,הניעה יום שקבעה בו ווסת שלשה פעמים ,פורשת מבעלה עונה אחת
סמוך לוסתה ובודקת תדיר ,דקבעינן הלכה כרני יהודה שאוסר כלעונות ווסתה ,ועונה
או יום או לילה ,ואותו יום או אותו לילה ,צקבעה בו וסת .בין באמציעתה בין
בסופה ,פורשת מבעלה ובודקת עצמה הדיר ,ולובטתחלוק לבן ,ומצעים לביניםפרוסים
על מטתה ,שאס תראה דם כלוס יהא ניכר בהן הימב ,ואם עכר זמנה ובדקה וראתה
דם אסורהלבעלה ער שתטהר ,ואם לא ראתה בלום טהורה הוא לבעלה ,אינהצריכה
לשמור יותר מאותה עונהבלל .ניצר אם היתה רנילה לראות בתחילת היום מיטמרת
ופורשת מבעלה כל אותויום ,ואינה משמרת סוף הלילה הסמוך לתהילת ה.ום ,ואס
רנילה לראות בלילה משמרת כל אותה הלילה ,ואינה צריכה לשמור סוף הזםהסמוך
לתחילת הלילה ,דקא סבר רבי יהודה כניסת היום גרים ,וכן כניסת הלילה ,ט) והכי
אמרינן תני חרא רבייהודה אוסרהלפניווסתה ,פירוש עונה אהת ,ומתירהלאחר ווסתה,
פירוש סיד אם לא ראתה ,ותניא אידך רב' יהורהאוסרה לאחר ווסתה ,לא קשיא הא
יו
יושרי.
הערות
ובפרדס שם הגירסא וכן
מכמה ענינים הוי פעות בנירה כדמפ.רש התג.י)
מתוך כך אמרו
' ובאיסור והיתר
רבותיי .א"ר ~ירא .ברכות ל"א ע"א .ח) 'ושבת עליה שבעה זק"ם .במחזורו.ימר
:גפף .כלומר בראייה אחת של טיפת דם רטן התור ה לא תהא צריכה לישב שבעה נקיים ..ובפרדם
הלא רק המלש ומ! התורהאינה צריכה ו' :קסם .ובכ"י א' וע' .הוא כמו llt1SSבג.יג' .ו) דאמרי:ן
התם אטר ליה רב פפא לרבא .נרה ס 1.ע"ב .ו) כרתן בפרק יוצא רופן :פמאין בכל שהוא בו..
משנה נדה ע.א מע"א .ה) כרתנן הרואה כתם בבשרה: .רה נ"א ע"ב .ע) והכי אטר.נן ת ':הדא רב'
יהודה אוסרה לשי וסתה: .דה ה"נ ע"ב .ובאיסור והיתר :ומחא אחרת והכי אטריף אמר רב' הייארבי
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מפר האורה
167
הרגילה למ'הזי בתחילתיממא ,הא דרנילהלמיהזי בסותלילה ,פירוש הא דתניא אוסרה
לאחר ווסתה ,דרנילה למ,חוי בתועלת יסמא .והא דתנ'א אזסיהלפני ווסתה ,דדנילה
למ'הוי בשף לילה דקא סבר רבי יהודה ,דמי שווסתה בלילה ואסילו בסופה אסורה
כל הלילה ,ואם ווסתה ביוםאפילו בסופו כל היום אסורה ,י) אמר רבא הלכה כיבי
יהודה,הניע שעת ווסתה ובדקה ולא ראתה ושמרהעונה:,פהורה לבעלה ,ומכאן ואילך,
מאחר שהיא בהזקת טהרה אינה צייכה שתברוק את עצמה בשעה שבא בעלהלשמ'צ
) דתניא החמסין והפועלין והנא.ן מבית האבל ומבית המשתה נשיהן להן בהזקת
י"
ן ישינות ,במה דברם אמורים שהניחה בחוקת טה-ה,
טהרה .ושושן עמהן בין ערות בי
אבל הניחה בתקת טמאה לעולם היא בטומאה ער שתאמר לו פהורה אני ,יג) ותו
