אונ' העברית בהר הצופים
אהבתו של ר' חסדאי קרשקש
מרכזיות רעיון האהבה במשנתו של רח"ק
והפולמוס עם הרציונאליזם היהודי
ורעיון האהבה הנוצרי
עבודה לשם קבלת תואר מוסמך במחשבת ישראל
מגיש :אילון שמיר
מרצה :פרופ' אביעזר רביצקי
סיון תשס"א
יוני 2001
תודות:
ראשית – לפרופ' אביעזר רביצקי ,שבהשראתו נולדו הרעיונות לעבודה זו ,ובהנחיתו יצאה לפועל.
עצותיו והערותיו עזרו לי לגבש את הרעיון הראשוני למבנה מוצק .שנית – לפרופ' זאב הרוי ,על
מחקריו והערותיו; לד"ר יהוידע עמיר ,על עצותיו הטובות תמיד; וליואב רובין ,על קריאתו
האינטיליגנטית והערותיו.
ועל כולם – להילי אשתי ,על תמיכתה וסבלנותה .שלי ושלכם – שלה הוא.
* אופן ציון ההפניות:
מובאות מ'אור השם' לרח"ק – מצויינות בסוגריים בגוף הטקסט ,לפי מספר העמוד במהדורת
פישר ,ירושלים תש"ן .שאר מראי המקומות – בהערות בתחתית העמוד .הפריטים הבבליוגרפים
מופיעים בתחילה באופן מלא ,ואחר-כך בקיצור .רשימת הקיצורים – בבליוגרפיה בסוף העבודה.
2
תוכן עניינים
פתיחה_____________________________________________________________5
חלק א' :מרכזיות מושג האהבה ב'אור השם10__________________________________.
פרק א10_________________________________________________________:
א .1.איחורו של 'רובד האהבה' ב'אור השם'11____________________________.
א .1.1.איחורו של רובד האהבה בכלל 'בבחירה' )מאמר ב' כלל ה'(12_______.
א .2.1.איחורו של רובד האהבה בכלל 'בהשגחה' )מאמר ב' כלל ב(18_______.
א .3.1.איחורו של רובד האהבה במקומות נוספים19__________________.
א .4.1.מסקנות והשלכות21___________________________________.
א .2.הגדרת מושגים השייכים לשדה הסמנטי של המושג 'אהבה' ב'אור ה''23_______.
פרק ב :אהבת אלהים31_______________________________________________.
ב .1.אהבה כתואר עצמי של האל31____________________________________ .
ב .2 .תיאור האל כאוהב33__________________________________________.
פרק ג .הבריאה כביטוי לאהבתו של האל38__________________________________.
פרק ד :ההשגחה –
אהבת אלהים את האדם והעולם ,ואהבת האדם את אלהים40________________.
ד .1 .האל האחד יודע את פרטי המציאות ,ושופע אותה באהבתו40______________ .
ד .2 .השגחת-אהבה מיוחדת על ישראל ,אוהבי האל45_______________________.
ד .1 .2 .החטא הקדמון45_____________________________________.
ד .2.2.המילה – שחרור מהחטא הקדמון,
וסיבה לאהבה יתרה של אלהים לעמו46___________________________.
ד .3 .2.העקדה – קרבן אהבה ,המביא לאהבה יתרה של אלהים48_________.
ד .4 .2.התורה – סיבה לאהבתו היתרה של אלהים לעמו50______________.
ד .5 .2 .השגחה אלהית מיוחדת על מקום וזמן?____________________56
ד 3.בחינות מרכזיות בהשגחת האהבה57________________________________.
ד .1 .3 .האהבה כיסוד אינטראקטיבי57___________________________.
ד .2 .3 .אהבה בנבואה59______________________________________.
3
ד .3 .3 .האהבה כיסוד של בחירה חפשית62________________________.
ד 4 .3 .השגחת-אהבה ואפשרותו של רע בעולם68___________________ .
ד .5 .3.אהבת האדם את האל אינה שכלית73______________________ .
חלק ב' :משנת האהבה' כפולמוס כפול – עם רציונאליזם יהודי ועם הנצרות81____________.
פרק א :מדוע להבין את משנת האהבה דווקא כמושפעת מהנצרות?________________81
פרק ב :זרמים רציונליסטיים ביהדות נגדם יוצאת 'משנת האהבה'89________________.
פרק ג :מקורות נוצריים ל'משנת האהבה'97_________________________________.
ג .1.השפעת אבנר מבורגוס97________________________________________.
ג .1.1.תקיפת האינטלקטואליזם היהודי97_________________________.
ג .2.1.אמונה בהשגחת אלהים בפרטים98__________________________.
ג .3.1.דטרמיניזם99_________________________________________.
ג .4.1 .גאולה מהחטא הקדמון100_______________________________.
