הראי"ה קוק
מהדורה לא מוגהת
האותיות2 ……………………………………………………………………………………………………………………….
התגין 12 ………………………………………………………………………………………………………………………..
הנקודות 16 ……………………………………………………………………………………………………………………..
הטעמים 19 ……………………………………………………………………………………………………………………..
הברקה 29 ………………………………………………………………………………………………………………………
"התגין" 35 ……………………………………………………………………………………………………………………..
הנקודות 36 ……………………………………………………………………………………………………………………..
טעמים 38 ……………………………………………………………………………………………………………………….
הערות 42 ……………………………………………………………………………………………………………………….
צפיה 43 …………………………………………………………………………………………………………………………
השרשים 43 …………………………………………………………………………………………………………………….
האלף 43 ………………………………………………………………………………………………………………………..
הבית 48 …………………………………………………………………………………………………………………………
הגימ"ל 53 ………………………………………………………………………………………………………………………
מאמר על תבנית אות אל"ף מכתי"ק 55 ……………………………………………………………………………………..
1
המחשבות הקודמות לכל האותיות הן משוטטות בנו פנימה תדיר .אנחנו צריכים לחשוף את האומץ
האמיתי שלנו ,את צורת האריאליות הנשמתית שבקרבנו ,כדי לעמוד תמיד על אופים של אותם הציורים
הבלתי מצויירים ,אותם התוארים העומדים למעלה מכל תואר ,כדי שנכיר את הדר נשמתנו .ועל פי אותם
הרעיונות העליונים יסתעפו אצלנו הסעיפים של המחשבות הפוריות המתגלמות באותיות .ובהברא בנו
האותיות ,יתגלו הנקודות ממקור המחשבה הקודמת להם ,והטעמים יתגוונו מאותו המקור העליון ששם
שרויה היא המחשבה הקודמת המחשפת את האותיות ,שהאותיות עצמם בניתוחם קיימים שם בצורה
אידיאלית מיוחדה' .מתוך תביעה עליונה זו הרינו באים למדרש האותיות ,שיביאנו להארת הנקודות,
והטעמים ,ותגיהם יזהירו לנו את אורותיהם ,והתיבות והמאמרים ,הפסוקים והספרים ,יפיצו עלינו את
קרני הודם.
האותיות
"אל'ף"
האלף מעיר בנו את המחשבה של הראשית ,ההתחלה הקדומה .אנו צופים את גדולתה ,והננו משתוממים
על יקרת חזיונה .היא אומרת לנו אומר סלה להקשיב ,ללמוד ,לאלף .האולפן זהו תרגום הלימוד .יודעת
היא הנשמה שכל הבא בלימוד איננו מקורי .מקורי הוא הרעיון הפנימי שאינו מבוטא ,שהיה יהיה נחלת
העולם ביום הגדול שאיש את אחיו ואיש את רעהו לא ילמדו עוד לדעת את ד' ,כי כולם ידעו אותו מקטנם
עד גדולם .הלימוד הוא תרגום ,אחוריהם של הפנים המחשביים ,לא הערות הנשמתית כ"א תרדמתה .זאת
היא תורת הוראת האלף בשמו .ביטויו הקרוב לאלף המספרי יביא אותנו לחשוב ע"ד מדרגת המספר
הרביעית :יחידות ,עשירות ,מאות ,אלפים .ההגיון החתום ,ההגיון המחשבי ,ההגיון המילולי ,וההגיון
הנשמע .הלימוד יבא במערכה הרביעית ,בההגיון הנשמע ,בכריית האזנים ,מדרגה הרביעית ,שריבויה
הוא מיעוטה .היו"ד העליונה של האלף מזכירה אותנו את העושר ,את הריבוי המבוטא ביסוד המספר
בהתרבותו ,שממנו אנו מציירים את כבוד הגודל של האחדות של ריבוי וגודל האצור בו .מתוך העושר של
הריבוי שבא מצד הגודל הנושא בכחו כל ריבוי ,כל עוצם ,וכל מתרבה ,וכל מוגבל-מתוסף נובע ממנו) ,זה(
הרי אנו מתארים בהיו"ד התחתונה ,הריבוי הממשי .והיחש הנמרץ שבין הריבוי המוחלט ,שבסוד
האחדות המעולה המוחלטה ,ובין האחדות המוגבלה ,המצבת דברים מסומנים בגבוליהם ,איננה נגיעה
ישרה ,לא יוכל התוכן המוגבל לגעת באותה העליוניות המתנשאת ממעל לכל גבולים ומצרים ,כ"א מתוך
היסוד המזהיר שכל נקודה לא תסמנהו ,תצא תכונה קוית אלכסונית ,המתחילה מהשמאל של העליוניות,
כלומר מאותה התכונה של הכח הנשגב ,שיש בהעליוניות הצחה למעט כחה ,להאפיל אורה ,כדי שתהיה
נראה ומבהיקה לעיני כל מוגבל ונתפס בציור והכרה ,מזה תצא הנהרה ,וכל אשר תשפיל לרדת היא יותר
מימנת ,כלומר יותר מתגלה ברב עצמה במערכות התחתיתיות ,ובמעבר אלכסוני זה יגע התוכן העליון של
הריבוי המאוחד מצד אחד ,מגע דק וקלוש ,המספיק לפי עזוז החיים שבו למלא הכל חיים ושפעת מציאות.