אמרינן אמר רב כהנא שאילתינהו לאינשי כיתיה ררב פפא ורב הונא בריה דרב
יהושע כי אתו רבנן מני רבכי מציבו לכו בדיקה ,ואם '-ליה לא ,אבל צריך הוא
לשאלה אפ פהורה הוא ,אבל בדיקה אינה צריכה ,יג) והכי אמרינן בפרקא קמא
דנדה רכל לבעלה לאבעיא בדיקה ,ראם בן לבו נוקמו ופורש ,וא.נה צריבה לא
לבדוק ולא לפרושמבעלהעד שמניע שעתווסתה :הנדה והיולדת והמסולת יד) פמאות
לקוין הלה ,ואסורות ל'נע באהד מאיבריו ,סו) ואסורות להתקשפ ולהתנאות לפני
בעליהן ,ואסורות להרבות עמהן שיהה מפני רונל עבירה :כלים שהנדה נוגעת בהן,
בזמן הזה פהורין הן אצל בעלה ,שהרי בני אדם שנזמן הוהמהמאין בקברות ובאהל
המת ובשרץ ונמת ,ולא יפהרו לעולם עד'ציזרוק עלינו מלכינו מים לפהרינו ט)1כלים
שהנדה נונעת בהן ,מותרין ליגע בהן ולהשתמיצ בהן הנעל ,אבל מחמייין אנו על
עצמינו ואין אנואוכלין בקערה קהת ,ולאמשיורי מאכלה ,ולא יושבין על מושבה,
ולא מקכלין כלום מידה אל 4עלידי אחי.ונותנין אנו לה קערהומפפחתוסדיניןוכרים
וכסתות להשתמש בהן בימי נדותה ,ולעת טהרתה מכנסת במים אותן בנדים שיש
עליהן כתם ,ושאר כלי שימושה מדיחה במים ודייה :ומנהג זה יפה לנהנומפניהרגל
עבירה ,אבל איסור פומאה ליבא,יז) ויש נשיםשנמנעות מלכנוסלבית הכנסת בנדותן
)ואינןצריכין לעשות כך ,דמה פעםהןעושות ,אם מפני שסבורות הן שבית הננסת
יי.
הוא כמקדש ,אפילו אחר מבילה למה נכנסת בו ,והלא מחוסרי כפרה שכנר טבל
ה ערות
יהורה אוסרה לפנ' וסתה ,ובזמרא הוא כסו לסיני .י) אטר רבא הלכח ברבייהייה
.נטרא שם.
י") רת:יא החטרים והפ~עליט .נדהי.ב ע"א .ינ) ותו אמרינן אטר רב טה:א .שםי.
ג ע"ג' .ג) והכי
י אמרכן עד לא
אמרתן במרקא קמא רנרה .רף '"ב ע"א .ובאיסור והיתר :שטפה שורה שליטה מ!יהב
) טמאות לקוץ חלהי באפה
לברוק ולא לפרוש והשמיפ המעתיק מן אחה צריכה עד ואינה צריכה .יר
נשטפה גריעות סלת .פמאות .ובפררם סוף סי' ר"ע כתוב פמאות לקוץ .וחמרה סלת .חלה" והטו.ל
שם הציג ס" כוכב להורות כי בלת' סובן .והכותה V1P5חלה .כטאטרם וקוצה לה חלה .נרה ע"א
ואסורות להתקשט .טכאן טילך העתיק הרבה בעל אורזרוע ח"א ה' :רה פי' D~eבשם
ע"כ במטה.
ראיתי כתוב בפסקי הלגוה :רה .ונתכוין להל' :דה טרש.י .וע-ש שחלק עליו בגטה חומרת
שכתב פה .ט) כלים שהנדה נוגעת גחן .בפררם טתח-ל גוה רע.א )1' .ויש :שים שנמ:עות מליכ:ם
לבית הכנסת מדותן .בפרדם סוף סי' לע"א המיום משוזה מאשרלפ:י:ו .ואהר המלות מלישום לבית
התמת בנידותן: .וסף שם ומליזע גמפר .חומרא בעלטא הוא וטקום פהרה להן ויפה fi1Wlpואשריהן.
