טבת-אדר תש"ם
בית מקרא )פא(
מ]
א .מרגלית
במדברי"בנאופ"השלנבואתמשה
מאת
מ .מרגליות
א .הטעמת מד משהבספרבמדבר
בשבע פרשנות בספר במדבר מסופרעל התקפותנגדעייחותוהנשאית שלמק":
בתבערה ,בקברות התאוה ,בפרשת מרים ואהרן ,בפרשת המרגלים ,במרד של קרח
ועדתו,במימריבה ,ובפרשת נחש הנחשת .התקפות אלה באולרובמן העם ,אבלגם
מבנילוי שבטו של משה,ואפילו מאחותוואחיו .פרשיות אלה כוללות כששהוחצי
פרקים ,שהםכששיתספר במדבר,הן מאפשרות אתהבנתהקשיים שעמדולפני משה
בהנהגת העם בדרכם מארץמצריםלארץכנען ,אתתהליךהתהווא העם תחתהנהגתו
הנבואית .פרקים אלהגםמבליטיםבבהירות רבה אתדמותו של משה כאדם,כשליח
ה' ונביאו ,כמנהיגמדיני-נבואי בנסיבות בלתי רגילות אלה.
ב .הנושא שלפרקי"בובעיותיו1
1
מצחרפירושים
א .פירושיםבעברית :רש"י -רשב"ם -ראב"ע -רמב"ן -ספורנו -אברבנאל(מהדורתבני
ארבל) -שד"ל (מהדורת שלזינגר).
ב .פירושים לועץים:
יקרא בעברית :דילמן
1886
1903
בנטש
הולצינגר1903
גריי
נות
1903
1966
. Dillmanג
8. Bintsch
HKAT
KHC
. Holzingerא
ATD
G.B. Gray
ח!0א 4.א
Icc
ג .שונות בעברית:
ספריוספריזוטא,מהדורתהאראוףטץ ,1917ד"צירושלים966נ.
נבואה,נביא.אנציקלופדיה מקראית ,הערכים :אהרן -מרים -
מש"
ב .אופנהיימר ,הנבואה הקדומה בישראל ,ירושלים תשל"ג (.)(973
מ .סרגליות,הייחוד שכנבואת משה" ,בר-אילן"יב ,רמתגן תשל"ד (.29-7 ,)1974
11. Gressmann, Mose und seine Zeit, G~ttingen 1913
יקרא בעברית :גרסמן
0. Eissfeldt, Hexateuch-SYnopse, Berlin 1922
אייספלדט ,סינופסיס
Rudolph, Der "Elohist" von Exodus bis Josua, BZAW 68, 1938
רודולף
) Moses, )(%10)6 and London 1944 (English Editionה60ט4. 8ן
בובר
.יל
132
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תש"ם
בית מקרא )פא(
במדבר י"ב :אופיה של נבואת משה
[]2
נחבאוהואמןהחשוביםבתורהבכלל :מעמדוהנבואי של משהבישראל .2כדרכה
שלהתורהאיןבעיהזונידונתבאופןמופשט ,אלאהיאעולהאגבאירועמסויםבכל
חריפותה .מריםואהרן ,אחותה של משהואחיו,נביאיםאף הם,טועניםנגדעדיפותו
הנבואית של משה בישראל ביחס אליהם .טענהזו מופרכת ע"י ה' עצמותוךכדי
הגדרה מדויקת של נבואת משה לעומת נבואתם .הבטזה של נבואת משהאינונידון
במקום אחר בתורה.3
בעיות הפרק,כפי שמשתקפות במדע המקרא,הןבחלקןאמתיותובחלקןמדומות.
הרכב הפרק ממקורות משועריםשונים או הנחת מסורותשונותאינםפוטריםעדיין
את הפרטן מלהסביר את הנוסח הנוכחי שלהעורך האחרון ,או שלגיבוש המסורת
האחרונה.
אולם עם קריאה ראשונה של הפרקנוצרדוקא רושם שלהומוגניותסיפורית .על
הניתוח הפרשני להבהיר באיזו מדה עומד רושם זה בפני הבקורת.
הבעיות האמתיות של הפרק ,שבהן התלבטו כמעט כל הפרשנים ,הן אלה:
.1האםקיים בכלל קשרבין שתי הטענות של מרים ואהרן; ואם כן ,מהטיבו.
.2זהות האשה הכושית.
.3אופי הטענה נגד משה בגלל האשה הכושית.
.4הבעיה התיאולוגית של ראיית האל (פס' ח) ויחסה לשמות ל"ג.
.5סבת העונש הכפולהניתן למרים :הצרעת ,והסגרתה מחוץ למחנה.
.6הקשרבין הפרק הזה לפרק שלפניו.
.7מקום פרק זה בספר במדבר.
,
ש
ד
ח
ה
לעומת הבעיות האלה עולות מדי פעם בעיות נוספות במחקר
שמקורן
בגישה בקרתית מוגזמת .העקריותהן אלה:
.1הנחתשניסיפוריםשוניםהמבוססיםעלשנימקורותאומסורותשונות :אחדעל
נות ,תולדות המסורת 51. Noth, Oberlieferungsgeschichte des Pentateuch, Stuttgart 1948
8. Auerbach, Moses, Amsterdam 1953
אורבר
. Schmid, Mose, BZAW 110, 1968א
שמיד
אולברייט
W.F. Albright, Yahweh and the Gods 0] Canaan, London 1968
2על אופיה המיוהד של נבואת משה ראה מ .מרגליות (ראה הערה )1עמ' .24-22שלושת
הפסוקיםהמרכזיים בפרק זה ,ו-ח,מהווים -ליד שמות ל"ג-ל"ד -אחת המקורותהעקריים אצל
הפילוסופיםהיהודיים שלימיהכינים להגדרתייהודה שלנבואת משה .אולםעד כה חסרניתוהמדיק
של הפרק עצמו ,כפשוטו :לא בדרך הדרש של חז"ל(כךכברבספריזוטאובספרי)שאחריוהשכיםרוב
מפרשי יה"ב היהודיים ,ולא ע"י חלוקה למקורות היפותיטיים או מסורות משוערות של החדשים.
הראשונים לא ענו על בעיות פרשניות רבות ,והאחרונים סתרואותן בצורה מפוקפקת ,ורק סיבכו את
הפרשנות ע"י הוספת בעיות מדומות (ראה עמ' .)2
3אולם הבטזהעולהבעקיפיןבשמותג' ,א-סו;ו' ,ב-ח; ל"ג,יאעדל"ד,ז .ראהלהלןעמ' .1-8
133
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )פא(
"]
טבת-אדר תש"ם
א .מרגלית
טענות מרים (ואהרן?) נגד האשה הכושית ,רשני על טענות אהרן עמרים?) מד
עדיפותו הנבואית של משה.4
.2יחסי הקירבה המשפחתיתבין מרים אהרן ומשהי.
, .3חרון אפו 'המאוחר' של ה' :ניתן לצפות לו כבר אחרי פס' ב אוג.
.4מדת העונש השונה לגבי מרים ואהרן ,או אי-הענשת אהרן.
.5תוספות משוערות ('גלוסות') לטכסט :הפס' א/ב ,ג ,ועוד.
אולם הבעיה הפרשנית האמתית היא אם ניתן פרק זה בניסוחו הנובחי
לאינטרפרטציה עקיבה ,הגיונית ואחידה; לדעתנו ,בעיהזו טרם נפתרה.
ג .הפס' א-ג :טענות מרים ואהרן נגד משה.
ו
י
ה
ש
ח
נקודת המוצא של הפרק היא הרגשת הקיפו
ם
ג
ם
י
ר
מ
ו
של
אהרן
כןבעלי
4נך כמעט כל החדשים:דילמן ;E+J :64-63בנטש :511הסיפורעל האשה הכושיתעתיקיותר
;] ,והוא עוכר אח"כ לנושא 'נבואת משה' .]2 -הולצינגר ] :46עםעיבוד רב.גריימיחס אתכולו ל;]-גרסכן 264הערה 1מניח מקורעתיק ומקוריותר מאוחר של ];לדעתוכלההגדים
על נבואת משה הםמשניים ;268 -אייספלדט,סינופסיס *276* ,166*-164מיחס,לפישיטתו ,את
עקר הפרק ל,]-ותוספותיו ל;]-רודולף 74-70מניחשנינושאים,כקודמיו,אולםמיחסם,לפישיטתו,
ל ;7-נות ,תולדות המסורת ( 34 )1948הערה ,120מיחם את עקרו ל-נ ,אבל בפירושו לספר במדבר
( )1966לתוספת שלנ לפרק י"א; חיבורו עכ"פ משני נושאים שונים; אורבך 108-104סבורבניגוד
לרובקודמיו שגםמריםוגםאהרןהיומעורביםבשניהנושאים;שמיד ,89-85כקודמיו,מפרידהפרדה
גמורהביןשני הנושאים :א)אהרןכנביא; ב)העימות עםמרים.אופגהיימר ,הערך 'משה' ,אנצ' מקר'
XXXI
כרך ה ,טור ,491מניח שאהרן נוסף לסיפורזה; אולם הנחהזואינהסכירה .מעמדוהנבואי שלאהרן
עולה בתורה בהרבה על זה של מרים :מרגליות (ר' הערה 16 )1הערה .55
אין הרבה טעם להכנס כאן לדיון מפורט עם נסיונותיהם השונים לפתור את בעיות הפרק הזה
באמצעות שיטות אלה .ביסודםאינםשונים בהרבה זה מזה ,שהרי כולםמניחיטשני נושאים נפרדים,
ורוצים למצוא עלכןשני מקורות שונים ,שלדעתם חוכרו אח"כ משום מה לסיפור אחד .נראהלנו
שדוקא יישום שיטתם לגבי הפרק הזה חושף את חולשתה ,מפני שהעימות עם מרים נמצא בתחילתו
ובסופו ,והעימות עם אהרן -לסי ההשערות -באמצעו .כל פרשן מציע את שיטתו,ואין שנים
שיסכימוביניהם .כאחד האחרונים הגיע אפילונות בפירושו 83למסקנה שפרק זהאינוניתןלניתוח
למקורות.בגללהנחותיהם לאניסהאפילו אחדמכל אלהלהביןאירועיפרקזהכמכלולאחד.לכןנראה
לנושהנסיוןההגיתיהיחיד שטרם נעשהצריךלהיותסינתיטימבחינהפרשנית,להבין את הפרקכיחידה
בעלת נושא אחד ,ואחד בלנד.
