דעת * אתר לימודי ידוהת ורוח
www.daat.ac.il
נסע
נספחים,ו
זמנים
פטמן ומושדידם וסיוןןייזירה
.1שנה שנשמטה מתולדות
ישראל
בנוף הספר רשומים מספרי השנים
כפי שהם מקבלים זה מדורות אצל כל
מסדרי הזמנים לפי המסרת (מלבד מה
שפה ושםמקנושגיאותיהם5פי המקורות
הראשונים) .המספרים האלה עד שנת
ירידת יעקב למצרים מפורשים בתורהז
בכאןואילך-במסרת ,בראש הספרהראינו
בערכים מיוחדים והעירונו על ההבדל
בשנה אחת שישביןפניןהיצירה הנהוג
אצלנו כיום ובין המנין לאדם הנהוג
בתלמוד .ואולם במשך דורות רבים עד
הדורות האחרונים ,ובחוגים ידועים עד
היום ,היה מקבל בספרות ישראל ,כי
המספרים האלה הם הם מטפרי השנים
למניןהיצירה המקבל אצלנוכיום ואיש
ל* השגיח בהבדל הנ"ל .ואעפ"י שכבר
.
"רמב"ם ב"יר החזקה" ב,,הלכות שמיטה ויובל"
(שנכתבו בשנת ד'זל*ו ליצירה) פרק
י ה"נ הדגיש יפה את ההבדל כשנה
אחת שבין מנין יצירה
בכל זאת לא הבחינו סופרי קורות
לם זהו את המספרים
הדורות ביניהם ,וכ
.
ההם עם המספריםיליצירה לפי חשבוננו.
בעל "סדר הדורות" ,למשל ,שחבר את ספרו
לפני כמאתים שנה ולקט הרבה מספרים
לא לבד מן התלמוד והמדרשים אלא
גםמ,יוסיפון",מ"יוחסין",מ,,שלשלתהקבלה"ועוד,
הושב כמן אלה האחרוניט בודאות
גמורה את המספרים האלה למספרי
השנים ליצירה לפי השבוננו ,עד כדי
כך ,שפעמים רבות ,במצאו באחד
המקורות ששנה פלונית היתה מעברת,
הוא מקשה בתמימות :הכיצד ? והלא
לפי השלון העבור שבידינו שנה זו
למנין אדם,
י
–
פשוטהז -ומן הספרים האלא עברה
הכרונולוגיה המשבשה הזאת אל כל
ספרי ההיסטוריה כמעט עד הדור העבר,
ובמדה ידועה גם עד ימינו.
אני מדגיש :איןאני מדבר פה על
ההבדל הגדוע ,שמגיע פעמים עד מאה
ושלניםשנה,משביןהכרונולוגיההמסרתית
לביןזושלפיהחקירההמדעית.ההבדלהזה
יתגלהמאליו בחלק השני של הספר ,ופה
אין מקום וגם אין שום צורךלדוןעליו.
פה איני מדבר אלא על הבדל קטן
בשנה אחת שהיא שתי שנים העובר
לפי וניטה קבועה בכל הכרונולוגיה
המסרתית למן תולדות אדם ועד שנת
חרבן בית שני .ההבדל הגדול שבין
הכרונולוגיה המסרתית לבין המדעית
מתבטל כמעט עם שנת החרבן ,ועוד
ש"פ שנה קודם לכן ,עם תהותמנין
שטרות ,ובכל זאת נשתנר הבדל קטן
בשתי שנים .השכל מחיב ,שבתקופה
ההיא ,שבה כבר פעלו בעלי התלמוד
ורשמו את זמני קורות ימיהם לא על
יסוד דרששהוציאובעזרתדיוקבכתובים
שבמקרא (שעל דרך זד אנו מוצאים
בתלמוד הרבה רשימות כרונולוגיותמיסי
קדם) ,שמשום זה מרובים חלוקי דעות
בין בעלי התלמוד ויתכנו גם טעיות,
אלא רשמו אותם מתוך החיים גופם,
פעמים בשעת המאורעות ופעמים רק
זמן קצר לאחריהם- ,בתקופה זו ,אני
אומר ,השכר (ולא רק האמונה בלבד)
מחייב ,שבעצי התצמוד נאמנים על
דבריהם יותר מהכרונולוגים המאוחרים
כמה דורות לאחריהם ,שקבעו את הזמנים
ההם לפי טפרים ותעודות ישנים,
שמכמה טעמים אפשר לשער בהם כל
דעת * אתר לימודי ידוהת ורוח
נספחים1 ,
www.daat.ac.il
סדר
302
מיני טעות ואפילוזיוף .והנה מצד אחד
התבררעלידי החקירה המדעית באותות
ובמופתים מכריעים ,כי כמשל שנת
תחלת מנין שטרות היא ג'ת"נ ליצירה
ושנת חרבן הבית השני היא ג'ף"ל
ליצירה ,ותלולפיהכרונולוגיה המסרתית
א' למנין שטרות היא ג'תמ"ח ושנת
החרבן היא ג'ףכ"ח ,בשני המקרים.
