מפר האורה
לתחום ארעתא דנוים אחא ושרייה רבא למיזבןמ.נייהו .והיי לך שלקחו אותן מן
הנוים .ונלבד שלא.ה
א מן אותו r'cnנמחוני או שיהאניני שמאתמול :תל'ט :
ד) ומה שהביא ראייה סרבי יצחק בר 'קר אני הייתי שם ולא מפני זאתחביו עליו
197
אלא מחיוזות דנים היתה ,ושראה איתה בבית הנוי מבערב יום טוב ולמחר הכירה
נפביעות עינא והביאה ,על זאת הונד לרבותינו שיש שם בני אדם מהוגנין ויקולו
נדבר ויבואו מן הניצודין ביום פוב ויאמרו מאתמול ניצורו אבל בדבר שאין במינו
במחובראין לחוש:
[נב]דין שכירותפועליםמקיכולרנ
)5וששאלתם ישראל שהשכיר פועלים קורם הרנל לבנות לובנין כולו,
והתחילו לבנותו קודם יום פוב ולא הסמיקו לנמור ,מהו שינמרו בסועד ,לפי שאינו
רוצין לכפל )3 ,ואם לא יהא מניח'ן לנמור במוער שוב לא יהא טמיין ,ג) והוא
סבור ככולן אנד וכגנב דמי ,כך דעתי טפה שאסור להניח להן לנמור במועד)7 ,
דאסר שמואל מקנלי קיבולת בתוך התחום אסור ,דהיינו נוי שקבל מלאכה מישראל
קודםיום פוב,בתיך התחום אסור ,דני אזלי ,ס) בני אותה העיר ולא ידעו דקיבלה
נוי מושראל קורם יויפ ,ומשמע דכי אסי שמואל כנון במלאכה שהוא ידועה ושהוא
של ישראל ,אבל חוץ לתחום קאם -שמואל רמותר ,דהוה מקום שאין ישראלרנילין
'~wbו) וטמר רב פפא אי איבא מתא דישראל דרין לשם ומקיבא להתם אסורדהוי
למה בני האי מתא ,וממקנא דבהולו של סועד דשכיחו א.נשי ראזלי מרוכתא לרוכתא
אפלו חוץ לתהום אסור ,ז) ראמיינןמי זומיא ח) בריה דרב נתן בני,ליה אפדנא
במועד ,מקבלי קיבולת חוץ לתחום ,ט) איקלעי רבה ורב פס-א ורב הונא בר היננא
ולאעייל לגביה דקא סברי אם.לו חוץ לתחום אסור ררנילו
התם:
נננ]דיןשכירות,
למיזגי
)5וששאלתם מה לשכור נוים לכתח.להבמוער ,להוליך קורותעצי בניןממקים
למקום כדי שלא יאבדו ,טותי לעשות כן ובלבד שיכול לעשות בצנעה עושה ,ואם
לאו שאינו יכול לעשות בצנעה יעשה כמו ש.וכל )3 ,כרתנן מבנים אדם פירותיו
מפני הננכים ושולה פשתנו מן המשרה נשאל שלא תאבד ,ג) ואמרינןיב יוסף
הוו ליה ד) הנהו כשורי עיילעהו בימסא וכוי:
הער 1ת
) וטה שהביא ראיה טרי יצחק בר יקר .כן הוא כאיסור והיתר .ובמה,ורוויפרי שם .וצ"ל רן יעקב
ע-א.י
בריקר .ומצאתיכי המא לנכון בטירור רשיי ,והוא היה רבו של רשיי ,והבית בהרבה מקיטות:
) יששאלתם ישראל שהשכיר פועלים .הובא באיסור והיתר ובמירור הש"י ובמחוור וויפרי פי'
לנבם"
פ-א (צר .)288כ) ואם לא יהא ט:יחין לנסור בסוער .באיסור והיתר השם'פ המעתיק הטלות
.שוב לאיחיי גזמרין והוא סכור ככולן אכר .ככבב רמי כך רעתי.:ט
ה שאטור לשיח להן לנצור
בסוערי .וחשטיפ מן לנמור כטועה עד לגמור במוער ): .והוא סבור ככולן אבד וכנגע ר %במחוור
וויפרי הג" וככר הוא הכל אגורונגנב .וצ"ל וסבר הוא .וכמירור רש"י וכבר הוא וכולו עביר ו:::ב.
ר) ראטר שמואל .ס"ק י*ב ע-א וע"ש בתום' ר"ה אטר שמיאל.ס) בז' אותההע.ר .חסר פה .ובא'טורוהיתר
ובם'רוררש-י ובמחוור וויפרי הובא כך דכי אזלי בזי אותה העיר .וחני לגוי דעביד עבירתא לישראל
ביום פוב אמרי האי ישראליהיכ עבירתיה לגוי ביוסא פבא לכתח.לה אפיק סיגיה חורבא .ולא 'רעו
רקיבלהגוי מישראל כו' .ו) ואמר רב פפא ,מ-ק "ב ע"א.ו) ראמרי:ן מר צפרא .שם שם.ח) בריה
דרי :תן ,לפגינו שם בריה דרב :חטן .ט) איקלע רבה.
