חלקשלישי
שער,י
התחתון.
ש
שטרי
הקדמה לפרק המצות*
חכטינו ו*ל ה1י רץ לסצוה קלה ובורח טן העבירח ,ער כאן.
והטעם שסלבר שאין אתה יורע שכרו של סצות יש לארם ליתו
אל לבו סת שאמרו חכסינו ו*ל שלשלם יראה הארם את עצ10
כאלו חציו חיב וחציו זכאי ונם בל העולם כולו חציו חיב וחצ1,
וכא' עשה סצוה אחח אשרי 1שהכריע את עצסו ואת כל העולם לכף ~כוח
ו 1את כל העולם כולו לכף חובה,
עבר עבירה אחח אוי לו שהכריע אחי~מ
ער כאן ,נפ8א שכל אותם הנענשים על ירו הנא ישא וההא 'סבול עונש
כאלו הרנם או הויקם כירים ,נם.שים אל לבו הפנפים הרבים שפונם בעתותיו
טכים בפסוק נחפשה
געליונים ובתחתונש כטו שהאר,ך כוה טאר
כק~ שעובר סצות לא תעשה
ררכינו ,ואל ירמה הארם בנפשו שכל וה א'נו רעלסי
שעושה טעשה אבל העובר סצוח עשה שאינו רק כשכ חאל תעשה אק כו
עונש שאררבה הרבר בהיפך שעונש ביס1ל סצ1ח עשה אק לו ערך חמיעור
כסו שהאריך בוה בספר חררים בהקרטה .והואיל ואת' לירן ענק וה טחוטרח
טצות עשה על טצ1ח לא תעשה שכתכ בספר חררים אי אפשר "4טר
מסררש כלא ח,ר1ש סקושיא עצומה 1נרולה ונפלאח הקא בעיני שהרי אסרו
חכטינ 1ז*ל ארבע 4חילוקי כפרה הן 1שם טוכח רס19ח עשה חיא חקלה
שבכולן וקושיא 11לא נתישבה כשינויא שכתב שם בספר חררים על מה
שהקשה ש0ה והוא שח1מרת עונש סצות עשה הוא טאחר שאיןכיח רק שלמטה
מענשין אותו ע* 1כטו על מצות לא תעשה אם כן עונשו גרול טארוט"ני
ש0ענשק אותו על טצוח עשה בעולם הבא כי טוב לארם לקבל כל עונשו
בעולם ה~ה שלא יפסיר שכרו כעולם הבא נם לפי וה צריכינן ל0יסר רפסח
1טילה שעונשם כרת הם קלים סשאר סצ1ת עשה ומוכח בכטה רוכתי שאק
הרבר כן1 .נראה ל' לישב כל ~ה שפה שעונש סצות עשה חטור טאר חוא
טפני שביט1לה ה1א עליר
.ביטול מעשה לאפ1קי מצוח לא חעשה אינה רק בשב
ואל תעשה לכן אין עונשה חסור כלכך ,וכן הסעם בשכר שניהם ופסח וטילה
הינו חומריהו שמלבר איבור סחלקמ בעולם חבא נכרתש נם טעולם הוה,
1כן סח שתשובח מצוח עשה קלה סכולם התנו טעטא שהתשובה אינה סועלת
שהזיה ל 1שכר בעולם הבא כעושה סצוה רק טועלת לבטל ססנו עונש
הניהנם ומפני שעונש איבור טחלקו בע1לם חבא נשאר במקוסו לכן תשובח1
קלח אבל פצוח לא תעשה שאין בביסולה עונש רק בניהנם ועלירי התשוכה
סחבטל חעונש סכל וכל לכן תשובתו חטורח.ותר סטצוה עשה וררק.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ש3
יוסףאומץ
אמרו חכסינו ו"ל בטסכת שבה כל העהצה מצוה כטאמרה אין טבשרין
אותו כשירוח רעות א0ר ר' יוסף אפילו הקרוש כרוך הוא נו1ר גוירה סבטלה.
וזה כטה נסתפקתי בפירוש לשון כטאפרה נם היה בלכ .שאיך ישה הרעח
שבשביל טצוה אחת לברה יוכה לטעלוח עליונות ה~ו אחטהא ,ועור ראם
כן סצוה חאחרות סה תהא עליהן ,ער שם8אתי שאהבה נפשי ואהכתיו
לאחרים והרנלתיו בפי חכריות ללפרו בחברות הוא ספר חררים שכתב רף
ס"א ווה לשונו ,ואף על פי שחיב ארם לה1הר בכל הסצוח פכל מקום "ש
לו להחויק כאחת סכל הסצות בכח נרול ובהתסרה שלא יעבור עליה כל יסיו
שהאוחו ענף אחר מן האילן יפה גטשכיםאחר.ו כל הענפים אבל אם כא לאחת
כל הענפים 'חר לא יוכל לאחוו כולם ,ער כאן לשונו כקצרה ,וטביא שם כסה
ראיות על וה .וצריך אני לוטר ראשתמיטתיה לחררים סאמר הנ"ל כי נראה
לי פשוט שלפי ררכו וה כונת טצוה כמאטרה .וכת"ח הביא כשם טרנניתא
רר' טאיר יש בירו מצוה על אטתתה ונו' ,וגראהל
.רשני סאטרים הנ"ל
ם בקנה אחר וערין אנו צריכק לטורע'.