הבדל בשתישנים .ביחס למנין שטרות
הדרך ובמספרים מפורשים,ולפיהכתובים
האץ רשמו מסדרי הזמנים את לספרי
השנים העקריים ,המשמשים כעין אבני
ציון בתוידות ישראל ,למן אדם ועד
ירידת יעקב מצרימה 5פי התורה ,ומכאן
ועד חרבן בית שני לפי הממרת .והננו
נותניםכאן טבלה זו,כדי
להראותבעליי
כיצדנתינותה טעות בשנה אחתנ
.
שנה לאש
מאשר הרמב"ם (שם י' ד) את דעת אדםחי ק" 5שנהוהוליד את שתו
שת נולד
הכרונולוגיה המדעית (וכפישנוכיחלהלן
גם ביחס לשנת החרבן) ,אבל ימים שתחי ק"ה ש' והועיד אתאנוש.
ק"ל
ר"5ה
אנושנויד
רבים לא הושם לב לדבריו .לבסוף
שכ"ה
עמדו גם כמה (%בל לא כלם) מן לאחר צ' שנהנויד קינן
ע,
מהללאל שצ"ה
הכרונולוגים המסרתיים על הטעות בשנה
ת"ס
ירד
.ס"ה
אחת ,שמקורה בהבדל שבין מנין אדם
מכ"ב
קס"ב
למנין יצירה (שהרי טעות זו מתבררת
חנוך
מתושלח םפ"ז
ס"ה
בנקר לכל מעין בדבר) ,והודו ששנת
ףע*ד
t
~
D
p
החרבן היא ג'ףכ"ט ,נשתייר עוד הבדל
5מך
אינ"ו
נח
קפ"ב
בשנה אחת ,ומשום שתין %יש יודע
לבאר ,כיצר נתהוה הבדלזהומה מקורו,
לכן המחזיקים במסרת בוחרים לשער
טעות לא במסרת אלא בכרונולוגיה
המדעית.
מטרת מאמר זה היא לגלות את
סקורה של טעות זו ולסלקה ,וביחד
עם זאת גם להוכיח ,שלא חכמינו
הקדמונים ,בעלי התלמוד והמסרת הם
שטעו ,אלא שטעות %1ת נתהותה בדורית
מאוחרים בערך ,כאלו מאליה ,מתוך יחס
ש 5הערצה גמורה למלה המפורשה
בתורה ,אב 5בכל זאת מתוך חוסרדיוק
אירנ"ח
ך"ב
af
ארפכשד אימנ"ח
אימצ*ב
ש5ה
?בר איןנ"ג
פ5ג
איןנ"ז
ק,
י,
"5ה
י",ד
5
יקב
*
'5
כ"ס
ע,
ק,
*
ן
.
רעו א'ןפ"ז
שרוג איףי"ט
נחור אוףם"ט
.
תרח
אברם n~Dri
יצחק בימ"ח
,
ן
איףע*ח
יעקב ביק"ח
ס'
יעקבחי ק"ל שנה וירדלמצרים ב'ר"5ח
בתורה.
יציאת מצרים 5אהר ישיבת
ב .החשבון הקטעה
ישרך שם ר"י שנה ב'תמ"ח
החידה נפתרת מיד עם פתיחת התורה
ץ לאחר מ'
וקריאתהבעיוןהראוי .בבראשית ה'ג גרמנו כניסת ישראליאר
שנות נדודים במדבר ב'תפ"ח
.ויחי %דם שלשים ומאת שנה ויולד
בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת" .חרבן בית ראשון יאחר שישבו
ישראל בארץ ף"נ שנה ג'שי"ח
ומכאן ואילך נמשכת הרשימה של כל
תבבלג'ת"ח
תולדות אדם גמשך כמה דורות באותו בנילביתשנילאחלע'שנויגיו
דעת * אתר לימודי ידוהת ורוח
זמנים
,
163
חרבן הבית השני לאחר ת"כ ש' ג'ףכ*ח
וג'ףכ"ח לאדם 'היא ג'ףכ"ט 'לקצירה.
לכאורה הכל כמו שמפורש בתורה
ובמסרוז ,ובכל זאת שגיאה גטה ,שסרסה
את כל הכרונולוגיה העברית ,ובננוד
למה שמפורש בתורה ובמסרת .כל אדם
הרג; לדיק בחשבון יכיר מיד את
השגיאה ,וגם מלכתחלה לא נערכה
הטבלה עלידי קדמונינו בצורה משבשה
זו ,אלא בצורתה המתקנה ,ורק אחרי
כן נשתבשה.
