סדור רשי
101
נותןיד לפושעים ,עד השיבו וחיו ,והשיאנו רצה ומודים וחתום ,ברכת כהנים עד
עושה השלום ,יתגרל תתקבל ,ותוקע תקיעה אחת זכר ליובל ,ועונין הציבור שבע
מעמים ה' הוא האלהים :החק אומר והוא רחום ברכו ,תפילת ערבית ,כסרר כל
היכנה ,ויתפללו שמונה עשרה כסידרן ,אלא שטבדילין בחונן דדעת ,אתה חוננתנו
וכו' ,קדיש שלם ,וטבדיל על הכוס(נ) ומברך בורא מאורי האש לאור ששבת בו,
הם הנירות שדלקו כל היום ,ואם מוצאי שבת הוא ,יאסרוויתןלך ,והקטן יאמרקדיש,
ונפטרין לבתיהםבשלום .שלטה בר יצחק:
מדר והלכותחגהסכות.
[רט] (א) הנ הסכות ערנית ושחרית ומנחה מתפללי! אנות וגבורות
וקדושת השם ,עד האל הקדוש ,אתה נחרתנו וכו' ,בשבת אוטר שבתות למנוחה,יום
הטנוח הזה ,ואתיום הנ הסוכות הזה ,יעלה ויבא ,והשיאנו והנחילנו ,בשבת באהבה
וברצון בשמחה ובששון ,מקדש ישראל ,ובשבת מקדש השבת וישראל והוטנים ,רצה
ומודים ושים שלום .ואם הל להיות בשבת ,שליה ציבוריורר כערבית ,ולאחר סיום
תפילת לחש אוטר,ויבולווגו' ,ומק אבות ,וחותם מקדש השבת( ,נ)ואיןצריךלהזכיר
שליוםטוב ,וכןכלהסועדותשחלולהיותבשנתכךהואסידרןשאיןשליח[צבור)מזכיר
שליום טוב שאילמלא שבת אין שליח ציבור יורד לפני התינה בערניתביום טוב,
(ג) [לוטר ברכת IVDשנע דהא בשבת תקנוהו חכמים] (ד) וזהו טעטו ופירושו,
והולכים לבתיהם ,ונכנסים לסוכה ,ואוכלים ושותים בסוכה ,וכך אומרים קידושעל
הכוס ,נורא פרי הגפן ואשר בחר בנו ואם חל להיות בשנת אומר תחילהויכולובורא
פרי הגפן ,ואשר בחרבנו ,וטוסיפין בה ותתן לנו ה' אלהינו באהבה שבתות למנוחה
וסועדים לשמחה חגים וזמנים לששון ,אתיום המנוח הזה ,ואתיום חג הסוכות הזה
ושבתומועדי קדשך לשמחה ולששק הנחלתנו ,בא"י מקדש השבת וישראל והזמנים,
ומברכין לישב בסוכה ,ושהחיינו ,ובברכת המזון מזכירין יעלהויבא בבונה ירושלים:
[ריח] (א)במתחרית הולכים לבית הכנסת ,ומתפללים כמו שהתפללו
נערבית ,וכשמגיע שליח ציבור להסברך את עמו ישראל בשלום ,נוטל לולבבימין
ואתרוג כשמאל ,ומברך על נטילת לולב ,ושהחיינו וטוליך ומביא ומעלה ומוריד
ומנענע ,והכי אטר רב פלטוי בר אביי ראש ישיבה ,אדם שיש לו לולב לצאת בו
ח.יב לברך עם נטילתו ,שהלכה רווחת היא בישראל כל המצוות כולן מברךעליהן
עובר לעשייתן ,חוץ מןהמבילה ,והכי המנענע בעתנטלו סנרךעליו ומנענעו ומחכרו
למקומו אבל שליה ציבור אוחז בידו עד שיגמור את ההלל( ,ב) ומנענעין את הלולב
כי
אוהוג)היושס.גרך בורא טאמי האש .פסחים נידע-אאףבטוצאייוח"כסברכיןשיי
טכני ששבת
[ריז] )6חג חסוכת ערבית כתרית וטנחח כו' .הכא בםח*ו מיי
)1ואין צריך להזכיר של יורט .שבת כזד ש"בועיין בפירש"י שם .נ) שופר ברכת טעין שבע
דהא נשבת תקנוהו חכמים" היספתי כסו שחש בסחת .ד) וזח טעמו ופירושו .במחה נשף:
יאוץסלילייוט פסח הראשונים שאם חלו בשבת אין אומרים כלל ברכה מעין שבעה ,שספני
ItP"Dדשכיחי נתקן לאומרן ,ואסרינן גפ'ק דר"ח [דף י"א ליל שיטפיס הוא לה' ,לילה
הטשומר מן הטזיקין.