5השאלה אם מרים היתה בכלל אחות משה נשאלה ע"י החדשים :גרסכן ;272נות ,תולדות
המסורת ,197ובפירושולספר במדבר ;84-83אחריואורבך ;105אבלבותר 168מסתייגמספקותאלה.
לדעתנואיןלהטיל ספק בכך שמריםהיתה אחותם של אהרן ומשה :כך במפורש בבמדברכ"ו ,נט,ואין סבה לאחר את הפסוק ההוא .אי-הזכרת מרים בשמותו' ,כ סבתה במטרת רשימתהיחסההיא(ו',
יד-בז)ל'יחס' את משה לשבטלוי .לשםכךהיהצורך בהזכרת שמותאביוואמו של משה(ו',כ) ,אבל
לא בהזכרת אחותו .מרים נזכרת עוד כאחות אהרן בשמות ט"ו,כ .ראה גם את הערך 'אהרן' (ש.
הרטום) ,אנצ' מקר' כרך א טור .130
134
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תש"ם
בית מקרא )פא(
במדבר י"ב :אופיה של נבואת משה
נ]4
מעמד נבואי מסוים בתוך העם .6ה' דיבר פעמים מספר אל משה ואהרן ביחד,הן
ביציאת מצרים (שמות ו',יג; ז' ,ח ועוד)והן במתן מצוותכהניותמסוימות (שמות
י"ב ,א; ויקרא י"א ,א; במדבר ב' ,א ועוד) ,ופעם אחת לאהרן בלבד(ויקראי' ,ח;
ועודלהלן במדברי"ח ,א,ח) .חשיבותו שלאהרןהיתה במדה רבה תוצאהמתפקידו
ליד משה ביציאת מצרים .אחרי שנועד לכהונה ,מסר ה' את רוב ההוראות ביחס
לכהנים (שמות כ"ח,א:ויקרא ח' ,א; במדברג',יועוד),לקרבנות(ויקרא א' ,אועוד
הרבה)ולסדרי אהל המועד (במדבר ח' ,א ועוד) למשהכדישימסרםוילמדםלאהרן
ולבניוהכהנים .עכ"פ לא נקרא אהרן במפורש בשםנביא אפילו פעם אחת .מרים
נקראהנביאה רקבשירתהים (שמות ט"ו,כ) .בתודעהההיסטורית של העםמופיעים
משהואהרןפעמים אהדותביחד בקשר עםיציאתמצרים(יהושע כ"ד,ה; שמואלא
י"ב,ו ,ח; תהלים ק"ה ,כוועוד) ,ופעם אחת משה אהרןומריםביחד(מיכהו',ד).
הפרק פותח בשתי טענות שלמריםואהרן :הראשונה שמשה לקחלו אשהכושית,
עובדה המתאשרת מיד ע"י משפט קצרי .השניה ,הניכרת בפתיחתה הנפרדת
"ויאמרו",מכוונתנגד מעמדוהנבואיהעדיףוהבלעדי שלמשה .הםטוענים שמעמד
זהמגיע גם להםמפני שה' דיבר גם אליהםכנביאים; מזה משתמע שמשה מתנשא
עליהםונוטל לעצמו מעמד ושררה שלמנהיגנבואישאינםמגיעיםלוכלל .גם קטע
זהמסתיים במשפט (פס'ג)המציין כעובדה אתענוותו הרבה של משה "מכל האדם
אשר עלפני האדמה".
צירוף שתי טענות אלה נראהמוזר .הראשונההיא בעלתאופיפרטי,ואיןלהכל
שייכות ענינית לשניה .אולם בהעדר משפט כגון 'ויאמרו אל משה' ,וגם מדברי
הפסוק "וישמע ה'" מתקבלתהתמונה השלמה :הםהשמיעו אתדבריהםנגד משהלא
בפניוואף לאבידיעתו .הם נתפרסמו אפואכדברירכילותבתוךהעם ,ומשה -כפי
6הערת עטש 511שלסיפורעתיק עלריב משפחתיביןמרים למשה(בגללגיסתההכושית)הוכנס
הנושא הנבואיע"י מעבד מאוחר ,ובדומה השערתגרסמן 271-268שלסיפורעתיק -שבודורשים
אהרןומריםשיוויזכויות לאלה של משה בתורכהנים -הוכנסה המחלוקתהנבואיתע"י מעבד מאוחר
("ספק אם היונביאים בתקופה הקדומה ההיא" (!)),וכן רודולף – 72השערות אלהאינן ניתנות
להוכחהכלל ,מלבדזהשאין לראותכל סבה משכנעתלעיבודנבואי שלסיפורשבמקורוהיהבעלנושא
שונה לגמרי.אין אלה אלא נסיונות כושלים להבין את הקשרבין שני הנושאים בפס' א-ב .ברם,
השערות אלה מקורן במגמה של ולהאוזן ותלמידיו לראות כל נושא נכשי בתורה כמאוחר ,ולהניח
שהוכנס לתוכה רק בתקופת הנבואה הקלאסית.
7ולהאוזן . 1ח . 99ק Die Composition des Hexateuchs] 1899, reprint 1963,סבר שהפס'
א/ב מאוחר ,אבל דעתו נסתרה כברע"ידילמן 64באופן משכנע .אולם ההערה ב-א/בהיתה הכרחית
בגללהבירור המשפטילהלן.לכןהיהצורךלקבוע את מדת האמתבטענהזו.איןזאת אפוא תוספתאלא
הודאה בעצם העובדה ,אבל לא בטענה .כךניתן לקוראלהבין מיד את המצבהאוביקטיבי .הואהדין
לגבי פס'ג כהערת התורה עצמה לפס'ב .אותה שיטהניכרתגםלגביתלונת העם עלהמן :השוהבפרק
י"א את הפס' ז-ט לפס' ד-ו.
135
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תש"ם
בית מקרא )פא(
א .מרגלית
[ט
שקורהלרובבמקריםכאלה —לאידעעליהםמאומה .הטענההאמיתיתהיתהכמתק
השניה,נגדמנהיגותוהנבואית;זועל האשההכושית נאמרה ראשונהכדיליצוררקע
פסיכולוגישלילי בדעת הקהל של העםנגד משה :8הוא לקח אשהכושית ,ועכ"פזרה,
לו לאשהנוסף עלאשתי.סבירלהניח שמריםואהרןהעמידונישואיו אלהכפגיעה
בכבוד כל העם ,שמכל משפחותיו לא מצא לו משה אשה ראויהלו .בטענהזו -
"ותדברמריםואהרן במשה" -מופיעהמריםכיוזמתהעלילה,ואהרןנראהכנמשך
ה,
אחרי
טענתם השניה מנוסחתבבהירותובחריפות רבה" :ויאמרו הרקאך במשהדברה'
הלאגםבנו דבר"0ן:סבורים הםלהיותראוייםלאותו מעמדנבואי שלמשה .טענתם
זומכוונת אפוא לא רקנגד משה אלא בעקרנגדה':לכןעלה'להגיבולנקוט בעמדה
כלפיהם .הוא שומע כמובן את רכילותם נגד משה ההולכת ומתפרסמת במחנה:
"וישמע ה"נ .ההמשך הוא" :והאיש משהעניו(קרי) מאד מכל האדם אשר עלפני
האדמה".הצירוף "האיש משה" מופיע רקעוד פעם אחת בשמותי"א,ג" :גםהאיש
משה גדול מאד בארץ מצרים וגו'",לציון גדולתו כאישיות!! .אבל ההמשך תמוה:
"מכל האדם וגושי! .הפירוש הרגיל ,שמשה היה האדם הענו ביותר בעולם,אינו
משמעותי בהקשרזה,שהרילא הותקפה התנשאותואויהירותו אלא מעמדוהנבואי.