ג .החשבון הנכון
ואולםלאותםשאינםרגילים בחשבונות
ובדיוקים יש קרך לבאר ,היכן יש כאן
שגיאה .ובכן אנו חוזרים לאותו הכתוב
שבתורה בראשית ה' "ויחי אדם שלשים
ידמותו כצלמו ויקרא
ומאת שנה ויולדגב
את וצמו שת" .על פי האמת כבר נכר
גם מפשוטו של כתוב זה ,שלאחר שחי
חרם ק"ל שנה נולד שת בנו ,ובכן נולד
שת בשנת קל"א לאדם ,עכ"פ שנתחייו
הראשונה של שת יש למנות קל"א
לאדם .אבל עדין יש מקום לבעל דין
לטעון ,ששת נולד בעת שאדם ע מ ד
בשנת הק"ללחייהאין זאת אלא שהתורה
נופה חששה לפרוש כזה ,ולכן הוסיפה
עוד שני כתובים( :ד) "ויהיו ימי אדם
אחרי הולדו את שת 'שמנה מאות
,חנה ויולד בנים ובנות( .ה) ויהיו כל
ימי אדם אשר חי תשע מאות שנה
ושלשים שנה וילת" .לאחר הדגשה
משלשת כזו לא ישאר עוד אף צל של
ספק ,שהתורה מתכונת להשמיענו ,ששת
נולד לא בשנת ק"ל אלא קל"א לאדם.
והדגשה משולשת כזאת הולכת וחוזרת
עשר פעמים בכל תולדות אדם עד נח
www.daat.ac.il
-
נספחים,
1
מוגן מאליו שלא יעלה 'על דעת
איש לשער ,כי התורה מתכונת לאמר,
שכל עשרים ושנים האבות האלה כל
אחד מהם חכה בדיוק עד סוף השנה
המסמנה אצלו ,כדי שבנו ?ולד בדיוק
בתהלת השנה שלאחריהז אבל ברור
הוא ,שהתורה מתכונת להשמיענו את
דרכה למנות רק שנים שלמות ,כלומר:
שנה המנויה ברבה לאב או למאורע
אחד אין מונים אותה לבנו או למאורע
הסמוך ,אפילו אם*הבן נולד או המאורע
הסמוך התחיל במעוטה של אותה השנהו
ולהפך ,שנה מנויה רק למאורע מסים
ולא לקודם לו ,אפעלפי שהקודם נמשך
עוד במעוטה של שנה זו (ויש מקרים,
כאשר נככח להלן ,שאפילו אם המאורע
הקדם נמשך ברבה של שנהאין השנה
נמנית לו ,אלא למאורע הבא אחריו,
משום שתקופתו העגלה של הראשון
נסתימה עם טוף השנה הקודמת) .וכדרך
התורה כן גם דרך המסרת :להגביל
ולס~ם את השניםבין מאורע למאורע,
אפעלפי שהמאורעות גופם כמובן לא
הקפידו לשמור בדיוק את החתלתם
מראשית השנה וסיומם בסוף השנה.
נמצא ,כשהתורה(וכן גםהמסית) אומרת,
כי פלוני היה בן כך וכך שנים כשארע
מלרע מסים ,הכונה (בדרך כלל ,חוז
מן המקרים שנכרת כונה להפך) היא,
שלפלוני מלאו כך וכך שנים ,ואחר כך,
בשנה כךוכך ועוד אחת לפלוניארע
אותו הם~~ע .עוד דוגמה אחת לבךמן
המקרא (מלכים א' ו' א)" :דיהי בשמנים
שנה וארבע מאות שנה לצאת בני
ישראל 'מארץ מצרים בשנה הרביעית-
בחדש זו הוא החדש השני -למלוך
(בר' ה'; ט' כח כס) ,ואח-כ עוד תשעפעמים שלמה על ישראל ויבן הבית לה'*.
הדנשה כפולה משם עד תרח (שםי"ג כשתבדוק תמצא ,כי בניסן אותה שנה
י5-ב) ,ואח"כ נם באברהם וביצחק מלאו ת"פ שנה ליציאת מצרים ,ובשר,
כשכבר החלה שנת תפ"אליציאתמצרים,
(שם כ"א ה ,ס"ה ו ,מ ,ע"הכח).
—
י
דעת * אתר לימודי ידוהת ורוח
נספחים1 ,
www.daat.ac.il
סדרי
304
התחיל בנין הבית-.עליוצאים מן הכלל הקרימה את כל מאורעות דברי ימי
ישראל בשנה אחת והעתיקה את
הזה עין כהלן סמן ד.
ל
כ
ת
ו
ל
ו
ב
נ
ה
נעשתה
המשבשת
ת
ו
פ
ו
ק
ת
של
ו
נ
י
ת
ו
ד
ל
ו
ת
בטבלה הראשונה
לתוז
רק שגיאה אחת ,מיד בתחלתה ,בזה לזמנן.
שרשמה את שנת לדת שת,כנגד המדגש
ועתה נשוב ונערוך אותה טבלה
.
ג' פעמים בתורה ,לא שנת קל"א אלא בצורתה המתוקנה ,לפי הכלל .המבואר
ק"ל לאדם ,ושגיאה יחידה וו שבשה לעיל ולפן הכתובים המפורשים בתורה
את כל הכרונולוגיה המסרתית ,שכן ובמסרת:
לאדם
ק"ל שנה עד שהוליד את שת
א'-ק"ל
אדם
.אנוש
קל"א-רל"ה
ק"ה " עד
שת
צי .עד
כל"ו-שכ"ט
אנוש
קינן
מהללאל
שכ"ו-שצ"ה
.קינן
ך
מה55אל
ירד
חנוך
מתושלח
למך
נם
שם
ארפכשד
שלח
?4ר
פלג
רעו
ערוג
ס"ה
קם"ב
"
ס"ה "
קפ"ז "
קפ"ב "
ך"ב "
ק,
"
"
ל"ה
ל,
ל"ד
*
"
"
עד
עד
עד .
