ד"ר יעקב ש .שפיגל
ר' יהודה נג'אר*
. 1למרד התררה בתרניס במאה הי"ח
יש כידינו ידיעות מעטות כלכד על מצכ למור התורה כתוניס מתקופת גירוש ספרר ואילך .
וכנראה שעד המאה הי"ז למוד התורה כתוניס לא הגיע לממדים נרחכים .1כמאה הי"ז
וכמיוחד כמאה הי"ח הגיע למוד התורה לממדים גדולים .כמקור חשוכ למצכ הרוחני
כתוניס משמש יומנו של החיד"א "מעגל טוכ השלם" .מהד' פריימן .ירושלים תרצ"ד .כו
נשתמרו לנו תיאוריו הנאמנים אודות חכמי תוניס ומנהגים כאותה תקופה.
ואלו דכריו שם ,עמ' : 57ייוקודם להם )לרכנים ר' אכרהם הכהן ור' צמח צרפתי( לא היו
לומדים תוספות כתוניס רק גמרא ורש"י לכד .והרכנים הנז' 2הפליאו עצה כעיון התוס'
ומהרש"ל ומהרש"א כעיון נמרץ .ומאד היו מעמיקים כדכרי הרש"ל ומחככים דכריו .ולרוכ
חשקם כתורה ערכ כפור אחת היו נושאים ונותנים כל כך זמן כדכור מהרש"ל עד שהגיע זמן
סעודה המפסקת ושכחו לקנות שום דכר לאכול מרוכ טרדתם כלמוד …ולפי מה ששמעתי
היום יש קרוכ לשלוש מאות ת"ח כתוניס .וגם ראיתי נערים כני י"ד שנה מעיינים וחריפים
קולעים אל השערה .אך כל עסקם הוא כש"ס ומהרש"א וחידושי שיטות רכני אשכנז וקצת
כלשונות הרמכ"ם .אך אינם כקיאים כל כך כפוסקים וכעלי תשוכה ואין להם זכירה .עד
שאני כעוניי שאין לי זכירה היו מחשיכים אותי לזכרן גדול".
ורמז לזה גם כשם הגדולים ערך זרע יצחק " :הרכנים מהר"ר צמח צרפתי ומהר"ר אכרהם
הכהן מעיינים מופלגים ושוקדים על התוספות ומהרש"ל ומהרש"א כהפלגה …והרכ אכרהם
הנזכר העמיד תלמידים הרכה מעיינים גדולים שלמים וכן רכים" .הרי לנו תאור על
התפתחות הלמוד כתוניס שיסדו ופתחו ר' צמח צרפתי ור' אכרהם הכהן .דרך זו התפשטה
והקיפה חלקים נרחכים מן הצכור עד כדי כך שגם נערים כני י"ד עסקו כעיון כתוספות
כמהרש"ל וכמהרש"א.
דרך זו דומה ללמוד התלמוד כאשכנז כאותה תקופה וקשה להצכיע על הכדל ניכר
*
מחקר זה זכה לתמיכת מכרן בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח .בזה נתרנה לר תרדתי .
1
ע" ח"ז הירשברג ,תרלדרת היהרדים באפדיקה הצפונית .תשכ"ה .ח"ב עמ' 155ראילך.
.2
וראה גם מ"ש ר' שושן הכהן בסקירתר הקטנה על תולדרת יהדרת תוניס בסוף משמררת כהונה לר' אברהם
יצחקי ,דפרס צלרם ,תשל"א.
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
תתצח[
ד"ר יעקב ש .שפיגל
ביניהם .ספרי רבני תוניס מתקופה ןו דומים מאר לספרי החידושים של רבני אשכנן .דומני
שההבדל ביניהם הוא בכמות הפלפול של חשבון הבקיאות .חכמי אשכנן הןניחו את
הבקיאות בתלמוד ,ואילו חכמי תוניס עם כל גדלותם בפלפול לא הןניחו את הדרישה
לבקיאות .קצת ראיה נראה לי מדברי החיד"א במעגל טוב עמ' : 62ייוהקאייד שלח להביא
נער בן עשר שנים סומא והושיבו לפניו והיה קורא ע"פ דפים ממס' ביצה''' .
בדור דעה ןה חי ופעל ר' יהודה נג'אר ,שאת תולדותיו וחבוריו ברצוננו לסקור ברשימה
ןו .
.2תולרותיו
אין בידינו ידיעות מקיפות אודות ר' יהודה נג'אר ,4וכל המידע שברשותנו לוקט מספריו
ומספרי חכמי דורו.