לכןצריך הפסוק להיות מכוץ למשהכנביא.ניסוח זהיהיה משמעותי רק אם נקח
בחשבוןשהיוקיימיםנביאיה'באותוזמןגםמחוץלישראל -כעדות פרשתבלעם
בספר במדבר ,שבה מופיע בלעם כנביא ה' .!3כוונת הפסוקהיא אפוא שמשההיה
8אי-הבנת קשרגומלין פשוט זה ע"י הפרשנים החדשים היא שגרמה לכל ההשערות עלשני
סיפורים נפרדים במקור :אחד על טענות מרים (ואהרן?)נגד האשההכושית של סשה,ושניעלקנאת
(מרים? ו)אהרן בנבואת משה .דעה דומה גם בערך 'מרים' (ש .אחיטוב) כאנצ' מקר' ה טור .461
9איןחשיבות רבה אםהיתה כושית ממש או מ(ארץ) בושן ,המופיעה בחבקוקג',ז בהקבלה לארץ
מדין .עכ"פ לא מדובר כאן על צפורה ,בניגוד למדרש חז"ל; ראה בספרי זוטא 274ובספרי ,99-98
ואחריהם המדרשים המאוחריםיותרורוב פרשנייה"ב.איןזהסבירשהתנגדותלצפורה תתעוררדוקא
אחריזמן כהרב,וללא כל סבהמצדה.לכןנוטה הדעתדוקא לאשהכושית ממש; וראהלהלן בקשרעם
הצרעת.
10
"רק אך" הואצירוףיחידאי במקרא" ,הלא גם" נמצא עוד פעם אחת בבמדבר כ"ד,יב.שני
הביטויים האלה מוסיפים למשפט הדגשה יתרה ,ומשוים לטענתם נימה חריפהוקיצונית .עלהביטוי
"דבר ב "-כדיבור נבואי ראה עמ' 10להלן.
11בדומה מלכים א י"א ,כח עלירבעם,ומלכים ב ה' ,א עלנעמן .אותוביטוייכוללציקגםאיש
געליצחק; שמואלא ב"ה,בעלנבלהכרמלי,ואיובא',
עשיר :בראשית כ"ד ,לה על אברהם; שם כ"ו,י
ג על איוב.
,
'
ב
:
ו
ר
פ
ע
את
ת
י
ש
א
ר
ב
מתבאר
ר
צ
י
י
ו
"
'
ה
אשר
האדם
ם
י
ה
ל
א
ל
ע
האדמה"
" 12האדם
מתוך
מן
פני
האדמה" ומציין אפוא את שפלותו ,את תלותו המוחלטת באלהים ,שעלידונוצר.
13ראה Balaam Narrative with the Pentateuch,
4.Margaliol, The Connection oftheי
136
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תש"ם
בית מקרא )פא(
במדבר י"ב :אופיה של נבואת משה
1
188אח9אאא
כנביא האדםהענוביותר
ת,עש*
וףפאר*
מכ"נביאיה',בישפי51הץ*"ש
ט
"
ףה שאיתןוהפגנשפות(,[.סו).נפשפס V?1נכרפשרם
י
ק
נ
ל
שן
אשי5אא*:קי
אישע1ת!8באמצעותוןםבולטום ששבעקופון ששחוסרענוותאהרן
..
.., …
ומרים וקנאתם במשהכנביא.
אתמלוא משמעותו שלפסוקזהניתןלהביןרקמתוך הפרקהקודם .כאשר אלדד
ומידדהתנבאומחוץ לאהלמועדדחקיהושע במשהשיכלאם,מפנישהתנבאו'מחוץ
לתחום' .תשובת משההיתהמיוחדתבמינה":ומייתןכלעםה'נביאיםכייתןה' את
רוחו עליהם" :עם קיום משאלתוזו לא יהיה עוד צורך במעמדו הננואי המיוחד
בעם.14
זאת ועוד :בפרק הקודם הגיע משה למשבר חמורכמנהיג העם בקברות התאוה.
כדי להתגבר עליו הציע לו ה' שבעים עוזרים "מזקני העם ושטריו" שמעמדם
ותפקידםיהיובינולבין העם,כדי שמשהלאייאלץלעסוקאישיתבכלתלונותהעם.
בשעת המשבר הבא של העם ,בבוא השליו ,נכשלועוזרים אלה כשלון חרוץ,כיון
שלאהיומסוגליםלמנוע את העם מחטאם(י"א,ל-לד).לכן הםלאנזכרועוד.סביר
הוא שכשלונםזההעלה מחדש אתיקרת משהבעיני העם,ואוליבמדהרבהעודיותר
מאשרמקודם .אולםאהרןלאנזכרכללבפרקי"א;וכךישלהביןשאהרן,ובעקבותיו
גם מרים ,הרגישו מקופחים דוקא בשעה ההיא.
לרקעזהישלהוסיף שאהרן נכשלבפעם הראשונהכמנהיגזמני של העםבמקומו
של משה ,כמסופר בפרשת העגל (שמות ל"ב ,א-ו ,כא-כה ,לה) .כאשר ה' רצה
להרגו בגללחטאוהיה זה משהשהצילו כשהתפללעבורו (דבריםט' ,כ).בתורה לא
נאמרשלמריםהיהתפקידבמנהיגותהעם.היאהפיצהכאןטענהאישיתונשית מאד
נגד משה אחיה ,נגרחייו האישיים ,ואולי גם נתגלה כאן רצונה להתנקם באשה
הכושית ,גיסתה החדשה.
ם
מעשים אלה של מרי ואהרן תמוהים ביותר מפני שבתור נביאים היה עליהם
לדעת ,יותר מכל אדם אחר בישראל ,שדבריהם לא ייעלמו מה' ,ועאכו"כ אחרי
האירוע בתבערה ,כשהעם לא הביאו את טענותיהם ,שידעו שהןבלתיצודקות,לפני
משה אלאדימו בנפשם שה' יקבל אותן בהיותם "כמתאוננים" .מרים ואהרן נמצאו
במצב דומה ,והיוחייבים לדעת את תגובתו הצפויה של ה'.15
ההמשך מתפתה כמעט באופן הכרחי מתוך נתוני המצב הזה.
Congress or Jewish Studies, 1, Jerusalem 1977,יחסים
: Proceedings of the Sixthטן
. 288.ק279-290; 05
14רעיון הנבואה האוניברסלית הוא ככל הנראה עתיק מאד; הוא נמצא גםביואלג' ,א-ג .כאן
מבקש משה את האצלת הנבואה על כל עם ישראל .רודולף Rudolph, Joel…,KAT %1111,
1971, 71-72מפרש גם אתדברי יואל כמכוונים לישראל בלבד.
15ראה אברבנאל עמ' נה/ב.
,.י
137
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תש"ם
בית מקרא )פא(
יי
ה]
א.א 41א
רטענותוהם
דיהפט'ד=1התערבותא;לבירו
דבר ה' מגיע אל; ן
שלושתם באופן פתאומי :משהעדייןאינויודע מאומה .ומרים
ואהרן לא חשבובמזימתםזועלה' .סדר הנקראיםלבירורלפי חשיבותם,וכל אחד
נקרא לחוד" :אל משה ואל אהרן ואל מרים" .עליהם לצאת לאהל מועד ,מקום
המשפט ,כשהבירור יתקיים לפני ה' בפתח מקדשו .חשוב שהאירועיהיה פומבי,
לעיני כל העם ,אםכיהבירור עצמויהיה רקבין ה'לבין שלושתהנביאים .התורה,
כדרכה ,אינה מתארת רגשות אלא משאירה לשומע ולקורא להבינם בעצמו מתוך
תיאור האירוע בלבד .לא יקשה להבין כאן את רגשות אהרן ומרים ואת מצבם
הנוכחי :מזימתם נגד משה נתגלתה ,ועליהם לתת כעת אתהדין .גם השתתפות משה
הכרחית :הוא צד למשפט,עליו לדעת מה התפרסםעליו .ה'ירצה לתת להםהזדמנות
להתנצללפניו ,לבקש אתסליחתו.היותוטענותיהםהיו בסופו שלדברמכוונותנגד
ה' עצמו ,מןהדין שעל ה' בכבודו ובעצמו לטעון את טענת הקטיגוריה גם בשביל
משה .אחרי שה'ירד בעמודהענן להדגשתפומביותהבירור -וכן שמותל"ג ,ט-ק
במדבר י"א ,כה; דברים ל"א ,סו -הוא קורא לשני הנאשמים ,אהרן ומרים.
עימותם כעת כפול :גם עם ה' וגם עם משה .ה'יהיה כעת הקטיגור ,השופט ,וגם
המבצע את פסקהדין .בתחילה הוא פונה אל אהרןומריםכדי לשכנעם באי-צדקת
טענתם (השניה כמובן),וכך לתת להם אפשרותלחזורמדבריהם ולבקש אתסליחתו
וסליחת משה,לפני שיפסוקדינם.
ה .הפס' ו-ח :עליונות מעמדו הנבואי של משה
.
)
א
,
'
ו
ה
כ
י
מ
ה
א
ר
(
זוהי
דברי ה' "שמעו נא דברי" פותחים כאן תהליך משפטי
נקודה חשובה שנעלמהמעיני כל הפרשנים המנסים ליחס את הפס' ד-ח (או ג-ח)
למקור אחר ,ולראות בפס' ט המשך של פס'ג(אוב) .חשיבותהבזה שה'מוכיח את
עצמוגםבאירועזהכאלהי המשפט והצדק ,ולאיגזורעונשעל הנאשמיםבליהליכים
משפטיים סדירים :השמעת טענותיו לפניהם ,ושמיעת טענותיהם להגנתםלפני פסק
הדין (לסבתאי-מתן תשובתאהרןומרים ראהלהלן) .דוקא טענות אלה שלה' מהוות
את מוקד הפרק ,והן הסבה שאירוע זה הוכנס לתורה בכלל.
טיעונו של ה' ערוך בשלושה חלקים :הפס' ו/ב; ז +ח/א; ח/ב.
המבנה של הפס' ז-ח הוא כיאסט"נ.