[רודץ] )6גשחרית .הונא במח"ו צר .487כ) וסנענעין את הלולב בהוהלחי תחילה
וסוף .מלת וסוף הוספתי כמו שהוא בכ"י ב' מס' הסררה ובמחיו שם .ובמה 1-נמצא היספה
שע"ה צר .486
ע"ה
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
202
טרור רשש
בהודו לה' תחילה[ ,וסוף) ובאנא ה' הוש.עה נא ,ואם שבת הוא אין נוטלל את
הלולבונוטרין את ההלל כל שמונתימי הה( ,:ג) והם משטונה עשריום שגומרין
בהן את ההלל( ,ד) כשם שבכליוםויוםחלוק בקרבנותיו בפרי החג ואף ביוםהאחסון
נומרין שרנל בפני עצטו הוא ושמחת תורה( ,ה) וזהו ובנולה אחד ועשרים יום.
יתגדל וכו' ,וטוציא שתי ספרי תורות ,באחתקורין חמשה שור או כשב ,עד וידבר
משה אתמועדי ה' ואם שבת הואקורין בה שנעה ,ובשנייה קורא בה מפטירבפנחס,
ובהטשה עשר יום לחדש השביעי ,עד סוף פיסקא ,קדיש עד דאטירן ,ומפטיר
בזכריה ,הנהיום בא לה' על שם מגפת הסוס שתהיה בגוים בחנ הסוכות ,אשרי,
ואם שבת יאמריקום פורקן ,אשרי ,יהללו את שם ה' וגו' ,ומחן,רין התירות לטקום;,
ושליח ציבור אומרלפני התיבה קדיש ,עד דאמירן ,ועוטדין למוסף ,ומתפללין אבות
וגבורות וקדושת השם ,אתה בחרתנו ,עד זכר ליציאת מצרים ,ומפני חפאינו ,עד
ובחמשה עשריום לחורש השביעי מקרא קודש יהיה לכם כל טלאכת עבודה לא
תעשו ,וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים ,והקרבתם עולה אשה ריח ניחוח לה' ,פרים
בני בקר שלשה עשראילים שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמיטים מנחתם
ונסכיהם ,והשיאנו ,רצה וטורים ושים שלום ,זהו תפילת מוסף של שניימים
טובים הראשונים:
[רש] (א)דבשלישי של חול המוער אומר מפי כבורך כאמור ,וביום השני
וגו',וביום השלישי( ,ב)(וביוםהרביע.וביוםהחטישי ונשש' אוטרוביום החמישי וביום
הששיוביוםהשביעי)[ ,ומנחתם ונסכיהם ,ביום השני של חוה"מ אומר ,כאמור ,וביום
השלישיוגו'וביום הרביעי ,וביום השלישי של חוה"מ יאסר כאמור ,וביום הרביעי
וגו' ,וביום החמישי וגוי וביוםרביעי של חוה"מ יאטר כאמור ,וביום החמישי וגו'
וביום השישי .ביום חמישי לחוה"מ הוא הושענא רבא יאטר ,כאמור וביום הששי
וגו' וביום השביעיוגו'] בשמיני עצרת אומר את מוסף יום השמיני חג העצרת הזה
נעשהונקריבלפניך באהבה כמצותרצונך [כמו שכתכתעלינו בתורתך עלידי משה
עבדךטפי כבורך! כאמור( ,ג) ביום השמיני עצרת היא תפילתו שלימה מנהג אבותינו
ן סוכה ל"ז ע"ג וברשא ד"ה תחלת ובתוס' שם .גם מסף במחזם
פ" qloaהפסוק בחסדוועיי
וציי
ר לחתיזסט.ר של חסדו דלא לישתמע חח ,ירושלטי הש אוסרים בסוף בהודו שני אחרי
ברור חבא .וחירושלסי שהביא הש ברכות מ"ב ח"ד.
0וחם טי"ח יום שגוטרין בחם את
יום חום חלוק בקרבנותיו .ערכיןין
' סע*א.
כשם
החלל .תענית כ"ח ע"ב ,ערכיןי
רס"ב וע"ש בפירש"יועיין כל זה בשבלי הלקט סי' קע"ד )0 .וזהו ובגולה אחד ועשרים יום.
י חנוכה
בגטרא שם " w,,pובגולת עשרים ואחדיום וחושב אותם תשעהימי החג ושמונחימ
ושני ימים פעים של פסח ושני ימים טובים של עצרת ,וגם בטח" 1שם חושב אותם ושם נמצא
הנספח ורשום ת' ערש.
] )6משלישי של חול .1PIDnכ"ח גם בכ"י ב',
ם
י
ר
ד
ס
ה
נרקים
'
י
ג
ה
'
ס
ב
ו
ובשלישי
והוא יום ראשון של חול חטועד .ממחש צר 488הובא רק יום ראשון של הול תמועד.
)3ביום הרביעי מיום חחטישי .הסגרתי ותקנתי בפנים כמו שהוא בסחת ,וגם בכ"י ב' ובס'
הסרטים הוא כשן זה .נ) ביש השטיני עצרתהיא תפילתו שלימה מנהג אבותינו הוא ט' .כן
הוא גם בכ"י ב' מס' הסדריט .ביום השמיני עצרתזו היאתפילתו שלימהכו' .כסו לפנינו אבל
במח" 1צד 488הנוסתא כךהיא; כיום תשטיני עצרת תהיה לנם כל מלאכת ענדה לא תעסו
והקרבתם סולח כו' ומנחתם ~נווניהם כו' ותפילתו שלימה תסדיר ,נרתת ואינה לאל אד,ר,
ומנהג אבותינו תורה היא לומר קרבנות של יוםויום .ואע"ג דקבעינן הילכהא ברג ה:נאל אסר
רב כו'.ושיו יעה 4ח עמא וגרש"י ורעס' שם.