ליתא בגמרא שם :
.רבה-
[נב]"
) יששאלתם מהו לשכור גוים .סובא באיסור והיתר סי' ט"ח שם'רור רשיי.ובסחירוכירי סי'
'4ב (צר .1289כרוען .ס"קיי
ב טלב.ג) ואטרינן רעי יוסף כו' .שם שפ .ל הנהו כשורי
י
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
198
מפר האורה
עד]תהולתקןפרסיתמומים.
ן לו דרך בחולו
)5וששאלתם מהו להקן פיסות סוסים בננריברזל ,רכינימ
של מיעד יש פומי כדבר האבוד ד6י ושרי עליד ,אומןנוי בחולו של שעד כל
הםטותי במסום שנהנו ,נ) אבל ליתן.כלים לכובסוליחן נליט לנף אופן לתפים
מתחילה
ואסור
קיבולת הוו
:
[נה]דין לקיטתענבים.
)5וששאלתם טהו להתחיל בלקיפת ענבים ודריכתן בגת בחולו של מועד,
כרכר האבודרמי ומותי נ) מההא דרב הונאתצדי ליה חצדאבחולא דמוערא ,וטסקנא
דהא דתניא במחובר אפילו כלו אבר אסור ,יחידאה הוא ,ושד ד54חצדי ליה חצרא
ואיקפד שמואל רחצדי דחיטי הוו ולא פסיד ,אכל ענבי וודאי פסידן ,משום דמכחש
נחשיכישכיקלהו ,ועוד כשמתחי4ין לבצור %ת הכרמים ונותגין רשות ליכטס בהן
כלמ
.שאינו בוצר כימו וראי הוה דבי האבוד ומותר לבצור ולדורכן בנת:
ננו]דיןלוקחכלויביוםטוב.
מטנו אגודת עשב
)5וששאלתם מהו לילך אצלנוי המפירו ביום טוב
לבהמתו ,או תנן אועטיים ,ואומר מה שאתה נופל מאחתומלהיםש
יניוצא בזו אנינותן
הערות
של
עייל'נהוביממא
והשא .אחרזה ~SDSבמחוורו-ולו,יפרי חתום על וה יצחק בר יהורה מ"כ ,הוא היהרבי
רש-י ו"ל,
ס' ,ק-נ נמצא תשופה הנאת בשם
קרבה
ובפרדם ה' חול
ם
י
מ
ע
פ
י
ש
ר
מ
י
ע
כו
היי בן שלרי שממ
ו
י
ח
א
ם
ג
ו
.
ר
י
ה
י
ה
ו
נ
י
ב
ר
ו
ם
פ
נ
ט
ת
י
ש
ח
ש
ן
רבינו נת
ם
י
ב
ר
ל
.
ו
י
ח
א
ם
ה
נ
מ
בלקופ'
ורי נח!
הפרדם רף כ"א ק,ב נסמא נ-כ תשובתרבינח! שהשב לרבי טנחםאחיו מהו לשכור גוים לכתחילה
בחולו של מוער כויי כסו שהוא בפררם שם .רק' שם בפשית בסיום המאמר ואמר רב 'וסף הכהן מלת
.הכהן.
הביא תשובח
יש למחוקכי הוא המאמר שהבאתימן p'bי-ם טע-ב .וראית' נם ברוקה פי'ש"
יאצלי במחזור
של רי נחןנ-ע שהשיב לר מנחם אחיו ,מהו לשכור נוים כמו שהוא לפנינו ,לכן ברור
וויטרי הפיוט חשףמיי פ-ב על השאלה מהו לשכורגוים .יש להציג על התחלת סי'ינ .על ושאלתם
מהו לאטר ולזפות חביות וכן הוא בפררם פי קנט , ,אשר רשום שם אילו תשוטה טאילות של רבי
יצחק בר ,יהודה ששאלוהו מהו לאגור ולזפות כלים לכתחילה ט' ,וכן בעקופי הפרדם רף כ"א ע"נ
מתחילאילו שאלות ותשתות של רבינו יצחק בר יהורה זצ"ל מש לאגור ולנפות כלים בו,ולפנינו אחר
המיום והטי' נמצא תהום עליהם יצחק ב"ר יהודה נאכל באיסור והיתר ובמירור רש"י ליתא) .וראיתי
כי גםבמחוורוויפרי 16ף מיי פ-פ (צר )260חתום יצחק ב"ר יהודה :
[נד] )5יששאלתם ,בהי לתקן פרטות מום'ם .כן הוא באיטרוהיתר ס'י מ-פ נ' ובכידוררש"י .ובפרדס
.אבל
סי'.סי' קוב ,ובמחוור וויפריסי' פ-ה1 ,ם ',פ"ו (צר ,)289וכן בלקופיוהפרדמ דף כ"אע.ג
בפרדם .וכן במחויר וויפרי ,ובמירור רש"' .נסצא לפני וה וששאלתם מהו לאזור ולזפות חביות בחולו
של סועד לכתחילה כ! אנו נזהנים במקומינוי לפ ,שפסאז על?דבר אבוד וטהר בלבד שלא יהכו1ן
מלאכלו במועדנ) אבל ליתן כלים לכובם כו' ואסור .אחר !ה במחוור וויפרי ס" פ"ו נמצא לוטפה
.מ"תמתיר כל קיבולת בהולו של סוער ,ושמיא ררבר האבד ראי לא עבדו הא.דנא לא הא עבדי
לעולם .וההואיאסר שמואל תוך התחם כאבל מוגרי ,והאריך ברבר בטפר הישר' .הוא סטיי תקפ-ח.