16הדיון על הפס' ו-ח נתחדש -במסגרת שירה מקראית עתיקה -אצלאולברייט ( 1968ר'
הערה ,38 )1אחריוקרוס )F.M. Cross, Canaanite Myth and Hebrew Epic, Cambridge (Mass.
;1973, 203-204רידמן 0:ן . Freedman, The Aaronic Benediction (Numbers 6:24-26(,א.ם
נ
0aFamineא)"5.(,
4.Flanagandandן: .
n
].נ :Studies Honor o
. A.W. Robinson
r ;0the L
;McKenzie, Missoula 1975, 42-44ןקסלמן Numbers 111 6-8, VTחס 1 Noteנ .5.Kselman,נ
_ .26 )1976( 500-לצורךעניננונביא כאן אתנוסח המסורה במקוםהנוסח המתוקן שלקסלמן,שהיה
"
138
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תש"ם
בית מקרא )פא(
[]8
במדבר י"ב :אופיה של נבואת משה
א :אםיהיה נביאנם ה'
ב :במרטה אליו אתודע17
ג :בחלום אדברבו:
לא כן עבדי משה /בכלביתי נאמן הוא:ג' :פה אל פה אדבר בו
ב' :ומרטה ולא בחילת
א' :ותקנת ה'יביט.
התקבולותניכרותבבירור,והן -לפיהענין -אנטיתיטיות; הכרתהמבנהחשוב
כמובןלפרשנותהנכונה.כולןמציינותדרגהנמוכהוגבוהה(ביותר ?)בתחוםהנבואה
מהבטים שונים.
א-א' :עראיות הנבואה לעומת ראית האדם את האל בדרגתה הגבוההביותר (על
ראיהזו ראה להלן).18
ב-ב' :אופן מסירת הנבואה ע"י האל .בולט הניגודבין מרטהל-מריה .ניתן
להשליםכך:במריה(ובחילת)אליו אתודע; הב)מרטה(אליו אתודע) ולאבחילת).
ג-ג' :כנ"ל" :אדבר בו" בשני המשפטים .חיוויים אלה מציינים את אופן
התקשרות האל באמצעות החלום לעומת דיבורו הישיר אל האדם.
את פס'זיש להוציא מהמבנה הזה (בנגוד לדעתקסלמן)מפנישאינודן בדרגות
נבואיות ,אלא מנמק אתעליונות נבואת משה במעמדו השונה ,המיוחד ,ומהווהכך
את המעבר הטבעי מפם' ו/ב אל ח/א.!9
הראשתשהכיר במבנההכיאסטי ,ברם,איןלשנות אתהנוסחמטעמימקצב משוער,ומהעודשהמקצב
עצמובעייתי .ר'גוריון . 2ת . Gordon, Ugaritic Textbook, Grammar, 131א.0.
17הצעת התיקע של קרוס (שם הערה * )5לו 4אליו אינה מתקבלת על הדעתמפני שהמקבילה
היחידה בבראשית מ"ה ,א היא "בהתודע יוסף אל אחיו" .הצעת רוברטס אצל קסלמן 501לפרש
'נתראה *לא אתודע ((אכל) כהלום אדבר בו) מצריכה הנחת שני שינויים לפי נוסח המסורה:
*לא * 4לו 4אליו.
18יתכןשיש תקבולתנוספתבשניהמשפטיםהאלה.הנביאיםמוכיחים אתלגיטימיותנבואתם -
לרוב בנבואת שליחותם ,אבל לא רק בה -עלידיתיאור התגלות האל או מראהאלהי :שמותג' ,ב
ואילך; מלכים א כ"ב ,יט ואילך; ישעיה ו' ,א ואילך; ירמיה א' ,ט; יחזקאל פרק א' כולו .אפשר
שהמרכיב הויזואלי היה קיים בכל נבואה ,אף אם לא מכר כה במפורש.
19קסלמן 502מציע לפרש "ל(א)" כיוראה emphatic or asseverativelamed -ומפרש( :אבל)
עבדי משהבודאי "כן" (= נאמן) ,בכלביתינאמן(רק) הוא .אולם א) פירושזה של "לא" מסופק; ב)
משמעותזו של הפסוק מחלישה מאד אתהניגודבין משה לאהרןומרים;והריבפס' 1לאדוברכללעל
,אלא'עבד,,נאמן' :ראה שמותי"ד,לא; שמואל
חוסרנאמנותם .ברם ,התקבולתכפס'זאינה'כן,,נאמן'
א כ"ב,יד; איוב ד',יח.הביטוייםהאכדייםהמקביליםח"
ן arjdו ardu keu~-המובאים עלידו ()503
אינםמוכיחים אתקיום הצמד'כן,,נאמן
' בפסוקנו,מפניש'כן' (ט1ען/טת4ן)הואשוה הערךהאבדישל
'נאמן'; השלרש 'אמן' אינו מצוי באכדית.
139
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )פא(
[ק
א .מרגלית
טבת-אדר תש"ם
פיאור99ורשזתר הקשתalvnnהזה,
שי
פס' ו/ב :אם יהיה נביאכם ה' במרקה אליו אתודע בחלום
אדבר בו:
הסיומת של "נביאכם"יכולהלהיותזוגיתאו שלרבים .תשובתה'פונה בראשונה
לאהרן ומרים ,אבל הכלל הנאמר בה חל על כלנביאי ה'בניגוד למשה.
תחבירן שלארבעהמליםהראשונותקשה; כברהתרגומיםהעתיקים התקשובהן,20
ואחריהם החדשימ1נ .השאלה היא אם "ה'" קשור במשפט שלפניו ("אם יהיה
נביאכם ה'") או במשפט שלאחריו ("ה' במרטהאליו אתודע");שני הפתרונות הם
בעיתיים .הפירושים המוצעים -ללאשינוי הנוסח -מצטמצמים לשלושה.
)1אםיהיה בכם/מכם נביא ה' .כך השבעים(בשינוי קל' :לה''),נטוסלטינה
והוולגטה ,ראב"ע ,ואחריו רמב"ן ואברבנאל; וכן רוב החדשים :דילמן ,בנטש,
הולצינגר,גריי,נות.אחדים מהםמשמיטים "ה'"אומעביריםמלהזולתחילתהפסוק:
'ויאמר ה'' .בדומהניתן גם לפרש :אםיהיה נביאכם (אשר הוא נביא) ה' (השוה
יחזקאלט"ז,כז;תהלים ע"א,ו;איובו',כה) .אבללמשמעויותאלהאין שחרבהקשר
הפסוקהזה,שהרילא מדוברבועלנבואתה'בניגודלנבואתאלאחר;לכןישלדחות
פירושים אלה.
)2לוהיה משהנביאכפישחשבתם(ז"אכמוכם),הייתימתודעאליובמראהוגו'.
זהוהפירוש שלספורנו; הואחוזרבתרגום של ,NEBתוךכדי השמטת שםההוי"ה.
אולם במקרהזה אפשרהיהלצפותל'-לו' במקום "אם" להבלטתהחיווי שמשהבשום
אופן אינ 1נביאכמותם.אבלהטענההמכרעתהיאניסוחפס'ז" :לאכןעבדימשה",
ותוכן פסוק ח -אופיה שלנבואתמשה.דבריפסוק1נראיםמכווניםבמישריןלכל
שארהנביאים,בניגוד מודגש לנבואת משה.
)3אםיהיה נביאכם ( -אני) ה' במראהאליו אתודעוגו' .המלים "אםיהיה
נביאכם"הנן משפטבפני עצמו ,ושם ההוי"ה נמשך אלהמליםשלאחריו :אונקלוס,
פשיטתא,רס"ג,רש"י .המשמעותהיא :אםיהיהמישהובכם/מכםנביא; ההמשךדורש
'אניה'וגו''בגלל "אתודע …אדבר" .נראהלנו שהשמטת המלה'אני' מכוונתכאן
20
התרגומים העתיקים הבינו את המשפט כך :השבעים:
xd*"? dVwv
ydil~rai
~
:a
vא
r~f(D; Vatic.:]C~iouוטוסלטינה והוולגטה 8] quis fuerit inter vos propheta domini :פשיטת
אן תהואנביותכון אנא מריא בחזוא מתגלא אנאעליכון; אונקלוס :אםיהוןלכוןנביאין אנא ה'בחזין
אנאמתגלילהון .השבעיםושניהתרגומיםהלטינייםצירפו אפוא "ה'" למשפטשלפניו,ושניהתרגומים
הארמיים לשמפט שלאחריו – .שני הפירושים האלה מופיעים גם בתרגומים החדשים השונים.
21ר' במיוחד באפרט הקריטי של ' ,88והסיונות השונים ,המענינים בחלקם ,של התרגומים
החדשים; במסגרת מאמר זהאין אפשרות להתיחס אליהם.
140
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )פא(
במדבר י"ב :אופיה של נבואת משה
טבת-אדר תש"ם
]101
כדילהמנעמהנוסח'אניה' …אליו',בניגודלנבואתמשה" :אדברבו …ותמנתה'
יביט" (ז"א :ותמונתייביט); 'אנ"ניתן להשלמההגיונית באמצעות "אתודע…
אדבר" .השלמותכאלהשכיחותבמיוחדבטכסטיםשירייים,והריהפס' ו/ב-ח/אהנם
במקצבשירי ,ועל כלפניםריתמי.
