,תאו"
מנדל נון
מטכל/ק-עין.
מילרך ראשי ,ענף
*
מבבום:נ:הגיי'5י"י%8
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
מהדורת מעריב
/קצ'1הינך ראש' דענף השכלה
הזכ,.,ה שמורוהימטכ"י
כי
,
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
סוסיתאועיר-גב
כקידותיה קול טוסיתא איגע )דועות ברבים .וגם אלה ששמה
איע ור לאונם ,יודעים בעיקר ,שהיתה וו פעם עיר יונית ,שעמדה
במרומי ההר השולט על קדמת הכנרת .אולם .לא עיר נכרית
בלבד היתה סוסיתא בארצנה שעהשחיוגים הקיט את העיר החדשה
4,בר היתה טוסיחא הקדומהישובעתיק-יומיז .הישובהיהודי התקיים
בה במשך רוב התקופות ההיסטוריות .גלגולים רבים עגהו עליה
ימי,שלוה ועצמאות ,וימי,שעבוד ומס-עובד; ימי דמים וטבח,וימי,
תרועות נצהוז של צבאעברי .לתולדות הישוב הקדום נוסףבימינו
פרק הדש,שאינונופל בחשיבותו מהפרקים הקודמים בתולדותהעיר.
רשתה אותו פיז-גב ,עת עמדה'גימ' מלחמת-העצמאזת בגריה
נפשה מולמעיביםרעיםוחזקים ממנה,כשהיא מבודדת ומנותקת מס-
ביב .בעמידתה שמרה את הכנרתימד'נת ישראל ,ולבסוף העפילה,
כבשהוהחזירה את סוטיתאהנכריתלידיםעבריות.
עי
"רשת הישוט
. .
ככל חופי הכגרת כן סביבתה של עיו:גב כבר היתה מיושבת.
בתקופה-הפריהיסטורית ,ובלי-הצור הרבים המשורים בקרבתה
מעידים על כך .שרידים רבים מוכיחים ,שהישוב לא פסק בה גם
בתקופות ההיסטוריות.איו שת אלא שהים העשיר בדגים משךאליו
תמיד את האדם .ההרים רחוקים כאז קצת מהפוף ,ומשאירים קרקע
פוריה ראויה לעיבוד רבה יותר מאשר במקום .אחר 5 ,ק"מ צפונה
או דרומה .מסיבה זו ,ולגלל ~ציאות המים ,בהרה לה עין-גב
דוקא את המקום ובה' להקמת הנקודה .בנהל עין-גב זורמים מים
דניס כמשך כלהשנה .הם כאיםמהמעיין Yplinלרגליהעיירה הסו-
רית א-פיק ,היא אפק המקראיהן בה ניצה אחאב את בן הדד האר-
.
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
6יןומלכים
נלים
א .ב,כ~) .מים אלה מסדיקים להשקאת כמה מאות לו-
של כרמיםוגני-ירק .מעיק קטז יותר בוקע לרגלי ההרים ומש-
קל גן-תאנים עתיק .על-יד המעיין נמצאים שרידי בריכה
י,
נם
בו
ור
נים מתקופה קודמת .בזארי ג'אמוסיה ,הגובל עם הר סוסיתא מד
עקה שביל עתיק-יומין ,בו יכלו השיירות לעלות בנקל בחומתהרי
מלולן התלולה ,המתנשאת כ 600-מטר מעל-פני הצנרת .על-יד אותו
שקיל כללו בשעתם הרומאים כביש שעלה מנמל סוסיתאלעיר העל-
יאה ,וקשר את הדרך שעברה לאורך החוף עם רשת הדרכי
ם הרו-
מגית שבעבר-הירדן.שרידי הכביש הזהניכרים היטב בשדות ,בנחל
!"גבולות ההממשקקוצ.רתמ,כאן alisn~ ,שהתקיים פה עמד לעאלפק,חם הדרה
שישבה
שהובילה מערי מערב הכנרת
השסחרית
ן
י
י
ע
ן
דרך-המסחר העתיקה והגדולה אילת-דמשק.
במדרש מוכיחות שסוסיתא ישב'ה-בימי
שת' אגדות
ע בקרבתהים עצמו:
ג
,
ן
.
,.
התלמוד
כשנכבשה הארץ מצאו בה אבותיה בין שאר החיות את
רעך-הבר ,אבי בקר"הבית ,והוא נזכר כמה פעמים במקרא ,במרוי
הרורות נכחדה חיה ע מארצנו ,ולחכמי התלמוד כבר לא היו
ת על-אודותיוגלכו .פושטת בתלמוד ובמורשמיהזו את לבושה
ישועי
ה'5אלי ומקבלת צורה אגדית ,ולפגינו נריה ענקית בת ממרים
והנה התעוררויכוחביז החכמים במדרש ,האם נכנס הראם
זי
מ
תפינח או לא נכנס .ובזכותוו …נתגלגל הראם לסוסיתא :ויאמר
רב
ללמזי
י לא הוא
ןיועדהי ראם לא מכנם ,אבלגוריונכנסו .ר' נחמיה אמר
רז
נח לתיבה והיה מתלים גלמיות
גלים)
1ל 4גוריו ,אלא
(מעל"
י(כר"ר ,ל"א).