ומהצד התחתיתי יגיע לקו אלכסוני זה התוכן היותר מזוקק ודק מהריבוי המתרבה ,המוגבל והמתפצל
לענפים אין קץ ,הבונים עולמי עולמים אין תכלית .וכולם מתאחדים בחטיבה אחת ,ויאיר ברק אור של
ראשית האורים ,האלף בתבניתו המכתבית .א וההכרה הכהה התרגומית ,האולפן הארמי ,יגיע להלמ"ד
הלשון קדשי ,ושניהם יחד ישחררו את המבטא ,יתירו את הכח המילולי ממאסרו ,והיה לפ"ה ,אשר
בכל זאת עודנו אסור ברום אחדותו הדוממת ,האומרת פ"א באלף ,תחת הפה הההית המבלטת .האלף
2
בצורתו המבטאית מציירת לנו את סמל השור ,בהמת הכח והעבודה ,בעלת העול ,שמכחה יבאו התבואות
המחיות ,ורב תבואות בכח שור .כל העז הרוחני המהוה את המון הציורים הבאים ומסתעפים כלול הוא
בכח הצורה ההתחלית ,בה הכל ,וכח גבורתה מתגלה ביצירות הפרטיות ,ההוות ומתגלות ,אחד לאחד
למצא חשבון.
"בי"ת"
בית ,אחרי שיש תוכן ,שישנה צורה ראשית ,הרי כאן תפארת אדם לשבת בית ,צריכים כבר להכין בית
קבול אל הצורות המתהוות ,אל המון החיל הבא ושוטף .הסיכוך והאטימה הפועלים שלא תופיע
האורה בשפעתה הצורית המופשטה הם הם הגורמים לחומר שיבנה ,לבית קבול סגנוני ותכסיסי
שיתכונן .פתיחתו של הבית איננה מול האלף ,לעומת הצורה המופשטה הכוללת כל בקרבה ,כ"א לעומת
הרכוש הבא ,המוגבל עכ"פ באיזה מובן ,עד כדי להכנס בתיאור וחשבון .עבות וחזקות הן המחיצות
החוצצות לעומת המעל והתחת ,ממעל לכל גבול הרי התעופה הרוממה שרויה בלא גבול ומצר ,ומתחת לכל
גבול הרי הוא ג"כ כממעל לכל גבול ,הרי גם שם התעופה הרוממה שרויה בלא גבול ,אין המעל והתחת
מתיחסים לערכיהם כ"א במקום שהגבולים שולטים שם ,ולהציב המעמד שלא יחדר האור הבלתי מוגבל
ויטשטש את כל הצורות האפניות המוגבלות ,לזה צריך בנין איתן ,חציבה חזקה ,כמין מעזיבה .אמנם גם
להגביל את הגבול מצדדיו הננו עסוקים .אמת הוא שפונה הוא התוכן המגביל את הגבולים לההמון
הרב של הנגבלים ,אשר שטפו ויבאו כשטף מים ,אבל לא כל הנגבל מתגלה בצורה הוייתית ,וצריכה להיות
מחיצה דקה החוצצת ומעכבת גם את כח חלוש זה שלא יחדור במקום שאינו ראוי לו .הציור אשר ישאר
בתעלומה ,בעומק הדממה ,ראוי לו להתעכב ע"י מסיפס ,מחיצה דקה ,מבלי לחדור אל הגבולים הצריכים
להצטיר ולהגלות ,לא ממעל ולא מתחת לכל המוגבלים הוא התוכן המתעלם בעומק הסוד ההויתיי ,בצדו
ובדרגתו של כל המתהוה הוא עומד ,אבל מעוכב הוא ,וגדר של שושנים מעכבו מלפרוץ פרצות ,בטנך
ערימת חטים סוגה בשושנים ,מחיצת הבית הימנית הדקה.
