פרופ' דניאל שפרבר
מחקרים כריאליה תלמורית
המגירה
חלק א'
פרק כ"א דמסכת כלים דן ככלים המורככים מחלקים שונים ,ועד היכן מגעת הטומאה כהם .
משנה ג' שם עוסקת ,כין היתר ,ככלי נסירה למיניהם ,והמשור הגדול .וז"ל :הנגע כיד מגירה
מכאן ומכאן טמא .כחוט וכמשיחה כאמה וכסניפין …טהור .ר' יהודה אומר :אף הנוגע
כמלכן של מסר הגדול טהור ,עכ"ל .דכריו של ר' יהודה נתפרשו כיתר פירוט כתוספתא כלים
כ"כ א' ח' )מהדורת צוקרמנדל עמ' : (591ר' יהודה אומר :אף הנוגע כמלכן של מסר הגדול
מכאן ומכאן טהור .ואין טמא אלא מקום אחיזת יד מכאן ומכאן כלפי הכרזל.
המפרשים פירשו את משנתנו זו ככהירות רכה תוך שהם מתארים את שני סוגי הכלים
הללו .וכך כתכ ר' עוכדיה מכרטנורה שם :מגירה :כרזל מלא .פגימות שמנסרים כו הלוחות
והנסרים )ראה תמונה .( 1ויש למגירה שני עצים אחד מצד זה ואחד מצד זה שכהם תופס
חרש עצים כשעה שמנסר הלוחות .והעצים הללו הן כית יד למגירה ,ואם נטמאת המגירה
הנוגע כהן טמא ,דהוו לה ידות ,וגו' .הוי אומר שהמגידה היא המסורית ,ויש כשני קצכותיה
שתי ידיות מעץ שכהן תופסים המנסרים) ,או מנסר אחד תופס כאחד מהן( כעת שכאים
להשתמש כמגירה לנסור כה את הלוחות .וכאשר לחוט ולמשיחה כתכ ר"ע ,וז"ל :העצים
הללו שהן כית יד קושרין חוט ומשיחה וחכל 2שהולך על אורך המגירה ומחכר כין שניהן
ומעמידו ,וגו' .ואילו לגכי האמה כתכ :עץ ארוך שכאמצע אלו השני עצים והולך על אורך
המגירה קרוי אמה )ראה תמונה .(2תיאור זה תואם הוא לגמרי את הe-saw-וSerr,l) fran
כלטינית( הרומאי ,כפי שהוא מופיע כעדויות ארכיאולוגיות ,תמונות ותכליטים מאותה
תקופה )ראה תמונה .(3
.1
ראה פ'רוש הגאוכ'ם לסדר טהרות ,מהדורת ר'ייך אפUIט"ך ,שם עמ' ,9ופ'רוש הערוך ,עה"ש ו',עמ' דאכ
ולא הצלחת' לרדת לסוף דעתם) .ראה להלך הערה .(4
.2
ראה פ'רו' i!.המשכ'ות לרמכ"ם שם ,מההורת קאפח עמ' ק'יין ,שכתכ :מפכ' שפעמ'ם עוש') חוט ופעמ'ס
מ''i!.חה ,וכו'
וכמוכך שהפ'רוש כאך הוא :חוט או מש'חה.
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
מחקרים בריאליה תלמודית
]תתקיג
אשר לסניפין כתב ר"ע מברטנורה :עץ קטן נתון מן החוט והמשיחה עד האמה ,ובו
פותלין וגודלין החוט והמשיחה וראשו אחד תוך החוט וראשו אחד באמה )ראה תמונה .(4
ופעמים עושים )נ"א :שמים( שנים ,וגו' .אף מציאות זו מוכרת לנו מעדויות של אותה תקופה
)ראה תמונה ,(5וכפי שכתבה :J. Liversidge J
More often the saw blade is held between the woodcn uprights connectcd either
by a cross-bar, above and below … (and) the blade appears bel()w a cross-bar.
Ab()ve the bar the uprights linked by a cord well-damped and tied at each end.