עהי
והנה אפרש בקצרה איוה כלליס המצטרכים לעשיח המצות פספר חרר,ם
ואלו הם ,א' לעשותם ככינה לצאת בה ובעיני עצה טובה לוה לומר קורם
עשיתה אעשה סצוה פלונית כרי ליחר הקרושברוך הואהשכינתיה .הב' לעשותה
כיראה וכאהבה השסחה רבה רכל פצוה רורונא הוא רשרר ליה הקרוש
ברוך חוא ,והטקובל מהרי"א ףל גלה לא,ש סורו הוא תלמירו הוקן הטקובל
היותר נרול כוסנינו טהר"ר חים קאלפריס ףל שוה ו' או '1שנים שהלך
לעול 10שכל טה שהשיג שנסתחו לו שערי חכמה ורוח הקורש היה בשכר
שהיה שסח בעשית כל מציה לאין תכליח .הנ' שיעשה הסצוה כולה ולא
טקשהח .הר' שיעשנה ברקרוק גרול ככל פרטיה .הה' שיעשגה כעצסו %א על
ירי שליחו .הו' שימחר לעשותה בכל האסשר .הו' שיהרר הטצוה בכל היותר
אששר חן כהירור הטק שהיא כאה טמנה הן כהידור תיקונה 1אטרו חכטעו
ו"ל בהירור ט18ה ער שליש כפצוה .הח' שלא יעשה חמצוה חנם אלא ברטים,
ער כאן לשון חררים בקצרה ,ואשר במאותיו חפץ מאריעין שפה כל הרכר.ם
על בורשם ויותר טהסה.
כתוכ כשלחן ערוך מי שאין לו אתרוג או שאר סצוה עוברת אין
צריך לבובו ע*ה הק רכ וכסו שאמרו הסכוכו אל יכוכו יוהר טהומש י1קא
סצות עשה אבל מצוח לא תעשהיתן כל טסונו שלא יעבור.
עי
!ם' 4טן %ג ) 40011י)ם"א !ט8מה סט)*ט )יחט 4נ%ם ,סשאפ ס,ז*0ט
ט)י0א י)סם ב%נס 8טפ מא ש8ם י0יטם א.ט אספ ט)יןטט 4א וטט%
4ם ש4שז0
וספא נפ4ם נשנפ
ג )סא וס ע,ש)מ ש0טפ
נםז) סטה סונ4 0ס4 0הא )פ)
סז
וט4פסנ"עט)טם "ספם
וטפמ 0וט
]ט") =ס4 4הא ") 4ש
)ט)*או )סאם )טא ש 4א ש ס*מ1פ שם
ם ע)שטפה וט)א טטשנפ ש) טטאגסמ ס)פנ !* 4סא נא .ש )0שם4
יטט וטא שש וטא טי)) 0יסט יטספם
%מט
)ז*ט נאגספ טיפפיטפ
"א
ס14פנ טיאטש יסיטה
י)ס )0איטט טטיפ0ט
4ן
טטיפסט
)ז,סט
]טן
"יטספם
4ט
י)טחטטפ)"4ס טזטן 'טזט) ע)ט ם ט)ש"ט ]טפ4 4פ טט)גםטשי"4
נ0יזמם )ם5ה ]ום ,)3ג י)מאא ]וש4ם נ)ןנפ וזים ]ט 4פ,פה שפז ש*
ע%נ0
'סט4פ 44טה הוטטט )טש סט)*ט )טא )%ן שושים סואע
ש "4סא )1סאפ ט0ט סהן) ש"סןה היסם ט)יט 4סי)),4ט טיעיפסט
מןנן .א
ס) -טשם !טישט)1 %יטיט 4ט,סט 4שהט סיוטס ט)"4
ן טן)פסה ס)סוט4
4ז
טינונ)] 0
"יא) )ם8ם אוט שםפטפ "43ס שםפ טן)ינפ טום)0סן עים
64ט 4ס,פ) 'ןנא י)ט) טטא וטן נ)נט )טא ע)פסם סיוסט,פ ס),שוסט
טןזטט 4שפ 0וטזסע ט,ט ]אסן ס),םזס ש)ינ 2טן5י04ם סז
סיזשאע
מ
"))ט)י0איט טן טי)פט4ייא) !ה 'טאפ ,ס4יא ")) "9סם
ן
~).סטש 4
"4
"
4
!)"0פם
ם
4
.
פ
א
נ
ט0
ט
0
ס
נ
ש
ם
ס
4
פ
סט)יהא
ט
א
,
ם
י
)
י
ס
"יאייט]ן
" טסוו0סן
04
)"5י
ןפ
זא
,
4פי 0אפ טן )5ם ט!הטיאם )"י)טט 4סם
סט
יס
טי
יי)
אטה4םי
סעז* יטע טן %ס י)א א)ןנן 'ט! )סן) 4ט,ט ס,נמוםט
.אםפ !ן"
)4
)וסא%ייא
"טיטסיםזנ !סוא 4נ)ע)פםי4יסא ים
יסאנאאםסש",מט4מ"סן'טיט
ם 6יג )0אפ ש)ה
'ש0ז_ל,0א)טי יטא ),יע0,י)'"4ט )פאה0,יני).