ג .5.1.השארות נפש לא אינטלקטואלית101________________________.
ג .6.1.נקודות נוספות101_____________________________________.
ג .7.1.אהבה102___________________________________________.
ג .2.השפעות נוצריות נוספות? _____________________________________104
סיכום העבודה106____________________________________________________.
עוד דבר112_________________________________________________________.
בבליוגרפיה 113_______________________________________________________.
פתיחת העבודה
עניינה של עבודה זו לברר את מושג האהבה במשנתו של רבי חסדאי קרשקש )להלן :רח"ק(,
ולבחון את מקורותיו .האהבה הינה מושג מרכזי מאד בהגותו .אומר על כך ש"ב אורבך" :האהבה
היא המפתח לכל שיטתו של קרשקש; היחס ההדדי של אלהים לאדם ושל האדם לאלהים… -
הכל נקבע על ידי האהבה" .1גם שביד הסכים עם אורבך ש"יסוד היסודות במשנת הרח"ק היא
1אורבך ש.ב ,.עמודי המחשבה הישראלית ,חלק ג ,ירושלים תשל"ז ,ע' .312קיצור :אורבך.
4
תורת האהבה" .2אולם צודק נתן אופיר בציינו ש"לא הוקדש לנושא עיון מיוחד במחקר ,וראוי
הוא רח"ק שנעיין במשנתו זו" .3מחקריו של הרוי בנושא האהבה 4מהווים תרומה חשובה להבנת
תפישת האהבה אצל רח"ק .עם זאת ,עד היום לא נערך דיון שיטתי ומקיף בתפיסת האהבה של
רח"ק.
מטרת העבודה הראשונה הינה לערוך דיון כזה .קרי :להראות את מרכזיותה של האהבה במשנת
רח"ק .וניתן אפילו לומר :להסביר את משנתו התיאולוגית של רח"ק דרך מושג האהבה .מתוך
הדיון תעלה גם שאלת הרקע למשנת האהבה .כך עולה קושי מתודולוגי של דיון קודם במאוחר
בזמן ,ורק לאחריו דיון במוקדם ,כלומר ברקע למשנת האהבה .הסיבה לקושי נעוצה בכך ,שכל
עוד לא הוכחה מרכזיותו של רעיון האהבה אצל רח"ק ,יהיה הנסיון להתחקות אחר מקורותיו
חסר ביסוס בעיני הקורא .לכן זו עלי להפוך את סדר הדברים הכרונולוגי ,לטעון טיעון אחד ,ועל
גביו את הטיעון השני .בכוונתי לתקן עניין זה בסיכום העבודה ,שם אציג את מסקנותיה באופן
כרונולוגי ,כיאה.
אסביר ,אפוא ,את ההגיון של החלק הראשון של העבודה ,שעניינו להדגים את מרכזיות רעיון
האהבה במשנת רח"ק.
5
כידוע ,ספר 'אור השם' אינו בנוי ממקשה אחת ,וניכרים בו עקבות של רובדי-עריכה שונים .לכן
ראשיתו של הדיון תהיה זיהוי של 'משנת האהבה' של רח"ק כרובד מסויים בעל תמות ומאפיינים
משלו ,אשר ,כך אטען ,נוסף לספר בשלב מאוחר יחסית .דרך דיון בבעיות-עריכה בכלל 'בבחירה',
2שביד א ,.קרית ספר לז )תשכ"ב( ע' .422קיצור :שביד ,קרית.
3
אופיר נ" .האהבה במשנתו הפילוסופית והחינוכית של רב חסדאי קרשקש" הגות בחינוך היהודי )א(
ירושלים תשנ"ט ע' .80קיצור :אופיר ,האהבה .אני חב לאופיר תודה על לידתו של הרעיון להציג את משנת
רח"ק כ'משנת אהבה'.
4
,Harvey W. Z., , Physics and Metaphysics in Hasday Crescas, Netherlands 1998.הפרק
העוסק בשמחת האל .קיצור :הרוי ,שמחה.
5
הראשון שעמד על כך היה וולפסון ,ראהWolfson H. A., Crescas’ Critique of Aristotle’s :
. Physics, Cambridge 1929. P. 17.קיצור :ולפסון ,ביקורת .אולם הוא לא ניתח את הגות קרשקש
לאור אבחנה זו .רביצקי ב'דרשת הפסח' עמד על רובדי עריכה והשפעתם הן על 'דרשת הפסח' ,והן על
הסטורקטורה של 'אור ה'' .ראה :רביצקי א ,.דרשת הפסח לרח"ק ומחקרים במשנתו הפילוסופית,
ירושלים תשמ"ט וגם :הרוי ,שמחה ,ע' ;98וכן ראה :אופיר נ ,.הרח"ק כפרשן פילוסופי למאמרי חז"ל
)לאור התמורות בהגותו( ,עבודה לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה ,ירושלים ,תשנ"ח ,בעיקר ע' -29
.23להלן :אופיר ,הרח"ק .ראה גם לאורך הדוקטורט כולו .והשווה על כך דיון בסעיף א ,1.ובפרק ג.