"גימל"
אחרי שבאו התוכנים של ההויות לגבולם ,נערכו המשקלים אלו כנגד אלו ,ומציאות המשפט ,הגומל
גמול של מדה במדה ,בא והתגלה .גם יתאר שאלו אשר היו כיונקים משדי האם ,קשורים אל היסוד
המחיה בראשית ההתגלות של כל היש ,נגמלו ונעשו עומדים בתוכן מיוחד לעצמם ,מתגדלים
מתוכיותם ע"י תנועתם העצמית המכוונת להיות מקבלים את הופעת השפעה ההוייתית ממקור החיים
הראשיים .ממרומים ,מעילוי הדרגות עד תחתיתם ירדו המצויים ,כפי תיאור החלק של הצורה הו"וית
שבאות .ובשפלות התחתיתית ,במקום אשר יצערו ויחשכו הענינים המוזרחים במדתם היותר מצומצמה,
יחל הריבוי המספרי בצורתו המוגבלה ,בצורה שעתיד להראות ריבויים ,שאין מקורם האחדותי ניכר בהם,
בגילוי והארה .עקב הגימ"ל שבתואר היו"ד ,שמגע דק מחבר אותו אל החלק התחתיתי של הוי"ו ,התיאור
אשר להתפשטות של הצורה הגשמית שבבעלי חיים הרגילים ,המבטאת במראה הגמל ,ציור הכבדות
הגשמית והכמות העבה ,מוצאה פה מקום להתאר ,כי ירידת ההדרגות הן הן הגורמות לההתגלות
החמרית ,גניזת האיכות היא הגורמת להתגלות הכמות ,שקיעת האורה מציירת את המחשכים ,והגרעון
מביא את התוספת ,שכל המוסיף גורע .הירידה הזאת מביאה היא ג"כ את ההבטאה מה שאין המחשבה
הברורה מרשה את התגלותה והגלמותה .גי ,עומק ,מל ,דיבור ,כעין החשמל ,עתים חשות עתים ממללות .
3
"דל"ת"
הדלת השכלית ,פתיחת ההשגות העליונות ,הבלתי מוגבלות ,קשורה היא בכל המוגבל הקצוב,
הדלות ,העניות של השפעת היש שבמציאות המוגבלה ,זאת היא הגורמת שיוכלו היצורים המוגבלים בכח
השגתם לפתוח את הדלת וללכת מחיל אל חיל .הדלת היא ג"כ מרוממת ,ושואבת את לשד החיים ממעינות
התהום העליון ,דלה דלה ,ע"י המון הרשמים הגשמים במקומם ,וע"י כל מוגבל בכלל .הדל"ת בשני קויו,
יתאר את הכמות ואת האיכות של העולם המוגבל .האיכות זהו תוכן העליון היסודי המעובה ,החוק
במציאותו ,אשר קצהו הימני ,כח העז שבו המהוה ומחיה ,מחולל בחילו את הכמות המתרבה .משאיר הוא
הקו הכמותי ,את היו"ד מלאחריו ,היסוד המספרי ,הכח המרבה ,עומד הוא ומנצח על התוכן הכמותי
מתוך החיל של התוכן האיכותי ,וההויה המוגבלה הולכת ומתגדלת ,הדלת הננעלת הולכת ומתפתחת.
הקו הדק הוא התוכן הממועט ,הכמות ,ההולך ונמשך משפעת האיכות ,שהיסוד המספרי האיכותי נותן בו
לשד החיים וכח ההתרבות.
"ה"א"
שמוכנים הם הציורים אחרי הגבלתם ,שהם ראויים להיות מושטים לנו כבר לפעול בהם ,עליהם
ועמהם ,תורה לנו הה"א בביטויה ,הא לכם זרע ,כח פועל מפורד ,כח בדול בלתי מחובר בעצמיותם של
התוכנים המוגבלים בא ומצטרף אליהם .ובהצטרפות זו הפעולה ההכנית נעשית .הכח הפועל הרי הוא
הבסיס העומד בשמאלה של הפעולה ,לא את המקום העצמיותי הימיני הוא תופס ,כ"א את המקום
המקרי הצורתי במובן צורת הפרט ,איננו גבול וכלול בתוכן הציורים עצמם ,כ"א עומד הוא מנותק
מהם ,ופועל בקרבם .הוא כולל בקרבו צורות שונות ,לפעמים הצורה האיכותית המספרית ,ולפעמים
הצורה הקוית הכמותית ,תבנית הוי"ו או תבנית היו"ד ,רושם המדידה או המספר ,הנכלל בתוך הצורה
הה"הית להשלימה ולשכללה.