This would shrink as it dried arld help keep the saw taut. In some cases, to av()id
) was provided to take up theסניף=( untying and damping the cord, a toggle stick
slack …
הכלל העולה מתוך הפרטים שבמשנה זו היא כי מה שנזקקים לו לשם הפעלת הכלי -
המגירה במקרה שלנו -ובלעדיו אי אפשר לעשות שימוש בכלי ,הרי הוא נחשב כיד כלי
וטמא הוא בטומאת הכלי .אולם אותם החלקים הנוספים שאינם חלק אינטגרלי של הכלי,
אלא שמחזיקים אותו ,אין דינם כידות הכלי .או בלשונה של המשנה האחרונה )כלים שם
ד"ה בחוט ובמשימה וכו'( :שאלה כעצמן אינם יד למגירה אלא מחזיקין את היד …וגו' .אכן
אפשר להשתמש במגירה גם ללא האמה והחוט או המשיחה והסניף ,כפי שעושים במשור-
יד כעל ידית קבועה )ראה תמונות 6ו .(7-ואף במשור גדול שמשתמשים בו שני אנשים,
אפשר להסתפק בשני כתי-יד ,וכל אחד יחזיק בשלו ,וכך תעשה המלאכה )ראה תמונות ,8
.( 10אלא שבפועל ,ללא מסגרת של אמה ומשיחה המסורית )מגירה( תתעקם ותשבר
בהמרה .ועל כן נזקקו לפתח מסגרת המחזיקה את המגירה ושומרת אותה מלהתעקם.
על-פי האמור לעיל מובנת היטב ההלכה המבדילה בין ידות המגירה לבין שאר חלקיה.
ואולם הרמב"ם ,בפירושו למשנה שם )מהדורת קאפח ,עמ' קי"ז ד"ה אמה( כתב :וכן יש
בקצוי הברזל שני עצים עגולים קטנים בהם מתחבר ברזל המשור ,והם סובבים בשני העצים
הנצבים )=בתי היד( ,ועץ שלישי גם הוא קטן עגול שוזרין בו את החוט אשר בגובה שני
העצים כדי שימתח ויתחזק קצהו בעץ האמצעי אשר קראו אמה .וכל זה פשוט מצורת
המשור .וכל אחד משני העצים הקטנים נקרא סניף .רבים סניפין ,עכ"ל .כוונתו שיש שני סוגי
סניפים .סוג אחד ,שהוא מעין בורג או יתד ,המחבר את המגירה לבית היד )ראה תמונות ,11
.( 12וסוג שני ,שכבר .תואר לעיל ,שעובר דרך החוט המפותל ומונח על האמה )= .(toggle
יש להניח שכך פירש ,גם מתוך שכך נראה היה המשור של זמנו -ראה פי' המשנה שם :
צורת המגירה מפורסמת מכדי לפרשה
..J
-ואף בכדי לפרש את לשון הרכים שבמלת
ראה בספרם של ,Roman C,'a!'ts (1976), Strol1g & BrlJwnעמ' .159ועוד שם ,עמ' 156ה'א כותבת :
1g the teeth Sl) that they prlJJected rlght a'1,j lel'tזThe RlJmans appreciated the value ()!' setti
w''''kingןr preventing the saw gettil1g cl()gged wl1elגaltern'ltively. Pliny nlJtes this as a device f,
()d.גwith greel1 w,
על-פ' זה 'ש להב') טוב 'ותר את ששב'בו במשבה כל'ם 'ייג ד' :מג'רה שבטלו ש'ב'ה אחת מב'בת'ם -
דה"בו כל '1.:ן שב'ה -טהורה ,בשת"ר בה מלא הס'ט במקום אחד טמא .בט'לתה ,או שב'רתה ,של כל ש)
שב'ה מובבת לבו במג'רה שהש'בו"ם מכווב'ם לכ'',וב'ם בגר"ם לס'רוג') ,אם צד אחד של העץ קשה 'ותר כל
הש'ב"ם שבצד ההוא ,דה"בו כל שן שב'ה ,עשו'ות ל'שבר .מה עוד שעק'מת) לצדר'ם מחל'שת) ,לעומתה
המג'רה שבשת"רו ש'ב'ה באורך של מלא הס'ט ה'א כבראה מג'רה שש'ב'ה בעמדות בקו 'שר.
.4
יימסגרת" המג'רה ה'א עשו'ה מפשוט' כל' עץ )וחוט( שא'בם מקבל'ם טומאה בפב' עצמם ,אלא אם כן
מ':.:.כןש'ם הם את כל' המתכת ,קר' המג'רה ,כדתבן בכל'ם "'ג ו' :עץ המשמש את המתכת טמא .. ,כ'צד ?'
המחת '1.:ך ע' rוהפ'ן שלה שלמתכת ,אפ'לו אחת ,טמאה.
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
תתקיד [
פרופ' דניאל שפרבר
"סניפים" ,לאמר ,שני סוגים של סניפים .אולם קשה לקבל פירוש זה .שהרי לפיו הסניף
הראשוך הוא יתד המחבר המגירה לבית היד .ואם כך איך יהיה היד טמא והסניף יהיה טהור ?
משא"כ בסניף השני הנמשך מך החוט לאמה .שאיך בו צורך הכרחי להפעלת המגירה .כאמור
לעיל .הוא אינו נטמא.