ר"
שא
קת
כמו טבריה לסוסי
אגדה שניה ,ואףהיא באותועניו ובאותו מקור גלב ,ט) ,מספרת
שמרות כובד משאה.היתה תיבתו של נוח שטה על-פני המים כעל
כמז טבריה לסוסיתא" .ורצה להגיד הדורש האחר .שקרה נס
צ*
!
ן
קיצות
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
בה לא שקעה.במים ,אלא החליקה בקלות באילו עמדה רק על
.שורות ושטה במהירות ,כפי ששטים בסירות-מפרש ברוח המער-
הקבועה והחזקה מטבריה לסוסיתא .אין זאת ,אלא שהיה נם
:על החוף עצמו ,והוא סוסיתא התחתונה ,מקום המעגן והנמל.
) זה טרם התגלה.
הכית הראשון
ראשיתו של הישוב העברי וגורלו בקדמת הכנרתליטים בערפל.
ניעו בני ישראל לעבר-הירדן באמצע המאה הי"ג כבה היתה
ת במזרח הכנרת המדינה של השבט הארמי גשור
י .ולא הורישו
ישראל את הגשורי ואת המעכתם וישב גשור ומעכת בקרב
אל עו היום הזה" (יהושע ינ ,יג) .לראשונה צורפה קדמת
ת למלכות ישראל במאה.העשירית .אחרי נצחונו של דוד עלמים .דוד לקח לו לאשה את בתו של מלך גשור ,והיא ילדה לו
ו
אבשלום .ואמנם כשהרג אבשלום את אמנון אחיו ,ברח סבו
:אצלו בגשור שלוש שנים .ימי השלטיז העברי בחבל זה לא
.1וקרמות רבים התנהלו עם ארם-דמשק ,שהיתה ראש הנסיכויות
אי
fl1'D:
איו ספק שבשנות השלטת הישראלי התבססלפה ישוב עברי
1אם יודעים מה היה גורלו של ישוב זה בזמן
,ק גם בדיג.א.
חמות הגיתי-פוסקות ויאחר נצחון ארם.
בקרבת-השף המזרחי של הבנרם גמצזים וידות-רונ סטירים,
1כ 1אייהם
שעת האתתרדויפיפגויתכהישלהטתוקןיפהואתרמויי,אוהבנגיבחוורשיידיויצשרראכלא.זעחבירי
ו
בכל
,
'נים בסירותיהם אל מעבר לים ונאחזו בחוף המזרחי,חזיזו שחזר,
,ה .פעמים מספר .כשעקרה גלות אשור את המוני היהודים
ר-הירדו ממקומותיהם .נפגע הגליל רק בחלקו.הדייגים
נשארו בדרך-כלל במקומותיהם.
www.daat.ac.il
יהאיכ-
דעת -מכללת הרצוג
.י
'
הר סוסיתא -שגס
ראשיתימי הכית השני
מקותעיי-נב
.
תחום סוסיתא הוא לפי קבלת חכמי התלמוד "ארץטוב-
ב
המקראית ,אליה נמלט יפתח הגלעדיי "ויברח יפתהמפני אחיוויש
בארץ טוב" (שופטים יא ,ג) .בספר המכבים (א ,ה) מוצאים אנו
גשור נוסף למהומנות מסורת זאפ
"
-
אחרי חנוכת הבית ,בשנת 162לפסה"נ ,התנפלו הסורים יושבי
הגלעד הישובהיהודי בארץ טוב והרגו בו אלףנפש .את נשיהם
וטפם הולים בשבי,
ואת שללם בזזו ,יהודה המכבי השלעירת הטו-
ב?ס ,הצילמו והעביר את כל מחוסרי-ההגנה ליהודה .בסימור המעשה
ותה נזכר הישוב חספין ,המובא גם בתלמוד כעיירה בתחום סו-
סיתא; זהו הכפר הערבי כס פין בימינו 20 ,ק"מ צפונית-מזרחית
"ל
www.daat.ac.il
ז
דעת -מכללת הרצוג
.הכאז אנו למדים,
לסיסיתא
שעוד לפני מלחמת-השחרור של ההש-
מו~אים כברהיה בסביבת סזסיתאישובענגיניבר.ישלהגיהשיהו-
דטוהעביר רק את התושבים היהודים שהיו וקוקים,להגנה ,ואף הם
לכפריהם ולעריהם לאחר שנתחזק שלטון החשמונאים.