המשך .סקירה מקיפה אצל אקרמן .ראה:
Ackerman A., “The
5
בכלל 'בהשגחה' ,בהקדמה ובמקומות נוספים ,אציג ניתוח לפיו ניתן לזהות במקומות שונים
לפחות שלושה רבדים עיקריים .הראשון – מקביל ברעיונותיו להגותו של אבנר מבורגוס .השני –
מקביל ל'דרשת הפסח' .השלישי – 'רובד האהבה' .באמצעות מתודות שונות כמו בחינה רעיונית,
בדיקת שדות סמנטיים ,בדיקת נוסחאות סיום ומקבילות – אטען שיש להבין את תהליך
התפתחות 'אור השם' דווקא בסדר הזה .עם זאת עלי להדגיש ,שככל שטענה זו הנה מוצקה,
לדעתי ,היא אינה יכולה לצאת מגדר סברה .ועובדת מרכזיותה של האהבה במשנת רח"ק ,אותה
אראה מאוחר יותר ,אינה תלויה בה .מכל מקום ,מסקנת הדיון תקל עלי את הבירור המושגי
שיבוא בעקבותיו ,שמטרתו – להבהיר עד כמה שניתן את המושג אהבה ,ואת המושגים השייכים
לשדה הסמנטי שלו .כאלה הם :רצון ,שמחה ,ערבות חשק ,דבקות ,שפע ,אצילות .תכלית הבירור
המושגי הנה להציב את הדיון בעבודה כולה על קרקע מוצקה.
בעזרת האיתור של 'רובד האהבה' ובירור המושגים אפנה לניתוחה של 'משנת האהבה' עצמה.
מכיוון שזו מייחסת אהבה לאל ,תופנה ראשית הדיון לשאלה כיצד זה ניתן ליחס לאל תואר חיובי
כמו 'אהבה' .שהרי הרמב"ם התווה 'תורת תארים שלילית' – וכיצד יכול רח"ק לתאר 'אל אוהב'?
לשם כך אסביר את תורת התארים העצמיים שלו ,לפיה אכן ניתן לתאר את האל כך ,אמנם לא
תוך מיצוי מהותו של האל.
ב'משנת האהבה' מתאר רח"ק את האל כשמח ,אוהב ,חושק .הוא עושה זאת תוך פולמוס עם
מסורת רציונאליסטית-יהודית ,ובעיקר משנתו של רלב"ג ,אשר תיאר את האל באופן שכלתני
ואימפרסונאלי מאד .לעומת זאת אלהיו של רח"ק היינו פרסונאלי דווקא .כך ניתן להתחיל
ולהבין ,שמשנת האהבה של רח"ק מתפלמסת עם הרציונאליזם השכלתני.
ומהו הביטוי לאהבת האל לעולם?
אראה ,שהביטוי הראשוני לאהבת האל הוא בריאתו את העולם .אלהים אוהב את העולם ,ושופע
את העולם באהבתו זו בכל רגע ורגע .כך באה השקפתו המקורית של רח"ק על שאלת
חידוש/קדמות העולם לעזרת משנת האהבה שלו .כי אלהים אוהב את העולם ,ורוצה בטובו.
הביטוי לכך היינו שפיעתו ,האצלתו את העולם.
ביטוי נוסף לאהבת אלהים את העולם היינו בהשגחתו עליו .בנקודה זו יהיה עלי להידרש שוב
לסוגיית רובדי העריכה השונים של הספר ,בכדי לדייק בדיון .אראה ,שברובד מסוים )קדום
יחסית( ,מתפלמס רח"ק עם רלב"ג בשאלת השגחת האל .מול האחרון ,שטען שאלהים משגיח רק
Composition on the Section on Divine Providence in Hasdai Crescas ‘Or Ha-shem’”, Daat
., 32-33 (1994), p. XXXVIIקיצור :אקרמן .הערות .4 ,3 ,2
6
באמצעות חוקים נצחיים ,מבטא רח"ק תפיסה של השגחה פרטית וידיעה מוחלטת של אלהים את
הנמצאות .כמובן – תפיסה כזו מובילה לדטרמיניזם ,וכזו היא תורתו של רח"ק ברובד זה.
אראה עוד ,שברובד מאוחר יותר ,כנראה ,מציג רח"ק את ההשגחה לא כידיעה מוחלטת ,אלא
כשפיעה מתמדת .לכאורה אין זו סתירה ,אלא היסט דגשים .אלא שבעומק הדיון נראה
שהמתחים בין הרבדים קשים לישוב.
