טוביה פרשל
רבי שלום שכנא מלובלין
יירבי יעקב פולק הוא הרב הגדול אשר שמעו יצא מסוף העולם ועד סופו" כתכ ר' דוד גאנז
בספרו ייצמח דוד".
בלשוז דומה הוא הזכיר את רכי שלום שכנא :ייהוא הרב הגדול ,ראש גולת אריאל ,מופלג
על כל אנשי דורו ,ושמעו יצא ממזרח שמש עד מבואו".
שניהם ,הרב והתלמיד ,היו מאבות התורה שבפוליז .בתודעת העם נקשרו יחד .היו
מספרים ,כי הם היו אחים .1אחרים אמרו :לא כז .בני שורש-נשמה אחד היו. 2עשרות בשנים
שימש רבי שלום שכנא בקודש בלובלין והרביץ בה תורה .מסורת היתה בעיר ,כי הוא אסר
שיאמרו אחרי מותו שאינו עוד רבה של לובלין .נראה שלכך תיקנו כי הנבחר לרב העיר ,עליו
לעלות אל קברו כדי ליטול ממנו רשות.3
גם לאחר שלובלין היתה למגדל-עוז של החסידות ,לא זזו האהבה אליו והמורא מפניו
ממקומם .אפשר עוד גדלו .ייהרבי מלובלין" היה שולח כל מי שהיה שרוי בצער להשתטח
על קברו .הוא היה אומר :כל גדולי הדור שנקברו כאן הם כבר בארץ ישראל ,רבי שלום
שכנא לבדו נשאר כאן ,כדי להגן על העיר.4
רבי מאיר שפירא זצ"ל ,מייסדה וראשה של ייישיבת חכמי לובלין" שביקש להחזיר לעיר
את תפארתה מקדם ,ביום ער"ח כסלו ,יום השנה של פטירתו של ר' שלום שכנא ,היה עולה
על קכרו עם תלמידיו ,היה מתייחד הרבה זמן ליד המצבה ומתפלל להצלחת הלימודים
בישיבה. 5דמותו של ר' שלום שכנא ,שהיה נערץ על יהדות פולין ,לוטה במסתורין .חיבורים
.1
'וסף כהך צדק
.2
ר' צכ' 'חזקאל מ'כלזאהך כקונטרס ייתפארת צכ'" כתוך הספר ייעטרת צכ'" לר' צכ' ה'רש חר'ף )כ'אלה(,
יידור 'שר'ם" הגורך ,ספר ראשוך ,כרדיטשוכ תרנ"ח .עמ' .6
פ'וטרקוכ תרס"ח ,דף ה'.
.3
ייתפארת צכ'" הנ"ל :יירכ' מא'ר שפ'רא ,כמשנה ,כאומר וכמעש" ,כער'כת א .סורסק' ,תשכ"ז ,כרך כ',
עמ'
.4
.162-161
ייתפארת צב'" הנ"ל ,עוד מסופר שם כ' ר' שלום שכנא ברך את אנש' לובל'ך שלא תה'ה אצלם שר'פה.
ואם 'ש שר'פה הם הולכ'ם אל קברו ,ב"לקורות ה'הוד'ם כלובל'ך" מאת ש.ב .נ'סנבוו'ם ,עמ' , 19מסופר
כ' ר' שלום שכנא צ'ווה לפנ' מותו ש'קברו אצלו רופא 'דוע )ע" שם גם עמ' ,( 138וראה ב"שר' המאה"
להר'"ל מ'מוך ,ח"ד ,מהדורה ב' ,תש'ייא ,עמ' .92 – 91 ,89
.5
הרב ש,ת .רוב'נשט"ך ב"ספר תורתו של רב' מא'ר"' ,רושל'ם-ברוקל'ך ,א"ר תש'ייט ,עמ' ך .1הוא מוס'ף
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
'..:זלום !z.זכנא מלוכל'ד
]תרפג
לא השא'ר .רק מעט 'דוע על ח"ו .אמרתי ללקט את המובא ומסופר עליו ולקבץ את שרידי
תורתו .
* * *
יוסף )יוסקא( .אביו של ר' שכנאח ,היה חוכר מסי המלך ומעשירי 'הוד' פולין .בשנים
האחרונות של חייו התיישב בלובלין .שכנא .שנקרא על שם אבי-אביו היה עדיין ילד .כאשר
מת עליו אביו בשנת רס"ח . 7באחד משני הפסקים על סבלונות ששרדו ממנו ,הוא מספר כי
בנעוריו למד בפוזן :ייואני בימי חרפי כשה"תי שואב מים ממע"ני הישועה בק' פוזנא".H
מפוזן יצא לקראקא לשמש את רבי יעקב פולק .גדול הדור.