עד
עד
עד
עד
עד
עד
עד
ל,
עד
ל"ב " עד
.
.
ירד
חנוך
מתושלח
למך
שצ"ו-ת.ס
הס"א-מכ"ב
מכ"ג-מפ"ז
%י
נוו
שם
ארפכשד
*
שלח
עבר
.
.
ן
פלג
רעו
שרוג
נחור
תרח
אברם
נחור
כ"ט .עד
תרח
ע " ,עד
אברהם
ק " ,עד
~pns
סי " עד
יצחק
יעקב
יעקב
ק"ל " עד שירד מצרימה
ישיבת ישראל במצרים רפי שנה עד השנה שיצאו משם
יציאת מצרים ונדידת ישראל במדבר מ' שנה עד כניסתם לארץ
(ת"פ שנה מיציאת מצרים עד שנת בנין בית ראשון
ת"י שנות הבית הראשון עד שנת חרבנו
כניסת ישראל הארץ ושבתם שם ף"נ ש' עד שנה שגלו
חרבן הבית הראשון וע' שנות גלות בבל
י,
עד שנה שנבנה הבית השני
בנין הבית השני ות"כ שנות קיומו עד שנה שחרב בה
.
.
.
חרבן הבית השני
שנת ג'ףכ"ט לאדם=ג'ף"ל ליצירה 5פי חשבוננו.
א'מנ"ס-א'טצ"ג
אץ נ"ח-א'ןפ"ז
ב'ק"ט-ב'רל"ח
ב'רל"ט-ב'תמ"ח
ב'תמ"ט-ב'תפ"ח
בזתמ"ט-ב'ץכ"ח;
ב'תפ"ט-ג'של"ח
ג'של"ט-ג'ת"ת
ג'רכ"ט לאדם
..
-
.
- – – – – – – – --
. . . – . – – – -ל … -
דעת * אתר לימודי ידוהת ורוח
זמנים
' 305
'
ערכו ואמתותו של תקון זה (שעפ"י
האמת אינו תקון הדש אלא ההזרת
הדברים לתקונם מלכתחלה) יתבלטועוד
,יותר ,אם נשנה קצת את החלק האחרון
של הטבלה ,למןיציאת מצרים ,ונערוך
אותו לפי הזמנים המדיקים שלו ,שהרי
יציאת מצרים הלה בניסן .ואי אתה
יכול לאמר שבניסן ב'תמ"ח יצאו
ממצרים ,שהרי שנת ב'תמ"ה ,כפי
שמוכה מן הטבלה ,ודאי שיכת לר"י
שנות ישיבת ישראל במצרים ,וכפי
שבארנו אין דרכן של התורה והמסורת
,.
- -
- – – -
www.daat.ac.il
.
גספהים,ו
אלא למנות שנים
שנות ישיבת ישראל במצרים מקטעות
(כקומר רי"ט שנים והצי) היתה המסורת
מפרשת זאת .ועוד שכ' שנות תעיה
במדבר ודאי שהן שלמות ,מניסן שגה
א' ליציאת מצרים ועד ניסן לאחר
שכלו מ' שנה ליציאת מצרים ,כמפורש
בתורה ,ואם מ' שנים אלה שלמות,
בהכרה שגם ר"י השנים של ישיבת
מצרים הן שלמות .בעל כרחך אתה
אומר שיציאת מצרים היתה בניסן
ב*תמ"ט לאדםו ובפן
שלמות ,ולוהיו ר"1
מ' שנהתעו בנ"י במדבר מניסן ב'תם"ט עד ניסן
(ת"פ שנה עברו מיציאת מצרים בניסן ב'תמ"ט עד שההלו
לבנות בית ראשון בהר ב'ץכ"סו
ה=י שנה עמד הבית הראשון מאיר ב'ץכ"ט עד שהרב באב ג'של"ט)
ף'נ שנה עברו משנכנסו ישראל לארץ בניסן ב' תפ"ס
עד שיצאו ממנה באב ג'של*ט
ע' .שנות גלות בבל מאב ג'של"ט עד שההלו לבנות בית
שני באמצע או בסוף ג'ת"ס
ת"כ שנה עמר הבית השני מאמצע או סוף ג'ת"ט עד שהרב באב ג'ףכ'ס לאדם
שהיא
ג'ף"ל ליצירה
ב'תפ"ט
וככה נתברר 5נו בהחלט ,שמשנת סימנים ,למשל ,ששנת החרבן הראשון
ההרבן ,ג'ףכ"ט לאדם ,שהיא ג'ף"ל היתה ג'של"ה ,וסימנך" :ש לה מעל
ליצירה ,ועוד ש"פ שנים קודם ההרבן פני ויצאו" ('ימ' ס" 1א) .יעוד נתנו סימן,
עם תהלת מנין שטרות ,ג'תמ"ט לאדם ,שבל המגרעות ההשובים ביותר
ג'ת"נליצירה,משתוההכרונולוגיה בתולדותינו ארעו בשנים שמספריהם'
שהיא
המסרתית עם הכרונולוגיה המדעית מסתימים במספר ה' (רל"הלירידה ,תמ"ה
בדיוק גמור ,ולא נשתקר ביניהן שום לפקידי,תפ"הלכניסה,של"הלהריסהימובא
הבדל.