4שוזם נ)ט)) ע0ט
י4א נהש 0נ) שהזנ ]שא 4נ)ע) סז*ן סזנט4ישא
%א)8ט ,טם )גא סיפזא ט5נם 4א טיש)"פ יעא) ס)0סן '4א)שטן טפס טום
)1ספא ]וג4ם טןנג
)פא ס),סן
טיסש 4י)) !א)ים
1גש
4
ם
א
ט
4
4
"
י
0
)
י) 4ס4וסט ],4טטס)8
!יטטטע 0נ4אט )סט )0,ט %ט"*טט נטעמאם וא טו4
שה)
ט,ם)י גיטטו !ן,סזטן ]ט,פיס4סם וטא פומשישרשה
סונ0הסטייסט"0ס4פ !ט)ןס"4
" נפ)ן 4טסט יג)יאן אם))) אס* ט4א שן
פ
סן4ש הט ש )40טיטאפ )סו 0ט)אום ש0ט0
,ט מג
ם טה)ע נושן) %ע4
,ס 4ט)המא ש האג !)ם"פ שם* נז"
"4
נ0
מ
8ש8שש
נ8-סח
וע
ש,אגםחטש4מ448ו=)4שש0שמ4מ4שמם68ו4848ם
.טו8מעשו8
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ירסףאומץ
12
נהנתי אשור ברבר זה .בענין הפסק עור בין צסר לסשחן טושם רב,ם
כי אק היתר רק לחפיר הצמר בשפה אחח סן העור והפשתן כשפה השנית
והטה תופרים הבגר והצמר והעור כחחיכה אחה ובזהאין מועיל הפסק העור
והוי שעטנז נטור .ראיתי איט החסיר ו*ל טחט,ר בשסלנ"ם זבטירקשין גרוב
נרין שלא לתופרם בפשתן או בכנר פשת'ם אף עלפי שסשום שאינו מצמר רק
מנטלש או נוצה של עיוש סטעם שטא.ש בו חוט אחר מצטר בהטה וכסרוטנ.
שק הוא בתשכ"ץ ואם כן ספילא יש להוהר גם כן כהור שסרננ הרגליפ
בומן הזה ולא כהי אכי ו"ל .עובר' ררכים השוככים בסלק במטות.הם
צרימן לברוק אחר המטוח אם אק מקם העשוין טבירר האל שהוא שעטנו
כסו שרג'לין לעשות הטכסה למטות מהם ,וכן כשיוצאין 0מרחץ ושוכבש
על 0טות'הןצריכין לרקרק כזה ,ונם אחר הפחצלות הפרוסוח על הטשת שרובם
שעטנז כסו שאכתוב כריני פרחץ .בליקוטי פהרי"ל אסר יריעות שעטנז
התלויות בתררים ואסר גם כן לתלות על השלחן ספה של שעטנולנוי .ונראה
לי שיש ליזהר נם כן לישכ בבית נכרי על כרים יכסתות ראיכא כהם חשש
שעפנו רהפנו אם אינם עשוים על פני כולן טעור ,אף על נב רשם בליקוטש
טחיר לא התירו אלא טפני שלא נתכוק להנאה ואין כל ארם יכול לשמור
ט,ח ונם כתב שם כהנ,ה בשם סהרר"י מיל לאיסור ובסוף הליקוטש כתב
טהר"ל עצטו לאשור .הושור זה "מ לרקרק בו בשעה שארם פסחפר בביח
נכרי שלא לישב על הספמלים להיות כסתות עליהם אם לא יראה '1רקרק
שעליזנם ותחתיתם אינם סצטר כי התפירה זראי ססשהן.
*
דיבינדהושרוה.
החרר דבר ה' ירקרק סאר בפר"פח העונה הם0וכה לוסתה שהיא
ראוריחא ,ובפרט אם הוסת אינו קבוע בקבע נמור צריך רקרוק רב סת.
יחחיל לסרוש וער סתי יפרוש עלסי חכם .אסור להסחכל כאשתו נרה אפלו
כעקכהיכ
ל אכר שרניל להיות סכוסה ,וכן לא ירבה עמה כרברים שחשינם
צריכז ומבשין לירי שחוק .בשם שאמור לעע בה כך אסור לורו 9לה רבר.