בשנת רפ"ב בערך עזב רבי יעקב פולק את פולין ויצא לדרכו לארץ ישראל .9אפשר שר'
שלום שכנא נשאר אצל רבו עד אז .אך יתכן גם שעוד מקודם חזר ללובלין ,בה ישבובני
משפחתו ופתח בה ישיבהס .Iבשנת דצ"ב בערך נתמנה לרבה של לובלין .באותו זמן מתה
אמו גולדא .שאחרי פטירת בעלה ניהלה את עסקיו .ור' שלום שכנא .אחיו פסח ואחיותיהם
התחלקו בירושה ,11
זמן קצר לאחר שנתמנה כרבה של לובלין היתרה באנשי גלילו להזהר בתשלום סבלונות
למשודכות כדי שלא יסתבכו בקידושין מספק .וכך הוא כותב באחד מן הפסקים הנ"ל :
" …וגם בגליל שאני משועבד להם זמן מה נתתי להכריז קרוב לחצי שנה שיזהרו בסבלונות.
ואם לא יפטרו בגט כשר .וכמה חיתונים שרצו לחזור בהם ומתוך כך שבו לאהליהם לשלום".
באותה תקופה כתב שני פסקים בענין סבלונות .היה מעשה במורביה במשודכים .שאחד
משני הצדדים -צד הכלה -ביקש לחזור בו והצד שכנגד טען כי הבת כבר מקודשת.
מפני שהמעות שנמסרו לה לשם קידושין ניתנו .פסק ר' שלום שכנא .כי חוששין לסבלונות
ולנערה דין ארוסה " .לפיכך אני החתום מתחת שולי היריעה גוזר בקשת הנחושה על כל צורב
ורב שלא יכניס אותה לאחר לחופה בלי גט כשר כתיקון חכמי דת תורתנו הקדושה וכל צורב
או רב שיעבור על גזירתי יהא מוחרם ומשומת בעוה"ז ובעוה"ב .לא יהא לו ער בחכמה ולא
עונה בתלמידים ויהי מופרש ומובדל מכל עדת ישראל ." …
כעבור זמן היה מעשה כזה בקראקא ב"כמר משה בן השר הרופא מומחה כמר שמואל
לועז"י יזיי"א ]יראה זרע ,יאריך ימים .אמן[ שקידש מרת בריינדיל בת מנוח המכונה הענדיל
'iLם עור :יימובן שבאותה הזדמנות לא ד'לג גם על קבר המהרש"ל וגם שם האריך להתפלל לטובת
ה'ש'בה"
וע"ן עור שם בנוגע לר' שלום שכנא והרש"ל,
6בכל המאמר כתבנו את השם שכבא .רק בהבאות מד המקורות בהם כתוב שכבו נשמר כתוב זה .על האופד
בו חתם הגאון עצמו את שמו ע"ן ייברכת המים" לר' מיכל ר' יוזפס )'רושל'ם תשמ"ג( עמ' רמה " :ט'ב
.7
.8
גיט'ן" לר' א.זמרגל'ות .ווארשה תרס"ד .חלק א .עמ' .95ו"מעלת ה'וחס'ן" לנ"ל עח' ג.
מא'ר בלבן ייד' 'ודנשטאדט פון לובלי]" .גרמנ'ת .ברלין .1919עמ' . 16 – 15
על הפסק'ם ראה להלן .ר' שלום שכנא כותב .כ'המעשה בפוזן ,אותו הוא מזכ'ר .ה'ה לפני ייעשר'ם שנה
או מעט" ,אם נוכ'ח .כ'הפסק הזה נכתב בשנת רצ"ג בעדך ,נמצא כ'ר' שלום שכנא למד בפוזן בשנת רע"ג
או רע"דלפ' זה נולד מסב'ב לשנת ר"ס )'.( 1500תכן שבפוזן למד אצל הרב ר' מנדל וורנ'ק )פרנק( ,אותו
הוא מזכיר בפסק זה.
.9
פ.ה ,וועטשט"ן" ,לקורות ה'הוד'ם בפול'ן וב'חוד בקראקא" ,קראקא ,תרע"ח .עמ' .72
.10על מצבת ר' שלום שכנא כתוב ,כיתפס 'ש'בה ארבע'ם שנה .לפי זה פתח את יש'בתו בשנת רע"ח -רע"ט
והוא אז בן "'ט בערך ,אול' ה'ה אז צע'ר מד' לה'ות ראש 'ש'בה .אם נאמר שפתח את 'ש'בתו בשנת רפ"ב
בערך ,נמצא שש'מש ראש 'ש'בה כ 37-שנה ,ובמצבה נקטו מספר עגול.
,11בלבן בספרו הנ"ל עמ' .15 – 14
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
תרפד[
טוניה פ,רשל
מקראקא" ופסק הגאון נפי שפסק במעשה הראשון " :לכן אני אומר שכל ישראל ומי שיכונה
בשם ישראל הקרב אל הארוסה בריינדיל הנ"ל בלי גט כשר זולת הארוס כמר משה בכמה"ר
שמואל יצ"ו יומת או ירה יירה או סקול יסקל סקילה מדרבנן כדין בא על ארוסת חברו ,מוכה
באבני ברד אבני אלגביש …והרב או צורב שיהא לו עסק בקידושין ארוסה הנזכרת יהא נידוך
כזקן ממרא ויהי' נידון בסקילה ויהיה בשמתא ובנדוי ולא יהא לו ער ועונה בחכמה
ובתלמוד ,ואם כהן הוא לא יהא לו בך מגיש מנחה " …
אבי החתן השר הרופא המומחה כמר שמואל לועז"י היה רופא החצר של המלכה בונה,
אשת המלך זיגמונט הראשון .12שני הפסקים הנ"ל נדפסו בקראקא' 1ואפשר שהביאם
לדפוס הרופא הנזכר ,אשר אחד הפסקים היה לטובת בנו והוא היה מעוניין לעשות לו פומני .