י)
שבכי
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
סדור רשי
3ט1
הוא ,ואע"נדקבעינן הילכתאכיב חננאל אטר רב ,דאמרכיון שאמר ככתוב בתורתך
שוב אינו צריך ,אלא אין אדם יכול לפטיר בכך לכתחילה ,ותדע לך דבשנתית
וראשי חדשים דמרנלא נמומייה דכולי עלטא למרש מקראות וכיום היטבת ובראשי
חדשיכם ,ש"מ לא הנהינו קדמונים כרב חננאל אלא בדיעבד ,ובני אדם המונעים
מלומר מקראות הטוכסין ברגלים בתווך כממני חטאינו טתוך ומאינם רגילים ושמורים
בפה כשל שבת וראש חרש ,מצאו עלילה לימטר כרב חננאל ,ולא כל היסים ,ואין
שומע.ן להם ומיהו במלכיות וזכרונות ושופרות לא אמרו כרב חננאל אלא בדיעבד
(ד) שכן באין:
במוצאי שבת ,טתפללין אנות
[רכ] (א) [חל להיות יו"ט של
יבחרתנו ,יעלה ויבא ,והשיאנו ,רצה
אתה
וגנורות וקדושת השם ,עד האל הקדוש(,נ)סוכות
ומוריס ושים שלום ,ויגריל בתפילה,ועל הכום כך הוא סברך ,בורא סרי הגפן ,אשר
בחר בנו ,בוראמאורי האש ,המנד'לבין קורשלהולביןקדושת שכת לקדושתיום(טוב]
ן,
ן קידוש גר הנדלה זט
הבדלת וכו' ,ומכרך לישב כסוכה ,ושהח.ינו ,וסיטן יקנה"זיי
ןמגריליןעלהפת,ובמקום
(נ)אלא שאוסריםתחילה סוכה ואחרכךזמ(,,ד)ואםאיןלויי
בורא פרי הנפן סברך הטוציא לחם( ,ה) ואעם"י ראיןמכדילין על הפת בשאר ימות
ןמבדיל
השנה ,שאץ הפת עיקר ,אבל בשבת ויו"ט שיש קידוש והבדלה אםאיןלויי
על הפת ושפיר דמי( .ו)ובן אטר הטעם אדונינו מאור עינינו מר רב צדוק ריש
מתיבתא וכרונו לעד ,אילו עמדה הלכה (ז) כרשלח אכוה דשמואל לרבו ,ילמדינו
רבינו סדר הבדלות האיך ,שלח ליה כך אמר ר' 'שמעאל ב"ר יומי משום אביו,
ן קידוש( ,ה) ואמר ר' תנחום
שאמר טשום ר' יהושעבןחנניה נהי"ק ,נר הבדלהיי
משל לסלך יוצא ואפרכום נכנס,טלוין למלך( ,ט)זו שנת ,ואחר כךיוצאין לקראת
אסרכום ,זהויום טוב ,הוה אמרינן כיון שהבדלה קודטת ,וקייטאלן שאיןטנדילי,
ד) שכן באין .בכ"י ב' ובם' הסדרים שכן באין הן במנין% ,מח"ז שכן הן באים
ועוליןלמיניין.
[ר%נ )6 ]:הל להיות יו"ט של סוכות במוצא' שגת מתפללין אבות וגבוהות כו' .כ"ח
בם' הסדרים .ובכ"י ב' חל להיות יום ראשון של סוכות באחד בשבת .ובמה"ד חל להיות יום
טוב שני של סוכות במוצאי שגת ,דיו"ם ראשון אי אפשר לחול בט"ש דלא אד"ו ר"ח וסכות.
נ) אתת בחרתנו .אחר ות נמצא בסח"ו צר 489הוספת משמגיע עלינו קראת אומר ותמיענו
כו' וחגדלה של כוס הכי סגרך כו' .ע"ש .נ) אלא שאומרים תהלה סוכה ואתר כך זמן.
נראה שלא חילקגין יום ראשון ליום שני אבל לדעת הרא"ש פובה פ"ר סי' ד' וכן פסק הב"י
) ואם
או"ח סי' תרס"א דנליל יו"טשגי אוסר זטן ואח"כ ברכת סוכהועיין גט*א וגט"ז שם .י
אין לויי
ן טכדילין gvהפת .טכאן הוא לקוח מן סרור רע"ג דף ט"ב ע"ב .ס) ואעפ"י ראין
טגרילין על חפת נשאר ימות השנה ופאין חפת עיקר אבל בשבת הו"ר כו' .חוא לשון סרע*ג
שם וחוכא בתוס' פסחים ק"ו ע"ג ד"ה טקדש בשם סדר ררב עטרם .וכן הונא ברא"ש פרק
ע"פ סי' י"ז ע"שועיין תשובה ארוכה בחטרה גנוזהסי ,קנ"ז ובעל שבלי הלקט סי' ק"ל הביא
מצאתי בשם רבינו שלמהוצ"ל אין מברילין אלא gvהיין ולא על הפת וכוון להפררס סי ,קי"ב
וה
הטעם אדונינו מאור עינינו מר
רבביצאדוקשםריגשס דטבתרייכתראב שערמורנםו עלע"דש.שכהןארהיוךא בבזסהד.ורו)רעוכ"ןגאמ
שםיושם הובא אדונינו מאור עינינו
סר רב צדוק גאון זלה"ה .ובסחת בסוף סי' שע"ה הובא ג"כ ריש מתיגתא והרב בעל שגלי
הלקט סי קיל (נ"ב ע"א) הביא ארוניתו מר רב צרוק מאור עינינו זצ"ל.