שעת פרסומה של סוסיתא הגיעה לאחר שהיונים התתילו להת-
באזור הכנרת ולהקיםערים בסביבתה.
"1isr
'
ן
,
ם
.
1
,
.יי~
יוניות בחוף הכנרת
ו משנת ,332בה נכנס אלכסנדרמזקדזז בראש צבאו לארץ-ישראל,
ו
לתילה בארץ התקופה ההלניסטית ,הנמשכת עד שנת 63לפני הס-
ועה ,שנת כיבושה של הארזעל-ידיהרומאים.מימי אלכסנדר ועד
מ' %הודה המכבי ( )167נמצאה הארץ תחת שלטונם של המלכים
הלניים.,אך השפעת ההלניטם.בכל שטחיההיים נמשכה גם לאחר-
במשך מאותבשנים.
אלכסנדר סתר את בעית צפיפות התוש.
כיבוש המורתעל-ידי
בל4ביון .אלטי מהגרים נהרומיוז וממוקדוז לארצות המזרח
י-
לכ
יי
יחיא
ם
י מלאכה ,סוחרים וחסרי אמצעי-קיום אחרים .גם ה
י~'בעי
בארצות הכבושות ונאחזו בנחלות
שאתחרר( לאתר ה
הםק.רבכולת אנלשהארהוביאו אתם את אורחהחיים הציבו.
%יביןמידי מלכי
י1ם הנהוגים בארצם ,וביהור את ארגון העיר היונית העצמאית,
בלשונם .פולים".
העיר היונית היתה אבטונומית ,כלומר ,ניהלה אתעניניה לפ!
שקבעה לעצמה ,ולאהיתה משועבדת לכוחחיצוניכלשהו .השל-
%הפנימי היה ביד' ארחי העיר.ביוןהיו הערים מוקשתלעל-ירי
השם עצמו ,ואילו במזרח היתה היומה לבךבירי המלך .המלך היה
מלרגן את הגוף החברתי שעתידהיה להקים
אתריהועתי,רומסיטבסי-
תומך בה ומעניק לה וכויות כלכליות ומסח
שנתנו לה את
האפשרות להתבסס ולהתפתח .מלבד אורת"העיר ישבז בה גם ח!-
פ
,
מ"ז
?ראה
נש
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
שבים רבים מהוסרי-זכויות .אלהמביניהםשהגיעולביסוסהיו רש-
אים לפנות ולבקש להתקבל כאורחים .המלכיםהיו מעזנ,ינים מאד
בהקמת ערים חדשות ובהגברת כוהן,
כי ראו בהן את ששאות התר-
בותהיונית ובנות-ברית נאמנות במלחמותיהם בינםלבין עצמם וב-
בני-המקום'המתמרדים .גם במזרח היו הערים עצמאיות
י-
ך
גל
בענהימ
פנים ותלויות במלכים בעניני-חוץ בלבד .פקיד מיוהד מטעם
(אסטרטגוט) היה מתמנה לפקת על הנהלתהעיר .גם הרומאים לא
'שינו מנהג זה .אף הם ראו בערים היוניות בנות-ברית טבעיות,
והמכו להן בכל שעת-כושר,
הערים החדשות לא קמו במקומותפנויים ,אלא בתוךישובעתיק
או על-ידו ,והתושבים החדשים המשיכו במסורת הכלכלית
שלבק,ד-
מיהם'.קרבתשני הישובים ,העתיק והחדש ,הביאהלידי ערבו
ר
ת
בויוה ואוכלוסין .בני-המקום ההלו מתבוללים בקרב בני-הערים,
דבקו במנהגיהם ובאליליהם ,למדו את שפתם,חיקו את לבושם
נ-
ם וח
היונ
,שבN
יi
,גם f
ו
יא
כואת בניהם במוסוות-החינוךהיוניים .לעומת
.
פד'ד'"ופ"
שפר מעקולה הוו,מאיה
www.daat.ac.il
T
:
דעת -מכללת הרצוג
בליקר משכבות-העם הדלות ,לא יכלו לעמוד מפני חצבות-המזרח
ה השפעה ניכרת :בהדרגה התחילו לעבוד
ה'תיקה ,והושפעועי-ידי
.4אלילי-המקום ,אםכי הוסיפו לקרוא להם בשמותיומים.
ן
ן במרוצת הזמן התערבבו והתבוללושני היסודות זה בזה עד שה-
עור היונית הדלה להיותיונית על-פי מוצאה הפתני ונשארה
.
ח
ר
ו
א
ו
4ית" רק מבהינה ארגונית ,מדינית ותרבותית.מגנוז הבניה "עיי
שההיציניהיויוניים .אדתופז-החיים נשארמזרחי.