דבר זה מסתבר מתוך השער בו מודגש ,כי הקידושין של כמר משה בן השר שמואל לועז"י
שקידש את מרת בריינדיל הם ייקידושין גמורין ושכל בני ישראל יהיו מוזהרים בה כי היא
אשת איש של כמר משה הנ"ל .ומי שרוצה לראות כתיבת יד וחתימתו של הגאון יבוא וילך
אל כמר משה הנ"ל " …
מך העובדה ששני הפסקים מתייחסים למעשים שהתרחשו מחוץ לגליל לובלין -האחד
במורביה ,והאחר בקראקא -מן הלשון התקיפה בה השתמש הגאון ומן התוארים הניתנים
לו בשער ה"פסקים" :ייהאחד המיוחד בתוך עדת יעקב ,ההולך ונושא דגל מחנה ישראל,
הגאון ראש גלותנו ,הנר המערבי המשמש ביום ובלילה ," …הננו למדים כמה גדולות היו
כבר אז יוקרתו וסמכותו של ר' שלום שכנא ,לא רק בגליל לובלין ולא רק בפוליך ,אלא גם
מעבר להם.
ה"פסקים" נדפסו על ידי יהניס העליץ ,אחד משלושת האחים בני חיים העלי'[ ,אשר יסדו
את הדפוס העברי הראשון בפולין .מן השם יהניס העליץ שבשער ה"פסקים" מוכח ,כי הם
נדפסו אחרי שהאחים השתמדו .יהודים החרימו את בית דפוס המשומדים , 1.1ועל כן יש
לתמוה כיצד מסרו לו -אשר היה אמנם אז בית הדפוס העברי היחידי במדינה -
ה"פסקים" להדפסה.
חומרותיו של ר' שלום שכנא בדיני סבלונות לא נתקבלו בעולם הרבנות .ר' שמואל הלוי,
חכם מיוצאי ספרד שישב בקושטא ,כתב תשובה בה השיג באופן חריף על ר' שלום שכנאר .1
"כל חכמי תוגרמא חלקו עליו על דבריו" ,כתב הרמ"א בתשובה )תשובות הרמ"א סי' ל'( זמן
. 12ראה עליו פ,ה .וועטשטיי) "לתולדות ישראל וחכמיו בפולי)" ,האן1lכול ,כרך ו ,1909 ,עמ' .223 – 222
.1.1חסדה שנת הדפוס ,אולס זה היה לפני שנת ש :ן1lרד רק טופס אחד שנמצא בספריה הבריטית כלונרו) .
הפסקים נדפסו שוב מכת"י ב"חידושי הרא"ה" לקידושי) )הוסיאטי) תרס"ד( .חלק קט) '1/.ל פסק אחר
פירסם מכ'" הרב י,לפישמ) ב"סיני" ,פרק ד' ,עמ' רי"ח -ר"כ) .ראה "פליטת סופרים" עם "שפה
לנאמנים" שפירסם יצחק רפאל ב"ארשת" א' תשי"ט מעמ' .(327א .זיו הישווה את דפוס קרקא עם
הפסקים שנדפסו בחידושי הרא"ה ,עיי) דבריו במהדורתו של שו"ת הרמ"א ,ירושליס תשלייא ,עמ' ק"ע
בהערות .פקסימילה '"-ל שער ה"פסקים" ,דפוס קראקא ,פורסם על ידי א.מ .הברמ) במאמרך ייהמדפיסים
בני חיים העליץ" .קרית ספר .כרך ..13
14
עיי) מ.בלב) יידיעלטסטע יודישע דרוקעריי אי)קראקע" ב"ייד) אי) פולי)" .וילנה ,1930עמ.195 – 183 .
. I 5נתפרסמה מכתב'יד על ידי הרב שמחה אסף ,סיני ,כרך ד ,עמ' תקל"ב -תק") .לפי א .ח .פריימ) בספרו
ייסדר קירושי) וניי"-ואי) אחרי חתימת התלמוד" ,מוסד הרב קוק ,תש"ה ,עמ' קנ"ד ,היו הרומניוטים
חוששי) לקידושי) מחמת סבלונות וגולי ספרד שהתישבו ביניהם החזיקו במנהגי אבותיהם שלא היו
חוששי) לסבלונות ,והיו התרוצצויות בי) הקהילות .זהו כנראה הרקע לתגוגתו החריפה של החכם
הספרדי .דברי הרמ"א המובאים בסמוך ייכל חכמי תוגרמא חלקו עליו על דבריו" מתיחסים בודאי לחכמי
הספרדים
במדינה זו.
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
רכי U:לוס שכנא מלוכלין
]תרפה
קצר אחרי מות רבו ,אך לא רק רחוקים ,גם קרובים
תלמידיו ותלמידי תלמידיו של ר'
שלום שכנה הסתייגו מפסקיו הנ"ל.