ו) כרשלח אכוה
דשסואל .פסחים ק"ג ע"א והובא בסרע"ג שם.
מן ואטר ר .תגח~ם .צ.ל ואטר ר ה:ינא
ס) י,זו שבת"" ,יסח יום טוב" ,הוא הוספת רע*ג שם.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
סדור רזת"
104
על הפת ,דתנן אסור להברילעל המת אפילו ממוצאי ששת ליום טוב ,עכשיו שאמרו
הכטים (הא דאיכאזמן אבל הכא עבדינן כאבי, ).י
ן [היבא דאיכא,מן היכי עבדינן
אביי אמר יקזנ"ה ורבא אטר] יקנה"ז( ,יא) והילכתא כיבא( ,יב) כיון שאין קירוש
הבדלה אומר תחילה קידוש על הפת ואחר כן הבדלה ,ומברכין על הפת עם קידוש
היום ,הילכךיום טוב שחל להיות במוצאי שבת מי שאיןלויין1 ,בתחילה] סברך
הטוציא ,ואחר כך אשר בחר בנו ,ואהר כך על המאור ,ואחר כך המבדיל ,ואחר כך
שהחיית ,וביוםןטונ] שאין בוומן(,יג) הלכה כרבא ראמר יקנה"ז:
[רכא] ותפלת יי
ב
ל
ו
ל
ומברכין
ם טוב שיניכיוםטוב ראשון( ,א)נוטלין
ותשלם
יחתיםוגומרין את ההללקדיש ומוציאיםשתיתורותוקורין כדאתטול
פם
יו
יוך הבית
טיר
כל המלאכה ,עד בהוציאי אותם מארץ מצרים ,דטתוך שבסוכות היהומ
ינ
חי
כשננמרממטירין בהשלמתו .עומדין לטוסף ,מפני חטאינו ,פסוקי דמוסף כבר כתבתים
כאתטול ,ולא תאמרביום השיני כלל לא בקריאת התורה ולא בתפלה בטוסף כי
היכי דלאליזלזלו ביה ,לפי שככר הערתה ביה וקראת אותו טקרא קודש ,ולא נאה
לקרותו עוד שיני ,כשקראנוהו חמשה עשר ,וכיוצא בה שנינו לא לאחר שעשיתו
קורש תעשהו חול:
[רכב] (א)ערבית של טוצאי יום טוב [DtSSD~t] ,אתה חוננתנו ,כדרך
שמתפללין במוצאי שבת ,ומנדיליןעל הכום במוצאייום טוב ,אבל לא מברכין על
המאורועלהבשמים(,ב)ואמרר'ויראיום[טוב]שחללהיות באמצע שבת אומר המבריל
בין קורש לחול ,מאי טעמא סדר הבדלות הוא מונה .לשבת וסוכה גומרין את ההלל,
יתגדל תתקבל( ,ג) וקורין כל הציבור ספר קהלת בישיבה ,ליחן חלק לשבעה וגם
היבא ראיכא זמןכוי .תקנתי סטו ומחוא בסרע"ג שם ובכ"י ב' ובט' חסדריםחגיי
ן בגמרא שם.
עכשיו דאטר חכמים הא דאיכא זטן הכי עבדינן יקנח"ז והלכתא כרבא .ועיי
ן ברשב'ם ובתוס' שם .ינ)כיון שאין קיטש הבדלח אוטר תחילח קיחש
י )6וחלכתא כרבא.עיי
הסת ואתר כן הבדלה .נסדור מ"ג הנוסחאכיון שקדוש אוסר תחלה נעשת קדוש ומקר
ןוקידוש אוטר קודם
וחברלה כטפילה ומבדיליועל חפת עם קשש מפח"ע צד 440חגי' כיוןשיי
נר והבדלה אוסר תהילת קידוש על חפת ואתר כך אוטר תברלח וסכרכין ל "א עםשדוש.
ובס' חסדרש הגי' כיון שאוטר שיין וקידוש והבדלה אוטר תחילח קיחש ל "פת וכף כמו
לפנינו בסדור וגכ"י ב' כיון שיין לקידוש חכא אוסרת"ילח על חפת וכו' כסו לפנינו.