"וי"ו"
התוכן המדידי ,בכל מהותו ,מתפשט הוא למטה למטרתה של התאחדות התוכנים ,הציורים המוגבלים
וכל הסתעפותיהם .בחיבור הזה שהוי"ו בהוראתו השמית והגלמית מורה עליו הולך משך החיים ומתגלה,
החלקים המפוזרים שבצורות גולמיים מוצגים מתארגנים ,ושפעת החיים הכלליים האמיצים הולכת
ומזדלפת בהם .ההוראה המילולית הדקדוקית של הוי"ו ,נושאת עליה ג"כ את התוכן של החיבור
והאיחוד ,היחשיות וההצטרפות המביאה את ברכת השלום ,בכל דבר שלם ,ששלמותו באה מקיבוץ כל
חלקיו והתאמתם יחד ,המתעלה על סגולת הזמן ומערבת את העתיד עם העבר.
"זיי"ן"
כשהחיים באים למציאותם כבר רבו נגדם המונעים והמפריעים .היחושים המדוייקים הם כ"כ
משוערים ומכוונים עד שכל הפרעה קלה של איזה יחש וערך כבר היא מעכבת ,משבתת את החיים ונוטלת
את הדר זיום .ע"כ צריך הזיי"ן לבא ,הכלים שהמלחמה נאסרת על ידם נגד כל מפריע ,נגד כל אויב
ומתנקם ,הנצחון המלחמתי ,השארות החיים בצביונם המלא למרות כל המון מפריעיהם ,איננו לקוח
4
מהיו"ד האיכותית בהתפשטותה כערך הוי"ו ,לא התפשטות האיכותית תכין את הנשק ,את הכח לכלות כל
מפריע ,כ"א מהיסוד האיכותי הבלתי מתפשט ,המרומם בתוכנו ,כשהוא לעצמו ,שממנו מושקפה היא
ההזרות של כל רע ,מתוך מרכזו יבנה הזיי"ן את מערכות בניניו .והתכונה הלוחמת ,היא בעצמה ג"כ
תכונה מכלכלת וזנה ,נותנת מחיה לכל הערכים הצריכים להיות מתכוננים לבנין העולמים וכל
תולדותיהם.
"חי"ת"
השבר שבא בציורים המתנגחים זה בזה ,אידיאלים הסותרים זה את זה ,זאת החתת ,המחיתה ,באה
בתחילת השכלול בתור הקדמה לבנין עולמים שלם ונהדר .שני זיי"נים זה לקבל זה ,מחנה מול מחנה,
הזיי"ן של החיל ההורס ,ולעומתו הזיי"ן של מחנה הבונה ,המהרס את ההורס ,מתאחדים יחדיו
בהתנגשותם .וההרעשה הוה ,המחיתה מתגלה ,והרעיון העליון מחבר את הזיי"נים יחד ,ברום עולם ,יושב
סתר ,הגיון נורא ,חושב מחשבות ועצות מרחוק ,שם החי ,שם החיות ,שם יחש החיים אל כל אשר חיים בו
מפכים ,חית תוריך עדת ענייך ,עז המלחמה ,והמלחמה נגד המלחמה ,מהוה את החיים בכל ערכיהם
ומובניהם ,בכל סעיפיהם והסתעפותם.
"טי"ת"
אוצר הטוב מתמלא ,הפרטים כולם מתמלאים בסכומם ,מוכנת היא כל המחנה של הפרטים האחדים
להכלל בהכלל המספרי ,ועולם ההכנה בכל עשרו וטובו הוא מעוטר ,סמל הטוב הגנוז .התפשטות החיים
מימינו .הוי"ו הימיני עומד חמוש ושבע בשפעת טובו .הפרטיות אינה מוכרה כ"א בפנימיותה ולעצמה,
לפיכך לא יתרבו השמות העצמיים ,והסקירה העצמית הפנימית גונזת את הטוב ,וכופפת את ראש הוי"ו
בהמשכה אל תוכה .עומד הוא הזיי"ן כח הקרב והמלחמה מעבר מזה ,וכח המכלכל ומזין מעבר מזה ,בצד
השמאלי ,שומר את אוצר החיים והתוכניות הפרטית מכל איבוד וכליה ,מכל צר ושוסה .חזק הוא הבסיס
התחתיתי השומר את ערך החיים של הפרטיות ,האחדים ,בין מצד המחוייב בין מצדם המשולל ,שלא
ישקעו בתהומות האפלה ,ושגם ברדתם ירדו ירידה שהעליה היא נוחה ואפשרית ,מוריד שאול ויעל.
והעליה מובטחת היא ,מפני שבאמת כבר ערוך הוא הבסיס החזק השומר מירידה תהומית ,שנשענים
עליו יסוד החיים המקשר והמאחד ,ויסוד הזיי"ן השומר והלוחם .והכל עולה למכון ההשלמה המספרית
בפרטיות ,שטובה נעלם בפנימיותה ,וביטויה ג"כ נעלם מכל הוראה מאתנו ,אף כי בטח יש להצלצול
הוראה כמוסה ,אבל מתאים הוא ג"כ עילום השם בתור ביטוי גלוי למהות התוכן החבוי של הטי"ת.