הרמ"א בתשובה הנ"ל כותב " :ואף על פי שהרב הגדול מורי הגאון מוהר"ר שכנו זקצ"ל
החמיר מאד בענין נתינה בשתיקה ,ורצה להראות מתוך פלפולו הגדול ופירש ההיא דפ"ק
דקידושין דהיה מדבר עמה על עסקי גיטה וקידושיה וכו' ,שהיה מדבר עמה על שניהן כיחד
ולכן צריכים שפירש ,אבל בקידושין גרידא חיישינן ,כמו שהאריך בפסקו הנמצא לרבים,
מ"מ הלא כל הפוסקים ,ראשונים ואחרונים ,לא ס"ל כוותיה " …ועוד שם :ייוראיתי הגאון
מורי זקצ"ל הנ"ל שהחמיר ביותר בענייני סבלונות אפילו באתרא דכולי עלמא מסבלי והדר
מקדשי ,ורצה להוכיח עוד מכוח פלפול דאפילו למאן דלא חייש לסבל ונות היינו דוקא
כששולח על ידו שליח ,אבל אי מסבל על ידי עצמו לכ"ע חוששין לסבלונות .והביא ראיות
הרבה להחזיק דעתו מתוך פלפולו ,הנה אומר הרשב"א והר"ן לא ס"ל האי חילוק כלל 16" …
הרב בנימין אהרן סלניק ,תלמיד הרמ"א והמהרש"ל כותב בתשובותיו )שו"ת יימשאת
בנימין" סי' ט"ז( :ייוראיתי להרב הגדול הגאון מהר"ר שכנא ז"ל שכתב בתשובה אחת
והפליג מאד להחמיר בכה"ג ,ולא מלאני לבי להביא דבריו בתוך דברינו זה בהיות כי הרב
הנזכר עם שהיה חכם גדול ומופלג מאד סמך עצמו על גדולתו ורוחב לבבו ובחר לו לעצמו
ביאור חדש בפירוש הסוגיא במסכת קידושין ומתוך פירושו יצא לו הדין לחומרא ,ואנו אין
לנו עסק בפירושים חדשים רק אנו סומכין עצמנו על פירש"י ובעלי התוספות ושאר
המחברים הראשונים אשר היו לפנינו ומימיהם אנו שותים ,לא נסור ימין ושמאל מכל
הדברים ופירושים אשר העמידו לפנינו ,וכל רבותי ושאר גדולי הדור היו כולם תלמידי הגאון
הנזכר ואעפ"כ לא חשו לדבריו".!7
ב 23-באפריל ) 1540ט"ז אייר שנת ש'( הודיע המלך זיגמונט הראשון לווייוודה של
לובלין כי נתקבלה אצלו תלונה מאת קהילות היהודים בקראקא ,פוזן ולבוב כי ייאחד רב
שכנא בעיר לובלין" מעורר ביניהם ,בירידים בלובלין ,מריבות ומהומות ,מפריע להם
במחיתם ובעסקיהם ונוגש אותם ב"חרמות בלתי-רגילים ומנהגים מנוגדים לדתם -למרבה
הפסדם וחרפתם" ,המלך ציווה על הווייודה לאסור ייעל אותו רב שכנא" לעורר מריבות
ולהכביד על היהודים ואסור לו להטיל חרמות ,הן בפומבי והן בסתר ,על יהודים שהם נתיני
המלך ,אלא בהסכמת שני מנהיגים מקראקא ,שנים מפוזן ושנים מלבוב,1 H
כעכור שנה וחצי )בדצמבר (1541נתמנו ר' שלום שכנא וד"ר משה פישל ,מי שהיה רבה
של קראקא ,לרכנים כוללים של פולין קטן .תחום שיפוטם כלל את הווייוודות קראקא,
צוזמיר ,רוסיא ]הכוונה לאזור לבוב[ ,פודוליה ,לובלין ,בלז וחלמא ,רכי שלום שכנא היה
ממונה על שלושה רכעים של השטח הזה ,והרופא ד"ר משה פישל על השאר .הרבנים
הכוללים היו זכאים לגור ככל מקום כתחום שיפוטם ,מוסמכים היו להעניש ולהחרים על
עכירות על הדת ולאשר את הרכנים שנכחרו על ידי הקהילות ,ורק רבנים שאושרו על ידיהם
16
ועיי jר"מ טור אכך העזר סימך מ"ה ,אות ח' ;מפה ,שולחן ערוך אכך העזר ,סימך מה ,סעיף א ;ייבית
שמואל" 'u.ם אות 'ייר ו"חלקת מחוקק" אות י"א.
ך1
עיי jייק יה נאמנה" לרש''' פיך ,ווילנא תרע"ה ,עמ' 56וכהערות ר' מתתי' שטראשוך יירחובות קריה" שם
עמ' .296ועייך עור להלך הערה .35
1H
ראה "!::נקס וער ארבע ארצות" ,נערך כירי ' .היילפריך ,ירושלים ,תש"ה ,עמ' 'ייט ,התעורה נתפרסמה
לראשונה כפוליך כשנת 1932על ירי ר"ר יצחק לויך.