יג) הלכח כרבא דאמר יקגח"ז .בסרררע"ג (דף סיג ע"א) חגי' וביירטשאין בו זמן חלכה כרב
ן קדוש נר חברלה .ובס' הסדרים חגי' חלכח כרבא ראטר יקנ*ח .ובשי ב'חגיי נטו
יקנ*היי
"
ש
לפנינו נסדור.
[רכש נש*56 1ב וטברכין שתים .ר" 5על נטילת לולב וזטן .ועיין בפרדססי'
ן במח"1סי' שע"ד (צד )484שלדעת איזה קדמונים שמברכין שהחיינו על הללב גם
'rtpועיי
ניזם *A~fiשל יו"ט ,והדח*ג ר,ש*ח ז"ל האריך שט גהערה ק' וחבואדעות שוגותנזחי ידרשס
הקורא משם וראיתו בהגחת חרא*ש עירובין פ"נסי'י'.
"
נשכב] , )6פגית של טוצאי יו"ט .השא גם בפח" 1צד .440נ) ואטר ר' זירא.
ח5ק לשבעה וגם לכסונה
חולין כ*ו .a"yג) וקורין כל חציבור ספר קהלת בישיבה
בטת" 1צד 441נוסף ואטריגן בפ' בכל טערבין תן הלק לשבעת (קחלת י"א נ') אלו שבעת
יטי החגי בם לשטמה (שם שם) זהו שמיני של חג .ר'א קהלת על שם ויקחלו אל חסלך
שלמה 1כל אישישראלי
,גירת חאתנים בחג (מ"א ח' ג')* ,ז אסרו שלמח ע"כ .ומה שחבא
י פסת,
ט*' נגל מסובין הואנשייבין מ' ע"ג ולפנינו בגטראהגיי ר' יהושע אומרז' אלווי
ט
י
י תחג כמו שהעיר הרה"ג רשיה שם בטח" 1תם בפסיקתא רר"כ פסקא ביום
ח' אלו ה'ימ
י הפסח ,וגם
השמיני עצרת (קצע ע"ע השא רי יתושע אסר ם חלק לשבעה אלו שבעתיט
ייתן
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מדור רשע
106
לשמונה ,קריש ,ומוציאין ב' תורות ,וקורין ראה אתה אומר (שמוח ל"ג י"ב) ,בשבת
שבחול המועד,כין בפסחבין בחג ,מתוך שלמדנו טתוכה [הלכות] הסוער(,ד
,שכן
'?נינו במסכת חגיגה ,את ח; המצות תשמור (שטותכ"ג ט"ו)( ,ה) לימדכאן על חולו
של סוער( ,ו) [וממטיר ,יום ראשון דחוה"מ] הוא קורא ביום השיני וביום השלישי
שבכל מקום המפטירעולה לחובת היום ,הילכך ליקרי כאן בספיקא דיומא ,והרי ספק
שלישי הוא ,וכן כליום ויום שלחולו של טועה האחרון קורא ססיקא של יום,
(ו) שכן שנינו במסכת מנילה ,ביום טוב הראשנן של חגקורין (ח) בפרשת קרבנות
שבתורת נהנים ,ושאר כל יסות החג קורין בקרבנות של חג ,והאי קורין דקתני
אאחרון קאי( ,הכא) [אאחרון הבא] בכל מקום קורא חובת היום ,ראי אכולהו ארבעה
גברי קאי ,אםכן יומא קמא דחול המועד קרי ארבעה נברי .ניום השיני ,וניום
השלישי ,וביום הרביעי ,וביום החמישי ,יומא תניינא ,ביום השישי ,וביום השביעי,
ניום השמיני ,אםכן בתרייומי הוו מסקי לכולהו קרבנות החג ,אלא על כרחך
כאחרון סיירי ,המחוייב לקרוא מוספי שליום בכל מקום .ואותו האחרון קורא ביום
טוב ראשון של חג בם' קרבנות שבתורת כהנים ,ובחמשה עשריום לחדש השביעי
בפנחס ,ומפטיר הנה יום נא לה' (זכרי' י"ר) והשאר כבר קראו בתחילה קורם לזה
בפרשה הקנועה ליום שור או כשב ,ושאר כל ימות החג הם חולו של טועד יהא
קורא האחרון בזה כקרבנות החנ בפרי החנ המתטעס.ןוהולכי ,,שעל זה מותר לספר
מעשה מוסף היום העשוי באותו היום שהוא עוטר בו( :ט) ותופפתא רטגילה מוכח
הכי ,התניא בראשון קורין ובחמשה עשריום ,בשני ביום השיני ,בשלישי ביום
השליש ,.ברביעי ביום הרביעי ,בחמישי ביום החמישי ,בשישי ביום השישי ,כשניעי
ביום השביעי ,בשמיני ביום השמיני עצרת ,אלמא לא פסיק ותני אלא בקרבן
המיוחד לשמו שליום ,ונסידרא רברייתא הכי איתא ,ופירושא דמתניתא מיתוקם
כוותיה ,נזמן שהשנים כתיקונן וישראל שרויין על אדמתם שאין יום טוב אלא יום
אחר ,התם איפשר להיותם נקראיםכל קרבנות החג כסיררן רבריום ביוטו ,ואנן דאית
לן תרי יומי ובעינן לסקרי ובחמשה עשריום כתרייומי קמאי מתוך הספק ,ושגי אי
אפשר להזכיר ביום [השני] ,שככר קרא חמשה עשריום ומקרא קדש ,והאיך תעשהו
חול לקרותו שיני ,אנן היכי עכדיק שיהיו כל הפרשיות נקראות בחג ,הואיל וקריק
חדא פרשתא תרי יומי ושת לא נזכר בהו( ,י) אמרינן במסכת סוכה ,אביי אמר שני
ירחה ,שנדה ביום השני של סוכות ידחה לגמרי ,ולא יאסר עוד אלא בראשון כחולו
י תחג .וכן חוא בטדרש קח"ר פחא .והבא
שם בטררש בשם ר'
לשסוית א 4יסתתימ
ו
ל
'
ז
י חסיכת וגם לשסופה 3ים שטיני עצרת .הילקוט קחלת י"א פ'
לוי תן חלק לשבעת א ימ
חלק לשבעת הביא ר' יהושע אוסר תן חלק לשבעה חלו שבעתישי הפסח וגם ושמתח א4
י החג זגג לשםתח חזחר אף בקרושת
שמנתיסי חחג ,ד"א תן חלק לשרעה אלו שבעת יס
) שכן שנינו במס' הניגח .דף י"ח ע"א .ס) ליסד כאן חולו דול טועד.