"יו"ד"
המספר בשלמותו בהתאחדותם של הפרטים כולם ,בכללותם כבראשית הוייתם באחריתם ,מציין את
תכונת היו"ד בציורה הנקודתי ,צמצום וריכוז ,נגיעה ציורית ,והתעלות אל מה שאפס בו כל תואר וכל
ציור .והציור בעצמו הוא רק דמות אפיסת ההכרה ,נקודה שחורה שאין בה שום חישוף של לובן ושל בוהק,
זהו האוצר הנשגב ,שכח הי"ד הפועלת מתמלא בגינו באוצר החיים .והמשכת התנובה העליונה ,שמבטאת
את הביטוי של היו"ד ,הנקודה ,הקו והשטח ,שהם מתגלים בהדרגה בהבטאת היו"ד ,בהתגלמות מבטאו
ע"י היו"ד הוי"ו והדל"ת שבו ,מורים שהולכים הציורים פה ונגשים כבר להגלמת המפעלים ,ליצירות
מפעליות ,המזדרחות מתוך השיגוב המופשט ,הנשגב והעליון מכל רעיון .ההסתעפות לא באה עד הציור
5
המעוקב ,כי אם עמדה על הגבול של השטח ,להודיע כמה רמו ושגבו ארחות המפעלים בהיותם עומדים
בשיגובם הצורתי אשר בהעמדה הרוחנית ,כי כל הגבלה חמרית לא תגע בה ,כ"א במגע היותר דק וקלוש,
המתקרב אל ההויה המגושמה ,שתחתיתה היא רק השטחיות הגוונית ,שמראה העין ,רק הוא ,יכול
להקשר בו ,אבל לא תפיסת היד.
"כ"ף"
באים הם המהותים הנערכים זה לעומת זה ,בכל צירוף כללותם ובכל יקרת ערך פרטיותם ,לידי
הצטרפות ערכית ,שהכף המקבלת את תכונת המשקל וההערכה המשוה באה לפעולתה ,יחד עם הפעולה
הטכנית המתגלה בכפים ,שראשיתה היא הכפיה המכרחת את ההתפשטות הכחית של ההתהוות להתגלם
בצורה ידועה ,בתכונה מדוייקה ,ע"פ החפץ והמגמה היסודית .הכ"ף בצורתו ,כח המפעל ,לא הנתוח של
הפעולות המתפרדות ומהוות ומתגלמות בפרקיהם השונים והמחולקים ,כ"א הופעת הפעולה והזרחתה
בשטף חייה ,שהיא הופעה אחת ,מתגלגלת בכל אופניה ,תופסת את הרום ואת התחת בתפיסה חזקה
ומעובה .חוצצת בפני הימין בחציצה דקה ,מה שהוא ממינה של ההופעה הפעולתית אלא שהוא מנוע
מלבוא אל תחומה הרי הוא נגדר במסיפס ,דיה מחיצה קלה כמחיצת הבי"ת הימנית ,אבל הרום והתחת
בחזקה הם חוצצים ,ההפרדה מצד העילוי או מצד השפל שלא להכנס בחוג המפעלים היא איתנה ועמודית,
חסינה כחוסן השמים ומוצקה כיציקת הארץ .אמנם מה שלא התגלה בהמפעלים ,ועתיד להתגלות ,מה
שהוא בכח ואינו בפועל ,על זה פתוח הוא פתח הכ"ף .הכ"ף יכניס בתוכו ,במשקלו ובעצמת פעולתו ,את
כל תנועת כפים אשר יבואו ,אשר יקומו ויעמדו ,מראשית עד אחרית לעדי עד ,כל הטכניקה בכל מעמקיה,
כל הבינה היתרה של האדם שהיא מעין דוגמא שלמעלה.