ומה שהביא וההוא ראסר שמואל הוא במו.ק '.ב רע-א וע"ש בתום' ר.ה אטר שמואל שהביא בשם
ר ,יעקב ,וכוונתם לר"ת ע-ש:
[נה] )6יששאלתם מש להתחיל בלק'טת ענבים .הובא באיסור והיתר וליתא בפירור רש.י1,11 ,בא נם
.ג) מיהא דרב הונא
במח"וו טף פ.ח (צר ,)289ובפרדםפי' קנט ובלקוטי הפרים דף כ-אע.ג
חצריליה חיצרא .מ"קי-ם ע-ב:
[נו] )6וששאלתם מהול.לך אצל גוי המכירו ביום שוב כו .,הובא באיסור והיתר פי' ניב ,ובמירור
רש" ,,וליתא בפרדסי וכן ליתא בלקזפ' הפררם ,והובא גם כמהזור וויטרי ט" פ.פ (צר .)290
ובשבלי הלקפ השלם פי' רס"ר.וויל שאלו לפני רבי:וועהק-בר יהורה זצ.ל מהו לילך אצל:וי
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מפר האורה
199
לך למחר ,דבר זה אפילו מישראל אסור ,לפי שהואהזכית סכים מקח )3 ,ותנןהולך
אדם אצל הנוני הרגיל אצלו ואומי לו תןלי ,נ) עשיה ניצים או עשרה אנודס,
ד) שכן דרך בעל הבית להיות מונה בתוך ביתו ,ה) רבי שמעון בן אלעזר אומר
ובלבד שלא יזכיר לו סכום מקה ,ו) והני נמילי] בהנונ .ישראל ,אבל בחנוני גוי
כיון שרניל אצלו נזירה שמא יביא בשביל ישראל מחמן לתהום ,והבא ב'טבילו מחוץ
לתחום אסור אם.לו למלמלו ו) וגבי בהמתותניא נוי 'טל'ט ע'טבים לבהמתו ,מאכיל
ישיאל אחייו ,ומקשינן והא אמר רב הונא טעכ"ד ארם בהמתו על גבי עשבים,
דמשמע במחוברין ,לפי שהן מוכמן למאכל נהסה ,אבל לא גבי מוקצה ננוןשתלושין
ומונחין באוצר שמוקצין הן ,ונוי שלקת עיצבים מוקצין הן אצל ישראל ,ומתרצינן
דקאי לה באסה ואזלה ואכלה אבל להאכיל בידים אסיר ,וכיון דדבר מוקצה אסור
ליחן לבהמתו ,ה'לכך הנא נשביל ישראל מהוין לתהום אסור לו ליחן לבהמתו ,ח)
'צחק בר יהודה 1
[גז]דין שפודכיוםטוכ.
)6יחד של שפוד שתוחבין בויריכי העוף היה ארוך יותר מדאי ,ואסור רבי
לחתכו במכין ,ולא לשרוף ראשו באור ,כדי שיתקצר ,משוםתיקון כלי נ)ואין זה
דומהלהתכו באור ,לפ' שתי נרות דהתם נראה כמדליק כדרכו ,כאדם שצריךלהדליק
שתי נרות:
[נח]דיןודומין,
)6ושומיןביום פ %רבי כוחשן כררכן ,אכל פלפלין פוחנן קורםיום פוב ,או
טוחנן בקערה ,ג) או בכל דבר ,אבל לא בריחיםשלהי
,כדאמרינן בביצה ,וריח.ם
ה
א
מ
ו
פ
שלהן ג) [קרי מולינ'ט] שלנו תרע ו) מדנרם'נן ההם
שלשה
ם
ו
ש
מ
כלים
הבניזל שבתונו נקוב נקבים דגום אבל הוא בפני עצמו טמא משום כלי כביה,
ל1
והעליון משום כ 4מתכות ,והתחתון משוםכלי קיבו
הערות
המכירו ליפלו 11QQאגודת עשב ביום טוב כוי .w~vג) ותנן הולך אדם ביי ,ביצה כ"ט ע"ב.
נ) עשרהביצים או עשרה אנווימ .בגמרא שם הנ.רבא עשרים ביצה או חמישים אגוזים ,ובמשנה שם
נאמר רק תן לי בציה אואגיוימ .ד) שכן דרך .משגה שם .ס) רבי שמעון בן אלעזראימר .גמרא שם.