יום השטיני .י
כ"ח בכ"י ב' ו3ס' המררים אגל במחטסיים כך ליסר כאן על חולו של סוער *ואסורבעשיית
מלאכת ולא n~DDהכתל אלא לחכמים ר3ר האבר מוחך" .ו) למפטיר ביום ראשון דחוה*ם"
חוטפתי כסו שהוא בס' חסדרים ובסת"ו וחסר גם בכ"י ב' )) .שכן חונינו במם' מגילה .רף
דטגילה טגח
ל' ע"ב במשנה .ס) בפרשת קרבנות .נמשנה שם בפרשתמיעדות .ע)
~reolnl
ן שם רף נ"ה ע"א ומרשיי ובתוס'
הכי .היא בתוספתא מגילת )' .a'Dאטריף נמס' סכה.עיי
ן מסרור
ד"ה אתקין:עיין באריכות בשבל' הלקט סי' שע ,א ובמור ובב"י אצח סי' תרס-גועיי
ר;"ג דף נ'.א ע"א וחבטי החוס .טגילה ל' ע"ב ד"ח ושאר הביאו שם את סדר רע-ג.
שי
עי
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
108
טלוררשי
של מועד אוטרגםעל המוסףכיוםהשלישי ,דהא שלישי מתוך שלישי ,וכשני יאמר
ביום הרביעיוכן כולם ,רבא אמר שביעי ידחה שלא יהא טסס'ק ומדלג הקרבנות
מבסיררן ,הרי קורא ובחמשה עשר יום בשני ימים טובים הראשונים ,ובראשון דחולו
של מועד יקרא וביום השני ,דראוי נמי לסקרי שני טספק ,ולמחר ביום השלישי,וכן
כולם כסדר ,נמצא שביום ערבה יארעלוביוםהשישי ,ושובאינומקוםלביוםהשביעי,
והרי כולם ימות החג ,עכר זמנו ובטל קרבנו ,וידחה סכל וכל ,לא כרכרי זה ולא
כדברי זה ,אתקין אמימר בנהרדעא המדלני דלוגי,דולג הקורא וחוזר על עקיבו אחור,
לקרות היום טה שקראו אתמול ,ולמחי מה שקרא היום ,עכשיו לא שני ידחה
ולאשביעי ידחה :ראשונה דהול המועד קורא כעל טוסף כיום השיני ,ביום השלישי,
רשיני ספק שלישי הוא ,בשיני יאמר ביום השלישי ביום הרביעי וביום החמישי,
שלישירביעי ספק ,בשלישי יאסר ביום הרביעי ביום החמישי ביום הששי [כרביעי
יאמרביום החמישי ,וביום הששי ,וביוםהשביעי],בחמישיהואיום ערבה ,ביום השישי
וביום השביעי ,הרי שביעי נקרא ביומו ביום הערבה ,ולגבי שני נמי קרי רילונ,
שהראוי ליאמרביום טוב שני הוא וחוזר ואומר למחר בשלישי ,ובשמיני לא יתכן
לקרותביוס השביעי ,מחסתמפיקו שליום 'DS ,שאץ טקדשו וקוראו שמיני עצרת,
ואל יתבהל עלפיך להללו 1lS,S1כשם שביעי( .יא) ונסדר הזה רבית נ"ע הנהיג
אתדורו ,שהעמיק מטכתבירי רבו מובהק ר'יעקב בריקי ,שפירשה במסכת מגילה,
לסני המאור הגדול מתקן לכולה גולה רבינו גרשם ז"ל( ,יב)וכן פירש ,בראשון
דהול המועד ,כהן קורא ביום השני ,ולוי כיום השלישי ,ישראל ביום הרביעי,
והאחרון דולג וחוזר אחור ,וקוראביוםהשני וביום השלישי ,ולא,ה קאמיירי דילוג,
דהא לאאיירי בקריאת קמאיכלל(י) אלא מיום ליום(,יג)[בשני של חול הסועדכהן
קוראביום השלישי,לויוביום הרביעי] וישראל קוראוביום החטישי ,אחרון חוזרעל
עקיבווכיום השלישי וביום הרביעי[ :בשלישי של חול המוער כהן קורא וביום
הרביעי]ולוי ביום החמישי ,ישראלביום הששי ,אחרק ביוםהרביעיוביום החמישי:
ברביעי [של חול המועדןכה
,קורא ביום החמישי ,ולויביום השישי ,וישראל ביום
השביעי ,אחרון ביום החמישיוביום הששי( ,יד) [בחמישי של חול המועד ,הואיום
הושענא רבה ,כהן מתחיל מלמעלה ניום החטישי ,לוי ביום הששי ,ישראל ביום
השביעי ,האחרון ביום הששי) וביום השביעי( ,סו)הוי דע בעינין שיקרא כהן ביום
השישי,ולוי ביום השביעי ,וישראל ביום השמיני עצרת ,רשמינייום טוב ורגל בפני