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
תרפו[
טוכ'ה פרשל
היו רשאים לסדר נישואיך וגירושיך .אי-אפשר היה להעמידם כדיך .הם ה'ו אחרא'ם כפנ'
המלך כלכד.19
יתכך שהמנוי לרב כולל לא היה ללא קשר לתלונה שהוגשה נגד ר' שלום שכנא .נראה
שהווייוודה של לוכליך הודיע למלך מי זה ייאחד רב שכנא בעיר לוכליך" ושיבח אותו .רב
רכנך הוא .גדולה השפעתו על בני עדתו .ולא עוד .הוא בנם של חוכר המסים יוסקא ורעיתו
גולדא אשר ידועים היו למלך .יחוס זה היה מעלה יתירה למועמד למשרת רב הכולל
שמתפקידו היה להשגיח על החלוקה והגבייה המתוקנת של מסי היהודים .
רבי שלום שכנא היו לו עסקי כספים). 2tנראה כי היה איש עשיר והקציב מכספו להחזקת
ישיבתו .על מצבתו חרתו :ייממונו לד' פיזר" ותפס ישיבה ייבאהבה בלי דורוך" .כלומר ללא
קבלת שכר ומתנות .2Iרבים נהרו לישיבתו" .כל גדולי הארץ הזאת הם תלמידיו" כתב
הרמ"א )בהגהותיו בספר יייוחסיך"( .שהיה תלמידו הנודע ביותר .ר' שלום שכנא נתך לו את
כתו גולדא לאשה .בזמך שלמד הרמ"א כלוכליך למד שם גם ר' חיים ב"ר בצלאל .אחיו של
המהר"ל מפראג שהיה רבה של פרידברג ומחברם של כמה ספרים .כתוכם ייוכוח מים חיים".
שהוא השגות על ייתורת חטאת" של הרמ"א.22
יודעים אנו רק מעט על סדר הלימודים בישיבה ועל דרכי לימודו של ר' שלום שכנא.
מלבד שיעורים בגמרא למד עם תלמידיו את הרא"ש ואת ספר "איסור והיתר" לר' יצחק
מדורא .מפסקיו נראה כי היה נוטה לפלפול .אך איך מגמה זו ניכרת בהגהותיו בש"ס
ובפירושיו הספורים ששרדו ממנו' .2
מלבד שני הפסקים בענייני סבלונות לא נשתמרו שום תשובות של רכי שלום שכנא .ברם
מתוך הכתבים של בני דורו והדור שאחריהם נוכל ללמוד קצת על מעשי בית דינו.
בשו"ת הרמ"א )סימך מה .ועייך שם גם סימך מד( מסופר על ר' שלום שכנא שדך אשה
למלקות על שפגעה בדברים בחברתה .בתשובתו מנמק הרמ"א את פסק דינו של הגאוך.24
.19כלבז כספרו הגרמנ' הנ"ל עמ' .18 ,14לפ' וועטשט"ז ,אשכול .כרך ו' .1909 ,עמ' .215לא האר'ך ר' משה
פישל להחזיק כמשרה זו .הוא נהרג על ק'ךוש השס לכל המאותר כשנה אחר' התמנותו
.20בלכז כספרו הגרמנ' הנ"ל ,עמ' .104
.21השווה המסופר על 'ך' ר' נתז נטע הנובר ב"ייווז מצולה" על מעמך ראש' ה'ש'בה ב'מ'ו .ועל המשכורות
והמתנות שק'כלו.
.22ייולה'ות כ' מך'נת פול'ז ה'א ארץ מולךתי ונתגךלת' שס כ'ז כרכ' עיקר' ראש' ה'ש'כה שה'ו אז באותה
המד'נה ובפרט כ'ש'בת הגאוז המופלא מוהר"ר שכנא ז"ל למדתי כזמז שלמד כו ג"כ הרב המחבר
]הרמ"א[" -דבר' ר' ח"ס ב"ר בצלאל כהקךמתו לספר ייוכוח מיס ח"ס" .וראה עוד להלז במאמרנו
קטע אחר מז ההקדמה .וגס שס הוא אמר כ' למד יחד עס הרמ"א.
.23על ל'מוד הרא"ש ב'ש'בת ר' שלוס שכנא ע"ז ב"דרכ' משה" ,טור ,אורח ח"ס ס'מז ק"ב ,אות א' )ראה
להלז ב"ליקוט שרידי תורתו" במדור ייד'נ'ס ופסק'ס"( על ל'מוך ספר ייא'סור וה'תר" לר' 'צחק מדורא,
הוא "שער' ךורא" ע"ז בהקדמה הנ"ל של ר' ח"ס ב"ר בצלאל )הךבר'ס מובא'ס להלז במאמרנו( וע" ח.
טשרנוב'ץ .ייתולדות הפוסק'ס" ,חלק ב ,עמ' 39וצ"ע.
ר'ונ' ר' שלוס שכנא בענ"נ' סבלונות מתואר'ס על 'ר' ר' שלוס שכנא עצמו או על 'ד' 'ד'ד'ו בשער
ה"פסק'ס" כ"פלפול גדול" ,וכך קורא להס גס הרמ"א בתשובות'ו ,ס'מז ל' -ראה המובאות למעלה.