:
י
א
נ
ת
ת
ח
ס
ו
נ
מ
במשפט
ם
י
א
חשוב הוא שנבואת כל הנבי
א
ם הנבואה תבוא
עליכם/אליכם ,ז"א אם ה' ירצה לדבר אליכם או באמצעותכם למישהו .משפט
התנאימדגיש את התלות המוחלטת שלהנביא בקבלתנבואתו מאתה':היאניתנתלו
אךורקלפירצון ה',ועשויה אפוא גם להלקח ממנועלידו(ר'מיכהג',ז) .ההדגשה
היא עלכן על עראיותה,בניגודמכווןלקביעותה של נבואת משהלהלן בפס' ח/א.
לסיכום :נראהלנו לפרש אתתחבירוהמיוחד שלחציפסוקזה כמקרא קצרמתוך
הסיטואציה המיוהדת שבה נאמר.
במריה אליו אתודע /בחלום אדבר בו .אץ לשמת את הרקת
של "במרטה"2ק המקבלות *בואת משה ק "פה אל פה אדברבתומריה %א
וחלומ,חידהנחשבים אפוא לדתותהתגיתנמוכותיותרמאלה.
בחילת"(חג
'מריה' בנבואההעתיקה רקעוד בשמואל אג,סו; 'התודע' רקעודבבראשיתמה,א.
המלה האחרונה משמעותית מאד בהקשר זה :ה' מאפשר לנביא לדעת משהו
מאישיותו -אםרצונובכך .מודגש שאדםיכוללהיותנביא רקבהבמדהשה'רוצה
בו -חיווימשמעותי מאדבמזרחהעתיק.ה' מתגלהלכלהנביאים באמצעותהוויות
ביניים הממצעותבינו לבינם ,הלקוחות מעולמו הנפשי של האדם :מראה וחלום.
בחלום אדבר בו .החלום מה' כברבספרבראשית:לאבימלך(כ',ו),ליעקב
(כ"ח,יב),ללבן (ל"א,כד); בשמואל א כ"ח,ועלשאול,וכירמיה כ"ג ,כהואילךעל
נביאי שקר.23כיון שה' משתמשבובדברוגם אלבני אדםשאינםנביאיםישלראותו
מריה
22בקטע זהמציין מרטה דרגת ראיה נמוכהיותרמן מרטה,ואין לבטל הבדלזה בטענה שהוא
מלאכותי ,מאוחר או מיותר ,כדעת רוב החדשים ,כולל ב .יעקב ,פירוש לספר שמות (בגרמנית,
מיקרופילם,ללאתאדיך) ;1463אולברייט 37הערה ;85אופנהיימר .117הריבעבריתמקראיתקיימים
שמות עצם מפעלי ל"ה גאותם משקלים,כגון מעלה ו-מעלה ,מקקה ו-מקקה.ישלהניח שהתורה לא
תשתמש דוקא כאן במונח זההלציון דרגת נבואתכלהנביאיםוגםלזו של משה ,כשכלכוונתהלהדגיש
את ההבדליםביניהן .נראה שגם בשמואל א ג' ,טו ,בתיאור ההתגלות הנבואית הראשונה לשמואל
הצעיר ,הכוונה לדרגה נמוכה יותר; וכן בדניאלי',ז ואילך ,שהוא התיאור הנבואי המאוחר ביותר
במקרא .ראוילציין שמונח מרטה נדיר ביותר בתיאור ראיה אלהית בנבואה .הוא מופיע רק אצל
יחזקאל(ודניאל) ,ז"א רקבנבואה המאוחרת .המונח מרטהמציין ,כאמור ,אתהראיההברורה,והואגם
מתאיםבלי ספק לנבואת משה בשמות ל"ג ,יז-בג (אםכי שם העצם 'מרטה' אינו מופיע בה כלל):
"בראנינא אתכבדך …לא תוכל לראת אתפניכי לאיראני האדםוחי …וראית אתאחריופנילא
יראו" .יתר עלכן,ניכרשדברי ה' בפס' ח כאןמכוונים לדו-שיח ההוא בשמות ל"ג (ראהלהלן).
23ברםיש לראות את ששת החלומותבסיפוריוסף ואחיו,וכן אתהחלום שלגדעון(שופטיםז'),
כהתגלויות המבשרות אתהעתיד ,ולא כחלומותנבואיים ממש,שהריאיןה'מופיע בהםכלל,וגםאינו
141
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תש"ם
בית מקרא )פא(
חט
א .מרגלית
כאמצעיהתגלות נמוך יותר'.דבר ב '-כדיבורנבואי מופיע כמעטרק בטקסטים
שיריים :שמואל ב כ"ג ,ב; מלכים א כ"ב ,כח; הושע א' ,ב; י"ב,יא; חבקוק ב' ,א.
גריי 123-122מפרש צירוף זה כדיבור אינטימי .אולם נראה בכ"ז שמשמעו
העקרי לדבר באמצעות מישהו :ה' שולח את האדם המתאים להיות שליחו כדי
להעביר אתדברו באמצעותולבני האדם .המראהוהחלוםוכןהחידה(יחזקאלי"ז,ב
ועוד) אינם מובנים מתוך עצמם וטעונים עלכן פתרון וביאור.
ב .הפס' ז +ח/א :ז :לא כן עבדי משה
הוא:
ח :פה אל פה אדבר בד /ומרקה ולא בחיד ת
/
יביט.
בכל ביתי נאמן
/
ותקנת ה'
תפקידו המיוחד של משה כשליח בלעדי של ה' בעמומצריך מעמדמיוחד ,נעלה
יותר.הנימוקהואש"עבדי משה"(ראהדבריםל"ד,ה)הוא'נאמןהבית' 24שלה'בעמו
המוציא לפעל אתרצונובתוךישראל.כפישלנאמןהביתיש בכל עתגישה חפשית
וישירה אלאדוניו,בניגודלכל שארהעבדיםהרשאיםלגשתאליורק באמצעותנאמן
הביתוברשותו,כךגם מעמדוהנבואי של משה:נבואתוהיא מתמדת,ביכולתולפנות
בכל עתבמישרין אלה'.עדיפותוזו מנוסחתע"יה'בגוף ראשון " -אדברבו" -
להדגשה שהוא עצמו רוצה במעמדוהמיוחדהזה .מכאן גםהניסוחים "פה אל פה"
(שוה ערךל"-פנים אלפנים" בשמות ל"ג,י),25וכן "ומראהולאבחילת" (ראהמיד
פונה בהם בדיבור לאדם .כולם אינם ברוריםדי צרכם ועל כן טעונים פתרון להבנתם .אופנהיימר
118-117מנסה לבטל אתקיום החלום בנבואה הקלאסית וכנבואההעתיקה .אולםנסיוןזהאינו עומד
בפניהבקורת.ירמיה כ"ג ,כחמעידעלקיוםחלוםנבואיאמתי,כאמצעילגיטימילנביא,וכןגםשמואל
א כ"ח1,ויואלג',א .כ"כאיןלבטל אתהעדויותבמלכים אג' ,ה,סוובאיובד',יבואילךבגללמקורם
מספרות החכמה .הם משקפים עכ"פ את המצבשהיהקיים אזבנבואה .החלוםהיה גםמצויבליספק
בנבואה העתיקה לפי בראשית כ"ח ,יב ואילך ודברים י"ג ,ב ואילך .עם כל לה היתה תמיד סכנת
האינטרפרטציה הסוביקטיבית ואפילו המטעה של החלום :דברים שם ,שם בנבואה העתיקה .נראה
שמסכהזו נמנע המקרא להזכיר את החלום אצלנביאי האמת .סכנתסילוף הנבואה באמצעות חלום
(נבואי) עלתה שוב בצורה חריפה בסוף תקופתהבית הראשה בהשפעתהמנסיקה הבבלית ,כמוכחע"י
ירמיה כ"ז ,ט וכן כ"ט ,ח (ושמא יש לקרואסליותיכם מן יסלום = חולם חלומות).
ההתיחסות לחלום בפסוק זה גם אינה יכולה להיות מכוונת לבלעם ,כדעתאופנהיימר ,118מפני
שבפרשתו לא נזכר החלום כלל בדיבור האל אליו ,ואפילו לא בהתגלותלילית (במדבר כ"ב ,ט ,כ).
24להבהרת מונח זה ראה שמואל אג' ,כ"כינאמן שמואללנביא לה' " ,ושמואלבז',טז"ונאמן
ביתך וממלכתך" ,ועוד שמואל א ב' ,לה "כהןנאמן כאשרבלבביובנפשי יעשה"; ובדומה מעמדעבד
אברהם לפי בראשית כ"ד ,ב" :זקן ביתו המשל בכל אשר לו".
25בניגוד לדעת שבר 169הטוען למעלהיתרה של "פה אלפה" .אולםלפיירמיה ל"ד,ג"ועיניך
עתעינימלך בבלתראינהופיהו אתפיךידבר" נראהשביטויים אלה הנם שו4ערךל"פנים אלפנים".
השוהעוד במדברי"ר,יד"עיןבעין" לדבריםה',ד"פניםבפנים" -שניהםעלהתגלותה' במעמדהר
142
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תש"ם
בית מקרא )פא(
במדבר י"ב :אופיה של נבואת משה
[]12
להלן) .למעלת משה מתוסףעוד"ותסנתה'יביט" (נ= ואתתמונתייביט) -ראיה
שנביאים אחריםאינםזוכים לה כלל (ראהלהלן עמ' .)12
ד.