את הישוב הנכרי ,חבלתן-יוני ,בארץ היתבני העמים השונים
~תיונו מהר ,וביחוד רב היה מספרם של המוריק ,שהיגרו לארץ
בלאה השלישית .לפנק הספירות גם יהודים ישבו .בערים הנכריות
ללן ,וכידוע עבר_גם עליהם גל ההתיונות…התלמוד קורא לעיר
ת בשם אבט1ניה (בגלל האבט1נומיה) ,וגם בשם בולה
ויוני
כקם.המועצההעירוניתביונית,
30הערים היוניות שנוסדו בארץ-ישראל בתקופה ההלניסטית
חוף ים התיכוו ונפה
ההימו בשתי נפותי .נפה אחת היתה
ם
י
נ
ו
י
ה
ת
ר
נ
כ
ה
ר
ו
ז
א
ב
קמה בעבר-הירדן המזרחי ,וביחוד
נמ-
י
למקום זה,כי כאן עברה הדרך המסחרית מאילת לדמשק; ה-
ש
,
ן
'
ן
ן
עי
י'4ה
י
ל
בהיהדיק ,ודאדמהפוריהונעתי-מעונדת.
יי
ש
גדל והתחזקאיפוא הישוב
היוני בארו,
במאה השלישית לפסה"נ
שאותה תקופה נוסדו גם הערים נגוניות הראשזנות בחוף "fi~AS
!
[
,
ומי"א
החדשה
סוסיהא היונית נוסדה ,כנראה ,קרוב לאמצע המאה השלישית
הספירה ,בתקופת שלטונם של מלכיבית-חימי בארץ-ישראל.
כלתר הערים היוניות שבעבר-הירדו ,נבנתה אף היא כעיר-מבצר
י בית-סילבקוס ,שמרכזם היה בסוריה .שלטון בית-תלמי
וג%רמיכ
ץ ארר כמאה שנה .אחרי כמה מלחמות עכרה הארץ ,בשנת 200
ענסה"ג,מידימלכי מצריםלידימלכיסוריה.
ן
*גי
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
.4.
ו),%ןיעלותיי
……….
4
4
,
:
י" -ןו .ן
"
,.
,,
,
,
Th~/
.,
הע(.ה (0וסיתא פוה.ס ושה [.זפ נש 0שהיתה nmPג.פי
!
קד0
כשהתחילו הישים לחפש מקום להקמתעיר חדשה כקרבתסוסי-
תא הקדומה .לא התקשו הרבה בבחירת המקום ,כי על-פני הכנרת
משקיף הר תלול ,דמוי טרפציה שות-צלעות ,המעורר כטד ויראוג
והמכריז על עצמו שהוא נועד מששת ימי בראשית להיות מבצר
.
טבעי.
' הר זח מבהו 345מטר מעל פנ' הכנרת1 ,ל 1קירות זקופים,
המסתיימים בצוקי סלעים ניצבים ,כחומה .רק מצד מורח עולה
רצועת-אדמה צרה המקשרת את ההר עם רממהגולו.
בגלל חוסר מקורות מים לא היה מקום זה מיושב קודם-לכו.
אמנם ברמת הגולז נמצאים מקורות מים ,אך הרצועה המקשרת את
ההר אל הרמה אינה יורדת בשיפוע רגיל ,אלא בצורת אוכף .רק
www.daat.ac.il
;–
דעת -מכללת הרצוג
משוכללת יכלה להתגבר על מכשול זהעל-ידי העברתהמים
ט
קר
יו
סנ
וו
ב%
"ותסגורים .משום כך גם שמם ,כנדאב ,המקום מרש ,כשנר-
עשת-האדמה שפקדה את הסביבה נהרסה חמת-המים של העיר,
ש-
זו נמצאו
תהילתהממעייןא-פיק.שרידים רבים
שלבטעמיתר-מעישםרוה בורותבכבי-
ו על ההר .נוסף לעמת-המים נחצבו
בשיכ
י
ג
א
ל
מי-הגשמים מגגות הבתים .בורות-אלה נשתמרויפ" עדימינו.