המהר"ס מלובל'ז כותב על ר' שכנא בענ'ז זה ייוהאריך לפלפל בש'טת ההלכה" )שו"ת מהר"ס לובל'ז
ס'מז פ"ב( .ר' נפתלי המכונה ה'רץ מבר'סק -ראה להלז -כותב )שו"ת הרמ"א ס" 'ייד( בנוגע לפסק
אחד של ר' שכנא ,שלא נשתמר ב'ך'נו .ייאשר פסק הגאוז מהר"ר שכנא מתוך פלפולו" ,וראה להלז
ב"ל'קוט שר'ד' תורתו".
.24הרמ"א מסב'ר כי הגאוז ךז את האשה לעונש הנ"ל משוס שב"שה את חברתה ,ולא משוס הוצאת שס רע.
וע"ז ש .אסף ייהעונש'ז אחר' חת'מת התלמוד" .עמ' .38
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
רכ' שלוס שכנא מלוכל'ד
]תרפז
על עונש קשה שהטיל ר' שלום שכנא על רשע ,מספר המהר"ם מלוכלין כאחת
מתשוכותיו )סימן קלח( :ייזכורני כימי חרפי שאירע כימי הגאון מהר"ר שכנא ז"ל שהיה
כימ'ו ג"כ איש כליעל ורוע מעללים והתיר הגאון לנקר את עיניו ולחתוך את לשונו 25" …
נידוי שנידה ר' שלום שכנא מורה הוראה כפראג הקים נגדו את חכמי איטליה וכראשם
אח המהר"ס מפדוכה.
כשנת ש"י נ'דה את הרכ מן ,ר"מ כפראג ,על שעירער על גט שסודר כעירו שלא כפניו
וככר עכר על חרם דרכנו חם שלא להוציא לעז על גיטין .רכי מאיר מפדוכה יצא לעזרתו של
המנורה .מחרימ'ם מי שהיה נוכח כשעת נחינח הגט ושתק ולאחר מכן מוציא עליו לעז
כרכרים כלתי-כרורים -טען המהר"ם מפדוכה -אכל אין מנרים מורה צרק שמוצא פגם
כגט שסודר שלא כפניו והוא דורש לכרר את כשרוחו .כותכ ר' מאיר " :לכן כל אשר יאמר על
שאר' האלוף מהר"ר מן יצ"ו הנ"ל שמעל כחרם הוא ככלל המנדה חכרו שלא כדין שהוא
בעצמו כנידוי …וכלי ספק לא סיימוהו קמיה מהר"ר שכנא הנ"ל ולא ירע גופא דעוכדא היכי
הוה ,דאילו ידע לא היה כעוכריו .ולדעתי כאשר ישמע דכרי האמת כמוני יכטל הנדוי גם
הוא" )שו"ת הרמ"א סי' נה( .26גדולים אחרים מאיטליה לא רק שהצהירו כי הרכ מן לא נכוה
בגחלתו של רכנו תם ,אלא הטילו פגם כגט עליו עירער )שו"ח הנ"ל סימנים נו -נט ; שו"ח
יינחלת שכעה" ,סימן מה ,אוח נט(.
'!'מעשה בפראג שהאשים כעל אח אשתו ככגירה והכיא עדי כיעור .דייני קראקא -ר'
משה סג"ל איש לנרא ,ר' יוסף כ"ץ והרמ"א -ישכו בדין כחורש סיון שנת שי"ח ומצאו
שאין ממש כטענות הכעל וכעדויות .הצטרפו לפסק דינם ר' יצחק כ"ר בצלאל מלורמיר.
הרש"ל וגדולים אחרים )שו"ת הרמ"א סימנים יכ -טז( .ר' קלמן וורמיישא כותכ כפסקו
)ס'מן ט"ו( כי על פסק הדין של דייני קראקא סמכו ידיהם יייתר חכמי הגלילות הנמצאים תוך
המלכות הלז" -אכל נראה שגדול אחד פסק אחרת ,והוא ר' שלום שכנא.
פסק הרין של ר' שלום שכנא לא נשתמר ,אכל רכרים ממנו מוכאים כתשוכתו של הרכ ר'
נפתלי המכונה הירץ מק"ק כריסק דליטא )שם סימן י"ד( ,שהוא עצמו תמך כדעתם של דייני
קראקא .מתשוכתו של ר' נפתלי מתברר כי ר' שלום שכנא רעה אחרת היתה עמו.
על היתר שהוציא ר' שלום שכנא לאיש לשאת אשה על אשתו שומעים אנו מר' יואל
ס'רקש כעל הכ"ח )טור אכן העזר ,סימן קי"ט ,ד"ה ייוכתכ הרמכ"ם"( :ייאכן קיכלתי על שם
הרכ מהור"ר שכנא ז"ל שהתיר לישא אחרת ]למי שאשתו נשתטית ואינו יכול לגרש אותה[
הלכה למעשה רכמקום מצות פריה ורכיה לא תיקן ר"ג ]רכנו גרשם[ כל עיקר".