קושי זה יתכך וחש בו בעל התפארת ישראל .בכתבו )שם יכיך אות לייח( ;ובסניפיך ;הוא
סניף קטך שלוקחים או שניס מהך ופותליך אותך .קצה אחד מך החבל הנ"ל ,וכקצה השני
סונפיך ותומכיך אותו בעץ הנ"ל המחבר ב' הידות יחד …וכו' .5ואולם נשארת השאלה .לשם
מה צריכים שני סניפים ?להגברת ההידוק לא יועיל סניף נוסף .והיא נעשית ע"י סיכובים
נוספים של הסניף היחידי בתוך החוט המפותל .
נראה לי לפרש את ענייך הסניפים ,בלשוך רבים ,על-פי דרכו של התפארת ישראל .
וראשית נקדים הקדמה מסוימת .כבר כלל לנו הרמב"ם )על דעת חכמים דר' יהודה(6
בפירושו למשניות שבפרק זה ,שכל ייהנוגע בדבר …המחובר חיבור חזק שהוא טמא ,וכאילו
נגע ב)דבר( …שנטמא" )שם ,משנה א' ,עמ' קטז-קיז( .או במלים אחרות ,כלי המחובר
מחלקים אחדים ,אלה שהדוקים זה בזה במסמרים או בחיבור פותה ושגם (mortice and
.(tenonכל הכלי יהיה טמא ,ואילו החלקים יישאיך מחוברים חיבור יפה …ויכול)ים(
לישמט ולצאת" -לשוך המשנה אחרונה שם משנה ג' -אינם נחשבים כידות ואינם
נטמאים .לפי זה ,לו היתה המגירה עשויה יימקשה אחת" ,דהיינו שהאמה היתה מחוברת
במסמרים וכדומה לידות )תמונה ,( 11שהך עצמך מחוברות למגירה ,היתה האמה עצמה
טמאה .אולם מאחר והמשנה קובעת שאיך האמה טמאה ,ע"כ עלינו להניח כי המגירה שלנו
בנויה בדרך שאיך האמה מחוברת לידיות ,אלא בחיבור רופף ,כגוך שקציה נכנסת לשקעים
שנקדחו לתוכך) ,ראה תמונה .(12במבנה מעיך זה לא תשאר האמה במקומה אלא ע"י
מתיחות החוט המחזיק הנמתח משתי הידיות .והנה אם ישימו סניף אחד מך החוט לאמה
)תמונה ,( 13תהיה לו נטיה לדחוף את האמה לצדדים )תמונה .( 14דבר העשוי לגרום
לפירוקה של כל המסגרת כולה .הפתרוך לכך יוכל להיות בניטרולה של הדחיפה הצדדית ע"י
הוספת סניף שני נגדי )ראה תמונות .( 16 ,15שמא משום כך משנתנו מדברת על סניפים
בלשוך רבים .אמנם טרם מצאתי מגירה בעלת מבנה זה במקורות ארכיאולוגיים מך ה,זקופה
הרומאית ,ואולם ,כידוע ,לא מצאנו אינה ראיה לסתור.
וכאשר ליימסר הגדול" ,פירש ר"ע בזה"ל ;מגירה גדולה שעשויה לנסור קורות .ועושים
לה כמיך מרובע מעצים דקים והמגירה אמצע ,ואותו מרובע קרוי מלבך .וכו' .משור כזה
משתמשים בו שני אנשים ,וכל אחד אוחז בצדו האחד ,כפי שמצינו בתמונה מפומפיי .מך
המאה הראשונה לסה"נ .המתארת תהלוכה של האיגוד המקצועי של הנגרים )ראה תמונה 17
ו .( 19-באופך תיאורטי אפשר היה להסתפק בידיות בלבד .ללא הארוכות המחברות אותך .
לאחוז בהך וכך לנסור) ,ראה תמונות 18ו .(20.וכפי הנראה .משום כך סבר ר' יהודה כי רק
"מקום אחיזת יד מכאך ומכאך כלפי הברזל" הוא שטמא .ואולם הלכה למעשה אי אפשר
.5
ראה כפ'רוש הגאונים שם )לעיל הערה :(1וכסניפ'ם .פ' סנ'ף עץ .ג' דכרים יש …ומעשה כר' חנ'נה כז
דוסא .סניפיז עשאום .ופי' שם המהדיר כהערה : 12תענ'ת כ"ה ע"א :הגיעו )הקורות( עד ש'צאו אמה
לכאז ואמה לכאז ויש אומרים סנ'פיז עשאוז .והוא ייסנ'ף עץ" כאז -הפ'רוש מוכא כערוך כשם יייש
אומר'ם" עי' שם) .והוא כעה"ש ו',עמ' ך8כ( .ולא ירדתי לסוף דעתם של דכר'ם אלה .ושם כערוך נאמר :
כחוט וכמש'חה וכסנ'פ'ם .פ" אלו הסנ'פיז ראש' המגירה הנעשה מד העץ .ו'ש אומרים כמו סניפיז
אחר'ם .עכ"ל .וגם את זה לא הכנתי .וע"ז כפירוש הר"ש כאז.