ב"יסוד עולם"י"ה בשם "הצרפתי") ,ואת נתקן
מספרים אלה כראוייסתימו כלם במספר
ד :כיצד נתקן את המעות
ובכל זאת השארתי בהוק זה שבספרי ט' (ועין בשתי הטבלות בסימנים
את מספרי השנים כפי שהיו נהוגים הקודמים משנת לדת תרה וער הסוף).
עד עכשו בכלספרי מסדרי הזמנים לפי -ושנית :אם נשנה את המספרים האלה
המסרת .מדוען משני טעמים :ראשית ,ונכתוב למשל ,כי שת גולד ק"5א לאדם
משום שהמספרים האלה מקובלים וכו' ,אם כי על פי האמת זה יהיה
ומפורסמים מאד בכל הספרות שנכתבה בדיוק כמו שמפורש בהורה /אבל למראית
על פי המסרת .,וכבר נקבעו בהםועיז ראשונה זה נראה כאלו בנגוד למש
י
–
דעת * אתר לימודי ידוהת ורוח
נספחים1 ,
www.daat.ac.il
586
שכתוב בתורה .ובודאי שבכנון זה יש
להזהר מאד .וקרוב הדברלודאי ,שמטעם
זה נאחזו גם,הקדמונים במספרים אלה,
אפעלפי שהם (כפי שנוכיח להלן) זכרו
היטב ,שהמספרים האלה מצינים לא את
השנים לאדם שבהן ארעו המאורעות
הרשומים ,אלא השנים לאדם שעברו
עד שנת אותם המאורעות .אגב ,עצם
הרעיון הזה ביחס לשנים הרשומות
בסיע כבר נתברר לח"י בורנשטין,
ן מאמרו "תאריכי ישראל"" ,התקופה"
עי
ח עמ' ,380ועין שם הערה ,2כי כן היא
גם דעת הרשב"ץ; אבל שניהם לאהוכיחו
את הדבר בראיות מספיקות ולא גלו
את מקור הטעות.
ועתה ,כדי לתקן את המעות הזפ
הדורש תקון בהכרח ,עלינו לקבוע
ולהדגיש אתב'.הכללים האלה שהם אחד:
א)כל מספרי השנים בכרונולוגיה
המסרתית (ובכלל זה בחלק ,א' של
ספר זה) מסמנים את השנים למנין
אדם שעברו עד שנת המא:דעות
הרשומים לצדם (ולא עד בכלל)-.
דוגמות :הרשימה "ק"ל לאדם .נולד שת
בן אדם"-משמעה :לאחר שעברו ק"ל
שנה לאדם נולד שת בשנת קל"א לאדם.
או :יב'תט"ח .ט"ו בניסן .יציאת מצרים"
משמע :לאחר שעברו ב'תמ"ח שנהלאדם היתה יציאת מצרים בשנת
ב'תמ"ט לאדם בט"ו בניסן.
סדר'
ב) כדי למצוא את השנה למנין
יצירה המקבל אצלנו ,שבה ידע
איזה מארע בתולדי ת ישראל לפי
הממרת ,יש להוסיף על המספרים
שבכרונולוגיה המסרתית(יא
שנה
אחת ,שהוא ההבדל האמתי ביןמנין
אדם למנין יצירה ,אלא) שתי שנים.
דוגמות :רשום בספר" :ק"ל לאדםנולדשת",,ואתה רוצה לדעת ,באיזו שנה
ליצירה נולד ,תוסיף .ב' ותקבל קל"ב
ליצירה .או" :ב'תמ"ח .ט"ו בניסן.יציאת
מצרים" ,תוסיף ב' ותקבל ב'ת"נליצירה.
אבל יש מקרים .מועטים יוצאים
מכלל זה ,והם מוכחים מאליהם ומפורשים
ומודגשים בתורה ובמסרת באפן שאי
אפשר לטעות בו .דוגמה לכךהיא שנת
המבול (בר'י'ו)" :דנח בן שש מאות
שנה והמבול היה מים על הארז".