עתה יש לברר כיצד משגיח אלהים על העולם .וביתר דיוק – מהי סיבת השגחתו המיוחדת על עם
ישראל .נראה ,שהשגחה זו הנה השגחת-אהבה ,אשר האדם )היהודי!( נענה לה באהבתו לאלהים.
בבסיס –נמצאת האנושות במצב של חטא )כתוצאה מהחטא הקדמון של אדם וחוה( .אבל אברהם
אבי האומה חרג ממצב החטא באהבתו לאלהים ,אותה ביטא במצוות המילה ובקרבן העקדה,
ולאחריו ביטא עם ישראל כולו את אהבתו במעמד הר סיני .תכלית המצוות שניתנו בסיני ,לפי
רח"ק ,הנה האהבה .הן מאפשרות לאדם היהודי לעדן את נטייתו לתאווה ולחומריות ,בכדי לפנות
את נפשו לאהבה .והן גם מביאות אותו לעבודה מתמדת עד כמה שניתן ,עבודה שתכליתה ,כאמור
אהבת-האל .אהבה זו ,כמו אהבת האל ,אינה שכלית במהותה .כך מציב רח"ק אידיאל 'חסידי'
כנגד הרציונאליזם הפילוסופי ,אשר העמיד את האידיאל הדתי על השתלמות שכלית .האהבה,
ניתן לראות ,נושאת אופי אינטראקטיבי :אלהים אוהב את האדם ,והאדם הנענה לו באהבתו
)אברהם( – מושך אליו את אהבת אלהים ,אשר מזכה את ישראל בתורה – האמצעי לאהוב את
אלהים .אינטראקציה כזו מעלה את השאלה ,האם אין כאן בכל זאת פריצה של הדטרמיניזם
הנוקשה .ואנסה להתמודד עם סוגיה זו.
בעת הצגת הדברים כאן ניכרים מוטיבים נוצריים שרח"ק מפנים אל תוך שיטתו :החטא
הקדמון ,הקורבן ,הכפרה – ועוד ,עליהם אעיר במהלך העבודה .זוהי דרכו הפולמוסית של רח"ק:
הפנמת טיעוני יריביו בכדי ליצור סינתזה חדשה .דרך זו תהווה דוגמא למהלך שעושה רח"ק עם
מרכז השיטה עצמו – עם משנת האהבה.
אהבת ישראל לאלוהים באמצעות המצוות – הנה ,כאמור ,הסיבה להשגחתו היתרה עליהם .לכן
יש לשאול ,מדוע ישראל סובלים? על שאלה זו אבקש לענות בדיון על היחס בין 'משנת האהבה'
לבין קיומו של רע בעולם .אטען ,שבמשנת רח"ק אין מקום אונטולוגי לרע :לא בסבל הצדיק,
ואפילו לא בעונש לרשע.
כל אלה יהיו עניינו של החלק הראשון והגדול של העבודה ,שעניינו להראות את מרכזיותו של
רעיון האהבה ב'אור השם' ,ואת השלכותיו.
7
לאחר ביסוס זה אוכל לפנות לשאלה השניה ,ההיסטורית ,בדבר הרקע להיווצרותה של משנת
האהבה .אציג את חריגותה של משנה זו בנופה של הפילוסופיה היהודית שלאחר הרמב"ם ,בכדי
לברר מאין יכול היה רח"ק לשאוב תפיסה שונה כל-כך .אטען ,שראוי לחפש את הרקע למשנה זו
באקלים התרבותי של ימיו )ולא במשנת פרה-סוקראטים כמו אמפדוקלס( .ואכן ,ככל הנראה
משנת האהבה של רח"ק מבצעת שתי תנועות .האחת – כנגד הרציונאליזם הפילוסופי היהודי,
אשר רח"ק מחה נגדו וסבר שהוא מערער את יסודות התורה והאמונה .זאת בדור של עימות קשה
עם הנצרות ,דור גזרות קנ"א בהן המירו המוני בית ישראל את דתם .התנועה השניה – הנה תנועה
של קבלת רעיונות מרכזיים מהנצרות .רק כך ניתן להבין את הדמיון הרב בין משנת רח"ק,
למשנת אבנר מבורגוס ,המומר צורר היהודים שחי במחצית הראשונה של המאה ה .-14אראה
כיצד רח"ק שואב ממנו יסודות רבים ומאמצם אל חיק תורתו ,מבלי לקבל את העיקר – הנצרות
– ותוך יצירת סינתזה יהודית מרעיונות אלה.