.6
'ש לעמוד על 'סוד המחלוקת כ'ז ר' 'הודה וחכמ'ם .ואכמ"ל.
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
I I,
'11
ן תתקטו
….
'ה'ה לנסור :::צורה כזאת לאורך זמן ,כ' מהרה תתעקם המסור'ת ותשבר וזו כנראה ס'בת
דעתם יCל חכמ'ם הרוא'ם את כל המסור כולו כ'ח'דה אחת ,ומטנiא'ם אותו על מלבנו.7
חלק ב'
בתוס' כל'ם ב"מ ד' ",מהדורת צוקרמנדל עמ' -5X2י 5X.שנ'נו :מג'רה שעשה ש'נ'ה' לחור
הדלת ,אע"פ י.:,ןמיiLתמש בה ,טהורה .ה'תה טמאה ועשאה לחור הדלת טמאה ,עד י'Cקבענה
במסמר .הפכה ,ב'ן מלמעלה וב'ן מלמטה וב'ן מן הצדד'ם ,טהורה ,עכ"ל .ובמשנה כל'ם 'ייד
ג' א'תא :מג'רה שעשה ש'נ'ה בתוך החור טמאה .עשאה מלמטן למעלן טהורה ,עכ"ל .ופ"
ר"ע י.:,ןם :מג'רה -המסור שנוסר'ם בה הלוחות שנטמאת ועשה ש'נ'ה בתוך החור של
דלת ,לא 'צאה מד' טומאה .והר' ה'א טמאה כמו שה'תה ,עד ש'קבענה כדלת כמסמר והכ'
מפורי iLבתוספתא ,עשאה מלמטה למעלה ,שהפכה ונתנה הפוכה כחור הדלת ,עכ"ל .קיiLה
להב'ן את כל ענ'ינה של הלכה זו .האם עלינו להב'ן שהכנ'ס את המסור לתוך חור הדלת
וקבע אותו בדלת במסמר ,והפך בו את ה"מסורית" )'לשם מה יעשה כל זה )'הלא 'קיiLה על'ו
מאד להיi.:,ח'ל את 'רו לתוך חור הדלת המ'ועד ,בדרך כלל ,לפת'חת הדלת הנעולה>I
גם פ'רויCו של הרמב"ם )בפירושו למשניות שם( אינו משב'ע את רצוננו .וז"ל :והמג'רה :
המשור ,ואמרו ייעשה שיניה לתוך החור" ,שהרכיב את השיניים בנקבים ,לא שיהיו השניים
מגוף הברזל .וענ'ן יימלמטן למעלן" ,שפיתח את שינ'ה בה'פך שלא כדרך י.:,ןנוי.:,ןר'ן בה ואי
אפשר לנסר כלל .ואין זה אלא במשורים הקטנים שיש להם ידיות של עין שמחז'ק'ן אותו כ'ד
ונושר'ן בהן ,כגון משור של עושי המסרקות והוא הנקרא מגירה …וכו' .הר' שפירש "חור"
במי.:,ןמעות של נקב שבתוך המסורית שלתוכה תוחבים את השיניים .ואולם מתוך המקב'לה
)החלק'ת( יiLבתוספתא ,שכבר הבאנו לעיל ,התברר לנו כי החור שבמשנתנו הוא חור הדלת,
ולא נקב שבמסור
בר מן ד'ן ,לא מצ'נו בתקופה הרומית מסור'ם המורכב'ם מש'נ'ים
הקבועות בתוך חורים שבמסור )ראה לעיל הערה ,3ובמקומות שצוינו שם(.
:::על התפארת ישראל ,בפרשו את משנתנו ,התחשכ במקבילה שבתוספתא ,וכך כתב :
יi.:,תחכ אורך הכי,גירה בהסדק שעשה במשקוף לרוחב הפתח ,ושיניה בולטות למטה לתוך
חלול הפתח ,כד' שתהא הדלת נוקש על רוחב המגירה ,עכ"ל .הרי ש"חור" לפ' דבריו הוא
"חלול הפתח" .ואע"פ שלכאורה מחוברת היא המגירה למשקוף וע"כ מחוברת ה'א לקרקע,
עם כל זה "לא מחשבה המגירה כמשמשת לקרקי ,:.דהרי לא מבטל לה התם .דמרמזקת
בש'נ'ה להנכנסין ו'וצאין ,סופו לטלה משם" )תפארת ישראל שם ,אות ל"ז( .הגם שרבר'ם
אלה מתקבל'ם יותר ,עריין יקשה עלינו להבין למה ועל מה יבטל אדם את כליו בצורה מוזרה
זו).11
ראה
:מרר' טהרוח כאן )עמ'
קצ"ח ע"ב(.