לא יאכל עטה בקערה אחת ואפילו כימי ליבונה "ט להחטיר בזה .לא הפהה
סכוס ששתתה היא רק אם איננו ס4א תריך לשפוך אחר שתיתה שר
טשקה בכום ששתהה הקו או ששתה ארם אחר בינ'הם או שתלבה לה
שהטחה הוא .אסורה לטלאוח לו כוסו ,ואם עושה עלירי שינוי כנון שטנחת
הכוס ביר שפאלה עלהשיחן ,ועל ה,שטבא או על הכר והכסת שרי אפילו
בירימינה .אסורה להציע סטתו בפניו עם פריטת הסרינש אבל בלא הסרינש
שרי .אסור לשנר לה כום של ~רכה או להעמירו בסניה ,ודוקא לה לברה
אבל אם גם בני חבית שותין ס0נו לית בה .אסורה לש 9לו סים לרתץ
בופניו ורג*ג ונראה
י דשלאבפניו שרי רומיא רטוינח הכום .נההנות
טיהיחסירנגר הרק חולמרא ראחיל~ר
היולרותל
.קילא ככבור השםיהכרך כרוך ההא
אי
ייש
"
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
יוסףאומץ
טש
שכל 'סי הלירה רהינו ער שהולכות לבית הכנסת אינן סוכירות שם שפש
בסיהן ועל ירי כן אחלות כלא נטעה ובלא ברכה וכלא ברכת הטוק סלבר
שאינן סתפללוח וקוראות קריאח שמש ילפום רהיטא היה נראה ראחר שאעה
עור סתנוססח ברסיה אק סקום כלל לטנהגן שהרי גם ר.מחטירק בנרה לא
החטיר :רק חוך ימי ראיחה ,אכן אטשר לתשב ברוחק מנהג בנות ישראל
שהחטירו ש" 1פפני הטשאה כל ~פן שלא טבלה רק שכשעה שהולכוח
לבית הכנסח היה להן רבר וה לעגטת נפש ולכן הקילו טחומרתן אכל קורם
שהולכות לכיח הכנסת ר*ח כה :טשים ענסה נפש החסירו אף שפסקו
רטיה ,ואף על פי שבשאר יסות השנה סקילין נשי רירן שבארצנו אף ביטי
ראיתה הוא נם כן פפני ענפת נפש .כן אפשר לתשכ הפנהנ ,סכל טקום
נראהלי ראשה שרוצה לברן אחר שפסקורמי לירחה לא הפסירה ותבואע*ה
ברכה רלא נרע משאר סטאים ולא רטיא לבעלקר .שבא על 'ר ,קלוח ראש
וק יסרתי בשירי לליל שבח תר"א ו~ה לשוני כלשק אשכנ :איר קינט בעט
נינננ ערשט אן אנצינרן טוו ער ,ועל כל פנש לא תקל כנטילת ירים כלל.
רוב ה'~לרותאינן סרקרקוח כוסן טבילהן כראוי רלא ירעי הופן הר4עי לנקבה
ול~כר רק סברי רהאיחור לטכילה נקכהא.נו רק שנהגו סלסול בעצפן ,וכאסת
לוכר מאחרות הטבילה יותר סן הראוי ,אכן לנקכה אסורות לטבול ).ער הלילה
של0חרתו פ"ב ללירתה ,כן הוא בסהרהל ובאנורה .לכ 3אוחו נשים הסקרשוח
לטבול תיכף אחרי '.א שבועות או ב' ו;' ור' יפים אחריהן לסי שסכורהז
שהאיחור 4צנו רק סחפח סלסול כניל אשורא עברי .צריך ~הירוה רב
שלאלו,כח אחור' אשה כלל ואפילו היא אשתו ואמרו חכם,נו ו"ל אחורי ארי
ולא אחור' אשה ,ושה עצסו לצררין בכל האפשר נם ירחק סוה שלא ילך
בק שחי נשים ולא תעכור אשה כ'ן שני אנשים רקשה לשכחה ,ואם האשה
נרה איכא טכנתא .וענין וה צריך רקרוק בפרטוח ביציאה והל'כה לביח
הכנסת ,וטוב שילך כצר האחר שאק הנשש הולכות כו ,ואם א
.אפשר
להטוח עצמו לצררין כאשר רוחב הרחוב פלאה נשש או יהיה שח עינש.
וכתב בסטר היראה ואם פנע כאשה אסילו פנויה קטנה יעצים שניו או
יסבב לצר אחר ולא יכיט כלל כמלבחשי אשה אף כשהן רק שטוחים על
הכותל ,כאן ,וכל שכן בעקבה שהוא מכ~ן ננר הערוה וכנקיכח פנע*ה
וכארום הארום שהוא כתוך
וכנתי שקיה הלבנש וכל שכן צבושם
וכ
הו
שלא נהנו ק אסותינו רק פקר
"ב,וו ללבשק בצכעיס סצבעים שונש ובקיני
ו
רופה לפריצות וכל שכן כרנליה יוררות פוח הערומות סבלי לבוש עליהן
קורא אני עלקזן וכרגליהם תעכסנה ,וררשו חכסינו;.ל ועוצם עיניו סראות
ברע על הנשים העוטדות על הכ'3סה בנהר שרמיה ערוסות והוא הרין
בורועות הסנלק בשעת מלאכחה וכל שכן שלא יעלה בסעלוח הכבש אחורי
שום נקבה אשר לא חנלה ערותה לנגרעיניו .ושח עינש בהפירות הוזו טפרה)
הענוה ,ובע* מעשה חהמבים לאשור גסור לר,מתכלח,ץ לר' אפוח .פטר
עי
')
מ מ א 4שש ר=מ מקו ד שץיאיץ
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ירסףאומץ
34
החכם ,אק חמץ בפני החאוה כעצשת השנים .כתב בתשובת טהרי"ק סשן
פ"ח בשם חערוך ,בלכישת ארום פרשות ההח לנקיכה ,לכן רע עלי המעשה
שהתתילו כטת "שראל לנהונ כלכישת הארום סה שלא שערו אכותינו מסי
חורפי מפילו בכלסינ .צבעים היו גוהרוח חוץ סשחוריבן
.וכתב עור שם
ססורת בירינו להקפיר על לב"שת הארום לכני עסנו ,ער כאן ,והפנו אפילו
לוכריס ,והמעם סבהאר שס .המספר סעוח לאשה כרי 74סתכל בה אף על
פי שסלא ח,דה וסעשש טובש לשיני
ה סרינה של גיהנם וכל שכן הנונע
בוהה סטש ,ובסחול של סצוה המרקריים כורכש סביבות ירירש בנר שקור.ן
וסשינ" ,ואם יורע כעצטו כוראות שלא יבאלירי הרהור שרי.