רת
1לל מפליאים בגדלם ובצורותיהם השונות .בולט גם הכשרון להפוך
מ~ות טבעיות גדולות לבורות-אגירה .במרכזהעיר עומדת עדהיום
ב~כת-אגירה סגורה ,אשר ארפההיא כי 20מטר ,רחבה 5מטרים
1
ש
ן
ן
ייים
'לפ' שיטתבגיז הערי בתקופה ההלניסטית,
נבנתהי
כ-
רב
םהערים המודרניות ,לאש
ה
עקרונnוsתsי~ה היא דומה בערך לשיטתבנין
העיר עבר הרחוב הראשי ,כ 600-מטר טרכד .הצו אותו רחובות
,ש
נ ומקבילים ,בנויים במרחק שוה זה מזה .רוחב העיר במרכזה
הזה כ 250-מטר .בקצוות היה רחבה צריותר .וכך קיבלה העיר צו-
גיאומטרית דנהלקה לרבעים .שרידי הרחוב הראשי נשתמרו יפה
ער
.%ימינו .הרחובות האחרים נתגלו על-ידי צילומי-אויר .שרידי
נן
חזרות העיר ,שנבנו על צוקי הסלעים ,ומגדלי-השמירה ,אף הם
ניכריםיפה.שני שעריםהיו בשנן קצות הרחוב הראשי :מה-
ראפר המורחי המשצר במגדלים הוליכה בגחל דרך שירדה אל חוף
הום .פתח השער המערבי פנה ישר לים.עדיין הוא ניצב מול הש-
ם התלולים ,הקשים לעליה ..שרידי העבר מהתקופה תרומאית
בילי
והביזנטית פגורים על-פני כל ההר ן כותרות מפוארז41עמודי גרניט
הם מספרים
והל' מפולת של בניני-ציבור בנויים אבן-גוית
להי
ול
גדע
~בקר על פארה והדרה של העיר בימים עברו.
יפיה של העיר
)ותה תקופה יש לנו עדות ספרותיתמפי הרומאיפליניוס ,בן המאה
היאשונה לסטירה.
עילה
1
www.daat.ac.il
מרכנת
דעת -מכללת הרצוג
-
/
.
1 1
מנרשים
–ז.
/
ע
-"-ל*-3א"חדנ
.
ע
י
1.
ס1סיתא
ש3-ך*-
ן
ן,.
נ
ז
נ
ן
www.daat.ac.il
ן
~נ
סו!
"ןה
דעת -מכללת הרצוג
שרתהעיר
היונים תירגש את השם הארמי העתיק סוסיהא שפירושו
ע ש ר (ביונית סוס) .בשם זה נזכרתהע
יר פעמיםאצע פליניוס .הכרוניקאי הב-
יזנטי סינקלוס מזכיר את היפוס
ברקימת הכינושים של אלכסנדר ינאי .לעומת זאב Q'NS1bאנו
בש~( .11האונומסטיקון) של אבסביום ,הנמין קיסריה במאה הרבי-
-
,
ן
עיף לספירה ,תרגום מדויק של השם בצורת היפה
4,
':
).ן
סוסה.
בימי מלכי-סוריה הסילבקיים נקראה סוסיתא ,כד-וגמת ערים
אנטיוכי 41עובדה זו שדעה
יונקת אחרות ,בשם המלכותי
לנץ מתוך מטבעות העיר מהמאה-השניה לספירה ,שעליהם חקוקה
הכקובת היונית המקוצרת ,שמשמעותה ותרגומה הוא * 1האנטיוכיים
(שו"רא 0לפנים ההיפוסיים ,קדושה ועיר מקלט" .אך למרות כל
נשתמר בפי העם השם הארמי הקדום ,הנוכר כמה פעמים
בשמוד סוסיתה סוסיתא .ובמדרש (שהש"ר ב.,ב) בתוספת נון,
אל"
הנעצהיבצפון הארץ(-סוסיתן) .במקורותהעהביים נקראתהעיר בשם
,
ה
י
ס
ו
ס
ת
א
צ
מ
נ
ה
. 47410שם זה השתמר עד ימינו בהחרבת
באמצע
ךביז הר מוסיתאלא-פיק .המקום עדיה לץ נחקר ,ומשום כך גם
מדי
,
של
ל"1ידוע לנו מה היה בו בימי-קדםי חוה פרבר חקלאי העיר
און"עיירה המחוזית סוסיה ,שעברה לכאן לאחר שגהרבה העיר הע-
תיקה בתקופה הערביהם
ן
תיומה סוטיתא
ן ככל עיר יונית עצמאית הרחיבה גם.טוסיתא את השפעתה על
העירותיהכטרים שמסביבה ,והביאה אותם תחתכנפי שלטונה החו-
ן שי
.
.
;והכלכלי .אזור כגון ~ה,
קי
בשםה"כתפחווףם"ל.עי1רotמhרכבזזיתמ,תתויההמושלקםורלאהלמתסחיוםם. ,
2ק 'א בלשון התלמוד
סוג;תא-הישם בשם היפנה .תחומה של סוסיתא ג~כר בצורה
מ.1בשת למדי בתוספתא ובירושלמי ,אולם לאחר תיקוני-נוסחאות
www.daat.ac.il
1
דעת -מכללת הרצוג
שוגים אפשר לזהות כמהישוביםעתיקים בהוגו,וניניהם את הכפר
הספ
ין שכבר נכר בקשר לממהמת יהודה המכבי בסביבה .11וכן
את נפר חך1ב ,הוא כפר חאר
יב הערבי ,הנשקף בימינו מחומת
הגולו מעללעין-גב.לפי הרשיכות הנ"למגדירים את גבולות תחומה
של סוסיתא לערך כך :בצפון ואדי סמפ (גחל הדגים); במזרח
נהר רוקאד ,עד השתפט יירמוך; רגבי הגלוד הדרומי ,שנגע
בתחום העיר nulwגלר ,כעת אום-קיט ,נחלקו דעות החוקרים.