ו) וה"ס בחנוני 'סראל.עיין בתוט' שט ד"ה אבל חנוני.י
עשבים .שבת
) לכ' בהמתו ת:יאגי
' סלק"
קמם ע"א וע"ש בתום' ד"האיני .ס) יצחק מר 'הורה .כן הוא הסיים נס במחוורוייתרי וליתא במידור
רש-י ,ובאיסור והיתר אחר הסימן שלאחריו כתובדין שפור רי יצהק ב"ריהורהוצ.ל אחר חסימן שלפניו
יבהק בר יהורה ,ועש לעיל פי' נ" 1הערה ר: ,
)6יתר של שפור ,הובאסאיפיר והיתר סי,
מ"ג ,ובסידור רש"' ,ובמחווריויפרי סי' צ' .ובטררכי
פ.ד רביצה סי ,תרצ"א סחב רבינו אבי העורי ראיתי בתטובית יתר שפוד שצלין בו עופות והיה
ארוך 'ותר מראי ואסר רבי לחתוך איתו ולא לשורפוביי
.וכוון למאמר שלפנינוי וכן הביא הדש"ה.
ג) ואין זה רומה לחותכה באזרלפי שת' נרות ,ביצה ל"ב ע"ב:
[נח] )6ישומי! ביום טוב .הובא כאיסור והיחר סי' נ"ר .ובשרור רש"י ,ובמהז,ר ~ויסרי םי' צ"א
וצד )290או בכל רכר .במחור וייתרי ניסף אחר זה בקהא דככינא כו' ,וליצא נםבאיכיר
והיתר ,ובסיכור רש"י ג)קרי סולי:מ .כן הוא במחויר וויטרי ובא'מור והיתר אבל בם'דור רשיי המעה
משובשת ועיין בשס' ביצה י"ר ע"א ד"ה איבא מכל מקום אמור לטחון פלפלין בריחים שלהן שקורין
טוליניפ בלעיו .סדגרסינן התם .ביצה כ"ג ע"ב :
[ני)
כ,
י)
א2
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ספר האורה
[ם]הן ברכתהלל.
)6הלל ב'חיד אמור לברך עליו לפניו ולאחריו בימם שאין נומיין בהן את
ההלל ,שהרי נצבור אינו אלא טנהנא דעלמא וציבור הוא דעבדו טנהנאבותיהם אבל
ביחירים אין זכר לפנהנ נוהג בהן ,ואפ.לו עשרהשפ-שו טן הציבורשמתפיליןאחורי
בית הכנסת לעצמן ,הרי הן כיהידין ,שלא היו באסיפת הכניסהואין להן תורתכגהנ
לעשות אלא בצנים ושלשה הם לצויך כך שלא נאמר זכי לכגהנ אלא
בכנופיא של אותה העיר כשהן באנורה שלהן )3 ,ואפילו לקרותו בלא ברכה אעו
צייכין ,ומעשה בא על ידו להלך להתפלל בנית אבל ביאש חידש ,ורצו הטנויין
לק-ות את ההלל והורה רבי הלכה למעשה דלא צריך ,דע12רה שפרשו טן הציבור
ה' ,1ועשרה שפירשו מן הציבור הרי הן כיחידין:
[]6דע רשת ראש חודש.
)6פעהולא הזכיר של ראש חורש בלילה אינו חוור,נין יחיד בין ציבור,
לפי שאין מקרשין את ההודש בלילה ,והני מילי אחסר אבל אמלא לא ,והאלהים
אמי רב נק אמלא בין אחמר דהא פעה קאמי ,פעה ולא הזכי שהריתאין מהזירין
אותו ,שהיימוספ.ן לפניו ,והני מילי שליח ציבור משום טירחא דציבורא ,אבל יחיד
הררבין לילהבין יום:
[סא]בין מים במעורות
,
ש
ל
ש
)6השותה מים בתוך סעודתו אם.לו פעמים ו צריך לברך על כל פעם
ופעם )3 .ואך עלפ .שברכו בפעםראשונה .ג) שכך שנינו השותהמים לצמאואימר
שהכל ,ד) ואמיינן לסעופי מאי ,אמר י
ב אידי בר אבין למעוטי דהנקת'ה אומצא
דלא מברך ,הא לאו הכי מברך דהוה ליה כנמלך ,ואית נמרבנן] האמריכיון דאיכא
מיםקמיה בסעורתיה,ובייך זימנא הדא ,לא צריך לברוכי זימנא אחריתי ,שהרי הוא
קוכע סעודתו על המים ,ס) ורלי אומר לפי שהוא כגמלך על כל פעם ופעם שאין
לך אדם שותה מיםכי אם בפחות 'סיכול להעמד עצמו ולהסיח דעתו:
הערות
[בכם " )6לל ביחיד אטור לבררעליו לפניו ולאחריו ,הובא גט כן באיסור והיתר מי ,נ-ה אחר המיום
מריןשומין .ולא נמצא במישר רשי.ועיין בשבלי הלק" השלםסי' קע"ר שהאריך בחי ומצאתי
כל ~ IO'Dהוה במהןורוניטרי טי' רמ"א (צרי ,)20וב! נטצא בפררם בסוףמי .כ.ב המתחיל ביטים
ההתחלה .ועיין נט במשי.