אל ירבה שיחה עם אשתו טהורה וכל שכן נרה וכל שכן אשת חכירו,
ף על פי שאסרו בכרכוח
וכשוק אפילו אךחה קלה אסור עס אשח חכירו,יא
לתלס,ד חכם אפילו עק אשתו כשוק לפי שאין הכל טכ.רין זאתה ,נראה
לי רכעירות קטנות כרירן כארץ אשכנו שרוכ העולם מכירק כהן שרי.
אק ביריר שהרבה אורחש בשר והסה סכירים האנשים ולא הנשים "ש
לואזטיר .אי10ר דאור"חא שלא לראוה נטראה שקורק שפינל ,ולצורך כנק
ש"ש ~לוך בפניו וכיוצא שרי ,אבל אחרי שנסתפר אסור.
ט
דיניפחדת.
טאר "ש *אר כענק נילוח פאית הראש והוקן שעונשם גרל סאר
כטו שכתוב נ0פר "נן .ש "רברים האיה ראמ *,הר בענין הסאוה
חשקערט בכל הרקרוקש שאפשר .והנה אק טבורר באר היטכ ברבר ,הפוסקש
הטפורססים שיעור רוחב ונוכה הפאה) הראש לכן אעתיק לשק ספר הכונ,ת
שרוחנ השוות הוא ר~שער ש"ש טן האחנער שליש הטצח הובהו יהיה טניח
כשיעור שאםיקימו האןנים לטעלח בראש ויותרסעט למעלה .תראהלי הפירוש
רה~נו ער סקום שסניע כפיפח האו~ן כשיכפפנו לסעלה וכסו שנתנו הפוסקש
פיסן וה נב' סקום שתיטה לבהטה .ואני קורם שומנויקר~שה טסר הכונות
בחוץ לארץ גחנתי השישר ער נקב האו~ן כי מל"שנא רנסרא הסשהת צרעיו
לאחורי אוניו טשפע לי שההא שיעור ~ה .ואם כן אוחם הטגלתש כל שער
קראש שקורק קולבין רובם אינם טנהמיט עךשר רג"ל כר~הב ונוכה ונם אינם
יכו*ם למטוך על סת שאין אשור אלא רוקא בהער שכנילוח כוה רגילות
לחיות בסספרים כעק תער,
הפניחש שערות ראשם אריכש בנ"לוחםאין
בג
אק לפעטיםאר
יילים האטניםנם באלו לעשותכעיןחער*פות
הששאכו*
חגי*ח למ נראה שנםר,מהירקרקוכשיעורהנ"ל .ובפאוחהוקן כחבוהפומקים
שירא שמש לאיעביר חער ש וקנו כלל ,ובסספריםכעין תערשרי,וכרי שלא
עק
כמה שכתוב כשלחן
בשם תרוטת הרשן
יבא*רי
י
היי.
*
*איהנ
פכפוי הנר
י"גידיייו
" *שהא % %ר פ
עייך
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
יוסףאומץ
שו
טיב לעשות כסו שכתוב בספר הכ1נ1ת שאין לנלח כלל כוקן רק למעלה סן
השפה סה שסעככ האכילה וכסספרתם.
קצתדינישבודהזרהוצורות.
אס1ר להשהות בכית 1צ1רה שלימה סארם הכ~טת או טלאד חטה ולבנה
וכובים אפילו אינם בולטש הן על כל ,והב או על כל' כסף 4צ כלים ממה
שיהי 1רק צריך לפחות הצורה בטקצת בעין או כחוטם או במה שירצה' .ש
להחרחק טפתח עב1רה ורה 1טררכה ר' אפות אם אפשר .שלא להסתכל
בצורות 1ריוקנאות ,וטאחר שאיסור ~ה נלסר ספס1ק אל תפנ 1אל האלילים
סשסע רשסץ ע"ו יש כו ובפרט לפי פירהש כעל הער1ך ,אכן לפ ,רברי
הת1ססוה 1הנטשכים אחריהםאין איסור אלא בצורות הנעשות לשם עב1רה ~רה
1באותן הצור1ח וראי עונם נרול מנשוא .פרצ1ףר,טקלח סים אסור לשחוח טסנו,
1נראה לי ררוקא אם הסים יתאים ספי הפרצוף אבל אם קנה 1,צא סהפה
פ1תר לשחות מהקנה רוה אין נראה כמנשק לעכורה ורה.