ונראים הדברים ,שהקצה הדרומי של הכנרת היה בתחוםהעיר גדר,
והגבול בין שתי הערים עבר אי-שם דרומה לכפר הערבי הנטוש
,סמרה .כמה )1מוכ' 1לכך) א) על מטבע אחד של העיר גדר p'pn
רצפת-חרישם שנתנלתח בעת חשיפת הכנסיה הביונטית בשנת
www.daat.ac.il
1954
ז
דעת -מכללת הרצוג
יזומעין הוכתה על קרבתו
'קר"ושעשועיםימי מעל-גבי סירות,יהר
מתקבל על הדעת ,שלעיר גוזלה
שלהמהום גור לכנרת ב)אין זה
י לכנרת ,ששימשה בשתו larעירק-תהבורח
בגלף לא תהיה גישה
חש,4ושעל-ידה עברה הורך מטבריה לתחוםגדר.
וסומרותיה
ל העריםהיוניות היתה גם סוליתא מאורגנת כדוגמת"פולים",
ברשות עצמה כלפי פנים .אזרחי העיר בחרו גאסימות הכל-
צעיר
ל האורחים (ה"דמוס") את המועצה העירונית ("בולה") ואת
י המשרות השונות .למועצה היתה הסמכות לטבוע מטבעות .על
גווע
צדע
האחדבימוספויסעיתכאמעטעסתקמוידבמססוסח.ר .ובמלאכה ,בחקל'אות ,בדיגיב.
]
ן תוש
,
ו
נ
י
רק
ו
ר
ע
ש
נ
ז
ת
י
נ
ו
ו
נ
י
א
ספקות .מספר
ע
ו
ד
י
י
פ
י
ע
ה
י
ב
ש
ו
ת
גווי
אורך 200 ,מטר -רוחב ממוצע) ,ומתוך
שגה ( 6%מטר
~נאה עם ערים אחרות .שרידי העיר מעידים ,שבניניה עמדו גם
.
ו
מ
צ
ע
ר
ה
ה
ת
ו
ע
ל
צ
ל
ח
נ
ב
,
ר
ה
ה
ה
א
ר
נ
כ
ו
ם
ג
של
במגרד
ל-
דו
גל
מת
בה
,
היוהדמרכונמסיות טירסות מע.ובדות,הניכרות יפה אףבימינו.
היו לה וכויות מסחריות כמו לערים היוניות ,היו לפי עדוחו
יוסף בן מתתיהו מא" 4תורנים .אם כן ,נוכל לשער שגם
סומיהא ,על כל חלקיה ופרבריה ,מנתה לפחותביז רבבה לשתים.
]
ן כבכל עיר 'זנית היו גס נסוסיחא כניני-ציבור מפוארים ומ-
קולטים בשורות עמודיכן .שרידיהם של בניני-פאר אלה ניצבים
ע~ת במקשם.בכיכרהעירינית שבמרכו העיר,על-יד הרחוב הראשי,
נשאר עומד בחלקו בניז-מידות ,בנוי אבני-נוית ענקיות .על-ידו
מישרים עמודי-הגרניט שפיארו אותו .היתה -כאז מודקה ציבורית
בוו קומתים בשם ני מפיאון ,כי קישטו ופיארו אותה פסלי
נימפות ,כלומר אלילות.המים .בשקעים הנועדים לכך בבנין
י
עלמוד
ני
אדם.וחיות מפיותיהם ,ואף מאבריהם האחרים ,בקעו סי
על-ידהנימפיאוןנסתיימה המת-המים,שהיתה מקושטת בחלקיה
=
ישי
עא
"
שין'
י
פ
.4
"*
מ
י
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
שעה ש:זסוהעט,-ב
,:
ן
?א :ינה
שו: '7:שוח
ש? ,Nt'Dle
,גס altaא1.