"למ"ד"
באים אנו לאותו המעמד שההקשבות העצמיות כבר נגמרו ,כל מה שכל מצוי משיג וכל אידיאל חי
מקיר מרוחו פנימה ,לצייר ולפעול ,להוות להרחיב ,להפרות ולהוליד ,כבר בא ועומד על מכונו ,ומתחילה
היא ההתרחבות הציורית מתוך הספיגה שכל נושא סופג אל תוכו מחוצה לו ,כאן באה כבר כריית האזנים
לכלל עמדתה ,והלמ"ד בא לסדר את ארחות השפעותיו .מקבלים הם דין מן דין ארחות חיים ורגשי
חיים ,הדרכות תבוניות וציורי דעת ,שפעת חפצים והמון רצונות .הלמ"ד ,בצורתו המתרוממת מעל השיטה
השוה ,מביא את הרעיון החיפושי המתרומם למעלה למעלה ,לתור מה שהוא מעל לרוחו והכרתו ,רצונו
ועמדתו הפנימית המהותית .אמנם ההתנשאות הזאת תמיד גורמת היא שהצד התחתיתי של תוכני הלמ"ד
גם הוא יתרומם עכ"פ הרמה אלכסונית אל על ,שאיפת ההתנשאות לצייר ע"פ הנשגב גם את הציורים
התחתיתיים ,ולהתאים את הסדרים ע"פ הרוממות הנשקפת בתחום הרום ,אחרי הנשקפת בתחום הרום,
אחרי התעלותה של הצפיה למעלה ,מבולטת היא בנטייתה הרגלית של הלמ"ד .הקו האיתן שהקוים
המתפשטים ממעל ומתחת נמשכים ממנו מלמדנו את היסוד הלימודי הבנוי על איתניות ההבדלה שבין
הרום והתחת ,על יסוד הכרת הערכים והבדלת התוכנים למיניהם וסוגיהם .ההתרגלות שביסוד החיים
ההולכת בכל יצורי עולמים ועולמי עולמים ,שיש לה עסק עם מורשת דורות ומורשת עולמים ,השמה את
אותותיה אותות ברשמי החיים השוטפים מדורות עתיקים ,ועולמי עולמים חולפים ,הרי הם כולם נשואים
וכלולים ביסוד הלימוד שתכונת אות הלמ"ד בעז גבהה וחטיבותה מצלצלת כפעמון ברוחה ,בקול עז,
הנושא בחילו הכביר את כל המגדלים הפורחים באויר המצוחצח של הרום העליון.
6
"מי"ם"
מזיגת הענינים המצוירים זה בזה ,שטפם הכללי אחר שהוכללו צורותיהם הפרטיות בשטף הכלל הגדול,
העתיד לעשות מאמר שלם מהמון נקודות מחשביות ,ומפעל ויצירה עולמית מהמון כחות כבירים בודדים
אין חקר ,כל אלה יגלה לנו המי"ם בביטויו המי"מי .הלימודים מתגלמים התגלמות מחשבתית ,חונים
איש על דגלו בציוריהם ,מתגברים כל אחד בחוגו ,בשיטתו ובמהלכי אידיאליו ורזיהם ,וכולם הולכים
ומתמזגים מזיגה רוחנית לנהר פלגים של שטיפה שכלית רצונית מתאדרת ,מקולות מים רבים אדירים
משברי ים אדיר במרום ד' .המי"ם בצורתו המכתבית ,בציור של הרכבת בי"ת וכ"ף שבחלקו הגדול
הראשון הימיני ,מורה פעולה חפצית ומחשבתית פועלת ועשירה בכח הכפי שבו ,קיבול לרשימות עליונות,
המתגלות ע"י המפעלים ,מצד הביתיות התחתיתיות שלו ,התאחדות המפעל והרישום האצילי של קבלת
ההארה השכלית מראש צורים ,ע"י שטף החיים ממקור תעצומתם שהוא מתלוה אליהם בצורתו של הוי"ו
הסוגר ,המתחבר אל החלק היסודי של הכפביתי שלו ,אשר באומץ הוייתו הימינית ,כולם יחדו יעשו את עז
המאמר שימצא פתח לשטף האורה המוסגרה בתוך המפעליות והרישום האצילי לחדור מחוץ לחוג המגביל
את הויית המאמר וערכו .ומלמעלה מגע דק וקלוש מחבר את שטף החיים העצמיים אשר יתגלו בתור
תוארים צדדיים ,הצד השמאלי שבההויה ,ויחוברו לעצמיות יסוד המאמר בכבוד גבורתו .ופתיחה עליונה
תשאר ,שבה תתפרץ אורה עליונה ,מהאור הבלתי נמצר החופף על כל הרשום ,על כל הנכתב ,על כל
המתגלם ונכנס בכלל ספר וסיפור .עז גבורת המאמר בהמון ערכיו וצורותיהם ,והחיים והמפעל והקיבול
הרוחני ,יחד בהשלבם עושים הם את המזיגה הרוחנית ,הנותנת מקום לשטף ,לנהר הולך והומה ,לחיים
רוחניים ,שכליים ,רצוניים ,בהמון עולמים ,שמרוב עזם יוכרו אך בשטף הכללתם ,בריבויים ותעצומתם,
כחק המים ושיאם.