ראה מה ';,:כתכח'" ו1ר חור הרלת ןתפקירו כסי) ",צ" ,1ה'-ר' ,תקפ"ז-תקפ"חiL' .כט,אדר חיllמ"הl' ,מ' ך"נ
ואילו
" 68aVTESובלט'כ'ת tcsר ,dcrכלומר הי'U,כ"ס 'u,ל ה) scrr<l-ראה ל,:ילI
Y
':ווג'ר.
)( I
1.":….':כרכר" הגר"א כאליה רכה כא ,jיL:הלן כי1קנות הרכיIנ"ס ,ןקכו lכפי;,ןטךת ךהא דr:ךספהא לא הי ..נו
הר רכ:תנ''' ומתני' רבו ….אחר ןתוספתא רנר אחר אמרה ,וראה מi.::ייכ י-גל כך כעל הסדר" טהרךףl' Jכi:" ':לייד
,:"1ךכ:: iחסר" ררר '.:.דם ,ק' ע"כ .החכם י,z,ז' קרריס ,כקרמןכ"ךת התלמןד יLלך ,א/כl' ,נ'6l) ',ז ,.הלר בד ך
לגכ',רי אחרתi.:,' ,רחוקה ה'א ער למאר ,וראה עור בחזון א'ש לכל'ס ס" 'ייט סק"ז ,חזו jא" u,על הרכ',ב"ס,
:::כי
ברק
ת'"'i.:,ט1' ,כ'u,' ,6.'iX ',מס'ק ,ככגר הגר"א :בפשוטו הרבר כראה רהה'א רתוס' הוא רין המשכה .
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
פרופ' דניאל ";;פרכר
תתקטז [
והנה לשוך התוספתא שפתחנו כה מקכילה היא למה ששנינו לעיל שם )הלכה ה'( :
מניקות )צ"ל :מניקת( שעשאה לתחת הדלת ,אע"פ שמשתמש כו )צ"ל :כה( טהורה היתה
טמאה ועשאה לתחת הדלת טמאה עד שתטהר ,ומאימתי טהרתה ' כית שמאי אומרים :
משיחכול ,וכית הלל אומרים :משיחכר ,דכרי ר' מאיר ,ר' יהודה אומר :כית שמאי אומרים :
משיחבל ויחכר ,ובית הלל אומרים :משיחבל או משיחבר ",וכו' ,ופירושה :מניקת ,שהיא
מעיך כוסית של מתכת שמכניסיך תחת ציר הדלת והציר מסתובב בה ,11אם עשאה לשם כך,
אע"פ שמשתמש בה לדבר אחר ,טהורה היא ,כדיך דבר המשמש עם הקרקע שהוא טהור
)ראה משנה כלים י"א ב' ,ובנושאי כלים שם( ,אמנם אם היתה ככר טמאה איך היא עולה
מטומאתה עד שתתחבר חיכוך של ממש לקרקע .רק עם חיבורה )לדכר המחוכר( לקרקע
יהיה דינה כדבר המשמש עם הקרקע שאינה מקלבת טומאה. 12
אכך כלל גדול למדים אנו מהלכה זו ,שדכר המשמש עם הקרקע אינו מקבל טומאה.
והדכר מפורש בתוספתא כלים כ"מ ד' ה' ,עמ' 2נ : 5iר' יוסי כ"ר יהודה אומר :קנתור של
בנאי טהור ,שלא נעשה אלא לשמש עם הקרקע .וכך מצינו כמשנה כלים ח' ט',ויותר מפורש
בתוספתא שם ,ב"ק ו' י"ז ,עמ' : 576פוךנא הרי זו טהורה ,שלא נעשית אלא לשמש עם
הקרקע ".וכו'יו.
עתה נחזור לעניינה של המגירה .וראשית עלינו להקדים כי ברור ש"חור" שכמשנתנו זהה
לחור הדלת שבתוספתא ,והוא חוך שכתוך לוח הדלת המשמש להושטת היד דרכו לאחוז
במנעול הקבוע בצד הפנימי של הדלת .כ"כ ,כזתוך ההשוואה עם ההלכה העוסקת במניקת1ן
למדים אנו שענייננו בכלי המשמש את )הדלת המחובר ל(קרקע .אם עשה את המגירה לחור
11
והוא רומה לפותה שככלים 'ייא כ' .ראה קרוים שם עמ' ,357וראה עור ככית-שערים ח"ג ,כעריכת נ'
אכיגר ,ירושלים תשל"כ ,עמ' ) .'6 ..,4וכציור 21שם( ,עמ' .69ראה ייסטרוכ כמילונו עמ' 777א ,ערך
יימינקת" ,2ואכמ"ל.