שלם שנשטפ והובא רק טוף המאטר אבל מקום סהרה הוא ויפח ה! .ntvtpובאיסור
חסר
והיתרמאם-
:שטמה אינה שורות ואחרי המלות ויפה הן עושות חמר . 1מעוגמת וטריקות שראו רם הרי
הן כשאר :ש ם בין לשבעה נקים בין לפבילה .נרה שפסקה סופרת שבעה :קייט כטפורש למעלה.
ואיתן שבעה שהוא סונהיי ).1' .ואמן צריכין לעשות כך .בש"ע או"ח סי' פ"א הביא הרט"א ויל .11ל
יש שכתבו שאין לאשה :רה בימי ראייההליתום לבית הכ:סת או להתפלל או להזכיר השם אוליש
ט"
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
168
ספר האורה
והעיים שמשו אם נכנס בו בכרת ,ואם כןלא תכנסו בו לעולם יח) עד שתניאו
לעתיד ,ואם אינו כמקדש תנגסו ,ועוד שהרי בולט בעלי פמאי נפש ושרץ זנבנס.ן
קיבי
ת לכנוס ,אב 5מקום
שם ,הא למדת שאינו במקרשויכי5
יט) מעוברותומיניקות שראו דם הרי הן כשארנשיםבין לשבעהנקייםביןלמבילה:
).נדה שפסקה ,סופרת שבעה נקיים כמפורשלמעלה ,כ) ואותן שבעה שהיאמונה
לא מיום שפוסקת לראות טתחלת למנותם אלא חוץ מאותו יום שסומקת ,שזה מנהנ
כותיים שסופרין אותו יום שפוסקת ולפיכך ממאים.כ") דתנן בנות כותיים נדות
מעריסתן ).ומתיש בגמרא לפי עמום שפוסקתבו סופנתן למנין שבעה ,ולפיכך
"שראל למנות שבעה נקיים חוץ מאותויום שפוסקת בו ,שאם ראתהאפילו
נהנו בנותכי
יום אחדסוגה שבעה והוא ,ואם שניםולצנעה והן ,ואם שלשה שבעהוהן ,כנ) וכבר
היה אנשים שהלקו על רבינו שלמה בריצחק נשמתו עדן בכך ,שהיו אומיים מיום
שפוסקת בו סופרתו למנין שבעה ,והיטיב להםיבינו אם בן בניכם ממזרים הן שעל
כן בנותכותיים נדות מעריסתן ,לפי שיום שפוסקתבו סופרתז למנין שבעה ,והשיבו
לו מן התשובה שלאחריו כג) שהשיב רב אחא ואמר אנא נספריניה דהא קיימאלן
מקצת היום ככולו ,ואמי להם רבינו והלא תשובת רב אחא בצרו ומהיטיבו רבא באם
כן ובז' ,ואתם העידו שאם רואה אפילו יום אחי מונה שבעה נקיים .ואותו יום
שפוסקת בו לא תמנה כלל ,ואם לשני ימים שבעה והם ,וכן לשלשה שבעה והם,
וכן כל ימיה עד שתראה שבעה נקיים ,ואף עלמי כן שאותן הימים שהוא מתחלת
למנות טהן ישנן פמאין מן התורה ,שלא יקרא עליהן שום נקיות שהיי אינם נקיות,
אף על פיכן משלימין וסוגה אותן ,ויעלו לספירתה שהיי אינם חמורין הן מזבה
'צבעה לזכרושבועים
דאורייתא שעולין להימימפירה ,דאטרען ביולדות בזובומי
"
ת
ר
י
ל
,
ם
י
י
ק
נ
להימיספייתה למנין שבעה
ואףעל פי שהן
לנקנה ,שאינה רואה בהן
ינדנתיב וטמאה שבועים~ ,ויקרא "ב ה'] וכל שכןזאת
,
ה
ר
[טמאים] מעיקרא דביי תו
י
ל
ו
ע
שאינהאלא פפקזבה שיעלולה מותרים .השבעה שאינה רואה בהןלמנין שבעה נקיים
שבאועליה מתוך חומרואף ib~yשטמאיןמעיקרן .ומכאן תשובה לאומריםשהןצריבות
להמתין בשבעהושבעה,שבעהימ;נדותן תהלה,ואה"כשבעהימינקיים ,וכמבורין הםשאותן
הימיםשישבהן טומאהכל עיקר אינםעוליןלה למניןימינקיותה ,וכיאיך נקראו נקיים
והלא מלוכלכים הם ופמא'ם ,ואינו כן ,שהרי מצינו בזבה וראית שימים פמאים עולין
לה לספירתימי נקיותה ,כל שכן זאת ושאינה וראית ,ועור יש בני אדם שקמין
לאותן שבעה ימים האהרונ.ם ימיליבונהלפי 'צטתרהצת נהמין ומתלבנת בבנדים נאים
וכולן [אינן] פורשת ענשיו מן הטומאה ואוכלתושותות עם 'בעליהן ,ועושות לבעליהן
ה ערות
מהרה הוא ויפה הן עושות .:
יי
בספר,הנהיות ט"מוניפ-ר .וי"א שמותרת בכל וכן שיקר רש"י הלכות נרה עכ"ל .וכוון להלכות נרה
טרש"י שלפנינ! .יה) עד סתביאו קרבן לעתיד .בכאן נשלם כ.יו .,ולא נטצא יזהר כ' חסר הסים
מהל' נדה ,ובכ.י א' נמצא כמובכ.י ב' שלפזיז! .וכן הוא באיסור וה.תר ובפררם ובטחו!ר ו!יפרי.