את הנסיון לאתר מקורות השפעה ספציפיים מהם שאב ,כך יש לשער ,רח"ק – אשאיר מחוץ
לגבולותיה של המחקר שלהלן .אולם עובדת מרכזיות רעיון האהבה בנצרות – היא מן המפוסמות
שאינן צריכות ראיה .אשאיר ,אם כן ,את הסוגיה הזו ב'צריך עיון' ,ואסתפק בהשערה כללית ,שיש
בהעמדת רח"ק את רעיון האהבה במרכז שיטתו – משום השפעה ופולמוס עם הנצרות.
כמו ביחסו למוטיבים נוצריים מובהקים ,עליהם אצביע במהלך העבודה )כמו 'חטא קדמון',
קורבן ,ברית חדשה ,ועוד( ,מפנים רח"ק את רעיון האהבה הנוצרי ,אבל זאת לא בכדי להתנצר,
אלא בכדי להתוות ליהדות ,דת התורה והמצוות ,דרך אלטרנטיבית ועמוקה יותר מזו של היהדות
הרציונאליסטית .כנגד מגמה זו מחד ,וכנגד האהבה הנוצרית הרוחנית )אשר לוותה ,כך חווה על
בשרו ,באכזריות איומה( ,הוא מבקש יחס של אהבה לאלהים ,אהבה באמצעות המצוות דווקא.
באמצעות ה'גיור' של רעיון האהבה הוא מבקש "להחזיר עטרה ליושנה" .בגלל השפעה נוצרית
חוזר רח"ק דווקא לאמונה היהדות המקראית :ל"ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך
ובכל מאדך" )דברים ו ,ה( ,ולאהבת אלהים את ישראל ,בבחינת "ואהבת עולם אהבתיך" )ירמיה
לא ,ג(.
חלק א' :מרכזיות מושג האהבה ב'אור השם'
8
מטרת החלק הראשון של העבודה לקבוע באופן ברור ומוצק את עובדת מרכזיותו של מושג
האהבה ב'אור השם' .בפרק א' אבקש לבסס את הסברה ,שהוא שייך לרובד מאוחר מבחינת
תהליך-העריכה של הספר .במסקנות העולות מהדיון בעריכה אעזר הן בשביל להבין את מושג
האהבה ומושגים הקרובים אליו לאשורם ,והן בכדי לדייק בדיון שיבוא בפרק ב' ,ג' ,ו-ד' ,שידגים
את מרכזיות האהבה במשנת רח"ק .בפרקים אלה אראה ,כיצד האהבה היא הדרך בה אלהים
בורא את העולם ומשגיח עליו ,וכיצד היא פיסגת-יחסו של האדם כלפי האל.
פרק א :איחורו של 'רובד האהבה' ב'אור השם ,והגדרת מושגים
מטרת הפרק לברר שני עניינים ,אשר מהווים תשתית חשובה לניתוח 'משנת האהבה' ב'אור
השם'.
ראשית ,היות ומוסכם היום שב'אור השם' יש עדות לרובדי עריכה שונים ,נבקש למקם את רובד
העריכה של 'משנת האהבה' ב'אור השם' )סעיף א .(.1.נראה ,ש'משנת האהבה' שייכת ,כנראה,
לרובד מסוים ,בעל מאפיינים רעיוניים ,לשוניים ואחרים ,המובחנים מרבדי עריכה אחרים .עוד
נבקש להראות ,שרובד זה נוסף מאוחר ,יחסית ,לספר 'אור השם' .בירור זה יאפשר להבין ביתר
דיוק מתחים רעיוניים הקיימים בין 'משנת האהבה' לבין חלקים אחרים בספר ,וכן להבין
לאשורם מושגים השייכים לשדה הסמנטי של 'משנת האהבה'.
לאחר בירור זה נפנה להגדרות עצמן )סעיף א ,(.2 .שתכליתן להעמיד את הדיון בהמשך העבודה
על קרקע מושגית בהירה ומוצקה ,ככל שניתן .בין המושגים השייכים לשדה הסמנטי של האהבה
נבדוק את ה'רצון' ,את ה'טוב' כמושא הרצון ,את ה'ערבות' ,ה'עונג' וה'שמחה' ,כהיפעלויות
נפשיות הנלוות לרצון .לאחר מכן – את הקבוצה הקרובה ביותר למושג אהבה :המושגים 'אהבה',
'חשק'' ,דבקות' ו'התאחדות' .לבסוף – את המושגים 'שפע' ו'אצילות' – שהם הביטוי לאהבת
האל.
א .1.איחורו של 'רובד האהבה' ב'אור השם'.
בקרב חוקרי רח"ק היום מקובלת דיעה ,שהספר 'אור השם' נכתב בתהליך ממושך ,ועריכתו
המאוחרת לא מסתירה רבדים שונים בהתפתחותו .הספר החל להיכתב ,כנראה ,בתקופה בה חי
רח"ק בברצלונה ,בעשורים האחרונים של המאה הארבע עשרה ,וכתיבתו נסתיימה רק בעשור
9
הראשון למאה החמש עשרה .6מדוע חשובה שאלת העריכה לבירור 'תפיסת האהבה' בספר? יש
לכך כמה סיבות עיקריות.