שנת לידתו או שנת פטירתו אינן ידועות" .ידוע כי ספרו הראשון ,למודי ה' ,נדפס בשנת
תקמ יין ) (1787וספרו האחרון ,אהלי יהודה נדפס בשנת תקפ"ג ). (1823באלול שנת תקבץ
) (1832חתום על פסק ב"ד.6
ממשפחתו ידוע כי שם אביו הוא ר' יעקבך .שם אמו לא ידוע. 8היה לו אח בשם ר' שמואל
שהיה ת"ח גדול ור' יהודה מביא פעמים רבות את חידושיו .9לר' יהודה היה בן בשם ר' יעקב
וחידושיו מובאים כמה פעמים ע"י אביוט! .אחד מבני משפחתו הוא ר' אברהם נג'אר!! ,אבל
הקרבה המשפחתית אינה ידועה .מחותנו היה ר' יצחק טייב.12
קשה לדעת מי היה רבו .אמנם מןכיר ר' יהודה כמה מרבני תוניס המפורסמים כמו ר' יוסף
ןרקא' ,1ר' נתן בורגיל בעל חק נתן ,14ר"י לומברוןו" !ועוד ,ואולם אף אחד מהם אינו מכונה
.3
הבאנו לעיל בפנים את דברי החיד"א ייואיד להם זכירה" )=כקיאות( .נראה לישכוונת החיד"א היתה על
בקיאות כפוסקים .החיד"א הדגיש במקום נוסף )עמ' (63כי בתוניס הזניחו את למוד הפוסקים.
.4
אודות
ר'
יהודה
נג'אר
כתבו D. Cazes, Notes bibliographiques sur la litterature – Notes:
juive – tunisienne, Tunis 1893.
וכד ר' שושד מאזוז בספרו ייאנשי השם" שהוא חלק מספרו יירפאל המלאך" ,נהריה תשמ"ב ספר אנשי
השם יייכיל בתוכו סקירה נרחבת ומפורטת על חכמי ורכני טוניסיה רבתי …זהו נסיוד ראשוד בהיקפו
ובמתכונתו על קהילות תוניסיה רבתי" -ר''' נג'אר נזכר בדף יז ע"ב ,אבל בצורה דלה ביותר.
.5
קאזיס הנ"ל )הערה (3כתב כי נפטר בסביבות ) 1830תק"ץ( .איני יודע מה מקורו .עכ"פ לדברינו ר' יהודה
עדייד חי באלול שנת תקב"ץ .
.6
ראה לקמד הערה .19
ך.
עפ''' שער ספרו למודי ה' .בשער הספר נזכר בברכת החיים .ברם בשער אלפי יהודה ,שנת תקנ"ד .נזכר
בברכת המתים.
.8
הספד על אמו הדפיס בספרו למודי ה' דף קח ע"ג.
.9
חבר ספר תפארת יעקב )חידושים על מס' קדושיד ,ואולי גם על מסכות אחרות( ונזכר בלמודי ה' דף ק ע"ב.
כתביו וחדושיו נזכרים שם נב ע"ד ,עו ע"ג ,פד ע"א ,קד ע"ג ,קה ע"א ועוד בשאר ספריו .יש לצייד שנזכר
בברכת המתים.
.10במועדי ה' דף מד סע"ב ,שם בקונטרס שני לס' שבות יהודה דף ח רע"ב ועוד.
.11באלפי יהודה דף ב ע"ב ,ג ע"ב מכנהו :שאר דידי.
.12הזכירו בלמודי ה' דף קא ע"ג :וראיתי כתוב על הגליוד וכדומה אני שהוא ממחותני החכם השלם והכולל
עמיתי בתורה כמהר"ר יצחק טייב נר"ו .וכד הזכירו שם דף ק סע"א ,וגם בשמחת יהודה ח"א דף טז ע"ג.
.13כך בלמודי ה' דף נד ע"א :הק' ה"ר יוסף זרקא נר"ו .ושם מובאים חלופים דברים ביניהם.
וכד במועדי ה' דף יז ע"א ועוד הרבה .בכל המקומות איד מופיע התואר רבי .אמנם בספר פרפראות לחכמה
ויוסף חי ,לר' יוסף זרקא תוניס תרס"ד ,בתחילה ככלל ק"ו בהקדמתו של ר' משה חיים זיתוד מתאר את ר'
יוסף זרקא וביד השאר כתב :ומגדולי תלמידיו …הרכנים הגדולים המפורסמים בקצוי תבל וים רחוקים …
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
ר'
יהררה
נג'אר
נתתצט
כתואר מורי לעתים הם מכונים כתואר מורינו ,אולם כרור שןה תואר ככוד כלכד ולא תואר
אישי .כמקום אחד הוןכר ר' אכרהם כיאט כרכו של ר' יהודה ,אכל נראה לי שעוכדה ןו עדיין
אינה כרורהן( .1
.3תפקידו בקהילה
כספריו הןכיר ר' יהודה כמה פעמים את הלמוד כישיכה ,ואת השאלות ששאלוהו
תלמידיו .'7מכאז יש לשער כי שימש כמלמד כישיכה .עם ןאת יש לציין כי שמות התלמידים
לא נתפרשו לא כספריו ולא כדורות הכאים .לאמר ,לא מצאנו שחכמים מאוחרים יןכירו את
ר' יהודה כרכם.18
לא כרור אם שימש כמורה הוראה כקהילה אע "פ שמצאתי כמקום אחד רמן כי עשה כן .1
מצאנוהו חתום עם כית הדין של קהלת תוניס על שני פסקי דין 20וכן על הסכמות לספרים ,21
ומכאז כי שימש כדיין ככית הדין של תוניס.22
.4דרן למודר
ככר כתכנו ששיטת הלמוד כתוניס היתה כדכר העיון העמוק ,כלומר עיון כתלמוד
וכראשונים ופלפול כדכריהם על יסוד דכרי רש"ל ורש"א. 23שיטה ןו דומה לשיטה שהיתה
נהוגה כאשכנן כאותה תקופה ,ומשום כך נמצא שר' יהודה כתכ פעמים רכות כי כשנדפס
ספר פלוני )מרכני אשכנן( מצא שמחכרו דד אף הוא כחקירה דומה לןו שהעלה ר' יהודה.