שא-ןגוסרין את הלל,
סיטרי ס" רב( 1-צד )192שהביא תשוטח
םכ
הר
רש-י בזהע"ש .ובת.ם'וב
ותי"ר ע"א ר"ה יטיח הביאו את המחזור וויפרי.וועיין בהערת רש"ה ז'להערהו' שהאריך בזחידרים הקורא טשם .נ) אפילו לקרותו בלא ברכה אינןצריכין .במחוור וויפרי
אחר זה .סר אריה ..הס רי יהורה בר יצחק,
אריה ע-ש נור אריה יהורה ,תפתר
מקרא נוי
שם סי"
בהשרת טהרש*לפ"י ב"פ:
בפאריו בשנת תתקפ"ד בןנ.ח שנה ,כאשר הובא
ולא הזכיר של ראש הורש .לא הובא באיסור והיתר ולא בטירתרש-י.ועיין ברכות ל' ע"ב
[כם] )6טע"
ep~nהשלם מי,
וברשיי ברכות ל' ע"ב וברש"י ד"ה בצבור שנו ,ובהום' שם רה מטהברא,ועיין שבלי
קע"א ,ועגן בהרא-ש ברכות פ"ר פ" כ"ג ,ושם בסעדנייום טוב ובהכרי חמודות:
)6השותה מ'ם בתוך מעורתו .הובא כאיסור והיחר מי ,נ 1.וכן הובא בטחוורוויפר'ס' .נ"ר
[נם~ וצד 29ן ,וכן הוא לשון הסידור דרם עמרם גאון (רף ט"ו ע.א) ,וכן הביא הרא*ש ברכות פ"וטיי
כ-פ .וטחו.ר ון'פרי הובא נם בתום' ברכות ס"א ע"ב ר-ה א.ה )3 .ואף עלפי שברכו בפעם ראשונה.
במירור רב עטרםנאוןאיתאואעפ"י שהואלפניו ,ובמח!ורוויפרי D'pNשהן לפנק.נ) שכך שנינו .ברכות
מ"ד ע"א בטשנה.נ) ןאמרינ! למעופי מאי .שם שם.ועיין ש-ע או"ח םי' קע"ד ס"ז מובא רעת זאת ואולם
אין צריך לברך בתוך המעודה על המים .ד) ואית טרבנן .כן הוא לשון הרע.ג שם ,ועיי
ן בטחוור וויפרי
שהביא דעת רבנן,ועיין בספר הישר ס" וומ.ד ,ובפררם פי ,ע"ר נמצא שמועב "!1ל השותה סים בסעורה
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מפר האורה
] laDדחן טבת'הכדול.
יט
)6שבת שלפגי הפסח נהנו בני אדם לקרוא אותו שכת הגדול ולא ידעו על
שבו יצאו 'שראל ממצתםהמיש,
מה שהוא נרול מכל שבתות השנה ,אלא לפישניסן
בשבת היה )3 ,כדאמרינן נסדר עולם ,ומקחו 'צל פסה מבעשוי ,ה.ה נשנת שלפני
הפסח ,אמרו ישראל הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולאיסקלונו [שטת ח'כיב]
אטר להם הקרוש ברוך הוא עתה תראו הפלא אשר אע'צה לכם הלכו ולקחו איש
את פסחו להיות להםלמשסית עד ארבעה ע'טר יום ,כשראו כן המצריים היו רוצים
לקום ולנקום מהם,והיו מעיהם מהותכין ובאיצ נדעכין ונדונ.ן ביסורים וחליים רעים
ומרים ,ולא הזיקו לישראל ,ועל שם שנעשו בו נסים לישראל באותו שבת 'צלמני
הפסח ,נקרא שכת שלפני הפסח שבת הנדוף ,ג) מפי רי אברהם נשמתו עדן :
[ )5 ]30חסדת ימ.ם אותו קראת,היכן נקרא שבת המדה ,שנאמר ויכל אלהט ביום
השביעי [ביאשית כ' ב'] בתרגם ירושלמי וחמ"ד דו שומא שניעאה :
[מר] )5כת"ב כיגדול אתה ועושה נפלאות אתה אלהים לבדך [תהלים פיו י']
הנאד הוה אםיש בו נקב כהרירה של מחט ,כל רוחו יוצא ממנו ,והקדוש
ביוך הוא ברא בו באדם נמחילים מה.לים] נקבים נקבים הרב" ,ורוחו ,משתמיתבקרבו
הוי עושה נפלאות נ) בבראשית רבה ,ועל Qwכך קבעו רבותינו באשר יצר את
ומפליא לעשות ,על owועושה נפלאות .ג)כךובמעתי.