הנגלים .כמה מקישוטים אלה נתגלו כשהם מפחדים בסביבה .המים
שזרמומהמירקות נאגרווירדו לבריכה המרכזית שלרגליהכנין.בנין
המזרקה דומה במבנה? לבניז שנמצא בגרש ,ושנבגה במאה השניה
לספירים על-פ'( גם נקבע לאיזו מטרה שימש בעבר .במרחק-מה
מזרחה עמד בית-המרחץ _הציבורי. .אף ממנו עדיין נותר
י-
של
וראח
,
קיםרבים .מולשני הבניניםהציבוריים הללו ,מעבר לרחוב ה
נמצא שטח נרחב ,הזרועשרידים דבים של בנין מפ
והא,ר אהדי כז-
תרוה .עמודים ,שמנות ,מזוזה וכד' .פה התנוסס ,כנרא
העיר מקדש רב-
פאר לשלה העירתית .בפינה הצפונית-מזרחית של
מזדקר תלו
של בנין-ענקי נוטף ,שמסרוע בלתי-ידועה לנו .תל זה והנימפי-
און הם שתי הנקודות הבולטות ביותר למרחוק בשטחהעיר.
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
בתיאטרון העיר ,שמקומו טרם נתגלה ,נערכו ההצטת והשע-
יעים ,התחרויות הספורטיביות וההתעששויוש ודא' לא נעדרו
,2יר גםמיסדות החינוך.הגופניוהצבאי .אףהים הקרוב ושסיףגוז
ט 1ל 1לתרבות-הגוף והשעשוע-ם שלהעיר .הנוערקיבלחיתך ספוד-
ע:י-ימי ,כפי ששוב מעידים מטבעות העיר גדר ,המתארים קרב-
ה ושועימי.לעשירי העירהיו ספינות-טיול נהדרות ,כמנהג הימים
י
עם.
-
ן אזרחי העירהיו יונים ,או סוריםובני עמים אחרים שהתיונוו
ב ובם ישבו גם יהודים,והיה להם ,כנראה,רובע משלהם.רובהיחו-
) ישבו בעיר התחתית,והיו חסרי זכויותאזרה .כערים התניות,
כ 'ו גדר וגרש .נמצאו גם שרידי בתי-כנסת ,ובו*דאי היה בית-
ת גם בסוסיתא.
כי
בית-הקברות -הנקרופולים" '%ר-המתים) -נמצא על גבעה
ב'עלה עברו השני של נחל ג'אמוסיה,
שממוללעיר היא נקראתב"י
י מערות הקברים
ב בשם "גבעת-המערות" ,בגלל
עי,י-,ג
ה דושת המצויות שם .המערות נשדדו מזמן ועתה הז ריקוח .את
ב;י העיר היו קוברים או גם במורדות ההר עצמו .פוכי קנרים
נ1נטיים נתגלו במקום בשעתסלילת הדרך החדשונ
"
ע
ל סזסיתא
נ,
1מהתימוד 'דוע לנו שקשרי-מסחר הדוקיםהיוקיימיםביז טכ-
1ה לסומיתא ב
_דרךהים .כךהיומביאים דרך סוסיתא תבואה מחוץ-
ל רץ לסכריה .לפי גירסה אחרת היתה סוסיתא משווקת בטבריה
1לי-בית (ירוש' ,שביעית ח ,ק .הקשרביז שתי הערים היה מהיר
ב חדשי השנה ,משעות הצהרים ועד רדת
ו נוע ,הואיל ובמשהרי
',לה ,נושבת בקביעות רוח מערבית איתנה ,הנותנת אפשרות
1
ל ה קלה ומהירה בסירת-מפרש מטבריה לסוסיתא .הדרך בחורה
.
ת
צ
ק
מ
ב
)
קלה ,כי ברוח הדרומית הלילית אפשר להעזר רק הפ-
,ה
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
1
י
י
1
לכן .נוצר המקול המקובל "כמז טבריה
ולא להיפך.
מכל 'Qlp~-ישןלהסיק מכאן שהיה נמל אלחסוסלי
אי
תס
סו
תא ,ויש כטה.רמוים נוספים!,כךי א) הכביש הרומאי העובר בגבול המשק מוביל
ב) השם הערבי לשטה המשק
אולטינה
הינשמרל.לחוואףהיפיהוא-.סוערת מאד,
להתפלא שלא נתגלו שרידך נמלזה .הכנרת
ז
וגליה ההרסניים מהפלים בקירות החזקים כיוחר.אייולא חזרו מדי
טעם אנשיעין-וב וחיזקו את המזה שלהם -היה אף הואיוצא מכלל
שימוש חוד שני) ספורות בלבד .המוח של מלוו"גלי כנרת" בטבריה
נהרס מסערהח11ת .השם מעיד איפוא,כי בבואםעדיין מצע הערבים
נמל .אולם מאחר שלא דאגו לתיקונו ולהחנקתו ,נמהה במרוצת ה-
שניםבלי להשאירשריד.
סוטיתא המיוו,רת
לראשונה היה יחס הנכרים אל היהודים בסוסיתא כיחסו של
רוב נטוחבזכויותיו למיעוט כלתי-מתחרה ,בן דתאחרת ,שאינו מהווה
סכנה .אך לאחר מרד החשמונאים השתנו היחסים תכליתשינוי,
י-
.