דיניטבילתכלים.
אסור להסכיל כלים חרש,ם על ירי קטן ,ומה טוב לבעל הכית שיזכה
נעצסו בטצוה ובברכה ,ופצינו שנשחכח אברהם אכינועליו השל1ם נסה שחבש
החפור בעצמו לעקירה שלא היה רק סכשירי מצוה כל שכן כמצוה עצפה
שיוררו בעצמו לעשותה ולא יניח לעש1ח על'רי שלוחו יררח גוה שירקרק
בטצוח הטבילה לעשותה כרא1י רהתנ 1ש.רקרק ש,בואו המים לתוך הכל.
בכלצרריו בפנים ובחט ,שיהא רפף בטק1ם הנחח היר בו .כל ,חרם הסח1פין
בוכוכית שקורין נלו'1ארניט יש פלפול אם סחיבים בטבילה לכן ,ש לטוכלם
כלא ברכה .ריחתם של בשנףם שק1רין הנ"ט סוהל צריכין טב.לה אף על
סי שסחושקש כעץ נם שטופל איון ברוות של ברזל ונחושת טחט שתופרין
םת טוליתא וסשפך של נח,שת ואפילו אם רק השפופרת של נחושח והשאר
כלי עץ כולס צריכין סבילה .כן כתוב כאיס1ר והיתר הארוך .סקרח לין
הצריך מהר"ל טבילה ,וכן נרון לחח1ך כו בשר1 .גראהל
.שכנרון שאינו סיוחר
לכך הוי חומרא יתירא וגם סה שהצר,ך שם ליכון לגרון לחתוך בשר סלוח
הוי נמי חומרא יתירה.
אילן
דיניערלה.
חרש כל פיר1תי 1אס1רים בהנאה ער שיעברו על' 1נ' שנים של'סות
אחר נטיעח 1יהשנה פתחלת מתשרי אם היתה נטיעת ה4ילן טת 1אנ 1אילן
שאו צריך להטתין נ' שנים של.מ1ת אחר תשרי אחר הנטיעה ,ואם נסעו
קורם = 1כאב אוי טונין שנה א' ער תשרי ואחר כלות ב' שנים טתשרי
טתחלת שנה הרמעית1 .כשנה הרביעית אסורים פירוחיו בלא פריק והפר,ת
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
שש
ידסףשומץ
הש בפרוטה או מפה ,פרוטה וזרקנה לש
או 4ון 8רך לשחקה,
ואם'~רקנה 4שאר :הרוח או לרהזצריך שמשחוקהה
נפרר~וטה .ובשעח הפריק טברך
3רוך אהה ה' אלקינו סלך העולם אשר קרשנו כטצותט וצונו פריון רכע.
והפריק צריך שיהיה רוקא אחר שיגסרו הפירוה יתלשה ספק ערלה או רבעי
בחוץ לארץ טותר ,ופירוח שלהם אף עלסי ש'רוע שהם מערלה טוחרין רק
אם לא ראהכעיניו שלקט 4עתו סערלה אכל אם אם ראה לקיטחו אסורים אף
בשלהם.
עי
סדרודיניפדיוןהבן.
שיעור הפריון הוא ב' והובים ר.נ"ס רהתנו טטעות טרינחו ושערם פהר"ל
לערך עשרש אלמי טורנש טטטכע פראנקפורט ,ולכן הואיל תפק טפוטיה
רמהרייל רקרקתי כשוכיח' לסרות בני ככורי איוק קףו ליחן להכהן כ"ף
טורנש ,ואף שטסרתי לו קערח כסף אחת מלאה טטבעוח והב וכסף כנהו:
סה להראות העפש את יקר עשרם סכל פקום עויחי להכהן שיקח לפחות
כ"ף טורנש טפני שוה ררכם כסל לסו שאק הכהנש לוקחים רק חצי והוב
או טעט יותר לכן צויתיו ליקח השיעור .והנה רובא רעלפא נכשלים בש,עור
הפריק כנ*ל ונטצא שאין הבן פרוי עולטי ערוהו .נרכה לבטלה ,לכן צריך
רקרוק ליקח שיעור הנ"ל ,והכהן או האב שיידע שלא נפרה הבן כשיעור
הנ"ל קחופנ לח~ור ולפרותו בברכה .אכן אחר שלקח הכהן כשיעור הרשוח
בירו ליתנו תיכף לאבי הבן או לאמו בסתנה .סרר הפריק נוהגין פה שת.כף
אחר ש3ירכו המוציא לוקת אב' הבן אה הק ביר ,חעטר לננר רגהן ואומר
ל,
להכהן אשתי ילרה בן וכר מטר רחם והר' הוא שלך ,והכהן סשיב לו בסאי
בעיח טפי ככנך בכורך או נחטש סלעים רמ,פר.ונו ,והאב סשיב לו בבניככור.