יכול אתה לפרש ,שהמבול היה בעת
שלח עמד בשנת השש מאות לחייואו
(לפי הכלל שלנו) לאחר שמלאו לו
שש מאות שנה .כדי להוציא טעות 11
מלבך בא נתוב שני (שם יא) ומפרש:
"בשנת שש מאף שנה לחיי מ
בחדש השף בשבעה עשר סם לחדש
ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה
וארבות השמים נפתחו ,ויהי הגשם על
הארץ" ,וכו' ,ללמדך שהמבול התחיל
בתחלתהשנה(בחדשהשני)בעת שנחעמד
בשנת השש מאותלחייו') .וליתר תוקף
') עקר ראית -מן הדיוקים האלה מיוסד על רעיון הגיוני :ה 1כשמספר השנה
בא כמפפר יסורי ("כן כך וכך שנה' ,או" :בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת
בפי מארץ מצרים .-מ-א ו' א) אפשר לפרשו לכאן ולכאן ,כלומר :או שעומרים בשנה
זו או שכך וכך שנה עברו עד מאורע זה ,ואין המשמעית הנכונה מתפרשת אלא
ממקום אחר או מתוך חשבון מדוקדק; אבל כשהכתוב אומר" :בשנת' ,וממילא :הפך
ממפר השנה על ידי כך למספר מרורי ,כמו פה "ב שנ ת שש מאות שנה לחיי נחי,
או כשהמספר נופו סרורי (כמו" :בשנה הרביעית וכו' למלוך שלמה ,.שם) ,הרי
כהכרח אין לו אלא פרוש עתד ,הינו שהמאורע .ארע בתוך אותה השנה; ומשום זה
דעת * אתר לימודי ידוהת ורוח
זמנים
507
בא כתוב שלישי (שם ח' יג) ךאומך":ויהי
באחת ושש מאות שנה בראשון באחד
לחדש חרבו המים" וכו /מעתה נתברר
לך ,כי את הכתוב הראשון יש להבין,
כי בעת שנה היה בן שש מאות שנה
כבר היה המבול מים 'על הארץו
ואח"כ הכתוב חוזר לתחית השנה הזאת,
כדי לפרט את כל מאורעות אותה השנה
על סדרם .ולפי זה ברור ,ששנת המבול
היא ת"ר להיי נח ,שהיא א' תרנ"ו
לאדם ,שהיא א'תרנ"ז ליצירה(ועין עוד
בהערה לערך א'מנ"ו עמ' .)15וכן
נוהגת גם המסרת (כפי שאפשר להוכח
מכמה מקומות בגוף הספר) ,כי בעת
שאין השנים שלמות ,כלומר שאין גבול
מסוים בין השנה המנויה לאב או
למאורע אחדובין השנה המנויה לבן או
למאורע אחר ,אלא שנה אחת משתפת
לאב ולבןיחד או לשני מאורעות כאחד,
המסרת מפרשת זאת .ועין בערך ב'תמ"ז
י הכתוב (עמ'
עמ' ,48ששם מתברר ,כ
',ז) "ומשה בן שמנים שנה ואהרן בן
שלש ושמנים שנה בדברם אל פרעה"
בהכרח משמעו שמשה עמד אז בתחלת
שנת פ'
וכןבערך ב'תפ"ח-ב'תצ"ה
99לחייוי
עמ'
מתברר,
י דברי כלב (יהו' י"ד
כ
שנה
בשלוח
":0בן ארבעיט
משה"
אנכי
וכו' משסעו שעמד אז בתחלת שנת מ'
לחייו ,וכד/
ה .השבון שמיטין ויובלות
י בשנה אחתבכרונויוגיה לפי
טעיתו
המסרת גרמה גם לבלבול ולחלוקי דעות
בחשבון שנת השמיטה.וכדי לבררענין
www.daat.ac.il
נספחים.,
זה כל צרכו עלינו להרצות כאן את
סוגית הגמרא עיכין יב-יג בדבר מספרן
של שנות החרבן הראשון-והשני בשבוע
השמיטה וביובל ,ובעל כרחנו להאריך
קצת בבאורה.
בערכיו יא מובאה הברייתא" :רבייוסי
אומר :מגלגיין זכותליום זכאי וחובה
ליוםחיב .אמרו :כשחרב הבית בראשונה
אותו היום תשעה באב היה התעניתכס:.
ערב ת"ב ,אבל גם פה כפי הנראה הכונה
ליום ט' המתחיל למן הערב) ומוצאי
שבת היה ומוצאי שביעית היתה וכו'
וכן בשניה"'.פרוש :בית א'וכן ב' חרבו
ביום ט' באב שהיה יום א' בשבת
(כלומרו שהתחיל למן מוצאי השבת),
ואותה השנה שבה חרבו היתה שנת א'
בשבוע השמיטה (השנה שלאחר שמיטה).
הגמרא בערכיו יב שואלת" :ושניה
במוצאי שביעית מי משכחת לה? מכדי
בית שני כמה קמו ארבע מאהועשרים…
הוה פיה בשיתא בשבוע!" פרוש :איך
אפשר שהשנה שבה חרב הבית השני
היתהמיצאי שביעית ,והלא הבית השני
התקים ת"כ שנה ,ולפי דברי רבנןהיו
עושים בכל חמשים שנה ז' שמיטות
(ז' פעמים ז' הרי מ"ט) ושנת החלשים
היתה שנת היובל .ומכיון שהבית השני
עמד ת"כ שנה ,הרי ת' כלות בח'יובלות
שלמים ,ומכ' הנשארותיוצאות י"ד בשני
שבועות שלמים ,ואם כן שנת ת"כ היתה
שנה ו' בשבוס .ואולם רש"י מפרש:
ת"כ ש' (שעמד הבית) שלמות לבד
שנה שחרב בה; ולפי זה יוצא ,שת"כ
פרשתי אותו הפסוק מ"א ו' א ,כי בית א' התחילו לבנות לא ח ר שעברו ת.פ שנה
ליציאת מצרים,
שכן יוצא לפי החשבון ה"דוקדק ,אבל כתיך שנה ד' למלכות שלמה-.