ראשית ,למעיין בספר מתגלה תופעה מוזרה .תפיסת האהבה ,אשר כפי שהצגתי בפתיחה היא
המפתח להבנת משנת רח"ק כולה – אינה בולטת מבחינת מבנה הספר ,אלא מופיעה בכמה פרקים
אשר מקומם אינו בולט או מודגש .יש לשאול ,אם כן ,מדוע לא בנה רח"ק את ספרו כך שעיקר
משנתו יזדקר לעין כל קורא?
איתור השכבה של 'רובד האהבה' בספר יכול לעזור לענות על שאלה זו ,ולעזור להבין את חשיבותו
בהגות רח"ק כולה.
הדיון להלן ידגים את האופן בו יוצר רובד האהבה שינוי בשני כללים ב'אור השם' :בבחירה'
)מאמר ב' כלל ה'( ,וב'בהשגחה' )מאמר ב' כלל ב( .כן אתיחס להקדמה ,ומאמר ב כלל ו' 'בתכלית'.
המתודה לאבחנה בין הרבדים תשתמש בהבדלים רעיוניים ,נוסחת סיום ,מקבילות ל'דרשת
הפסח' ומושגים רווחים .בעזרת אלה אבקש להראות ,שרובד האהבה נוסף ,כנראה ,בשלב
מאוחר-יחסית בעריכת 'אור השם' .לפני שאתחיל אציין ,שהדיון כאן נוגע גם לשאלות רעיוניות
תכניות .אלה מוצגות כאן בקיצור נמרץ ,והבנתו תקשה על מי שאינו בקיא בספר 'אור השם'.
לנוחות הקורא יש הפניות למקומות בהן יבוא בירור רעיוני ותכני בשאלות אלה בהמשך העבודה.
אתחיל ,אם כן ,בדיון במאמר 'בבחירה' ,אשר בו רובדי העריכה מובהקים מאד.
א .1.1.איחורו של רובד האהבה בכלל 'בבחירה' )מאמר ב' כלל ה'(.
בכלל זה יש סימנים ברורים של רובדי-עריכה שונים ,וקיימות בו 'תפירות טקסטואליות' ברורות,
עליהן הצביע לראשונה רביצקי ב'דרשת הפסח' .7נראה ,שבכלל זה יש לפחות שלושה רבדים
שונים.
6
ראה על כך בעיקר את דברי אופיר ,בדוקטורט כולו .הוא מאתר שני שלבים עיקריים בכתיבת הספר:
שלב ,Bשנכתב בברצלונה ,ושלב ,Sשנכתב בסרגוסה .קו השבר בין שני שלבים אלה בהתפתחות רח"ק
הוא ,לדעת אופיר ,גזירות קנ"א ,לאחריהם הסיט רח"ק את הדגש מעיון פילוסופי-תיאולוגי ,למשנה
חינוכית שנועדה לחזק את רוחם של יהודי ספרד .מבלי להתחייב על קבלת כל התזה הזו )על הניסיון
לאתר לא פחות מחמישה רובדי עריכה שונים( – נראית לי נכונה השקפתו בדבר תהליך ארוך בעריכת
הספר ,אשר בין השאר מגיב גם למצוקות הנוראות של הדור ההוא.
7
רביצקי ,דרשת .34-44 ,רביצקי גורס ,שרובד ה'דרשה' הינו מוקדם לפרקים הראשונים של הפרק .איני
סובר כך ,מהנימוקים הבאים :א .סדר הפרקים ,לפיו ארבעת הפרקים בהשפעת אבנר באים בתחילה ,ושני
הפרקים בהשפעת ה'דרשה' באים לאחריהם – מעודד כיוון מחשבה לפיו הם מוקדמים .מדוע יעדיף רח"ק
לשים את הפרקים המוקדמים בסוף? כיצד זה יכול לקדם את התוכן של הפרק? ב .רביצקי סובר ,ש'רובד
10
הראשון בא לביטוי בארבעת הפרקים הראשונים.
מבחינה רעיונית ,הרעיון העיקרי בהם מתמצה בנוסחה ''אפשרי בבחינת עצמו ,ומחויב בבחינת
סיבותיו" .8נוסחה זו מאפשרת ,כנראה ,תודעת-חירות ,אך אינה מתייחסת לרצון .למעשה ,היא
מבטאת ,כנראה ,דטרמיניזם חריף ,הקרוב מאד להשקפותיו של אבנר מבורגוס .9עולה רושם,
שתודעה זו היא שכלית-אמונית ,ומכל מקום אין בארבעת הפרקים מה שיסתור רושם זה.