ניחא לי טפי והא לך חטש סלשם רמי פריונ ,,וחיכף אחרי האטירה מושיט
האכ לכהן הקערה עם המעות כשעת ההושטה מכרך האכ כרוך אתה ה'
אלקינו פלך העולם אשר קרשנו בסצוחיו וצונו על פריון הבן ושהחינו קורם
שיקח הכהן הסעוח .ותיקף אחר הלקיחה טברך הכהן כורא פרי הנפן על
כום פלא תן העופר סוכן סקורם הפריון לברך עליו .כשאין הולר בסקום
הפריון ראיתי :והנ'ן שהאכ לוקח כירוסר.ן קסן שקורין הינרל כפולה לכטה
כפלים ער שיהא קצת רונטת ילרונ,ה,:ן ככל הנ"ל שאחר שאפר האבהר .הוא
שלך טוסיף ואומר נכל מקום שהוא .הסעורה היא סעורת טצוה ,ואפמ,
כערכ ראש השנה ואחר ראש חורש אכ אוכלין פה כל הקרואים בשר ותן,
כן נוהנין סה ואין צרין התרה .ראיתי פה טעשה רב מטי חורסי בכן בכור
שלא נשול תוך שלשים ללירתו וה,ו טפוקפקים אם לפרותו קורם הטילה או
אחרהז ,ס~ף רבר עלתה הסכטת חכסי עירנו נוחי נפש ו"ל שלא לפרותו ער
אחר המילה שהיתה יותר פב' חרש,ם אחר הלירה והאנ והאם היו הסנרקים
אחר שטבלה האם ללידתה ,וכשעת השריק היו פח כל חכפי אשכנז ףל על
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
יומףאומץ
341
י1ם חוער לתקן כסה תקנ1ת שתקנו אז כשנת ש"ס שסיום וער ההוא התגולל
עלינו הפסור קריו בעלילותיו בשנת שם"ו שכפעם באנו עם כלל
נופ
ישככל אשכנן לירי סכנה שאין למעלה היפנה לולי ה' שהיה לנ ,1לא
תנ
הי
,ח
א
ו באותה עצה להפחין בפריון ער אחר הפ,לה
ירעתי אם גם חכפי אשכנו הנ"לה.
שכפרו0ני שלא היו פה קורם הטילה רק טעט ים,ם שלא היה או א5שר
לפרותו בזטנו ,ואף שאינני כראי לחלק על ה1ראת חכסינו הנ"ל פכל פקום
לא 'רעחי טעם פספיק לאחר סצות"ר,ון הכן אפילו י1ם אתררוריו.ן פקר,טין
ן פריק תלוי ב0ילה כלל לפי עניות רעתי ועור
לטצות וחביבח טצ,ה בשעתהיאי
ראם מת הילר ק1רם פילתו אם כןב.טל האכ טצ1ח עשה שהיה חתב כה 1איז
לה תשלום ,לכן צריך ע'1ן בעוברא הנ"ל .בן פטר רחם שלא פראו אב1,
א 1שמת אבי 1ק1רם ל' טחויב הכן לפרות עצסו כשינרל ,ונוהנ,ן על פ ,מהרהל
לתלוח בצואר :טס כסף 1כוהבין על' 1כן בכור לסען לא ,שכח לפר1ת את עצט.1
דיניבכורבהמה:
טי שנולר לו בכור טכחפה טהורה פצוח עשה שיקרשהו כפה להוצ'א
בשפתי 1שיה,ה קרוש בקר1שח בכורה .כתב כשלחן ערוך בהגהותיו ליורה רעה
סשן ט* 1על בכור בעל טהם ומטוב ל0וכרו חי לנכרש סשום חששא רשטא
יטרף ואז אסור כהנאה וטע,ן קכורה ,אק טהרש"ל ו"ל פ*נ עליה בתשוכוח1.
סי0ן ציא וכתב ראסור טרא:רמתא לט1כרו לנכרש.
דיניקימהמפביזקןואבךאם.
חיב ארם לק1ם מפני וקן וספני חכם אף עלפי שאינו וקן טלא קומתו
טסש ולא כאוחם שסגענעים רק גהם ואחוריהם ועוברין טצוה עשה שנאטר
סעת כואו לתוך ר' אמיהיו ער
בה ויראח סאלקיך בלי הנאה .וחיב
שיעבור טננרפניו א 1ער שישב .ווקןסקרי כשטגיע 24יבה רהפנו שכעים שנה.
ף גשים חקופנה .ובשב1עות פוכח
כתוב כס"ה שסחויב לקוםאפילופפניוקיגהיא
ראשת חבר כחכר לקום מפניה .גם הוקן סווהר טיראת מאלקיך שלא להטריח
את הצבור רק כל האפשר לו שלאילך לפניהם יעשה כהקרמה 1איח1ר הליכתו
יק1ם
לבית הכנסת 1כיוצא וכן לא 'לך לסעורה אחרי שהעם י1שב'ן כרי שלא יצטרכ1
לוסר שב בטקוטנ .1חיב לעט1ר פפני אב' 1או אסו סלא ק1טתו ,ולא רא,ה.