מוכד איפוא כי כטויים מעיז :כשמים עידי כי אחרי שנדפס מצאתי למהר"ץ אשכנןי,24עתה
ראיתי שקדמני הר"כ פני יהושע הנה כשמים עידי ,25וכדומה ,מצויים הרכה כספריו.
הראשוך אדם מוה"ר כמהר"ר יצחק טייב זצוק"ל …שני בקדש נהדר בגבורה נאזר הרב כמרהר"ר יהרדה
נג'אר זצוק"ל המחבר ס' למודי ה' .. .שני המלכים נועדו אשר יצקו מים על ידו .א"כ הדברים אינם ברורים.
כדאי לצייך כיפריימאך בהערותיו למעגל טוב עמ' 55הערה 5נסתפק אף הוא בעניך זה ,אלא שלא צייך כל
מקור לספקו.
.'4כדאי לצייך כי בספרו אלפי יהודה מזכירו הרבה פעמים באופך סתמי ומו"ר הרב כתב וכד' עי' דף ה רע"ב,
ו ע"א
ועוד .שם רף כט ע"ד כתב במפורש :וכמ"ש מורנו הרב חק נתך נר"ו.
.'5למודי ה' דף כה ע"ד ,כט ע"ב ,עט ע"ד ,פא ע"ד ועוד.
.'6בלמודי ה' דף ט ע"ד :ומורי הרב כמהר"ר אברהם כיאט תירץ לי .ברם מההס כמרת על ספו' זה לא משמע
כיאט היה רבו,
שר' אברהם
ראה
הערה
.25
.17למודי ה' דף ה ע"ב :שוב הראוני בישיבה .מועדי ה' בסרפר בקונטרס שני לשבות יהרדה דף ה ע"א :
נשאלתי בו מאחד מתלמידי ,אהלי יהודה דף פד סע"ד ועוד.
.'8כך הוא המצב בספרי הדפוס שבדקתי .אמנם בכ"י ניו יורק H; 38 Mic 5357ותצלומו במכוך לתצלומי כ"י
עבריים שבספריה הלאומית בירושלים ס' 34918שהוא ספר ייזרע השלום" לר' משה חלמא ,חידושים על
הש"ס ,שנתחבר כדשום בדף 14ע"א בשנת ה'תק"ץ ,נכתב בדף 31ע"א :מורי הרב למודי ה' ז"ל .בכ'''
אחר הנמצא במוזיאוך הבריטי Or 10244ס' 7606המכיל חידושים ורשימות שונות למחבר בלתי ידרע
נמצא
.19
בדף
5
ע"ב :רמורי ה' מהר"י נג'אר הי"ו תי' )=תירץ(.
מועדי ה' דף קא ע"ב :רמפני זה הוריתי במעשה שהיה בב"ייכ אחד.
.20בספר מעשה ב"ד ]ליורנו תרע"ה[ דף ט ע"ב ,דף מו ע"ב .בדף מו נמצא תארין :ער"א )אולי צ"ל :ער"ח(
לחדש אלול המררצ' שנת תקב"ץ ליצירה.
21ראה לקמך פרקך.
22לדעת קאזיס )לעיל הערה (4שימש גם כסופר בית הדיך ,אלא שלא צייך מקור לקביעה זו.
.23כדאי לצייך כי בלמודי ה' דף עא ע"ד נמצא :הגאוך מהר"מ שיף ,נראה לי כיכנוי זה אינו מקרי ,אלא בא
לצייך את מדת ההערכה שרכש ר"י נג'אר לדרן פלפולר.
24למודי ה' דף קיד סע"ב.
.25שם דף ק רע"ב.
www.daat.ac.il
תתק[
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
ד"ר 'עקב ש .שפ'גל
אלא שלדרך הפלפול מצטרפת גם הכקיאות .כל המעייז כספריו רואה מיד מה גדולה
כקיאותו כדכרי חז"ל .כקיאותו מקפת לא רק את התלמוד ,אלא גם את התוספתא ,מדרשי
ההלכה ומדרשי האגדה .אף כקכלה כקי היה ,וכמה וכמה מקומות פירז !Zעל דרך חכמת
הנסתר .26יתר על כן ,ר' יהודה מזכיר פעמים רכות את ספרי האחרונים ואף כהם כקיאותו
רכה .אם כאתי למנות את ספרי האחרונים שהזכיר ,תקצר היריעה מהכיל .והנה ידוע כי
הכקיאות נקנית ע"י חזרה מתמדת .עוכדה זו כולטת מאד אצל ר' יהודה .כמעט לכל ספר
מספריו 27יש הוספות והשלמות שנדפסו כספריו הכאים ,ומהם אתה למד שלא פסק מלחזור
על משנתו אף לאחר שנדפסו ספריו.