"נו"ן"
הנו"ן במבטאה מפנה היא את הגיונינו אל אור החיים אשר הוא מזדרח בנקודות המיוחדות מאוצר
השטף הכללי ,יסוד המי"מי .המושגים ,הציורים ,החפצים והשאיפות ,בהמזגם יחד ,בהתנשאם למרומי
ההכללה ,בהקבעם בצורתם השוטפת וההומה ,הרי ההארה הכללית עומדת בה באפס תפיסה פרטית,
ומכח הצורה האמיצה ,נקודות חיים רבים לרבבות אין מספר מתגלים .דגי הים בתואר מעורפל
הנם מתראים ,בשפת התרגום השואבת את אורה מהמקוריות האיתנה מתגלה תוכן הדגי .הנו"ן ,התגלות
החיים המרובבים ,מתוך האוצר המזהיר כולו באור נגוהות מרובבות ,מאוחדות ומאורגנות ,ממוחיות
למזג אחדותי מלא שטף ועז ,מכריחה היא את החיים לעמד במלחמה ,בכלי הלחם ,בזיי"ן ,מלחמות ד',
בעולם המדע והמוסר ,בהיצירה הרוחנית ,ההגיון והשירה ,וכל פאריה ציציה ופרחיה .זאת תבליט צורת
הזיי"ן שבנו"ן בראשה .והצד הכ"פי שבתחתית הוא יורה לנו לא את ההשלמה המפעלית והגבלתה ,כצורת
הכ"ף השלמה ,כ"א את הכח המפעלי החבוי והאיתן שהוא נטוע בעומק החיים ,העושה ע"י ההכשר אל
המפעל את כל מהות צורתם ,להמון רבה של רבי רבבות ,סוגי סוגים ,של עולמי עולמים אין קץ .תיאור
חמשים שערי בינה ,מקור יצירת הנשמות.
"סמ"ך"
סמיכת המציאות ,הרוחניות והחמריות שבה ,בכל ערכיה ,היא בהסגרה בגבולה ,בהיותה נשמרת
7
מבלי לעבור חוקה וערכה ,זאת היא עמדת הסמ"ך בצורתה בכתב .ההגבלה החזקה ,המקפת סביב ,מבלי
תת מקום לצאת מתחומי ההקצבה המציאותית ,ברעיון וברצון ,לא למעל ולא לתחת ,לא לימין ולא
לשמאל ,אינה בעצמה ערך לחיים ולמציאות ,ההגבלה היא תמיד שלילה והעדר ,אבל הגבלה זו מוכרחת
להיות חודרת בכל הויה מפורטה מאיזה ספירה שתהיה ,כי בה תופע הנהרה של הצטיינות המציאות
הנשארת סמוכה לאותו התוכן והחלק המיוחד שהחיים קולעים שם את מטרתם.
"עי"ן"
הציורים והמושגים אחרי הסגרם בתחומם וחוגם ,אחרי הסמכם בסמיכה חזקה בגבולי מהותם ,הם
מוציאים אז את הבהקת אורם אל הפועל ,אז העין הרואה יוצאה ממחבואה ,והראיה בכל גווניה מתחילה
לפעול את פעולתה .שטף החיים אשר בהוי"ו ,עז ההגנה וכח הקרב אשר בהזיי"ן ,אינם מתחברים פה
בשרשם האידיאלי המחשבתי ,רק בבסיס המעשי המגמתי .השלילה שהיא זורה את כל ההשפעות
החיצוניות ,את כל ההופעות המטשטשות את הבירור המפורט של הנושאים הרצוניים והשכליים בכל
דיוקי אופיים ,ביסוד זיי"נה ומלחמתה מצד האחד ,ומצד השני האפנה החיובית של המציאות והישות,
ששניהם מוצאים בסיס לרגליהם בההגבלה התחומית שמעבר התחתיתי ,למנע את המחשכים ,לעכב את
הירידה ,את ההשתקעות בתהום התוהו והכליון ,בתהום ההתפזרות והאבקיות ,הם הם הגורמים את
הופעת כח העין לצאת לפעולה .והראיה הכללית ,את כל היא רואה ,אל ראי ,הכל מוצג בכל הדיוק ,בכל
העמדה והחטיביות ,לא תשיג יד הכליון לכחד את הראיה הבהירה הכוללת ,שכל הפרטים בה חיים חיים
איתנים ונוצצים בעושר בהיקותם.