1מרץה ולא בחי ת .נוסח המסורה הוא "ומרטה"; אבל התרגומים
העתיקים,כוללאונקלוס,קראו'במרץה'(וכןספרי ,)101מלבדהוולגטה ,ששמרהעל
הוא"והזאת .נראהלנושמתוךפרשנות"ומרטה" =ט'ובמרטה' (ראהמידלהלן)נוצר
נוסח משני'במריה' שנתקיים ליד נוסה המסורה .אפשר שלהתהוותוסייעו שתי
הצלעות האחרונות של פס'ו":במריהאליו אתודע/בחלום אדבר בו" -בלי וא"ו
מחברת,וכן התקבולתבין "במרטה"לבין 'במרטה'.
לפי הכלל "מושך עצמו ואחר עמו" (ראב"ע) ,26כלל השכיח במיוחד בשירה,
הפירוש"ומרטה" בםיובמרץה' שובאינובעייתי ,ובפרטבפסוקזה …" :אדברבו/
תב)מרץה ולא בחילת".לכן תרגמו העתיקים ,ואחריהם החדשים ,בצדק'במרידי.
אולם מה בדבר הוא"ו של "ומרטה"? כאמור ,הוולגטה שמרה עלואייוזו .הבעיה
היאהיחסביןשניההגדים,בין "פהאל פה אדברבו"לבין "ומרקהולאבחילת".אין
זהיחסביןשניהגדים נפרדים ,כמולעילבין "במרקהאליו אתודע"לבין "בחלום
אדברבו",המצייניםשניאמצעיהתגלותשוניםזהלידזה ,המרקהוהחלום ,אלאיחס
בו מפר ש ההגדהשני את הראשון" :תב)מרץהולאבחילת"אינואמצעיהתגלותי
ליד הדיבור פה אל פה ,אלא מפרש אותו:דיבורזה הוא'במריה' ,ז"א בבהירות
מירבית ,ולא בחידות ,ז"א אינובלתי ברור עדכדי צורךלפרשו .אמנם משמעות
אדוורביאליתזושל'במרטה'היאנדירה,ואולייחידאיתבפסוקזה(דניאלי',אי),אבל
היאהנכונה:דיבורה' אלמשהבכלהתורההיהפהאלפה,ללאמראות(מלבדהמראה
היחידבשמותג',ב-דשמטרתוהיתהלהכיןאת משהלדיבורה').אולםהנבואהמכירה
גםדבורברור פחותבבחינתחידה ומשל(יחזקאלי"ז ,בועוד)הטעוןביאורופתרון.
ההגדהשני מפרשאפוא אתהראשון,והוא"והיאאפואוא"ומפרשת.27נראהשהמלה
'מרץה' נבתרה כאן לתקבולתניגודיתלימריה' בפס'ו .השמטת וא"וזובתרגומים
מוצדקת אם מתרגמים "ומרטה וגו'" כהגד מפרש אתהדיבור פה אל פה.
סיני .טוביותרדילתן " :66כאדם לאדם במגעאישי חפשי,בלי שוםתיווך" ,אדבר בו",אנימודיעו
מחשבתי ורצוני באותה בהירות ושאוח המתלוה למלה המדוברת".
26דהם בפירושו לספר תהלים . Dahood, Psalms 1, AB, Garden city 1966, XXXIVע
כינה תופעהזו כשם 5תסטו05ק0זק double-dutyוהצניע על שמיהותה כספרות האוגריתית וכשירה
המקראית .אבלהיא מופיעהגםבסגנוןהריתמי הקרובלשירה .נסתפקכאןבדוגמאותמעטות :שמואל
א ב' ,כס" :למה תבעטו בזבחי ובמנחתי אשרצויתי מעון" = (ב)מעונ(י); שמות ו' ,ג" :וארא אל
אברהם …באל שדי ו(ב)שמי ה' לא נודעתי להם"; תהלים ס"ט,יד" :ואני תפלתי/לך ה' (ב)עת
רצת/אלהים ברבחסדך/ענני באמת ישעך"; בראשית ב"ו ,לה":ותהיין(ל)שרתרוחליצחק ולרבקה";
דברים ל"ג ,ד" :תורה צוה לנו משה /מורשה (ל)קהלת יעקב".
27על הוא"ו המפרשת ראה .)1-1) 1548, note – explicative waw
"
143
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )פא(
תו]
טבת-אדר תש"ם
א .מרגלית
ב פס' ח/ב :ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה:
הטתוהבדלים אלההיומודעים היטבלאהרןולמרים,איך לא נמנעומלהעלילעל
משה עבד ה'וכךגם עלה' עצמו " -בעבדי" -כאילומעדיף הוא את משה ללא
סבה מספקתעל שארהנביאים ,ובפרטעליהם ,כאשר "לאיראתם" משמעובהקשרו
כאן חוסריראתה'.
ישלציין שה'אינומזכיראפילו במלה אחת את טענתם נגד האשה הכושית של
משה .כברבזהניכראופיה כעלילה ,כהשוואת הטענה האמתית ,ובתור כזאתאינה
ראויה לכל תשובה.28
,
"
ט
י
ב
י
מפני שבדו-שיח
ת ה'
הבעיה העקרית בפס' ו-ח היא בחיווי"ותינ
התיאולוגי החשובבון ה' למשה בשמות ל"ג ,יב-כג נאמר למשה "לא תוכל לראת
אתפניכילאיראני האדםוחי",ומידאחריורופנילאוקאו" (שםכ',כג) .לעומתזה
נמצאגםבתהליםי"ז,סו"אני בצדק אחזהפניך /אשבעהבהקיץתמונתך".הקושי
גדולבמיוחדבגלל האזהרות החמורות בעשרת הלקרוא לא לעשות כל תמונה שלה'
(שמות כ',ד;דברים ה' ,ח),ובדברי משה המפרשים והמנמקים(דבריםד',יב-כה).
קושי נוסף הוא שנושא זה מנוסח כאן במונחים שונים מאשר בשמות ל"ג.
נראהשהיוקיימותשתי מערכות שונות שלמונחים בתחוםהתיאולוגיהזה :אחת
בפרוזההמופיעהבדו-שיח בשמותלג ,ואחרת,שונה,בשירה,המופיעהבתהליםי"ז,
טו,באיוב ד',טז,וגם בפרקהזה .תשובתה'ניתנתבמונחיםהלקואים מהשירה,והם
מופיעיםכאן בתור פרוזהריתמיתהקרובהבסגנונה מאדלליטא -תופעהשכיחה
למדי בתוךסגנוןפרוזאי,רגיל -שמטרתה הבלטתהדיבור והדגשתוהיתרה; השוה
למשל את ברכות האבות בספר בראשית ,ועוד שמותג' ,טו/ב; ט"ו ,כה/ב;י"ז,טז;
י"ס ,ג-ו .ניתן להציע כאן את פתרון הבעיה התיאולוגית בקוים כלליים בלבד.
המקראמבדילהיטבבהקשריםתיאולוגייםביןהפעל'ראה'המצייןדרגהקוגניטיבית
ברורה ביותרלבין הפעלים 'חזה' ו'-הפט' שדרגתם נחשבת לנמוכה יותר ,ברורה
פחות .כך מבדילים הפס' ו וגם ח בין 'מרטה' ל'-מרטה'; ובן מצוי עוד 'מחזה'
(בראשית ט"ו ,א; במדבר כ"ד ,ד ,טז) ,וכן צורות התגלות נמוכות עוד יותרכגון
28חוסר תשומת לב לנקודה פשוטה זו גרמה להרבה פירושים בלתינכונים .הרי גם כאי-מתן
תשובהמילולית לטענה אועלילה יש משום מענה .בבראשית י"ח ,כג-כו 'לא שמע' ה' בפס' כו את
דברי אברהם בפס' כה -מפני שלא היתהלו רשות לומר אותם .אברהםהבין זאת היטב ,ובהמשך
הדו-שיח אינו מעלה יותר טענהזו כלל – .אבל כאן תנתן תשובת ה' בצורה חריפה מאד.
29הצעתאולנרייט 37הערה 86לפהש 'תמונה' כזהוראלהי -באכדית - melammuמחייבת
שינוי הקריאה מן"יאת" אל *מאת(= תבנית) ,מלה שאינהמצויה כלל במקרא .ברםmelammu ,
משמעולפי ),AHw 643 Schreckensglanz(maskeשבודאיאינומתאים להקשרכאן.תרגוםהשבעים
ddiaושל הפשיטחא 'שובטא' משקפיםכבל הנראה השקפותדחיות מאוחרותיותרעל האלהות,ואינם
יכולים לשמש הוכחה למשמע הקדום של תמונה :הם תרגמו'תמונה' עלידי'כבוד' להרחקתהגשמיות.
144
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תש"ם
בית מקרא )פא(
במדבר י"ב :אופיה של נבואת משה
[]14
'חידות'ו'-חלומי(כאן) .עלהשבעים ושלושה שעלו עם משהלכריתתהבריתעלהר
סיני נאמר (שמות כ"ד ,ט-יא)" :ויראו אתאלהי ישראל …ויחזו את האלהים":
שתיפעמים "אלהים" במקום שםההוי"ה.ולכן "אהזהפניך" (תהליםי"ז,סו)ולא
'אראהפניך'; "ותסנת ה' יביט" ולא 'ואת ה' יביט' או 'יראה'; בניסוחהתיאולוגי
נשמר המרחקבין האל לאדם בקפדנות רבה מאד.