עצטו הוא,ואיך אתה בא לקרותו בחול ,לכך מקדים הוא לכהן ביום החמישי ,כדי
שלאיעבור מהם טשביעי ואילך ,שקרבנות החגכלין שם ,ום'הו סי שרוצה לקרותו
(שמיני) [ניום ה'טמיני] בשביעיאין מוחיחין אותו ,שהרי אותו ישראל שלישי לא
י רבו
י )6ובסדר הזה כוי תובא גפ כמח"ז צר 442חטםחגיי ותעסיק בדבר טכתביד
ט1בחק .ורבנא גרשם ז" 5הוא רבינו גרשום טאור הגבח וחי' תפסידו ש 5רב האי גאון מפטר
שנת ר' אלפים ת-ת (תשובת מחרש" 5סי' כ"ט) ,וחיה רבו ש 5רי 11Potחזקן אחי אמו ש5
ן רשיי טגי5ה '5ע"ב וברא-ש שם .ינ) בסגי של חוח"ט
רש"י ויל' .ג) וכן פירש כו'עיי
וא' .וכןבשיישי של חוה.ם כו' .הוספתי כמו שהוא לגנון בכ* ,ב1 ,בסח" 1אב 5בם' הסרוגים
בטח ',1
חוא גשיבושים עוד יותר .ידן בחטיש ,של
הסוער .הוספת' כמו שהוא
.
'
ש
ש
ח
ובכ"י ב' מס' חסרר'ם הלשון טשובש ,ולפנינו
)
ז
פ
השט'ט
ר
ע
ק
י
ת
ע
מ
ה
ן
מ
חו'
הששי
חוי
דע בענין .צ"ל שהיה רע בעינא ונאמר לנטן בסח 1.שם.
ינתן
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
מדור רשץ
107
לחובת היום בא[ ,רהא] בחול נמוראין פוחתין מתלתא נבר ,-ומאי [שינה] זה מראש
הודח שהתליש .קורא בו ומום השבת ,ואין אע מקפידין אלא באחרכן לבדו שהוא
קורא מוסף דראש חדש ובראשי חרשיכם ,ותלתא גברי דקרו בחולו של מועראין
אנו צריכין [להקפיר] במההן קורין ,שהרי שלשתן לא לשם חובתהיום מעשה טוסף
קורא ,אלא לקרות בתורה בעלטא הן באין ,וכיון שספר תורה טונה לפניהם ופתח
ת מוסף היוםקוריןוהולכין אף הן באותן קרבנות החג ,כמו[שהיו]קורין כשאר
יקרו
התורה ,אכל הרביעי הכא באחרונה הוא מיוחד בכל מקום לספר טעשה היוםולקרות
הכי ,והריכן בפסח יסים הראשונים קורין בפרשיותהקבועי
,לימים,כנון משך תורא
קדש בכספא ,והאחרון מביא ספר תורה לעצמו לקרוא טזסף ,ומתוך שהוא בא לשם
היכ.רא ולהוכיח על קדושת היום שהרי בחולאין קורין אלא שלשה ,ובמוער נוסף
עליהם הרביעי( ,מז) טשום דאמרינן במסכת מגילה ,כל דמפי טילתא טחבריה פסי
ליה נברא יתירא ,מתוך כך תיקנו הראשונים שתהא חובת היום נקראתעלידו,ואף
ביום עצטו המפטיר שבא להוכיח ולגלותעל קדושת היום ,ההאאילו היה [חול] לא
היה מפטיר ,הואיל וקצת יוטאבדירי' הוא נא לקרות את המוסף ,מאחר שהרביעי
מוכן בכל טקום לחובת היום ,נכק הדבר ומקובל שיהא הוא קוראכאן בסוכות כולה
מפיקי דיומא ,שיהא כל הספק שיהא לס חובת היום נקראע9ירו ,שהרי לצורךכן
האחרון עולה לספק טעשה היום ,לפיכךצריך לקרות בכליום אותן שתי הפרשיות
שהן ממיקן שליום ,ואנן לא מצינו בכלהסימנים שקבעו רבותינו בתלטודכגון משך
תורא קדש בכספא ,וכולהואינון שיהא שום פרשת מוסףטעויינת כלעיקר ,אבל
הראשונים הנהינוכן לקרות בכליום פובויום טוב מוסף שלו ,ויחדוהו לאחרון מתוך
שהוא כא להיכירא דיומא כדאמרינן כל הטפי מילתא טחנריה טפי חד גברא ,ומנהג
כשר הוא לאחוז בוומחויקין אותו:
[רכב](א) [בחול המועד] שבת מפמיריןביום בואגונ(יחזקאלל"הי"ח),
שאותה הטפלה היא הכתובה בהנהיום בא לה' (וכרי' י"ר א') על החדלים מלחוג
את חג הסוכוה ,כשם שאנומממירין בחול המועד של מסח העצטות היבשות ,מתוך
שהן היו מן היוצאים סטצרים בלא רטנם ,וטוסף יוניח ספק הטכוון ליום נתוך
מפני חצאינו:
0ת) משום ראמרינן בטסי מגילה .דף נ"ב ע"ב.