כקיאות זו היא שאיפשרה לו להעיר פעמים רכות על האחרונים שנעלמה מהם גמרא
מפורשת או מדרש מפורש ,28או שנעלם מהם שעניז מסוים ככר נדוז אצל הראשונים.29
לעתים העיר כז גם על הראשונים המאוחרים. 30כרם כרור לו כי דכרי הראשונים הם עיקר
ומהם אין לזוז .אדרכה ,חייכים אנו למשכז עצמנו על דכריהם עד שיוכנו כראוי וכדכריו
כמועדי ה' דף סה ע"כ :ומכאן מודעא כמה גדולים דכרי הראשונים …ואין לדחות דכריהם
מפני שום קושיא Iכ.
ככר כתכנו לעיל כפרק ראשון ,כי תוניס היתה עיר גדולה לאלקים ,ורכים היו כה תלמידי
חכמים .ואכן ר' יהודה מזכיר תדיר כספריו הערות ששמע מפי ת"ח ומפי תלמידי הישיכה. 32
מכאן נמצאנו למדים כי דרך הלמוד היתה כדכוק חכרים .יתר על כן מכאז עולה כי חידושיו
וחקירותיו של ר' יהודה קנו להם מהלכים כין הלומדים והיו מפלפלים כהם .כז מצאנו
שהכיא כי העירו לו הערות על ספריו שיצאו לאור.33
דומה שהיו כאלה שכקרו את חדושיו כדרכה של תורה . 34אף הוא עצמו לא נמנע מלחזור
כו מדכריו וכמה פעמים הודה כי דכריו הראשונים טעות הם כידול.3
על יחסו לחכמות חצוניות כתכ כשכות יהודה דף קיג סע"א :נואף אשה חסר לכ וגו' הוא
הרודף אחר ספרים חיצונים וטכעיים המתפלספים וזהו נואף אשה זרה הפך התורה הנק'
אשת חיל וסכור הוא להתחכם ההוא יקרא חסר לכ משחית נפשו הוא יעשנה כי האשה זרה
ההיא הופכתו למינות ואם יחפוץ להתככד כחכמות ההמה אדרכה נגע וקלון ימצא וחרפתו
לא תמחה כוז יכוזו לו שמניח חיי עולם ועוסק כהכלי עולם אולת היא לו וכלימה לא כאלה
חלק יעקכ.
.26ראה לדוגמה בשבות יהודה דף קלג סע"ד ,קמא ע"א ,ועוד הרבה.
.27ראה לקמן פרק .5
.28מקומות אלו רב'ם הם וא'ן צורך לצ"בם .כדא' להוס'ף כ ,בשבות 'הודה הע'ר כן פעמ'ם רבות על פ'רוש
ייז'ת רעבן" ובאהל' 'הודה הע'ר כן פעמ'ם רבות על פ'רוש הספר' לר"ד פרדו.
.29במקומות רב'ם ובלא'ת' לצ"בם.
.30כך לדוגמה הע'ר על הרשב"ץ באלפ' 'הודה דף לז סע"ד ועוד.
.31וכע'ן זה בלמוד' ה' דף צז ע"א :וששת' כמוצא שלל רב שזכ'ת' להעמ'ד דבר' הראשוב'ם מאר' דאור'תא
כ ,כל דבר'הם כגחל' אש וכו' .ועוד בכגון אלו .
.32הראב' חד צורבא מרבבן .כך בלמוד' ה' דף ה ע"ב ,ו ע"א .ח ע"ב' .ג ע"א .כה ע"א .ועוד ,ושוב הראוב' .שם
לא ע"ד .הוגד הוגד ל' ,ע;ם כ ע"ג ,הראוב' ב'ש'בה שם ה ע"ד.
.33אהל' 'הודה דף קכד סע"ב :בשאלת' עמ"ש בס"ס מועד' ה' .שם קכו ע"א :בשאלת' מחד צורבא מרבבן
בר"ר עמ"ש בס' שמחת 'הודה ועוד.
.34אלפ' 'הודה לז ע"א סוף למוד קפג :הארכת' בזה כ ,שמעת' דבת רב'ם אבש' לצון לגלגו בזה.
.35שם :עתה רא'ת' שא'ן לדחות ,למוד' ה' דף קא ע"ב :שגגה ה'א זו וטעות ב'ד' זמן שם קב ע"ג ועוד.
www.daat.ac.il
"
"הודה
גג'אר
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
.5
jתתקא
חבוריו
א .למודי ה' ,ליוורנו תקמ"ד.