י מתחיל בכאן
'ט) מעוררות ומינוקות .בכאן מתחיל בפררם ם'ל רע.ב' .ט) גדה שפסקה .במהדר!.יפר
סי ,ת"%ט .נ) ואשן שבעה שהוא מזנה ,בפרדם סי' רע"ב הלשון V1t~Qומקוטע .wtpנ") דשן
) ומפרש בגטרא .שם ל.ב ע.א .ננ) וכבר הי! אנשים שחלק! עלרבינו
בנות כותים .גרה ל-אע.ב.כ".
שלמה בר יצחק '1ע! .כן הובא כפרדם ובמחוור וניטרי ובאיסור ובהיתר .ומנה הראה שהלכות נרה
לרש"י כתב תלמוד בשטו .לכן הכ"א וככר היו אנשים כו' .והשיב להם רבינו .וחכמי התום' שבת
עפן להלן הערהל"ר,
'.ג ע"כ ד"ה בימי ובכשבות ס"א ע.א ד"ה מחלפא .הביאי הלכות נדה לרש"י
ב .גג) שהשיב רב אחא .תרה ל-ג לא
וכן ע" 1בתוס' נרה ס" 1ע"ב ר"ה אס .ולהלן הערה ט.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
פפר האורה
כל מלאכה שהאשה עושה לבעלה מדנת הכוס ,והצעת המפה ,והוחצת פניוידיו
סמה
ורנליו נאותו לינון של
נו)בפרק ראאוון דמטכת (נדה)
עיי
האןכ.ל והתזשבונעהםלההןזבה ש
נל עבירה כס) [פירוש כיוצא בו,
מפלשנה
[שבת] כיוצאבו לא י
לעשות ס"נ ונדר והרחקה לעבירה שאמרולא יאכל הזב עם הזבה ספני הרנל עבירה],
מתוך שמתיחדין יבואלבעול זנה שהוא בכרת ,כו) ותנא עלה תנא דבי אליהו מעשה
באדם אחד שקיא הרכה ושנה הרבה ושימש תלמידי חכמים הרבה ומת בחצי ימיו,
והיתה אשתו נופלת תפיליו ומחוירתן בבתי כניפיות ונבתי מדרשות . ,אמרה להם
נתיב כתורהכי הואחייך ואורךיסיך[ ,דברים ל' כי]בעל' שקרא הרבה ,ושנה הרבה
וחימשתלמידי הכטים הרבה ,מפני מה מת בחציימיו ,ולא היה אדם שמהדרה דבר,
פעם אחת נתארחתי אצלה אמרתי לה בתיבימי נדותך מה הוא אצלך ,אמרה לו חס
ושלום אפילו באצבע קפנה לא נגע בי ,בימ' לבוניך מה הוא אצלך ,אמרה לו אכל
עמי ,ושתה עמי ,ויישן עמי כקיטוב בשר ,ולא עלתה על דעתו לרבר אחרת ,אמרתי
"16
לה ברוך הטקום שהרנו R~W ,נשא פנים לתורה ,שהרי אסרה תורהואל אשה בנדת
פומאתה לא תקרב ~לות ערותה ,עיקרא י'ח "ם] כי אחא רב דימי אמר מטה חרא
הוה ב0ערבא אמרי סינר מפסיק בינו לבינה ,כ ),פי' ושימש תלמודי חכמים להסבירו
סתימות המשנה ופעמיה הוא הנקיא תלמיה נידותיך כל שבעה של ראייה ראשונה,
ואליה