אבלעין בהערתנו לערך לקנ"ד עמ' ,157כי אפילו במקום שהכתוב אומר" :בשנת
כך וכך לפלוני= ,הכרח הוא לפעמים לבאר ,כי הכונה היא :לאחר שמלאו לפלוני
כך וכך שנה .ואם כן גם במקרה זה אין לקבוע שום כלל ,אלא לבקש את הכונה
האמתית ממקום אחר או 'מתוך השבון מדוקדק ,אם יש אפשרות לכך.
דעת * אתר לימודי ידוהת ורוח
נספחים1 ,
www.daat.ac.il
סדרי
308
שנה כלו בשנה ו' בשבוע" ,ובשביעית
עצמה חרב" .נראה אפוא ,שלפי רש"י
חרב הבית השני בשנת תכ"א לקיומו,
וכך הוא אומר להלן בפרוש 1ולהלן
נראה ,מדוע הכרח רש"י לפרש כך.
ולעת עתהלנחזור להרצאת סוגית הגמרא:
על הקושיה הניל עונה הגמרא:
"מני? ר'יהודה היא דאמר :שנת חמשים
עולה לכאן ולכאןוכו' אישתכח דבמוצאי
שביעית חרוב" .פרוש :כלדברי ר'יוסי
מתפרשים לא לפי דעת רבנן בענין
סדר השמיטה והיובל ,אלא לפי דעת
רבי יהודה המתנגד להם וסובר ,שהיו
מונים ז' שנים ז' שנים רצופות ,וכל
שנה ז' בלי הפסק היתה שנת שמיטה.
אלא שכל שנה נ' היתה גם יובל וגם
שנה א' לשבוע השמיטה הבא .ומכיון
בוהבית השני עמד ת"כ שנה והן כלות
בשבועות שלמים ,הרי ששנת ת"כ היתה
שנת שמיטה ,נמצאשהבית חרב במוצאי
שביעית-.מכאן מתברך לנו ,משום מה
הכרח רש"י יפרש ,שהבית חרב בשנת
חכ"א כקיומו ,שאם לאכןהרי גם עכשו
יוצא שהוא חרב לא במוצאי שביעית
אלאבשביעית.ולהלןעודנחזור לפרטזה.
ואולם הגמרא מוסיפה להקשות:
אם דברי ר' יוסי נאמרו על דעת
ר' יהודה ,אם כן איך אפשר שהבית
הראשון הרב במוצאי שביעית? שהרי
בבריתא אחרת למדנו" :י"ז יובלות (ף"נ
שנה) מנו ישראל משנכנסו לארץ (באחר
שיצאו ממצרים ושהו במדבר מ' שנה)
יע
ד שיצאו (עם הרבן הבית הראשון)ז
ואי אחהיכול לאמר משעה שנכנסו(מיד
מן השנה הראשונה) מנו ,שאם אתה
אומר כן נמצא בית חרב בתחלת יובל
(לפי פשוטו אפשר לפרשו :בשנה א'
של חמשים שנות היובל ,אבל רש"י
מפרש :כלומר בשנת היובל עצמה,
שהרי ף"נ שנה כלות בי"ז יובלות
שלטיסו ורשיי מוסיף ומבאר ,מדועאי
אפשר לו לפרש ,כמו שפירש ביהם
לבית השני ,שהבית הראשון חרב בשנת
חמשים ואחת ,וממילא בתחלת היובל
כמשמעו ,בוכנה א' לנ' שנות היובל,
שכן לפי זה לא יתישבו היטב דברי
הגמרא להלן) ,אלא צא מהם ז' שכבשו
'rgשחלקו" (כלומר :לא התחילו למנות
שמיטין ויובלות אלא לאחר שעברו
עדיהם בארץ י"ד שנה ,והן ז' שנים
שכבשו את הארץ וז' שנים שחלקוה
בין השבטים) .נמצא שמנו שמיטין
ויובלות רק ףל.ו שנה .והנה לרבנן ף'
שנה כלות ביובלות שעמים ול"ו ש'הן
ה' שבועות ושנה אחת ,הרי חרבהבית
אבל לר' יהודה ששנת
יעימתפי
במוצאישב
סיקה את מנין השמיטות,
היובל אינה
אם תחלק ףל"ו ע 5ז' תקבל שארית
ג' ,נמצא שהשנה האחרונה ששהוישראל
בארץ ,שנתהחרבן ,תתל"ו משנה שהטלו
למנות שמיטות ,היא ג' בשבוע ,ולא
מוצאי
שביעית?