ברא'Lז הספר ארבע הסכמות .הראשונה :הסכמות הרבנים המובהקים המאירים כברקים רבני
העיר הזאת וכו' ועליה חתומים :יוסף הכהן ,אברהם כייאט 36שלמה אלפסי ,אליהו גאביזון,
שמואל כהן יצחקי ,משה נג'אר ,נתן בורגיל .השניה :הסכמת הרב המובהק רב חסדא ספרא
רבא דישראל וכו' כמוהר"ר יוסף זרקא נר"ו .השלישית :הסכמת הרב המובהק רבא דעמיה
כמוהר"ר יצחק אלחאייק הי"ו אב ב"ד ור"מ בק"ק פורטוגיזים נר"ו .הרביעית :הסכמת ה"ה
כמהר"ר אברהם טובייאנה מורה צדק בק"ק עיר גדולה ארגל יע"א .לאחר הסכמות אלה באה
הקדמת המחבר.
בסוף הספר )דף צט( :קונטרס למד מענייניו שהן השמטות והוספות לספר .לאחר זאת
)דף קח ע"ג( נדפסו שלושה דרושים יימקונטרס קטן הנקרא בשמו חלקו של יהודה …שאם
אזכה משמיא מוקמו לי למען דפוס".
לאחר זאת )דף קיד( וזה דבר השמטה מקונט' למד מעניינו .השמטות נוספות נדפסו בספר
אלפי יהודה .
לאחר זאת )דף קטז( מפתחות לספר.
בשלושה מקופזות ,דף פה ע"ג ,צב ע"ג ,צג ע"ג ,מודפסות הגהות הפותחות במלה :אי"ש,
ומסתיימות במלה :יש"ב כתיב ,ואיני יודע לפתור זאת. 37הספר עצמו עוסק בענינים שונים
שהמחבר מכנה אותם למודים .נדפסו כאן ענינים בדברי התלמוד ,התוספות ,הרא"מ,
הרמב"ם ובנושאים אחרים .הענינים שונים בגדלם מהם ארוכים ומהם קצרים .אין לנו סדר
שיטתי בעניינים אלו ,והמחבר מעיר על כך בהקדמתו.
ב .אלפי יהודה ,38ליוורנו תקנ"ד 39חידושים על מסכת שבועות דף על דף.
בשער הספר נאמר כי בהדפסה תמך הגביר המרומם כה"ר דוד רועא נר"ו .בראש הספר
נדפסה הסכמת רבני ליוורנו מחודש אדר שנת תקנ"ה ,וכנראה שנכתבה בסיום ההדפסה .על
ההסכמה חתומים הרבנים :מאיר סגויניטי ,יעקב נוניס ואיס ,שלמה בכמהר"ר דוד חיים
מלאך .העדר הסכמת חכמי תוניס נראה קצת מוזר .
לאחר זאת נדפסה הקדמת המחבר ,אף היא משנת תקנ"ה .בסופה מודה המחבר לידידו ר'
יהודה הכהן טנוגי שנתן כסף להדפסת הספר .אין המחבר מזכיר כאן את ר' דוד רועא .נראה
כי בעת ההדפסה נתעוררו קשיי מימון והוצרך המחבר לגייס כספים נוספים שנתרמו ע"י ר'
יהודה הכהן טנוגי שאותו מזכיר המחבר רק בהקדמתו היות ושער הספר כבר נדפס.
בסוף הספר )דף לד( נדפס :למד מלמד -השלמות לספרו למודי ה' .בסוף הספר ממש
.36אין לגב"ו כל ציון מיוחד ,ועל כן ספק בעיני אם הוא רבו של ר"י נג'אר ,ראה לעיל הערה .16
.37קאזיס jלע"ל הערה (4כבר ציין לתופעה זו ולא פתרה .כדאי לציין כי בספר מגדנות נתן ,ר' אליהו חי
בורגלי .ל"וורנו תקמ"ה .דף מה ע"ג נמצאת תופעה זו ,אלא שהיא נראית שם כחלק מן הספר ,אלמלא
מלות הפתיחה והסיום שציינו .מכאן נ"ל לשער כי אי"ש = אמר "'ש ,יש"ב = י"ש בורגל .אלא שא"נ"
"ודע מי ממשפחת בורגל כתב זאת.
.38בלמודי ה' דף קיג ע"ד :ע"ש בקונטרס אשר כר"ת" לי פחת "הודה בחי' שנל[ שבועות בזה ע"ש .כנראה זה
היה שמו של החבור לכתחילה ואח"כ שינה את שמו .
" .39ש לציין כ" בהשמטות שנדפסו בדף לח ע"ד נמצא :הן היום זרחה השמש ספר לב דוד להרב מופת הדור
כמהר"" אזולא" וכו' .אודות שנת הדפסת לב דוד נחלקו החוקרים ,האם היא תקמ"ט או תקנ"ד .ראה מ"ש
מ' בנ"הו ,ספר חיד"א ,תשי"ט עמ' כט .לפי האמור כאן נוטה אני לקבל דעת בניהו שהספר נדפס בתקנ"ד
ור"י נג'אר ראה הספר סמוך לצאתו ,ועל כן הוסיף זאת בהשמטות .וראה לקמן הערה .70
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
ד"ר יעקב ש .שפיגל
תתקב[
נדפסה השלמה נוספת.
לאחר זאת )דף מ ע"ג( :תקנתא לתקנתא -תקונים והשלמות לספר אלפי יהודה .על
השלמות נוספות ראה לקמן .