ו שמע בישיבה של מעלה שלפיכך נענש אותו תלמור ,ולפיכך שאל לה
איסור נדה משאר איסורין ,ומה ששאל על הנדות תחילה ואחי כך על הליבון ,לפי
שהיה רוצה שתתודה,תן אסר להבימי נדותיך מהו אצלך ,דשמא נכשל בהן,ולפיכך
נכרת ,ואמרה לו חס ושלום וכו' השתא אודילי מיהו בימי ליבוניך ,מהו אצלך וכוי
כח) ואותןימי שיבק ששאללה אליהו הן שבעה נקיים שזכה יושבת מן התורה ,ולא
אותןזי שהחמירו gyעצמן ,לפי שבזמן איתו תלמיד היו מהזיקות בדין תורה ,שהרי
אותו מצינו שהיה בימי,התנאים ,כדקתני התם ,דתניא מעשה וכו' ואותו חוט-א מימי
רבי וירא וא.לך היתה ,שהרי היא אומרה בבל מקום .ועוד שרבי סוף התנאים היה
ובימי רבי מצינו בפירוש קולא היתה אותה חומרא,כע)דתניא בפ-קאחרון דנדההתקין
רבי שאם ראתה יום אחד תשב שנים והוא שנים ששה והם שלשה תשב שכעה
נקיים ,ותקנה זו של רבי אינו דומהלאותושבימי רבי זירא ,הא למדת מכאןשהליבון
של אותו תלמיד לא היה נזה שנוהגות בעצמן )5אלא ליבוניך ,כנון זבה שסופרת
קיבעה נקיים משפמקה וצריכה להיות לובשת לבנים ,לבדוק שמא תראה ומסתור
ספירתה )55 ,בנדת פומאתה ,פי' עד שתבוא במ.ם לטבילה הוא בנדתה דמרביגן
מתהיה בנדתה תהיה בהויתה תהא ,ער שתבוא במים5 ,נ) בתוית כהנים
ה ערות
הגירסארמי בר חמא .כר) בפרק ראשון יססכת נדה .תשתי בטטכת שבת .והוא בשבת "א ע"א.
ונמצא לנכון בפררם ובסחרר וויפרי ובאיסור יהיתר ובב" א' (ובכ"י ג' חטר הם'ום מהלכות נדה).
כס) פי' כיוצא בו .הוספתי טסו שהוא כפרדם ובמטור וויפרי .אבל באיסור והיתר ובב-י א'ל.תא.
ן בארר"ג
כו) ותנא עלה ת:א דבי אליהו nVPDבאדם אחד .שבת י" :ע-א ושם הגי' בתלמוד אחר ועיי
פ"ב וחוכא גם בטחו'ו וצר )267שפרדס סי' רע"ב .פ" ושיטש תלמידי חכמים הרבה כוי,.ה
מוסב למעלה על ושמש תלטידי חכמים הרבה .ונשטם ממקוטו .ממצא לנכון במחזור וויטרי .ובפרדם
ובאיסור והיתר .ובכ"י א ,הוא כמו לפנינו .יהפירוש הוה הוא כלשון רש"י שבת י"ג ע"ב .כה) ואותן
'סי ליבון .ששאל לה אליהו בו' .עיין תוטי שבתי-ג ע"ב ר"ה בימי .כס) דת:ש בפרק אהרון דשה.
) בנדת פומאתה
דף ם,ו עיא .אלא ליבוניךכנון ובה שמופרת שבעה .הוא לשון רשיי גרהי.ג ע"ב"(.