הפרק הרביעי מסתיים בנוסחת הסיום האופיינית לכל ה'כללים' בספר ,מלבד אחד" 10והתהלה
לאל לבדו ומרומם על כל ברכה ותהלה" .נראה שנוסחה זו חתמה במהדורה מוקדמת את הדיון
בסוגיית הבחירה.
לאחריה באים הפרקים החמישי והשישי ,אשר גם הם מסתיימים בנוסחת הסיום הנ"ל,
ומהכפילות בסיומת ניתן ללמוד על 'תפירה' בין שני הרבדים.
מבחינה רעיונית ניכר היסט-דגשים ,ואולי אף סתירה ,בין ארבעת הפרקים הראשונים לשני
האחרונים .לעומת הפרקים הראשונים ,מדגישים פרק ה' ו-ו' את מקומם של הרצון ,השמחה
הדרשה' לא מכיר את אבנר ,ואיני רואה סיבה לחשוב כך .שהרי גם מרובד הדרשה עולה דטרמיניזם
ותפיסת השגחה-הדוקה ,האופיינית לאבנר .אלא שניכר ניסיון לחרוג מתפיסה זו ,ולו באופן פסיכולוגי,
באמצעות השמחה .ג .ב'רובד הדרשה' ניכרת תזוזה מהדטרמיניזם החריף ,אשר תמצא את ביטויה
המפותח ביותר ב'רובד האהבה' ,אשר על קיומו אעמוד בסעיפים הבאים .אם יש כאן תנועה מתפיסת
השגחה הדוקה )כמו אצל אבנר( ,דרך דגש על השמחה כאמצעי לפריצת הדטרמיניזם ,לקראת השקפה
לפיה אהבת האדם מעוררת את אהבת אלהים – הרי שניתן לראות כאן מגמת התפתחות עקיבה ,ואין
סיבה להניח שדווקא הדטרמיניזם החריף היה שלב ביניים בין רובד ה'דרשה' לבין רובד ה'אהבה'.
8
בירור הנוסחה ומשמעותה ,להלן סעיף ד .3.3.ראה שם גם על השפעותיו של אבנר מבורגוס על רח"ק,
בעיקר בסוגיית הבחירה.
9
רביצקי ,דרשת .35 ,רבים כבר עמדו על ההשפעה המובהקת של אבנר על הפרק 'בבחירה' שבאור-ה'.
ראה :בער י" .ספר מנחת קנאות של אבנר מבורגוש והשפעתו על חסדאי קרשקש" תרביץ יא) ,ת"ש( ,ע'
,188-206קיצור :בער ,מנחת .וגם :בער י ,.תולדות היהודים בספרד הנוצרית ,תל אביב תשכ"ה ,ע' 290
ואילך .קיצור :בער ,תולדות .ראה גם :הרוי ז" ,.לזיהוי מחברן של ההסתייגויות מן הדטרמיניזם הפיסי
בספר אור ה' לר' חסדאי קרשקש – עדות כ"י פירנצה" ,קרית ספר ,נה )תש"ם( ,עמ' .794-801קיצור :הרוי,
לזיהוי; ואצלו גם" :הערות על הביטוי "הרגש אונס והכרח" אצל ר' חסדאי קרשקש" ,מחקרי ירושלים
במחשבת ישראל ,ד )תשמ"ה( ,ע' .275-280קיצור :הרוי ,הערות .עיקר הדמיון הוא ,כאמור ,בדטרמיניזם
החריף ,אשר המילוט היחיד ממנו הוא 'תודעת חירות' ,ולא חירות ממש .אלהים משגיח בכל פרט ,מתוך
מטרתו להיטיב ,ומשום כך הדברים "מחויבים מצד עצמם".
10נוסחה זו נמצאת מסיימת את כל 'כללי' הספר ,מלבד אחד .הנה :מאמר א' כלל א מסתיים כך )ס"א(,
כלל ב )צ"ד( ,כלל ג )קכ"ב ,באופן מקוצר(; מאמר ב כלל א )עמ' ק"נ( ,וכן מאמר ב כלל ב )קע"ט( ,כלל ג
)קפ"ב( כלל ד )ר"ה( ,כלל ה' )רכ"ה( ,כלל ו )רע"ב(; מאמר ג כלל א )שי"ח( ,כלל ב )שכ"ג( ,כלל ג )של"ז( ,כלל
ד )שנ"א( ,כלל ה' )שנ"ו( ,כלל ו )שס"ב( ,כלל ז )שס"ה(; כלל ח )שע"ב ,למרות ההבדל שם( ,כלל ג חלק שני
– כלל א )שע"ז( ,כלל ב )שפ"ב( ,כלל ג לא מסתיים כך ,כנראה בגלל קיצורו .ובמאמר ד אין כללים ,ולכן אין
נוסחאות כאלה ,מלבד נוסחת הסיום של הספר ,עמ' תי"ד.