ג .שבות יהודה ,ליוורנו תקס"א .פירוש על המכילתא עם המכילתא.
בשער הספר מודה המחבר לר' יעקב טובייאנה שהשתדל בהדפסה .אין הסכמות לספר.
המחבר הקדיש לספר שתי הקדמות ,בהן הוא דן מיהו מחבר המכילתא וכן מודיע כי בידו
הגהות ר' סולימן אוחנה כ"י ופירוש ר' חיים כפוסי כ"י ,על המכילתא וספרי והוא מעתיק
מדבריהם.
בסוף הספר )דף קלו ע"ג( נדפסו השמטות והשלמות לפירוש .לאחריהן )דף קמג ע"א(
השמטות שניות .לאחריהן )דף קמג ע ייג( תקוני טעויות .על השלמות נוספות ראה לקמן
בספר מועדי ה' .ובספר שמחת יהודה.
חשוב לציין כאן לדברי המחבר בדף קמב רע"ד :מכאן מודעה שמה שכתבתי שם הוא
אחרי ששלחתי תשלום הספר לליוורנו יע"א ובספינה אחרת שלחתי ההשמטות אדהכי והכי
הוגד הוגד לי מהספינה אשר בה תשלום הספר שנטרפה בים אז אמרתי מצוה בחזר"ת אצא
עת"ק ובחזרתי ראיתי וכו'.
כאן למדים אנו על דרך הדפסת הספרים .היות וספריו הודפסו בליוורנו 40ללא פקוחו,
הרי שההדפסה נשלחה למחבר לצורך הגהה .הגהות אלו נדפסו אח"כ בסוף הספר .השאלה
היא כיצד כתב המחבר את הגהותיו ותקוניו ?אפשרות אחת היא שהמחבר כתבה על הטופס
הראשון שנשלח אליו .הטופס הזה נשלח שנית לבית הדפוס וממנו נדפסו התקונים .מה עשה
בית הדפוס בטופס הראשון ?אין לדעת .הוא יכול לכרוך עמו את הדפים החדשים הנדפסים
של התקונים ולשלחו אל המחבר .הוא יכול גם לגנזו ,ולשלוח למחבר טופס חדש המכיל,
כמובן ,בסופו את התקונים.
אפשרות שניה היא שהמחבר כתב את תקוניו בקונטרס בפני עצמו ולא על גליון הספר.
הקונטרס נשלח לבית הדפוס וממנו נדפסו ההשלמות .דרך זו נוחה פחות מקודמתה ,כיון
שעל המדפיסים לבדוק מעט כדי לדעת היכן לתקן בגוף הספר .אמנם יתכן כי תקונים אלו לא
נעשו בגוף הספר ,שהיה מודפס כבר ,אלא רק נדפסו בסוף הספר כתקונים והשלמות.
ראיתי טופס של שבות יהודה שעליו רשומות הגהותיו של המחבר בכתב יד. 41חלק ניכר
מהגהות אלו נדפס בסוף הספר בהשמטות .אין הסבר לתופעה זו אלא אם נקבל את
האפשרות הראשונה שציינתי לעיל .מתוך השואת התקונים עם הנדפס עולה כי המדפיסים
הרשו לעצמם לקצר את הגהותיו ואף לשנותם מעט .עם זאת עלי לציין כי חלק מההגהות
שבדפוס לא נמצאו בטופס הזה ,כנראה שהמחבר שלח הגהות נוספות בקונטרס בפני עצמו
או על טופס נוסף .42בטופס זה כתובות הגהות גם על ההשמטות שנדפסו כבר ,43וכמובן
.40חכמי תוניס באוחה העח הדפיסו את ספויהם בליוודנו כיון שדק בסוף המאה הי"ח נוסדו בתי דפוס
בתוניס .ואה היושבוג )לעיל העוה (1עמ' .158
.41נואה לי שיש כמה הוכחות שהן ידי המחבו .ואסתפק באחת .בדף צב ע"א סד"ה אינו ושאי לקיימה נכתב :
ועתה כה הואני החכם השלם והכולל כמהו"א תיבי מ"ש בתוס' בכווות ע"ש .בהשמטות )בס' מועדי ה'(
נדפס :עתה ואיתי מ ייש התוס' בבכווות ע"ש .הספו עצמו נמצאת בספוית אוניבוסיטת ייבו אילן",
ההגהות נעתקו על ידי ,ואי"ה אני עתיד לפוסמן.
.42יש לציין שהגהות ו"י נג'או על ספוו שבות יהודה בכתב יד המחבו היו לפני ו' אבוהם הכהן יצחקי והוא
מזכיון בספוו משמוות כהונה דף שע ע"ד .אבל הן לא נמצאות בדפוס ולא בטופס שואיתי .ו' שאול
הכהן בספוו ייקוני ומים" ,ב"ב תשמ"א ,עמ' ש"ח כתב :יימכיה"ק )מכתב יד הקודש( מהו"י נג'או בעל
שבות יהודה" …העוה זו שהעתיק לא נמצאת לפנינו בדפוסים ולא בהשמטות ולא בהגהות כ"י.