פי' ער שחבלא בטים ט' .הוא לשון רש"י בנטרא שם .ונם שם טיים רש"י בתורת כהנים( .ג) בתורת
כ"
"
22
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מפר האורה
176
(asמפה חרא הואי ורחבה ולא קירוב בשר הואי ,וסבר רשרי בהכי3 ,ד) סינרביהוא
י ברייתם ,טתוכן אתה למד אעזפ
חוגרת בהומניי ממתנים למפה ,הדי משטל והי
,
ם
י
י
ק
שמתיחצת בחמין ומתלבנת בבנדיס באותן -שבעהנ והן נקיים ולבנים בלאיאיית
דם ,אףעלפיכן אינהיריאה מ.די פומאה עד שתטבול ,לפי שלא מצינו שום פהרה
במים חמין ושאובין ,אעפ"כ שעשתה כל כך
אסורה לינע לבעלה3 ,ס) כרתנן במס'
כתובות כל מלאכה שהאשה עושה לנעלה נדה עושה לבעלה ,חוץ ממזינת הכוס
והצעת המפה והרחצת פניוידיו ורנליושיש תימוד במלאכות אלו יותר משאר מלאכות,
וטתוך חיסור באיןלידי עבירה ,וכל זמן שלא פבלה ישנה בהכרת ,אלפ שיש בהן
טובעה נק"ם3 ,ס*)כדילפינן נגוירה שוה בבשר על נבי נחלים ,דמה זבה הבא עליה
כל ומן שלא פבלהישנו בהכרת.לפי שאינהיוצאה מידי פומאהלעולם עד שתפבול
ואפילו תשב מאה ואלפים נקיים3 ,ס**) כדאמיינן ואחר תמהר אחר מעשה תפהר,
כלומר אחר הפבילה ,אף נדה נמי אינה יוצאה מידי פומאה לעולם עד שתטבול
ולפיכך אסורה לקרב אצל בעלה לעולם עד שתטבול3 ,ו) כך ראיתי רבי נוהנ
אפילו במסירת מפתח או שום דבר סירו לירה היה פורש; ).13ואם תאמר ומ
מאחר שמצינו שנדהצריכה פבילה ,מהוזו פהרה שעושות בחמין ,דע והבן שהנשים
בדאוה מלבן,לפי שבשעתפומאתןהיו מחלטותבגריהן ולובשותמכועיותכריושתתבנועל
עבירה .ואח -שהיו fflkDIDלשבעתן היורוחצותולובשות
בעליהן,ולאיבואולידי
,
ך
כ
בנדים נאים,לפישחיהקשהלהן להחננותכל ואשרראו כתובימיליבון האשההתחילו
עוטר שאלוהןהימיםשדברוחכמים,והתחילולעשותןקבעוהיומשרתות את בעליהן באותן
הימים ,ואסורלעשותכן,דהאאמרינןלאיאכלהזבעם הזבהמפני הרנל עבירהעדשתפבול
קאטרינן וישר כח האשה שאינה מתלבנת וזוינה רוחצת וטתננה לעולם על בעלה עד
שתפבול ,שבשם שסצנה בהברת בעת פומאתה ישנה נטי עד לאחר טבילה כאשר
פרוטתי,ולפיכך לא תתלבן (rs :ועור יש רעה חולה אשר דבקו בה ,שמתוך שנהנו
באותה רחיצה שעושות בימיליבון שלהן ,התחילולעשותה קבע ,ושנחו עיקר רחיצה
סמוךלפבילהשנירצית נהלכתה ,וכמעפ שבאותלידי ממזרות נטור,שהרי אותה רחיצה
רחוקה מןדגפבילה ,וכבר יבשועליהן כל חבורות ונינים וחוצצין ,ואינה עולה להן
מנילה nlws1 ,נהו ,ונמצאו ננעלות נגידותן ,זבועליהון בועלי נדות ,וכולן בברת
בטזיד ,ולפיכך "צ נמצוה] לשכוח אותה טנהמ ולהשפילו ,ולעשות לו נדר ,שמתוך
שעשו lmw
התחילו לומד %א אלו ממהרין אלא אלו מפהיין ,מ.די דהוה
הערו ת
נחגים .הגווגח לספרא3 .נ) מפה 'חרא שא ורחבה .הוא נ-ג לשון רש-י על סאטרם שם
טפה הדא הואי )% .פיגר שדישה חוגרת בו ט' .תא יכ סטרא שם ,ובטימור וויפרי הובא ט
הרני
יב9
הפלההלועזית על פיגר פורצי"פ .וכן ברש"י מפרא פורציינ'פ .ובכ"י א ,פרצינ.וי מאיסור והיתר
פורצימפ .הוא הסלה ( .pourctintגורפי שורק( .,ס) כרתנן במסכת כתובות .רף מא ".א .ועיין
בחום ,שם ר-ה
מ,פקרס3 .ס*) כדילפינן בג-ש בבשר על *aaגחלים .וכיה בארה סי' ש-ו ובפרדם ס"
י
ג
ה
רע-ב ובפררפ
כרילפינן גשר על גבי גחלים.עיין מבט אותי-נ
3 .ס**) כראמריגן ואחר תפהר
אהר מעשה חפהר .ספרא סוף פ' מצורע וגמרא נרה ס'ו ע-ב .ועיין אתו ח.א הל' מה סי' שז.פ..