2ו
והשווה משנה כלים י"ב כ' .ותוספתא שם כ"ק ו' 'ייז ,וכמשנה אחרונה לי"ד ג' .ד"ה ודע ,ודיונם של
הנושאי כלים כמקומות אלה ,ויש לדחות את האטימולוגיה שלו ,וכך הוא הדכד כעה"ש ה' ,עמ' 179
וראה עוד כחזוך איש לכלים סי' 'ייח סק"ייא = חזוך איש על הדמכ"ם ,עמ' 659-65S
'1.
ואיך להקשזת ממה דאיתא במשנה שם 'ייד ג' ; הקנטר של בנאי , ..והדקור של חדש הדי אלו טמאי) ,ודלא
כדברי התוכפתא שלנו שהרי מתוך כך שהמשנה צירפה יחד את כלי הבנאי עם כלי החרש לכ,דים אנו כי
כ'1ל כ;':',נתנו כבור שהקנטר משמש לחתיכת אבנים ,גם כאשר איך הך מחוכרות לקרקע ,וכדומה לכל',
החדי ;':שמי;,:משים לכל מיני עבודות ,ולא דווקא לדכרים המחוכרים לקרקע ,ומאחר וא' jהכלי משמי;,:
כהכרח לקרקע ,הרי הוא מקבל טומאה ,אגב זה ,נביך את דכרי התוכ' ב"מ ד' ה',עמ' ; 5S2חולי') של נגר
שהוא מוציא כו את המכפרים )צ"ל ;מכמרים ,חכרי דוד שם ,עמ' צ"ח ע"ב .גר"א כדרי טהרות עמ' ,274
דגר''' ;':ליבדמך ,תוכפת ראשונים ג' עמ' (46טמא ,עכ"ל ,והרי פשיטא ,זהו כלי מתכת ,ולא מצאנו שיהיה
עשוי מעץ ומתכת גם יחד )כרכרי החכרי דוד(אלא שהוכאו כלי החרעי ,שהוא הוא הנגר ,שהם טמאים
למרות שלפעמים משמשים הס כרכר המחובר כקרקע ,וככל זאת תמיד טמאים הםאיך ייהחול")" מעי)
Sן) t<JIמלחציים( ,כרכרי "כטרוכ ,עמ' 4.,4כ ,אלא כלי העשוי מחתיכה אחת ,דוגמתו בכפרו ';,:ל
gcl'.ן('. Slr
וכו'<JI<Jgy ,חןA Ilistol'Y <JI'['ccI
ח"ב,
אוקכפורד
,1956עמ'
2.JI
תמונה
(i-2()6
גם
'ייתרות האוהלים" שכמי;,:נה שם;,:' ,לכאורה מ';,:משות הך '1ם הקרקע ,בו הך תיj:ועות ,טכ:אות ה; ,כ;':':רם
';':האוהלים מטלטלים ייואין זה תשמיש ע''' קרקע ,שהדי לדכר המטלטל הך משכ,שים" )דכרי
"" ,(1ו,אה
עוד כתוכ' ';,:ם ד' ו' עמ' ; 5S2כל כלי השתת )נ"א כתת( טמאים ,והעדע' jעמה Jר' יהודה אוכ,ר חו') מJ
הערעין רע"ך כעה"ש ערך ייער" )עה"ש ו' ,עמ' 256ב( ;דומה לכלי הכתת וכו כ,שבר גוי;':ים עם עפ, ,
וכו'
14
"זר' יהודה חשיכ ליה משמי ;,:הקרקע" )חכרי דור שם ,עמ' צ"ח(,
ורי;':ווה תוכפתא כליב כ"ק ה' ז',עמ' ; 574שם ב"מ 'ייא ז',עמ' ; 5S9שם ,ב"ב ז' ז',עמ' : 5')7אהלות ז'
"ייג,
'1מ'
וע';':אה .. ,
,6()5
שכאך
טכ:אה
כנויות
ער שיקבענה
כאותו
מכנר;
עשאה.. ,
במכמר
www.daat.ac.il
אע"פ
שמשתמש
כה
טהורההיתה
טמאה
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
Iתתקיז
הרלה לכהחילה ,אע"פ שכינתיים משתמש כו שימוש אחר כאופך ארעי ,טהורה היא .ואילו
אס רא ע'i,:,אה לשם כך לכהחילה ונטמאה ,איך היא מטהרת כזה ש"עשה שיניה לחור
הרלה"ייער 'tl,יקכענה כמסמר " …ותהא קכועה ממש .חיכור זה לקרקע הוא שיעלה אוהה
מטונ',אהה.