2
9
)
ע
)
6
6
%
6
;
גם באמצעות המלה הבעיתית 'תמונה' )image, likeness
נשמר
המרחקביןהסובייקטעצמולביןדמותושצריכהליצגאותו.גםבאיובד',סו"יעמד
ולא אכיר מראהו /תמונהלנגדעיני" מודגשדוקא חוסרהבהירות שבהופעתהאל.
ועוד נראה להלן שהבטת תמונת ה' שניתנה למשה בלבד זהה עם הראיה המוגבלת
הנקראת'ראיתאחוריה'' בשמות ל"ג,כגבתורגבולעליון שלההשגההאנושיתשל
האלבכללני.
.1הפס' ט-יג :ההענשה ,ותגובות מרים אהרן ומשה
אחרי דבריואל אהרן ומרימשהסתיימו בשאלהישירה אליהםמצפה ה'למענה
מצדם ,להבעת חרטה ,לפחות להתנצלותלפניוולפני משה ,להכרה במעמדוהמיוחד
של משה ,ולהבעת צערעלעלילתם ,כוללזועל האשההכושית .ה'הוכיח את עצמו
כאלהי המשפט והצדק גם בזה שלא הענישם מיד ,אלא פנה אליהם בראשונה
בטענותיו .שתיקתם וחוסר תגובתם בנסיבות אלה הנם משמעותיים :בזה הםמודים
בנכונות הטענות כלפיהם .למרות הכל הםעדיין מתעקשים ואינם מוכנים לחזור
מדבריהם; לפי ההמשך יוצא אמנם שאהרן עקש פחות ממרים (ראה להלן) .לכן
חייבים כעת שניהם לבוא על ענשם ,ורוגז ה' עליהם נראה מוצדק .בגמר הבירור
המשפטי מסתלק עמודהענן מהאוהל("וילך") ,והעונש מתגלהאחריעלייתו:מרים
מצורעתכשללי .נראה שבגללאופי העונש ,הצרעת ,מדגישה התורה את הסתלקות
הענן מהאוהל.
צרעתמרים :הפתאומיות וההפתעה מובעותע"י "והנהמרים מצרעת כשלג",וכן
בדברי אהרן "והנה מצרעת" .אופי העונש האלהי הוא לרוב מדה כנגד מדהמפני
30
מסגרת מאמר זה אינה מאפשרתדיוןמקיףיותר בנושאזה .כגללחשיבותי הרבה אנומקים
לחזור אליו כהזדמנות אחרת.
31כמעט כל הפרשנים החרשים -הולצינגר ,46בנטש ,511-510גרסכן 264הערה ,271 ,1
אורבך – 107שואליםמפני מה לא נענש אהרן כמו מרים ,שהרי נראה שלא קבלכלעונש.לכן הם
מניחים שבסיפור העתיק יותר (לפי הנחתם) נענש גם אהרן .אולם אי-הענשתו מנומקת היטב מתוך
האירוע עצמו :מרים שהתחילהבעלילה נשארת בעמדתה בעקשנות ,אבלאהרןהיהמוכן לבקשסליחה
מיד,כפי שמתברר מההמשך .בהתאםלכךהגיבה'באופןמדויק .ענשו שלאהרן מתבטאגםבכךשהוא
נאלץ להכריז על מרים אחותו כעל מצורעת ,ולהשפיל את עצמולפני משה.
145
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תש"ם
בית מקרא )פא(
מ~]
א .מרגלית
שמטרתולחנך את האדם,ללמדו את מהות חטאה ולהחמרולמוטב.כאן מתנתצרעת
מרים להסבר מדויק בהתאם לשני חטאיה.
היא ניסתה לשוות לעצמה דרגת נבואה שלא הגיעהלה .אותו עונש לחטא דומה
מאדניתןלגיחזינעראלישע =מלכיםב ה',כז":ויצאמלפניומצרע.כשלג" .חטאו
היה בהעמדתפנים לפעול בשםאדוניוהנביא,ויחד עםזה לעשות מעשהשאלישע
סרב לעשותוכנביא .האדם הנכנס לתחום של קדושהבלי רשות מוצא ממנוע"י ה'
בצורה חמורה מאד ,באמצעות הצרעת המוציאה אותו לא רק מן התחום האלהי
(מקדש ,נבואה) ,אלא גםמן התחום האנושי(בנוגע לצרעתר' ויקראי"ג ,מה-מו).
וכן הצרעת שפגעהבעוזיהומלךיהודה שנכנס למקדשלהקטיר(דבריהימיםבכ"ו,
טז-כא) :הוא ניסה לקחת לעצמו סמכות של כהן שלא ניתנה לו ע"י ה'.
ר
ו
ע
ה
מרים חטאה כאן בחטא נוסף :היא דיברה נגד האשה הכושית כהת
ונעשתה מצורעת כשלג; היא דיברה בסתר ,כדרך המעלילים -וחטאה נתגלה
בפומבקהיא שרצתהלבודדולנדות את משה באמצעותהעלילהנגד האשההבושיה,
מבודדת ומנודה ע"י צרעתה .32ענשה מותאם אפוא באופן מדויק לחטאיה,
פניית אהרן אל מרים וקביעתו שהיא מצורעת באותלציין אתענשו :הוא,הכהן
הגדול ,הנמשך אחרי מרים,חייב כעת לראות את אחותו(ויקראי"ג ,א-ב) ולקבוע
שהיא מצורעת .בזה יש גם משום תוכחה כלפיו :הוא כהן ,אבל אינו נביא.33
במצב שנוצר כעתישאירוניה רבה .על אהרן לבקש בעדמרים שה' ירפא אותה
אבל הוא נאלץ לבקש זאת ממשה .הוא עצמואינויכול לפנות אל ה' ,הוכחהחותכתלנכונותדברי ה' על ההבדלבין נבואת משה לזווטל כלנביא אחר .שתיקת
מרים מעידה על עקשנות והודאה בחטאה ,אבל גם הודאה בעליונות נבואת משה.
הפנייההמידיתחיוניתביותר למרים ,ובעצם לשלשתם .אהרן פונה אל משהבלשון
רבים,גם בעדמרים .לאהיה לפחות האומץלהודותבחטאם ולבקש אתסליחתמשה.
פנייתואליו משמעותית מאד" :בי אדני" -הכרהברורהבעליונותו .במצבזה ,רק
בכוחו שלנביא (ר' בראשית כ' ,ז) לפנות אל ה' ולהתפלל לטובת הנפגע .האירוע
בתבערה צריך היה לשמש לקח לשניהם .אמנם אין כאן שאלתחיים ומות ,אבל
הצרעת היתה מן הפגיעות הקשות ביותר שהאליכול היה לפגוע באדם.34
אהרן פונה אל משהבשני משפטיםהפותחיםב"של נא" (להדגשת קשרםההדדי).
הואמודעלכךשמהדין שמשהיכעס מאדעליוועלמרים ,ושענשםמגיע להםבצדק.
'סיאת' משמעוכאן העונשהניתן בעקבות החטא (במדבר ל"ב ,כג; ישעיה ה',יח;
32ספרי זוטא " :274קשה היא לשון הרע שלא נצטרעה מרים אלא על לשון הרע".
33התורה -ובעקבותיה ספריהנביאים והכתובים -נמנעת מלכנות את אהרןכנביא" .ואהרן
אחיךיהיהנביאך" (שמותז' ,א-ב)מגביל אתדיבורולתרגוםדברי משהבלבד'.נביא'כאןאינו אלא
מדבר ,דובר של דברי האל ,אבל -וזוהיקודה המכריעה -רק מפי נביא אחר ,ולא מפי ה'.
34בדברי חז"ל :מצורע חשוב כמת (בבלי סנהדרין מ"ז ,ע"א ועוד).
146
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )פא(
במדבר י"ב :אגפיה של נבואת משה
טבת-אדר תש"ם
חח
זכיהי"ר,יסג'טהרי העתעו כברניתח אהרןגם חושבעל המעך מצבהוטלמרש.
"אשרנואלנוואשרחטאנו" (כנ"ל) משמעו:מתוךאוילותנו(בלבד)/חטאנו.אהרןגם
מדבר בעדמרים השותקת משךהשיחה הזאת ,אם מבושה אם מעקשנות אםמיאוש.
אחריהווידוי באה הבקשה' :מת'אינורקגופתהאדם המת(בראשיתכ"ג,ג),אלאגם
אדםחיהעומדלמות(דבריםי"ז,ו)'.מצורעחשוב כמת'מפנישחייואינםעודחיים.
לסיכוםדברי אהרן :אל נא תשאירעלינו עונש כה כבד שהרי רק מאוילות חטאנו;
היים עם מחלה כזאת איומים יותר ממות.35
למשהנתגלתהבינתייםהעלילההכפולהשהעלילועליואחיוואחותו.כמוכתבערה,
מעידהתפילתוהמידיתעלגדולתוהאישית.כיוןשאהרןבקשסליחהגםבשםמרים -
אםכיזו נשארהבשתיקתההעקשנית -משהאינוזועםעליהם אלא מקבלמידאת
בקשת סליחתם ,ופונה מיד בתפילה-זעקה אל ה' ,מזועזע עד עומק נפשו מדמותה
המצורעתשלמריםאחותוהעומדתלפניו.תפילתותואמת אתמצבו:היאקצרהמאד,
מורכבת מחמשמליםחד-הברתיותבלבד,ותכנה בקשתריפוימידילמרים.אהרןהיה
עדייןמסוגללסדר אתדבריולפנימשה,אבלמשהיכולרקלזעוקאלה'" .לאמר"כדי
שה'ישיבלומיד כבקשתו (שמות ט"ו ,כד; י"ז ,ד; במדברי"ז,כז; ספרי .)104
"אל נא רפא נא לה" :לשון התפילה היא לרובזו של השירה" 36אליי הוא שם
עתיק של ה' ,גםבפנייה ישירה בתפילה (במדבר ט"ז ,כב; תהליםי',יב;י"ז,ו).