3פ כך ראיהי רבי נוהג אפיל במסירת מפתח או שום דבר סירו לידה הס פורש .הובא בתוס' שבת
י"ג ע"ב רהביתי .וו-ל ורש"י היה נוהג איסור להושיפ טפתה מירו לידה בימי נדותה .ובהום'
כתוב"
ח מפתח
שם ס"א ע"א ר-ה סחלפא .הביאפי' הרב רבי שסעיה שהיה נוהר רשוי אפילו שלאלי
סיחלירה .ושא חטאמר שלפנינו והובא נ-כ בפררם ובסחורוויפרי עאיטור והיות3 ..ו*) ואם האמר.
לפני זח נמצא בפחוורחיפרי (צד )608הוספה .ורשום קליה,ךן' (ר"ל תוספת ובסטה ןז' 9כ) שתחיל
בתשובתהגאונים מצאתי כל הטאטר נוסד שם3 .ו) ועוריש רעה חולה .בכאן פתחיל בפררם סי' רע-ג
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ספר האורה
171
לח) שנורו רבותינו במסכת שבת5 ,ע) שהבא ראשו ורובו במים שאובין פמא ,לפי
שהחתילו לומר כסו כן ,ומכל מקום צוייך סמוך למבילה ללבן ולדחוין את עצמה
בחמין ולשרות שערתה ולחופפן ,ע)כדאמרינןבפרק אחרון דנדה,דבעינןסמוך לחפשה
פבילה,לם .שלאיהאדברחוצץעל בשרה ,שאפילו חבורה קפנה חוצצת ,ע)5כדאמרינן
ההם הגירבדי דכוסילתא עד תלתא יומי לא חייצי משים דאכת .הוו לחין ,מכאן
ואילך חייצי משום דהוו יבישין ,ואספולהכי צריכה חפ.פה בחמין ,לשרות בהן כל
בשרה ,וא.כא למישמע דחפיפה בנוף הוא ,ע )3דאמדינן פבלה ועלתה ונמצא עליה
ף ולפבול ,ואם לאו
דבר חוצץ ,י(גו)לפבואלם,באיתו יום שחפפה פבלה אינה צריכהיהו
ואיבא דאמרי אםסמיך לחפיפה פגלה אינה צריכה לחוף
צריכה לחוף
ולפבול ,ואם לאו צריבה להוף ולפבול ,והלכה כאיכא דאמרי:בכל טקום והכי קייטא
לן .ומדקאמר נמצא לה דבר חוצץ בהדי חפיפה ו(ד) אלמא דחפיפה כנוף הוא ,דאי
בראש מאי שנא הציצה דנקפ נבי הראש פפי משאי הנוף .אלא שמע מינהרבגוני,
ווס) ויש שפוענין באותה חפיפה ואומרין דהא דבעינן סמוך לחפיפה פבילה חופפת
ראשה קאמר כאותה באותה חפיפה שמוצאין בראש ,נוס*)דאמרינןנבי נזיר לאיחוף
שערו באדמה ,ואטרינן שחפיפהזו ניאש הוא ולא מצרכו סמוך לחפיפה פבילה
בגוף .תו) אבל על שפתהים מצריבין חפיפת הראש ,ויש להשיב עלדבריהם ,שהרי
כטה חפ.פותמצינו בנוף ,עז) כראמרינןמי ש"ש שם על בשרו הריזה לא יחוףולא
יסוך בשמן ,עח) ואמרינן האי משפא דהפיפתא ,משיחה שדרכה לחופפה על נרב
וחבירה ,הא למרת שחפשה בנוף הוא ,ועור תשובה אחרת ,שהרי בפירושישלשמוע
שאותה חפיפה אינה אלא בגוף ,ו(י) דאמרינו התם מהו שתחוף בלילה ותפבול
ה ערות
) שהבא ראשו ורובו בטים שאוביז פמא .במי א'
5מ) שנורורבותינו במטכת טבת .הוא דףי-רע.א5.י
ן להלן הערה ס"נ.