"פ"א"
מתמלא הרוח מלא אוצרו ,מתכנסים התארים והמתוארים ,הציורים בכל סעיפיהם ,המון
המאויים לפלגותיהם ,הפרטיות כולה בכל עשרה ,השטפיות הכוללת בהמון גאונה ,האורה מבהקת ,והעין
סוקרת .הנשמה מלאה היא עז ,רוחה כביר ומעינותיה מתגברים ,אז בא הפה למעמד השתלמותו ,המבטא
לוקח את מקומו ,והמילוליות מתחילה להיות מקשקשת בצלילותיה .הפ"א במבטאה תזכיר את הפה
המדבר ,המכיל את אוצר הניב ,את השפה לכל עשרה ואוצרות מכמניה ,שהם מתאדרים ,מתגברים
ומתפלגים בהמון רבה לארצות וללאומים ,לעולמים ולמהדרותיהם .גבורת הספר של היו"ד ,אצורה היא
בתוך כח הקיבול הרוחני של הבי"ת וכח המפעל המעשי של הכ"ף ,שנתנו שניהם מהודם על היסוד הראשי
של התמונה הפ"אית ,וע"י כלי הרעיון ויצירת המפעל מוציא הרעיון המספרי את כחותיו
המרובבים ,והבנינים משתכללים ,מתרחבים בתוך חוגם ,ומכילים את התחמתם ,האומרת ,עד פ"א תבוא
ולא תוסיף.
"צד"י"
נרדף הוא הצד"י במבטאו הנסמך אל הקו"ף הבא אחריו להיות מבוטא בשם צדי"ק .מושג הצדק,
בכלליות ובפרטיות ,הרי הוא משתכלל בקיבוץ הצבעים כולם ,בעריכת כל הכחות כולם על מכונם ועל
סדרם ,במקומם ושיעורם .הצדדיות ,הרישום של היחש של כל נושא בכל ערכיו אל מה שחוץ לו,
החפץ הפנימי שהצדדים כולם של כל מושג ,של כל מצוי והוה ,שהם הם הנוגעים בהעולם החיצוני ,הם
יהיו יחושים מלאים צדק ,וצדקת ד' תגלה בכל עולמים ובכל תכונותיהם ,תנועותיהם והופעותיהם ,מילוי
8
זה והרכבה זו מציינים את מלא הצדק האישי ,אור היסודי של צדיק יסוד עולם ,שהתהוות רצון מלא יפעה
זו היא בנין העולם כולו ,שכלולו ותקומתו .החיים הנקודתיים המסופגים מאור החיים השוטפים הכלליים
עם כל מלחמותיהם ,ונטייתה של המלחמה וכח הזיי"ן אל היסוד של אור החיים ומגמתו ,לא אל
המיתה והחרבן שהיא שאיפת הרשע ,יגלה לנו הצד"י בתמונתו ,תמונת נו"ן ,ספיגת החיים ,סמל ההפריה
וההתגלות החיונית מתוך השטף המלא של התמזגות כל הפרטיות אל הכלליות האיתנה ,מקולות מים
רבים אדירים משברי ים אדיר במרום ד' .הזיי"ן נמשך הוא אל הנו"ן ,מתעקם הוא ובא אל חיקו ,והבסיס
המעשי ,המתגלם בפועל וביצירה של הצדק ,הצדקה והצדיק ,בכל צדי צדדיו ,בכל יחושיו וקישוריו ,הולך
הוא ומתגדל ,מתארך הוא המעמד התחתיתי ותכונתו מתגדלת ,חזק הוא הבנין השומר את כל העומדים
עליו מירידה תהומית ,יראת ד' מקור חיים ,למען סור משאול מטה ,ומגדל עז שם ד' ,בו ירוץ צדיק ונשגב.
"קוף"
בכל המון ההויה המלאה עושר כחות ,רבי רבבות תנועות ,רצונות כבירים ,עולמי עולמים לאין
תכלית ,שהשפעת החיים הולכת ומפעמת בהם בתכונה מקורית ,שכלית ,חפצית ,מהותית ,חיית ,בא אור
התולדתי שמבהיק ממנו כדמות נגוהות השפעיות ,שמקור החינוך ,התרגולת ,המורשה ,וההתהלכות
הדורית ,התקופית ,העולמית נובעת משם ,זאת היא תכונת החיקוי ,הנטיה של ההתיצבות בתואר המעמד
המושג ממעל להגבול המוגבל של היש המפורט הנערך בערכיו המיוחדים .הקוף מחקה הוא את האדם,
והקופית האנושית היא הצטלמות החיקוי החודרת בכל השטחים ,הפועל בכל השדרות לפי ערכיהם.
החיקוי הטוב המשכלל את הישות הוא מקור הפאר וההתהדרות ,המעלה את כל שפל אל רום ,מכון
המנהגים הטובים והקבלות היקרות שהן הולכות משרים וקולעות אל מטרת רוממות צביונו .הקופיות
הרעה היא ההריסה של החיקוי ,שאינה לפי התוכן ,הענין ,והכונה היוצרת ,החמושה בעדי
הצדק המוחלט .הציורים והנושאים ,ההויות והתנועו