על זה נותנת הגמרא שתי תשובות:
א) אותן השנים שהגלה סנחריב את
ישראל (וכפרושרש"י :למן תחלת המצור
על שמרון בשנת ד' לחזקיהו" ,ולאהיה
להם פנאי לחרוש ולזרוע ולא מנו
שמיטין ויובלות.י ולפי החשבון עברו
עד השנה ההיא בדיוק שבע מאות שנה
למנין שמיטין) עד שהחזירם ירמיהו
(לשנת י"ח ליאשיהו ,שנה ל"ו לפני
החרבן ,שאז החלו שוב למנות שמיטין
ויובלות ,ווטבדיוק ק' שנה) -ק' השנים
האדה אינן נכנסות בחשבון לדעת
רבי יהודה ,ואםכן מנו שמיטיןויובלות
לא ף"נ פחות יעד אלא ן"נ פחותי"ד,
הינו ן'ל"ו ,ואם תחלק מספר זה על
ז' תמצא ששנת חרבן הבית הראשון
היתהבדיוק במוצאישביעית-,ב)"אבעית
אימא לעולם רבנן ,וכי קתני, ,וכן
--
זמנים
-..-
- – – – -
.-
ך - --
-
-
.ל
- ———–
-,
-
דעת * אתר לימודי ידוהת ורוח
www.daat.ac.il
309
נספחים1,
י
בשניה' -אשארא" .פרוש :אם תרצה יסוד מרשה רש"י לעצמו לעשות את
אגיד לך ,שעל פי האמת נאמרו-דברי ההבדל הזהז אי משום שכך מוכח מן
ר ,יוסי לא על דעת ר' יהודה ,כמו הגמרא אין ראיה :באותו עמוד עינין
שתרצתי לעיל ,אלא על דעת רבנן ,יב אנו מוצאים באותו הענין ,אלא בפרט
ואמנם לפי דעת רבנן לא חרב הבית אחר ,שכפני רש"י ורבותיו היתה גמרא
השני במוצאי שביעית אלא בשביעית ,משבשה ,ורבותיו התאמצו לישב את
ן בשניה" לא השבוש כמו שהוא ,והש"י קבל או4
ומה שאמר ר' יוסיויוכ
נתכון לומה ,שגם הבית השני חרב דעתם בתחלה וגם כותנה ,אבל לא
במוצאי שביעית ,אלא נתכון לשאר נמנע מהקשות על דבריהם ,ולא נח
הדברים :ששני הבתים הרבו בט' באב ולא שקט עד שעמד מעצמו על השגיאה
(,,כך הבנתי מלבי וישרה בעיני ,אבל
ובמוצאי שבת ועוד.
בטרם שנמשיך את סוגית הגמרא לא שמעתיהו ואחרי כן מצאתי ספר
בענין זה עד סופה נעיר אגב אורחא ישן מוגה שכתוב בוכןוהודעתילרבותי
(משום שזה שיך מאד לענין המאמר וישרה בעיניהם"-כך לשונו הקדוש של
הזה) על ההבדל שרש"י עושה ביןמנין רש"י) .עלינו להניח אפוא ,שאלולא
ף9נ השנים שישבו ישראל בארץ עד היהלו לרש"ייסודנכון לכך מן המקרא
חרבן הבית הראשון (והוא הדין ממילא או מן המסרת היה בוחר לשער שבוש
ביחס לת"ישנותהבית הראשון) ,שהבית בגמרא מאשר לעשות הבדל קשה כזה
חרב בשנת נ' ליובל (וממילא כאלו שבין שני הבתים .ועלפי האמת הלא
בשנת ת"י לשנותהביתנןוביןמגין ת"כ רש"י מגיה את הגמרא גם פה ,כי
שנות הבית השני ,שהבית חרב .בשנת במקום שהגמרא אומרת "ת"כ שנה"
חכ"א .לפ 4דברי ר ש ת גופו מוכרח גורס רש"י" :ת"כ שנה שלמות לבד
ההבדל הזה מתוך דברי הגמרא גופה שנה שהרב בה" ,וכשהגמרא אומרת:
(שכן בבית הראשון אי-אפשר לומר רשיתו ,בשבוע" רש"י מפרש":ובשביעית
שחרב בשנת חמשים ואחת ,שהרי אם עצמה חרב" ,ולבסוף כשהגמרא אומרת;
תגרע מזה י"ר שנים ,הרי ל"ז ,ונמצא "בתחלת היובל" רש"י מתקן "בשנת
שביעית אלא היובל עצמה" ,ועל כגון זה ודאי הוזקק,
שלרבנן חרב לא במוצאי
בב' בשבוע /ועוד שממקום אחר ידוע ,רש"י ליסוד חזק.
והנה אם תעין בטבלה המתוקנה
כי השנה הי"ד למן השנה שאחר חרבן
הבית היתה שנת היובל,ולפי הניל הלא שלנו בסימן ג תמצא ,כי ף"נ שנות
יוצא ששגה י"ג היתה שנת החמשים) .ישיבת ישראל בארץ נחשבות (לפי מנין
יב "הוה") כוטעימין את יצירה) מתשרי ב'ת"צ עד סוף ג'של"ט,
החוס' שם
בשם רש"י(ואומרין בפרוש ולמעשה מניסן ב'ת"צ עד אב ג'ש"מ
ערהכיי
(
ההבדל הז
"בית ראשון שעמד ת"י שנים חרב (ות'-י שנות הבית הראשון מתשריב'ץ"ל
כי
בשנת עשר עצמו" ,אעפ"י שברש':י לא עד סוף ג'של"ט ,ולמעשה מאיר ב'ץ