אולם !בריי] לא נתכרר לנו כאיזו מציאות מדוכר ,ומה פירושו של ייעשה שיניה לחור
הרלה" ,ומה מועילה הפיכה השיניים למעלה ,למטה ולצדדים .אמנם זו המגירה ככר מוכרת
לנו! ,בם מסגרתה ה מלכניה ,העשויה עץ כשלושת צדדיה ,וכצדה הרכיעי הוכנסה המסורית
)";':נייס( "tlל מהכה )ראה לעיל( .אכך אחר ההתכוננות כצורת המגירה עלינו לשאול את
":צמנו איך היו נ',נסרים חור כאמצע לוח ע'1אחת הררכים היתה כאמצעות מסור קטך )כעל
',:,ינייס מי;,:,ני עכריו( ,המכונה כימינו ()lc S<JWך .KcyIקודחים חור כמקדח )1ןז(IC:I'c:brll
ומכניסים את המסור כהוך אוהו חור ומנסרים ממנו לכל הכיוונים )כמקרה של חור מלכני יש
צורך לקרוח ארכעה חורים כארכעה קצות המלכך ,כדי שיהיה די מקום לסוככ כו את
המסורית לכיווך החדש('( .1והוא הדיך כאשר מנסרים חור כאמצע לוח כאמצעות מגירה .
ראי,:ית על הנגר לקדוח חור )או חורים( ולהעכיר דרכו את ה"מסורית" ,ולאחר מכך לחכרה
אר מרכך המגירה
ואם מדוכר כחור שכרלת יהיו שיני המגירה מחוכרים לדכר שמחוכר
לקרקע -הרלת )ראה משנה כלים י"א כ'( .וככר ראינו לעיל כי דכר המשמש עם הקרקע
אינו מקכל טומאה .אמנם אם ככר נטמא אינו עולה מטומאתו אלא אם כך מחכרים אוהו
כחיכור של ממש .כנידוך דידך מדוכר כמסמר המחכר את המסורית למלכך היטכ ,ולא כסתם
סניף קטך ";.:ל ע') ";':ניתך להכניסו ולהוציאו כקלוה .כמו כך ,אם עשה מעשה מיוחד המראה
כעליל כי כלי זה משמי tl,עם הקרקע ,קרי עם הדלת ,גם אז עולה מטומאתו .והנה על מנת
לנסור את החור כדלת לאורכו ולרוחכו עליו להפוך את המסורית ככיוונים שונים :לצדרים
כאי';':ר הוא מנסר מ,למעלה למטה ולהיפך ,וכלפי פנים -דהיינו מלמטה למעלה כנסירה
הרגילה -כי';':מנסר ככיווך אופקי כלפי המנסר )ראה תמונות .(24-21ככל המקרים הללו
ההיה המגירה כטלה מיi/,ימושה הרגיל ,וכרור כי תפקידה כעת לשמש אך ורק לחור הדלת,
ו'"1כ עולה היא מכל טומאה קודמת .ואכך דכרי ההוספתא מתכארים היטכ.
אולס גרולה מזו ,חידוי' ;':נוסף מהחדש לנו כהיאור המגירה התלמודיה ,דכר שטרם הכרנו
ממקורוה חיצוניים
מתוך שההוספתא מדכרת לא רק על שינוי כיווך השיניים מלמטה
למערה ,אלא אף לצדדים ,ניתך להסיק כי ככר פותחה שיטה המאפשרת שינויי זווית
ה"מסוריה" לכר הכיוונים .כרור ,אפוא ,כי רא נקכעה ה"מסוריה" כתוך המלכך ,כי אם
חוכרה דכר ";':ניהך לסוככו ככל הכיוונים ,ודכר זה שאליו חוכרה ה"מסורית" מחוכר
למרכך אם כאנו לשחזר מגירה מעיך זו ,הדרך הפשוטה כיותר שאפשר להעלות על הדעה
היא כדלקמך :שתי ידות המגירה מחוררוה כחורים )גדולים למדי( .דרכם עוברים '.:ני
מסמרים שאפשר לסוכבם כצורה חופשית לכל הכיוונים .קצות המסמרים נכנסים לחורים
";':כי';':ני קצוה ה"מ,סורית" ומתעקמים כצורת , C-כך שלא יוכלו לכרוח מך ה"מסורית".