האדם בחכמה ,רופאכל
בשי מפי מורי רבי עזריאל:
] L~Pדחן כבר*
)6כבד דבוק שנתבשל עם חתיכות הרבהואין בהתיכה שעדם בו לבטל את
טעמו ,אסורות כל החתיכות אפילו הן אלף לפי שהןטינה דחתינדן שנדבק הכבד בה
הערות
אפילו מאח פעמים מגרר על גל פעם ופעם וטס ס)ורבי אומר לפי שהש מטלר ט; הוא לשנן
הפררם שםבסי' ע-ב:
[כ )5 ]13:שבת שלפני הפסח .איסור וחיתר מ" נ"נ ,וכל הלשון הוא בפררם סי' י'ו וכן בטחזור
וויפרי סי' רנ"פ (צר ,)222וכן בעל שבל' הלקם השלם סי' ר-ה הביא מצאתי בפרדם שחיבר
רבינו שלטה זצ"ל שבת שלפני הפסח :הנו לקרותו שבת הנרול כו' .הביא כמו שהוא בפרדם סי' י.ז,
ועיין בהום .שבת פ"ר ע"ב ד"הואיש יום שהביאו ועל כ! קראו אותו שבת הגרול לפ' שנעשה בו נם
גדול .נ) כראסרינן כמדר עולם .הוא בסדר עולם רבה פסק ה ,וע"ש בהערת חיב הנדול טהור-ר
בער ראפנער הערהי ,שהאריך בנה בפופ טעם ורעת ,וכן בגמרא שבת פיח רע"ח הובא הפרר עולם.
נ) מפי רי אברהם נ"ע ,זמן הובא כן באיסור והיתר ,ובמחוור ווימרי שט ,הוא הובא הרבא פעמים
בתום',עיין בסבוא למחוורוויפרי (צר :)10
י ע"ב) וכן הובא במחוור
]" )5 [SDסדת ימים ,הובא באיסור והיתר סי' מח ובפררם ס" נ' לרףי
ווימרי סי' קצ (צד ,)92והגא בשבלי הלקפ סי' ע.וי וחיבא בב"י סי' רפ"א בשם
הלקט ובפרדס ובמחוור וניסרי הובא עור מעם אחר ע"ש ובכאן המאסר בקצרה וכן האבודרהפ
שבלי
הביא כסו שהוא לפנינו:
[כ:ד] )6כתיב נהול .השא באיסור והיתר סי' נ"ט .ובמירור רש-י אחר הלכות ציציתי וכן הובע
כי
הלקפ השלם פי' ג' וכתב מצאתי כשם רכינו שלמה זצ-ל כי גדול אתה כו' כמו
בשבלי
,
"
ח
ט
שחוא לפנינו .ג) בבראשית רבה .הוא פ.א אית ג' ולפנינו שם הנ'רטא כהופ של
ונם הכמי
התום' ברכות דף ם ,ע"ב רה מפליא לעשות הגיאו את הטירש בקצת שינויים ועי'.ש בפ'רט.י
שטפרים כעין מה שהובא בכאן .ג) כך שמעתי מפי מורירי צוריאל .באיסור והיתר כתובי וכך שמעתי
לםי' ט,ה ברין כבר.כי כל המאמרהי כבד נמצא בתשומת
מפי ר' עזריאל ,ונראהכי זה מופב
ל
מט"יתשו עליה עזריאל ברבי נתן .לכן ברור אצלי שצ"ל כך
התשובה
הכמ' צרפת סי' ע"כ .ובסוף
שמעתי מפי ר' עזריאל כבד דבוק כוי:
26
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
202
ספר האורה
מין נשר הוא,וכן שאר חתיכות,ואף עלפי שהאיסור מחמת רם בא הרר נעשית
ננילה ,ואם אינו רבוץלחתיכות הרבה עמו לא אסר אלא כרי פעמו ,טסני שהכבד
אוסרת ואינה נאמית שעשויה'לפלופ ואינה חווית ובולעות,ואףלרבריהאוטרששלוקה
אוסרת ונאסרת ,מפני שבשעת שלוקה חוזרת ובולעת ונאסרת בנותז פעם ,ואם היה
שם ששים מטעתבייחולו ועד שלוקחו לבמל פעמואין לחוש לא לבליעתו ולא
לשליפתו ,והוא עצמו מותר ואם מתובל התנשיל הכל אסור .ואפ.לו יותי שהשים,
ותמהאני הואיל והכבדעצטו היתר ,נ) הוה לט לשער נטאי דנפיק מיניות ג) רכי
אמררבי בדיריה משערינן כשהחתיכה איסור ,ואףלרבי נדמה כן ,אלא שאינו רוצה
להתיר ,ד) אי לאו דאינא ששים בדידיה ,ומעשה בא לפני רבי בכבד שאינו דבוק
ואסי ואף עלפי שהוא בששיםולפי שמ.ן במינו לא בפיל ,וכשנזכר לאותו ומשניט
הככד אוסרת ואינה נאפית אמרלי ככל מה שפירשתי ,וכי סשערינן אילפםוקדירה
נופהמשעדיניםוכן רבי נוהג,וכשאינו דבוקונלנשל עם שאר חתיכות נולן מועלות
לכפלו ,ולא הוהמין במינו מפני שהכבד נולו דם נמור הוא ,אבל התורההתירתו,
אבל דבוק כהתיכה ונתכשל עם שאר חתיכות חתיכה עצמה נעשית נבילה ,ואומרת
בל החתיכות בולן טסני שהן מינה ,ומעשה נא לפני רבי בלב רבוק ושיער רבי דם
שבו בששים בהתיכה שנדבק בה והתיר ,דלא אמרינן חתיכה עצמה נעשית נבילה
אלא כשנתן בה פעם ,ח) אבי העזרי העהקתי מאיש ירושלמי1
ןכהל,
3סו]די
עלהכחלאנימשיכך ,שאני לאשמעתי קורעו ומוציא את חלבו להתירו עם
הבשר ,לא לכתחילה ולא לריעבד ,אלא להתירו בפני עצש ,אנל כחל שנתבשל עם
בשר אוסר בששים כשאר איסורין שבתורה ,וכן הלכה רווחתנין שהואכחל של
מניקהבין שהוא כחל שאינה של מניקה ,אקאהלקו בדבר משום גזירה ,וצריך לחפפ
שיניו אם באלאכול אחריו בשר ז
הערות
")פי.