מפורש כמוסק"םסהיכן טתחיל לעמורוער כמה ,רק סאחר שאמרו בירושלטירר'
טרפון הוה קם סקסה ראיסיה מנר שמע קול כרעאה שמע טינה רחיוב ההא
כסו כרבו פ1בהק סמל1אעיניו ער שיתכסהמשניו ,ונם שאפשר לוטר שר' טרפון
החסיר על עצס 1טסרת חסירות בטה רקם כר שסע קל כרעאה רטשטע קורם
שראה אותה טכל פקום נראהלי ראחר ראתחה הוי חיוב כסו שכתבח ..וכתב
בספר חררש רחי1ב וה הוא נם כן בוקנו וןקנתו וחטיו וחמוחו 1בעל אטו
ואשת אביו בחי אביו או אטו ואהיו חגרל ,ר1רו ורורתו .כתוב בום"ח
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
יוסףצומץ
צ
רר"'יפייש איר מקלהאי ,מסו שאק סככרם כיאוי ,ובר"ח כתב ו,אפילו
ברמיוה הף ככלל ארור ,לכן 'והר רארמ פאר בככורם ,וע*ן בהלק ב'.
כשעהשה 8רכיו בסקום מנולה יוהר שיהא סניו לצפק ואחוריו ~רמ או
איפכא אבל בק סורח למערב אמורספניכבור חשכינח השורהכין סורח למערכ.
נם גריח כתב פענין וה.
דינינחושיםוסימנאמלתצ.
כחב בספר ה'ראה אל תאפר שום ניחוש ובכמה טקוסוח ה,הירה התורה
על וה ואין לנו לשום שום סיטן אלא מה שאטרו חכטינו "1ל .ואם מש לו ארם
לעשוח פצוה כנון להתחיל פסכתא או לה,שיב בנו על הפפר לא מ~מר אטת.ן
ער ראש חורש .ואף על פי שכשלחן ערוך כתוכ רנהגו להתהיל כראש
ח,רש שאף על פי שאין ניחימ יש סימן ,נראה לי רטוב להחסיר לקים סצוח
עשה רתנרם תהיה עם ה' אלק'ך ,וכן כתב בס"הס.סן נ"ט ראין וה ררך הטוכה
כי אם יסות בתוך החורש נטצא סת ולא קתם הטצוה .וטי שאינו סקפיר
אל יקפירו עטו ,אך הפקפ.ר,ם השטן ע:טר על 'טינם לשוטנם ,ער כאן .וכספר
הסצ.
ח סים וטתוך שאין ארם יכול ליוהר כהקפרוח נכשל ,נם הביא ראיה ל~ה
שהכל חלוי בהקטרה שהרי הנכר,ם קורא'ם לבנ'הם בשם אביהם בחיהם
ואין ככך כלום והיהורים סקפ,ר.ן ,לכן כל הענינים שרגילים כפומיהו ראינשי
להקפיר עליהם שאנו קוראין כ.שוף של נשים כל הטקפירים עליהמ ועושין
מעשה או טונעים ט0עשה עלירי קפירא ההוא עוברים נלאו החטור כסו שכחב
ר" .לעיל כש"ח שלו ובס"ה סיפן נ"ט ::ם בסיטן ההוא הביא כמה ניחוש.ם
האסורין הטעין ימצאם שטה ,רק אחת סהם אוכיר ,שרגילות נם כן קצח
ברירות האלו והוא שכתב ווה לשונו ,א,תם הנורר,ם לטיחוש ראשם שלא 'אכלו
ראש של כהטה ול0יחוש כני מעתם שלא 'אכלובנ .טע"ם של נהסה הר,.ה
מררכי האמורי.ועניני נ'חרמ הרנילוח עתהאיןצריך לכתוב אותם רק סה שאט
סעם בטבע ואינו ספורש בספר אסור .אכן .טאחר שירעח,ענין אחר הטחורש
הנאמר בנסרא להר'א לק ארשסהולטעןירעו להוהר בו והוא טה שאטרו חכטינו
ו"ל אל תתחיל כו ראש חרש הוא לכן כשתוכעים סמנו מעות טונע מלה,ע,א
י כן כל החרש ההוא פעתלנא
פעות בראש חורש שברעתו נחש ינחש שעליר
לית ליה וספקנא אית ל.ה ,והנה בראש חרש ~צן ענין וה מורנל כל כך אכן
במוצאי שבח רנילים לוטר על כל סה שגעשה בו שכן 'היה ככל השגוע
ואם עלירי כן עושה טעשה או סונע מטעשה הוי אשור גרול ,אכן אם אינו
רק כררך שיחה והיתול ל.ת לן בה .בקסירא רחרגנולת שקראה כתרננול
אק אשור רק אם אוסר בפה ששוחטה בשביל כן אבל לשחוט סחסא שר .,הנה
אסרש קצח טמה שמפורש בנטרא או גפוסקים שרוסה לניחוש ושר .וטונ
לעשות כן :איתא כחולק בית חינוק ואשה אף על פי שאין ניחוש יש '0סן
ופירש רש"י אף על פי שאכור לססוך על הנ.ח,ש סיטנא בעלמאהו .ראי
יע~ם
ל.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
יוסףשומץ
9א
מ~ח בסחורח ראשונה אחר שבנה כית או אחר שנולר תינוק או שנשא
אשה סיפן הוא שחולן וטצייח 1אם לאו אל 'רגיל לצאת יותר מראי ,ער
כא! לשונו1 .נראהלי רטה שוה לא פקרי סופך ע 5הניחוש כיון שאינו סונע
הליכתו לגטרי רק שאינו יוצא יות