כאי,:ר כה הנגר לשנות אה כיווך ניסורו ,איך עליו אלא לסוככ אה ה"מסוריה" על צירי
המסמרים) .את זה הוא עושה כתוך החור שקרח שיש כו מספיק מקום לסיכוכ כעכיה ';.:,ל
ה"מסוריה"(I ,ראה תמונה .(25הוי אומר שקביעתם של השינויים כמסמרים אלה לא רק
";':היא מחכרת אה המגירה לדלת המחוכר לקרקע ,והופכת אותה לרכר המשמש עם הקרקע,
15
אג ::אי iהתפארת יייi.:,ראל כ;תייחס להפיכה לצדדים;;" ,אינה מוזכרת כני,:,',נה,
וII
ראד', I)lc!. :ן,!Iרן .0:':' S,ח"כ עב'651 ',כעל מכ'1Lירי קידוח אקווה להרחיכ את הדיכור כמקוס אחר.
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
תתקיח [
פרופ' רניאל שפרכר
אלא אף מאפשרת לנגר להפכם מלמעלה למטה ולצדדים .מעשה קביעה זה הוא שמעלה את
המגירה מטומאתה.
2
3
שכיף
4
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
מחקר'ס כר'אל'ה תלמוד'ת
jתתק'ט
5
.,
…. , …
"
7
—-
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
ההק[:
פ רופ
9
10
11
www.daat.ac.il
ניאי 't:פר…. :::
,
'l
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
מחקר" :::כר"אל'"ה תלמודיה
]תתקנא
12
13
15
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
תתקככ[
פ רופ ,
17
www.daat.ac.il
….Iכ ייאל י t:,פ ר :ר
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
]תתקכג
22
21
נ'Oרה
בכ Jהחור
חגר שננjדח
כ'ווו
• ….1…נf
i
הב'Oרה
i
L…..
www.daat.ac.il
אתר דעת -המכללה האקדמית הרצוג
תתקכ[i
פרו פ' iכ יאל ' i.:ר כ ר
25
.1
מתוך '91) Smith's [)icti()nary ()j' Greek and R()man Antiquitiesאן ( ,עמ' 651בערך .Serr<J
.2
מג'רה רומא'ת משוחזרת ע"פ מס' 8להלך.
.3
מג'רה רומא'ת מכל' זכוכ'ת המעוטרת בזהב שנמצא בקטקומבות שברומה .מתוך . l.ivcrsidgeו.
ngכ( Britain in the Roman Empire (1968) D. Strעמ' אא 1תמונה 4א .תמונה של כל הכל' על כל עתור'ו
ב')<lfts (976ז' & D. Br()wn, Roman Cעמ' א 15תמונה .264
.4
מג'רה רומא'ת עם סנ'ף ,משוחזרת ע"פ מס' 5להלך.
.5
מג'רה בעלת סנ'ף ,ע"פ Darenberg & Saglio, Dictionnaire des Antiquites Grecques et Romaines
כרך ך;ב ) ,( 1911עמ' 1257
.6
א' תמונה .6376
מסור'ת רומא'ת עם 'ד'ת משוחזרת )השחזור של'( מתוך )ry ofTechnology (1979כ( Singer. A Histכרך
ב' ,עמ' 229תמונה .203
7
משוד 'ד רומ' .ע"פ Smith'sשם )לע'ל ,מס' .( 1
א,
שחזור מדומה של מג'רה עם 'ד'ות כלבד ,ע"פ מס' 9להלך.
.9
תמונה של
נגר'ם מהרקולנ'א'ם מך המאה
הראשונה לסה"נ,
ע"פ he C'ommonן 'anzer,ן H.
) People of Pompeii (1939עמ' 61תמונה .33
.10שחזור מדומה של ש'מוש במג'רה עם 'ד'ות כלבד ,ע"פ מס' 9לע'ל.
.11שחזור )המחבר( של ח'בור המג'רה בבת' ה'ד ,בחתכ'ם שונ'ם,
.12שחזור )המחבר( של ת'בור המג'רה עם בת' ה'ד והאמה .
.13שחזור )המחבר( של מג'רה בעלת סנ'ף אחד.
.14שחזור )המחבר( של הסנ'ף בתוך החוט המפותל כשהוא נדחף לצדה של האמה,
,15שחזור )המחבר( של מג'רה בעלת שנ' סנ'פ'ם,
16
שחזור )המחבר( של שנ' סנ'פ'ם בתוך החוט המפותל נדחפ'ם לשנ' צד' האמה,
.17תמונה מפומפ" המתארת תהלוכה של הא'גוד המקצוע' של הנגר'ם ,ע"פ Tanzerשם ,עמ' 62תמונה .34
אן .שחזור מדומה ע"פ מס' 19לע'ל.
.19המשור הגדול בעל 'ד'ת אחד מחוט .ע"פ ) Smith'sלע'ל ,מס' (1שם,
.20שחזור מדומה ע"פ מס' 16לע'ל,
www.daat.ac.il