א באיסור והיתר מ" פ' גפ כן אח '1המאמר שלפגיו כתיב כי גדול .ומן נטצא
"וי
[סה
בתשובות הכסי צרפתמי .ע"ב בקצת שינויפ קטנים.נ) היה לט לשער בטה דנפק סיניה.
באצה הני' טה לנו לסער במה יגפקא מיניה .ג) דכ' אמר רבי .באיסור והיתר דכי אמרו רבותינו.
אי לאו האימא ששים .אחר 1ה חמר באיסור והיתר הטלוה .כריייה .וטעשה בא לפני גב' בכבד
שאיג 1דבוק ואסר אף על פי שמא בששית והשמיט הטעת'ק"ן ששיט עד כששים .ה) שכי העזרי
העתקתי מאיש ירושלמ' .זה היא הוספה וליתא באיסור והיתר והכ!וגה לרבינו אליעזר בר' יואל הלוי
מבוגא הראכי.ה .1ל:
י)
")
ר' 1כחל .הבא באיסור והיתר ס" 1V~Qולפני זה ;מצא בארה שם סי' פ"א רין לב ואחר
[כלך]
כך בם'; סיג הבא אלו ווש:בוה שהשיג ו' נרשום בר צדוק לרי שלמה בר .אליעזר על
ר'
כה ששאל על הלב שנתבשל כקדירה עם ז"ר ה:1יג,ת של בשף והובא שם נ.כ והכ' פרש כביני
:צמק הנ1-4ש ט.כ: ,אחר הכיום נמצא ו-ין כהל .ואורות ר' גרזום בר צדוק ראיהי בנהלה שדיל צר
י 113שפג "לו וזעומת הצע ר' נרפוס בר צעוק יוגן אחותו
שהביא בשם
אנושהבי
רבינו .צחק הקדוש ט"ב עכ"ל .והוא ת1א המאמר שלתיגו
,גדי;' צימור והיוני) והכ .פירוש
-eoב"ל כצר לגי
צ.,וק .וראיתו
י"כיא רבינו יצחק הקרוש רבו של ר' גרטום
באיסור יה'תר ובנחלה
במאגאצ'ן ח"י ( )1663צר 72הכש הרב ההונך רר' ;ראם ג'כ מספר אם1פות לב שגתגשל כקררה
שריל
ר' יצהק הקרוש מ.כ ,ונראה
עם שאר חתיכות והבש נ'כ כי הסיוכ ועי פירש לנ
י באיטר והיתר כחוב לר ,שלמה בר' אליעזר
והרר' גראסם כי בספר אם'פות כתוב ובן אתתו c~pc:
לכן לא ה:כ'ר 1אח שכ' ויעלם ם רכר אור11וי; 1
3י
"2
ב.
סיביי
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מפרהאורה
ח2
אז]דיןניקור.
)5השיב ר' יצחק הלא לרבינו שלמה בר יצחק נשמתו עדן ,על ניקור בהמה
חיה על ניקוריריבי החיות אושאל ,בקי אני בו שהוא בקי בחררי תורה ומבורר לו
עלבוריה אבל שלאהרטיבנו חביבי כטכזה עלדבריו .על כןאני כותב לאביריפעטי
הניר ותורתו ,כך הוא הדץג) בלא שום חמיפה ,מצוה לנקרהחיה כמו של שורושל
בשב ועז וכ 5מה שאסור בירך בהמם אסור בחיה בכלהיך ,והשוק של טפההימנו,
נ) שקוריןצנק.רין .וכן שומן ניר הנשה ,וכן בכנפי העוקץבוקא דאפמא ,צריךלנקרו
מן בית הפרשות שלו ד) שקוראין קודי'ל,עם אותו ס) שקוראין אנק'א ,צריך העצם
של בוקא דאפמא וכל הניקור כנגרה נמו של בהטה לפי שהגיד ראשו ננגס תחת
אותו העצם ,ואם יש ארםשטפפפפכננדו על דבר ראוי לנדות ,ונומה הוא לצדטינות
לפי שלא חלקו רבותינובין חיה לבהמה אלח בחלבים הקרבים לנבי מובא .אבלהגיד
וכל הבא מכוהן אסור כשל בהמה ,ו) כרתנן ונוהג בבהמה וחיה ,והשומן ישראל
קדושים הם נהנו בו איסור ,וגם איסור השומן אסור בשל
ז) כמו ששנינו
"
ו
ר
ו
ת
בפפח.ם העצטותוהנידיןישרפו לששה עשרוכו' דאמי רבינא לא נצרכה אלא לשמנו,
ח) ותו נרסינן הזהר בדברי סופריםיותר מדברי תורה ,שדברי תורהיש בהן עשהולא
תעשה,ודבריסופרים העובר עלדבריסופרים חייב .מיתה ,ומה ששנינו ישראל קדושים
הם נהנו איסור דבריסופרים הוא,ולכך יש להחמירעליו הרבה:
נבמדץ] )6השיב ר' יצחק בר יהודה לרביה שלמה
י יצהק ניע .על ניקור
ב
הצביוהאיל )3על יוק היה מעשה ,וכברהייתי יושב בביתו שלרבי וכור לפוב
י אם ניד הנשה
ג) ונקרו לואיל לצורך סעודת בתו וראיתי שלא נקרו מןהירך כ
בלבד ,ורבינו היה מתעסק בדברים אחרים ולא הרניש בדבר ,והיהלבי נוקף כי אם
אסיה אחא כמורה הלנה נפני רבו ,ואם לא אומרה ,יבוא הדביליד' עבירה ולידי
תקלה .ושאלתי את רבינו בלשון שאלה ,איסור שומן של ניר הנשה אם נוהג בהיה
או לאו ,ואמרלי וודאי נוהנ בחיה שישראל קרושים גחנו בו איסור בין בחיה ב.ן
כבהמה ושאר נידין האסורין ,משום הלב אין צריך ליצול מן ההיה ,כי אם אותם
שאסורין משום דם וצוה למנקר לנקר ירך שלאיל כדרך שמגקרין ירך שלאיל נדרך
קשמנקריןירך של כהמה
י
לרבי.:
הערות
שלטח בר יצהק ":ע .הוא רבו של רשעי :כן היבא כל זה
[כז] השש ר .יצחק "לוי
באיסור והיתר טיי מ"ר ,ובן הבא ההשיבה ,כסררכי ריש טרקג.
ר הנשחי יבארו ח"א כ"
תמ" והובא בחפש
סי' הס משנלי הלקט ח"ב ,'":וככל המקשית שבא בשם רבי יצהק
י,רי בתשובת מטמא"
צרפת טיי ס"ט הובא התשבה וככ"מ הגיי ר' יצהק הלוי רק המררכ' יחכה
הלו וכן
חבטי
")
לר' יצחק בר יהורה .ג) בלא שוסחפים ..באיסור והיתר .בחפש
מטמאים בלא שום הטיה .נ) שקורין
מקרין .וכן הוא ברש"י חולין ע"ו והוא המלה )((cans crineישק.רין קוריל .באיסור והיתרק.ד.ר
זצ"ל כמו לסנינו והוא .condeס) שקורין אונקא .באיטור והיתר שקורין הנקא הוא המלה .hanche
ו) כרשן מנוהג בבהטה ובחיה .חולין פיט ע"ב .ו) כמו שטיט בפסחים העצמות והניריט ישרפו
לששה .-wpפסהש פ"נ ע"א ;מ) ותו גרם'גן הזהר בדבר סופרים .עירובין כ"א ע"ב:
] " )5שיב ר' יצחק כר יהודה לרכינו שלמה בר יצחק ":ע .השא ג"כ באימיר והיתר סי ,ס"ה
נמה
וכן ברשעות חכמי צרפת סי' מ"פ ובחפש מטטוגים טיי י'ד ובאחו סי' תט"ד ובשבלי הלקם
ח"ב כ"'.נ) על 'ך' היה טעשה .באיטור והיתר הנירפא על 'די מעשה שהיה .ג) ונקרו לו איל לצרך
מעודתכתו .הובא בתמים רעיםםי' קמ"ר ,כראה כי נם זה הבש מטפר האורהמיבסיי קט"ג רשום ספר
האורה ,והביא "11ל מעשההית בחתינת בתו של הרברבינו שלטה ז"ל על :קור צביואיל ובאו ושאלו
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ספרהאורה
%4
אט]דיןריאת
)6רבי יצחק בר' יהודה ובן דודו ר' מנחם בר'מכיר .וששאלתם על הריאה
שנוקנין אותה ואינה מבצבצת פריפה ,נ) דאמר רבינא האי אופס בריאה וכו' אי
טנצכצא משרה ,ואם לאו פרשה נ) ומהשקוריןפולמף!זו הוא ריאהשנפיחהמאליה,
ודבוקה בדופן כולה ,או חצ"ה וכשטפרקין אותה הוא מדובקתעל סביבה ,וכשנופלין
אותה הרקבובית שעל גבה
יפה ושלימח כשרה ,אבל אם יש אפום בריאת
ובשנופחין אינה מבצבצת פריפה:
היא
נע]דיןאונאבשונא.
)5אני ראיתי שבא מעשה לפני רבי מאומא באונא והכשירה מפי ר' יעקב
בר יק
ר1
,
ם
י
מ
י
ל
ש
)5 [wp1וששאלתם על עשרה תרננולין שנתבשלו כאחד
והוציאים
ובשלו עוד אחרים באותה קדרה עצטה ועור בשלו אסרים עד שאוים ונטצא כבד
דבוק באחד מהן ,כולסאסיריןכדין כדאמרינן טיפת חלב שנפלה על ח