מא
כת
ק פרצו מאורעות-דמים בתחום סוסו
ית
די
על-היב
ראינו ,שלאחר ,חנוכת
4
עם הידוש המדיגה
ההשמונאים הגיעו ימים קשיםלעיים
nisallnבארץ.מלכיבית התשמונאים הכיש שקיומה הכלכליוהמדיני
של תמדינה הצווירה והתפתחותה תלויים בכיבוש הערים הנכריות,
צוררות ישראל .ותרבותו.,ומהחזיקו בעמדות-מפתח מונופוייסטיות
8888
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
ב שחר ובקשרים עם העולם החיצוני ,ושניצלו במרץ את זכויות-
ה זר שהעניקו להן המלכים היוניים ,עשר שהמלחמה מין שג"
ה ותות היתה בלתי-נמנעת .המשברהגיע לשיאו נימי המלך
נ-
ם
ד'ינאי 76-1031לפני הספירה) ,שכבש כמעט את כל אהלעכרסי
ה ;ניוח והחויר את המדינה לגבולותיה הנרחבים .ופא שיחרר את
היפרים מעול היונים הזריםוהחזייםלידי בעליהם חושבי-הארץ
בתולדות-
העריםהיוניות
ה4מונים .השנים 80-83נחרתו בדם ואש
בשבר-הירדן הצפוני; בשנים אלו נכבשה גם סוסיתא על-ידי צבא
המבמונאים .גדר נהרסה ופילותריה בית-ירח נכבשה אף
.סוסיתא ושאר הערים הנכריות אבדו את עצמאותן iD11S1
הזק
להדינה העברית .מדיניותם של החשמונאים היתה לגייר בכוח את
העמים הנכבשים ,כדי ל"גביר את מספרם המועט של היהודים.
שכשמונאים האמינו ,כי בלי גיור התושבים לא יישארו כיבושיהם
יםהיוניות ניתנה הברירה; להתיהדאולעזוב.
בוליהם; לתושביהער
האבקים במנהגייון ובחיי העיר החפשית עזבו ,והנשארים נתיהדו
שלציו מאונס .וכך היתה גם טוסיתאלעיר מיוהדת .והשלטוז בה
בשל14ת1ליד המחזיקים בדת השלטון לדתהיהודית.בימיה
עקר אי
יכה ן ,)67-76שמלכה לאחר -מות אלכסנדר בעלה,
צללשלוצציו ,המל
רב מניצול שלל
ל הישוב העברי בערים הכבושות והתעשר
ג"
~WIY
מלחמות אלכסנדר ומעמדות-המפתה המסחריות המכניסות .לאחר מות
~לכה פרצו.ריב-אחים ומלחמות-אורחים בארץ .תוך כדי מהומות
%ההופיעו הרומאים בארץ.
ן
,
;
קמרית הדיקאפוליס
ן
,
,
בשנת 64לפני הספירה הופיע בסוריה המצביא הרומאי פוס-
קה ,שכבש ומשח את המורח לאימפריה הרומאית .ב 63-לפסה-נ
פש את הארץ ,בנצלו את מלחמת-האורחים בתוכה,מיד החל לעשות
ן
לתם
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
הערירן
דהירות בית,ירח
ההלניסטיות והחזיר להן את עצמאותן .במלחמהשבין הערים
היוניותליקויים עמד עתה השלטון לצד היונים ,מאחר והיו
הוצאהבני-
ביית טבעיים לתרבות רומא ולשלטונה .באותה תעופה
סו-
סיתא מידי היהודים ומוטחה לנציבות סוריה .לאות הברת טובה
לפומפיוס ול
התחילו חושבי סו0יהא הנכרים במנין-שנים
יזתכורפעלי
חדש" ,תחי
בשנת ,63שנת שחרורם .כך מתחילה בטוסיתא
הספירה הטומפ,אנית ,וראשו של פומפיוס מופיע על מטבעותהעיר.
כפי שיסתברלהין
,עוד החזיקו תושבי העיר במנין זה בסוף המאה
השישית לסמירה .פומפיוט ליכד את הערים היוניות המפוררות
ליחידה פוליטית אתת שנקראה בשם די קאפ1ליס " -ברית
כמספר גנות-הברית .גוף זה צריך היה לשמש
עשר הערים'
בלם להתפשטות-היהדות.
www.daat.ac.il
דעת -מכללת הרצוג
ן
אר כעבור 33שנים הזורח סוסיתא שובליר מלךיהודי.
ס-
הי הדיקאפולכיש
,
הארז הורדו 6למלך במזודה לא ניתנו לו תהיל ערי
אא מלך עריץ ומוכשר זה ידע להתאים את עצמו לשינויי העתים
ושיאת חן בעיני השליטים הגומאים המתחלפים .בשנת 30לפני
המירה