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
ר'
יהורה
נתתקג
נג'אר
שאלה לא נדפסו כאן ,אלא נדפסו בספר הבא ,44שהוא מועדי ה'.
ד .מועדי ה :ליוורנו תקס"ח .45חידושים על סמ"ג )ה' פסח שופר יה"כ סוכה ולולב ומגילה
וחנוכה(.
בשער מודה המחבר לר' נסים טובייאנה על תמיכתו .בראש הספר הסכמת ב"ד של
ליוורנו וחתומים הרבנים :יעקב נוניס ואיס ,שמואל בכמוהר"ר משה הכהן ,שלמה
ככמוהר"ר דוד חיים מלאן .ההסכמה נתנה בשנת תקס"ח.
הסכמה נוספת נדפסה כנפרד והיא מהשד"ר ר' משה סוזין החותם בתוניס חדש אלול שנת
תקס"ג.46
מפליא שהמחבר מוצא לנכון לקבל הסכמה משד"ר שהגיע לתוניס ולא מחכמי תוניס
עצמם.
בסוף הספר )דף קיח ע"ג( נדפסו חידושי ר' איזק שטיין ולאחריהן חידושי מהרש"ל .
חידושי הרא"מ נדפסו בפנים כמקביל לחידושי המחבר ,כשביניהן דברי הסמ"ג .לאחר זאת
)דף קל( השמטות מספר מועדי ה' .וראה עוד שמחת יהודה ח"א .לאחר זאת )עימוד חדש,
דף א( קונטרס שני לספר שכות יהודה ,הכולל תקונים והשלמות לספר .וראה עוד שמחת
יהודה ח"א .לאחר זאת )דף יז( קונטרס ג' מספר שכות יהודה .חלק שני של ספר זה הוא חגי
יהודה.
ה .שמחת יהודה ,פיסא תקע"ו .חידושים של מס' כריתות ומסכות קטנות.
כשער מודה המחכר לר' אברהם הכהן שולאל נר"ו שהשתדל במלאכה .אין הסכמות ואין
הקדמות לספר.
אין בספר מנין דפים רצוף .החלק הראשון הוא עד דף כח .חלק זה כולל חידושים על
מסכת כריתות .47לאחר זאת )דף כה( השמטות מספר שכות יהודה .לאחר זאת )דף כו ע"ד(
השמטות מספר מועדי ה' .לאחר זאת )דף כז ע"ג( השמטות לקונטרס ב' מספר שבות יהודה.
החלק השני מנין דפים חדש ,מדף ב עד דף לו .פירוש על מסכת סופרים ושמחות.48
החלק השלישי מנין דפים חדש ,מדף א עד דף יד .פירוש על מסכת כלה ,דרן ארץ ,דרן
ארץ זוטא ,פרק השלום ,אכות דר' נתן.
ו .חגי יהודה ,פיסא תקע"ו .חידושים על מסכת גרים ,עבדים ,כותים .חידושים על סמ"ג
הלכות יו"ט.
.43מכאן כי בית הדפוס שלח למחבר את הטופס המוגה בכתב ידו ,עם דפי הדפוס של התקונים כשהכל כרוך
יחד.
.44יש לצ"ן כי בדף קלז ע"א וכן דף קמא ע"ב כתב :ועמ"ש בס' אהלי יהודה בביאור לספרי שם בס"ד .מכאך
שספר אהלי יהודה היה מונח לפניו ,לפחות בחלקו ,אלא שנדפס מאוחר יותר .ובכלל דרכו לצ"ן לפעמים
לספריו אף שעדין לא נדפסו .ראה הערה הבאה והערה .56 ,47
.45בלמודי ה' דף עה ע"ג :וע"ן מ"ש אנו בעניותי' בקונט' קרית מועדינו על הסמ"ג הלכות מגילה ע"ש.
בשבות יהודה דף יד ע"ד :ועמ"ש בספרי מועדי ה' ריש לאוין ע"ט וכאן איך להאריך .כבר צ"נתי בהערה
הקודמת כי דרכו של ר''' נג'אר לצ"ן לספריו אף שעד"ן לא נדפסו .וראה לקמך הערה .47
.46חתימתו היא :לפ"ג .אם זו טעות וצ"ל :לפ"ק ,אזי הוא הסכים בשנת תקס"ח .אבל איך צורך להגיה.
.47בדףי ע"ד כתב ;עמ"ש בביאורי למס' גרים בספ"ב בקונט' חגי יהודא ע"ש .האם מכאן עולה כי חגי יהודה
נדפס לפני שמחת יהודה ?בשני טפסים שראיתי שני ספרים אלו כרוכים יחד והראשון הוא הוא שמחת
יהודה.
.48בדף ח רע"א כתב :ועמ"ש בביאורי לספרי שם בס' אהלי יהודה וכאן אין להאריך גם בחגי יהודה דף כג
ע"ג צ"ך לאהלי יהודה גם במכתבו לר''' פיתוסי בספר ברית יעקב דף צג ע"ג צ"ך לאהלי יהודה שטרם
נדפס .וכבר כתבתי לעיל הערה 43כי דרכו לצ"ך לספריו אף שלא נדפסו .