אי-אפשר לדעת אך הוא אותו המקרה עליו מספר מהרש"ל כתשוכותיו )סימן ס"ה( וכ"ים
של שלמה" )יכמות ,פרק י"ר ,סימן ג( :מעשה כצורכ כאיטליה שנשתטית אשתו .הוא כא
לפולין ללמוד וכאן שידכו לו אשה ,אך אכיה וקרוכותיה דרשו שיכיא היתר כי רשאי הוא
.25המהר"ם מלובליד מוסיף שם :ייואחר שעשו לו כל אלה המ'ר דתו ונשא עכו"ם והול'ד כנ'ם זר'ם וה'ה הוא
וזרעו המרעים כל ימיהם לרצועת מרדות לישראל" .והשווה ייים של שלמה" ,יבמות ,פרק " ,ס'מד כ' :
".וכן ראיתי כימי שתקלה גדולה בא' לישראל ממעשה כזה שנקרו עיניו וחתכו לשונו שיצא אחר כך מד
הכלל ,מבוכה גדולה ב'שראל לול' רוב רחמ'ו וחסדיו שנתד לנו 'תברך חנ'נה" .הן המהרש"ל והן מהר"ם
מלובל'ן מזה'ר'ם מפנ' עונש כזה ,ש'ש לחשוש פן יצא הנענש מכלל 'שראל ו'תעלל ו'תנקם ב'הור'ם.
מוטב במקר'ם כאלה לאבד הרע לגמר'.
26
המהר"ם מפדובה עצמו הכש'ר הגט בד'עבד :ייוכבר הג'עו הדבר'ם לקצת מחנות של ישראל אשר שם
אלופי התורה והורו מקצתם להת'רה ,ובראשם הזקן מהר"ר שלמה מע'ר ברזל ומהר"ר שכנא מארץ פול'ן
וגם אנוכ' כבר הור'ת' בו להת'ר בד'עבד .ובודא' אם ה'ו המגרש והמתגרשת לפנ'נו וה'ה נקל להש'ג
ש'תנו גט אחר ה"ת' נותן גט וכו'''.
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
טוביה פישל
תיפח [
לשאת אשה על אשתו .ייוביקש לפני ולפני שאר רבותינו …ולא ניאותי להסכים עמהם ומ"מ
לא חלקתי עליהם" כי לא היה בידי עזר לקפח אותם בהלכה כי כל ראייתם שרבנו גרשם
מאור הגולה לא תיקן לבטל פריה ורביה והתירו לו שיתן גט וימסור ליד אחד באם תתפקח
שתקבל גיטה וכתובתה" ,המהרש"ל מוסיף כי לאחר שנים שכאשר חיפש בספרים מצא
יישכבר אסרו הגדולים הלכה למעשה ",27
בין תקנות ק"ק קראקא משנת שנ"ה מובא סעיף זה :והמקדש או המוציא קול לעז של
קידושין על בתולה או אלמנה או גרושה ומקדש בלא חופה יהא מוחרם ומנודה ויענישו אותו
במלקות ויסורים הן על ידי יהודים או על ידי ערלים להבדיל וכל הקהל יצ"ו מחוייב לעזור
שיפטר אותה בגט מרצון .וכן הסכים הגאון מהר"ר שכנא ז"ל ותלמידיו אחריו אלופי תורה
על דבר זה. 28
על תקנה זו מעיר ד"ר א .ח .פריימן הי"ד ז"ל בספרו ייסדר קידושין ונישואין אחרי חתימת
התלמוד" )עמ' רי -ריא( כי תקנת ר' שכנא היתה כנראה תקנה מקומית בלבד ,כי עוד בחייו
של ר' שכנא בשנת שי"א אירע מעשה בלובלין שאחד הוציא קול דיבה של קידושין לשם
סחיטת כספים ור' שלמה לוריא )שו"ת מהרש"ל סי' כ"ד -כ"ה( לא הזכיר כלל תקנה זו ,וכן
לא הזכירוה לא ר' שלמה לוריא ולא הרמ"א בתשובותיהם )שו"ת מהרש"ל סימן כא ,שו"ת
הרמ"א סימן ל( שכתבו זמן קצר אחרי פטירתו של ר' שלום שכנא בדבר אחד שהוציא קול
דיבה של קידושין .
דברי ד"ר פריימן צריכים בירור .מה הפירוש כי תקנת ר' שלום שכנא היתה מקומית
בלבד ,האם אפשר להניח שר' שכנא שישב בלובלין יתקן תקנה חדשה רק לחלמא ,למשל,
ולא לעירו ,אולי רצה ד"ר פריימז לומר כי ר' שלום שכנא תיקן תקנה זו רק ללובליז ,והוא
תיקנה לאחר שנת שי"א ,ועל כז לא בא זכרה בתשובת מהרש"ל הנ"ל ,המהרש"ל והרמ"א
לא הזכירוה גם בתשובות הנ"ל שכתבו לאחר מותו של ר' שלום שכנא ,כי מדובר היה
במעשה שאירע ונדון מחוץ ללובליז .
לא רק בעניינים הלכה למעשה פנו ממרחקים לגאוז מלובלין .גם באורים ,באורים
בגמרא ,ברש"י ובתוספות שאלו מפיו .אפילו מאהלי התורה שבאשכנז הריצו אליו את
ספקותיהם.