ה"נא" הראשוןמצביעעל המצבהנוכחי של המתפללאו המדבר(בראשיתי"ב,יא;
ט"ז,ב;י"א,כז; אונקלוס:כען ב 2כעת).ע"יהחזרה מקבל ה"נא"השניתוקףנוסף.
משהכאילוממשיךבתפילתואתדבריאהרן":שלנא …שלנא …אלנא.37" …
ז .העונש השני למרים
משה,
,
ו
י
ש
ע
מ
,
'
ה
.
ו
ל
ל
ע
ם
י
ח
ל
ו
ס
ם
ג
ו
אהרן הוכיח בדבריו שהתחרט
אולם
ולכן
מריםעדיין עומדת במריה :על אףדברי אהרן שכללו גם אותההיאאינה מראהכל
סימניחרטה .בתוריוזמתהעלילה אשמתהגדולהמזו שלאהרן.לכןה'אינוסולחלה
סליחה גמודה .אמנם הוא נענה לתפילת משה ומרפא אותהמיד מצרעתה ,אבליחד
עםזהגםמענישאותה .ענשה אףכאן מדהכנגדמדה ,והוא נקבעלהלפי מצבדומה
35ישלשיםלב שאהרןאינומזכיר את שמה שלמרים,ואפילואינואומר'אחותנו';וכךגם משה
בתפילתו; וכך ה' בדבריו אל משה.
36ראה למשל תפילת חנה (שמואל א ב') ,תפילת חזקיה (ישעיה ל"ת) ,ותפלות רכותבמזמורי
תהלים.
37לתיקון הנוסחל"'-ל נא' בפס'יג -כך ככרדילמן -אין הצדקה .ל"-רפא …לה" השוה
מלכים ב כ' ,ה" :הנני רפא לך" ,וכן שם ב' ,כא.
147
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )פא(
[]18
א .מרגלית
טבת-אדר תש"ם
ביחסיםבין-אנושיים בחברה העתיקה :דואביהירקירקבפניהוגו'" .אותו העונש
גוזר ה' עליה כעת :על-ה להמצא שבעה דקיק:מחוץ למחנה,כדין המצורע שנרפא
מצרעתו(ויקראי"ג,ד;י"ד,ב; במדברה,,א-ו).לפיתפיסת המקראוהמזרחהעתיק
נענש המצורעבאופןבולטע"יהאל.לכן ענשהזהשלמריםמרשים ומשמעותי.מי
שהורס אתסדרי החברהע"יעלילות "לאתלךיכי
לבעמיך"(ויקראי"ס,טז) -
אינוראוילחיותבתוכה.עלילתמרים נרקמהובוצעה בסתר ,אבלענשהבגלוי:עליה
לשבת סגורה כאשה שנרפאה מצרעתה מחוץ למחנה .חטאה שלמרים ,שלא רצתה
להודותבו ,מוכרח כעת להתפרסם בתוך כל העם משך אותם שבעת..הימים שהעם
חייב להתעכב בגללה" :ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת*מים והעם לא נסע עד
האסףמרים; ואחרנסעו העם":דבריה -ודבריאהרן -על משההוכחועלילה.38
ח .סיכום
פרקזהדןבעלילה הכפולה שלמהיםואהרןעל משה ,ובהפרכתהע"יה'.העלילה
על האשה הכושית שימשה כהסואה ,כשהעקרית היתה מכוונת נגד מעמדו הנבואי
העדיף של משה,וכךנגד ה' עצמו.בטיעון ה' להגנת משה ולהצדקת מעמדו נתברר
אופיה של נבואת משה ביחס לזו של נביאים אחרים .התפתחות האירוע הביאה
להצדקת מעמדו של משה בנביא וכמנהיג ,שבה נאלצו גם אהרן ומרים להודות.
גדולתו של משה כאדם ונביא בולטת ע"י סליחתו המידית לאהרן ותפילתו למען
מרים .בזה הוא פעלכנביא אמתי ובתור'פרקליט' SapeiKJ~tOffלפני ה' .39לעומת
זה לא מנע מעמדםהנבואיממריםואהרןלהעלילעל משה,ואפילועלה'עצמו.בזה
הוכיחושאינםראוייםלהיותנביאים .בדומהלסיום פרקי"א מתעלה עלכן מעמדו
הנבואי של משה.
38לכן נזכר באזהרה מהצרעת בדברים כ"ד ,ט רק מה שה' גמל ("עשה") למרים -הנקודא
העקרית.
בין הנבואה לצרעתקייםניגודקיצוני :באמצעות הנבואה מקרב ה' אדם או עם שבחר בוקירבה
מירבית אליה ומעלה אותו למעמד נעלהביותר בחברה אוביןהעמים .לעומת זה מרחיק ה'בן אדם
באמצעות הצרעת הרחקהקיצונית מהחברה האנושית ,ועאכו"ב מעצמו ,מהבחירה והקירבההאלהית.
בנבואה ובצרעתיש אפוא משום התיחסות אישית קטבית של ה' כלפי האדם.
39משהמופיעכ'פרקליט' )(xapdKA~toftלמעןהעםלפניה'פעמיםמספרבפרומתהעגל(ובמיוחד
בשמות ל"ב,יא-יג),וכן בפרשת תבערה (במדברי"א,ב) עדכה;וכןלהלן בפרשתהמרגלים (שםי"ד,
יג-יט),ופעמיים עםאהרן בפרשתקרח (שם ט"ז,כב;י"ז,י-יג),ושובפעם(לבדו) בפרשתנחש הנחשת
(שם כ"א ,ז) .כמו כן התפלל משה בעדחיי אהרן בגלל העגל שעשה (דברים ט' ,כ) ,ובעד מרים
במרשתנו .משה הרבה אפוא לפעול כיפרקליט' מתוך קירבתו לה' ,מש לראות בתכונתו זו אחד
המאפיינים של מעמדוהנבואי ,ושלנבואתובכלל (ראהגראשיתכ',ז;מלכיםאי"ג,הירמיהמ"ב,ב;
איוב מ"ב,ח).
148
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
טבת-אדר תש"ם
בית מקרא )פא(
טענותמריםואהרןוהפרכתןהמדויקתע"יה'מנוסחותבאמצעותהביטוי'דברב'-
בשתי משמעויות שונות :א .לדבר על מישהודברים רעים אונגדו;ב .האל מדבר
'בנביא' אלבניאדם .הפרכתהטענותסדורהבסדרהפוך(כיאסטי)כדלקמן(השוהעמ'
0לעיל):
ת
ו
נ
ע
א .בט
ם
י
ר
מ
)
א
(
:
ן
ר
ה
א
ו
ר
ב
ד
ת
ו
"
מרים ואהרן במשה וגו'"
(ב) "הרק אך במשה דבר ה' "
(ג) "הלא גם בנו דבר"
.
.
.
ב .בתשובת ה' אליהם( :ג') "אםיהיה נביאכם
אדבר
ם
ו
ל
ח
ב
בו"
(ב') "לא כן עבדי משה …פה אל פה אדבר בו"
(א') "ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה"
יוצא אפואשבדבריה' "ומדוע …במשה"ישבעקיפין משום תוכחהלגביהעלילה
על האשה הכושית.
ר
משה
מה
פרקזהגםמבהי מפני נבחר למנהיגנבואישלישראל,ולאאהרןאחיו
הבכור או מרים אחותו (בדומה לדבורההנביאה).היות והרסו את מוסר החברה הם
הוכיחו את אי-התאמתם לתפקידזה .בעלילתם על משה ,המנהיגהנבואי עלפי ה',
הם פסלו את עצמםגם מהנבואה; שהרי נאמנותהנביאלאלהיוהיא תביעתיסוד של
הנבואה בכלל .כמו כן עומדת התרברבותם כנביאים ,בתבעם לעצמם מעמד שוה
למשה ,בניגוד הריף לענוותו של משה כנביא.
הרושם שלהקריאה הראשונההיה שהפרק אחדותיובלחימורכב.ניתוחנוהבהיר
שבפרק הזה מסופר עלאירוע אחדבלבד .רק באמצעות ההנחה של הרכבתמקורות
שונים או מסורות שונות אפשר בדוחק רב לשחזרשניסיפוריםשוניםשאין קשר
עניניביניהם .אולם הפרדהזומלאכותיתואינה משכנעת :ראה למשל אתהנסיון של
אייספלדט ולעומתו מסקנת נות .הוכח שנושא אחד בלבד שולט בכל האירוע; גם
התוספות המשוערות (היגלוסות') הוכחו כאינטגרליות וכהכרחיות לנושא הסיפור.
דמויותיוהראשיותהן ה' ומשה ,והמוקד הוא היחסהחד-פעמיוהמיוחדביןה'לבין
משהשליחו-נביאו,יחס המותנהע"י תפקידוההיסטורי של משה שכמוהו לא עמד
לפני שום אדם או נביא לפניו ואחריו .בפרק הזה בולטת דמותו של ה' כאלהי
הנביאים וכאל שופט צדק ,וגדולתו של משה כאדם ,נביא ומנהיג.
149
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il