חסר אחר וה דף שלם ומתחיל אחר זהועיד רוממא דנםועבי טשוהרר.עיי
בפרק אחסן רנדה .רף מ"חע"א .ט )5כראמרינן התם .נרה ט 1-ע"א .טנ) ראטריון פבלה.
י)
ינם
נרה מן עע .וב"ל ראמה רבא כסו סמא במרא שם ,וכן הוא לנכון כמחוורוויפרי ובפררם ובאיסור
והיחר .מג) אם באותו יום שחפפה פבלה אינה צריבה לחוף ולפבול.יש להפך הסרר .וזה יש להביא
בשם איבא ראמרי.וכצ.ל פבלה ועיתה ונמצא עליהיבר חוצץ אם סמוך לחפיפהאינה צרעה לשף
ולטבול ואם לא צריכה לחוף ולפבול .ואיבא ראמרי אם באותו יום שחפפה סבלה אינה צריכה לחוף
ולפבול מם לא צריכה לחוף ולטבול כמו שוווא בגמרא שם ,ען שא לנכת במחיר ~יפרה מאיטר
והיחר .מפררם נשממו איוה שוחת .וכמל ראמר רבא סבלה ועלתה ונמצא לה רבר חמץ אם טמוך
לחפיפהלטינה צריבה לחוף ולפבול .ואם לאו צריכה לחוף ולפבול .ואיכא ראמרי אם באותה יום
שחפפה] טבלה אינה צריכה לחוף ולפבול .מו) אלטא דחפיפה בטף הוא ,וכן מא במחוור וויפרי
ובפררם ובאיסור והיתר .ועיין בחוס ,נדה ט"ו ע-ב ר-ה אם שלרעתם עיקר חפיפה בראש והביאו אבל
ךהסיפה .וגט המרדכי חלבות
במחזור הר ,שמריה [צ"לרי שמעיה] מפרש בשם רשיי דבכל הנוףש.י
טקואות .והובא בדברי הרשיה .הב.א וה כשם ר ,שמחה שפירש במחזור וויפרי .ונט הפור יו"ר פי'
קצ-מ הביא בשם הר ,שמעיה בשם רש.י שצריבה לעין כל נופה יפח ולחוף אותו במיס ולשופפו
דחפיפה שייבא בכל הגוף .וע"ש גב-ה חס) ויש שפועין באותה חפיפה .כ"ח נם בפרים .ובמחזור
דאמרינן גבי נזיר .ניר ט"ב ע"א במשגה לא יחוף באימה.
וויטרי ויש שפונע' 1צ"ל שפוענין.
לא נאמר שם דחפיפה 11בראש הש ,אבל בגמרא ביצה ליה ע"ב הנ" נזיר לא יחוף ראשו בארסה.
מו) אגל על שפת הים .וכ.ה במחזור וויטרי אכל בפרדם אבל על שפת ראש .ובאו.ה אבל שפת
סצריכין חפיפת ראשן .הו) כראמרינן מי שיש לו שם על בשרו~ .שבת ק.כ ע"ב ושם איהא מי שיש
לו שם כתוב על בשרו .אבל יותר נכון ש"ל סי שיש לו טס על בשרו .ובאיסור וה"ר כחוב מ,
שיש לו שום מעה על בשרו .מם) ואמרינן האי משחא רחיפפתא .כתיבות הז ע"ב .טופ י"סרינן התת
הס"
דעת -אתר