11
והאהבה במערכת הדטרמיניסטית .מושגים אלה כמעט שאינם מופיעים בארבעת הפרקים
הראשונים )יש ,אמנם ,דיון ברצון ,אבל באופן שונה מאד מהדיון בפרקים ה'-ו' .המושגים
'שמחה'' ,חשק'' ,ערבות' – לא מופיעים כלל( .בעוד שהפרקים הראשונים מדברים על תודעת-
חירות ,כלומר על אמונה שכלית המרככת-לכאורה את הדטרמיניזם החריף ,מדגישים שני
הפרקים הבאים שבמישור האמוני והשכלי אין אפשרות לפרוץ את הדטרמיניזם .רק הרצון,
הערבות ,השמחה והאהבה הם "עניין רצוני ובחיריי בלי ספק" )רכ"ב( .זאת מפני ש"התעוררות
השמחה וההשתדלות בעיון באמתתה ,עניינים נמשכים לרצון ולבחירה ,אשר עליה יתישב עניין
הגמול והעונש" )רכ"ג( .יתכן ,אמנם ,שגם הרצון והשמחה כאן כפופים למערכת הדטרמיניסטית.
אבל יתכן שיש כאן היסט מהעמדה שמבטא רח"ק בעמ' ר"ט ,לפיה הרצון כפוף גם הוא למערכת
הסיבות ,11וגם הגמול והעונש הנם חלק ממערכת הסיבות המניעה את האדם.
עמדנו ,אם כן ,על הבדל ברור בין שני חלקי ה'כלל' .נעבור עתה לקשר בין החלק השני )פרק ה'(
לבין דרשת הפסח .בפרק החמישי יש קטעים שלמים הזהים לקטעים ב'דרשת הפסח' .על
מקבילות אלה עמד כבר רביצקי במחקרו ,12ולמרות זאת אביאם כאן בשלמותם.
הוספתי להשוואה הדגשות של מילים השייכות לשדה הסמנטי של האהבה )ערבות ,שמחה,
דבקות ,חשק ,וראה על כך בסעיף א ,(.2.בכדי להדגיש את העובדה שאין במקבילות שימוש במושג
האהבה ,אלא במושגים אלטרנטיביים.
דרשת הפסח ,שורות :136-144
אור השם ,מאמר ב כלל ה פרק ה ,רכב-רכג.
"והוא מבואר גם כן לפי ההנחה שאין על
"ונאמר ,שאחר שהתבאר שאין על האמונות
האמונות בחירה,
מבוא לרצון ,אבל המאמין הוא מרגיש
בהכרח אשר לו על היותו מאמין,
הוא מבואר שאין המלט בזה אלא בשנשים
הנה הוא מבואר ,שאין המלט אלא בשנשים
הבחירה על עניין דבק ומחובר עם
הבחירה והרצון על עניין דבק ומחבר עם
האמונות ,סמוך מצרף להם והוא הערבות
האמונות ,סמוך מצרן להם ,והוא הערבות
והשמחה אשר לנו וכאשר חנן השם לנו
והשמחה אשר לנו כאשר חנן אותנו השם
אמונותינו ,והחריצות בה ,והוא עניין
אמונתו ,והחריצות לעמוד על אמתתה .והוא
רצוניי ובחיריי בלי ספק.
עניין רצוני ובחיריי בלי ספק.
11ראה על כך ,כאמור ,בסעיף ג..3.3.
12רביצקי ,דרשת .171
12
וזה שכבר יצוייר אמתות האמונה בזולת
שכבר יצויר אמתות האמונה בזולת שישיג
שישיג בעל האמונה התעוררות שמחה
בעל האמונה התעוררות שמחה בהיות בעל
בהיות בעל האמונה ההיא .ולזה הוא
האמונה
מבואר,
מבואר ,שהתעוררות השמחה נמשך לרצון
שהתעוררות השמחה וההשתדלות בעיון
והבחירה אשר עליה יתישב ענין הגמול
באמתתה ,עניינים נמשכים לרצון ולבחירה,
והעונש… "
אשר עליה יתישב עניין הגמול והעונש".
ההיא.
ולזה
הוא
קטע נוסף:13
דרשת הפסח שורות -363
או"ה רכד
והרצון הוא ערבות האמונה ושמחת העבודה וזה ,שהתבאר מזה הוא שני עניינים :האחד,
ראוי לייחס אליה הגמול המתיחס לו ,שהוא היות האמונה בדעות נקנית בזולת רצון .והשני,
תכלית הערבות והשמחה ,כמו שאמרו רז"ל היות הגמול והעונש על הרצון ,אם הגמול על
צדיקי