וכך כותב ר' פנחס הלוי הורוויץ ,הוא גיסו של הרמ"א ,בהקדמתו לספר יידרושים וכל
חפציהם" )קראקא שס"ט( מאת ר' נתן ויידל ,אחד מגדולי פרנקפורט ,שחכמי ואלופי
פרנקפורט ייכי ידברו את אויביך בשער ,בהלכות חמורות ,וביחוד בדברים עמוקים בתוספות
בכמה מקומות …וכתבו למאור דורנו ,נר המערבי ,רשכבה"ג כולה ,כבוד הגאוז הגדול
מהר"ר שכנא זלה"ה להאיר עיניהם ,כי ממנו תצא תורה כאורה",
ר' פנחס מוסיף ומספר :ייופעם אחת בשבת פ' כי תשא בשנת ויכפ"ר jשט"ז[ על בני
ישראל זכיתי להיות אחד מהאכסנאים אצל הגאוז מורנו הנ"ל ,ושאל אותי על חכמי אשכנז
איכות ומהות למודם ,ואמרתי לו כי ביתר שאת ויתר עז הם עוסקים בתלמוד ,וביחוד בק"ק
ורנקבורט בתוספות ,אשר הם מעמיקים עד היסוד בה ותשובתו הרמתה וז"ל :אמת הוא שהם
כתבו לו כמה וכמה שאלות שונות בכמה דבורים וסתומות בתלמוד ובתוספות מפוזרים הנה
והנה ,בכולם עלה בהם על כולם אחד המיוחד בעם …מהר"ר נתן ויידל אשר לדעתי הוא
.27דעת המהרש"ל מובאת בב"ח שם ,ועייך הערות ר' מתתי' שטראשוך ב"קריה נאמנה" לרש"י פיך ,עמ' .2 O
.28הוא סעיף פ"ג בתקנות הנ"ל .התקנה כתובה כמו יתר התקנות בעברית מעורבת ביהודית-אשכנזית .היא
ניתנת כאך בעברית ע ייפ ספרו של א .ח ,פריימך הנוכר למעלה בהערה 15ומובא בסמוך .התקנות נתפרסמו
לראשונה בלשונו המקורית על ידי מ .בלבך בשנתוך של החברה הפרנקפורטית,
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
רב' שלום שבנא מלובל'ד
]תרפט
מכנן של קדושים מנשמות הקדושים כעלי התוספות ע"ה .2Y" …
גדולה ,גדולה מאד ,היתה ההערצה שהעריצו תלמידיו את ר' שלום שכנא .אותה תשובה
כה נימק את פסק דינו של רכו שגזר מלקות על אשה ,פותח הרמ"א כשבח ר' שלום שכנא :
ייאיככה אפצה פה וארים ראש ,לחרוש ולדרוש ,לפסוק על מעשה הבא לפנינו כעוד מ"ו
קיים הוא ובית דינו ,הוא גולת הכותרת ,עטרת תפארת ,גחלת הנשארת ,נר ישראל ואורו
יזהיר
כזוהר
השמים
יעופף
זרחת,
ושמן משחת קודש מעשה
מרקחת,
הוא
אשר נודע
כשערים ,ראש הגכורים ,הגאון מוהר"ר שכנא ש"ן" )שו"ת הרמ"א סימן מ"ה(.
הוא מוסיף ואומר כתור התנצלות שהוא דן בענין כו פסק רכו ,כי "לפי הנראה נתן הגאון
אדוננו נשיא אלוקים כתוכנו רשות לכל התלמידים לדבר בענין …ייועוד ייכי לא אפסוק שום
דבר ,רק ראיתי פסק הגאון סתום וקצר ולא הביא ראיה לדבריו …לכן אמרתי שאביא ראיה על
כל דיבור ודיבור שיצא מפיו …לא אומר כלשון תניא דמסייע ח"ו ,כי ידעתי בהגאון הנ"ל
שאין צריך סיוע לדבריו מכ"ש מאיש אשר כמוני ,אך אגלה מהיכן תוצאות פסקיו " …
כתשובה אחרת )סימן ס"ד( כה מדבר הרמ"א בכן אדם שאינו רוצה לבוא לדין לפני מי
שהוא שונאו ,ומצדיק טענתו של הלה "לפני בית דין הגדול קא אזילנא" -הוא מוסיף :
ייוכ"ש כמה שרוצה ללכת לפני בית דין הגדול האמיתי ,דהיינו ,נ"י הגאון מרנא ורכנא
מהר"ר שכנא ש"ן".
ר' חיים כ"ר בצלאל קורא על רכו :מורי ורכי הקדוש הטהור הגאון המופלא מהר"ר שכנא
ז"ל )ייוכוח מים חיים" כיחס לכלל פה ,דין ד(.
תקופה מסויימת היו ר' שלום שכנא והרש"ל מחזיקים כעת וכעונה אחת ישיבות בלובלין .
כתשובה לרמ"א מתלונן הרש"ל … " :כי כעו"ה ממרידת תלמידיי המורדים ופושעים כי
וסומכין וכוטחין על גבורת הזק"ן וכנו הגאון יצ"ו ]הכוונה לר' שלום שכנא ולבנו ישראל[
הם המוציאים אותי חוץ למחיצתי ומחסרים גופי וכריאות שכלי ומאן דלא שהייה לאוניתא
למלכא דאדום לא לישהייה לאוניתא דידי ,