[ושכגו] )6שבת שבחיח"ם טפטירין נים בואגוגט' .כ"ח גםבכ"י ב' נם בס'הסדרים
אבל בטחזור וויטרי צר 448הלשון טתוקן יותר וכך כתיג שם :שבת של חול הסועד טפטיר
קורא בשנייטים ספיקא דיוטא .וטפטיר ביום בא גוג ,שאותת חטפלה חיא המגפה חכתובח
חנה יום בא לח' ,על אותם האוטות שמנסה הקשח לעתיר שיעשו סוכה ,כדאטרינן בריש עיו
[שין שם דף גי ע"א] ,ואותם תחרילים טלחוג את חג הסוטת יבא שיתם טגיפה ,וטסיים ובזזו
את בוזזיהם [יחזקאל כ"ט י'] ,כשם שאנו ספטירין כשגת של חול המועד פסח ,בעצמותחיבשת
(שפ ל"ז) מתוך שחן היו מיוצאי טצרים בלא זטנן ובמוסףיזכיר ספק חמורון ליום בתוך טסני
י בשלח הערת צ*ז והערה צית
חטאינו ע"כ .ושין טה שהעירותי בפסיקתא דר"כ עסקאויח
שבטו של אפרים טעו ויצאו ער שלא .שלם הקץ ע"ש באריכות וכן רה"י טגילח ל"א ע"א חגיא
י הקץ .וטה שהונא פה לאותם החרמים מלחוג את חג
בעצמות היבשות שיצאו ממצרים ,פנ
הסוכות יבא עליהם מגיפה הוא הכתוב בזכרי' י"ר י"ח ולא nntkPתחית חסגפה אשר יגוף
ת' את הגזים אשר לא 'עלולתיג את חג הסוכות בז'.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
סדור רש"
108
[רדד]נחזור על הראשונות ,כלימות החג מתמללן הושענות על השים
לאחרסיום תפילה זכר לניסוך המים שהיה נא כל שנעה לרצותעל המים ,אלא
שאיןטזכירין טוריר הנשם עד השטיני ,מתוך שסימן קללה בחגם( ,א) כשזג כוס
לרבו ,והוא שופךקיתק עלפניו( ,כ)לפי שכלימ' החגאינו אלא כמפתה מ! הצר
י סוכה,
להמק פללים ורסיסים ,שכן השםלכך הכתוב כתנן( .נ) נשביע' שכלוימ
מאטיצין לבקש כד"ת בה' פיתיין וריימיין ,ולמחר בשמיני יום הזכרה הוא ,ועליו
מיררו תפילתעריבה ,למלךהמספיק מזונותיו לחיילותיו( ,ד)וכן אמר ר תנחוטא כל
שבעתים .החג טתפללק [לטלליםויום פוב האחרק] על הגשמים ,לכך נמפרין מן
הסוכהכדי שיתפללו על הגשמים בלב שלם( ,ה) ואף קרבנו של שמינייחידי הוא,
כלפי אומה יחידה ,ילינו הלילה ויתעכבו היום להמטיר להם שם ,וכן אמר
י החג התורה מרמזת להם לישראל שאלו מפר מאת ה',
ר' אלכסנררי כל שבעתימ
(ו)והן שלא התכוננו כבשה להם התורה עוד יום אחר לתבוע( ,ז)ועל זה שתת
הטשורר מ"מיו"ר מ"ם שאל ללא קלרה לא הביט רמהם עצרת:
[רכה] (א)וכל יסות החג מקיפין את הסרח פעם אחת בלולב ,בשביעי
עי
[רכך] )6כמוזג כוס לרבו וחוא שופר קיתון פניו .חוא לשון המשנת סגה ב"ר
ע"ב משלו משל לטח הדבר דוטח לעבד שנא למזוג כום לרבו ושפך לו קיתון על פניו
תחג אינו אלא כטפתה מן חצר לחסון טללים ורסיסים שכן חשם לכך הכחוג
)3לפי שגלימי
י החנ אינואלא כטפתה אתסו הצר
כתבן .תלשון משובש