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
ר"ר יעקב ששפיגל
תתקד[
כשער הספר מודה המחכד לד' אכדהם הכהך שולאל נד"ו שהשתדל כמלאכה .איך
הסכמות ואיך הקדמות לספר ,הספר מורככ משני חלקים.
חלק ראשוך דף ג עד דף ככ חידושים על מסכות גרים ,עכדים וכותים .כסוף מסכת גריס
)דף ן ע"ג( השמטה ממסכת ןו ,וכך נדפסה השמטה כסוף מסכת עכדים )דף יח ע"ג( .הכותרת
כראש הדפים 49היא :שמחת יהודה )ולא חגי יהודה( .מסתכר א"כ כי הפירוש שנדפס כאך
הוא המשך לספר שמחת יהודה שהנו פירוש על מסכות קטנות.
החלק השני דף כג עד דף מד .כראשו נדפס :ספר חגי יהודה סמ"ג לאויך עה ,הלכות יו"ט
ח"כ מס' הקטך מועדי ה' .גם כדפי הספר הכותרת היא :חגי יהודה .מכאך אתה למד ששם
הספר שמחת יהודה מסכת גרים וכו' אינו מדויק .כסוף הספר )דף מג ע"ג( תקונים והשמטות
לחלק הראשון .
ן .אהלי יהודה ,ליוורנו תקפ"ג .פירוש על ספרי.
כשער מודה המחכר לגכירים ה"ר מכלוף חי יצ"ו ואחיו ר' יהודה יצ"ו כני הגכיר ר' דוד
סדכון נ ייע שהשתדלו כמלאכה. 50אין הסכמות ואין הקדמות לספר .כסוף הספר )דף קכג( :
סניף טהור לס' אהלי יהודה .כאן כאות העjות על ספרים שונים .על ארעא דישראל ,שני
אליהו ,שו"ע או"ח ,מסכת מכות .רואים אנו כי יכולו הספרותי של ר' יהודה הוא גדול .נראה
שהצליח להדפיס את כל ספריו כיון שאין הוא מןכיר ספר שעמו ככתוכים וגם לא מצאנו
שיצייד כספריו לספר שלא נדפס . 51הספר היחיד שלא הדפיסו הוא חלקו של יהודה ,שהנו
ספר דרושים ,ור' יהודה פרסם חלק קטך ממנו כסוף ספרו למודי ה'.
יש לציין כי הוצאת ספר לאור דרשה ממון רכ .משום כך הוצרך ר' יהודה לגייס נדיכים
שיתמכו כהדפסה .עוכדה ןו מןדקרת כראש כל שער מספריו שהרי כהם נדפסה תודת
המחכר לנדיכים אלו ,וכפי שציינתי ןאת לעיל.
.49פרט לרף ב ע"ב בו נרפס :חגי יהורה.
.50בסוף כ"י שטרסבורג ,4085תצלומו במכון לצילומי כ"י עבר"ם שבספריה הלאומית בירושליס ס' .3960
נמצאת ,ללא כל קשר עם כתב היר ,אגרת לר"י נג'אר_ האגרת אינה שלימה ואין אנו יורעים מר כתבה .עם
זאת העתקתיה כאן באשר יש לה קשר עם הרפסת ספר ייאהלי יהורה" .וזו לשונה :למעלת הרב המופלא
וכבוד ה' מלא מופת הדוד והרדו יהודה נג'אר היו ,אחרי הניו"ק )=הנשוק ירי ורגלי קרשו( אותיותי אלה
בקרבך קרוש אחלי אדוני יעשה רצוני שיעשה שמידה גדולה מדבר כי יהלוך כי שמעתי ותרגז בטני שחזר
פעם אחרת החולי ה' יסלק חרון אפו מעל עמו בית ישראל אכי"ר )=אמן כן יהי דצון( -עוד זאת אדרש
מלפני כבוד דבנותו אל יסיר מעלי שבטו להודיעני שלומו הטוב כן יהיה תמיד אכי"ר ובאמת אני אומר אם
לא התחלתי בענין אחד לעת עתה ה"תי מוריעו למני"ד )=מעלתו נדו יאיד או ,מר ניהו רבה( אם אני
משתרל לענין הדפסת ס' ]=ספר[ אהלי יהודה ברם רא עקא כי ער"ן לא נגמד עד בוא הכתבים מקושטא
וה' יביא אותו לירי ג"ט )=גמר טוב( ואחדי זאת אם האדון רוצה לשלוח ולעמוד אני בעצמי ולהניחו בבית
הרפוס ולעשות עם המדפיס שכל פליגו )=גליון רפוס( שידפיס אני משלם לו לא כמו ברא' )=בראשונה(
שנתנו המעות בתורת מוקדם וגם זאת אני מעמיד מעה כרצון ארוני עוד זאת אחלה פניו ישיב אותי מני"ר
אם קבל את ספר הרדב"ז דה"נו שבא לידו וגם למעלת הרב מוהרי"ט )=כנראה ר' יצחק ט"ב( אני תמיה
למה לא השיב